וואו איז דער מקור?....
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18803
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
Re: וואו איז דער מקור?....
ניין, איך דענק קלאר אז מהאט בדיקא גערופן ביים עולה זיין לתורה מיט מורנו.
איך פראביר זיכן אבער איך טרעף נישט.
אבער דא האסטו עפעס
איך פראביר זיכן אבער איך טרעף נישט.
אבער דא האסטו עפעס
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 925
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 02, 2021 4:50 pm
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18803
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
Re: וואו איז דער מקור?....
אייעמעניט.
ווייז נאכנישט גארנישט...
חתם סופר
ברם מה שנוגע בענין סמיכות מורינ"ו וחב"ר היות שהוא דבר שאין לו שורש בש"ס רק מנהג בני אשכנזי' מימי מהרי"ל ומהרי"ו ואין לנו בו דבר מקובל ממש שראוי' לסמוך בו בהוראה אך נהירנא כי קבלתי ממורי הגאון זצ"ל שהוא חרם קדמוני' שלא לקרות בשם החב"ר מי שאינו מוסמך מהרב, וראה זה מצאתי בתשובת מהרי"ו סי' קכ"ח בענין הסמיכה שלא תהא בלתי רשות והתרת חכם תופס ישיבה עכ"ל אלא דשם מיירי בסמיכת מורינו ומשמע קצת דמשום התרת גטין וקידושין נגע בי' ושם בסי' קמ"ז במחלקת החבר ר' זימלן עם מו"ה זעליגמן הפליא לעשות ולכתוב על סמיכת החבר כאלו הוא דבר גדול יעויין שם ונלמוד סתום מן המפורש בתקנת מעהרין שנתקנה עפ"י גדולי ישראל מבואר שם שכל רב שאינו מחזיק יו"ד בחורי' בישיבה אין לו רשות לסמוך במורינו וחבר בלי רשות והרמנא מהגאון אב"ד דמדינה חוץ מתשע קהלות גדולות יעיין שם והם נמצאי' אצל הרבני מו"ה יצחק ח"ר"ש בק"ק דרעזניץ:
והנראה מזה שתקנות אלה בנויים ע"ד מהרי"ו הנ"ל שלא יסמוך כ"א תופס ישיבה והשוה סמיכת החבר להראוי' לה לסמיכות מורינו להראוי' לה:
אמנם נ"ל קלקלתינו תקנותינו כי בימיהם נהגו סילסול בעצמם ולא סמכו כ"א איש אשר למד ולימד ונהג בדברי חבירות כאשר ראה יראה סמיכת חבר של ר' זימלן הנ"ל והי' מחותמי תקנת מהרי"ל ומהרי"ו כמבואר שם בתשובה ואח"כ באו דורות של אחריהם וסמכו פרנסי עם ועשיריהם מפני שהי' מטילים מלאי לכיסין של ת"ח ומחזיקי ידיהם ומגדלי' בניהם לת"ת והי' מכבדי' אותם בסמיכות החבר אעפ"י שלא הי' בעלי תורה וטעמם ונימוקם עמם כדברי חז"ל פ' מקום שנהגו המטיל מלאי בכיסו של ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף וכהאי דשמעון אחי עזרי' - ולכל זה הי' צריך עכ"פ רב מופלא וצדיק הידוע להבחין בין גברא לגברא הנאמן בדברו לומר כל מן דין סמוכא לנו:
אבל עכשיו נתקלקלו הדורות ונעותו הדיני' אדם קונה החבר באגורת כסף אחת אפילו אינו לא במקרא ובמשנה ובדרך ארץ ואין חבורתם נאה לא להסומך ולא לנסמך ע"כ אין לדקדק אם הוא רב ותופס ישיבה או לא לא עשה אלא מעשה קוף בעלמא ולא סמך אלא קנה רצוץ אבל מ"מ יהי' הסומכים רב או ב"ד קבוע שבעיר כי מנהג ישראל תורה היא שלא יבואו ג' רועי בקר לסמוך את מי שירצו ולעשות חוכא וטלולא בקריאת שם רבי יעיין בקונטרס הסמיכת שבסוף ספר רלב"ח מה שהאריך והפליג מאוד בקריאת שם זה למי שאינו ראוי' לו ויותר מזה אין לי להאריך בדברים כאלה שאין שורש ויסוד בתלמיד ודי בזו כעת הכ"ד החותם פה ק"ק מ"ד נגהי ליום עש"ק ך' כסלו תקס"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
אפציעל איז די מורנו געווען א אפציעלע תואר, און אויב מהאט איינעם אויסגערופן מיט מורנו איז דאס געווען א סימן אז יענער איז ראוי להוראה.
