תודה רבה על הציון למאמרים הנפלאים. גם בקונ' שונה הלכות שי"ל זה עתה, נדפס בראש סקירה קצרה בשם "ספר באר היטב על שולחן ערוך / המחבר ומטרתו", ושם נזכר בסדר נכון ובקיצור נמרץ [לפי מסת המקום כמובן] סדר גלגולי הבאה"ט לדורותיו.
לא יאומן עד כמה התקשו אבותינו בדורות עברו עם ציטוטים מוטעיים וחצי משפטים, וכך עבר מדור לדור ומגאון אחד למשנהו בתיקונים ע"ג הגהות, ישבו שבעה נקיים ימים ולרבות הלילות עד שהעלו עבודה שלימה מזוקק שבעתיים, ובזכותם יש לנו עתה תורה מפוארה בכלי מפואר, וכתר תורה מונח וכל הרוצה יבוא ויטול.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)
דער באה"ט בסי' ח' ס"ק י" רעד וועגען במקום שמשליכים טלית על החתנים והכלות בעת חתונתם, ער רעט לכאורה פון חופת טלית בנימין שלמה האמבורגער אין שורשי מנהגי אשכנז האט א מאמר וועגען דעם ענין בכלל אבער וועגען די סוגיא בכאן עיין http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7%99%d7%aa
לערנען'דיג היינט אין די חבורה שונה הלכות, די רמ"א אז מ'מאכט די ברכה אויף די תפילין של ראש ווען די תפילין איז שוין אויפן קאפ נאכן לייגן אויפן קאפ פארן מהדק זיין, וועגן עובר לעשייתן. אין דעם קונטרס שונה הלכות איז דא מדור הלכה פסוקה (מהרה"ג ר' אברהם הערש פריעדמאן שליט"א), ברענגט ער אן אינטרעסאנטע זאך, איבער דעם וואס איז ידוע אז מרן רביה"ק מסאטמאר ז"ל האט געמאכט די ברכה נאך פארן לייגן אויפן קאפ, אז אדמו"ר מהר"א מסאטמאר האט געזאגט אז ס'קען זיין די סיבה ווייל דער רבי איז געווען זייער נזהר בנקיות און שמירת ידיו פון א חשש נגיעה אויף א פלאץ וואס מ'דארף זיך וואשן, האט ער אפשר מורא געהאט אפשר וועט אנרירען אין א האר אדער בזיעה אויפן קאפ ביים ארויפלייגן די תפילין פארן מאכן די ברכה, האט ער אויסגעוועלט זיך צו פירן אזוי ווי די פוסקים וואס האלטן מ'קען יא מאכן די ברכה פארן לייגן אויפן קאפ.
האב מיר היינט געלערנט שונה הלכות, ברענגט ער דארט ביי הלכה פסוקה אז ווען מ'טוט אויס די תפילין צו גיין אין ביה"כ דארף מען איבערמאכן א ברכה, ער ברענגט דארט אז נאר איין ברכה וכו', מיין שאלה איז מאי שנא פון טלית וואס האט א שיעור פון עטליכע שעה משא"כ תפלין?
