חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
רבי דוד הכהן זאלצער זצוק"ל דומ"ץ מונקאטש.
העותק של הגאון הגדול רבי דוד הכהן זאלצער זצוק"ל דומ"ץ מונקאטש.
חתימתו מופיע על השער בחלק ראשון ועל השער בחלק שני, חותמתו מופיע כמה פעמים.
הגאון ר' דוד הכהן זאלצער נולד בשנת תר"ב לאביו ר' מיכאל הכהן בעיר סערדאהעלי, נכד הגה"ק ר' דוד דייטש אב"ד עיר חדש בעמח"ס "אהל דוד". בימי ילדותו עד הגיעו לגיל בר מצווה למד בישיבת הגה"ק ר' זעקיל פאלאק. עם הגיעו לימי הבחרות קיים בעצמו הוי גולה למקום תורה, ועלה ללמוד בישיבתו של דודו הגאון ר' שמעון פריעדמאן אב"ד גאלאנטא, ומשם המשיך לאחר שנים מספר אל אונגוואר ללמוד ולהסתופף בצל הגה"ק ר' מנחם א"ש. בשנת תר"כ נשא את בת הגאון ר' יוסף שלמה זלמן עסטרייכער דומ"ץ במונקאטש. לאחר נישואיו התחיל ליסוע אל הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז והפך לחסידו הנלהב. בשנת תר"ל עם היותו צעיר לימים, התמנה לכהן פאר כחד מבי דינא רבא של העיר הגדולה לאלוקים מונקאטש. כן עמד בהנהגת הישיבה שם והעמיד תלמידים הרבה. נפטר בכ"ט שבט תרס"ח. השאיר אחריו ברכה חידושים רבים, מהם נדפסו חיבוריו "דברי דוד" על התורה ועל מסכת אבות.
חתימתו מופיע על השער בחלק ראשון ועל השער בחלק שני, חותמתו מופיע כמה פעמים.
הגאון ר' דוד הכהן זאלצער נולד בשנת תר"ב לאביו ר' מיכאל הכהן בעיר סערדאהעלי, נכד הגה"ק ר' דוד דייטש אב"ד עיר חדש בעמח"ס "אהל דוד". בימי ילדותו עד הגיעו לגיל בר מצווה למד בישיבת הגה"ק ר' זעקיל פאלאק. עם הגיעו לימי הבחרות קיים בעצמו הוי גולה למקום תורה, ועלה ללמוד בישיבתו של דודו הגאון ר' שמעון פריעדמאן אב"ד גאלאנטא, ומשם המשיך לאחר שנים מספר אל אונגוואר ללמוד ולהסתופף בצל הגה"ק ר' מנחם א"ש. בשנת תר"כ נשא את בת הגאון ר' יוסף שלמה זלמן עסטרייכער דומ"ץ במונקאטש. לאחר נישואיו התחיל ליסוע אל הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז והפך לחסידו הנלהב. בשנת תר"ל עם היותו צעיר לימים, התמנה לכהן פאר כחד מבי דינא רבא של העיר הגדולה לאלוקים מונקאטש. כן עמד בהנהגת הישיבה שם והעמיד תלמידים הרבה. נפטר בכ"ט שבט תרס"ח. השאיר אחריו ברכה חידושים רבים, מהם נדפסו חיבוריו "דברי דוד" על התורה ועל מסכת אבות.
