חומש פשוטו של מקרא

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

רוויגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 07, 2013 1:59 am

חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך רוויגו »

פייער פון די באלאטעס - לעבעדיג זאל זיין...
דרוקט דא זיך צו איינשרייבן צו באקומען א נאטאפעקאציע ווען עס גייט ארויף די רייכע שיעורים אויף נ"ך.
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך יעדער »

לכבוד די יודלה“ק פין הרה“ק ר' נחמן מברסלב זי“ע עיין ליקוטי הלכות הלכות תפילה הלכה ד' אות ז'
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
קאנסאלטענט
שר חמש מאות
תגובות: 925
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 02, 2021 4:50 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך קאנסאלטענט »

מען קאן אפשר מסבירן וואס דא גייט פאר??
ואני בתומי אלך.
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

19.png
19.png (642.82 KiB) געזען 9868 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

20.png
20.png (53.96 KiB) געזען 9865 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

21.png
21.png (125.68 KiB) געזען 9863 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

22.png
22.png (235.84 KiB) געזען 9860 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

23.png
23.png (132.25 KiB) געזען 9852 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

24.png
24.png (84.51 KiB) געזען 9851 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

25.png
25.png (208.88 KiB) געזען 9845 מאל
רבותי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 275
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 16, 2019 3:49 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך רבותי »

בד"ץ עדה החרדית
אטעטשמענטס
50777.jpeg
50777.jpeg (35.25 KiB) געזען 9841 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

26.png
26.png (47.21 KiB) געזען 9840 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

27.png
27.png (315.9 KiB) געזען 9834 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

28.png
28.png (636.53 KiB) געזען 9825 מאל

29.png
29.png (616.42 KiB) געזען 9825 מאל
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

30.png
30.png (195.47 KiB) געזען 9821 מאל
אוועטאר
נברא
שר חמש מאות
תגובות: 743
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 16, 2017 3:02 pm
לאקאציע: קרית יואל

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נברא »

איך גלייך זייער צו לערנען אין דעם חומש. אויב איינער אויסקלארן וואס דא גייט פאר אויף פלעין אידיש, וועל איך זייער מכיר טוב זיין. איך וויל נישט לערנען אין א חומש וואס איז נאר נחמץ חס ושלום מיט א אפילו א כל שהוא אפיקורסות.
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

ארויפברענגען נאך?
אוועטאר
נברא
שר חמש מאות
תגובות: 743
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 16, 2017 3:02 pm
לאקאציע: קרית יואל

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נברא »

ברענג נאך, אבער ביטע זיי מסביר אויף פלעין אידיש וואס דא גייט פאר.
אוועטאר
כינור
שר חמש מאות
תגובות: 767
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יולי 13, 2019 10:46 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך כינור »

יאפ, אויך גאר ליב געהאט דעם חומש. בעסער געווען ווי מקרא מפורש און די אנדערע.

על מה יצא הקצף
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 04c2a2eedc

'תגובות המערכת'
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=24000
[email protected]

אמאל האט מען גענוצט ניגונים מעורר צו זיין די געפילן בשעת עבודת הבורא, מען האט נישט געניצט דעם בורא פאר עבודת הגעפילן - פרידן
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

נברא האט געשריבן:ברענג נאך, אבער ביטע זיי מסביר אויף פלעין אידיש וואס דא גייט פאר.


גלייב מיר כאניש קיין אנונג
אוועטאר
נברא
שר חמש מאות
תגובות: 743
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 16, 2017 3:02 pm
לאקאציע: קרית יואל

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נברא »

כינור האט געשריבן:יאפ, אויך גאר ליב געהאט דעם חומש. בעסער געווען ווי מקרא מפורש און די אנדערע.

על מה יצא הקצף
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 04c2a2eedc

'תגובות המערכת'
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=24000

געבלאקט דורך מיין פילטער, אפשר ברענג עס אראפ דא אין טעקסט?
אוועטאר
נאכמיטאג
שר האלף
תגובות: 1268
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2021 2:32 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך נאכמיטאג »

נברא האט געשריבן:
כינור האט געשריבן:יאפ, אויך גאר ליב געהאט דעם חומש. בעסער געווען ווי מקרא מפורש און די אנדערע.

על מה יצא הקצף
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 04c2a2eedc

'תגובות המערכת'
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=24000

געבלאקט דורך מיין פילטער, אפשר ברענג עס אראפ דא אין טעקסט?

גאמ
אוועטאר
שמואלי לענעראוויטש
שר האלף
תגובות: 1781
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 19, 2021 11:10 am

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך שמואלי לענעראוויטש »

איז דאס נאר אויף דער 'פשוטו של מקרא' ? אדער אויך אויף דער 'רש''י כפשוטו'

ווי ווייט איך ווייס איז דאס צוויי אנדערע מחברים..
'רש''י כפשוטו' איז א עכטע ערליכער...
אוועטאר
כינור
שר חמש מאות
תגובות: 767
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יולי 13, 2019 10:46 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך כינור »