איך דענק אבער אז איך האב געזעהן אין א ספר אז (היינט) זאל מען רופן ויעדן מיט מורנו.
איין זאך איז זיכער, ווער סוויל געבן א זיך איבער די נושא, סאיז להפליא ווי א תואר האט געטראגן א חשיבות, און אפילו געשריבן געווארן תשובות להלכה איבער דעם, היינט צו טאגס, ווער צאלט פאר א טיטל? אפשר פאר הרבני הנגיד דארף מען צאלן, אבער פאר הרה״ג הצדיק הקדוש הטהור המכובד והמרומם הנורא והמתנשא, ניטאמאל דארף מען לערנען צו באקומען די טיטלען...
--
שלא יבואו ג' רועי בקר - פיינע מליצה, און נאך פון חתם סופר איז דאס מעכטיג.
ווייז נאכנישט גארנישט...
חתם סופר
ברם מה שנוגע בענין סמיכות מורינ"ו וחב"ר היות שהוא דבר שאין לו שורש בש"ס רק מנהג בני אשכנזי' מימי מהרי"ל ומהרי"ו ואין לנו בו דבר מקובל ממש שראוי' לסמוך בו בהוראה אך נהירנא כי קבלתי ממורי הגאון זצ"ל שהוא חרם קדמוני' שלא לקרות בשם החב"ר מי שאינו מוסמך מהרב, וראה זה מצאתי בתשובת מהרי"ו סי' קכ"ח בענין הסמיכה שלא תהא בלתי רשות והתרת חכם תופס ישיבה עכ"ל אלא דשם מיירי בסמיכת מורינו ומשמע קצת דמשום התרת גטין וקידושין נגע בי' ושם בסי' קמ"ז במחלקת החבר ר' זימלן עם מו"ה זעליגמן הפליא לעשות ולכתוב על סמיכת החבר כאלו הוא דבר גדול יעויין שם ונלמוד סתום מן המפורש בתקנת מעהרין שנתקנה עפ"י גדולי ישראל מבואר שם שכל רב שאינו מחזיק יו"ד בחורי' בישיבה אין לו רשות לסמוך במורינו וחבר בלי רשות והרמנא מהגאון אב"ד דמדינה חוץ מתשע קהלות גדולות יעיין שם והם נמצאי' אצל הרבני מו"ה יצחק ח"ר"ש בק"ק דרעזניץ:
והנראה מזה שתקנות אלה בנויים ע"ד מהרי"ו הנ"ל שלא יסמוך כ"א תופס ישיבה והשוה סמיכת החבר להראוי' לה לסמיכות מורינו להראוי' לה:
אמנם נ"ל קלקלתינו תקנותינו כי בימיהם נהגו סילסול בעצמם ולא סמכו כ"א איש אשר למד ולימד ונהג בדברי חבירות כאשר ראה יראה סמיכת חבר של ר' זימלן הנ"ל והי' מחותמי תקנת מהרי"ל ומהרי"ו כמבואר שם בתשובה ואח"כ באו דורות של אחריהם וסמכו פרנסי עם ועשיריהם מפני שהי' מטילים מלאי לכיסין של ת"ח ומחזיקי ידיהם ומגדלי' בניהם לת"ת והי' מכבדי' אותם בסמיכות החבר אעפ"י שלא הי' בעלי תורה וטעמם ונימוקם עמם כדברי חז"ל פ' מקום שנהגו המטיל מלאי בכיסו של ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף וכהאי דשמעון אחי עזרי' - ולכל זה הי' צריך עכ"פ רב מופלא וצדיק הידוע להבחין בין גברא לגברא הנאמן בדברו לומר כל מן דין סמוכא לנו:
אבל עכשיו נתקלקלו הדורות ונעותו הדיני' אדם קונה החבר באגורת כסף אחת אפילו אינו לא במקרא ובמשנה ובדרך ארץ ואין חבורתם נאה לא להסומך ולא לנסמך ע"כ אין לדקדק אם הוא רב ותופס ישיבה או לא לא עשה אלא מעשה קוף בעלמא ולא סמך אלא קנה רצוץ אבל מ"מ יהי' הסומכים רב או ב"ד קבוע שבעיר כי מנהג ישראל תורה היא שלא יבואו ג' רועי בקר לסמוך את מי שירצו ולעשות חוכא וטלולא בקריאת שם רבי יעיין בקונטרס הסמיכת שבסוף ספר רלב"ח מה שהאריך והפליג מאוד בקריאת שם זה למי שאינו ראוי' לו ויותר מזה אין לי להאריך בדברים כאלה שאין שורש ויסוד בתלמיד ודי בזו כעת הכ"ד החותם פה ק"ק מ"ד נגהי ליום עש"ק ך' כסלו תקס"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
אפציעל איז די מורנו געווען א אפציעלע תואר, און אויב מהאט איינעם אויסגערופן מיט מורנו איז דאס געווען א סימן אז יענער איז ראוי להוראה.