- אטעטשמענטס
-
- rsz_imrenoam (1).jpg (144.41 KiB) געזען 1196 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
דרך הטובה והישרה, "אשר אספם איש טהור הגה"צ כש"ת מוה"ר שלום יוסף קליין זצ"ל אשר הרביץ תורה בעיר זענטא-פעטראוואסעלא יצ"ו"
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
בשער כיתוב מר' מאיר יהודה ראטה גבאי חברת בחורים בחוסט, עם חותמת, גבאי דחברת בחורים דק"ק חוסט יע"א, ובדף [2] חותמת: מאיר יהודה ראטה.... בדף הפורזץ, חותמת משה שוועד גבאי דחברת בחורים דק"ק חוסט יע"א,
- אטעטשמענטס
-
- MYR2.jpg (121.9 KiB) געזען 1146 מאל
-
- MYROTH.jpg (206.75 KiB) געזען 1146 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
איינער קען זיך אויס אין לאטיינישע נ"ך'ס, וואו איז דאס געדריקט געווארן, אןם וואס איז די ווערט פון דעם
עס איז בערך 1000 עמודים מיט אפאר לאטיינישע חתימות
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
צנצנת מנחם ברלין ת"פ
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
חומש אמ"ד תפ"ט
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
ספר חסידים פרנקפורט תפ"ד
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
שו"ת הרמ"א האנוי ת"ע
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
פעמוני זהב פיורדא תקכ"ט
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
אויב איינער קען ליינען און מפענח זיין איינע פון די נעמען דא, אל ימנע טוב מבעליו, יישר כח
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
ויתן לך האט געשריבן:
חומש אמ"ד תפ"ט
עזרא חיים אלטראס
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
ויתן לך האט געשריבן:
איינער קען זיך אויס אין לאטיינישע נ"ך'ס, וואו איז דאס געדריקט געווארן, אןם וואס איז די ווערט פון דעם
עס איז בערך 1000 עמודים מיט אפאר לאטיינישע חתימות
leiden
this might have the new testament watch out
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
גלאזער האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:
איינער קען זיך אויס אין לאטיינישע נ"ך'ס, וואו איז דאס געדריקט געווארן, אןם וואס איז די ווערט פון דעם
עס איז בערך 1000 עמודים מיט אפאר לאטיינישע חתימות
leiden
this might have the new testament watch out
יישר כח
פון וואו נעמט איר אז עס איז געדריקט אין ליידן
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
ויתן לך האט געשריבן:גלאזער האט געשריבן:ויתן לך האט געשריבן:
איינער קען זיך אויס אין לאטיינישע נ"ך'ס, וואו איז דאס געדריקט געווארן, אןם וואס איז די ווערט פון דעם
עס איז בערך 1000 עמודים מיט אפאר לאטיינישע חתימות
leiden
this might have the new testament watch out
יישר כח
פון וואו נעמט איר אז עס איז געדריקט אין ליידן
איך האב עס פשוט געלייענט..
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
רבי שמואל יונגרייז קאשויא
רבי "שמואל בה"ג מו"ה רי"צ הלוי יונגרייז" וחותמותיו כ"דומ"ץ [דיין ומורה צדק] דק"ק קאשוי יע"א". (תרנ"ג-תרצ"ח, אוצר הרבנים 19200).
רבי "שמואל בה"ג מו"ה רי"צ הלוי יונגרייז" וחותמותיו כ"דומ"ץ [דיין ומורה צדק] דק"ק קאשוי יע"א". (תרנ"ג-תרצ"ח, אוצר הרבנים 19200).
- אטעטשמענטס
-
- SA22.jpg (212.37 KiB) געזען 1077 מאל
-
- rsz_a22.jpg (27.63 KiB) געזען 1078 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אהרן צבי קעסטענבוים
אהרן צבי קעסטענבוים
- אטעטשמענטס
-
- rsz_azk.jpg (104.69 KiB) געזען 1053 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל בוטושאן
רבי יהודה אריה לייבוש פרנקל (תרמ"ה - ב' סיוון תרע"ז, 1885 - 23 במאי 1917), היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן ורב העיר בוטושאן שברומניה.
ספרים עם חתימתו וחותמת שלו
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ה לאביו רבי משולם זלמן פרנקל בנו של רבי יוסף אהרן מבוטשעטש וגדל על ברכי סביו לאחר שהתייתם בצעירותו מאביו. מצעירותו היה מקושר מאוד לזקינו רבי יוסף אהרן, ומסופר, שבאחת השנים בליל הסדר, שאלו רבי יוסף אהרן מה בקשתו עבור החזרת האפיקומן וענה שמבקש 'להיות תמיד סמוך לסבא' הבטיח לו רבי יוסף אהרן שכך יהיה, ואכן ימי פטירתם סמוכים זה לזה, רבי יוסף אהרן נפטר בא' בסיוון (תרע"ג) ורבי יהודה ארי'ה לייבוש נפטר בב' בסיוון (תרע"ז).אחרי הגיעו למצוות נשלח על ידי זקינו ללמוד תורה לעיר ברודי שבגליציה שהייתה מלאה חכמים וסופרים, והיה לגדול בתורה. בהגיעו לפרקו נישא לרחל בילא בת רבי מרדכי שור מגדולי ה'יושבים' אצל הרבי מבעלז, בן אחר בן לבעל ה"תבואות שור".
