קושיות והערות על שיעור היום - מסכת סוכה

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

מונאוויטש האט געשריבן:איך האב אמאל געהערט א תירץ אז וויבאלד סוכות געפאלט אין תקופת תשרי וואס דאן איז די זון געבויגן צו דרום, קים להו לרבנן אז כדי אז די סוכה זאל קענען קריגן צל סכך מוז זי זיין נידעריגער פון כ' (אדער ברייטער פון ד' על ד').

ראה בריטב"א שכ"כ בשם התוס'.

מונאוויטש האט געשריבן:לפי זה שטעלט זיך אן אינטערעסאנטע חקירה. וואס וועט זיין דער דין אויב עמיצער בויעט א סוכה בערך ביים קו המשוה (עקוואטאר), וואס דארט שיינט די חמה פונקט העכער די קעפ אין תקופת תשרי. וועל איך זאגן אז - לשיטת ר' זירא - וועט א סוכה למעלה מכ' ופחות מד' על ד' אויך זיין כשר, אדער אפשר איז די דאזיגע סוכה אויך פסול משום לא פלוג (או משום סברא אחרת). וצ"ע.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=16886
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2902
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

יש"כ!
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2902
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

היכי תמצא שסכך פסול מן הצד יותר מד' אמות (שיצא מתורת דופן עקומה) לא יפסיל הסוכה?
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

אז ער האט שוין דריי אנדערע ווענט.

שוין מן הסתם מיינסטו עפעס טיפער.
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2902
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

סוכה י"ד, סוגיא דנסרים.

מתני' מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר וכו'.

גמ' ... ושמואל אמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה.

תא שמע שני סדינין מצטרפין נסרין אין מצטרפין ר' מאיר אומר אף נסרין כסדינין וכו' לישנא אחרינא בשלמא לשמואל דאמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה מאי מצטרפין [לר' מאיר], מצטרפין לארבע אמות מן הצד וכו'

ולרבי יהודה, לשיטת שמואל, אין מצטרפין לד' אמות אף אם סיכך בנסרים שיש בהן ד'! כן משמע, לכאורה, מפשטות השקלא וטריא, וכן פירוש המהר"ם. נמצא שיש כאן שני מחלוקת בין רבי יהודה ולרבי מאיר. א) נסרים שיש בהן ג' אבל אין בהן ד', רבי יהודה מכשיר ורבי מאיר פוסל. ב) נסרים פסולין, לרבי יהודה אין מצטרפין אפילו אם יש להן ד' טפחים (בפחות מד' פשיטא שהסוכה כשרה דהא קנים בעלמא נינהו), ולרבי מאיר מצטרפין לארבע אמות.

לפי זה (לשמואל אליבא דרבי יהודה), נסרים שיש בהן ד' שאיסורן משום גזירת תקרה הוא קל משאר סוגי סכך פסול. ששאר סכך פסול פוסל בד' אמות מן הצד, אבל נסרים אע"פ שאסור לישן תחתיו אינו פוסל הסוכה.

אולם עיין במהרש"א ורש"ש שחולקין על המהר"ם, ופירשו הלישנא אחרינא באופן אחר.
El Rushbo
שר האלף
תגובות: 1276
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך El Rushbo »

דף ז:
אביי נעמט צוזאם אכט תנאים וואס אלע האלטן אז סוכה דארף זיין עפעס מער קבע ווי זייערע געגנער.

איינע פון די שיטות איז רבי יהודה דמתני' וואס איז מכשיר דפנות למעלה מעשרים אמה.

וקשה לי.

אלע אנדערע שיטות האלטן א געוויסע חומרא קעגן זייערע בעלי פלוגתא וואס מיט דעם אידענטפיצירט זיי אביי אז זיי האלטן אז סוכה דארף זיין א 'קבע'. רבי יהודה האלט דאך אז א סוכה פון 19 אמות איז פונקט אזוי כשר, טא ווי זעהט מען די 'קביעות' אין זיין שיטה?
תוס' זאגט אז דאס קומט ווייל אויב איז ער מכשיר למעלה מעשרים אמה, מיינט דאס אז א מ'איז 'רגיל' לעשות קבע, אבער פון ווי זעהסטו אז רבי יהודה האלט אז סוכה דירת קבע 'בעינן'?
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2902
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

Re: קושיות והערות על שיעור היום - מסכת סוכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

היות שהתחלתי לחזור עוד הפעם מסכת סוכה, חשבתי להעלות אל החברים כמה הערות ודיוקים בדפי ראשונה של המסכת. כמובן שלא לחדש חידושים אני בא, אך ורק לחדד ולשנן כדרכה של תורה.

ב:
מעשה בהילני המלכה שישבה בסוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, היתה לה בנים שהגיעו לחינוך, וכל מעשיה לא עשתה אלא ע"פ חכמים. האיך מתרצינן מחלוקת רבי יהודה ורבנן במעשה זו. א) לרבי זירא ורב הונא אמר רב, ב) לרבה ורבי יאשיה אמר רב, ג) לרבא, ד) לרבי חנן בר אבא.

ד.
רש"י ד"ה פחות מד' אמות כשרה. מה פשט בדבריו "ואף על פי שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינו כלה ע"כ זהו גובה חללה והרי נתמעט חללה מתחתיו."

ה:
רש"י: פעם אחת הטילה בר יוכני ביצה במקומנו וטבעה ששים כרכים ושיברה ע' ארזים. היש לפשר ענין זה ע"ד פשט?

ו'.
רש"י ד"ה מי כתיבי. הברייתא לעיל מונה חטה ואח"כ שעורה, וכאן בהתירץ הפך רש"י הסדר.

ז.
רב כהנא חולק על רב כהנא בסוגיית שלישית אפילו טפח. רב כהנא הראשון, תלמודו של רב, סובר שצריכין לעמוד הטפח כנגד ראש תור. ורב כהנא האחרון, בן דורו של רב אשי, כאידך לישנא דרבא סבירא ליה ועביד טפח אצל היוצא וגם לרבות צורת הפתח.

ז:
כל שיש בהקיפו שלשה יש בו רוחב טפח. חשבון זה אינו מדויק עם המציאות. החשבון המדויק הוא 3.141 בקירוב.

ח.
למר קשישא תלתא גברי בתרי אמתא יתבי, כמה הוי להו שיתסר, והא אנן שיבסר נכי חומשא בעינן, ומתרצינן דר' יוחנן לא דק. ומפרכינן אימא אמרינן לא דק לחומרא, אבל לקולא לא אמרינן.
ויש לדייק למה לא תירצו ששיעור שיתסר מתאים בדיוק עם ההו"א דלעיל דבעיגול דנפיק מגו עיגולא בעי שיתסר.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”