איך דענק אבער אז איך האב געזעהן אין א ספר אז (היינט) זאל מען רופן ויעדן מיט מורנו.
איין זאך איז זיכער, ווער סוויל געבן א זיך איבער די נושא, סאיז להפליא ווי א תואר האט געטראגן א חשיבות, און אפילו געשריבן געווארן תשובות להלכה איבער דעם, היינט צו טאגס, ווער צאלט פאר א טיטל? אפשר פאר הרבני הנגיד דארף מען צאלן, אבער פאר הרה״ג הצדיק הקדוש הטהור המכובד והמרומם הנורא והמתנשא, ניטאמאל דארף מען לערנען צו באקומען די טיטלען...
--
שלא יבואו ג' רועי בקר - פיינע מליצה, און נאך פון חתם סופר איז דאס מעכטיג.
לעצט פארראכטן דורך איינס אום מאנטאג יולי 26, 2021 12:41 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
- עפעס א מענטש
- שר האלפיים
- תגובות: 2768
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 13, 2018 1:49 pm
- לאקאציע: עפעס א פלאץ
Re: וואו איז דער מקור?....
צ/ק
איבער-צינדען דעם הבדלה ליכט נאך הבדלה?
איבער-צינדען דעם הבדלה ליכט נאך הבדלה?
Re: וואו איז דער מקור?....
איינס האט געשריבן:וזאת מצאתי...
פיינע מקורות האסטו געטראפן,
וועלעכע ספר איז דאס.
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18803
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
Re: וואו איז דער מקור?....
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
- איש חמודות
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3996
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am
Re: וואו איז דער מקור?....
צו לאכן זעה איך
וועלכע פעידזש איז צו וויינען?
וועלכע פעידזש איז צו וויינען?
Re: וואו איז דער מקור?....
איש חמודות האט געשריבן:צו לאכן זעה איך
וועלכע פעידזש איז צו וויינען?
די אומגעלונגענע וויצן...
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
- קנאפער ידען
- שר החסד
- תגובות: 31244
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
- לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל
עפעס א מענטש האט געשריבן:צ/ק
איבער-צינדען דעם הבדלה ליכט נאך הבדלה?
בספר אלף כתב (אות תתלט) מביא בשם הקדמונים, שיש ענין להדליק שוב את נר ההבדלה לאחר כיבויו, ולחזור ולכבותו, כי זה סגולה בדוקה להינצל משריפה.
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 925
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 02, 2021 4:50 pm
Re: וואו איז דער מקור?....
@קנאפער. מיין גוגל קען נישט אזוי סאך לערנען... (קען זיין ער ברויך אן אפדעיט)
ואני בתומי אלך.
- קנאפער ידען
- שר החסד
- תגובות: 31244
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
- לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל
קאנסאלטענט האט געשריבן:@קנאפער. מיין גוגל קען נישט אזוי סאך לערנען... (קען זיין ער ברויך אן אפדעיט)
גוגל ארבעט לויט די היסטאריע פון דער מענטש...
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
Re: וואו איז דער מקור?....