על מה יצא הקצף

א שמועס אין א פארום

שמעתי שאתמול נאמרו בפומבי דברים חריפים נגד החומש הנ"ל (הנדפס יחד עם 'רש"י כפשוטו') ע"י הגר"א הכהן דויטש שליט"א.
בות עיינתי בחומש הנ"ל - בעיקר בפרשיות ויקרא-מצורע - וקבלתי ממנו רב תועלת. האם משהו יודע על מה יצא הקצף? אם הוא מחמת עצם המושג "פשוטו של מקרא" - הלא הרבה מרבותינו הראשונים כגון הרשב"ם, אבן עזרא, רמב"ן ואפילו רש"י, מפרשים ע"פ פשוטו של מקרא שלא כדעת חז"ל, אע"פ שאינם ח"ו מפקפקים באמיתות דבריהם, אלא שכידוע שיש גם רובד של פשט וכו' ואלו ואלו דא"ח (אע"פ שלענין קיום התורה ומצוותיה אין לנו אלא דברי חז"ל) וכבר האריכו בזה רבים וטובים ממני.
אם כן, למה ועל מה יצא הקצף?


שמעתי שגם אחיו הגדול הגרב"ש הכהן דויטש שליט"א תקף בחריפות.
אמרו לי כל מיני דברים בעיתיים שכתובים שם, אבל עדיין לא בדקתי בפנים שזה באמת כך.

מי מחבר החומש?


מי מחבר החומש?
מי באמת?
כי הגרא"ד שליט"א נקט גם אותו לסיבת הקצף, בהיותו בוגר מכון מנדל הידוע לשמצה,
אולם ככל הידוע לי יצא לאור ע"י מכון לשם, אז למי שם כוונתו?

מה שכן כשזה יצא היה אצלי לפלא שלא טרחו לבקש הסכמות מחדש אלא חזרו וציטטו את ההסכמות על רש"י כפשוטו,
בעוד כל בר בי רב מבין שלהוציא חיבור כזה על גוף פסוקי התורה, הוא דבר יומרני פי כמה, שלא לומר אפילו קצת חצוף...



מקרא כפשוטו הוא ספר כפרני שחובר ע"י הכופר ארנולד ארליך (בשם העט "שבתי בן יום טוב אבן בודד") לפני כ-120 שנה.

כוונת הכותבים כאן כמובן היא לחומש "פשוטו של מקרא" שבהוצאת "לשם".


אולי יצא כנגד עצם הדבר שביארו החומש - מה שמונע לדעתו את עניין העמל והיגיעה. ושמעתי שכן דעתו נגד הגמרות המבוארות למיניהם


כוונת הכותבים כאן כמובן היא לחומש "פשוטו של מקרא" שבהוצאת "לשם".

גם 'עוז והדר' עשו ביאור על התורה ואם אני זוכר טוב הוא נקרא 'מקרא מפורש', וכנראה שדינו כ'פשוטו של מקרא'
ולגופו של ענין
אני מאוד נהנה מזה, אני יכול לפעמים לשבת עם שתי החיבורים גם יחד, וללמוד לעומק, זה סך הכל ציטוטים של ראשונים ואינם מתיימרים לבאר מדיליה או להכריע מדיליה, לכן אני מסתכל על זה כסיכום דעות הראשונים ותו לא.


כנראה שהדברים היו מכוונים נגד חיבור שנקרא פשוטו של מקרא שנדפס יחד עם הספר רש"י כפשוטו. החיבור הזה כנראה נכנס יותר מידי לפשוטו של מקרא בהתעלמות מחז"ל ורש"י והוא רוצה בזה פירצה חמורה (לא כ"כ מבין א"כ למה הוציאו את זה יחד עם ספר שבא לפרש את רש"י, הרי רש"י הוא אבי אבות הפרשנים שנצמדים לחז"ל)
בנוסף המחבר (לא יודע מי זה) כנראה בוגר מכון מנדל שזה לבד מטיל חשד.

לא שמעתי בעצמי את הדרשה אבל שמעתי מחבר שהיה שם.

בשיעור ובמשא חג שנשא במוצאי יו"ט הראשון של סוכות,
מרן רה"י הגרב"ש דויטש שליט"א,
התייחס בדברים חריפים נגד חומש 'פשוטו של מקרא'

מצו"ב השיעור והמשא המלא,
הדברים נגד חומש פשוטו של מקר בעמוד יג'



יש דוגמאות מהספר על העניינים שבשלהם יצאו נגדו?

יש דוגמאות מהספר על העניינים שבשלהם יצאו נגדו?
אני מציע לעיין בשמות יא בעניין מכת בכורות ודברי משה לפרעה.


הגרב"ש דויטש שליט"א: מישהו הוציא ספר 'פשוטו של מקרא', ולהדיא בכל מקום שלא נראה לו לפרש כפירוש רש"י הוא מפרש בדרכים אחרות, ומשנה בדברים הכי עיקריים. וכולם יודעים מיהי החבורה הזאת, ואינני רוצה להזכיר כאן, וחבורה זו עושים ממש ליצנות מהתורה, ואינם מאמינים בתורה שבע"פ, ומרשים לעצמם לומר כל מה שרוצים.
הפירוש 'פשוטו של מקרא' חיבר חד מיקירי קרתא קדישא ירושלם, תלמיד חכם מופלג, ירא שמים מרבים, חסיד ועובד אלקים, ולא יתכן שימצא רבב בבגדו. ישרי ליה מריה לראש הישיבה על ההתקפה שלוחת הרסן וחסרת הבסיס.

