וואו איז דער מקור?....

רייכע ידיעות און כללי התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

שוין גערעדט דערפון דאהי לעצטנס.

קוק דיך ארום
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

דער מקור אז הגה"ק בעל תוספות יום טוב זי"ע האט אנגעפרעגט אין הימל אודות גזירות ת"ח ות"ט איז נאר פון הרב אהרן מרקוס ???
אזוי שטייט אין די ווכעדיגע גליון פון נקדישך
???
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
איבעית אימא
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 15, 2020 12:21 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבעית אימא »

dovidal האט געשריבן:דער מקור אז הגה"ק בעל תוספות יום טוב זי"ע האט אנגעפרעגט אין הימל אודות גזירות ת"ח ות"ט איז נאר פון הרב אהרן מרקוס ???
אזוי שטייט אין די ווכעדיגע גליון פון נקדישך
???

ווערט דערמאנט אין ספר מורא מקדש (אות י') פון הגה"ק רבי ייבי זי"ע המגיד מאסוטרהא, געדרוקט אין קארעץ יאר תקמ"ב.
אוועטאר
לעמאן סאדע
שר האלף
תגובות: 1641
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 13, 2018 5:39 pm
לאקאציע: חק"ס שטיבל

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעמאן סאדע »

צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?
אוועטאר
ויתן לך
שר חמשת אלפים
תגובות: 5189
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ויתן לך »

לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?

סעודת התנאים שטיין אין שו"ת מהר"י ברונא, און ער ברענגט א ראיה פון גמרא, און אויך אין מנהגי וורמייזא
אוועטאר
לעמאן סאדע
שר האלף
תגובות: 1641
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 13, 2018 5:39 pm
לאקאציע: חק"ס שטיבל

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעמאן סאדע »

ויתן לך האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?

סעודת התנאים שטיין אין שו"ת מהר"י ברונא, און ער ברענגט א ראיה פון גמרא, און אויך אין מנהגי וורמייזא

איז פארן קריג געווען אזוי ?
אוועטאר
ויתן לך
שר חמשת אלפים
תגובות: 5189
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ויתן לך »

לעמאן סאדע האט געשריבן:
ויתן לך האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?

סעודת התנאים שטיין אין שו"ת מהר"י ברונא, און ער ברענגט א ראיה פון גמרא, און אויך אין מנהגי וורמייזא

איז פארן קריג געווען אזוי ?

איך בין שוין געבוירן נאכן קריג, געדענק איך נישט
איך שטעל מיך פאר אז ביי די המון עם איז נישט געווען נהוג
אבער איך ווייס אז הג"ר פישל הערשקאוויטש האט מקפיד געווען מען זאל זיך וואשן צו א סעודה
אזוי אויך האט הרב אלישיב מקפיד געווען אויף דעם
פארשטייט זיך אז מען קען מען דאס מאכן באופן זאל נישט זיין נאך א הוצאה
אוועטאר
לעמאן סאדע
שר האלף
תגובות: 1641
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 13, 2018 5:39 pm
לאקאציע: חק"ס שטיבל

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעמאן סאדע »

ויתן לך האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:
ויתן לך האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?

סעודת התנאים שטיין אין שו"ת מהר"י ברונא, און ער ברענגט א ראיה פון גמרא, און אויך אין מנהגי וורמייזא

איז פארן קריג געווען אזוי ?

איך בין שוין געבוירן נאכן קריג, געדענק איך נישט
איך שטעל מיך פאר אז ביי די המון עם איז נישט געווען נהוג
אבער איך ווייס אז הג"ר פישל הערשקאוויטש האט מקפיד געווען מען זאל זיך וואשן צו א סעודה
אזוי אויך האט הרב אלישיב מקפיד געווען אויף דעם
פארשטייט זיך אז מען קען מען דאס מאכן באופן זאל נישט זיין נאך א הוצאה

שכח פארן קלאר מאכן
געהערט פאון א איד אין די 70ער יארן אז מען האט גארנישט געמאכט און זיינע צייטן
איז מיר איטערסאנט פון ווי עס נעמט זוך
איבעית אימא
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 15, 2020 12:21 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבעית אימא »

לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?


