הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 671
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רב טקסט »

פאמיליעמירעלס האט געשריבן:איז באקאנט וואו עס ליגן די אנגעבליכע כתבים?


כ'האב געהערט פון א חבר עטליכע יאר צוריק אז מען האט אנגעטראגן פאר זיין טאטען זז"ג עס צו קויפן פאר א גרויסע סומע, און ער האט עס דעמאלט'ס געזעהן, דאכט זיך ביי א טאכטער פון בלאך (ווי פארשטענדליך איז די ריידע וועגן די גאנצע אוצר פון בלאך, ובכלל זה די מכלומר'שטע בריוון קעגן ציוניזם).
דער איד האט עס נישט אפגעקויפט, לויט מיין זכרון ווייל זיי האבן פארלאנגט דערפאר עפעס גאר א אויסערגעוונליכע סומע. א שטיק צייט שפעטער האט ער אויסגעפונען אז די בריוון געפינען זיך אין א לייברארי א ארץ ישראל (כ'געדענק נישט וועלכע), האט עס איהם זייער וויי געטוהן אז ער האט עס געלאזט אנקומען אהין ווייל יעצט וועלן זיי עס באהאלטן און מען וועט נישט קענען אויפווייזען אז די בריוון זענען בנמצא.

נאך האט ער דערציילט וועגן די בריוו'ן אנטקעגן ציונות אז דאס וואס בלאך האט עס ארויפגעלייגט אויפ'ן נאמען פון דר. יוסף בלאך איז נאר געווען מחמת פחד מהציונים אבער באמת זענען די בריוו געווען געשריבן צו איהם זעלבסט. און אז זאוי זעהט מען אין אריגינאלע בריוו'ן.
והוסיף אז בלאך איז נאך נישט געווען דעמאלט'ס קיין קנאי אלץ יידישקייט נאר ער האט געהערט צו א אנדערע תנועה אין וויען וואס האט זיך געהאט אירע אייגענע חשבונות מיט ציונים; און דעריבער האט ער צאמגענומען בריוו פון כל גדולי עולם אנטקעגן זיי.

כל זה דברי ידידי, וואס נעמט עפעס אהן - ע"פ אביו וואס האט עס געזעהן מיט יארן צוריק - אז איינמאל מ'האט די בריוו זעהט מען דאך דעם אמת. אבער איינמאל די אוצר איז נתגלה געווארן זעהט מען דאך אז ס'איז אלץ נאר די געטייפטע כתבים וואס ער זעלבסט האט אנגעגרייט פאר'ן מדפיס; און מ'זעהט שוין איינמאל דעם אמת. (א חוץ אויס אויסער די אוצר איז דא נאך א אוצר מיט די אריגינאלע בריוו'ן).

יענער חבר האט מיר אויך געזאגט בנוגע די וויכוח פון רבה"ק עם הגרחמ"ד אז דער רבי האט געטענה'ט בנוגע זיין טאטענ'ס בריוו אז כאטש ער האט נישט געוואוסט פון אזא בריוו זעהט אבער אין דעם לפי סגנונו ותוכנו אז עס איז יא פון זיין טאטען.

און אז מ'רעדט שוין פון בלאך, זעה איך אז אין סוף ספר ודע מה שתשוב איז דא א קאפיע פון א בריוו אדער 2 פון רב הרצוג, און אין די נעקסטע בלעטער איז דא חתימות פון די גרעסטע גדולי ישראל ווי דער חפץ חיים והגרח"ע אהנ'ע שום בריוו'ן פון זיי, נאר להראות אז ער האט פון זיי אויך ערהאלטן בריוו, ודי בכך לדעת מה להשיב.
ואגב; האב איך אין שטוב א טופס פונעם ודע מה שתשוב מיט א הקדשה און חתימה פון בלאך זעלבסט, דארט שוין אלס משה חיים אפרים, די הקדשה איז צו א טאכטער פון רבו בעל הרי בשמים (אויב מיין זכרון דינט מיר ריכטיג).
פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאמיליעמירעלס »

רב טקסט
דו ווייסט אויך עפעס וועגן גניזה חרסונית?
רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 671
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רב טקסט »

עפעס ניי, ניין
פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאמיליעמירעלס »

וואס איז די מעשה מיט די בריוו פון בעל שם הקדוש וואס די כתב יד איז נתגלה געווארן באופן פלא מאד ? דער מחבר און ר' שמואל אונסדארפערס איידעם ברענגען ארויס בדגוש אז די כתב יד איז נתגלה געווארן באופן פלא מאוד, כאשר יספר מוכ"ז פא"פ, אבער וואס די מעשה פלא איז געווען לא זכיתי למצוא.

שערי ישועה כתבי אגרת סגולה מהבעש"ט ארויסגעקומען די ערשטע מאל אין קעזמארק בשנת תרע"ט, דורך ר' גבריאל גינז נכד להמשנת דרבי עקיבא, ולהג"ר אברהם בראדי.
שערי ישועה כתבי סגולה מהבעש"ט די צווייטע מאל ארויסגעקומען אין סעקעלהיד תש"ג דורך ר' יעקב קאהן.
די דריי בריוו געדרוקט אין דעם ספר קומט באגלייט מיט א גאנצע רייע מיט סגולות וואס אלץ יעדער בריוו איז מסוגל און וויפיל מאן מ'דארף עס לייענען.

אויפן שער בלאט.
דבריו הנ"ל נעתק מכתב ידו הקדושה בעצם, אשר הי' טמון וגנוז עד עתה, ונתגלה כעת בדרך נפלא מאד! ונכללו בו ברמז כל דבריו הקדושים! אשר הביאו תלמידיו הצדיקים ז"ל בשמו הקדוש בספריהם הקדושים.

אסאך זאכן פון די בריוו שטייט שוין אין כתר שם טוב, נאר דא איז עס באופן פון א בריוו צו זיין זון ר' צבי און גע'חתמ'ט ה' בהעלותך תק"ג מעזביז.
צוויי עדות כשרים זענען מעיד אז הגה"ק ר' שמואל מאונסדארף האט געהאלטן די כתב יד אלס כתב יד פון בעל שם טוב אליין און נישט אלס א העתקה.
אין צווייטן דרוק שרייבט דער מוציא לאור אז דאס זענען די איינציגסטע דריי בריוו וואס איז דא פון בעל שם טוב, און ס'דא נאך בריוו אין "התמים" אבער נאר איין איז באשטעטיגט דורך ליטאגראפיע.
אטעטשמענטס
New Picture_921x1200.jpg
New Picture (1)_947x1200.jpg
סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2191
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 03, 2015 1:04 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סידיראם »

אינטערסאנט אז אזא נושא ווי דער חערסאנישע גניזה ווערט נישט דא ברייטער ארומגעשמועסט.

איך וויל וויסן צו על אף וואס עס איז (לכאורה) מזוייף די אלע כתבים. איז מיין שאלה צו אף על פי כן איז דא דארט כאטש א טייל בריווען וואס איז יא אויטענטיש.

די סיבה פארוואס איך טראכט אזוי איז וויבאלד צווישן די כתבים איז דא זאכן וואס איז טיפע מאמרים אין חסידות וקבלה, זאכן וואס איז זייער שווער צו מזייף זיין.
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

לכאורה יא, ווייל כך הוא דרכה של זייפן.
אבער עס קען זיין אז ער האט זיי מעתיק געווען ממקום אחר.
אוועטאר
להודות ולהלל
שר האלף
תגובות: 1911
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am

הגניזה החֵרְסונית - דעם חערסונער גניזה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודות ולהלל »

הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה. הגניזה נחשבת לזיוף הן בעולם האקדמיה והן במרבית החוגים התורניים. חסידות חב"ד המחזיקה באוסף, לעומת זאת, גורסת כי הגניזה היא אותנטית.
על פי הנטען, חלקו הגדול של האוסף הצטבר ברשותו של רבי דב בער ממזריטש. בנו, רבי אברהם המלאך, ירש ממנו את האוסף והוסיף עליו מסמכים וחפצים שונים. ממנו עבר האוסף לבנו - רבי שלום שכנא מפראהביטש, וזה הורישו לבנו - האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. האוסף הנדיר הוחרם מהאדמו"ר מרוז'ין על ידי המשטרה החשאית של האימפריה הרוסית, ונשמר בעיר חרסון שבדרום אוקראינה. ב-1918, בעת מהפכת אוקטובר נשדד האוסף מידי הבולשת, וחלקים ממנו נמכרו לאספנים באודסה.
שמואל גוראריה, חסידו של האדמו"ר מחב"ד רבי שלום דובער שניאורסון, רכש חלק מהמסמכים ושיגר אותם לאדמו"ר לקבלת חוות דעתו בשאלת מקוריותם. האדמו"ר סבר שכתבי היד הם אמיתיים, ומשום כך רכש גוראריה את כל חלקי האוסף שהיה בידו לרכוש, והעניק אותם לרבו - רבי שלום בער. האוסף עבר בירושה לאדמו"ר הבא, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שהחל, בשנת 1935, לפרסם ממנו מסמכים שונים בכתב העת התמים.
במשך השנים התעורר פולמוס גדול בשאלת מהימנותם של המסמכים. הועלו טענות רבות בדבר זיוף של המסמכים או של חלקם. האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ענה באריכות על טענות הזיוף.

הגניזה החרסונית כללה, בין היתר, את הפריטים הבאים:
מכתבים מאת רבי אדם בעל שם, רבו של הבעש"ט.
מכתבים מאת רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות.
ספרים שהיו שייכים לרבי ישראל בעש"ט.
חותמת של הבעש"ט.
כלי כסף לבשמים שהיו של הבעש"ט.
מכתבים מאת רבי דב בער ממזריטש, תלמידו הידוע של הבעש"ט.
מכתבים מאת רבי אברהם המלאך, בנו של ר' דב ממזריטש.
מכתבים מאת רבי מנחם מנדל מוויטבסק.
מכתבים מאת רבי שניאור זלמן מלאדי.
מכתבים וצוואות מאת אדמו"רים נודעים אחרים.
כתבי היד כוללים נושאים קבליים רבים, סיפורי מעשיות אודות הבעש"ט ותלמידיו, פירושים למקרא ולדברי חז"ל ועוד.

הפולמוס על הגניזה
על מקוריותם של המסמכים והחפצים שבאוסף הגניזה החרסונית ניטשו, במשך השנים, ויכוחים עזים. לדעת חוקרים ורבנים שאינם נמנים עם חסידות חב"ד, רוב המסמכים הם מזויפים ואינם יכולים אף להיות העתק של כתבי יד אותנטיים. לעומתם סברו שלושת אדמו"רי חב"ד האחרונים, שהמסמכים אמיתיים לחלוטין. בבדיקות מעבדה הוכח שסוג הנייר עליו נכתבו המסמכים לא היה קיים במאה השמונה עשרה. בתגובה לכך, אישר האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון כי אמנם אין הם המסמכים המקוריים, וטען כי המסמכים הם העתק נאמן למקור של המסמכים המקוריים. מזכירו של האדמו"ר יחזקאל פייגין הוסיף וציין, כי על פי השוואה לכתבי יד ידועים של הבעש"ט, של ר' מנחם מנדל מהורודנא ושל בעל התניא - "נראה כי כל הכתבים האלה הבאים מהגניזה אינם אלא העתקות, כתב יד מעתיק בלבד".