כהונתו ברבנות העיר בוטושאן
בשנת תרס"ז (1906) בהיותו אברך צעיר בן עשרים ושניים בלבד, החל לכהן ברבנות העיר בוטושאן, שהייתה סמוכה לעיר בוטשעטש שם כיהן באדמורו"ת סביו רבי יוסף אהרן. בתחילת כהונתו, קיבל מהקהילה בית למגורים, אך העדיף להעניק את הבית עבור תלמוד תורה שהקים בעיר. כמה שנים אחר כך, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוחרמו כל מבני הציבור לצורך החיילים, רק מבנה תלמוד התורה לא נלקח משום שהיה רשום על שמו של רבי יהודה אריה לייבוש, ותלמוד התורה בבוטושאן המשיך להתקיים כסדרו גם בימי המלחמה.
הכתרתו כאדמו"ר
בשנת תרע"ג לאחר פטירת זקינו רבי יוסף אהרן מבוטשעטש, למרות גילו הצעיר יחסית, הוכתר רבי יהודה אריה לייבוש על ידי חסידי סביו שהיו פרוסים ברחבי רומניה לכהן כאדמו"ר, ולהנהיג את עדת החסידים. רבי חיים זנוויל אברהמוביץ מריבניץ, שנולד והתגורר בבוטושאן, הסתופף בצילו בתקופת נעוריו, והיה מזכיר בערגה את הנהגתו המופלאה ואת תפילותיו היוקדות, וציין על רבו זה כי "אף בימי הבעל שם טוב היה לחידוש". הנהגתו הייתה רחימאית, ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי, ובימי מלחמת העולם הראשונה היו חיילים ופליטים יהודיים מוצאים בביתו קורת גג. בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל רבי יהודה אריה לייבוש במסירות נפש ועמד לישע עמו.
פטירתו
נפטר ביום רביעי ב' בסיון תרע"ז (23/5/1917) לאחר שטיפל בחייל יהודי שהיה חולה אנוש, הכניסו לביתו וריפאו, אך נדבק ממחלתו ונפטר. נטמן בעיר בוטושאן, חסידיו הקימו אוהל על קברו. על מצבתו כתבו החסידים: "פה נטמן הרב הגאון הצדיק אדונינו מורינו ורבינו רבי יהודה אריה לייבוש פרענקיל זכר צדיק וקדוש לברכה, שירת בקודש בתור רב דקהילה קדושה באטאשאן בשנות תרס"ז - תרע"ז, הפקיר חייו לתורה ועבודה וגמילות חסדים ונסתלק רך בשנים, נשמתו הקדושה עלתה עדן ביום ב' לחודש סיוון תרע"ז".
ספרו
עוד בחייו העלה על הכתב חלק קטן מתורתו, וחסידיו הדפיסו את ספרו "ליקוטי מהרי"ל" על התורה.
צאצאיו
האדמו"ר רבי מרדכי פרנקל מבוטושאן, שהיה פעוט בפטירת אביו, ולימים ממלא מקומו ברבנות ובאדמורו"ת ברומניה, ולאחר מכן בארץ ישראל.
הרב משולם זלמן פרנקל.
הרב אברהם יעקב פרנקל.
הילד יוסף אהרן והילדה מינצי, נספו יחד עם אביהם במחלה ונטמנו באוהל בבוטושאן.
פערל אשת הרב ישראל פסטינגר.
האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברהמוביץ – "הרבי מריבניץ" (תרנ"ח-תשנ"ו), צדיק בעל מופת, שכיהן במסירות נפש כאדמו"ר תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה. נולד בבוטושאן שברומניה ונתייתם מאביו בגיל שנתיים וחצי. כיתום צעיר גדל בבית האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב פרנקל מבוטושאן
ספרים עם חתימתו וחותמת שלו
ביוגרפיה
נולד בשנת תרמ"ה לאביו רבי משולם זלמן פרנקל בנו של רבי יוסף אהרן מבוטשעטש וגדל על ברכי סביו לאחר שהתייתם בצעירותו מאביו. מצעירותו היה מקושר מאוד לזקינו רבי יוסף אהרן, ומסופר, שבאחת השנים בליל הסדר, שאלו רבי יוסף אהרן מה בקשתו עבור החזרת האפיקומן וענה שמבקש 'להיות תמיד סמוך לסבא' הבטיח לו רבי יוסף אהרן שכך יהיה, ואכן ימי פטירתם סמוכים זה לזה, רבי יוסף אהרן נפטר בא' בסיוון (תרע"ג) ורבי יהודה ארי'ה לייבוש נפטר בב' בסיוון (תרע"ז).אחרי הגיעו למצוות נשלח על ידי זקינו ללמוד תורה לעיר ברודי שבגליציה שהייתה מלאה חכמים וסופרים, והיה לגדול בתורה. בהגיעו לפרקו נישא לרחל בילא בת רבי מרדכי שור מגדולי ה'יושבים' אצל הרבי מבעלז, בן אחר בן לבעל ה"תבואות שור".