אינו ברור לי מה שאלתך על המקור של "מאכן א תנאים", אם השאלה על מקור מנהג 'כתיבת' שטר תנאים, או על מקור לערוך 'סעודת' תנאים:

אם שאלתך על 'כתיבת' שטר תנאים:
עיין במסכת מועד קטן (דף י"ח ע"ב) "ואלו כותבין במועד, קידושי נשים". והגמרא מבארת: "שטרי פסיקתא, וכדרב גידל אמר רב, דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך, כך וכך, כמה אתה נותן לבתך, כך וכך". וברש"י מסכת כתובות (דף ק"ב ע"א ד"ה לא בשטרי פסיקתא) פירש: "החתן והכלה פוסקין תנאים שביניהם בשני עדים, והעדים חותמים עדות גמורה".
ועיין בשולחן העזר (סימן ב' סעיף ב'): "מנהג קדום לכתוב שטר תנאים".
ובשו"ת הב"ח (הישנות סימן י') מבואר שהיו מכבדין רב העיר בקריאת שטר התנאים. ועיין בטורי זהב (אה"ע סימן נ' ס"ק י"א): "ולכן נראה שבשעת כתיבת התנאים בין חתן וכלה מזמינים לזה חשובים שבעיר, וממילא אין כאן אסמכתא".
אבל לא היה כן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל, וכמבואר בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סימן ס"ח) וז"ל: "אמנם כן הוא שהרב בעל הט"ז היה במדינת פולין אשר שם הוא המנהג שכל תנאים של שדוכים בין כתיבה וחתימה קורא אותם הרב שבעיר בקול רם והצדדים שומעים. והנה עיקר תוקף חרם הוא מהרבנים והם בכחם לגזור חרם ולאסור איסור כיון שהרב מוציא החרם מפיו בפני הצדדים חל החרם מפי הרב. לא כן במדינות הללו שאין הרב אצל התנאים זולתי שמש או נאמן ולהם אין כח לגזור חרם גם הצדדים לא קיבלו שום דבר עליהם".

ואם שאלתך על 'סעודת' תנאים:
עיין בתוספות מסכת נדרים (דף כ"ז ע"ב ד"ה והלכתא) כתבו: "אומר ר"ת שלכך נהגו לאסוף כל בני העיר בשעת שידוכין, היינו כי היכי דליהוו ב"ד חשוב ולא יהא ערבון אסמכתא".
וכתב בשו"ת מהרי"ק (שורש קע"א): "עושים שם משתה ושמחה אחר עשיית הקנין לכבוד המשדך והמשודכת". וכן כתב בטורי זהב (או"ח סימן תקמ"ו ס"ק ב'), שדן שם לענין איסור עשיית סעודת תנאים בחולו של מועד, משום אין מערבין שמחה בשמחה, וכתב בא"ד: "...ולפי טעם זה כל שכן שמותר לכתוב תנאים לשידוך בחול המועד כנהוג בינינו, אלא דצ"ע לענין סעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אם זהו במקום סעודת אירוסין ואסור, כמ"ש בסמוך, או נימא דלא דמי סעודה זו לסעודת אירוסין שקידש כבר, דאז דוקא שייך אין מערבין שמחה בשמחה, ונלע"ד דאסור".
ואי נחשבה סעודת תנאים לסעודת מצוה, נחלקו בזה הפוסקים, לדעת החוות יאיר ז"ל (שו"ת סימן ע') אין זה סעודת מצוה, וזה לשונו: "ומה שעושין סעודה אחר כתיבת התנאים שקורין קנס מאל ודאי לא מקרי סעודת מצוה, כי אין זה סעודת אירוסין דבימי הש"ס שהיה אחר קידושין".
וחולק עליו המג"א (סימן תמ"ד ס"ק ט'), וזה לשונו: "ובמדינות אלו ששולחין סבלונות זמן רב קודם החתונה ועושין סעודה שקורין סעודת קנין, צ"ע אי מקרי סעודת מצוה. ונ"ל דמקרי סעודת מצוה". וכן פסק במשנה ברורה.
טעם נפלא מדוע נחשבת לסעודת מצוה, מתמארא משמי' דהרה"ק מקאצק והשפת אמת זי"ע, מובא ב'פסקי תשובה' (פיעטרקוב תרצ"ג, סימן קצ"ד בהג"ה) עפ"י הגמרא מסכת קידושין (דף יב ע"ב) "רב מנגיד וכו' ועל דמקדש בלא שידוכי".