אני רק סקרן לדעת אם הגאונים שליט"א שיוצאים כנגד הפירוש, דיברו לפני כן עם המחבר(ים).

יכול להיות שכן, אבל א"כ היה לכאו' מן הראוי להודיע בתוך דרשותיהם שדיברו עם המו"ל, ואעפ"כ לא שינו דעתם.

וגם יכול להיות שהם סוברים שלא צריך לדבר עם המו"ל, ודי במה שרואים בהפירוש.

אני רק סקרן..

ורק אעיר שטענה אחת טובה מצאתי בדברי המעוררים, שעל הפירוש שלכאו' לא צריך הסכמה "רש"י כפשוטו" לקחו כמה וכמה הסכמות, ועל הפירוש שנראה מקופיא כצריך להסכמה יותר, הם לא לקחו הסכמות, ודבר זה "אולי" אומר דרשני.



הגרב"ש דויטש שליט"א: מישהו הוציא ספר 'פשוטו של מקרא', ולהדיא בכל מקום שלא נראה לו לפרש כפירוש רש"י הוא מפרש בדרכים אחרות, ומשנה בדברים הכי עיקריים. וכולם יודעים מיהי החבורה הזאת, ואינני רוצה להזכיר כאן, וחבורה זו עושים ממש ליצנות מהתורה, ואינם מאמינים בתורה שבע"פ, ומרשים לעצמם לומר כל מה שרוצים.
הפירוש 'פשוטו של מקרא' חיבר חד מיקירי קרתא קדישא ירושלם, תלמיד חכם מופלג, ירא שמים מרבים, חסיד ועובד אלקים, ולא יתכן שימצא רבב בבגדו. ישרי ליה מריה לראש הישיבה על ההתקפה שלוחת הרסן וחסרת הבסיס.


אם כבודו היה נכנס לגופו של ענין היה כאן מין הטענה, אבל כבודו נכנס לגדלותו ורום ערכו של המחבר שכבודו מכירו ככל הנראה, ומחמת 'חזקת כשרות' שלו הוא מחליט שאין רבב במעשיו, אלא שכנגד חזקת כשרות שלו כמדומה שחזקת הכשרות של הגרב"ש דויטש גדולה יותר, והתארים שכתב כבודו על המחבר נמצאים בו בכפל כפליים ואתמחי גברא ואתמחי קמעא בענינים אלו (לדוג' הוא ועדת הביקורת נ"ל היחיד של אוצר החכמה לקבוע אלו ספרים נכנסים למהדורת בני תורה) הוא מבין היטב בנושאים אלו הוא מכיר את המגמות הללו וחזקת גאונות דידי' עם שימוש חכמים שלו עדיפא מהרהמ"ח.
מה עוד שאשמח לשמוע האם כבודו יודע בבירור מי חיבר את פשוטו של מקרא או שמא בין פשוטו של מקרא לרש"י כפשוטו נתחלף לו
[email protected]

אמאל האט מען גענוצט ניגונים מעורר צו זיין די געפילן בשעת עבודת הבורא, מען האט נישט געניצט דעם בורא פאר עבודת הגעפילן - פרידן
אוועטאר
כינור
שר חמש מאות
תגובות: 767
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יולי 13, 2019 10:46 pm

Re: חומש פשוטו של מקרא

תגובה דורך כינור »

'תגובות המערכת'

שלום רב לאוהבי תורתך!

קיבלתי את העתקי התכתובת מתוך הפורום הנכבד. הועלו שם נקודות רבות, והנני בזה להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

נתחיל בעובדות:

עבדכם הנאמן הינו דוד אנשין – בן הרה"ג רבי נפתלי אנשין שליט"א; הנני משמש כעורך הראשי במכון 'לשם' מזה חמש־עשרה שנה; בין היתר זכיתי להיות העורך הראשי של ספר 'רש"י כפשוטו', ומי שגייס, ביקר והדריך את הצוות שעסק בחיבורו, בתיקונו ובהשלמתו.

פרוייקט 'רש"י כפשוטו' נמשך 4.5 שנים: התחלנו בכסלו תשס"ז וזכינו לברך על המוגמר בחודש תמוז תשע"א – לקראת יומא דהילולא של רבן של ישראל רש"י. את הפסוקים האחרונים בפרשת וזאת הברכה כתבנו בדמע על מקום ציונו הקדוש (המשוער) של רש"י בטרויש, צרפת.

המוציאים לאור – אנשי המעש שהגו את הפרוייקט והשקיעו את הונם ביצירתו ומרצם בהפצתו ושיווקו והפיכתו להצלחה חסרת התקדים – הינם ראשי מכון 'לשם', הני תרי צנתרי דדהבא הרה"ח רבי זלמן גוטליב שליט"א והרה"ח רבי יצחק גרינוולד שליט"א. יברך ה' חילם ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה עוד ועוד.

כשנה לאחר השלמת רש"י כפשוטו ובעקבות הצלחתו הכבירה, עלה הצורך לחבר "מדור" נוסף, שיודפס כנספח במהדורה מורחבת של רש"י כפשוטו: שמו הזמני היה 'ביאורי מקראות והשלמות' (השם 'פשוטו של מקרא' נקבע על ידי המולי"ם ביום שירד הספר לדפוס. דעתנו לא היתה נוחה מכך ועוד אתייחס לזה בהמשך).

