גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
ספר 'זבח פסח' להשר דון יצחק אברבנאל פירוש ארוך על הגדה של פסח מ'הא לחמא עניא עד אחר ברכת 'יהללוך'.
זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות באותה פיסקא בההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח).
האברבנאל השלים כתיבת חיבורו זבח פסח ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.
ואחר כך בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח. ואחר כך בעוד כמה דפוסים. ולאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.
פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.
אך כיון שפירושו הוא ארוך מאוד ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת בד' תגובות, תגובה לכל ספר.
וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשיב עתה לב לזה, אלא להפירושים.
זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות באותה פיסקא בההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח).
האברבנאל השלים כתיבת חיבורו זבח פסח ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.
ואחר כך בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח. ואחר כך בעוד כמה דפוסים. ולאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.
פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.
אך כיון שפירושו הוא ארוך מאוד ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת בד' תגובות, תגובה לכל ספר.
וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשיב עתה לב לזה, אלא להפירושים.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
קיצור הא' ע"י רבי יצחק חיות ז"ל
קיצור הראשונה.
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.
ראה דוגמא, השאלות של זבח פסח בשנת ש"ה
זבח פסח פי' מהר"י חיות על זה בפנים ההגדה
פירושו הוא עד אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח.
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.
ראה דוגמא, השאלות של זבח פסח בשנת ש"ה
זבח פסח פי' מהר"י חיות על זה בפנים ההגדה
פירושו הוא עד אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח.
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
לעצט פארראכטן דורך נא_שכל אום מאנטאג אפריל 18, 2016 6:46 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
קיצור זבח פסח שנת שס"ד ע"י הגאון רבי יעקב היילפורן ז"ל
קיצור השני
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.
קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ואחר כך מביא כל השאלות של האברבנאל, ושע"י פירושו הקצר נתיישבו כל אלו.
גם בקיצור זה לא מפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.
הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר משם. אבל ב"ה מצאנו העתק כאן לתועלת הקוראים.
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.
קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ואחר כך מביא כל השאלות של האברבנאל, ושע"י פירושו הקצר נתיישבו כל אלו.
גם בקיצור זה לא מפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.
הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר משם. אבל ב"ה מצאנו העתק כאן לתועלת הקוראים.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
הגדת וויניציאה שנת שפ"ט עם פירוש צלי אש לרבי יהודה אריה מודי
קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט. ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית והתכווצות של חיבר זבח פסח.
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, אך גם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל (ראה לדוגמא בהפיוטים בסוף הגדש"פ 'פרדס הצדיקים' של רי"ח גרינווואלד שי"ל השנה שנת תשע"ו).
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
שער ההגדה בשנת שפ"ט עם תרגום איטלקית
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט. ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית והתכווצות של חיבר זבח פסח.
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, אך גם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל (ראה לדוגמא בהפיוטים בסוף הגדש"פ 'פרדס הצדיקים' של רי"ח גרינווואלד שי"ל השנה שנת תשע"ו).
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
שער ההגדה בשנת שפ"ט עם תרגום איטלקית
לעצט פארראכטן דורך נא_שכל אום מאנטאג אפריל 18, 2016 5:21 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה
קיצור הרביעי
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
שם המקצר לא פורש.
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.
גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל".
הגדת אמסטרדם נדפס כמה פעמים בציורים נאים, ודפוסים אחרים המבוססים על דפוס אמסטרדם, וכמעט בכולם בא הפירוש סתם "אברבנאל".
למעשה היה כמה דפוסים שהדפיסו הפירוש הקצר בשם "צלי אש", אך כהיום נשתקע שם של המחבר העיקרי ונקרא בכל ההגדות "אברבנאל", וכל הפירוש של כל ההגדה לרבות הפיוטים נתייחס להשר דון יצחק אברבנאל.
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
שם המקצר לא פורש.
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.
גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל".
הגדת אמסטרדם נדפס כמה פעמים בציורים נאים, ודפוסים אחרים המבוססים על דפוס אמסטרדם, וכמעט בכולם בא הפירוש סתם "אברבנאל".
למעשה היה כמה דפוסים שהדפיסו הפירוש הקצר בשם "צלי אש", אך כהיום נשתקע שם של המחבר העיקרי ונקרא בכל ההגדות "אברבנאל", וכל הפירוש של כל ההגדה לרבות הפיוטים נתייחס להשר דון יצחק אברבנאל.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
אז מ'שרייבט שוין פון די וויניציאה הגדה ברענג איך אויך די ציורים פון די סימני הסדר, מיט די טייטש דערויף, אולי קען מען זיך לערנען עטליכע זאכן וויאזוי זיי פלעגן זיך נוהג זיין, למשל וועלכע מרור זיי האבן גענומען, ס'קוקט אויס ווי לעטטו"ס. די שאלה איז נאר וועלכע סוג?
