קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת מגילה

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

יישר כח הרב המשחפש בהמחפש,

דף ל. כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר"י הנשיא רשב"א אומר אין מסרגין אמר רשב"א אימצי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וכו'

קומט אויס זייער מחלוקה איז נאר בחל בע"ש, איז אביסל אינטערסאנט די לשון הברייתא, מסרגין לשבתות דברי ר"י איז נישט שטענדיג ווייל בחל ר"ח בשבת עצמו לכו"ע אין מסרגין, רשב"א אומר אין מסרגין איז אויך נישט שטענדיג ווי ער זאגט אליין אימתי, איז וואס כאפט די ברייתא אן סתמא מסרגין לשבתות, געווענליך אין א פאל פון א מח' מיט א אימתי איז דער ערשטער האלט זיין שיטה לעולם, און דער בעל פלוגתא איז מסביר אז ער קרוגט נאר אין א ספעציפישע פאל.

למשל דא וואלט פונקט אזוי געקענט שטיין פארקערט אין מסרגין לשבתות דברי רשב"א ר"י הנשיא אומר מסרגין אמר ר"י הנשיא אימתי אני אומר מסרגין בזמן שחל בע"ש אבל בחל בשבת עצמו אין מסרגין.

כ'האף כ'אב קלאר מסביר גווען וואס עס שטערט מיר
שלך לחמך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 416
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 25, 2014 6:19 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שלך לחמך »

און נאכמער אפילו און די יאר וואס עס געפאלט אום פרייטאג, וואס לויט אים איז אין מסרגין, איז מען יא מסרג בט״ו און עס איז דא א ליידיגע שבת צווישן זכור און פרה
אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המחפש »

הבוחר בטוב האט געשריבן:יישר כח הרב המשחפש בהמחפש,

דף ל. כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר"י הנשיא רשב"א אומר אין מסרגין אמר רשב"א אימצי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וכו'

קומט אויס זייער מחלוקה איז נאר בחל בע"ש, איז אביסל אינטערסאנט די לשון הברייתא, מסרגין לשבתות דברי ר"י איז נישט שטענדיג ווייל בחל ר"ח בשבת עצמו לכו"ע אין מסרגין, רשב"א אומר אין מסרגין איז אויך נישט שטענדיג ווי ער זאגט אליין אימתי, איז וואס כאפט די ברייתא אן סתמא מסרגין לשבתות, געווענליך אין א פאל פון א מח' מיט א אימתי איז דער ערשטער האלט זיין שיטה לעולם, און דער בעל פלוגתא איז מסביר אז ער קרוגט נאר אין א ספעציפישע פאל.

למשל דא וואלט פונקט אזוי געקענט שטיין פארקערט אין מסרגין לשבתות דברי רשב"א ר"י הנשיא אומר מסרגין אמר ר"י הנשיא אימתי אני אומר מסרגין בזמן שחל בע"ש אבל בחל בשבת עצמו אין מסרגין.

כ'האף כ'אב קלאר מסביר גווען וואס עס שטערט מיר


קודם דארף מען גוט ארויסהאבן בכלל וואס איז די פשט פון "אימתי", פארוואס האט די תנא קודם געזאגט בכלליות און נאכדעם געדארפט זאגן אימתי וכו'. נאכדעם וואס מען וועט קענען גיט די כללים וועט מען הערשט קענען אנהויבן צו מעיין זיין די פשט פון די גמרא.
עי' בספר בית אהרן מהרב אהרן מגיד ז"ל על כללי הש"ס שמאריך שם יותר ממאה עמודים בכללי של "אימתי".
וחפשתי כאן בראשונים ואחרונים ולעת עתה לא מצאתי מי שמסביר הגמ' בעומק - ואולי בגמ' מתיבתא ימצא ביאור.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

לסיום והדרן על מסכת מגילה שזכינו זה עתה לסיימה בכי טוב

בסיום המסכתא מביאה הגמ' דברי רבי פרנך האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום ס"ד וכו' אלא ערום מאותה מצוה. והתוס' אחרי ביאורם את דברי רבי פרנך מסיימים "ואם אחזו במטפחת אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד" (בפשטות כדאי לסיים בדבר טוב).