ארבע מטרות היו למדור חדש זה:
1. להשלים את ביאור המקראות שרש"י אינו מפרשם.
2. להשלים את ביאורי הפשט, במקראות שרש"י אינו מביא אלא את הדרש [בדרך כלל כאשר הפשט ברור ואינו צריך לפנים; כגון בפסוק 'וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ' (בראשית ט, יד). ראו דוגמא מעניינת גם בפרשת כי תצא (דברים כד, טז) 'לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת'].
3. להביא את השיטות הנוספות בדרך הפשט, מדברי הראשונים והאחרונים [עיקר הצורך בחלק זה הורגש במקומות שבהם דרכו של רש"י הינה ייחודית ושונה מרוב הראשונים, כגון "בראשית בְּרֹא" (בראשית א, א), ועוד].
4. להוסיף הקדמות, סיכומים וקטעי פתיחה והנחייה בין פרשיות ופסוקי התורה, למען ידע הלומד מאין בא ולאן הוא הולך, וישכיל להבין לא רק את פשוטו של כל מקרא כשלעצמו, אלא גם את סדר ופשט העניין כולו; באיזה הקשר נאמרה פרשה פלונית כאן, והיכן אנו עומדים מצד סדר הדברים שם. ואגב כן ליישר מעקשים וליישב אין ספור פסוקים הנראים לעיני הלומד הממוצע כחוזרים על עצמם או כמקדימים את המאוחר ועוד.

כברירת מחדל ביקשו ממני המו"לים להקים כמקובל צוות תלמידי חכמים שיעבוד על הפרוייקט החדש, אמנם מכיון שמדובר בעבודה רגישה ביותר, כבדת משקל ורבת אחריות, אחזתני פיק ברכיים ולא אביתי לקבל עלי את עול העריכה, לא המשנית ולא הראשית, וכל שכן את עבודת הרכבת הצוות בה אני אמור לקבל מידה של אחריות על מלאכתם של אחרים. במיוחד יראתי מן הפרשיות העוסקות בכבשונו של עולם, כדוגמת בראשית, יתרו, כי תשא, שדי במילה אחת שלא במקומה ונמצאנו מחריבים את העולם.

אדם אחד אני מכיר – אמרתי להם – שיכול לגשת אל המזבח להקטיר קודש קדשים זה: רבי המובהק אאמו"ר ר' נפתלי שליט"א – למדן מופלג, סיני ועוקר הרים, בקי בכל מכמני תורה, ובעיקר ירא שמים ודקדקן נדיר; הוסיפו לכך את ניסיונו הרב הן כמגיד שיעור במתיבתא דחסידי ברסלב, בה מסר במשך שנים רבות שיעורים גם בחומש רש"י לפני צעירים מבקשי דעת, ובקיאותו האדירה בתורה שבכתב ובכל מפרשיה נודעה בשערים, והן כראש כולל לאברכים מצויינים בביתר עילית במשך עשר שנים נוספות, ומלבד זאת הינו רהוט במלאכתו ובעל עט סופר מהיר. איתמחי גברא! הוא האיש אשר ידע לקלוע אל שערת־שביל־הזהב ולא יחטיא! אאמו"ר שליט"א כבר נטל חלק ברש"י כפשוטו, בעיקר כמבקר תוכן ובהמשך גם כעורך, ולבקשת ראשי המכון ניאות לקבל על עצמו את מלאכת הקודש החדשה.

את המדיניות לבחירת המפרשים, קיבלנו מהגר"ח קנייבסקי שליט"א. אחד מראשי המכון נכנס בזמנו אל הקודש פנימה, ובין יתר השאלות העקרוניות בהן ביקש את הכרעתו, ביקש פתרון גם לדילמה המובנת מאליה: כיצד נכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים? הגרח"ק שאל מדוע אי אפשר להביא את כל השיטות, ולאחר שהוסברה לו מהות החיבור, הורה בפשטות: לנקוט כפי השיטה המתיישבת ביותר בלשון המקרא. לאחר מכן שמעתי שהעיר לאחד מבאי ביתו שהוא עצמו התמודד עם אותה שאלה בבואו לחבר את פירושו לתלמוד הירושלמי, שכן במקומות רבים היה צריך להכריע אם לתפוס כעיקר את שיטת מפרשי הירושלמי הידועים ('פני משה' ו'קרבן העדה' ועוד) המודפסים על הדף, ואשר נתקבלו מזה דורות בכלל ישראל, לבין שיטות הראשונים על הבבלי, כהרשב"א והריטב"א, המביאים לעיתים את הירושלמי ומפרשים אותו בפנים אחרות. והכלל שהורה לנו – הוא אשר היה נקוט בידו במקום שאי אפשר לקיים שניהם.