הראשון שטען שמסמכי הגניזה הם זיוף, היה חיים נחמן ביאליק. לטענותיו הצטרפו החוקרים שמעון דובנוב, מאיר בלבן, גרשם שלום ועוד. גם בקרב החוגים הדתיים נשמעו קולות מערערים על הגניזה, ומזכירו של הריי"ץ, רבי חיים ליברמן אפילו טען כי הכיר את זייפן המכתבים. האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ', מערער על נאמנותם: "ידי זרים המזייפים שלטו בהם", "השמר והזהר מבלי תאמין בם", ו"המכתבים האלו החשודים בזיוף". גם האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור כתב כי "המכתבים אשר נדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים".
אברהם שרון (שבדרון), מנהל אוסף האוטוגרפים של הספרייה הלאומית, גילה באמצעות בדיקה כימית של הנייר עליו נכתבו "אגרות הבעש"ט" מהגניזה שהן מזויפות.
בשנת 1953 יצא לאור ספר "אגרות בעל התניא וחכמי דורו", מאת הרב דוד צבי הילמן, ובו ייחד חלק נכבד המפריך את מסמכי הגניזה לגופם, ומוכיח שלא יכלו להכתב על ידי אלו שנטען שכתבו אותם. הרב הילמן אף פרסם בכתב עת את שמו של הזייפן: נפתלי צבי (הירשלע) שפירא. טענותיו של הילמן הועלו בפני האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, והוא האריך לענות עליהן בכמה וכמה מכתבים. יצחק רפאל, ששוחח על כך עם האדמו"ר, העיד, כי האדמו"ר "היה נחרץ בדעתו, כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים, בדבריו המרשימים בשיחתי עמו ביום ה' תמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת ביניים מתונה". לאחר מחקר של שנים הגיע גם החוקר יצחק רפאל למסקנה ש"רובם המכריע של הכתבים הוא אמיתי ואפשר לראות בהם חומר בעל ערך היסטורי". הרב שלום דובער לוין ריכז את טענות חב"ד בספר אגרות קודש של אדמו"ר הזקן.

