רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
ניגונים יחידים ממש הלחין רבינו זי"ע עצמו, כמו נפשנו חיכתה לד', מזמור לדוד ד' רועי, המארש, אבל היו ניגונים רבים שרבינו שמע במקומות שונים וחיבר להם מלים.
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24602
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
לחיים לחיים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
הרה"ק רבי חיים מאיר האגר מויז'ניץ זי"ע
בעל ה'אמרי חיים'
ט' ניסן תשל"ב
הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ בעל האמרי חיים זי"ע, נולד בשנת תרמ"ח בעיירה הקטנה ויז'ניץ שבגבול רומניה וגליציה. לאביו רבי ישראל בעל "אהבת ישראל", בן אחר בן לשלשלת ויז'ניץ-קוסוב עד רבי יעקב קאפל, מתלמידי הבעל שם טוב.
גם במעלליו התנכר הנער וכל רואיו העידו עליו שלגדולות נוצר. הוא חונן במוח חריף, בהתמדה עצומה ובלב רגיש מלא חמלה על כל אחד ואחד מישראל.
בגיל שבע עשרה לקח אותו רבי זאב מראחמיסטריבקא כחתן לבתו, מספר שנים ישב בבית חותנו והשתלם בתורה וחסידות. כעבור חמש שנים התמנה כרבה של העיר ווילחאוויץ שבמרמורוש ופעל שם גדולות ונצורות לביצור חומת הדת.
בפטירת אביו בשנת תרצ"ו מילא את מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בגרוסוורדיין. אישיותו הנעימה והזכה משכה אליו עם רב של אלפי חסידים. הוא גם יסד ישיבה גדולה בעיר והצליח להעמיד תלמידים הגונים משך שלושת שנות קיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וריבוי צרות, יגון ואנחה, שימש ביתו כמרכז לפליטי חרב שהצליחו להמלט מעמק הבכא והרבי הקדיש כל זמנו ומרצו להקלת סבלם.
בתש"ד פלשו הנאצים לגרוסוורדיין, תיכף גזרו גזירות נוראות על היהודים והרדיפות והנגישות נתרבו מיום ליום. בנסי נסים נמלט הרבי עם משפחתו לבוקארעסט, בירת רומניה, בכוונה לעלות ארצה, שנתגשמה רק כעבור שנים עקב בעיות בקבלת ויזות מארצות המעבר. בתקופת ישיבתו בעיר הפיח הרבי רוח חיים בעצמות היבשות של המון יהודים שצרות השואה השפיעו עליהם לרעה והוא, בפניו המאירות ואהבתו המופלגת לכל אשר בשם ישראל יכונה, הצליח לחולל מהפיכה נפשית אצלם ורבים השיב מעוון.
אחר החורבן שב לגרוסוורדיין וחזר ויסד את ישיבתו, אולם, השתלטותם של הקומוניסטים על המדינה שינתה את תוכניתו והתחיל במסע לזרז את אנשיו לעלות לארץ הקודש. בשלהי שנת תש"ז הגיע ארצה וקבע את מושבו בתל אביב.
אבל לא ארכו לו שם הימים ותיכף התחיל בתכניתו הגדולה לבנות שיכון חסידי בבני ברק, ואכן, חפץ ה' בידו הצליח ובשנת תש"י עבור לקריה החדשה.
משך השנים הצליח הרבי לבנות מוסדות מסועפים וכל צרכי הדת ומוסדות חסד מכל הסוגים באופן נעלה. חסידות ויזניץ פרחה ועלתה מיום ליום וגם בערים אחרות נפתחו להם סניפים, ואכן זכה הרבי לראות נחת מפרי עמליו.
נפטר זקן ושבע ימים בט' ניסן תשל"ב.
לעשות את השבת – בשירות ותשבחות לא-ל חי
על הפסוק (שמות לה א): 'וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם', הגיד הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ זיע"א שיש כאן רמז לישב בשבת אחים בשירות ותשבחות לאבינו שבשמים. ואלו דבריו בספרו 'אמרי חיים' (ליקוטים): דייקו המפרשים מהו 'לעשות אותם', הלא מצות שבת הוא בשב ואל תעשה, כמו שנאמר בסמוך 'וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון', ואפשר לומר דבודאי ישנו לשבת גם בקום ועשה, וכמו שנאמר בפרשת תשא 'לעשות את השבת', והוא ע"י שמתאספים יחד באהבה ואחוה, לשיר שירות ותשבחות להבורא ית"ש. והוא העשיה של שבת קודש.