על פי הוראה זו נהג באדיקות אאמו"ר המחבר שליט"א, כשהוא שוקל בפלס כל מילה ואות, משתדל ללכת על קצות האצבעות ולצמצם במקום להרחיב. אלא שהמדור הקטן – בעל כרחו גדול היה, הטיוטות שנשלחו לאורך הדרך לביקורת רבנים, מחנכים ורמי"ם, חזרו אלינו עטורי שבחים ועמוסי בקשות להוסיף בכה ולהעשיר בכה. בצדק העירו לומדים רבים שקיבלו את הדוגמיות הראשונות לעיון, שקשה להם להחזיק שתי אצבעות – אחת ב'רש"י כפשוטו' ואחת ב'ביאורי מקראות והשלמות' – אלא רוצים הם ללמוד חומש רש"י לחוד ואת תוספות הפשט לחוד. מהכא להתם, נתגבש הקו: מדור שלם ורצוף על סדר הפסוקים של תוספות ביאורים בדרך הפשט, מלוקטים מן הראשונים ומן האחרונים, המשלימים ומרחיבים את יריעת הלומד ומגלים לפניו אור חדש במתיקות התורה ובהבנתה.

כל זאת מבלי לשכוח לרגע כי משפט הבכורה הוא לפירוש רש"י שהביאור עליו היה ונותר המדור העיקרי של הספר. מיומה הראשון של עבודת קודש זו היה ברור שאין מדובר בחיבור שיודפס בנפרד, אלא אך ורק בצמוד ובסמוך לרש"י ולרש"י כפשוטו. יעידו על כך המקומות שבהם מדלג המדור על קטעים או על פרשיות שלמות, תוך הערה ללומד שהדברים כבר מבוארים כל צרכם ברש"י כפשוטו.

חמש שנים עולה הספר על שולחן מלכים, ושני מדוריו – המאור הגדול 'רש"י כפשוטו' והמאור הקטן 'פשוטו של מקרא' – נישאים בידי לומדים מכל הרמות ומכל הגוונים. מאות מכתבים כבר הגיעו לשולחן המערכת, ומחאה ביניהם לא מצאתי. עשרות עורכים פנו בשנים האחרונות בבקשה להצטרף לפרויקטים שונים במכון, בעקבות הספר 'פשוטו של מקרא', כשהם מעידים שהוא פתח את ליבם והאיר את עיניהם בתורה. מאות אנשים כבר פגשתי מכל גוני הקשת הלמדנית ושוחחתי עמהם על החיבור, ואיש לא מצא לנכון עד כה – בפנינו על כל פנים – להדביק לו רבב או לקרוא עליו תגר.

עד כאן העובדות. בהודעה הבאה אנסה להגיב לטענות ולהערות השונות שעלו כאן בפורום. אינני בטוח שדברי יספיקו לסכור פי דוברי שקר, אך אקווה שלכל הפחות יניחו את דעתם של מבקשי האמת.

פארטיידיגט ווייטער


טענה 1: "החבורה ההיא".

תשובה: להד"ם ושוב להד"ם. מעולם לא היה לאיש מאיתנו קשר לאותה חבורה, ולשום חבורה ידועה אחרת. אבי שליט"א רחוק מהם אלפי פרסאות, ומלכתחילה לא אליו כוונו הדברים כלל וכלל. וכך גם שאר חברי המערכת. הרב א.ה. המזוהה לאחרונה עם "בית מדרש הגר"א" השתתף כמגיה גרידא בספר "רש"י כפשוטו", עוד בהיותו אברך כולל, בטרם החזיק בפוזיציה ייחודית, ובטרם סומן בתג כלשהו או התעטר במומחיות כלשהי, מעבר לבקיאות יוצאת מגדר הרגיל בש"ס ופוסקים ועין חדה לזהות סתירות ומראי מקומות שגויים. בספר "פשוטו של מקרא" לא השתתף הרב א.ה. כלל, אפילו לא כמגיה. זאת האמת ואין בלתה.
(ולא, אין בדברי כדי להטיל דופי בהרב א"ה - כפי שניסה אחד מהחברים דכאן לדרוש מדברי הקודמים; אדרבה, מדובר באברך תלמיד חכם כשלעצמו, יר"ש ומדקדק בהלכה, אלא שיש לו דרך לימוד עצמאית שאינה עולה בקנה אחד עם המקובל. כל עוד לא איתרעא חזקת כשרותו אינני מתיימר בשום צורה ואופן לגבש דעה שלילית עליו, ובכלל, עצם הדיון על אדם שלא בנוכחותו פסול בעיני מיסודו. ולא באתי אלא להעמיד את האמת העובדתית על תילה בנוגע לחלקו בספרים הרלוונטיים).


טענה 2: "הגרב"ש דויטש אינו קטלא קניא".

