קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

רב און שמואל זענען מחולק וויאזוי מ'פסקנט.

איך בין געגאנגען נאכקוקען אין די מפרשים, זעה איך בפי' ר"א מן ההר דף מט: אז ער לערנט כפירש"י בסוגיא און שרייבט קלאר דקסבר האי תנא דשומרת יבם תפסי בה קדושין וכו' וקדריש האי תנא מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה וכו' אלמא קדושי תפסי בה וכו' והאי ברייתא פליג אהאי ברייתא דהאשה רבה דתניא לר"ע בברייתא יש ממזר ביבמה דההוא תנא אע"ג דאפיק לאו דידיה בלשון הויה לא עדיף משאר חייבי לאוין ולא תפסי בה קדושי , והכא הכי פי' דלא חשיב ותני דר"ע דברייתא מודי דאין ממזר מיבמה דמספקא ליה אי סבירא לר"ע כרב דאמר דאין קידושין תופסין בה וכו' או סבירא ליה לר"ע כחששא דשמואל דקא חייש ואמר דקדושין תופסי בה מדאפיק לאו דידיה בלשון הויה.

וביתר ביאור ברעק"א בדרוש וחידוש וז"ל ולזה סבירא ליה לרש"י דהברייתא ג"כ הכל מודים היינו לכולהו, דס"ל להך ברייתא דלא תהיה ללאו אתא ומדאפקיה בלשון הויה היינו לומר דתפסי בה קידושין, וההיא מתני' דדף צ"ב דהולד ראשון ממזר וכן הברייתא דתני עלה זו דברי ר"ע וכו' אינהו סבירא להו דלא תהיה לא ללאו אתי אלא דלא תהיה בה הויה וכו' וסבירא ליה לרב דהלכה כהנך תנאי דלא תהיה היינו דלא תהיה בה הויה וממילא גם לרבנן דר"ע אין קידושין תופסין וכו' ושמואל מספקא ליה אם הלכה כהך ברייתא דהכל מודים דלא תהיה ללאו ותפסי בה קידושין או כאינך תנאי הנ"ל דסבירא וכו' והיינו דאמרינן לאביי דמספקא ליה לדינא אי כרב דהלכה וודאי כהנך תנאי דלא תפסי קידושין אי כשמואל דהוי ספק אם ההלכה כאינך תנאי דלא תפסי בה קידושין.

ברוך שכיוונתי.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר כח גדול הרב הבוחר, ברוך שכוונת
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף צ"ו: ברענגט די גמרא א מחלוקת רב ושמואל ור' יוחנן צו עשו חכמים ביאת בן ט' יו"א כמאמר בגדול אדער נישט, האט מיר ידידי היקר מעיר געווען אז די לשון המחלוקת איז אות באות פון א מחלוקת וואס מיר האבן געהאט אויבן בדף יד. לגבי די מחלוקת ב"ש וב"ה ביי צרת הבת צו עשו ב"ש כדבריהם אדער נישט, וזה הפלא ופלא, ווי באקאנט זאגט תוס' אין מס' כתובות אז מ'זעהט די הייליגע אמוראים האבן תופס געווען לשונם, ועי' באריכות בזה באשכול על כך באוצה"ח:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 16#p111816

מיללער האט געשריבן:ביבמות דף יד. דן הגמ' בענין צרת הבת אם עשו בית שמאי כדבריהם (לחייב צרת הבת ביבום או לא) ונחלקו בזה רב ושמואל ור' יוחנן וז"ל הגמרא "ר' יוחנן אמר עשו ועשו ובפלוגתא דרב ושמואל דרב אומר לא עשו ב"ש כדבריהם ושמואל אמר עשו ועשו"

מעניין שלהלן במס' יבמות דף צו: יש מחלוקת של ג' אמוראים הנ"ל בעניין אחר לגמרי, אם עשו חז"ל ביאת קטן בן ט' שנים ויו"א כמאמר בגדול לכל הדינים וז"ל הגמ' "אמר רב לא עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול ושמואל אמר עשו ועשו וכן א"ר יוחנן עשו ועשו "

וזה ממש אות באות ממחלוקתם הפלא ופלא
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

בדף קא: רב שמואל בר יהודא הוה קאי קמיה דרב יהודא אמר לי סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא, אמר ליה תנינא בישראל בבי"ד ישראל ולא בבי"ד של גרים ואנא גר אנא.

אויב איז ער נאר א פינפטער כדי לפרסומי מילתא, אבער מעיקר הדין איז גענוג דריי וכן נקיטינן להלכתא בדף קה: טא פארוואס קען נישט אפי' א גר מצרף זיין לפרסומי מילתא?
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מיללער האט געשריבן:בדף קא: רב שמואל בר יהודא הוה קאי קמיה דרב יהודא אמר לי סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא, אמר ליה תנינא בישראל בבי"ד ישראל ולא בבי"ד של גרים ואנא גר אנא.

