- 001 (1).jpg (220.98 KiB) געזען 764 מאל
חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5230
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
הק' ישראל יעקב ב"ר זאב צבי שו"ב?
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
שני חותמות של ר' יצחק פרענקל, בנו של הגאון רבי אליהו פרענקל אבד"ק לעוועלעק ומח"ס אבני אליהו (שהבן ר' יצחק הוציא לאור)
https://www.hebrewbooks.org/5528
https://www.hebrewbooks.org/5528
- אטעטשמענטס
-
- content~2.jpeg (301.53 KiB) געזען 757 מאל
-
- שר מאה
- תגובות: 143
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 19, 2018 5:59 am
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
זיידע -טאטע'ס טאטע פון די באקאנטע קאמפאזער ר' יוסי גרין (וואס טראגט זיין נאמען)
זיין GENI פרופיל :
https://www.geni.com/people/%D7%99%D7%9 ... 2032837968
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
אזוי גארייחוס זוכער האט געשריבן: ↑זונטאג מאי 14, 2023 8:18 pmזיידע -טאטע'ס טאטע פון די באקאנטע קאמפאזער ר' יוסי גרין (וואס טראגט זיין נאמען)
זיין GENI פרופיל :
https://www.geni.com/people/%D7%99%D7%9 ... 2032837968
יישר
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
פנחס פייער
הגה"ק משה אריה פריינד זצ"ל הרב יצחק ווערטהיים
הרב פנחס פייער שימש כדיין בקהילת בנדרי (בסרביה)
האם מישהו יודע פרטים נוספים עליו?
בספר הזכרון של קהילה זו מצאתי כמה שורות שכתב בנו לזכרו (עמ' 416) וכן תיאור קצר ולא ממצה שנכתב על ר' פנחס דיין (עמ' 17) וכנראה הכוונה לר' פנחס פייער.
מפי השמועה למדתי כי הוא היה חברותא בעל ה"משמרת שלום" על שו"ע יור"ד.
גם הרה"צ יצחק ווערטהיים שימש כאדמו"ר שם
הרב פנחס פייער שימש כדיין בקהילת בנדרי (בסרביה)
האם מישהו יודע פרטים נוספים עליו?
בספר הזכרון של קהילה זו מצאתי כמה שורות שכתב בנו לזכרו (עמ' 416) וכן תיאור קצר ולא ממצה שנכתב על ר' פנחס דיין (עמ' 17) וכנראה הכוונה לר' פנחס פייער.
מפי השמועה למדתי כי הוא היה חברותא בעל ה"משמרת שלום" על שו"ע יור"ד.
גם הרה"צ יצחק ווערטהיים שימש כאדמו"ר שם
- אטעטשמענטס
-
- PF13.jpg (186.12 KiB) געזען 668 מאל
-
- PF12.jpg (213.22 KiB) געזען 668 מאל
לעצט פארראכטן דורך dovidal אום דינסטאג מאי 16, 2023 2:01 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
משה אלעזר גאטפריד
צבי הירש שו"ב טארנא
צבי הירש שו"ב טארנא
- אטעטשמענטס
-
- FR24.jpg (146.45 KiB) געזען 660 מאל
-
- FR23.jpg (154.89 KiB) געזען 660 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
הרב יצחק שמעון אסטרייכער מדעברעצין מגדולי חסידי שינאווא מונקאטש
אביו של הישיש רבי ישראל דוד מסקווירא ורבי אליעזר מחסידי בעלזא ז"ל
אביו של הישיש רבי ישראל דוד מסקווירא ורבי אליעזר מחסידי בעלזא ז"ל
- אטעטשמענטס
-
- YSO9.jpg (235.34 KiB) געזען 655 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
כהן הדיוט
ברוך בענדיט כהן הדיוט רובין
- אטעטשמענטס
-
- BBBB.jpg (70.23 KiB) געזען 637 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
סידור קבלה רבי יעקב קאפל חתימת והגהות אברהם מענדלאוויטש סיגעט
אברהם ליב מענדלאוויטש
אברהם ליב מענדלאוויטש
- אטעטשמענטס
-
- AM88.jpg (312.71 KiB) געזען 617 מאל
-
- AM8.jpg (91.42 KiB) געזען 617 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
מי מכיר חתימות של ספרדים ?