תשובה: ברור. אלא שהפולמוס לא נולד ולא נחקר במחיצתו של הגרב"ש דויטש, אלא הובא אליו מן המוכן. הסנונית הראשונה היתה כיומיים לפני ראש השנה, כאשר מאן דהו שלא אזכיר את שמו התראיין בקו־נייעס "זעקת התורה" שמספרו 03-5087920 (שלוחה 2,2,2 - יש לנבור כמה ראיונות אחורה), ובו טען שהוא בירר וחקר היטב, וגילה שהרב א"ה הוא זה שחיבר את "פשוטו של מקרא" לבדו, וכל שאר העורכים המופיעים בשער לא הובאו אלא כדי לטשטש עובדה זו. לאחר מכן הוסיף, שהוא דיבר עם אחד הקרובים ביותר למערכת, והלה העיד שגם הצוות שחיבר את רש"י כפשוטו הם אנשים "ריקים ופוחזים ממש", מאותה חבורת "הצדוקים החדשים", תוך שהוא מפרש שהכוונה היא לבית מדרשו של הרב עינבל ותלמידיו-חבריו, הרחוקים - לדבריו - מכל ריח של תורה וקדושה, ועוד ועוד כאשר אזניכם תוכלנה לשמוע. אותו אדם הוזמן לתקן את העוול בקולו כבר בעשרת ימי תשובה ומשסירב נתבע לבית דין, שם יבקש המו"ל היתר לתבעו בבית המשפט ולחייבו פיצויים כחוק. אדם זה (או גירי דיליה) עדיין ממשיך להכפיש ולהשמיץ את הספר, והגרב"ש דויטש הוטעה כנראה בציניות נוראה על ידי אחד מאנשי אמונו, שקנה את הלשון הרע בעיניים נוצצות, משל היה זה האתרוג המהודר ביותר בשוק, וניצל את קרבתו לרבו כדי להכשילו בשגגה מחללת־שם־שמים זו.

טענה 3: "יותר ממאה שיבושים"

תשובה: לפי הבנתי את הנקרא, הגרב"ש דויטש לא התכוון לומר שהוא בדק את הספר ומצא בו מספר כה גדול של שיבושים (אינני מאמין שאפשר למצוא שם, אפילו לשיטה המחמירה ביותר, כמות כה גדולה של 'חידושים' שאינם הולמים את דרך הלימוד המקובלת והשמרנית בקרב לומדי חומש בעיון). לדעתי הוא התכוון להדיא לפרסומים שונים שהוצגו או הושמעו לפניו בשנים האחרונות מאותה "חבורה" באופן כללי. והראיה – הדוגמא היחידה שהוא בעצמו נוקט בתור אחד מאותם שיבושים: "אומרים שהם אמרו שיכול להיות שעין תחת עין היה פעם כפשוטו", דעה שבוודאי אינה מופיעה ח"ו בספר 'פשוטו של מקרא' – שם מובאת רק דרשת חז"ל כמובן, שכן במקרה הזה אין ספק שפשוטו כמדרשו – אלא כוונתו למה שצוטט באחרונה מפי הרב פייבלזון (גם שם, אגב, תוך הוצאת דברים מהקשרם, ואכמ"ל).

טענה 4: שימוש בהסכמות שניתנו לרש"י כפשוטו.

תשובה: בדיעבד יש מן הצדק בטענה. אלא ששׂהדי במרומים שלא היתה כאן שום כוונה להחדיר פירוש מהפכני מהדלת האחורית. לא מינה ולא מקצתה. הסיבה שבעלי המכון לא ראו לנכון לחזור ולבקש הסכמות היא באמת ובתמים מתוך ראיית הספר קודם כל כרש"י כפשוטו, שהודפס בתוספת מדור ביאורים משלימים, ולא כספר חדש. לגופו של ענין, אני מודה שלאחר ש'פשוטו של מקרא' חדל להיות מדור בעלמא, וכבר פיתח קומה וחיים ומוניטין משלו – מן הראוי היה לבקש הסכמות שנית, ואני מאמין שבמהדורות הבאות העניין יבוא על תיקונו.

טענה 5: השם 'פשוטו של מקרא' אינו הולם.

תשובה: כפי שכבר רמזתי למעלה, חזון הספר היה כפי שמשתקף משמו המקורי כפרוייקט: 'ביאורי מקראות והשלמות'. המוציאים לאור קיבלו המלצה שיווקית להחליף את השם ל'פשוטו של מקרא' ברגע האחרון, שלא על דעת חברי המערכת, ובייחוד למורת רוחו של אאמו"ר המחבר שליט"א, שכמו כולנו ראה את השם כיומרני מדי, מחייב מדי, ובעל נעליים גדולות למדי. במיוחד כשאתה מציבו לצד רש"י. זכורני שטענתי שעצם מתן השם עלול למתג את הפירוש כביכול כחלופה לרש"י, במקום להשאירו כתוספת והשלמה על רש"י כפשוטו. דעתנו לא התקבלה, ואמנם לא ראינו לנכון להפוך עולמות בעניין הזה. בדיעבד כל אחד מבין ש'פשוטו של מקרא' הינו שם מסחרי, שלא נועד להכריז "עלתה בידינו האמת היחידה", אלא לבטא את מהות החיבור ומטרתו תוך שימוש במטבע לשון ידועה. הא ותו לא מידי. וכבר השווה כאן אחד מחברי הפורום את שמות הספרים "משנה תורה" ו"תורת משה".

טענה 6: הרב @הולך ללמוד טוען שהוא קיבל הוראה שלא לפרש כרש"י, אלא כהמצודות והרד"ק.

