חובב_ספרים האט געשריבן:אבער ער האט א אג'ענדא צו מתיר שייטל'ן. דאס איז אנגעהייב'ן אז ער האט געשריבין א קונטסרס צו מתיר שייטל'ן מצד גילוי שער, און האט ממשיך זיין פירען מלחמה מיט מענש'ן מיט א פארקערטא אג'ענדא צו אסור'ן שייטל'ן. פון דאמאלסט קען ער נישט הער'ן קען צד צו אסור'ן קען שייטל, און ער איז ארייגעליקט ראשו ורובו צו וייזן אז אלצ איז מותר.
ער גייט באלט ארויסגעבן א ספר בשם הכצעקתה. דארט'ן האט ער געזאמלט ידער צד צו מתיר באופן טענדענשאַס, און באשמוצט דער וואס שטימט נישט מין זיין אג'נדה.
זאגט'זשע ר' חובב היקר, איר קענט פערזענליך דעם איד? צי האט איר בכלל געזעהן זיין קונטרס? פון וואנעט נעמט איר די רעכט צו באשמוצן א איד ברבים מיט שקרים וכזבים?! נאכדערצו ערב יום הקדוש? [ב"ה אז איר האט אליינס פארשטאנען אביסל צו מעקן, און איר וואלט געמעגט מעקן נאך מער].
ווער עס קען דעם איד איז מעיד אויף זיין ביקוש האמת עד הסוף, און דאס גופא איז טאקע די סיבה פארוואס ער האט לוחם געווען קעגן די וואס פארפירן אז רוב פוסקים האבן זיך טועה געווען בדעת השלטי גיבורים.
אויב האט איר טענות לגופם של דברים איז איין זאך, אבער וואספארא מהלך איז דאס משמיץ צו זיין א פריוואטער מענטש?! נאכדערצו מיט שקרים וכזבים וואס פאנגען זיך נישט אן?!
דא האט איר וואס הרב שילה האט געשריבן פאר ער האט געענדיגט אדורכטוהן די נושא, וואס איז מעיד אז ער האט אדורכגעטוהן די נושא מיט אן אמת און נישט סתם לשם צו טרעפן אבי א היתר:
הודעה על ידי יואל שילה » ד' ספטמבר 25, 2019 9:47 am
מאחר ולא סיימתי את סוגיא זו בעיון - אני נמנע בד"כ מלהתערב באשכול זה
אולם אעיר רק מעט בדרך לימוד.
חושבני שגם האוסרים מודים שיש מהמתגלחים שעושים זאת למטרת הכנעה אישית בלבד, ובכה"ג אין כלל חשש איסור בשערותיהם, ונמצא שבאותו מקדש יש מעורבות שערות שבודאי מותרות, עם שערות שיש מהרבנים שאומרים שהן אסורות, וממילא לאחר שהשערות נמכרו הרי זה פירש לא מהקבוע, וממילא כבר בטל ברוב. ומעתה האוסרים יצטרכו להוכיח שרוב השערות העולמיות המשמשות לפאות הן מהנשים המכוונות לקרבן - רוב מול אלו שהן הספרים והן הנשים לא חושבים על מאומה בבחינת מלומדה, ומול השערות מכפרי הודו ומול השערות משאר חלקי העולם - וקשה להוכיח שהשערות שי"א שהן אסורות - הן הרוב.
גם השערות שהתכוונו בהן לשמח את האליל - יש להדגיש שלכאורה אין מקום לאוסרן מדין נוי ע"ז - שהרי לא משמשות ליפות את הע"ז, אלא רק מדין תקרובת, ובדין תקרובת הרי נחלקו רב ורבי יוחנן האם כדי לאסור צריכים דוקא כעין זביחת פנים או שדי בכעין זביחה - והנפ"מ בשבירת מקל שהיא כעין זביחה אבל לא כעין זביחת פנים, ודומה שרוב הראשונים מתירים בזה כדעת רבי יוחנן, ו'שבירת' השערות לא חמורה יותר משבירת מקל [ויתכן שאף קלה יותר, שהרי השערות ממשיכות לצמוח, משא"כ המקל, ובזאת אינן דומות לזביחה].
ועוד - כל זאת אם באמת היתה הוכחה שיש כאן כוונה לחיתוך השער במצוות האליל, כי אם הכוונה רק כדי שיהיו שערות כדי לתתן לכמרים - אין מקום לאסרן [שהרי אינן מתקבלות במקדש, ואין כאן 'בלתי לה' לבדו'] - ועדיין לא שמעתי ראיה שכוונת מישהו שם שהאליל ציווה לחתוך שערות לכבודו, אלא רק מנסים לומר שהחיתוך הוא תחילת הנתינה, ובזאת אין לי בהירות - שהרי ב'מצוות' חלקאה - ברור שהנידון הוא החיתוך של השערות ולא עצם השערות החתוכות, ואילו במצוות ביכורים ברור שהנידון הוא עצם הפירות ולא התלישה שלהן - כך שעדיין צריכים הוכחה טובה שכוננת רוב השערות העולמיות ל'מצוות חיתוך' במצוות האליל.
אני מדגיש שזה רק לאחר רפרוף בסוגיא, ויתכן שדברי נדחים בקש, ואשמח להבין את הדחיה.
על ידי יואל שילה » ש' ספטמבר 28, 2019 4:44 pm
רכשתי לרעייתי לפני זמן לא רב פאה ממקור ללא חשש הודו, שעלתה כמובן הרבה הרבה יותר [לפחות פי שלש/ארבע בערך] מפאה שהייתי יכול לרכוש מהשוק החופשי, וכן בתי תחי' רכשה משם פאה.
כ'וואלט אייך געראטן איבערצובעטן הרב שילה נאך פאר יום הקדוש.