פאר אינטערסאנקייט ברענג איך סיי די אשכנזישע אויפלאגע און סיי די איטאלישע.
פאר אינטערסאנקייט ברענג איך סיי די אשכנזישע אויפלאגע און סיי די איטאלישע.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8684
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען
לעצט פארראכטן דורך נא_שכל אום דאנערשטאג אפריל 21, 2016 9:22 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
נא_שכל האט געשריבן:קיצור הראשונה.
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
און יעצט קומט אריין די בשורה טובה אז דאס יאר האט עס ר' משה לאנדא פון ווילאמסבורג פריש ארויסגעגבן אין א הערליכע אויפלאגע און צוגעלייגט עטליכע זאכן.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
שיר חד גדיא
אז מ'שרייבט שוין פון הגדת פראג שנת ש"נ וואס ענטהאלט אין זיך דעם פירוש קיצור זבח פסח פון הגאון רבי יצחק חיות בעל אפי רברבי, איז א שאד נישט צו ערווענען אז אין די אויפלאגע געפונט מען דעם ערשטען מאל די שיר 'חד גדיא', סיי אין לשון הקודש און סיי אשכנז - אידיש.
אבער ס'נישט קלאר ווער ס'האט מחבר געווען די שיר.
דא קענט איר זען דעם חד גדיא, דער צוייטער חלק אין אידיש קען מען זען אויבן
אבער ס'נישט קלאר ווער ס'האט מחבר געווען די שיר.
דא קענט איר זען דעם חד גדיא, דער צוייטער חלק אין אידיש קען מען זען אויבן
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
- שטעלפארטרעטר
- שר מאה
- תגובות: 140
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 20, 2017 9:27 pm
- לאקאציע: קלאס נמ. 319
נא_שכל האט געשריבן:אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען
ארבעט שוין נישט, אפשר לייגסט עס ארויף? יישר כח
ווער עס וועט זיין א מחוצף פארן שטעלפארטרעטר וועל איך איבערגעבן פארן מנהל!!!
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
שטעלפארטרעטר האט געשריבן:נא_שכל האט געשריבן:אויף פארום אוצר החכמה האט איינער ארויפגעלייגט א הערליכע נייע מהדורה, א ביאור משולב אויף די גאנצע הגדה עפ"י זבח פסח להאברבנאל. דא קען מען עס דאונלאדען
ארבעט שוין נישט, אפשר לייגסט עס ארויף? יישר כח
הגדת אברבנאל הקצר
קרעדיט: ארגון שתי הלכות ביום. די הגדה איז שוין אויך אריין אין אוצר החכמה.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
נא_שכל האט געשריבן:קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט. ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית והתכווצות של חיבר זבח פסח.
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, אך גם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל (ראה לדוגמא בהפיוטים בסוף הגדש"פ 'פרדס הצדיקים' של רי"ח גרינווואלד שי"ל השנה שנת תשע"ו).
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
שער ההגדה בשנת שפ"ט עם תרגום איטלקית
נדפס בשלשה מהדורות אידיש, לאדינו, איטאלינו.
אשכנזים ספרדים איטאליאנים
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
Re: גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
טקסט של ספר זבח פסח להאברבנאל, חלקו בלשון הקודש, וחלקו מתורגם לאנגלית, באתר החשוב ספריה:
https://www.sefaria.org/Zevach_Pesach_o ... es?lang=he
https://www.sefaria.org/Zevach_Pesach_o ... es?lang=he
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
Re: גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
איך זיך צו שאפען די טעקסט פון הגדה של פסח "אברבנאל", אפשר ווייסט איינער ווי מ'קען דאס שאפען ?
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
Re: גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
עבד אברהם האט געשריבן:איך זיך צו שאפען די טעקסט פון הגדה של פסח "אברבנאל", אפשר ווייסט איינער ווי מ'קען דאס שאפען ?
זעה איין תגובה פאר דיין תגובה.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
Re: גלגולו של הגדת "אברבנאל" וקיצוריו, וזהות מחבריהם
קען איינער מוחל זיין דאס ברענגען דא אויפן וועלטל אויף PDFנא_שכל האט געשריבן:טקסט של ספר זבח פסח להאברבנאל, חלקו בלשון הקודש, וחלקו מתורגם לאנגלית, באתר החשוב ספריה:
https://www.sefaria.org/Zevach_Pesach_o ... es?lang=he