- אטעטשמענטס
-
- MY21.jpg (187.49 KiB) געזען 592 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שלמה ביערמאן
שלמה ביערמאן
- אטעטשמענטס
-
- SBIR2.jpg (357.09 KiB) געזען 572 מאל
-
- SBIR.jpg (215.7 KiB) געזען 572 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
הרה"ג ר' עזריאל יודא לעבאוויטש מהאדהאז = וויען
- אטעטשמענטס
-
- 20230523_193656.jpg (133.7 KiB) געזען 549 מאל
מונקאטש טייכמאן
ממשפחות החשובות מעיר מונקאטש
- אטעטשמענטס
-
- HTM2.jpg (317.17 KiB) געזען 525 מאל
-
- HTM.jpg (351.18 KiB) געזען 525 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: מונקאטש טייכמאן
איז דא אין די משפחה א חיים טייכמאן?
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
אליעזר?
אויפן שער בלאט איז עס אויסגעמעקט, די אינטערשטע בלאט שטייט די געשרייבעכצער.
אויפן שער בלאט איז עס אויסגעמעקט, די אינטערשטע בלאט שטייט די געשרייבעכצער.
- אטעטשמענטס
-
- שער בלאט
- 2023-05-29 16.38.25.jpg (389.63 KiB) געזען 471 מאל
-
- 2023-05-29 16.35.22.jpg (360.72 KiB) געזען 471 מאל
- חוח בין השושנים
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4136
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
אלעזר צבי [יצחק/ישראל?]?
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
משניות ווילנא
לזכר נשמת נפתלי צבי שפיטץ בן משה זאב
ע"י אשתו בילא בת בנימין
לזכר נשמת נפתלי צבי שפיטץ בן משה זאב
ע"י אשתו בילא בת בנימין
- אטעטשמענטס
-
- נפתלי צבי שפיטץ.jpg (389.72 KiB) געזען 465 מאל
-
- IMG_20230529_164315_012-01_copy_507x677.jpg (390.52 KiB) געזען 465 מאל
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
איך געדענק נישט אויב איך האב עס שוין אהער געשטעלט.
א סקען קען מען צומאל בעסער ליינען.
מנחם הירש פון רעטטעק.
שו"ב ר' עוזר גליק
יקותיאל יהודה הירש מרעטטעק כעת גאלאנטא.
מאיר שמואל פישהאף מוכר ספרים גאלאנטא
תרס"ז לפ"ק
א סקען קען מען צומאל בעסער ליינען.
מנחם הירש פון רעטטעק.
שו"ב ר' עוזר גליק
יקותיאל יהודה הירש מרעטטעק כעת גאלאנטא.
מאיר שמואל פישהאף מוכר ספרים גאלאנטא
תרס"ז לפ"ק
- אטעטשמענטס
-
- הירש.jpg (388.8 KiB) געזען 458 מאל
חיים יהושע רעזמאוויטש
חיים יהושע רעזמאוויטש
- אטעטשמענטס
-
- REZMOWITZGANZ.jpg (254.76 KiB) געזען 424 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
יוסף פריינד סאטמאר
בנו של ?
- אטעטשמענטס
-
- YFSBEL.jpg (282.26 KiB) געזען 405 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5230
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
חבצלת השרון תפ"ו
אפרים רייכמאן ברוך רייכמאן
אפרים רייכמאן ברוך רייכמאן סאניק מדוקלא
- אטעטשמענטס
-
- ERBR.jpg (120.42 KiB) געזען 364 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ברוך בענדיט הכהן רובין – מק"ק סאמאטאר".
ברוך בענדיט הכהן רובין – מק"ק סאמאטאר".
- אטעטשמענטס
-
- BBRR.jpg (192.39 KiB) געזען 917 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
מי היה הרב של עיר יעדעניץ ?
