תשורה - מזכרות משמחות חסידי חב"ד

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
ישלהוסיף
שר שלשת אלפים
תגובות: 3139
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 14, 2011 10:57 pm

תשורה - מזכרות משמחות חסידי חב"ד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ישלהוסיף »

מאז שנת תרפ"ח ווען דער הריי"ץ מליבאוויטש זצ"ל האט חתונה געמאכט זיין טאכטער צום שפעטערדיגע הרמ"ש מליבאוויטש, האט ער אריין געברענגט א נייע מושג פאר חתונות מיטן נאמען 'תשורה' דאס איז א סעווניר, דהיינו ער האט אויסגעטיילט א מתנה פאר אלע משתתפים, בשעתו האט ער אויס געטיילט א קאפי פון א כתב יד קודש פון דער הייליגער בעל התניא והשו"ע. דאכציך ער האט בכלל מחדש געוועהן די המצאה, וואס כמעט אלע קרייזען אדער סתם יודען מאכען דאס נאך.

אין ליבאוויטש האט זיך דאס ספעציעל איינגעריסען, היות דער רבי בכבודו ובעצמו האט זיך אזוי נוהג געוועהן, הגם ביי די דריטע חתונה פון הארענשטיין האט ער גארנישט אויס געטיילט, אבער היות ער האט זיך אזוי נונג ביים חתונה פון זיין איידעם וואס איז שפעטער געווארען דער רבי, האט דאס א אנדערע באדייט.

די 'תשורה' וואס די חסידים גיבן ארויס מוז נישט סיי וואס, אפילו בלויז א קונטרס פון עטליכע עמודים, איז גענונג מקיים צו זיין דעם מנהג, רוב טאקע דריקן א ליקוט פון מכתבים וואס זיי האבען באקומען פון די ליבאוויטשע רביים, אנדערע גייען א טריט ווייטער אין דריקן א תולדות פון זייערע זיידעס, אדער געהויבענע חסידים, אדער עפעס איבער דער רבי זעלבסט.

לעצטנס איז געקומען איינער אין געמאכט א וועבסייטל ווי ער שטעלט ארויף די אלע 'תשורות' בדרך פי די עף, אז סיי ווער קען דאס דאונלאדען אין ליינער לקיים מה שנאמר ויפוצו מעיינותיך חוצה.

דאס איז זייערע הקדמה צו זייערע וועבזייטל:

תשורה, מהי ?

הביטוי "תשורה" מצינו במדרשי חז"ל:
"למה נקרא שמה תשורה, שמסתכלין בה ומזמרין" (מדרש תהלים (בובר) מזמור פז).
אמר רבי יהודה בר רבי סימון למה דורון נקרא תשורה דבר נש מסתכל בה ומזמר יאי היא הנשלחה (ילקוט שמעוני תהילים רמז תתלח).


בספרי הלכה:
השולח תשורה לחבירו, או שנתן לו מעות כשמטה ידו והוא ממאן ליקח וזה נשבע שאי אפשר שלא תקח והפציר בו עד שלקח וכן כל כיוצא בהן, אע"פ שלא פירש הרי אלו מתנה, ואינו יכול לחזור הוא ולתבוע עד שיפרש שהוא מלוה (רמב"ם הל' זכיה ומתנה פרק ז הלכה יד).



בחתונת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, חילק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ תשורה של כתב יד קדש של כ"ק אדמו"ר הזקן בתור מזכרת לכל המשתתפים בחתונה הגדולה הלזו.
בתור הקדמה לזה כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ:
"לזכרון טוב ליום כלולת בתי הכלה המהוללה..הנני בזה לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה… אשר סגולה יהי' לכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר בתוככי ידידינו אנ"ש.."


באגרות קדש של הרבי מוצאים אנו לתקופות השנים, הביטוי של הערכה בקבלת "תשורה":
"ואם הוא תשורה.. הריני בת"ח [=תשואות חן] על שכיבדני בזה" (אג"ק ח"ג ע' קפא).

וכן בנוגע להענקת "תשורה" לאדם מסוים, מורה הרבי:
"נשלח.. בתור תשורה בשביל השתתפותו בהמוסדות שלנו" (אג"ק ח"ה ע' לג).
"אולי כדאי ליתן בתור תשורה להעומדים בראש.." (אג"ק כא ע' קצו).

בעת שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, חתם ההתוועדות של יא ניסן תשמ"ב, במלאת שמונים שנה, אמר הרבי:
"כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו שתכליתה ומטרתה - לאחד את כל בני ישראל יחד, כולל – אלו שלא נמצאים כאן בגופם - הרי הדרך לביטוי הכרת תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא.. (שנדפסו בו "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל) לכל אחד ואחת הנמצאים כאן".