אמנם עשיה כזו לענגו ולקדשו בהלל והודאה בישיבת חברים באחדות להודות לה' ית"ש בחיות דקדושה לכבוד שבת קודש ולשם ה', אי אפשר לצוות עליה בטרם טעמו טעמה. ולזה כאן כשבא משה רבינו ע"ה לצוות להם על זה הוכרח מקודם להקהיל קהלות בשבת קודש, כדי להראות להם דוגמא לעבודת קודש זו. וזהו 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם' כמורה באצבע, 'אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם', כדברים האלה וכאסיפה זו שראיתם בעצמכם כזאת עליכם לעשות בכל שבת קודש.
(ספיר ויהלום פר' ויקהל תש"פ - הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
'פתח' בכוס של ברכה, ו'סיים' בשחיטה...
באחת הערים הזקין השוחט והיו ידיו מרטטות, הסבירו לו התושבים בצורה עדינה כי עליו לעזוב את משרתו היות והוא רועד בשעת השחיטה. אכן אין אדם רואה פסול על עצמו, והשוחט התחיל לתרץ את עצמו כי בשעה שהוא מחזיק בסכין, הוא תופס אותה היטב, ואין כל חשש ופקפוק בשחיטתו.
באחד הימים הגיע לעיר זו מרן הרה"ק בעל אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל והתאכסן אצל אותו שוחט. תושבי העיר גילו להרבי ממעשי השוחט, וביקשוהו שיורה לו להתפטר מתפקידו. שתק הרבי ולא הגיב מאומה, לא הן ולא לאו. התפלאו אנשי המקום על אדישותו בשעה שהדבר נוגע לחשש נבילות וטריפות, אולם התעלומה נפתרה לאחר מספר ימים.
הרבי מויז'ניץ נשאר לשבות במקום, וכשסיים את עריכת שולחנו הטהור בליל שב"ק, כיבד את השוחט הזקן בברכת המזון, והגיש לו את כוס היין. כשנטל השוחט את הכוס, רעדה ידו והיין החל לגלוש מהכוס... עתה הבינו כולם את המלכודת ששם הרבי לאותו שוחט באין אומר ובאין דברים. כאשר סיים לברך את ברכת המזון, הודיע השוחט להרבי, כי החליט כעת להניח את סכין השחיטה ולהפסיק מעתה את מלאכת השחיטה...
כך פעל הרבי מויז'ניץ בחכמתו בדרך שלום ובלי מחלוקת.
אור חיינו (עמ' קסד)
בעל ה'אמרי חיים'
ט' ניסן תשל"ב
הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ בעל האמרי חיים זי"ע, נולד בשנת תרמ"ח בעיירה הקטנה ויז'ניץ שבגבול רומניה וגליציה. לאביו רבי ישראל בעל "אהבת ישראל", בן אחר בן לשלשלת ויז'ניץ-קוסוב עד רבי יעקב קאפל, מתלמידי הבעל שם טוב.
גם במעלליו התנכר הנער וכל רואיו העידו עליו שלגדולות נוצר. הוא חונן במוח חריף, בהתמדה עצומה ובלב רגיש מלא חמלה על כל אחד ואחד מישראל.
בגיל שבע עשרה לקח אותו רבי זאב מראחמיסטריבקא כחתן לבתו, מספר שנים ישב בבית חותנו והשתלם בתורה וחסידות. כעבור חמש שנים התמנה כרבה של העיר ווילחאוויץ שבמרמורוש ופעל שם גדולות ונצורות לביצור חומת הדת.