תשובה: נכון, נביאים וכתובים, מקובל בקרב כלל ישראל בדורות האחרונים ללמוד עם ה'מצודות', שהוא עצמו ליקוט של מפרשים בדרך הפשט, ועל פי הרוב אינו מפרש כרש"י, אלא מבוסס בעיקר על הרד"ק. בבואנו ליצור ביאור משולב להפטרות, ההוראה הייתה שלא לשנות מהדרך וכברירת מחדל ללכת בעקבות ה'מצודות' ומקורותיו. ברור כשמש שהנחיה שניתנה לגבי נביאים אינה תקפה לגבי חמשה חומשי התורה, כדרך שניתן לשער שחיבור פירוש על הנביאים הינו משימה שאפשר לגבש לה הנחיות ברורות, על מנת להטילה על צוות, בעוד על חומשי התורה לא מצאנו מקום לכך, כפי שכבר הארכנו לעיל.

בר מן דין, אינני יודע מיהו העורך המסתתר מאחורי הכינוי. אבל ברי לי שאינני זוכר אף עורך שנזעק או מחה על כך בזמן אמת, ואדרבה, כל מי שהדרכתי עשה כמיטב יכולתו להתקבל לעבודה ולהיצמד להנחיות. האם ראוי לאדם לזרוק אבנים בבור רק משום שלא עלתה בידו לשתות ממנו מים? אתמהה.


טענה 7: הצצתי ונפגעתי! כך הם מפרשים כאן... וכך הם מפרשים כאן... אבוי!

הגר"מ שטרנבוך שליט"א כותב בהקדמה לאחד מספריו, שהגאון מטשעבין זי"ע סיפר לו: "כשהדפסתי את 'דובב מישרים' בפולין, רבו המבקרים והמתלוננים: אחד טען שאני מקצר מדי, השני טען שאני מתפשט בפלפולים ולא בהלכה למעשה, והרי זה ספר שו"ת ועליו להיות בעיקר בהלכה; השלישי טען שחסר בו עומק, הרביעי טען שאי אפשר להבינו. לקחתי את כל הטענות והנחתי אותם בצד, ולא השבתי לאחד מהם תשובה. אח"כ קיבלתי מכתב מאחד הטוענים שהיה גדול בישראל, בצעקה 'היתכן שאיני משיב לו תשובה על טענותיו'.

השבתי לו, הרי מספר האנשים הכשרים שבכלל ישראל נמנים למאות אלפים. ואני לא הדפסתי 'דובב מישרים' מאות אלפי עותקים. רק מהדורה של אלף עותקים. אם אין מוצא חן בעיניכם הרי שהספר מיועד לאלף אחרים ולא לכם. כי אם היה הספר מיועד לכל כלל ישראל הרי הייתי מדפיס חצי מיליון עותקים מזה לכל יהודי, כמו משה רבינו שציווה לכתוב חומש לכל יהודי, וכן המשניות של רבינו הקדוש, והש"ס של רב אשי ותוס' של רבינו תם וכו', אלו מיועדים לכל ישראל. אך הספר שלי מיועד רק לאנשים מסוימים.

לפיכך, אמר הגאון להגר"מ שטרנבוך, דע לך, אחר שהדפסת 'מועדים וזמנים', הגם שזה ספר נאה מאוד, אל תחשוב שכל כלל ישראל ימחאו לך כף, תדע מראש שיבואו מבקרים ומגיהים, אל תשיב להם, אלא תאמר להם שלא כתבת הספר עבורם, רק לאנשים מסוימים. אם קנית את הספר בטעות, תן את זה לאיש אחר, אולי השני כן ייהנה מזה הספר..."

ולעניינו – ספר 'פשוטו של מקרא' מיועד אך ורק לאלה שמסוגלים להיות ניאותים לאורו, ולשאוב ממנו תועלת בהבנת התורה ובדבקות בדבר השם. לומד כזה, כשהוא נתקל במקום שאינו מבואר לו כל צרכו, או שנדמה לו שחלה טעות בתוכן הביאור או בשיקול הדעת, אינו ממהר מתוך עצלות גרידא לדון את המחבר לכף חובה. יודע הוא כי לכל קוצו של יו"ד הוקדשה מחשבה, אלא ששגיאות מי יבין, נוטל הוא דף ועט וכותב למערכת – כל הערה מתקבלת בכבוד ובברכה ונשקלת בכובד ראש. אבל מי שמרגיש שהספר צורם לו מתחילה ועד סוף, וכל שכן אם הוא חושב שמכניס בליבו אפיקורסות... בוודאי אין ראוי שילמד בו, ויתכן שאף איסור יש בדבר. הספר לא נועד לו, וטוב יעשה אם ידבנו לבית כנסת שאינו סמוך לביתו, ויזכה בכך כמה וכמה לומדים אחרים.

***

לסיום, נביא קטע מתוך הספר "פשוטו של מקרא" הנוגע לענייננו:

(טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ – אֵין לְךָ לִסְמֹךְ עַל הַשְּׁמוּעָה בִּלְבַד שֶׁשָּׁמַעְתָּ אוֹמְרִים כֵּן, כִּי עָלֶיךָ לִשְׁאֹל וְלַחְקֹר הֵיטֵב, עַד שֶׁיְּבֹרַר לְךָ כִּי אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא הַסִּפּוּר הַזֶּה, שֶׁאָכֵן נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ, אֲשֶׁר עִיר שְׁלֵמָה אוֹ רֻבָּהּ עָזְבָה אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְנִדְחֲתָה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְכַאֲשֶׁר יְבֹרַר כִּי אָכֵן אֱמֶת הַדָּבָר – כֹּה תַּעֲשֶׂה לָהּ: (טז) הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב וגו' – הַכֵּה וַהֲרֹג בְּ'פִי הַחֶרֶב' אֶת יוֹשְׁבֶיהָ הַמֻּדָּחִים.

