חידות פנינים וידיעות על דפי השיעור - מסכת נדרים

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

לא לנו
שר האלפיים
תגובות: 2005
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לא לנו »

מ'האט שוין עטליכע מאל געהאט דעם כל הנודר כאילו הקריב במה.
וי"ל בד"א ווייל אין אשתו של אדם מתה אלא א"כ מבקשין ממנו ממון, ובעון נדרים מתה אשתו של אדם, און חז"ל זאגן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בהמ"ק בימיו, ממילא וכו' ודו"ק.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

במשנה סו. מספרת המשנה איך רבי ישמעאל ברחמנותו על בת ישראל שהיתה כעורה, הכניסוה לביתו וייפוה, וכשמת רבי ישמעאל הספידו בנות ישראל ונשאו עליו קינה ואומרות בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול, בנות ישראל על שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים, המעלה עדי זהב על לבושכן.

דער הייליגער חתם סופר זאגט דא א הערליכע ווארט, וואס האט אביסל א שייכות צו די ימי הסליחות ווען מיר גייען דערמאנען די הבטחה פון השי"ת אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו

זאגט ער אז 'שני' איז מרמז אויף עבירות, 'עדנים' איז כנסת ישראל קדושים עדן העליון, שאול המלך האט משפיע געווען עושר וכבוד פאר כלל ישראל, אבער ודי זהב, אסאך געלט קען דאך ברענגען חטאים, המלבישכן 'שני' אם עדנים, לייגט צו דער פסוק 'המעלה עדי זהב על לבושכן' היינו שהרביץ תורה ומצוות בישראל שנקרא עדי זהב, והעלה את התורה והמצוות על לבוש השני, בבחינת טוב לי תורת פיך מאחפי זהב וכסף, ועל זה הספידוהו ושבחוהו.

עיי"ש המשך דבריו איך שגם רבי ישמעאל עשה כן להאשה, ומשו"ז המשילוהו את מעשיו למעשה שאול. ובדרך אגב, גם הקטע שאחר כך באגדת הגמרא בבא בן בוטא, הוא הפלא ופלא, מתוק מדבש ונופת צופים, כדרכו של רבינו החתם סופר זי"ע
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ואפשר להוסיף בזה נופך, דהרד"ק שם בשמואל מביא דרשת חז"ל (והוא בירושלמי כאן נדרים פ"ט הי"א וגם במדרש) דפליגי בזה רבי יהודה ורבי נחמיה, ר"י אמר בנות ישראל ממש, שהיו בעליהן הולכין למלחמה והיה שאול מעלה להן מזונות והעלה עליהן תכשיטין, ור"נ אמר בנות ישראל אלו בונות שבישראל, סנהדריות ות"ח שבישראל (כמ"ש אל תיקרי בניך אלא בוניך) שכשהיה שאול המלך רואה כת של חברים היה מאכילן ומשקן, ומה ת"ל המעלה עדי זהב, כשהיה שומע טעם הלכה מפי ת"ח היה מקלסו ועומד ונשקו על פיו.

ולפי דרכו של החתם סופר אפשר לומר דאלו ואלו דא"ח, שאול המלך השפיע לישראל עושר וכבוד וכסף וזהב הרבה להם, ואעפ"כ לא היה חשש שיבעטו בעשרם כי בחדא מחתא היה מחבב ומחשיב את לומדי התורה ותלמידי חכמים, והיה מנשקם ומקלסן כששמע טעם הלכה יוצא מפיהם אפי' היה מלך ישראל ירד מעל כסאו והגביה מעלתם של העמלים בתורה, ובזה הכניס בתוך לבות בני ישראל הענין של טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, יקרה היא מפנינים וכל חפציה לא ישוו בה, וממילא ניצלו מהחשש שהכסף וזהב ישפיע עליהם לחטוא חלילה.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”