הנה הרה"ק בעל שפת אמת זצ"ל מפרש את דברי רבי פרנך ודברי התוס' שמצות לימוד התורה נותנת חיים וברכה בעוה"ז ובעולם הבא, אבל מי שאוחז הס"ת ערום בלי מטפחת מראה שאין קדושה בהס"ת ואינו משיג את פנימיות התורה, ומהחיצוניות אינו נראה שום קדושה, ממילא נקבר ערום היינו שאינו מקבל שכר בעוה"ב לאחר פטירתו משום שחיי הנצחי נובע מפנימיות התורה, ולזה סיימו התוס' אבל מי שאחזו במטפחת היינו שמבין גם בפנימיות התורה, יזכה לאורך ימים בימינה ליום שכולו ארוך בעוה"ב ובשמאלה עושר וכבוד שאוכל פירותיהן בעוה"ז עכת"ד זצ"ל.

ובדרכו נוכל לומר באופן אחר, שהתורה כמות שהוא הוא תורה שבכתב, ומטפחת התורה מרמזת על התורה שבעל פה שהוא לבושה של התורה, ואם אוחז הס"ת ערום היינו שאינו מחשיב את התושבע"פ, נקבר ערום ואינו מקבל שכר בעוה"ב, כי השכר בעוה"ב של לימוד התורה הוא כנגד תושבע"פ שכידוע דברי חז"ל על התורה שמרומזת בהכ' ארוכה מארץ מדה סובבת על תושבע"פ שאין לה קצבה אבל תורה שבכתב הרי יש לה מדה וקצבה, וזה לעומת זה מקבל שכר נצחי של עין לא ראתה נחלה בלי מצרים, אבל האוחזה במטפחת היינו שגם דברי חז"ל ותשובע"פ חשובים הם בעיניו יזכה לאורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

ובזה יש לנעוץ סוף המסכתא לתחלתה, שהמשנה מתחלת בזמני קריאת המגילה, ובתוכה שכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו, והביא המלאכת שלמה על המשניות מספר הרוקח שהקשה למה נקטו חז"ל בלשונם שהכרכים מוקפות חומה מימות יב"ן ולא מימות משה רבינו, ותירץ הרוקח שכיון שמשה לא כבש רק ארץ סיחון ועוג ורק יהושע כבש את ארץ ישראל ממילא אזלינן בתריה עיי"ש. אבל לכאורה אין בזה כדאי ליישב, דבשלמא לגבי בתי ערי חומה להלן מדבר מדין בתים בארץ ישראל מובן למה נקטו ימות יהושע בן נון שכבש את אר"י, אבל הדין של כרכים המוקפות חומה לגבי קריאת המגילה אינו רק בארץ ישראל וא"כ למה נקטה המשנה מימות יהשוע בן נון וכקושיות הרוקח (ודוחק לומר שהתנא נמשך אחר הדין של בתי ערי חומה ממס' ערכין).

אולם יש לומר דהתנא בא לרמז בזה דבר גדול, שהרי למדנו לקמן בדף ג' ע"א הדין של מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה, ולכאורה מצות ת"ת הוא מצות עשה מדאורייתא וקריאת מגילה הוא רק מדרבנן, ולמה ידחה מ"ע דרבנן את המ"ע מן התורה? אלא שזה גופא היתה מתקנת חז"ל ויש כח ביד חכמים להפקיע מ"ע מה"ת בשוא"ת, וזה מורה על תוקף קדושת תורה שבעל פה שקבלנו איש מפי איש עד מרע"ה לעומת התורה שבכתב.