ולפי"ז התשובה על שאלתך השניה, האם צריך לאכול 'פת' בסעודת תנאים, לכאורה תלויה במחלוקת פוסקים הנ"ל אי הוי סעודת מצוה או לא. ואכמ"ל.
אוועטאר
לעמאן סאדע
שר האלף
תגובות: 1641
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 13, 2018 5:39 pm
לאקאציע: חק"ס שטיבל

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעמאן סאדע »

איבעית אימא האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:צ"ק
צו מאכן א תנאים ? און צו איז עס געווען א סעודה וואס מען האט זיך געוואשן ?


אינו ברור לי מה שאלתך על המקור של "מאכן א תנאים", אם השאלה על מקור מנהג 'כתיבת' שטר תנאים, או על מקור לערוך 'סעודת' תנאים:

אם שאלתך על 'כתיבת' שטר תנאים:
עיין במסכת מועד קטן (דף י"ח ע"ב) "ואלו כותבין במועד, קידושי נשים". והגמרא מבארת: "שטרי פסיקתא, וכדרב גידל אמר רב, דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך, כך וכך, כמה אתה נותן לבתך, כך וכך". וברש"י מסכת כתובות (דף ק"ב ע"א ד"ה לא בשטרי פסיקתא) פירש: "החתן והכלה פוסקין תנאים שביניהם בשני עדים, והעדים חותמים עדות גמורה".
ועיין בשולחן העזר (סימן ב' סעיף ב'): "מנהג קדום לכתוב שטר תנאים".
ובשו"ת הב"ח (הישנות סימן י') מבואר שהיו מכבדין רב העיר בקריאת שטר התנאים. ועיין בטורי זהב (אה"ע סימן נ' ס"ק י"א): "ולכן נראה שבשעת כתיבת התנאים בין חתן וכלה מזמינים לזה חשובים שבעיר, וממילא אין כאן אסמכתא".
אבל לא היה כן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל, וכמבואר בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סימן ס"ח) וז"ל: "אמנם כן הוא שהרב בעל הט"ז היה במדינת פולין אשר שם הוא המנהג שכל תנאים של שדוכים בין כתיבה וחתימה קורא אותם הרב שבעיר בקול רם והצדדים שומעים. והנה עיקר תוקף חרם הוא מהרבנים והם בכחם לגזור חרם ולאסור איסור כיון שהרב מוציא החרם מפיו בפני הצדדים חל החרם מפי הרב. לא כן במדינות הללו שאין הרב אצל התנאים זולתי שמש או נאמן ולהם אין כח לגזור חרם גם הצדדים לא קיבלו שום דבר עליהם".

ואם שאלתך על 'סעודת' תנאים:
עיין בתוספות מסכת נדרים (דף כ"ז ע"ב ד"ה והלכתא) כתבו: "אומר ר"ת שלכך נהגו לאסוף כל בני העיר בשעת שידוכין, היינו כי היכי דליהוו ב"ד חשוב ולא יהא ערבון אסמכתא".
וכתב בשו"ת מהרי"ק (שורש קע"א): "עושים שם משתה ושמחה אחר עשיית הקנין לכבוד המשדך והמשודכת". וכן כתב בטורי זהב (או"ח סימן תקמ"ו ס"ק ב'), שדן שם לענין איסור עשיית סעודת תנאים בחולו של מועד, משום אין מערבין שמחה בשמחה, וכתב בא"ד: "...ולפי טעם זה כל שכן שמותר לכתוב תנאים לשידוך בחול המועד כנהוג בינינו, אלא דצ"ע לענין סעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אם זהו במקום סעודת אירוסין ואסור, כמ"ש בסמוך, או נימא דלא דמי סעודה זו לסעודת אירוסין שקידש כבר, דאז דוקא שייך אין מערבין שמחה בשמחה, ונלע"ד דאסור".
ואי נחשבה סעודת תנאים לסעודת מצוה, נחלקו בזה הפוסקים, לדעת החוות יאיר ז"ל (שו"ת סימן ע') אין זה סעודת מצוה, וזה לשונו: "ומה שעושין סעודה אחר כתיבת התנאים שקורין קנס מאל ודאי לא מקרי סעודת מצוה, כי אין זה סעודת אירוסין דבימי הש"ס שהיה אחר קידושין".
וחולק עליו המג"א (סימן תמ"ד ס"ק ט'), וזה לשונו: "ובמדינות אלו ששולחין סבלונות זמן רב קודם החתונה ועושין סעודה שקורין סעודת קנין, צ"ע אי מקרי סעודת מצוה. ונ"ל דמקרי סעודת מצוה". וכן פסק במשנה ברורה.
טעם נפלא מדוע נחשבת לסעודת מצוה, מתמארא משמי' דהרה"ק מקאצק והשפת אמת זי"ע, מובא ב'פסקי תשובה' (פיעטרקוב תרצ"ג, סימן קצ"ד בהג"ה) עפ"י הגמרא מסכת קידושין (דף יב ע"ב) "רב מנגיד וכו' ועל דמקדש בלא שידוכי".