אויב איז ער נאר א פינפטער כדי לפרסומי מילתא, אבער מעיקר הדין איז גענוג דריי וכן נקיטינן להלכתא בדף קה: טא פארוואס קען נישט אפי' א גר מצרף זיין לפרסומי מילתא?


נאר לכתחלה מעג נישט מצרף זיין א גר אדער פסולים. פון ריטב"א הובא בנמק"י משמע אז דער טעם איז ווייל זיי זענען זיך אלע מצטרף און ס'ווערט איין בית דין און זיי פסל'ן אפילו די דריי. וועגן דעם זאגט דער ריטב"א אז אויב איז מען מייחד ומקצה די דריי פון די אנדערע צוויי דאן מעג זיי יא זיין גרים אדער פסולים, נאר דא מחמת כבודו פון שמואל האט ער עס נישט געוואלט טון.

און נאך טעם איז משמע פון אחרונים (זעה חס"ד ועוד) אז לויט וויאזוי רש"י שרייבט אז דער ענין הפרסום איז כדי זי זאל נישט חתונה האבן צו א כהן איז עס כמו עדות, וועגן דעם לכתחלה איז ראוי אז אפילו די צוויי וואס מ'איז מוסיף לפרסם זאלן נישט זיין קיין פסולים.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר כח!
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הדרן למסכת יבמות - ממה שנמצא אצלי בכתובים

בסיום מסכת יבמות קכב: אר"א אר"ח ת"ח מרבין שלום בעולם שנא' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך.

הנה המהרש"א בחי' אגדות מציין שמאמר הזה של רבי אלעזר אמר רבי חנינא נמצא בסיום ד' מסכתות הש"ס (ברכות, יבמות, נזיר וכריתות) ומזה הוכיח שאין זה רק כדי לסיים בדבר טוב שהרי במס' ברכות בלא"ה נמצא שם דברי אגדה בסוף המסכת.

וביאר הדברים למה בחרו לסיים מס' יבמות דוקא בזו המאמר, ע"פ מאמר חז"ל במס' כתובות נ. עה"כ וראה בנים לבניך שלום על ישראל, אמר ריב"ל כיון דבנים לבניך שלום על ישראל דלא ליתי לידי חליצה ויבום. ופי' המהרש"א דשמא לא ירצה היבם לחלוץ והיא לא תתרצה ליבום ותבא לידי עיגון ואין זה שלום.
ומצינו כמה פעמים במס' יבמות שהקילו חכמים בחליצה משום דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ומבואר מזה שתלמידי חכמים שדרשו הכתובים ומנעו חיוב חליצה ויבום בכמה אופנים בזה הוסיפו והרבו השלום, וזה הוא. הכוונה תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. עכת"ד ודפח"ח

ואפשר לפרש עפ"י דרכו באופן אחר, עפ"י מה שפירש הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל הכ' בתהלים צ"ד אשרי הגבר אשר תיסרנו קה ומתורתך תלמדנו, דמצינו שכל המצוות שאין אנו יכולים לקיימן בפועל כמו עבודת הקרבנות ומצוות התלויות בארץ, יוצאים אנו בזה שלומדין ועוסקים בהלכותיהן כענין של ונשלמה פרים שפתינו.

וכן בדינים ומצוות אלו שכל יסודתן הוא ענין של צער ועגמ"נ כמו הלכות גיטין וחליצה, רחמנא יצילינו מהם ומגרמיהם, בזה שאנו לומדים ועוסקים בהלכותיהם בזה אנו נפטרין מקיום המצות בפועל, ואפי' באופן שח"ו נגזר על אחד דברים של צער כאלו יכול ליפטר את עצמו מהם ע"י לימוד התורה ועסק בהלכותיהן.
וזה פי' הכתוב אשרי הגבר תיסרנו קה - על ידי - ומתורתך תלמדנו, שע"י לימוד התורה נחשב לו כאילו קיבל היסורין בפועל. אלו תוכדה"ק

ועפי"ז י"ל כשמסיימים לימוד הלכות יבום וחליצה ויוצאים בזה שאם נגזר על אחד דברים כאלו ח"ו שיפטר מהם ע"י הלימוד, בזה מרבים שלום בעולם וכמ"ש המהרש"א עפ"י דברי הגמרא בכתובות דלא ליתי לידי חליצה ויבום.

ובזה מדויק הסיום של אל תקרי בניך אלא בוניך, שהבונים מרומז בתיבת בנים, שע"י שזוכין לבנים ואינם באים לידי חליצה ויבום זהו גופא הבנין של שלום שמרבים הת"ח בעולם.