מה כתוב כאן
שמואל בן משה דוב אב"ד יעדעניץ .?
======================================
====================================
Jewish population census “more accurate”
How many Jews were in Yedinitz?
The old-timer Yedinitz Jew, Mr. Shmuel Kormansky (Tel-Aviv), who is above 80 years old (till 120 years), claims that it was not difficult to compute the number of Jews in town. You just had to calculate the “Kwitels” (receipts) for the Kaparot sold on Yom Kippur eve. After all, no Jewish family,” G-d forbid, would be kept without Kaparot.
העיירה ידיניץ
ידיניץ שוכנת בצפון-מערב בסרביה ושולטת על צומת הדרכים של המחוזות חוטין, בלץ וסורוקה. מרוחקת היתה מבירת-המחוז דאז – חוטין – כ 100 ק"מ, והקשר עם בירתה היה קיים אך ורק מבחינה אדמיניסטרטיבית-שיפוטית. מחוסרת היתה דרכים סלולות או כבישים. דרכי-העפר בערבות בסרביה היו, בימי הסתו והאביב – הופכים לאגם של בוץ דביק וסמיך, והתנועה והתחבורה היו מוגבלות ביותר. תחנת-הרכבת הקרובה ליידיניץ היתה בכפר דודושאן, במרחק 35 ק"מ. רק בשנת 1926, בימי שלטון הרומנים, נבנתה תחנה בכפר רוז'ניצה, במרחק 18 ק"מ מידיניץ – דבר שהקל בהרבה על טיפוח קשרי-מסחר עם יעדים קרובים ורחוקים.
מבחינה שיפוטית היתה, אמנם, העיירה כפופה לבירת המחוז – חוטין, אך קשריה הכלכליים והתרבותיים היו דווקא עם מקומות יותר מרוחקים: בימי השלטון הרוסי-צאריסטי, עם העיר אודסה ומוגילב-פודולסק (מוהילוב, בפי היהודים), ואלו אחרי סיפוח בסרביה לרומניה – עם העיר צ'רנוביץ, בירת בוקובינה ועם הערים יאסי וגאלאץ ברומניה הישנה. הקשר עם בירת החבל – קישינוב – היה מאז ומתמיד רופף ביותר.
מעשרה קבין של צרות שפקדו את יהודי בסרביה – תשעה ספגה ידיניץ: פרעות, דיכוי וזלזול השלטונות בה. אוכלוסייתה – 12 – 13 אלף נפש. כמחציתם יהודים, ויתרם אוקראינים, מולדובנים וצוענים שהפכו מנוודים לתושבי קבע.
כלכלתה: מסחר, תעשיה-קלה ובתי-מלאכה.
מסתבר, שכבר בשנת 1850 היה קיים כאן ישוב יהודי חשוב. מרבית היהודים היו אז יוצאי פודוליה ורוסיה. רבים באו גם מכפרי הסביבה.
מצב הסוחרים ובעלי-המלאכה השתפר משנה לשנה. מעצור עיקרי בדרך להתפתחותה היה ריחוקה ממסילת-הברזל. אז התפתח מקור-פרנסה חדש: הובלת משאות בסוסים, ענף אשר כלכל את העושים בו בכבוד.
מרכז הפעילות החברתית היהודית היה, כמובן, בבית-הכנסת. בעיירה התקיימו כל מיני אגודות-צדקה וסעד, רובן עשו את מלאכתן בסתר. ששה-עשר בתי-כנסת היו בעיירה.
עם עבור העיירה לשלטון רומני אחרי מלחמת-העולם-הראשונה, התהדקו יחסי המסחר עם צ'רנוביץ ויאסי, שם גם היה ציבור יהודי גדול ומאורגן.
לפי מאמר של חיים הורביץ, בספר "יד לידיניץ".
פרטים רבים נוספים אפשר למצוא בספר עצמו.
ידיניץ בתקופת השואה
קטעים ממאמר של מרדכי רייכר בספר "יד לידיניץ".