טיעוני הילמן
דוד צבי הילמן העלה שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף וניסיון כושל לחיקוי מכתביהם של גדולי החסידות:
סגנון: אף על פי שהמכתבים נכתבו על ידי יותר משלושים כותבים שונים, סגנונם דומה עד להפליא. לעומת זאת, מכתבים ידועים אחרים של אותם רבנים, שונים מאוד מסגנון מכתבי הגניזה החרסונית. הילמן אף טוען כי "שפתו של הזייפן היא לשון עילגים, דלה ומשובשת".
דקדקנות יתר: בכל מכתב ומכתב נכתב היחס שבין המוען לנמען, כגון: "לתלמידי" בפתיחת המכתב, ו"מנאי מורך ורבך" בסיומו. "לחברי", "מנאי חברו ותלמידו", ועוד כיוצא בזה. לטענתו של הילמן דקדקנות זו גובלת בגיחוך, ומראה שהזייפן ביקש למנוע הטלת ספק בזהות כותבי המכתבים, על ידי התמצאות ביחס המדויק שבין המוענים לנמענים.
שמות וכינויים משונים: בחלק גדול מהמכתבים מכונים הנמענים בשמות חיבה שהיו מקובלים בווהלין, כגון "זלמינא" במכתב לר' שניאור זלמן מלאדי, אברהמיניא, בעריניא, ועוד. לדעת הילמן אף זה סוג של דקדקנות יתר, שנועדה לשכנע את סוחרי היודאיקה במקוריותם של הכתבים. בדומה לכך, ברבים ממכתבי בעל התניא שבגניזה, הוא חתום כ"שניאור זלמן בן רבקה" - צורה הנהוגה בעיקר בפדיון נפש, ולא במכתבים העוסקים בנושאים יומיומיים וכדומה.
מקומות שגויים: בחלק מהמכתבים נכתב שם עירו של הנמען, אך, לטענת הילמן, לא התגורר הנמען באותה עיר בתאריך כתיבת המכתב. כך גם במכתבים שנכתבו לפני שנת ה'תק"ל מצוינת העיר פולנאה כעירו של רבי יעקב יוסף כ"ץ, אך הוא הגיע לגור בעיר זו רק בחורף ה'תק"ל.
תאריכים בעייתיים: בניגוד למכתבים עתיקים בני אותם דורות, שלא מצוין בהם בדרך כלל תאריך המכתב, מצטיינים מכתבי הגניזה בתאריכים מדויקים, בעיקר על ידי ציון היום בשבוע, פרשת השבוע של השבת הסמוכה, והשנה. לדעת הילמן אף זה חלק מדקדקנות היתר שאפיינה את ממציא המכתבים, תוך זהירות שלא לציין את תאריכי הימים בחודש, העלולים להתברר כימים שחלו בשבת. דא עקא, שאף תאריכי היום והפרשה מתבררים בחלק מהמקרים כבלתי אפשריים וכשגויים בעליל. כך למשל, מכתב שנכתב בשנת ה'תצ"א נשא את פרשת השבוע "מטות", אך באותה שנה היו הפרשיות מטות ומסעי מחוברות[. בדומה לכך, אחד המכתבים נכתב בכ"ו בתמוז ה'תקי"ט, אך תאריך זה חל אותה שנה בשבת.
אנכרוניזם: חלק מהמכתבים אינם אפשריים על פי התאריך המצוין בהם, משום שהחתום על המכתב כבר נפטר באותו תאריך. כך למשל במכתבי רבי זוסיא מאניפולי, רבי חיים חייקל מאמדורה, בתו של האדמו"ר הזקן ועוד. בדומה לכך, בעל התניא חותם על חלק ממכתביו שבגניזה בכינוי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך ז"ל", אף שעל פי תאריכם הם קודמים לשנת פטירת אביו - ה'תק"ם.
מראם החיצוני של הפריטים: הילמן מציין כי מראה האגרות היה בלוי ומיושן, ולא נראה כהעתק של מכתב קדום. כמו כן, בחלק מהאגרות הייתה רשומה הכתובת מצידן החיצוני, רישום שאין דרך לעשותו כשמעתיקים תוכן של אגרת רבנית. לדעת הילמן ניסה הזייפן לשוות לאגרות מראה אותנטי, כדי למנוע פקפוק במקוריותם וכדי להצליח למכור אותם לחסידים ולאספנים.
אי התאמה בין הנייר לבין התקופה: בדיקה כימית שנערכה לנייר שעליו נכתבו האגרות העלתה שסוג נייר כזה לא יוצר לפני שנת ה'תר"ו - שש שנים אחר מאסרו של רבי ישראל מרוזין, שעל פי הטענה המכתבים נתפסו ברשותו. אדמו"רי חב"ד שהיו מודעים לבדיקה זו ציינו כי אין אלו המכתבים המקוריים אלא העתקים, אך הילמן מערער על כך מן העובדה שעל גב אחת האגרות כתב פקיד המשטרה הרוסית, כי "האגרת הזו היא מן הניירות שנמצאו בעת החיפוש בבית הרבין הצדיק סרול שולימוביץ פרידמן, בעיירה רוז'ין (קיוב), כדי לתרגמם בשפה הרוסית". לטענת הילמן, אם העתקה זו נעשתה כמה שנים אחרי מאסרו של הרבי מרוז'ין, קשה להסביר כיצד היכן הגיעו לגב האגרת דברי הפקיד הרוסי, שסביר שנכתבו בסמוך להחרמת האוסף.
שגיאות לשוניות: הילמן טוען שהערות הפקיד הרוסי שנכתבו על האגרת, מגלות שגיאות לשוניות שאינן מתאימות לדוברי רוסית, אף אם הם חסרי ידיעת קרוא וכתוב. לטענתו, אילו נפרץ הארכיון של הבולשת, היו אמורים להגנב משם גם מסמכים רשמיים על פרשת מאסרו של הרבי מרוז'ין, אך כיוון שהזייפן לא ידע היטב רוסית, כמוכח מהערתו "בשם" הפקיד הרוסי, חשש לזייף מסמכים שלמים ברוסית, והסתפק בייצור מכתבים ומאמרים שבהם יחפצו חסידי האדמו"רים והאספנים.