במשך השנים הבאים חילק הרבי קונטרסים מיוחדים בימי סגולה החסידיים. אצל אחדים מהם, מוצאים אנו שהרבי מתאר החלוקה של קונטרס המיוחד בביטוי מיוחד.

לפני חלוקת קובץ "קיצורים והערות לתניא" מכ"ק אדמו"ר הצ"צ (אור לכ"ט אלול תשמ"ט) התבטא הרבי שזה יהי' "למזכרת נצח".
לפני חלוקת המטבעות בל"ג בעומר תש"נ, אמר הרבי: "שתשאר לזכרון מל"ג בעומר".


ועוד יש להוסיף בזה:
בעת התוועדויות אצל הרבי, ביאר הרבי שע"י שאנשים ממקומות שונות, מקבלים משקה עבור מסיבות שונות שהתקיימו במקומות שונות שבעולם "עי"ז מאחדים את המתוועדים כאן עם כל המתוועדים בכל התוועדויות", (התוועדויות תשמ"ז ח"א ע' 104).


וכמו כן יש לומר בנוגע לפרסום תשורה של משפחות פרטיות, הנה עי"ז מתאחדים חסידים כ"משפחה אחת" בשמחתם של חתני הבר מצוה והחתן וכלה ומשפחותיהם שיחיו, בכל מקום שהם לטובה ולברכה.

דא איז דער לינק:
http://www.teshura.com/teshurapdf/index.php
לעצט פארראכטן דורך ישלהוסיף אום דאנערשטאג אוגוסט 29, 2013 12:42 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
derech eretz
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4479
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך derech eretz »

זיסע זאכן דארט, ייש"כ.
גם העובד ד' ועוסק בתורה מן ההכרח שיעסוק גם במעט דר"ך אר"ץ - מאור ושמש פ' בחוקותי
אוועטאר
אליעזר גרינפעלד
שר חמש מאות
תגובות: 689
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 09, 2012 8:11 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר גרינפעלד »

גאנץ גוט - גוט שכח
אוועטאר
leiby
שר שלשת אלפים
תגובות: 3911
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 16, 2008 11:08 pm
לאקאציע: צווישן אידן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך leiby »

לעצטענס האב איך פארברענגט מיט א לויבאוויטש'ן, האט ער מיר געגעבן די ספרים וואס זיינע קינדער האבן ארויסגעבען צו די בר מצוה, איינס איז מושגים אין תניא, מסביר אויף אידיש די שווערע השגות פון לקוטי אמרים, און איינס איז תורות אויף די וואך לויט די תורות פונעם תניא, אדער זייער רבי'ן,
איז דאס אויך צוליב דעם?

----
הגה: יעצט געטראפן ביידע קונטריסים אויף די אויבנדערמאנטע לינק.
שש מצות תמידיות: אהבת ה',יראת ה', יחוד ה', אמונה בה', שלילת ע"ז, ולא תתורו.
אוועטאר
אדם א מענטש
שר שלשת אלפים
תגובות: 3723
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 12, 2019 6:09 pm

Re: תשורה - מזכרות משמחות חסידי חב"ד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדם א מענטש »

ישלהוסיף האט געשריבן:


דא איז דער לינק:
http://www.teshura.com/teshurapdf/index.php
די לינק האט נאר ביז 2018 למספרם, ויי קען מען נישטערן די עלטערע תשורות?
viewtopic.php?t=60197#p4070194
oahmentchאצלgmail.com
zugurnish
שר שלשת אלפים
תגובות: 3366
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

Re: תשורה - מזכרות משמחות חסידי חב"ד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך zugurnish »

דער מנהג האט זאך אנגעהויבן נאך דער רבי זי"ע איז געווארן ניט געזונט ,
אפשר ווייל דער געגועים צום רבין האט זיך געשטארקט.

מערסטע וואס גיבן ארויס איז עס א קונטרס וואס האט קאפיס פון כתבי יד פון רבין וואס פון דעם איז דא א געוואלד ביי מערער מענטשן אין זייער ארכיון.
(יעצט איז ארויסגעקומען א ספר (און נאך דריי וועט ארויסקומען) פון כתבי יד ענפערס אויף שאלות וואס דער רבי מזכיר ר' לייבל גראנער האט געפרעגט)
וואס די חביבות פון חסידים צו דער רבי כתבי יד קודש איז זייער גרויס.
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”