עשרים-ושתים שנים שלטו הרומנים בעיירה, והיה זה שלטון עריצות, פחד, שחיתות ושוחד.
אולם, לאט-לאט התרגלו האנשים למשטר זה ולסדריו. ואז - בסוף יוני 1940 – הרוסים הגישו אולטימטום לרומנים – שתוך ארבע שעות עליהם להסתלק מעל אדמת בסרביה! הרוסים נכנסו לידיניץ – ומיד הנהיגו סדרים חדשים, רוויים אוירה קומוניסטית. מיד הורגש מחסור במזון, כל חיי המסחר והממכר שותקו. שפות ההוראה בבתי-הספר היו רוסית ומולדאבית בלבד. כל פעולה תרבותית-יהודית שותקה. ציונים ובעלי-נכסים גורשו לסיביר!
ואז - עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לגרמניה ובטרם הספיק המשטר החדש להתבסס – חזרו הרומנים, שהפכו להיות בעלי-בריתם של הגרמנים לבסרביה, ולידיניץ! מיד עם התפרצותם הראשונה של החיילים הרומנים לתוך העיירה – החלו הם במטר יריות לתוך החצרות והבתים, ללא הבחנה. למעשה – הרוסים נטשו את העיירה מספר ימים קודם לכן – כך שהיא נפלה כפרי-בשל לידי הרומנים. היריות נמשכו יומיים-שלושה,ובאותו זמן הודיעו לתושבים הנוצרים כי היהודים ורכושם הפקר הם. מיד הוחל במעשי שוד, גזל ואונס, שהתרבו מיום ליום – למרות נסיונות ההתנגדות של היהודים (המתנגדים נורו במקום).
מחמשת-ששת אלפים יהודי-העיירה – נרצחו, במהלך השבועיים הראשונים לחידוש השלטון הרומני – כאלף איש. לפתע הצטוו היהודים להתאסף, במינימום זמן, במקומות ריכוז – על מנת לנטוש את העיירה כליל. לאן? איש לא ידע. התברר שהכוון הוא: הדנייסטר. הרבה דרכים הובילו אל הדנייסטר – ובכולן היה אפשר למצוא מגורשים מידיניץ" אם ליד אטאקי – ואם בדרכי הבריחה והנדידה הגדולה - הלוך ושוב – שבין סקורני, בריצ'אני, ושוב ידיניץ וחוזר-חלילה.
כשהתרוקנה ידיניץ מיהודיה – הביאו אליה הרומנים יהודים מכפרי הסביבה, והקימו בה מחנה-ריכוז למגורשים , עד שילוחם לטרנסניסטריה גם הם.
לפי עדויות של ניצולים – היו שיירות-המגורשים מלוות, לרוב, במשמר קטן ביותר: ארבעה-חמישה חיילים או ז'נדרמים יכלו ללוות שיירה של אלפי מגורשים. אך התנאים האיומים – הרעב והצמאון, המחלות ומקרי-המוות בדרכים – הביאו את האנשים לידי קהות-חושים, והם נהיו אדישים גם למראה יקיריהם הנופלים לפתע מתים – והמשיכו ללכת עם שאר ההולכים...
יהודי ידיניץ הגיעו למוהילוב, , לברשאד, , והסבל שעברו במקומות אלה ובאחרים – מתוארים גם בספר "יד-לידיניץ".
באביב 1943, עם תבוסת הגרמנים בסטלינגרד, החלה נסיגתם דרך טרנסניסטריה, ובדרכם שוב פגעו ביהודים .
מיוצאי ידיניץ נשארו מעטים בלבד, בודדים ממשפחות שלמות. הם מצאו עיירה הרוסה. לא היה מה לעשות בה – ורובם המשיכו לצ'רנוביץ, בדרכם לארץ ישראל. בעיירה נשארו כ – שמונים-תשעים משפחות יהודיות, שהחלו איכשהו "להסתדר" במסגרת השלטון הסובייטי החדש.
שמואל בן משה דוב אב"ד יעדעניץ .?