לכאורה האט געשריבן:ווייל אמאל זענען זיי געווען ממש ווי שקלאפטעס אין שטוב, און מיט די דורות האבן זיי באקומען מער און מער גלייכבארעכטיגונג (כך שמעתי ממגי"ש א' בחבורה זו)
זייער א אינטערעסאנטאר הערה! האב איך געזען אויף אוצר פארום א תשובה המתקבל על הלב
שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק טו - דיני ליל הסדר הערה ב: "והנה צריך לבאר כוונת המרדכי ורבינו ירוחם שנשים שלנו חשובות. וראה בגדר אשה חשובה בכס"מ פרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכה ח' ובברכ"י שם אות ג' וכה"ח שם אות כ"ו. ונראה לבאר, שבזמן התלמוד לא היו הנשים יושבות בסעודה יחד עם בעליהן כמו בזמנינו, (וראה לשון הגמ' בפסחים דף ק"ח ע"א אשה אצל בעלה. וראה עוד בפסחים דף צ"א ע"א), ולכן בזמנינו שכל הנשים יושבות עם בעליהן הרי הן חשובות, ולכן צריכות הסיבה. וכיון שמנהג בני ספרד כשיטת המרדכי ורבנו ירוחם שמסיבות כמו האנשים, דאנן נקטינן דנשין שלנו כולן חשובות הן, א"כ כמו שנתבאר שהאיש ששכח ולא הסיב צריך לחזור, הוא הדין אשה ששכחה להסיב צריכה לחזור ולהסיב
אבער ס'איז א פלא אויב ס'זאל נישט זיין עפעס א ביאור פון די פריערדיגע
אויך ברענגן זיי דארט א ווערטל פון הגאון רח"ק אז דאס האט זיך אנגעהויבן ביים חרם דרבינו גרשום שלא לישא שתי נשים... און טאקע דער ב"י זייענדיג מבני ספרד ברענגט עס נישט.
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)
סימן מו סעיף ט אין די שלחן ערוך וואס די חבורה האט ארויסגעגעבן ברענגן זיי בשם דעם רבי'ן אז מ'זאל נישט זאגן די פסוקים פון ראשית חכמה, תורה צוה, שמע בני פאר ברכת התורה.
צו האט שוין איינער אמאל געהערט דערפון? פארוואס האט מען נישט איינגעפירט אין די חדרים אזוי צו טון?
חסד שבמלכות האט געשריבן:האב מיר היינט געלערנט שונה הלכות, ברענגט ער דארט ביי הלכה פסוקה אז ווען מ'טוט אויס די תפילין צו גיין אין ביה"כ דארף מען איבערמאכן א ברכה, ער ברענגט דארט אז נאר איין ברכה וכו', מיין שאלה איז מאי שנא פון טלית וואס האט א שיעור פון עטליכע שעה משא"כ תפלין?
סווענדט זיך אויב ממעג אריינגיין מיט דעים אין בית הכבוד אדער נישט (ווייל אויב טאר מען נישט הייסט עס א הפסק) , איז אזוי , מיט תפילין טאר מען נישט גיין אין א בית הכבוד וואס איז מיוחד בין לקטנים ובין לגידולים דארף מען טאקע איבערמאכן א ברכה ווייל סהייסט א הפסק משא"כ טלית . אבער למעשה מיינעך מאכט רוב וועלט נישט איבער א ברכה נאכאמאל אפילו אויף די תפילין האביך געהערט אמאל אז די סאטמערער רבי זיע האט יא איבער געמאכט ברכה אויף די תפילין , (נישט קראנט)
דל נעם אוועק (כמו דל עשתרות קרנים) גאה דאס גאווה ... אויף דעים ברויך מען ארבעטן
אין שונה הלכות פון נעכטן א' לך,מחבר סי' צ' סי' י"ג "מותר לרוק בבית הכנסת" אין די הגהות איז צוגעברענגט אז היינט זאל מען עס נישט טאן ווייל עס איז נישט די סדר צו שפייען ביי זיך אינדערהיים אויף די פאדלאגע.
א. אדם שלמד הלכות ברכות, ויש לו ספק על מאכל מסוים מה ברכתו, יברך 'שהכל נהיה בדברו', כיון שברכה זו פוטרת הכל. ומכל מקום טוב שיאכל את המאכל המסופק בתוך הסעודה, באופן שייפטר בודאי על ידי ברכת המוציא. (שו"ע רד) ב. אך אדם שלא למד הלכות אלו, ולכן אינו יודע מה לברך, אינו רשאי לברך 'שהכל' מספק, אלא עליו ללמוד תחילה את ההלכות ולברך את הברכה הראויה. (שם)