בפטירת אביו בשנת תרצ"ו מילא את מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בגרוסוורדיין. אישיותו הנעימה והזכה משכה אליו עם רב של אלפי חסידים. הוא גם יסד ישיבה גדולה בעיר והצליח להעמיד תלמידים הגונים משך שלושת שנות קיומה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וריבוי צרות, יגון ואנחה, שימש ביתו כמרכז לפליטי חרב שהצליחו להמלט מעמק הבכא והרבי הקדיש כל זמנו ומרצו להקלת סבלם.
בתש"ד פלשו הנאצים לגרוסוורדיין, תיכף גזרו גזירות נוראות על היהודים והרדיפות והנגישות נתרבו מיום ליום. בנסי נסים נמלט הרבי עם משפחתו לבוקארעסט, בירת רומניה, בכוונה לעלות ארצה, שנתגשמה רק כעבור שנים עקב בעיות בקבלת ויזות מארצות המעבר. בתקופת ישיבתו בעיר הפיח הרבי רוח חיים בעצמות היבשות של המון יהודים שצרות השואה השפיעו עליהם לרעה והוא, בפניו המאירות ואהבתו המופלגת לכל אשר בשם ישראל יכונה, הצליח לחולל מהפיכה נפשית אצלם ורבים השיב מעוון.
אחר החורבן שב לגרוסוורדיין וחזר ויסד את ישיבתו, אולם, השתלטותם של הקומוניסטים על המדינה שינתה את תוכניתו והתחיל במסע לזרז את אנשיו לעלות לארץ הקודש. בשלהי שנת תש"ז הגיע ארצה וקבע את מושבו בתל אביב.
אבל לא ארכו לו שם הימים ותיכף התחיל בתכניתו הגדולה לבנות שיכון חסידי בבני ברק, ואכן, חפץ ה' בידו הצליח ובשנת תש"י עבור לקריה החדשה.
משך השנים הצליח הרבי לבנות מוסדות מסועפים וכל צרכי הדת ומוסדות חסד מכל הסוגים באופן נעלה. חסידות ויזניץ פרחה ועלתה מיום ליום וגם בערים אחרות נפתחו להם סניפים, ואכן זכה הרבי לראות נחת מפרי עמליו.
נפטר זקן ושבע ימים בט' ניסן תשל"ב.
לעשות את השבת – בשירות ותשבחות לא-ל חי
על הפסוק (שמות לה א): 'וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם', הגיד הרה"ק רבי חיים מאיר מויזניץ זיע"א שיש כאן רמז לישב בשבת אחים בשירות ותשבחות לאבינו שבשמים. ואלו דבריו בספרו 'אמרי חיים' (ליקוטים): דייקו המפרשים מהו 'לעשות אותם', הלא מצות שבת הוא בשב ואל תעשה, כמו שנאמר בסמוך 'וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון', ואפשר לומר דבודאי ישנו לשבת גם בקום ועשה, וכמו שנאמר בפרשת תשא 'לעשות את השבת', והוא ע"י שמתאספים יחד באהבה ואחוה, לשיר שירות ותשבחות להבורא ית"ש. והוא העשיה של שבת קודש.
אמנם עשיה כזו לענגו ולקדשו בהלל והודאה בישיבת חברים באחדות להודות לה' ית"ש בחיות דקדושה לכבוד שבת קודש ולשם ה', אי אפשר לצוות עליה בטרם טעמו טעמה. ולזה כאן כשבא משה רבינו ע"ה לצוות להם על זה הוכרח מקודם להקהיל קהלות בשבת קודש, כדי להראות להם דוגמא לעבודת קודש זו. וזהו 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם' כמורה באצבע, 'אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם', כדברים האלה וכאסיפה זו שראיתם בעצמכם כזאת עליכם לעשות בכל שבת קודש.
(ספיר ויהלום פר' ויקהל תש"פ - הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
'פתח' בכוס של ברכה, ו'סיים' בשחיטה...
באחת הערים הזקין השוחט והיו ידיו מרטטות, הסבירו לו התושבים בצורה עדינה כי עליו לעזוב את משרתו היות והוא רועד בשעת השחיטה. אכן אין אדם רואה פסול על עצמו, והשוחט התחיל לתרץ את עצמו כי בשעה שהוא מחזיק בסכין, הוא תופס אותה היטב, ואין כל חשש ופקפוק בשחיטתו.