ולפי"ז התשובה על שאלתך השניה, האם צריך לאכול 'פת' בסעודת תנאים, לכאורה תלויה במחלוקת פוסקים הנ"ל אי הוי סעודת מצוה או לא. ואכמ"ל.

WOW

דאנק זייער קלאר

מיין פאטער וואלט געזאגט אזא פאל די דראפסט זיין א מגי"ש
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

לעמאן סאדע האט געשריבן:שכח פארן קלאר מאכן
געהערט פאון א איד אין די 70ער יארן אז מען האט גארנישט געמאכט און זיינע צייטן
איז מיר איטערסאנט פון ווי עס נעמט זוך

ווייס איך נישט, פאר 35 יאר צוריק איז עס געווען די נארם.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
לעמאן סאדע
שר האלף
תגובות: 1641
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 13, 2018 5:39 pm
לאקאציע: חק"ס שטיבל

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לעמאן סאדע »

farshlufen האט געשריבן:
לעמאן סאדע האט געשריבן:שכח פארן קלאר מאכן
געהערט פאון א איד אין די 70ער יארן אז מען האט גארנישט געמאכט און זיינע צייטן
איז מיר איטערסאנט פון ווי עס נעמט זוך

ווייס איך נישט, פאר 35 יאר צוריק איז עס געווען די נארם.

אמת
מיין פראגע איז די וואס זענען היינט 65-70 צו עס איז אויך געווען א נארם
אוהב ספרים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4666
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 17, 2011 8:17 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוהב ספרים »

דער הייליגער מנחת אלעזר האט געמאכט
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

איבעית אימא האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:דער מקור אז הגה"ק בעל תוספות יום טוב זי"ע האט אנגעפרעגט אין הימל אודות גזירות ת"ח ות"ט איז נאר פון הרב אהרן מרקוס ???
אזוי שטייט אין די ווכעדיגע גליון פון נקדישך
???

ווערט דערמאנט אין ספר מורא מקדש (אות י') פון הגה"ק רבי ייבי זי"ע המגיד מאסוטרהא, געדרוקט אין קארעץ יאר תקמ"ב.

אז ער האט אנגעפרעגט אין הימל ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

dovidal האט געשריבן:אז ער האט אנגעפרעגט אין הימל ?

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... t=&pgnum=9
"אמרו למעלה"
אטעטשמענטס
Capture.JPG
Capture.JPG (75.43 KiB) געזען 432 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

מה המקור להתפלה אחר שיר השירים ?
איבעית אימא
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 15, 2020 12:21 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבעית אימא »

גלאזער האט געשריבן:מה המקור להתפלה אחר שיר השירים ?

מובא בספר "תקוני שבת" (כפי יסודו של האריז"ל), נדפס לראשונה בוויניציאה שנת שנ"ו, כ"ד שנה אחרי פטירת האריז"ל.

אגב, כהקדמה כתוב שם בזה הלשון (העתקתי מדפוס קרקוב שע"ג): "ולעלות לרצון יאמר תפלה זו אחר שיר השירים בכונה ברעותא דליבא ואשרי לו ואשרי חלקו כי תפלה זו היא פתח פתוח להרבה פתחים סגורים למי שיש לו מוח בקדקדו. וזו היא רבון כל העולמים", וכו'.
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

איבעית אימא האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:מה המקור להתפלה אחר שיר השירים ?

מובא בספר "תקוני שבת" (כפי יסודו של האריז"ל), נדפס לראשונה בוויניציאה שנת שנ"ו, כ"ד שנה אחרי פטירת האריז"ל.

אגב, כהקדמה כתוב שם בזה הלשון (העתקתי מדפוס קרקוב שע"ג): "ולעלות לרצון יאמר תפלה זו אחר שיר השירים בכונה ברעותא דליבא ואשרי לו ואשרי חלקו כי תפלה זו היא פתח פתוח להרבה פתחים סגורים למי שיש לו מוח בקדקדו. וזו היא רבון כל העולמים", וכו'.