בענין מורינו, אין לשון בני אדם זאגט מען דאך "מורי ורבותי" "רבותי מיר וועלין בענטשין"
און אין ענגליש: Sir
און אין ענגליש: Sir
למען לא ניגע לניק (ליפא)
Re: וואו איז דער מקור?....
צ/ק.
וואו איז די מקור אז די שבתים פון די דריי וואכן איז קעגן די שלש רגלים?
וואו איז די מקור אז די שבתים פון די דריי וואכן איז קעגן די שלש רגלים?
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 430
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 01, 2021 9:19 am
Re: וואו איז דער מקור?....
בלינצע האט געשריבן:צ/ק.
וואו איז די מקור אז די שבתים פון די דריי וואכן איז קעגן די שלש רגלים?
איך "מיין" און זרע קודש פרשת דברים.
איך בין נישט לעבען ספרים שאנק יעצט.
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5230
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
Re: וואו איז דער מקור?....
בלינצע האט געשריבן:צ/ק.
וואו איז די מקור אז די שבתים פון די דריי וואכן איז קעגן די שלש רגלים?
שער יששכר בשם הרבי מלובלין, מאור ושמש פר' פנחס, אמרי נועם פר' פנחס, צבי לצדיק מאמרי בין המצרים
Re: וואו איז דער מקור?....
יישר כחכם.
Re: וואו איז דער מקור?....
איינס האט געשריבן:חתם סופר - ברם מה שנוגע בענין סמיכות מורינ"ו וחב"ר היות שהוא דבר שאין לו שורש בש"ס...
באקאנט ווען די מראה יחזקאל זצ"ל איז געווארן רב אין זיבענבערגן האבן די חכמי טובי העיר אים אויסגערופן מיט די ספעציעלע טיטל יעמוד "החובר חבר"...
נאכמיטאג ביים דרשה ווען ער האט געזען וויאזוי זיי האלט מיט האט ער געזאגט צופרי בין איך געווען א "חובר חבר" און יעצט א "דורש אל המתים"...
Re: וואו איז דער מקור?....
... פון הקפות פאר א חתונה, און ווער פירט זיך אזוי?
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 925
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 02, 2021 4:50 pm
- איין מינוט!
- שר מאה
- תגובות: 162
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 20, 2020 1:08 pm
Re: וואו איז דער מקור?....
שפע רב האט געשריבן:ווי איז די מקור פון זאגן די צוזאמגעשמעלצטע פסוק, וואס דער עולם זאגט ביי הגבה "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים, ד', מ"ד) "על פי ה' ביד משה" (במדבר ט' כ"ג ) כל פסוק דלא פסקי משה אנן לא פסקינן?
- אטעטשמענטס
-
- 20210801_015806 (1) (1).jpg (350.04 KiB) געזען 552 מאל
!!!This minute will never come back
...Every minute count's
...Every minute count's
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8351
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
Re: וואו איז דער מקור?....
קאנסאלטענט האט געשריבן:וועלכע הקפות? אונטער דע חופה?
ער רעדט לכאורה פון הקפות ארום די שטאט אזוי ווי עס איז די מנהג אין סקווירא, איך מיין אז עס האט א שייכות מיטן חתן מאל מנהג
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
Re: וואו איז דער מקור?....
ווי איז די מקור צו מוסיף זיין שבת ביים ליינען מיטן אחרון עליה
Re: וואו איז דער מקור?....
...אז דער בריח התיכון פונעם משכן איז געווען געמאכט מיט יעקב אבינו'ס שטעקן (אדער אז ס'איז מרמז קעגן דעם, נישט אינגאנצן קלאר)?
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
Re: וואו איז דער מקור?....
גרשון האט געשריבן:...אז דער בריח התיכון פונעם משכן איז געווען געמאכט מיט יעקב אבינו'ס שטעקן (אדער אז ס'איז מרמז קעגן דעם, נישט אינגאנצן קלאר)?
דעת זקנים אויפן פסוק בריח התיכון
ועיין גם ברבינו בחיי על הפסוק
Re: וואו איז דער מקור?....
גרשון האט געשריבן:...אז דער בריח התיכון פונעם משכן איז געווען געמאכט מיט יעקב אבינו'ס שטעקן
דעת זקנים פ' תרומה ע"פ ועצי שטים.
לעצט פארראכטן דורך להודות אום מאנטאג אוגוסט 02, 2021 7:14 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.