גרסת חב"ד
מנהיג חסידות חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האריך לענות לטענותיו של הילמן. הוא ייחד לכך האדמו"ר שני מכתבים, ובהם כתב את התשובות הבאות:
הקלף - השגת קלף מהסוג שבו נכתבו המסמכים בזמן שאליו מייחסים טועני הזיוף את כתיבתם, כמעט שלא היה אפשרי.
זהות ה'זייפן' - טועני הזיוף לא מצביעים על אדם מסוים שהוא לטענתם הזייפן (דבר חריג כשמדובר על 300 מסמכים!), יתירה מזו ידועים שמות אלו שהייתה להם ידיעה בחסידות ובתולדותיה בסביבות אודסה ולא ניתן להצביע על אחד מהם כבעל ידע נרחב כל כך בשביל לזייף כמות כזו של מסמכים.
סגנון - האדמו"ר טען שההנחה שלכל המכתבים סגנון אחיד, היא "מופרכת לגמרי". בין המכתבים ישנם סוגות שונות, כגון צוואות, מכתבי תורה, סיפורי מעשיות, בקשות לתפילה ופדיון נפש ועוד. כל אלו אינם יכולים להכתב בסגנון אחיד. גם המכתבים השונים מאותה סוגה שאכן סגנונם דומה, אינם ראיה לזיוף, וזאת משום ש"מובן מעצמו שיש שיווי ביניהם ובפרט בין חסידים לרבותיהם, שמשתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". כלומר, שוויון הסגנון אינו הוכחה לזיוף, כי הוא נעשה במכוון על ידי הרבנים והאדמו"רים שחיקו את סגנונם של רבותיהם.
בנוסף, טען האדמו"ר, שחלק מהמכתבים הודפסו עשרות שנים לפני גילוי הגניזה החרסונית, והם אותנטיים ללא חולק. אם כך, פסק, אין אפשרות שזייפן יזייף מכתבים נוספים ששווים למכתבים האמיתיים בתוכן ובסגנון.
שגיאות רבות - באופן פרדוקסלי דווקא ריבוי השגיאות (בעיקר בתאריכים וכיוצא בהם), מוכיח על אמיתות המסמכים מאחר שבהעתקה הנעשית פעמים רבות בחופזה טבעי שיפלו שגיאות רבות, לעומת זאת בזיוף סביר להניח שזייפן, המעוניין למכור את המסמכים לאנשים שיש להם ידיעה בקורות ובתולדות החסידות, ישקיע מאמצים על מנת שלא לשגות בתאריכים.
עניינים שלא פורסמו - על פי עדות הריי"צ מופיעים במסמכים עניינים שעברו אליו מאביו בקבלה מרבי לרבי ולא פורסמו מעולם.
תשובה לטענות על סוג הקלף - ייתכן מאוד שההעתקה נעשתה בחופזה על ידי חסידי רוז'ין שהחליפו בינה לבין המסמכים המקוריים שהוחרמו בעת מאסר האדמו"ר מרוז'ין, לשם כך לא היה צורך בנייר מעת כתיבת המסמכים המקוריים.
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

סידיראם האט געשריבן:אינטערסאנט אז אזא נושא ווי דער חערסאנישע גניזה ווערט נישט דא ברייטער ארומגעשמועסט.

איך וויל וויסן צו על אף וואס עס איז (לכאורה) מזוייף די אלע כתבים. איז מיין שאלה צו אף על פי כן איז דא דארט כאטש א טייל בריווען וואס איז יא אויטענטיש.

די סיבה פארוואס איך טראכט אזוי איז וויבאלד צווישן די כתבים איז דא זאכן וואס איז טיפע מאמרים אין חסידות וקבלה, זאכן וואס איז זייער שווער צו מזייף זיין.

איטשע האט געשריבן:לכאורה יא, ווייל כך הוא דרכה של זייפן.
אבער עס קען זיין אז ער האט זיי מעתיק געווען ממקום אחר.