באחד הימים הגיע לעיר זו מרן הרה"ק בעל אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל והתאכסן אצל אותו שוחט. תושבי העיר גילו להרבי ממעשי השוחט, וביקשוהו שיורה לו להתפטר מתפקידו. שתק הרבי ולא הגיב מאומה, לא הן ולא לאו. התפלאו אנשי המקום על אדישותו בשעה שהדבר נוגע לחשש נבילות וטריפות, אולם התעלומה נפתרה לאחר מספר ימים.
הרבי מויז'ניץ נשאר לשבות במקום, וכשסיים את עריכת שולחנו הטהור בליל שב"ק, כיבד את השוחט הזקן בברכת המזון, והגיש לו את כוס היין. כשנטל השוחט את הכוס, רעדה ידו והיין החל לגלוש מהכוס... עתה הבינו כולם את המלכודת ששם הרבי לאותו שוחט באין אומר ובאין דברים. כאשר סיים לברך את ברכת המזון, הודיע השוחט להרבי, כי החליט כעת להניח את סכין השחיטה ולהפסיק מעתה את מלאכת השחיטה...
כך פעל הרבי מויז'ניץ בחכמתו בדרך שלום ובלי מחלוקת.
אור חיינו (עמ' קסד)
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
הגר"מ רייזמן:
היום יארצייט רבינו ה’אמרי חיים’ מויזניץ זי”ע. הכל יודעים שצדיק זה היה דבוק בקדושת ליל הסדר’ כל ימות השנה, זכה לקיים כפשוטו קרא כדכתיב ‘למען תזכור את יום צאתך ממצרים כל ימי חייך’. בספרו הק’ אין פרשה אחת בכל התורה כולה שאינו מדבר מענין פסח מצה וליל הסדר. וחיפשתי במחשב כמה פעמים בספרו הק’ הוא מזכיר ‘חמץ’, ומצאתי שלא הזכיר חמץ רק ב’ פעמים בלבד... תיבת ‘מצה’ הזכיר 671 פעמים, תיבת ‘פסח’ 1378 פעמים. והרי שממש ביער את החמץ לגמרי מן העולם. וכמו שאמר ה’צמח צדיק’ ‘סור מרע ועשה טוב’, תסור מלהתעסק עם הרע, תעסוק רק עם הטוב, והרע ממילא נופל ואיננו. וכמנהג החסידים שלא להזכיר כלל תיבת ‘חמץ’ בימי הפסח ]מלבד בקריאת התורה..[. וכן בפועל היה מקצר ובודק את החמץ בזריזות יתירה.
היום יארצייט רבינו ה’אמרי חיים’ מויזניץ זי”ע. הכל יודעים שצדיק זה היה דבוק בקדושת ליל הסדר’ כל ימות השנה, זכה לקיים כפשוטו קרא כדכתיב ‘למען תזכור את יום צאתך ממצרים כל ימי חייך’. בספרו הק’ אין פרשה אחת בכל התורה כולה שאינו מדבר מענין פסח מצה וליל הסדר. וחיפשתי במחשב כמה פעמים בספרו הק’ הוא מזכיר ‘חמץ’, ומצאתי שלא הזכיר חמץ רק ב’ פעמים בלבד... תיבת ‘מצה’ הזכיר 671 פעמים, תיבת ‘פסח’ 1378 פעמים. והרי שממש ביער את החמץ לגמרי מן העולם. וכמו שאמר ה’צמח צדיק’ ‘סור מרע ועשה טוב’, תסור מלהתעסק עם הרע, תעסוק רק עם הטוב, והרע ממילא נופל ואיננו. וכמנהג החסידים שלא להזכיר כלל תיבת ‘חמץ’ בימי הפסח ]מלבד בקריאת התורה..[. וכן בפועל היה מקצר ובודק את החמץ בזריזות יתירה.