יישר כח
תמהתי על הנוסח 'בכל תנאיו' מה פירושו
וראיתי מי שרוצה לומר שזה ראשי תיבות, אבל אינו נראה מכל הסידורים הישנים
שוב ראיתי שבקל"ח פתחי חכמה כתוב ג"כ כדברים הללו
אוועטאר
מים חיים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4973
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 14, 2016 12:08 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מים חיים »

גלאזער האט געשריבן:שוב ראיתי שבקל"ח פתחי חכמה כתוב ג"כ כדברים הללו

כדברים הללו אז סאיז א ראשי תיבות?
גלאזער
שר האלפיים
תגובות: 2222
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גלאזער »

מים חיים האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:שוב ראיתי שבקל"ח פתחי חכמה כתוב ג"כ כדברים הללו

כדברים הללו אז סאיז א ראשי תיבות?

ניין, ער נוצט די זעלבע ווערטער
כי סוף כל ההמשך הוא לעשות המעשים בעשייה, או בגופים או בהנהגה. ולפי טבע השפע ההוא לפי מקורו, וכל הנעשה בו בכל תנאיו, כך הוא היוצא ממנו לפעול למטה, או בגופים כנ"ל, פירוש - שמתחדש ממנו גוף מן הגופים, או בהנהגה, שיתחדש פועל אחד בהנהגה:
אוועטאר
מים חיים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4973
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 14, 2016 12:08 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מים חיים »

יישר כח, אינטערעסאנט
איבעית אימא
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 15, 2020 12:21 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איבעית אימא »

גלאזער האט געשריבן:יישר כח
תמהתי על הנוסח 'בכל תנאיו' מה פירושו
וראיתי מי שרוצה לומר שזה ראשי תיבות, אבל אינו נראה מכל הסידורים הישנים
שוב ראיתי שבקל"ח פתחי חכמה כתוב ג"כ כדברים הללו


כן מתאמרא משמי' דהגה"ק מקאלאשיץ זי"ע הי"ד שאמר, ש"תנאיו" הוא ראשי תיבות של ת'יבותיו נ'קודותיו א'ותיותיו ו'טעמיו. והיו"ד היה קו וסימן לראשי תיבות, והבחור הזעצער טעה בזה.

אמנם באמת אין תמיה כל כך, שהרי מצינו בספרים שהשתמשו במלת 'תנאי' תמורת מלת 'ענין', לדוגמא עיין ברש"י מסכת בבא מציעא (דף מ"ט ע"ב): "מתניתין דקתני שתות למקח, לאו אשויו של מקח דוקא קאי, אלא כל התנאי קרוי מקח". כלומר, כל עניני ופרטי הדבר. וכן מצינו פעמים רבות שנכתבו להדדי המלות: בכל תנאיהם ועניניהם (ספר חוקר ומקובל להרמח"ל ז"ל). בכל תנאיה ודקדוקיה (שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן ק"ז). בכל תנאיה ופרטיה (ערבי נחל פרשת יתרו, דרוש ד'). כהנה וכהנה.
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

במכתבו כותב הרבי כי יקרא את הפ"נ על ציון חמיו האדמו"ר הריי"ץ, ומברך: "וצדיקא דאתפטר, דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי [צדיק שנפטר נמצא בעולם הזה עוד יותר מבחייו]
איז דאס דעם רבינס אייגענע ווערטער אדער שטייט דאס ערגעץ ?
אטעטשמענטס
MSS.jpg
MSS.jpg (145.66 KiB) געזען 871 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

dovidal האט געשריבן:במכתבו כותב הרבי כי יקרא את הפ"נ על ציון חמיו האדמו"ר הריי"ץ, ומברך: "וצדיקא דאתפטר, דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי [צדיק שנפטר נמצא בעולם הזה עוד יותר מבחייו]
איז דאס דעם רבינס אייגענע ווערטער אדער שטייט דאס ערגעץ ?

בערך !!
צדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי - קובץ הערות .e
וז"ש בזוה"ק [ח"ג עא, ב] דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו ... מגינין על עלמא ובמיתתהון יתיר מבחייהון ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא ...
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: וואו איז דער מקור?....תניא כ"ז

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

dovidal האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:במכתבו כותב הרבי כי יקרא את הפ"נ על ציון חמיו האדמו"ר הריי"ץ, ומברך: "וצדיקא דאתפטר, דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי [צדיק שנפטר נמצא בעולם הזה עוד יותר מבחייו]
איז דאס דעם רבינס אייגענע ווערטער אדער שטייט דאס ערגעץ ?