כהונתו ברבנות העיר בוטושאן
בשנת תרס"ז (1906) בהיותו אברך צעיר בן עשרים ושניים בלבד, החל לכהן ברבנות העיר בוטושאן, שהייתה סמוכה לעיר בוטשעטש שם כיהן באדמורו"ת סביו רבי יוסף אהרן. בתחילת כהונתו, קיבל מהקהילה בית למגורים, אך העדיף להעניק את הבית עבור תלמוד תורה שהקים בעיר. כמה שנים אחר כך, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוחרמו כל מבני הציבור לצורך החיילים, רק מבנה תלמוד התורה לא נלקח משום שהיה רשום על שמו של רבי יהודה אריה לייבוש, ותלמוד התורה בבוטושאן המשיך להתקיים כסדרו גם בימי המלחמה.
הכתרתו כאדמו"ר
בשנת תרע"ג לאחר פטירת זקינו רבי יוסף אהרן מבוטשעטש, למרות גילו הצעיר יחסית, הוכתר רבי יהודה אריה לייבוש על ידי חסידי סביו שהיו פרוסים ברחבי רומניה לכהן כאדמו"ר, ולהנהיג את עדת החסידים. רבי חיים זנוויל אברהמוביץ מריבניץ, שנולד והתגורר בבוטושאן, הסתופף בצילו בתקופת נעוריו, והיה מזכיר בערגה את הנהגתו המופלאה ואת תפילותיו היוקדות, וציין על רבו זה כי "אף בימי הבעל שם טוב היה לחידוש". הנהגתו הייתה רחימאית, ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי, ובימי מלחמת העולם הראשונה היו חיילים ופליטים יהודיים מוצאים בביתו קורת גג. בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל רבי יהודה אריה לייבוש במסירות נפש ועמד לישע עמו.
פטירתו
נפטר ביום רביעי ב' בסיון תרע"ז (23/5/1917) לאחר שטיפל בחייל יהודי שהיה חולה אנוש, הכניסו לביתו וריפאו, אך נדבק ממחלתו ונפטר. נטמן בעיר בוטושאן, חסידיו הקימו אוהל על קברו. על מצבתו כתבו החסידים: "פה נטמן הרב הגאון הצדיק אדונינו מורינו ורבינו רבי יהודה אריה לייבוש פרענקיל זכר צדיק וקדוש לברכה, שירת בקודש בתור רב דקהילה קדושה באטאשאן בשנות תרס"ז - תרע"ז, הפקיר חייו לתורה ועבודה וגמילות חסדים ונסתלק רך בשנים, נשמתו הקדושה עלתה עדן ביום ב' לחודש סיוון תרע"ז".
ספרו
עוד בחייו העלה על הכתב חלק קטן מתורתו, וחסידיו הדפיסו את ספרו "ליקוטי מהרי"ל" על התורה.
צאצאיו
האדמו"ר רבי מרדכי פרנקל מבוטושאן, שהיה פעוט בפטירת אביו, ולימים ממלא מקומו ברבנות ובאדמורו"ת ברומניה, ולאחר מכן בארץ ישראל.
הרב משולם זלמן פרנקל.
הרב אברהם יעקב פרנקל.
הילד יוסף אהרן והילדה מינצי, נספו יחד עם אביהם במחלה ונטמנו באוהל בבוטושאן.
פערל אשת הרב ישראל פסטינגר.
