קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
א פוינט
שר חמש מאות
תגובות: 547
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 26, 2019 3:56 pm

קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א פוינט »

מס' סנהדרין דף ז.
ואלה המשפטים אשר תשים, אשר תלמדם מיבעי ליה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין, רב הונא כי הוה נפק לדינא אמר הכי אפיקו לי מאני חנותאי מקל ורצועה ושופרא וסנדלא (דברים א, טז) ואצוה את שופטיכם בעת ההיא אמר רבי יוחנן כנגד מקל ורצועה תהא זריז.
האמיר דא די בלעכענע הויזן וואס מ'טוט אן פ' משפטים, א בחינה פון תורה לשמה..
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

י. הא תו למה לי משום דקא בעי בעיה עלויה דבעי רבא מי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו או לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו. איזה שייכות יש בין הדין של ממון לזה ונפשות לזה להדין של אם אדם קרוב אצל ממונו.
מצלמה
שר האלף
תגובות: 1636
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 25, 2015 7:37 pm

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מצלמה »

הבוחר בטוב האט געשריבן:י. הא תו למה לי משום דקא בעי בעיה עלויה דבעי רבא מי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו או לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו. איזה שייכות יש בין הדין של ממון לזה ונפשות לזה להדין של אם אדם קרוב אצל ממונו.


אם לענין פלגינן דיבורי אמרינן אדם קרוב אצל ממונו.
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

לא הבנתי. לזה היה לו לומר פלוני רבע שורי, כדלעיל אצל אשתו.
אוועטאר
זאג א גוטס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3277
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 08, 2018 3:36 pm

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זאג א גוטס »

אינטערעסאנטע זאך דא אין גמ' דף נח:
דאס אויב לוי בן יעקב האט - בהכרח - געהאט 2 ווייבער, איז א מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא!

דאס זעלבע איז אויך אויב אברהם אבינו איז געווען א גאנצע ברודער מיט הרן, כמשמע מרש"י ד"ה אלא התם וכו', אחותי בת אבי היא דבת אחי בן אבי היא וכו', והאי דקאמר אך לא בת אמי לאו משום וכו' אלא משום קושטא דמילתא אמר לו.
איז משמע אז אלס "בני בנים הרי הם כבנים" איז נאכאלץ שרה נאר "בת אביו" - דהיינו בת בנו פון תרח - ולא "בת אמו".
הבוחר בטוב
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הבוחר בטוב »

סה.
מאי שנא גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייר ידעוני, ר' יוחנן אמר הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו, ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה.
מבואר ברש"י דלפי הטעם דר' יוחנן דבלאו אחד נאמרו אין חילוק חטאות כשעשהן בהעלם אחד אבל אם עשהן באנפי נפשיה חייב אתרוויהו.

אבל לטעמא דר"ל אפילו אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב חטאת דאין בו מעשה. ואפי' לר' עקיבה צריכין מעשה זוטא.
לפי זה לכאורה יש לעיין בשאלת הגמ' ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן דהטעם משום דהן בלאו אחד.
הא לשיטת ר"ל שצריכין מעשה זוטא לכ"ע, הרי לא נכון לאמר שמה שלא מנה ידעוני היא משום שאם עשהן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת,
שבעצם זה אומר שאם עשאו לחוד חייב חטאת. והרי לשיטתו אפי' אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב משום שאין בו מעשה.
אם לא שנאמר ששיטת ר"ל שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא נתחדש לו ממשנה זו, שלא מנה ידעוני וזה הכריחו שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא. וא"כ שואל הגמ' למה לא תירץ כר' יוחנן שהסיבה שלא מנה היא משום חילוק חטאות, ואז אין שום הכרח שאפי' לר"ע צריכין מעשה זוטא. ויש לעיין.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

Re: קושיות והערות בשיעור היום - מס' סנהדרין

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

הבוחר בטוב האט געשריבן:סה.
מאי שנא גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייר ידעוני, ר' יוחנן אמר הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו, ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה.
מבואר ברש"י דלפי הטעם דר' יוחנן דבלאו אחד נאמרו אין חילוק חטאות כשעשהן בהעלם אחד אבל אם עשהן באנפי נפשיה חייב אתרוויהו.

אבל לטעמא דר"ל אפילו אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב חטאת דאין בו מעשה. ואפי' לר' עקיבה צריכין מעשה זוטא.
לפי זה לכאורה יש לעיין בשאלת הגמ' ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן דהטעם משום דהן בלאו אחד.
הא לשיטת ר"ל שצריכין מעשה זוטא לכ"ע, הרי לא נכון לאמר שמה שלא מנה ידעוני היא משום שאם עשהן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת,
שבעצם זה אומר שאם עשאו לחוד חייב חטאת. והרי לשיטתו אפי' אם עבר על ידעוני לחוד אינו חייב משום שאין בו מעשה.
אם לא שנאמר ששיטת ר"ל שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא נתחדש לו ממשנה זו, שלא מנה ידעוני וזה הכריחו שאפי' לר"ע צריכין עכ"פ מעשה זוטא. וא"כ שואל הגמ' למה לא תירץ כר' יוחנן שהסיבה שלא מנה היא משום חילוק חטאות, ואז אין שום הכרח שאפי' לר"ע צריכין מעשה זוטא. ויש לעיין.

עי' בספר סנהדרי קטנה (נדפס בקובץ מפרשים) שהקשה כן, והאריך בתירוצו שם ובתוה"ד כתב גם הסברא שהעלה מע"כ עיי"ש ותמצא נחת.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”