======================================
====================================
Jewish population census “more accurate”
How many Jews were in Yedinitz?
The old-timer Yedinitz Jew, Mr. Shmuel Kormansky (Tel-Aviv), who is above 80 years old (till 120 years), claims that it was not difficult to compute the number of Jews in town. You just had to calculate the “Kwitels” (receipts) for the Kaparot sold on Yom Kippur eve. After all, no Jewish family,” G-d forbid, would be kept without Kaparot.
העיירה ידיניץ
ידיניץ שוכנת בצפון-מערב בסרביה ושולטת על צומת הדרכים של המחוזות חוטין, בלץ וסורוקה. מרוחקת היתה מבירת-המחוז דאז – חוטין – כ 100 ק"מ, והקשר עם בירתה היה קיים אך ורק מבחינה אדמיניסטרטיבית-שיפוטית. מחוסרת היתה דרכים סלולות או כבישים. דרכי-העפר בערבות בסרביה היו, בימי הסתו והאביב – הופכים לאגם של בוץ דביק וסמיך, והתנועה והתחבורה היו מוגבלות ביותר. תחנת-הרכבת הקרובה ליידיניץ היתה בכפר דודושאן, במרחק 35 ק"מ. רק בשנת 1926, בימי שלטון הרומנים, נבנתה תחנה בכפר רוז'ניצה, במרחק 18 ק"מ מידיניץ – דבר שהקל בהרבה על טיפוח קשרי-מסחר עם יעדים קרובים ורחוקים.
מבחינה שיפוטית היתה, אמנם, העיירה כפופה לבירת המחוז – חוטין, אך קשריה הכלכליים והתרבותיים היו דווקא עם מקומות יותר מרוחקים: בימי השלטון הרוסי-צאריסטי, עם העיר אודסה ומוגילב-פודולסק (מוהילוב, בפי היהודים), ואלו אחרי סיפוח בסרביה לרומניה – עם העיר צ'רנוביץ, בירת בוקובינה ועם הערים יאסי וגאלאץ ברומניה הישנה. הקשר עם בירת החבל – קישינוב – היה מאז ומתמיד רופף ביותר.
מעשרה קבין של צרות שפקדו את יהודי בסרביה – תשעה ספגה ידיניץ: פרעות, דיכוי וזלזול השלטונות בה. אוכלוסייתה – 12 – 13 אלף נפש. כמחציתם יהודים, ויתרם אוקראינים, מולדובנים וצוענים שהפכו מנוודים לתושבי קבע.
כלכלתה: מסחר, תעשיה-קלה ובתי-מלאכה.
מסתבר, שכבר בשנת 1850 היה קיים כאן ישוב יהודי חשוב. מרבית היהודים היו אז יוצאי פודוליה ורוסיה. רבים באו גם מכפרי הסביבה.
מצב הסוחרים ובעלי-המלאכה השתפר משנה לשנה. מעצור עיקרי בדרך להתפתחותה היה ריחוקה ממסילת-הברזל. אז התפתח מקור-פרנסה חדש: הובלת משאות בסוסים, ענף אשר כלכל את העושים בו בכבוד.
מרכז הפעילות החברתית היהודית היה, כמובן, בבית-הכנסת. בעיירה התקיימו כל מיני אגודות-צדקה וסעד, רובן עשו את מלאכתן בסתר. ששה-עשר בתי-כנסת היו בעיירה.
עם עבור העיירה לשלטון רומני אחרי מלחמת-העולם-הראשונה, התהדקו יחסי המסחר עם צ'רנוביץ ויאסי, שם גם היה ציבור יהודי גדול ומאורגן.
לפי מאמר של חיים הורביץ, בספר "יד לידיניץ".
פרטים רבים נוספים אפשר למצוא בספר עצמו.
ידיניץ בתקופת השואה
קטעים ממאמר של מרדכי רייכר בספר "יד לידיניץ".
עשרים-ושתים שנים שלטו הרומנים בעיירה, והיה זה שלטון עריצות, פחד, שחיתות ושוחד.