וכמו"כ אפשר לפרש בזה הפיוט של בבואו מאדום שמסתיימת וזכנו לראות בנים ובנים עוסקים בתורה ובמצות, על ישראל 'שלום' שהבנים ובני בנים שזוכין לזה על ידי שעוסקין בתורה מרבה את השלום על ישראל.

יה"ר שנזכה כולנו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות על ישראל שלום, וכשם שבעזהשי"ת זכינו לסיים מסכת יבמות נזכה להתחיל ולסיים מסכתות וספרים אחרים, בבריות גופא ונהורא מעליא, ונזכה לברכות האמורות בתורה, אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד מתוך אושר ועושר וכט"ס
אוועטאר
גרויסע עם הארץ
שר עשרת אלפים
תגובות: 14528
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 24, 2018 9:17 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויסע עם הארץ »

מיללער האט געשריבן:

יבמות דף נד.

די גמרא ברענגט קודם די מעשה פון נפל מן הגג ונתקע חייב משום ד' דברים וכ"ו.. ובימתו לא קנה. (וואו רש"י איז מסביר רעדט מען פון נתקשה לאשתו דערנאך נפל ונתקע ליבמתו. און די סיבה פארוואס ער איז נישט קונה איז ווייל ער האט נישט אינזין געהאט פאר די פרוי.)

דערנאך שטייט נתכווין להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה, משא"כ נתכוון להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה, ווייל ער האט אינזין געהאט לשם ביאה. אויב אזוי איז שווער פארוואס ביי די אויבערשטע פאל איז מען נישט קונה, ס'איז דאך דא א דעת לשם ביאה?
אוועטאר
ויתן לך
שר חמשת אלפים
תגובות: 5189
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

Re: קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ויתן לך »

די חילוק איז אז ביי הטיח איז נישט געווען קיין נפילה שלא מדעתו, און ביי נפילה האט ער נישט אינזינען געהאט מיט 'די נפילה' לשם ביאה, ודו"ק
אוועטאר
גרויסע עם הארץ
שר עשרת אלפים
תגובות: 14528
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 24, 2018 9:17 pm

Re: קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויסע עם הארץ »

ויתן לך האט געשריבן:די חילוק איז אז ביי הטיח איז נישט געווען קיין נפילה שלא מדעתו, און ביי נפילה האט ער נישט אינזינען געהאט מיט 'די נפילה' לשם ביאה, ודו"ק

פארוואס דארף די נפילה זיין לשם ביאה?
אוועטאר
ויתן לך
שר חמשת אלפים
תגובות: 5189
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

Re: קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ויתן לך »

גרויסע עם הארץ האט געשריבן:
ויתן לך האט געשריבן:די חילוק איז אז ביי הטיח איז נישט געווען קיין נפילה שלא מדעתו, און ביי נפילה האט ער נישט אינזינען געהאט מיט 'די נפילה' לשם ביאה, ודו"ק

פארוואס דארף די נפילה זיין לשם ביאה?

ווייל דאס ווער איז נתקשה געווארן תחילה לשם ביאה, האט נישט קיין שייכות מיט די מעשה הנפילה, און די מעשה היבום וואס ער מאכט איז די נפילה, און ביי דעם האט ער נישט אינזין לשם ביאה
אוועטאר
גרויסע עם הארץ
שר עשרת אלפים
תגובות: 14528
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 24, 2018 9:17 pm

Re: קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת יבמות

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויסע עם הארץ »

לויט וואו איך האב פארשטאנען פון די גמרא איז נאר די קישוי דאס וואס דארף זיין לדעת און דערנאך דארף שוין גארנישט זיין לדעתו/לרצונו.
FREEDOM
שר חמש מאות
תגובות: 782
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 16, 2014 2:50 pm

מצות יבום אחר זמן הגמרא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך FREEDOM »

ווען האט זיך אויפגעהערט מקיים זיין מצות יבום?
האט עס עפעס מים חרם דרבינו גרשום?
ווייסט מען פון ספרד'ישע גאונים ראשונים אדער אחרונים וואס האבן מייבם געווען?
מי כעמך ישראל!
FREEDOM
שר חמש מאות
תגובות: 782
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג מאי 16, 2014 2:50 pm

וויל באקומען יבמות ח"א "שפה ברורה"

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך FREEDOM »

ווער קען מיר העלפן מיט א 5 גמרות פאר א נייעם שיעור אין מס' יבמות?
אויב איינער האט, אדער וויל מנדב זיין יבמות ח"א פון שפה ברורה פון עוז והדר
ולמצוה גדולה יחשב

האב איך געהערט אז לעצטן מוצ"ש אין מאנסי האט מען געטיילט די גמרות
חלק א' אדער ב', ???
מי כעמך ישראל!
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”