והנה משה רבינו ע"ה הוא מקור התורה שבכתב, משה קיבל תורה מסיני, ויהושע בן נון הוא הראשון במסורת הקבלה בתושבע"פ (ועי' בחת"ס על פר' וזאת הברכה עה"כ ויהושע מלא רוח חכמה שמרע"ה כיון ששכינה מדברת מתוך גרונו כל דבריו הם בחינת תורה מסיני משא"כ יהושע עיי"ש), וזה בא התנא לרמז, שקריאת המגילה וחשיבותה כתורה שבעל פה הוא למעלה מתורה שבכתב ונרמזת ביהושע בן נון, והוא גופא הוא קדושת תורתינו וכדברינו בסף המסכתא שאם אוחז הס"ת ערום בלא מלבושה של התושבע"פ נקבר ערום, אבל אם אחזו במטפחת אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד!

ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2015 7:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראסטעוו »

שיין שיין
ובזה מדויק המשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ע"פ החת"ס.
אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

דרשות לסיום מסכת מגילה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המחפש »

דרשות לסיום מסכת מגילה
אטעטשמענטס
Dodcument2.pdf
סמוכים לעולם
(119.99 KiB) געווארן דאונלאודעד 263 מאל
כתית למאור_ שפיץ, מאיר בן יוחנן__תלמוד בבלי;__ (1){9} עמוד 88.pdf
(100.35 KiB) געווארן דאונלאודעד 441 מאל
שערי יום טוב_ וויינברגר, חנניה יום טוב ליפא (2){18} עמוד 95.pdf
(180.68 KiB) געווארן דאונלאודעד 397 מאל
אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

נאך א דרשה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך המחפש »

נאך א דרשה
אטעטשמענטס
חמשה מאמרות.pdf
חמשה מאמרות
(222.45 KiB) געווארן דאונלאודעד 264 מאל
אוועטאר
הערינג מיט ברוינפען
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 08, 2020 10:41 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הערינג מיט ברוינפען »

גלאזער האט געשריבן:לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).
די עזה מיליטער האט פיר אפטיילונגען, די קאמאנדא איינהייט, פיס זעלנער איינהייט, ראקעט און מיסיל שיסער איינהייט, און די יומען שיעלד איינהייט.
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.
אוועטאר
הערינג מיט ברוינפען
שר שלשת אלפים
תגובות: 3578
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 08, 2020 10:41 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הערינג מיט ברוינפען »

גלאזער האט געשריבן:
הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.

סיי די גזירה פון שמא יעבירנו און סיי די תקנה פון קריאת המגילה בי"א, האט א בי"ד בעצם מבטל געווען דברי בי"ד חבירו, נאר וואס דען ביידע מאל איז עס געווען אויף אן אופן פון שב ואל תעשה, דא זאגען זיי "ליין נישט די מגילה" און דא זאגען זיי אויך "ליין נישט די מגילה", נישט אזוי?
די עזה מיליטער האט פיר אפטיילונגען, די קאמאנדא איינהייט, פיס זעלנער איינהייט, ראקעט און מיסיל שיסער איינהייט, און די יומען שיעלד איינהייט.
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:
הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.

סיי די גזירה פון שמא יעבירנו און סיי די תקנה פון קריאת המגילה בי"א, האט א בי"ד בעצם מבטל געווען דברי בי"ד חבירו, נאר וואס דען ביידע מאל איז עס געווען אויף אן אופן פון שב ואל תעשה, דא זאגען זיי "ליין נישט די מגילה" און דא זאגען זיי אויך "ליין נישט די מגילה", נישט אזוי?

ניין
קודם ס'איז נישט קיין ביטול דברי בי"ד, ס'איז העברת מצות עשה דאורייתא.
בעצם הארבער, אבער הא בהא תלי' ווייל ס'איז נישט קיין ביטול, ביטול איז נישט די טייטש ווען מ'זאגט א מענטש זיץ היינט אינדערהיים, ביטול טייטשט ווען איך זאג די הלכה איז אנדערש.
די חכמים האבן א כח מעמיד זיין זייערע גזירות במקום שוא"ת, אבער זיי האבן נישט קיין כח מבטל זיין דברי בי"ד חבירו אם אינו גדול במנין וחכמה
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”