יורשה לי להניח, שאילו היו רכלנים אלה, וכל מי שיש לו יד בהוצאת השם הרע והפצתו, טועמים מעט מן האור ולומדים קצת 'פשוטו של מקרא', היו מבחינים בנקל שיש סדר לדברים: תחילה "חקירה ודרישה" ואחריה "הכה תכה", ולא היו ממהרים לנקוט בשיטת הקל הקל תחילה, לפתוח בהכאה רבתי - ולאחר מכן, בקול ענות חלושה, לדרוש ולחקור זעיר שם וזעיר שם, בתקווה שימצאו הצדקה למעשיהם.

מי יתן וביטולהּ של תורה יתגלה כקיומהּ, ואדרבה, ישוטטו רבים ותרבה הדעת, ואם זכינו שבעקבות פולמוס מיותר זה גילו לומדים חדשים רבים את הספר, ותוך כדי חרישת דפיו לאיתור התקלות – מצאו אלו את ניצוצי האורות, והיה זה שכרנו!

טענות אויף צוריק



כאן אצביע על נקודות תורפה לפי סדר האותיות.
טענה 4. העובדה ש"שׂהדי במרומים שלא היתה כאן שום כוונה להחדיר פירוש מהפכני מהדלת האחורית" עדין לא מתרצת את הענין של ההסכמות. לא צריך הסכמות רק בגלל שניסיתם להכניס פירוש מהפכני, כמעט כל ספר חדש יוצא עם הסכמות, בנידו"ד הרי עצם הפירוש עצם היומרה שלו דורש הרבה יותר הסכמות והסכמות חשובות!! מהשורה הראשונה דייקא!! פחות מזה פשוט לא מתקבל!
טענה 7. לא זו העיר ולא זו הדרך. לא מדובר כאן על סגנון של ספר יותר פלפול פחות הלכה וכו'. מדובר בשאלה קריטית לאופן שבו מציגים את החומש לפני הציבור. הספר מבטא עמדה רדיקלית ביחס למסורת או לא.
אתה אומר שאין אצלכם דבר כזה לא בגוף הספר לא בין צוות הכותבים וגם לא העורך הראשי (אביך שליט"א). אבל אם יביאו כמה וכמה מקומות (לא מספיק 3, צריך יותר. עוד יותר. צריך מסה) שניכרת בהם שאיפה כזו של בריחה ממגבלות הישן - אתה בבעיה. בינתיים לא הביאו אבל פתחו כאן איזה פתח. אולי בהמשך

בנוגע להודעה הראשונה יש לי הערה שגם לדעתי לא משהו נורא אבל בכל זאת הערה.
כל הצורה שמציגים את הספר כ"השלמות" לרש"י (1 השלמות פשט המקראות, 2 השלמות פשט במקומות שרש"י מביא דרש, 3 השלמות מראשונים אחרים במקומות שרש"י חריג יחסית לשאר הראשונים, 4 הקדמות סיכומים וקטעי הנחיה) זה פשוט לא נכון. מדובר בספר עצמאי לגמרי שאפשר וצריך להדפיס אותו בנפרד, אם הוא היה ספר השלמות הוא היה צריך לבא כ"תת מדור" מתחת ל"רש"י כפשוטו" ולא כחיבור עצמאי. תצרף את זה לענין של ההסכמות, תצרף את זה לענין של השם של הספר ותבין שיש כאן משהו קצת מוזר.
בכ"ז טוב שהדברים מתבררים ולאט לאט כנראה מקבלים פרופורציה.


זה בדיוק הנקודה שהוא לא מביע ש'יש מצדדים בשבחו' אלא הוא עצמו מצדד בשבחם של כולם מבלי שהתבקש ומבלי שהדבר קשור. זה בסדר מותר לו לאחוז מה שהוא רוצה ולהיות שייך להיכן שהוא רוצה... אבל שלא יאמר שאינו אוחז את מה שהוא כן אוחז!!
הבט נא בזהירותו המופלגת:


(ולא, אין בדברי כדי להטיל דופי בהרב א"ה - כפי שניסה אחד מהחברים דכאן לדרוש מדברי הקודמים; אדרבה, מדובר באברך תלמיד חכם כשלעצמו, יר"ש ומדקדק בהלכה, אלא שיש לו דרך לימוד עצמאית שאינה עולה בקנה אחד עם המקובל. כל עוד לא איתרעא חזקת כשרותו אינני מתיימר בשום צורה ואופן לגבש דעה שלילית עליו, ובכלל, עצם הדיון על אדם שלא בנוכחותו פסול בעיני מיסודו. ולא באתי אלא להעמיד את האמת העובדתית על תילה בנוגע לחלקו בספרים הרלוונטיים).

הא ותול"מ.
[email protected]

אמאל האט מען גענוצט ניגונים מעורר צו זיין די געפילן בשעת עבודת הבורא, מען האט נישט געניצט דעם בורא פאר עבודת הגעפילן - פרידן
פארשפארט

צוריק צו “ספרים ומחברים”