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
קשר איתן - ויזניץ, ניסן תשפ"ג
- אטעטשמענטס
-
- קשר איתן 102 חודש ניסן תשפג_עמוד_1.jpg (147.59 KiB) געזען 1175 מאל
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
קשר איתן - ויזניץ, ניסן תשפ"ג
- אטעטשמענטס
-
- קשר איתן 102 חודש ניסן תשפג_עמוד_2.jpg (196.73 KiB) געזען 1174 מאל
-
- קשר איתן 102 חודש ניסן תשפג_עמוד_3.jpg (204.52 KiB) געזען 1174 מאל
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
לשון קדשו: "אני תמיד בשמחה, יען אנוכי כולו ל"ג בעומר!"
- אטעטשמענטס
-
- אמרי חיים לג בעומר.jpg (111.72 KiB) געזען 1010 מאל
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
בין הדברים שחידש רבינו ה'אמרי חיים':
רבינו זי"ע היה הרבי הראשון בארץ ישראל שהדליק מדורת ל"ג בעומר שלא במירון!
כמובן שהיו הדלקות בירושלים, ואולי בעוד מקומות, אולם רבינו היה הרבי הראשון שהדליק.
וממנו ראו כולם וכן עשו הן באר"י והן בחו"ל.
רבינו זי"ע היה הרבי הראשון בארץ ישראל שהדליק מדורת ל"ג בעומר שלא במירון!
כמובן שהיו הדלקות בירושלים, ואולי בעוד מקומות, אולם רבינו היה הרבי הראשון שהדליק.
וממנו ראו כולם וכן עשו הן באר"י והן בחו"ל.
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
דער גורל צו פארן קיין ארץ ישראל צום רבי זי"ע, תשט"ו-תשל"ב. א שמועס מיט הרב החסיד ר' פנחס ניימאן שליט"א
- אטעטשמענטס
-
- _מצהלות___525___נצבים_וילך_עמוד_1.jpg (320.94 KiB) געזען 787 מאל
-
- _מצהלות___525___נצבים_וילך_עמוד_2.jpg (237.23 KiB) געזען 787 מאל
-
- _מצהלות___525___נצבים_וילך_עמוד_3.jpg (228.18 KiB) געזען 787 מאל
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
הזמנת האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ לחתונת בתו
עם האדמו"ר רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב - וויז'ניץ.
פארוואס שטייט בלויז 'נפתלי'?
עם האדמו"ר רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב - וויז'ניץ.
פארוואס שטייט בלויז 'נפתלי'?
- אטעטשמענטס
-
- hhhhhhhhhhhhhhhhh.JPG (86.06 KiB) געזען 697 מאל
- סעלפאן
- שר חמש מאות
- תגובות: 533
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 14, 2020 1:34 pm
- לאקאציע: אין טאש
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
לכאורה ווייל דער שווער האט געהייסן חיים
דרך אגב, מ'פלעג אים שפעטער אויך רופן נפתלי עכ''פ ביים אמרי חיים אין שטוב לכאו' אויך וועגן די זעלבע טעם.
עס איז דא בריוו'ן פון אים וואס ער שרייבט זיך אונטער נאר נפתלי.
דרך אגב, מ'פלעג אים שפעטער אויך רופן נפתלי עכ''פ ביים אמרי חיים אין שטוב לכאו' אויך וועגן די זעלבע טעם.
עס איז דא בריוו'ן פון אים וואס ער שרייבט זיך אונטער נאר נפתלי.
איך באנוץ מיך נאר מיט א כשר'ע סעלפאן!
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
וועלכע יארן איז רבי יודא דסקל געווען הויז בחור ביים רבי ז"ל
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
השו"ע של האדמו"ר הרה"ק רבי חיים מאיר מוויזניץ בחיי אביו הק'.
ועם חתימת בתו הרבנית שבע האגער (לימים הרבנית שבע ברכה ארנסטר).
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9D?lang=he
ועם חתימת בתו הרבנית שבע האגער (לימים הרבנית שבע ברכה ארנסטר).
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 9D?lang=he
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24602
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
היינט נאכט דער הילולא קדישא פון דער אמרי חיים פון וויזניץ זי"ע
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
Re: רבי חיים מאיר האגער מוויזניץ זצ"ל - ט' ניסן תשל"ב
בעיה"ק צפת
- אטעטשמענטס
-
- 234.jpg (158.44 KiB) געזען 83 מאל