דער טענה חזר'ט מען איבער און איבער און חב"ד אבער קען איינער מיר אנצייכענען איין טיפע זאך דארט ?
שטארק זיך
שר שבעת אלפים
תגובות: 7778
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 28, 2009 8:23 pm
לאקאציע: ביים נעקסטן שטאפל

Re: Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שטארק זיך »

אליעזר לאנדא האט געשריבן:
סידיראם האט געשריבן:אינטערסאנט אז אזא נושא ווי דער חערסאנישע גניזה ווערט נישט דא ברייטער ארומגעשמועסט.

איך וויל וויסן צו על אף וואס עס איז (לכאורה) מזוייף די אלע כתבים. איז מיין שאלה צו אף על פי כן איז דא דארט כאטש א טייל בריווען וואס איז יא אויטענטיש.

די סיבה פארוואס איך טראכט אזוי איז וויבאלד צווישן די כתבים איז דא זאכן וואס איז טיפע מאמרים אין חסידות וקבלה, זאכן וואס איז זייער שווער צו מזייף זיין.

איטשע האט געשריבן:לכאורה יא, ווייל כך הוא דרכה של זייפן.
אבער עס קען זיין אז ער האט זיי מעתיק געווען ממקום אחר.

דער טענה חזר'ט מען איבער און איבער און חב"ד אבער קען איינער מיר אנצייכענען איין טיפע זאך דארט ?

וואו דער מזכיר פונעם ריי״ץ ר׳ חיים ליבערמאן ע״ה האט זיך אויסגעדרוקט: ״הכרתי את הזייפן, היה עומד לפני נשואי אחד מבנותיו״... און ער האט געברויכט אפאר טאלער.. עכ״פ יתכן אז ער איז געווען א חבד׳סקער, פון ערגעץ האט אים ליבערמאן געקענט. און אלץ חבד׳סקער האט ער געמעגט באזיצן א ניש׳קשה׳דיגע ידיעה אין טיפער חסידות.

איין זאך מיט וואס דער זייפן איז נישט געווען באהאווענט איז דער לוח הלבנה.
דער פראבלעם איז קיינמאל דער פראבלעם!
עס איז וואס ליגט אונטערן פראבלעם.
אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2902
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 6:08 pm

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מונאוויטש »

ר' ברוך יודא קליין אין דער איד.
די כערסאנער גניזה.pdf
(217.95 KiB) געווארן דאונלאודעד 136 מאל
אוועטאר
פנימחדשות
שר האלפיים
תגובות: 2337
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 06, 2020 4:33 pm

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פנימחדשות »

שיין.

א דאנק פארן צוברענגן.
אוועטאר
לכאורה
שר עשרים אלף
תגובות: 28117
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 20, 2009 2:43 pm

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לכאורה »

מונאוויטש האט געשריבן:
ר' ברוך יודא קליין אין דער איד.
די כערסאנער גניזה.pdf
נהנתי, יישר כח
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35244
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

לכאורה האט געשריבן:
מונאוויטש האט געשריבן:
ר' ברוך יודא קליין אין דער איד.
די כערסאנער גניזה.pdf
נהנתי, יישר כח
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

farshlufen האט געשריבן:
לכאורה האט געשריבן:
מונאוויטש האט געשריבן:
ר' ברוך יודא קליין אין דער איד.
די כערסאנער גניזה.pdf
נהנתי, יישר כח
אויך איך נהניתי.
ער האט אויך ג'שוינט אויף דעם נאמען פון דער וואס האט זיך געשריבן מיט הג"ר ד"צ הילמאן ז"ל... דער וואס פארשטייט פארשטייט...
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
כח און מח
שר חמש מאות
תגובות: 823
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 06, 2022 9:03 am

Re: הגניזה החרסונית; אמיתתה ותוכנה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך כח און מח »

געווען זייער זיין באשריבן אין קול התאחדותינו דעם פארגאנגענעם פסח
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”