האדמו"ר רבי חיים זנוויל אברהמוביץ – "הרבי מריבניץ" (תרנ"ח-תשנ"ו), צדיק בעל מופת, שכיהן במסירות נפש כאדמו"ר תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה. נולד בבוטושאן שברומניה ונתייתם מאביו בגיל שנתיים וחצי. כיתום צעיר גדל בבית האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב פרנקל מבוטושאן
- אטעטשמענטס
-
- rsz_but66.jpg (137.72 KiB) געזען 1026 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
רבי שמואל דוד קרויז זצ"ל הי"ד
רבי שמואל דוד קרויז זצ"ל הי"ד ורבי שלום שניטצלער זצ"ל
- אטעטשמענטס
-
- rsz_sdk9.jpg (43.53 KiB) געזען 1012 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
הבחור בנש"ק ישכר בער ראזענבוים הי"ד אן אייניקל פון הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע
אביו האדמו"ר רבי יצחק רוזנבוים הי"ד מראחוב, נהרג בשואה ביום ג' סיוון תש"ד. אמו מרת חיה בת דודו רבי שלמה אייזיקסון מראמאן. ואלו צאצאיהם א. רבי מאיר רוזנבוים מדרוהוביטש חתן רבי משה מזידיטשויב דראהאביטש, אף הוא נהרג בשואה, ביום ב' תשרי תש"ד. ב. רבי אליעזר זאב ג. הבחור חיים מרדכי רוזנבוים הי"ד. ד. הבחור יששכר דוב הי"ד. ה. הבחור אהרן משה הי"ד. ו. הילד דוד הי"ד. ז. מרת רחל אשת ר' יוסף נכד ר' יעקב פרנקפורטר מקאשוי. ח. מרת יענטא אשת רבי משה אליהו יזרעאל. ט. שפרה. [מתוך הספר ימי זכרון לרבי אהרן שפירא מפרדס כץ].
אביו, האדמו"ר רבי מאיר לייפער מקרעטשניף,
אביו, האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא
אביו, רבי יששכר בער מנדבורנא
אביו, רבי יצחק מקאלוש
אביו, רבי אהרן אריה מפרימישלאן
אביו, רבי מאיר הגדול מפרימישלאן
אביו רבי יעקב
אביו האדמו"ר רבי יצחק רוזנבוים הי"ד מראחוב, נהרג בשואה ביום ג' סיוון תש"ד. אמו מרת חיה בת דודו רבי שלמה אייזיקסון מראמאן. ואלו צאצאיהם א. רבי מאיר רוזנבוים מדרוהוביטש חתן רבי משה מזידיטשויב דראהאביטש, אף הוא נהרג בשואה, ביום ב' תשרי תש"ד. ב. רבי אליעזר זאב ג. הבחור חיים מרדכי רוזנבוים הי"ד. ד. הבחור יששכר דוב הי"ד. ה. הבחור אהרן משה הי"ד. ו. הילד דוד הי"ד. ז. מרת רחל אשת ר' יוסף נכד ר' יעקב פרנקפורטר מקאשוי. ח. מרת יענטא אשת רבי משה אליהו יזרעאל. ט. שפרה. [מתוך הספר ימי זכרון לרבי אהרן שפירא מפרדס כץ].
אביו, האדמו"ר רבי מאיר לייפער מקרעטשניף,
אביו, האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא
אביו, רבי יששכר בער מנדבורנא
אביו, רבי יצחק מקאלוש
אביו, רבי אהרן אריה מפרימישלאן
אביו, רבי מאיר הגדול מפרימישלאן
אביו רבי יעקב
- אטעטשמענטס
-
- YBH2.jpg (47.64 KiB) געזען 996 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
וואלנער
איז דאס דער רב פון אשקלון ?
קאפישער רב און שאמשאנער רב
קאפישער רב און שאמשאנער רב
- אטעטשמענטס
-
- rsz_2volner.jpg (142.35 KiB) געזען 966 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג מַרְגָּלִיּוֹת
דרך פקודיך של רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
- אטעטשמענטס
-
- YM88.jpg (204.71 KiB) געזען 937 מאל
-
- YM77.jpg (197.34 KiB) געזען 937 מאל
-
- rsz_derechp.jpg (123.4 KiB) געזען 939 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
יששכר דוב זאבעל
טשאבא תרפ"ו
- אטעטשמענטס
-
- rsz_zev66.jpg (241.99 KiB) געזען 919 מאל
-
- ZAVAL.jpg (211.12 KiB) געזען 919 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הרב אפרים זלמן מרגליות
איז דאס רבי אפרים זלמן אב"ד בראד ? די אונטערשטע ?
עס איז טאקע אינו דומה ממש אבער עטליכע ענדלכקייטן
עס איז טאקע אינו דומה ממש אבער עטליכע ענדלכקייטן
- אטעטשמענטס
-
- EZM3.jpg (14.41 KiB) געזען 1678 מאל
-
- EZM2.jpg (72.03 KiB) געזען 1684 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים
לא קרב זה אל זה