בערך !!
צדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי - קובץ הערות .e
וז"ש בזוה"ק [ח"ג עא, ב] דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו ... מגינין על עלמא ובמיתתהון יתיר מבחייהון ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא ...

בספר תניא
(מה שכתב ליושבי אה"ק תובב"א לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש נ"י ע"ה פ"ה מהור"ר מנחם מענדל נ"ע.): אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי כו' ה' עליהם יחיו חיים עד העולם וצאצאיהם אתם זרע אמת ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם. אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו באתי לדבר על לב נדכאים הנאנחים והנאנקים ולנחמם בכפליים לתושיה אשר שמעה אזני ותבן לה על מארז"ל דשבק חיים לכל חי כי צדיק באמונתו יחיה וביראת ה' לחיים וברשפי אש שלהבת אהבתו מחיים לכל בהן חיי רוחו [נ"א ונשמתו] כל ימי חלדו ויהי בהעלות ה' רוחו ונשמתו אליו יאסוף ויעלה בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל פעולת צדיק לחיים לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט לנצח אשר מי האיש החפץ חיים לדבקה בה' חיים בעבודתו תדבק נפשו והיתה צרורה בצרור החיים את ה' בחיי רוח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים אשר שבק לנו בכל אחד ואחד כפי בחי' התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה מקרב איש ולב עמוק כי כמים הפנים וכו' ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח ורוחו עומדת בקרבינו ממש כי בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו. וז"ש בזוה"ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו שגם בזה העולם המעשה היום לעשותם אשתכח יתיר כי המעשה (גדול) [גדל] והולך גידולי גידולין מן אור זרוע לצדיק בשדה אשר ברכו ה' המאיר לארץ וחוצות וגם אנחנו אלה פה היום כולנו חיים בדרכיו דרך הקדש יקרא לה. זאת בעבודת ה' במילי דשמיא. ובמילי דעלמא בפירוש אתמר בזוה"ק דצדיקייא מגינין על עלמא ובמיתתהון יתיר מבחייהון ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא אתקיים עלמא רגעא חדא וכל הקרוב קרוב אל משכן ה' בחייו קודם לברכה:
2
ביאור על הנ"ל: איתא בזוהר הקדוש דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו' וצריך להבין תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה"ז איך אשתכח יתיר. וי"ל ע"ד מה שקבלתי על מאמר חז"ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחיה וביראה כתיב ויראת ה' לחיים ובאהבה כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחי' מעלות העולמות זע"ז בדרך עילה ועלול כנודע. והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי' מקום גשמי שהיא בחי' נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע"י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז"ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו' אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי' הנפש שנשארה בקבר מבחי' הרוח שבג"ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי' רוחו שבג"ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי' מקום גשמי כנודע מארז"ל על יעקב אבינו ע"ה שנכנס עמו ג"ע וכ"כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג"ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה' (וכן להיפך ח"ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי' רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי' רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי' נשמתו שבג"ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי' זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי' התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע"י אהבה רבה כמ"ש בזוה"ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז"ל יגעת ומצאת תאמין. והנה יש עוד בחי' הארה לתלמידיו רק שאינה מתלבשת בתוך מוחם ממש כראשונה רק מאירה עליהם מלמעלה והיא מעליית רוחו ונשמתו למקור חוצבו דהיינו לחקל תפוחין קדישין ועי"ז נעשה שם יחוד ע"י העלאת מ"נ מכל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו ונזרעו בחקל תפוחין קדישין אורות עליונים מאד לעומת תחתונים אשר הם תורתו ועבודתו והארת אורות עליונים אלו מאירה על כל תלמידיו שנעשו עובדי ה' על ידי תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים טובים וכל המעשים טובים הנולדים מהארה זו שמאירה מאורות הזרועים בשדה הנ"ל נקרא גידולי גידולין והארה זו היא בהעלם והסתר גדול כמו שמש המאיר לכוכבים מתחת לארץ כדאיתא בתיקונים על משה רבינו ע"ה שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים רבוא נשמות כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים:
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “אוצר הידיעות”