אולם, לאט-לאט התרגלו האנשים למשטר זה ולסדריו. ואז - בסוף יוני 1940 – הרוסים הגישו אולטימטום לרומנים – שתוך ארבע שעות עליהם להסתלק מעל אדמת בסרביה! הרוסים נכנסו לידיניץ – ומיד הנהיגו סדרים חדשים, רוויים אוירה קומוניסטית. מיד הורגש מחסור במזון, כל חיי המסחר והממכר שותקו. שפות ההוראה בבתי-הספר היו רוסית ומולדאבית בלבד. כל פעולה תרבותית-יהודית שותקה. ציונים ובעלי-נכסים גורשו לסיביר!
ואז - עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לגרמניה ובטרם הספיק המשטר החדש להתבסס – חזרו הרומנים, שהפכו להיות בעלי-בריתם של הגרמנים לבסרביה, ולידיניץ! מיד עם התפרצותם הראשונה של החיילים הרומנים לתוך העיירה – החלו הם במטר יריות לתוך החצרות והבתים, ללא הבחנה. למעשה – הרוסים נטשו את העיירה מספר ימים קודם לכן – כך שהיא נפלה כפרי-בשל לידי הרומנים. היריות נמשכו יומיים-שלושה,ובאותו זמן הודיעו לתושבים הנוצרים כי היהודים ורכושם הפקר הם. מיד הוחל במעשי שוד, גזל ואונס, שהתרבו מיום ליום – למרות נסיונות ההתנגדות של היהודים (המתנגדים נורו במקום).
מחמשת-ששת אלפים יהודי-העיירה – נרצחו, במהלך השבועיים הראשונים לחידוש השלטון הרומני – כאלף איש. לפתע הצטוו היהודים להתאסף, במינימום זמן, במקומות ריכוז – על מנת לנטוש את העיירה כליל. לאן? איש לא ידע. התברר שהכוון הוא: הדנייסטר. הרבה דרכים הובילו אל הדנייסטר – ובכולן היה אפשר למצוא מגורשים מידיניץ" אם ליד אטאקי – ואם בדרכי הבריחה והנדידה הגדולה - הלוך ושוב – שבין סקורני, בריצ'אני, ושוב ידיניץ וחוזר-חלילה.
כשהתרוקנה ידיניץ מיהודיה – הביאו אליה הרומנים יהודים מכפרי הסביבה, והקימו בה מחנה-ריכוז למגורשים , עד שילוחם לטרנסניסטריה גם הם.
לפי עדויות של ניצולים – היו שיירות-המגורשים מלוות, לרוב, במשמר קטן ביותר: ארבעה-חמישה חיילים או ז'נדרמים יכלו ללוות שיירה של אלפי מגורשים. אך התנאים האיומים – הרעב והצמאון, המחלות ומקרי-המוות בדרכים – הביאו את האנשים לידי קהות-חושים, והם נהיו אדישים גם למראה יקיריהם הנופלים לפתע מתים – והמשיכו ללכת עם שאר ההולכים...
יהודי ידיניץ הגיעו למוהילוב, , לברשאד, , והסבל שעברו במקומות אלה ובאחרים – מתוארים גם בספר "יד-לידיניץ".
באביב 1943, עם תבוסת הגרמנים בסטלינגרד, החלה נסיגתם דרך טרנסניסטריה, ובדרכם שוב פגעו ביהודים .
מיוצאי ידיניץ נשארו מעטים בלבד, בודדים ממשפחות שלמות. הם מצאו עיירה הרוסה. לא היה מה לעשות בה – ורובם המשיכו לצ'רנוביץ, בדרכם לארץ ישראל. בעיירה נשארו כ – שמונים-תשעים משפחות יהודיות, שהחלו איכשהו "להסתדר" במסגרת השלטון הסובייטי החדש.
- אטעטשמענטס
-
- YEDINITZ.jpg (324.17 KiB) געזען 878 מאל
-
- SBMD.jpg (85.7 KiB) געזען 886 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז