התכלת והחלזון מהו

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך farshlufen »

מן הסתמא כוונתו אז אנעמען דברי חכמי האומות אלס א ודאי און אריינקוועטשן אין יעדן ווינקל אין די תוה"ק וואו עס גייט אדער גייט נישט אזוי פשט, איז פלעין און פשוט נגד די ווארע אמת'ע תורה.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35243
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך farshlufen »

מהגוני האט געשריבן:כ'האב געהערט דאס הרב הארפענעס שליט"א גייט מיט תכלת.

און מיט וועלכע האט איר אויך געהערט?

איך האב אים נישט בודק געווען די ציצית, אבער טאמער וואלט ער געהאלטן אז אידן זענען מחויב דאס אנצוטאן וואלט ער עס געשריבן אין איינע פון זיינע צענדליגע ספרים, פונקט אזוי ווי אלע אנדערע הלכות אין שו"ע.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
מהגוני
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 27, 2016 5:31 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מהגוני »

farshlufen האט געשריבן:
מהגוני האט געשריבן:כ'האב געהערט דאס הרב הארפענעס שליט"א גייט מיט תכלת.

און מיט וועלכע האט איר אויך געהערט?

איך האב אים נישט בודק געווען די ציצית, אבער טאמער וואלט ער געהאלטן אז אידן זענען מחויב דאס אנצוטאן וואלט ער עס געשריבן אין איינע פון זיינע צענדליגע ספרים, פונקט אזוי ווי אלע אנדערע הלכות אין שו"ע.

יא מיט די מיורעקס תכלת.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

Who knows האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:דו קענסט די טענות פון רב אייזיקאוויטש? אה סא דו שפילסט מער נישט תם, סא דיינע אישי'ס זענען מער נישט רעלעוואנט?

ווי האב איך געשפילט תם? איך קען הרב אייזיקאוויטש'ס טענות שוין יארן, און א לאנגע צייט געווען נוטה לדבריו, שפעטער האב איך אביסל צוריק געצויגן פון מיין התנגדות און געווען פארווע, און מיט דעם בליק בין איך אריינגעקומען אין דעם אשכול און געוואלט אויסשמועסן די נושא, זעענדיג די ווילדקייט וואס גייט דא פאר האב איך געשיקט אן אישי פאר מע"כ און פאר אנדערע צו נידערן די טענער, למעשה יעצט בין איך היפש נוטה אז די מיורעקס איז די ריכטיגע חלזון, נאך עפעס שווער?

קענסט מסביר זיין פארוואס נאר נוטה, וואס איז דיר אזוי שווער עד כדי כך קעגן די שטארקע ראיות.
מהגוני
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 27, 2016 5:31 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מהגוני »

מצפים לישועה האט געשריבן:
Who knows האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:דו קענסט די טענות פון רב אייזיקאוויטש? אה סא דו שפילסט מער נישט תם, סא דיינע אישי'ס זענען מער נישט רעלעוואנט?

ווי האב איך געשפילט תם? איך קען הרב אייזיקאוויטש'ס טענות שוין יארן, און א לאנגע צייט געווען נוטה לדבריו, שפעטער האב איך אביסל צוריק געצויגן פון מיין התנגדות און געווען פארווע, און מיט דעם בליק בין איך אריינגעקומען אין דעם אשכול און געוואלט אויסשמועסן די נושא, זעענדיג די ווילדקייט וואס גייט דא פאר האב איך געשיקט אן אישי פאר מע"כ און פאר אנדערע צו נידערן די טענער, למעשה יעצט בין איך היפש נוטה אז די מיורעקס איז די ריכטיגע חלזון, נאך עפעס שווער?

קענסט מסביר זיין פארוואס נאר נוטה, וואס איז דיר אזוי שווער עד כדי כך קעגן די שטארקע ראיות.

ווי איז דאס איצטער ארויפגעשווימען?
לכאורה האט איר נישט פונקטלעך פארשטאנען וואס who knows האט געשריבען, דאס איז געווען געוואנדען פאר א צווייטען, און נישט אויף די עצם נושא פון שוועריקייטען מיטען מיורעקס חלזון.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

" יעצט בין איך היפש נוטה אז די מיורעקס איז די ריכטיגע חלזון"
אוועטאר
Who knows
שר האלפיים
תגובות: 2123
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2020 5:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך Who knows »

איך זעה נישט פארוואס מיין מיינונג זאל דא אויסמאכן, אבער איך האב מיך שוין מסביר געווען אמאל, עס פעלט נאך אז איינער וואס האט געלעבט בזמן החלזון זאל זאגן בפה מלא אז די פורפורא איז די חלזון (די ירושלמי קען מען זיך ארויסדרייען אז ער מיינט די קאליר), אדער אז מ'זאל טרעפן ציצית פון זמן וואס תכלת איז געווען מצוי וואס מ'זאל קענען פעסטשטעלן אז דאס איז די חלזון, און כאטש עס איז לגמרי נישט מסתבר אז עס איז געווען נאך א חלזון וואס האט געפארבט בלוי, איז דאס טאקע זייער א שטארקע סברא אבער נאכנישט קיין וודאות
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

Who knows האט געשריבן:איך זעה נישט פארוואס מיין מיינונג זאל דא אויסמאכן, אבער איך האב מיך שוין מסביר געווען אמאל, עס פעלט נאך אז איינער וואס האט געלעבט בזמן החלזון זאל זאגן בפה מלא אז די פורפורא איז די חלזון (די ירושלמי קען מען זיך ארויסדרייען אז ער מיינט די קאליר), אדער אז מ'זאל טרעפן ציצית פון זמן וואס תכלת איז געווען מצוי וואס מ'זאל קענען פעסטשטעלן אז דאס איז די חלזון, און כאטש עס איז לגמרי נישט מסתבר אז עס איז געווען נאך א חלזון וואס האט געפארבט בלוי, איז דאס טאקע זייער א שטארקע סברא אבער נאכנישט קיין וודאות

א. א חילזון וואס מען האט געפארבט דערמיט טייערע בלויע פארב, וואס זיין פלאץ איז פונקט אין די זעלבע פלאץ ווי דער חילזון התכלת, אין אלטע ספרים פון חכמי האומות טרעפט מען שרייבן אויף מיורקס תכלת, ארגמן, און תולעת שני, תנ"ך איז פול מיט תכלת ארגמן און תולעת שני, נישט ביי אונז טרעפט מען א רמז אויף אנדערע תכלת און נישט און ספרי אומות העולם טרעפט מען אונזער תכלת, און חוץ פון די דריי טייערע פאבן טרעפט מען נישט קיין אנדערע טייערע פארב נישט ביי אונז און נישט ביי זיי.

הלכה סימנים דאורייתא לפחות לחומרא, גם לקולא בסימן מובהק, האין כאן אפילו סימנים בינונים שנצטרך להחמיר בדאורייתא?

ב. אפילו מען זאל זאגן אז סאיז געווען נאך א חילזון, שטייט דאך אין תוספתא אז התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון, הרי או ששניהם כשרים או שאין רק אחד.

ג. למה להתחכם נגד דברי גדולי אחרונים כהחוות יאיר השלטי גבורים היעב"ץ הרש"ר הירש?

ד. גם אם נאמר שזה עדיין ספק, הרי ספיקא דאורייתא לחומרא.
אוועטאר
Who knows
שר האלפיים
תגובות: 2123
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2020 5:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך Who knows »

מצפים לישועה האט געשריבן:א. א חילזון וואס מען האט געפארבט דערמיט טייערע בלויע פארב, וואס זיין פלאץ איז פונקט אין די זעלבע פלאץ ווי דער חילזון התכלת, אין אלטע ספרים פון חכמי האומות טרעפט מען שרייבן אויף מיורקס תכלת, ארגמן, און תולעת שני, תנ"ך איז פול מיט תכלת ארגמן און תולעת שני, נישט ביי אונז טרעפט מען א רמז אויף אנדערע תכלת און נישט און ספרי אומות העולם טרעפט מען אונזער תכלת, און חוץ פון די דריי טייערע פאבן טרעפט מען נישט קיין אנדערע טייערע פארב נישט ביי אונז און נישט ביי זיי.

הלכה סימנים דאורייתא לפחות לחומרא, גם לקולא בסימן מובהק, האין כאן אפילו סימנים בינונים שנצטרך להחמיר בדאורייתא?

ב. אפילו מען זאל זאגן אז סאיז געווען נאך א חילזון, שטייט דאך אין תוספתא אז התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון, הרי או ששניהם כשרים או שאין רק אחד.

ג. למה להתחכם נגד דברי גדולי אחרונים כהחוות יאיר השלטי גבורים היעב"ץ הרש"ר הירש?

ד. גם אם נאמר שזה עדיין ספק, הרי ספיקא דאורייתא לחומרא.

דאס זענען זייער שיינע טענות אז איך בין גענוג איבערצייגט צו דארפן גיין מיט דעם, אבער נאכאלץ איז עס נישט ביי מיר א הונדערט פראצענטיגע וודאות נאר קרוב לוודאי
אוועטאר
נשמה
שר שבעת אלפים
תגובות: 7114
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך נשמה »

די ירושלמי קען מען זיך ארויסדרייען אז ער מיינט די קאליר

ב"ה
סיי אין בבלי און סיי אין ירושלמי נוצט ער נישט די ווארט 'בין ובין', נאר ער נוצט בין תכלת ללבן, בין תכלת לכרתי, בין חמור לערד, בין זאב לכלב. אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא. וויל איך זאגן אז ס'איז נאר א מפרש וואס האט מפרש געווען זייערע ווערטער.

און נאכדעם, לויט וויאזוי עס וויל זיך מיר פארשטיין דעם ראבי"ה אינעם כתב יד, אז ער וויל אראפשטעלן אז כרתן איז א צבע און נישט די כרתי אליין, און ער ברענגט א ראי' פון דעם אז מ'האט עס געטייטשט, זעהט אויס אז ער האט פארשטאנען אז אויב מ'טייטשט עס, מיינט אז מ'רעדט דא פון א געוויסע מעיל מיט א געוויסע צבע. ווייל אויב מ'רעדט פון די ציצית און א כרתי, וואס דארף עס טייטשן? און ער זאגט אז פורפירון מיינט א מעיל. און פריסינון איז אויך א מעיל.

ס'איז נישט מסתבר אז ער זאל וועלן זאגן די אפטייטש פון די ווארט 'פורפירון', אז פארוואס ער האט אפגעטייטש די ווארט תכלת מיט די ווארט פורפירון, וואו קומט פורפירון צו תכלת, און דערפאר ברענגט ער א ראי' פון די מעיל וואס הייסט פורפרא, אז זעהסטו אז א זאך וואס איז געפארבט בלוי רופט מען פורפרא. און ער וויל געבן צו פארשטיין די אפטייטש פונעם ווארט פורפירון.

פון אויבן אויף שטומט עס נישט.

קודם פארוואס זאל ער קומען זאגן אז די מעיל הייסט אויך אזוי, וויפיל איז עס מער ראי' פון דעם אליין אז ער טייטשט די ווארט תכלת מיט די ווארט פורפירון. און בכלל צי קומט ער דא טייטשן? ער קומט ברענגען א שטארקע ראי' אז 'כרתן' איז א מין צבע. און צווייטנס, אויב ער קומט טייטשן וואלט ער געדארפט זאגן: והמעיל שקורין פורפרא על שם זה. ער זאגט: והוא מעיל שקורין פורפרא. דאס מיינט אז ער וויל זאגן אז מיט די ווארט פורפירון האבן זיי געמיינט א מעיל. און פון דעם איז א ראי' אז מ'רעדט דא פון מעילים.

אבער מיר איז שווער.

וויאזוי זאל די ירושלמי ברענגען א סימן פון א לבוש וואס נאר מלכים האבן אנגעטון. ווי עס קוקט אויס אין מדרש און אין נאך. נאר ס'קען זיין אז זיי מיינען צו זאגן יענע צייט. אזוי ווי צווישן א זאב און א כלב, האט דען יעדער א זאב?

איז עס נישט מער ראי' פון דעם אז די מדרש זאגט אז די פורפורין פון א מלך איז תכלת. זעהט אויס אז נאר פורפירון האט מען געפארבט תכלת. אויב מ'האט שוין עפעס געפארבט תכלת איז עס געווען א פורפוריא.
מבקש77
שר מאה
תגובות: 107
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 13, 2021 6:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מבקש77 »

מה אנו האט געשריבן:ואודות דברי הראשונים כבר כתבתי כאן אודות דעת רש"י

וכן הוא לגבי הרמב"ם שאחרי כל התירוצים עדיין לא מתיישבים דבריו כפשוטם.

כך מורים דברי היד רמ"ה סנהדרין צ"א., שהיו ב' חלזונות, ואותו שנקרא בלשון ערבי חלזו"ם אינו אותו חלזון של התכלת. ...הרי ב' חלזונות היו ושניהם נקראו בשם "חלזון", וכפי שקורה לעינינו.


בנוגע דברי הגדולים: אני חושב שאתה ביארת די היטב דעתך בדבריהם, וגם אני ביארתי די היטב דעתי בדבריהם, והבוחר יבחר.


אכשיו נעבור למה שכתבת בענין רש"י ורמב"ם ויד רמ"ה.


בנוגע הרמב"ם תבאר יותר כוונתך.


בנוגע היד רמה, דייקת: "אותו שנקרא בלשון ערבי חלזו"ם אינו אותו חלזון של התכלת". דיוק טוב, ואשלים הדיוק, אותו שנקרא בלשון ערבי 'חלזום' הוא חלזונות (בלשון עברי) הנבראים ממיא ומעפרא ואינם מצוים בים, ואותו שנקרא בלשון ערבי 'חלזון' הוא חלזונות (בלשון עברי) הנבראים מביצים ומצוים בים.

אבל בוא נראה אם כל הדיוק עומד בבחינה ביקורית.

כך לשונו: "עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד כו', יש אומרים חלזון תולע שיוצא מן הים אחת לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת, ולכתחילה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד ולמחר שגשמים יורדין נתמלא כולו חלזונות, ויש אומרים שביצי חלזונות משרצין כולן. ואינן נראין בעינינו, דמסתברא האי חלזון לאו האיך דאמרינן גבי תכלת הוא מכמה אנפי, חדא דהאיך בהר מאי בעי, וכי תימא דסליק בענני במטרא ונחית אטורא, אי הכי מאי קאמר ליה למחר נתמלא כל ההר כולו חלזונות, ודילמא הנך כולהו מימא אתו ולא מהאיך קמא איבנו, ותו היכי מייתי ליה ראיה ממי דלא נפיק אלא משבעים שנה לשבעים שנה. וכל שכן להאיך פירושא בתרא דקשיא טפי דכיון דביצי חלזון משרצין כולן, הרי אין נבראין מן העפר, ומאי ראיה איכא מינה לתחיית המתים. אלא מסתברא דהאי חלזון דהכא, לאו האיך דאמרינן גבי תכלת הוא, אלא מינא אחרינא דמיברי 'מעפרא וממיא'. ומקרי בלשון ערבי חלזום".

הקשה א' - האיך הגיע החלזון על ההר (- למרות ש'עולה' א' לע' שנה מ"מ אינו עולה אלא על חוף הים, או שאינו עולה אלא בציד). ב' - וכי תימא ש'עולה' היינו ע"י העננים א"כ גם האחרים כן. ג' - ואם האחרים נבראים מביציו של החלזון הראשון, אין עוד ראיה לתחיית המתים שהוא דוקא בדבר שנברא מהעפר. ד' - לא מסתבר שמביא ראיה מדבר שעולה רק א' לע' שנה. אלא חלזון דהכא מין אחר הוא הנברא מעפר ומים (-למחר ירדו גשמים...), ואינו בא כלל מן הים. ומקרי בלשון ערבי חלזום.

עכשיו לפני הדיוק. רואין שהיתה לו ידיעה בלשון ערבי, וידע לומר שסנייל הנברא מעפר ומים הנקרא 'חלזון' בעברית הוא 'חלזום' בערבית, וכפי דמיון השם בשני השפות. וא"כ ידע לומר שסנייל החי בים הנברא מביצים נקרא בלשון ערבי 'חלזון'. א"כ אם תיאר את שם הבע"ח 'חלזון' דסנהדרין ע"פ דמיון שמו בלשון ערבי, פשוט לו שהבע"ח 'חלזון' החי בים (שמאחד מהם צובעין בדמו תכלת) מתואר הוא בדיוק כפי לשון ערבי חלזון.

וכיון שזה ברור, יש להבין למה הוסיף שמו הערבי לאחר כשמתאר את החלזון המופיע בהרים לאחר הגשמים. והביאור הפשוט, כי הוא בא לבאר לקורא דבר המתרחש במציאות, ולכן דוקא כאן הוא מוסיף לתרגם את המילה חלזון לערבית, כי אז יובן מיד למַה כוונתו.

אמנם עוד יותר, באמת כל מציאות של הבע"ח 'סנייל' - 'חלזון', נחשב הוא (עכ"פ בדורות הקודמים) למין 'דג'. שבעיקר מה שהתייחסו לסנייל היתה להמין החי בים, וע"כ היה הוא נקרא דג. אמנם ידעו לומר שיש גם מין דומה להם החי ביבשה (הנבראים מעפר ומים), וע"כ בגלל דומיהם קראו אותם ג"כ 'סנייל' - 'חלזון' בלשון מושאל, אבל סתם סנייל - חלזון, היה נחשב למין דג.

ויש כמה ראיות לזה.

א' - מהרמב"ם במסכת כלים (יב, א) כשהוא מבאר לשון המשנה 'או שקשר חלזון בראשה', כותב הוא (בערבית): "או אם קשר בקצה השרשרת חלזון והוא כעין צדף (shell) עשוי מברזל נועלין בו את הדלתות, ואותו הצדף הוא הצדף של בעל חי 'היַמי' הנקרא חַלְזוֹן (=בערבית)". הרי כשרצה לתאר הסנייל - החלזון שבלשון עברי, תיארו ע"פ הבע"ח 'הימי' הנקרא 'חלזון' בלשון ערבי.

ב' - מספר המרגלית (והוא פירוש קדמון מארץ תימן על המדרש הגדול: נדפס בספר שערי שלמה, פר' בראשית עמ' טו) שכתב (בערבית): "שבלול - פי' אל-חלזון בלשון ערבי, והוא מן צדפי 'הים'. כמאמר הכתוב (תהלים נח, ט) כמו שבלול תמס יהלוך". הרי כנ"ל הוא מתאר השבלול - סנייל - חלזון בלשון ערבי, שהוא בע"ח החי בהים.

ג' - מהאבן עזרא (תהלים נח, ט) שכתב: "כמו שבלול - בדברי הקדמונים ז"ל (שבת עז:) 'ברא שבלול'. והוא כדמות 'דג במים' שימס בהליכתו". הרי מתאר את השבלול - סנייל, שהוא כדמות 'דג במים', הרי כנ"ל. (דרך אגב לכאורה כוונתו לשבלול יבשתי שהוא כדמות דג במים, היינו שהשבלול יבשתי הוא כדמות הבע"ח ימיי שבלול שהוא דג במים, שהרי לכאורה הפסוק כמו שבלול תמס יהלוך הולך דוקא על שבלול יבשתי שעליו שייך לומר שימס בהליכתו, ראה כאן)

ד' - במילון הסורי של 'בר בחלול' - מזמן הגאונים (מת בשנת 963), הוא מילון מסורית (=ארמית) לערבית, שם כתוב:
"חליזונא - צדף ויכון חיואן אג'רי חלזון", (פי': בע"ח צדפי - shell, והוא בעל חי הימיי 'חלזון').
"חליזונא דדברא - חלזון ברא", (פי': חלזון יבשתי).
"חליזונא גלילא - חלזון מדור", (פי': חלזון מעוגל).
"חליזונא דימא - צדף אג'רי", (פי': בע"ח צדף ימיי).

הרי שבזמנו סתם 'חלזונא' (סורית/ארמית) הכוונה היא ל'סנייל' של 'ים'.

וכן יש לדייק ממה שקרא 'יוסיפון' לחלזון (סנייל) הפורפורא (שממנו צבעו גם ארגמן) בשם 'דג'. וכמ"ש האברבנאל (שמות כה, י; מלכים א, ח) - בשם ספר קדמוניות היהודים: "וגם בזמן בית שני היו החכמים שבישראל עושים רמזים במשכן וכליו, ראה דברי יוסף בן גוריון בספר הקדמוניות שעשה לרומיים מ"ג פי"א, ממנו כתב וז"ל: הנה המחפש ימצא כי כל אשר נעשה במשכן היה על דמיון הדברים הטבעיים. ...ואמנם היות הקלעים כלם בעלי ד' גוונים, ירמוז לטבע הד' יסודות, כי שש רומז אל הארץ - למה שהפשתן צומח בה, ומראת הארגמן רומז לים - כי הוא עשוי מ'דם דג' מיוחד, והתכלת רומז ליסוד האויר, ותולעת שני רומז ליסוד האש. ומלבוש הכהן שהיה של שש רומז אל כללות הארץ, והמלבוש של תכלת רומז לשמים, והרמונים רומזים אל הברקים והלפידים השמימיים, והקול הנשמע מן הפעמונים רומז אל הרעמים. ...וזה מספיק בביאור אלו הדברים כי גם בלעדי זה הרבה דרכים יש להורות מעלת נותן תורתנו יתברך, עכ"ל. הנך רואה שחכמינו הקדושים האמינו שהיו רמזים ומשל בכלי המשכן ובית האלהים".

[וכן בקדמוניות היהודים בתרגום אלכסנדר שור תרצ"ט: ...הארגמן (מרמז) על הים - יען כי הוא מָאֳדום מ'דם הדגים'. ובקדמוניות היהודים - בתרגום אברהם שליט תש"ד: ...והארגמן מציין את הים, שכן הוא מאדים מ'דמם של הדגים'].

הרי שיוסיפון (אברבנאל) קורא לחלזון הפורפורא 'דג', (ודרך אגב גם קורא את חלק הצובע ממנו בלשון 'דם' - אע"פ שאינו דלל כמים ראה כאן:)
viewtopic.php?f=5&t=4825&start=2475#p2939643
הרי שהסנייל - חלזון נחשב למין 'דג'.

וא"כ עכשיו מובנים דברי הרמ"ה עוד יותר, שמה שכתב לפרש שסנייל יבשתי הנברא מעפר וממים (כשהגשמים יורדים) הוא נקרא 'חלזון' הוא חידוש (וכנראה שע"כ מנע רש"י מלפרש כמוהו), וע"כ מציין שיתכן לפרש כן שגם הוא נקרא חלזון, כיון שבלשון ערבי נקרא הוא ג"כ חלזום. ונמצא שמה שמציין שמו בלשון ערבי אינו לאפוקי שחלזון ימיי (-תכלת) אינו נקרא חלזון בערבית, אלא אדרבה בא להוסיף שגם יבשתי נקרא חלזון ע"פ שגם בערבי נקרא הוא חלזום אע"פ שעיקר שמו של חלזון הוא דוקא ימיי.

ולפי זה נוכל להוסיף, שאולי בזמנו חלזון יבשתי היה שונה קצת בשמו - בלשון ערבי - מחלזון ימיי, שחלזון בערבית היה דוקא סנייל ימיי וכנ"ל ראיות לדבר, משא"כ סנייל יבשתי שהוא רק בדומה לחלזון, היה נקרא בערבית חלזום עם מ' סופית.

עכ"פ לאחר שביררנו שאין שום סברה כלל לדייק מהרמ"ה שחלזון של תכלת אינו נקרא חלזון בערבית - סנייל, (ובזה לומר שהוא חולק על הרמב"ן והרא"ה והריטב"א והר"ן, שכבתו על חלזון דתכלת שהוא אותו דבר מה'חלזונות' (סנייל) שאנו רואין באשפות שגופו אטום וכו'), כתבנו ג' ביאורים למה הזכיר שמו הערבית 'חלזום' דוקא לאחר שתיאר את החלזון הנברא מעפר וממים. והבוחר יבחר.


בנוגע רש"י, ראיתי עכשיו מה שציינת, יש לך הערות חשובות, אמנם אינו עומד בבחינה ביקורית, ואעתיק מה שכתוב אודות רש"י ממקו"א, ואקוה שבזה תנוח דעתך.

...ויש להעיר שבצרפתית המילה limaçon נקרא דוקא על חלזון עם נרתיק (קונכיה) - snail, והמילה limace נקרא דוקא על חלזון בלי נרתיק - slug. ולפ"ז רציתי לומר שצריך לגרוס בכל מקום על 'חומט' שהוא מהח' שרצים - לימצו"ן (ויקרא, חגיגה, חולין), שהרי הוא בודאי עם קונכיה, כדמבואר בחולין (קכח:) שהח' שרצים יש להם גידים ועצמות, וזה שייך רק אם יש לו קונכיה (עי' לקמן אות לה). [וכמ"ש רש"י בעצמו (פר' עקב ח, ד; חגיגה יא.; חולין קכב.) שהחומט יש לו נרתיק הגדל עמו. וכן מבואר ברש"י על הפסוק (בראשית א, כ) "ישרצו מים שרץ נפש" וגו', שכתב: "שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ. בעוף, כגון זבובים. בשקצים, כגון נמלים וחיפושים ותולעים. ובבריות, כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהן וכן הדגים". הרי שה'חומט' שונה משאר תולעים ואינו נכלל ב'שקצים' אלא ב'בריות', והטעם כיון דיש לו קונכיה - גידים ועצמות]. וכבר ראינו בס' לעזי רש"י בתנ"ך איך שבהכת"י לא זהירו לדייק לחלק ביניהם, ויש שכתבו לימצו"ן ויש שכתבו לימצ"א או לימ"ץ, ופשוט שכ"ה גם בלעזי שבש"ס. ופוק חזי דגם באנגלית מצינו שאע"פ ש-snail הוא דוקא לחלזון עם קונכיה, מ"מ עמא דבר קוראים גם להחלזונות המצויות בינינו שאין להם קונכיות (slugs) בשם snail. אמנם שוב ראיתי שבצרפתית הישנה limace היה שם גם לחלזונות עם קונכיה, ואתי שפיר טפי.

וראיתי להעיר מרש"י שבת קז., דאיתא שם במשנה: שמנה שרצים האמורים בתורה (-החולד והעכבר וגו' [והחומט ותנשמת] - רש"י), הצדן - (חייב שבמינו ניצוד - רש"י), והחובל בהן - חייב (דיש להן עור - רש"י). ושאר שקצים ורמשים, החובל בהן - פטור (דאין להם עור - רש"י), הצדן לצורך - חייב, שלא לצורך - פטור (דאין במינו ניצוד - רש"י). וכתב רש"י: "שאר שקצים ורמשים - כגון תולע(ת)[ים] ונחשים ועקרבים". [ובחולין (מו:) כתב רש"י: "ושאר שקצים ורמשים - קטנים, כגון צפרדעים ודומה להם, שעורן רך, חוץ משמונה שרצים שעורן קשה, אינו חייב עליהן בשבת משום חובל עד שתצא מהם טיפת דם, ואף על פי שנצרר הדם והאדים עורן מבחוץ, אין זה לקותא, דמתוך שעורן רך הוא ממהר להאדים"]. וקשה שהרי ודאי יש לנחשים עור קשה - עד שאפילו ראוי למלאכה, ואיך נמנה בכלל שאר שקצים ורמשים שאין להם עורות - שעורן רך. ואכן ברש"י על הרי"ף הגירסא היא "תולעים ועקרבים" לבד. אמנם בכת"י - וכן גרסו הראשונים - במקום 'נחשים' כתיב 'חלזונות' - "תולעים וחלזונות ועקרבים" (הכת"י שבס' דקדוקי סופרים לפרש"י (שבת שם); הששה כת"י של פירוש רש"י למסכת שבת הנמצאים ביד הרב הרצוג [מוריה שנה כ' גליון א-ב עמ' יט-כ, הובא בדף על הדף שבת שם]; נמוקי יוסף [שבת שם]; ספר הנר [שבת שם]; רבינו ירוחם [אדם וחוה, נתיב יב ח"י]; הרע"ב [שבת יד, א]), ולפ"ז אתי שפיר, דאין לחלזונות עור וכמו שאר תולעים.

והנה לפי גירסה זו, מחלק רש"י כאן בין 'חומט' של הח' שרצים שיש להם עור [קשה] ובמינו ניצוד, ל'חלזון' שאין להם עור ואין במינו ניצוד. וצ"ל דס"ל לרש"י ששם 'חלזון' היינו המיני חלזונות ימיים, משא"כ 'חומט' היינו המינים שביבשה (שהרי הוא מהח' שרצים שהם שרצים דיבשה), וס"ל דדוקא חומטים יש להם עור, (וכבר הקשה עליו התוס' רי"ד בחגיגה (יא.) דהמציאות הוא דאין להם עור, וע"כ כתב דחומט אינו לימצ"א, עי' לקמן הערה 430), ובמינו ניצוד, משא"כ חלזונות - ימיים - אין להם עור, ואין במינו ניצוד - דקשה לצודם. (ועי' לקמן (הערה 257) בענין גירסת התרגומים על "יירש הצלצל" (דברים כח, מב)).

ובזה מבואר מה הכריח רש"י (סנהדרין צא. ומגילה ו:) לפרש החלזונות שבהרים אחרי הגשמים (סנהדרין צא.), שהיינו החלזון דתכלת שעולה אחת לשבעים שנה, למה לא פירש כפשוטו דהיינו סתם חלזונות המצויות אחרי הגשמים (עין לקמן הערה 257). ולפי הנ"ל אתי שפיר ד'חלזון' הוא בעל חי ימיי, ואיך הגיע ליבשה על ההרים, אלא כנ"ל דמיירי מחלזון התכלת שעולה אחת לשבעים שנה.

(ולא מסתבר לומר שס"ל לרש"י שהחילוק בין חומט לחלזון הוא שלחומט יש נרתיק - snail ולחלזון אין נרתיק - slug, (מלבד מה שבירושלמי איתא של'חלזון' התכלת יש נרתיק, וכדלקמן פרק לה), שהרי אם מיירי מslug לא הו"ל לרש"י לנקוט לדוגמא של שאר שקצים ורמשים אלה הג' מינים - 'תולעים' ו'חלזונות' ו'עקרבים', הלא כמעט שאין חילוק בין שני הראשונים ואין צורך לפרט ביניהם לומר ששניהם נכללים בשאר שקצים ורמשים, אמנם אם מיירי מsnail שיש לו נרתיק אז שפיר נקט אלה הג' מינים השונים זה מזה, ופירטם שכולם נכללים בשאר שקצים ורמשים - 'תולעים' ו'חלזונות' ו'עקרבים', ובמס' חולין הוסיף עוד דוגמא - 'צפרדעים').

ואגב רואין מרש"י שהכיר מהות ה'חלזון' בימיו, והיה מהותו לדבר פשוט בזמנו ובמקומו, שהרי לבאר 'לנו' דוגמאות לשאר שקצים ורמשים נקט בפשטות כגון תולעים וחלזונות ועקרבים - מה שאנו מכירים. (וכהרמב"ן ועוד ראשונים שהכירו בו, שנקטו 'כחלזונות הללו שבאשפות', וכדלקמן).

ויש להוסיף, שיש לדייק עוד משאר מקומות ברש"י, שבשום מקום לא פי' רש"י לומר "חלזון - מין תולעת או מין דג" וכדו', אלא במקומות מסוימות כשמבאר רש"י הענין שם, נוקט רש"י בתוך דיבורו הלשון כללי של החלזון - תולעת או כמין דג - כפי תכונתו המתאים אל הענין שמבאר שם, וכדלהלן. [שהרי חלזון ימיי נקרא בשם כללי 'תולעת' או 'דג', דהיינו שיש 'תולעת' כללי הכולל הרבה מיני שקצים ורמשים קטנים - וביניהם חלזונות, ובתוכם יש 'תולעת' פרטי - שונה מחלזון, (וכדלקמן בדברי רש"י על סנהדרין). וכן השם 'דג', שיש 'דג' כללי הכולל כל מיני בעלי חיים ימיים, ובתוכם יש 'דג' פרטי השט במים עם סנפירים, וכדלקמן אות יז].

המקום הראשון שכתוב 'חלזון' הוא במסכת שבת דף כו.: "ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים וליגבים. יוגבים - אלו ציידי חלזון, מסולמות של צור ועד חיפה". ולא ביאר רש"י כלל מהו 'חלזון'. אלא שעל דיבור המתחיל 'וליוגבים' כתב רש"י: "וליוגבים - לשון יקבים, שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו, כדאמרן בפרק כלל גדול לקמן (דף עה.), והניחם נבוזראדן ללבושי המלך". אמנם לא ביאר כלל מהו 'חלזון'.

ועיין שם בפרק כלל גדול דף עה. שג"כ לא ביאר רש"י כלל מהו 'חלזון', דאיתא שם: "תנו רבנן הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת, רבי יהודה אומר חייב שתים". ולא ביאר שם רש"י כלום מהו 'חלזון'.

ולעיל מיניה שם דף עד: כתוב: "הקושר והמתיר, קשירה במשכן היכא הואי, ... אמר רבא ואיתימא רבי עילאי שכן צדי חלזון קושרין ומתירין". וביאר רש"י: "צדי חלזון - לצבוע התכלת בדמו, והוא כמין דג קטן, ועולה אחת לשבעים שנה. קושרין ומתירין - שכל רשתות עשויות קשרים קשרים, והן קשרי קיימא, ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו, מתיר מכאן וקושר מכאן". [ורש"י לקמן שם (דף קיא: ד"ה כך הוא) מפרש: "כך הוא חייב על היתרן - כדילפינן בכלל גדול (שבת עד:) מציידי החלזון, שנצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימות, כדי לקצרן או להרחיבן"]. הרי שגם כאן לא כתב רש"י לפרש "חלזון - מין דג", אלא רש"י מבאר שם למה צדי חלזון 'קושרין ומתירין', ועל זה מבאר שהרי הוא כמין דג קטן במים, ואינו עולה אלא אחת לשבעים שנה, וע"כ בכל השבעים שנה בעינן רשתות לצודם מן המים, וממילא יש בהם קושר ומתיר.

ואח"כ במסכת מגילה דף ו.: "זבולון מתרעם על מדותיו הוה, שנאמר זבלון עם חרף נפשו למות, מה טעם, משום דנפתלי על מרומי שדה. אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות. אמר לו כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר [עמים הר יקראו וגו'] ושפני טמוני חול, תני רב יוסף שפני זה חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני, אמר לו שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום". וגם כאן אין רש"י מבאר מהו 'חלזון', אלא מבאר שם רש"י: "כולן צריכין לך - כל אחיך יהו צריכין לך. על ידי חלזון - חלזון עולה מן הים להרים, וצובעין בדמו תכלת, ונמכר בדמים יקרים. עמים הר יקראו - מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול". הרי שאינו מבאר מהו 'חלזון' אלא שהוא עולה מן 'הים' 'להרים' בחלקו של זבולון, וע"כ היה לו טובה מן ה'הרים' וה'ימים' שבחלקו.

ואח"כ במסכת סנהדרין דף צא.: "אמר ליה ההוא מינא לרבי אמי, אמריתו דשכבי חיי, והא הוו עפרא, ועפרא מי קא חיי. אמר ליה ...עַלֵה להר ורְאֵה שהיום אין בו אלא חלזון אחד, למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות". גם כאן אין רש"י מבאר מהו 'חלזון', אלא שרש"י מבאר שם: "חלזון - תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת, ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד. ולמחר - שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות, ונראה למורי שביצי חלזון ראשון משריצין כולן, אלמא יש בידו להחיות לפי שעה". הרי שלא נחית לבאר מהו 'חלזון', אלא מבאר הענין של החלזון אחד 'על ההר' ושאח"כ בשעה קצרה נתמלא ההר כולו חלזונות, שהוא תולעת אחד היוצא מן הים אל ההר אחד לשבעים שנה - חלזון התכלת, וממנו נתמלא כל ההר חלזונות - בזמן קצר. (וע"ע לקמן על דברי רש"י כאן)

ואח"כ במסכת עבודה זרה דף כח:: "[החש ב]פיקעא תתאה מאי, לייתי תרבא דצפירתא דלא אפתח, וליפשר ולישדי ביה. ואי לא, לייתי תלת טרפא קרא דמייבשי בטולא, וליקלי וליבדר עילויה. ואי לא, לייתי משקדי חלזוני, [וליקלי ונידביק עליה]. ואי לא, מייתי משח קירא, ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא, ודעמר גופנא בסיתווא". וביאר שם רש"י: "משקדי חלזוני - לימ"ץ בלע"ז, מין חלזון". הרי כאן פשוט שרש"י רוצה לפרש דלא כפי' רב שרירא גאון (תשובות ופירושי רב שרירא גאון ח"ב סי' ק"ו עמ' תש; הובא גם בתשובות הגאונים - הרכבי סי' מ"ז, והוא יחסו לבנו רב האי גאון): "משקרי (כך הוא גירסתו ר' במקום הד') - הן [צדפים - shells] שבהן נבראין צפרדעים ונקלפין ויוצאין מהן, ונקראין אלצדף (shells) בטיית (ערבית)". (דהיינו שילקח הצדפים (shells) וישרוף אותם ('וליקלי') עד שנעשה לאפר, וידבק האפר עליה). וכן פי' הערוך (ע' משקר): "משקר - בפרק אין מעמידין בגמרא מתרפאין 'ואי לא נייתי משקרי חלזוני ונחית' - פי' צפרדעין (הכוונה להצדפים שלהם שבהן נבראין הצפרדעין וכנ"ל וכהמשך דבריו), שהן נסדקין וצפרדע יוצא מהן". (אין כוונתם להמין שאנו קורין צפרדע - frog, שאין לו שום צדף ואינו יוצא מצדף, אלא כוונתם להמין סַרְטָן - crab, שיש לו צדף וכשהוא גודל הוא סודק אותו ומקליפו ויוצא ממנו - בגלל שאין הצדף גודל עמו כסתם חלזון, ובמקומו הוא מולד צדף חדש. ונמצא לדבריהם, שסתם 'חלזון' הוא snail, ויש מין אחר שדומה לחלזון - שיש לו צדף, והם נקראים 'משקרי חלזוני' (משקרי 'חלזוני' - בגלל שיש להם צדף), והוא הסרטן - crab). ועל זה חולק רש"י לפרש שהוא 'חלזון' רגיל - לימ"ץ (snail), ונקראים 'משקדי חלזוני' בגלל שהוא שם של מין חלזון.

ואח"כ במסכת מנחות דף מב:: "אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה, הא תכילתא היכי צבעיתו לה, אמר ליה מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה [ומרתחינן ליה], ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא, ושדינן ליה לההוא ביעתא וקלינן ליה לאודרא". ולא ביאר שם רש"י כלום מהו 'חלזון'.

ואח"כ שם דף מד.: "ת"ר חלזון זה - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים". ולא ביאר שם רש"י כלום מהו 'חלזון', ורק ביאר שם הענינים שיש בחלזון 'זה', שהוא: "גופו - מראה גופו, [ברייתו -] תבנית דיוקנו. ועולה - (מן) [על] הארץ. לפיכך - שאינו עולה אלא אחת לע' שנה דמיו יקרין".

ואח"כ במסכת בכורות דף לח.: "הרי בעינו דק, תבלול, חלזון, נחש, ועינב. ...איבעיא להו: חלזון הוא נחש או דלמא חלזון או נחש, ת"ש דאמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר, זקן אחד היה בשכונתינו ור"ש בן יוסי לקוניא שמו, ומימי לא עברתי לפניו, פעם אחת עברתי לפניו, אמר לי שב בני שב, חלזון זה מום קבוע לשחוט עליו, וזהו נחש שאמרו חכמים". וביאר שם רש"י: "חלזון - חולי היא שקורין לימ"ץ. ...חלזון זה - בכור היה לו לאותו זקן, והיה לו חלזון בעינים". הרי כאן שפיר מפרש רש"י לומר שאין כאן חלזון אמיתי, אלא הוא שם חולי שקוראין חלזון - לימ"ץ, דהיינו שמו של החולי הוא ע"ש החלזון האמיתי - לימ"ץ, כיון שהוא בדומה לו - כדפירש רש"י בחומש ויקרא יא, ל.


"תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת" - רש"י (סנהדרין דף צא.). הנה יש 'תולעת' פרטי (שאין החלזונות כלולים בו), ויש 'תולעת' כללי הכולל גם חלזונות וכנ"ל, וכדלקמן אות יז בנוגע השם 'דג'.

ומוכח כן מרש"י שהרי בבכורות (לח.) בענין המום שבעין הנקרא 'חלזון' - בגלל דמיונו לחלזון אמיתי - פי' רש"י שחלזון היינו 'לימַ"ץ', ואמנם בחומש (ויקרא כא כ) פי' רש"י על אותו מום שבעין הנקרא 'חלזון', שהוא בגלל שהמום דומה ל'תולעת', הרי בהכרח שלימַ"ץ נכלל בהשם כללי 'תולעת'.

ומלבד רש"י מצינו כן להדיא בדברי הגאונים (גנזי קדם, ד' סי' י"ז; [בתירגום מדויק של הרב אורי מלמד, מהמקור]) "הצד חלזון (שבת עה.), הוא תולעת אשר עליה נרתיק כמו אגוז לוז". [ומצינו כן גם בהנצי"ב בפירושו רנה של תורה (שה"ש ג, י), ״ארגמן בא מתולעת הנמצאת בעמקי הים", הרי ארגמן הבא מחלזון הפורפורא, קוראו הנצי"ב 'תולעת'].

ויש שהעירו למה נקט רש"י השם כללי 'תולעת' ולא פירש להדיא שהוא 'חומט' או 'שבלול'. אמנם עי' לעיל במה שביארנו, שמעולם לא נחית רש"י לבאר מהו 'חלזון', וכמו בשאר מקומות שאין רש"י מבאר מהו 'חלזון', כיון דהיתה ידועה שחלזון הוא לימ"ץ, אלא שרש"י מבאר כאן הענין של החלזון אחד 'על ההר' ושאח"כ בשעה קצרה נתמלא ההר כולו חלזונות, שהוא תולעת אחד היוצא מן הים אל ההר אחד לשבעים שנה - חלזון התכלת, וממנו נתמלא כל ההר חלזונות - בזמן קצר.

ועוד, כיון שלא נחית רש"י לפרש מהו חלזון, בדוקא לא נקט חומט או שבלול שיוצא מן הים וכו', שממה שמפרש בשאר מקומות ש'חומט' ו'שבלול' הוא 'לימַצ"א' (הבאנו לשונו לעיל באות ב'), משמע שלא היה דבר זה ידוע לההמון. בא וראה לשון רש"י בחגיגה (יא.): "חומט - 'אומר אני' שהוא מין שרץ שקורין לימַצא". ואכן יש ראשונים החולקים על רש"י בפירוש ה'חומט' שאינו לימ"ץ, (עי' לקמן), וע"כ שפיר נקט רש"י סתם 'תולעת' שיוצא מן הים וכו'.

(ויתכן גם שלא שייך לומר 'חומט' שיוצא מן הים, ש'חומט' הוא דוקא מין יבשתי - לפי רש"י, וכמו שכתבנו לעיל. וה"ה יתכן שגם שבלול הוא מין יבשתי דוקא שהרי כתוב עליו 'כמו שבלול תמס יהלוך', וזה שייך רק בשבלול יבשתי.)

ובזה מיושב ג"כ מה שהעירו למה נקט רש'י השם כללי 'תולעת', ולא פי' רש"י מקודם הלע"ז שבו 'לימ"ץ' כמו בחומט ושבלול (הבאנו לעיל באות ב'), שהתשובה היא ג"כ כנ"ל, שמעולם לא נחית רש"י לפרש מהו 'חלזון', כיון דהיתה ידועה שחלזון הוא לימ"ץ, משא"כ בחומט ובשבלול כנ"ל.

ומיושב ג"כ מה שהעירו למה לא כתב רש"י שלחלזון יש נרתיק הגדל עמו, כמו שכתב כן בחומט (פר' עקב ח, ד; חגיגה יא.; חולין קכב. [ולהעיר שמה שפי' במיוחס לרש''י הנדפס במו"ק ו: על 'שבלול', ...כשיוצא חוץ מנרתיקו וכו', אינו מרש"י אלא מרבינו גרשום (ראה שם בריש דברי רש"י הנדפס במהדורת עוז והדר, ועוד), אבל ברש"י על הרי"ף ובע"י וברש"י כת"י (נדפס על הגליון במהדורת עוז והדר), לא הזכיר כלל מענין נרתיק ע"ש]), שהתשובה היא ג"כ כנ"ל, שמעולם לא נחית רש"י לפרש מהו 'חלזון'.

ועוד והעיקר, אף בחומט לא כתב רש"י כן בכל המקומות אלא בהמקומות שהוצרך לבאר כן בשביל הבנת הענין, והוא בפר' עקב (ח, ג) שמעתיק המדרש: "שמלתך לא בלתה מעליך, ...ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו". ובחגיגה (יא.) על הגמרא "טמאות ...שיערו חכמים בכעדשה שכן חומט תחלתו בכעדשה", כתב רש"י: "חומט - אומר אני שהוא מין שרץ שקורין לימצ"א, הגדל בקליפה ההולכת ומעגלת תמיד כל כמה שגדל, ותחילתו ניכר בקליפה שכעדשה היה". וכן בחולין (קכב.) על המשנה "אלו שעורותיהן כבשרן ...החומט", כתב רש"י: "חומט - לימצ"א שתחלת ברייתו בכעדשה, צא ובדוק בתיק שלה שגדל והולך עמה תחלתו כעדשה ממש הוא בשוליו". בשניהם הוצרך רש"י לבאר איך יודעים שתחילתו בכעדשה, שהוא ע"י בדיקת שוליו של נרתיקו בפנים שהוא כעדשה. אבל בפר' שמיני (ויקרא יא, ל) שפי': "החמט - לימצ"ה", לא ביאר שיש לו נרתיק.


[כתבנו לעיל שיש מחלוקת ראשונים בהזיהוי של ה'חומט', והוא שעל 'חומט' פי' הרס"ג, וס' השרשים לר"י ג'אנח, וס' השרשים לרד"ק בשם י"מ, ועוד, שחומט הוא 'זיקית' - Chameleon, (לטאה שלשונה ארוכה, ויכול לשנות צבע עורה). והרלב"ג כתב שהוא 'אל"א מרינ"ה' - שרץ שארסו ממית, וכן התוס' רי"ד מוכיח שאין החומט 'לימצ"א' (snail), עי' לקמן הערה 430.]


הרי הראינו שרש"י נקט לפשטות שהוא דבר ידועה מהו 'חלזון', שהרי נקט אותו כדוגמה לבאר לנו שאר שקצים ורמשים. ואכן בשום מקום לא פי' רש"י מהו חלזון. זולת בחולי שבעין - שביאר ששם החולי הוא לימץ כשמו של הבע"ח, וכן במשקדי חלזוני שביאר שהוא חלזון רגיל (דלא כהגאונים) - לימץ. אלא שב"ה שעלתה טובה גדולה - בדרך אגב ממש - מב' הפירושים של רש"י (מה שלא עלה על דעתו לכך), שכאלף שנה לאחר זמנו של רש"י (ורמב"ן ועוד) שהרבה שכחו מהו הבע"ח 'חלזון', נשארו ב' מקומות ברש"י שביאר (מסיבות מסוימות הנ"ל) מהו הבע"ח חלזון.
אטעטשמענטס
רש''י בכורות לח - מאה טו  ישראל Ms. Heb. 4°13 (עמוד 40)=.jpg
רש''י בכורות לח - מאה טו ישראל Ms. Heb. 4°13 (עמוד 40)=.jpg (91.94 KiB) געזען 1432 מאל
לעצט פארראכטן דורך מבקש77 אום פרייטאג אוגוסט 06, 2021 4:30 pm, פארראכטן געווארן 4 מאל.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

Who knows האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:א. א חילזון וואס מען האט געפארבט דערמיט טייערע בלויע פארב, וואס זיין פלאץ איז פונקט אין די זעלבע פלאץ ווי דער חילזון התכלת, אין אלטע ספרים פון חכמי האומות טרעפט מען שרייבן אויף מיורקס תכלת, ארגמן, און תולעת שני, תנ"ך איז פול מיט תכלת ארגמן און תולעת שני, נישט ביי אונז טרעפט מען א רמז אויף אנדערע תכלת און נישט און ספרי אומות העולם טרעפט מען אונזער תכלת, און חוץ פון די דריי טייערע פאבן טרעפט מען נישט קיין אנדערע טייערע פארב נישט ביי אונז און נישט ביי זיי.

הלכה סימנים דאורייתא לפחות לחומרא, גם לקולא בסימן מובהק, האין כאן אפילו סימנים בינונים שנצטרך להחמיר בדאורייתא?

ב. אפילו מען זאל זאגן אז סאיז געווען נאך א חילזון, שטייט דאך אין תוספתא אז התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון, הרי או ששניהם כשרים או שאין רק אחד.

ג. למה להתחכם נגד דברי גדולי אחרונים כהחוות יאיר השלטי גבורים היעב"ץ הרש"ר הירש?

ד. גם אם נאמר שזה עדיין ספק, הרי ספיקא דאורייתא לחומרא.

דאס זענען זייער שיינע טענות אז איך בין גענוג איבערצייגט צו דארפן גיין מיט דעם, אבער נאכאלץ איז עס נישט ביי מיר א הונדערט פראצענטיגע וודאות נאר קרוב לוודאי

געשוואוירן וואלט איך אויך נישט
אוועטאר
Who knows
שר האלפיים
תגובות: 2123
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2020 5:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך Who knows »

איך וויל פרעגן צוויי שאלות פון אונזערע מומחים דא:

1) איך האב לעצטנס געהערט אז מ'האט געטראפן מיורעקס'ן וואס פארבן גלייך בלוי, האט איינער מער פרטים דערוועגן?

2) עס איז באקאנט אז בעפאר די ראדזינע חסידים האבן אנדעקט די בריוו פון רב הערצאג איבער די אופן הצביעה, האבן זיי געפארבט אויף אן אנדערן וועג לפי די אנווייזונג פון א געוויסע כעמיסט, וואס איז יענע אופן הצביעה געווען? אויך די פערסישע בלוי?
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

Who knows האט געשריבן:איך וויל פרעגן צוויי שאלות פון אונזערע מומחים דא:

1) איך האב לעצטנס געהערט אז מ'האט געטראפן מיורעקס'ן וואס פארבן גלייך בלוי, האט איינער מער פרטים דערוועגן?


סאיז נישט קיין נייעס, רב הרצאג האט שוין געשריבן אז די חוקרים זאגן אז סדא חלזונות וואס פארבן נאר בלוי, אין אזוי ברענגט הרב בורשטיין אין זיין ספר התכלת בשם היינטיגע חוקרים.
עובדיה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 402
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 11, 2021 12:01 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך עובדיה »

נו דעמאלטס אפשר נאר די וואס פארבן גלייך בלוי זענען כשר לתכלת?
יא אונז ווילן זעהן נקמה אין די רוצחים, און יא אויך אין זייערע קינדער, ווי די פסוק זאגט: "אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע".
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

עובדיה האט געשריבן:נו דעמאלטס אפשר נאר די וואס פארבן גלייך בלוי זענען כשר לתכלת?

סאיז פונקט די זעלבע מין חילזון, נאר אמאל האט עס מער רויט אמאל ווייניגער.
שטארק פאר-אינטרעסירט
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יולי 31, 2021 10:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך שטארק פאר-אינטרעסירט »

שלום עליכם צו די אשקול.
איך טו אין די ענין פון די פורפורא תכלת שוין א שטיק צייט.
איך האב געליינט מסתם איעדע קונטרס אויף די ענין, צוגעהערט צו אלע דיבעיטס און אויסגעהערט וויפיל ויכוחים שייך.
ווי אויך האב איך לעצטנס געוואר געווארן פון די אשקול, און עס אדורכגעליינט פון אנפאנג ביז אהער.

די אמת שיינט מיט א קלארקייט פאר ווער עס וויל נאר צוקומען דערצו.

היות מען רעדט דאך פון א מצוה חיובית, איז נישט שייך צו ווארטן אויף אייביג ביז איעדער ענדיגד זאגן אלעס וואס ער האט צו זאגן.

ממילא אלץ א פערזענליכע טובה, ווער עס האט עפעס ניי צו צולייגן. ביטע שעמט אייך נישט, און שרייבט עס אריין ווי אמשנעלסטן.
איך בין זיכער אז פיל יודן וועלן הנאה האבן.

הרב מהוגוני, איר האלט די עולם געשפאנט. האט איר באמת א סורפרייז?
מהגוני
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 27, 2016 5:31 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מהגוני »

בקרוב בקרוב אי"ה.
כדאי נישט צו לאזען די עולם הענגען מיט גארנישט, דא האט איר עפעס וואס די עולם האט נישט דיסקאטירט און די אלע אויבען דערמאנטע בלעטער.
פון תל שקמונה זענען לעצטענץ געטראפען געווארען שטיקלעך פון די טעפ וואס מ'פלעגט פארבען פון די מיורעקס, א טייל זענען פערפול, אבער ווארט!!!! א טייל האבען א שטארקע בלויע תכלת פארב פון מיורעקס טראנקעלעס! ס'לאזט נישט איבער קיין ספק לגבי די ענין!!
https://www.archaeology.org/issues/403- ... #art_page2

https://www.dropbox.com/sh/xc3oe0z9ppod ... ZHvva?dl=0
שטארק פאר-אינטרעסירט
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יולי 31, 2021 10:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך שטארק פאר-אינטרעסירט »

יישר כחכם הרב מהוגוני.

איז פארהאן עפעס חידושים אויף די צד המתנגדים?

ביטע שעמט אייך נישט, מען רעדט פון דברים העומדים ברומו של עולם, אזא חשובע טייערע מצוה.
אוועטאר
Who knows
שר האלפיים
תגובות: 2123
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2020 5:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך Who knows »

מהגוני האט געשריבן:בקרוב בקרוב אי"ה.
כדאי נישט צו לאזען די עולם הענגען מיט גארנישט, דא האט איר עפעס וואס די עולם האט נישט דיסקאטירט און די אלע אויבען דערמאנטע בלעטער.
פון תל שקמונה זענען לעצטענץ געטראפען געווארען שטיקלעך פון די טעפ וואס מ'פלעגט פארבען פון די מיורעקס, א טייל זענען פערפול, אבער ווארט!!!! א טייל האבען א שטארקע בלויע תכלת פארב פון מיורעקס טראנקעלעס! ס'לאזט נישט איבער קיין ספק לגבי די ענין!!
https://www.archaeology.org/issues/403- ... #art_page2

https://www.dropbox.com/sh/xc3oe0z9ppod ... ZHvva?dl=0

ייש"כ פאר די ידיעה
מהגוני
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 27, 2016 5:31 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מהגוני »

Who knows האט געשריבן:
מהגוני האט געשריבן:
Who knows האט געשריבן:אני הקטן גיי נישט מיט תכלת, נישט ווייל איך האלט אז מ'קען נישט מחדש זיין תכלת בזה"ז, נאר דערווייל בין איך נישט איבערצייגט אז מיר האבן בכלל די ריכטיגע תכלת, איך וועל בל"נ אנטוהן תכלת ווען מ'גייט טרעפן א ציצית מיט תכלת משנים קדמוניות און מ'גייט קענען מברר זיין מיט א קלארקייט פון וואס דאס איז געמאכט,(אדער אנדערע הוכחות ברורות), און דעמאלטס וועל איך גרייט זיין אנצונעמען די דוחק תירוצים אויף עולה אחת לשבעים שנה וכדו', אבער דערווייל גיי איך נישט מיט קיין תכלת


ווי האלט די מצב? 1 ביז 10? 10 איז fully convinced.

7


ווי האלט די מצב?
אוועטאר
Who knows
שר האלפיים
תגובות: 2123
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 12, 2020 5:23 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך Who knows »

מהגוני האט געשריבן:ווי האלט די מצב?

עס האלט ביי 9, איך האב שוין מסביר געווען וואס עס פעלט עס זאל האלטן ביי 10
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מצפים לישועה »

Who knows האט געשריבן:
מהגוני האט געשריבן:ווי האלט די מצב?

עס האלט ביי 9, איך האב שוין מסביר געווען וואס עס פעלט עס זאל האלטן ביי 10

לגבי דעם דוחק פון שבעים שנה, איז דען מסתבר אז ס'דא א חילזון וואס לעבט אין וואסער 69 יאר אין איין יאר שפאצירט ער ארויס פון וואסער פאר איין טאג אדער אפאר מענוט? בע"כ אדער ווי דער רדב"ז זאגט אז סאיז א נס בימי הבית, אדער בדרך הטבע אז איין מאל אין מאל אין א לאנגע צייט קומט א שטארקע שטורעם ווינט אין די וואסער שפייט אויס די מיורעקסען אויף די יבשה.
אוועטאר
מסתמא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5517
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 09, 2021 6:59 am

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מסתמא »

מצפים לישועה האט געשריבן:
Who knows האט געשריבן:
מהגוני האט געשריבן:ווי האלט די מצב?

עס האלט ביי 9, איך האב שוין מסביר געווען וואס עס פעלט עס זאל האלטן ביי 10

לגבי דעם דוחק פון שבעים שנה, איז דען מסתבר אז ס'דא א חילזון וואס לעבט אין וואסער 69 יאר אין איין יאר שפאצירט ער ארויס פון וואסער פאר איין טאג אדער אפאר מענוט? בע"כ אדער ווי דער רדב"ז זאגט אז סאיז א נס בימי הבית, אדער בדרך הטבע אז איין מאל אין מאל אין א לאנגע צייט קומט א שטארקע שטורעם ווינט אין די וואסער שפייט אויס די מיורעקסען אויף די יבשה.

האמיר דאך נארוואס בייגעוואוינט א קריקעט אין באלטימאר וואס קומט ארויס איינמאל אין 17 יאר בלויז פאר אפאר וואכן
איין טאג אויף אמאל. איין טעסק אויף אמאל.
שטאטס מבין האט געשריבן: פרייטאג פעברואר 16, 2024 1:59 am
איך וואלט זיך געוואלט יאגן, איך האב נאר נישט קיין צייט... (בשם החת"ס)
אוועטאר
מסתמא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5517
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 09, 2021 6:59 am

Re: התכלת והחלזון מהו

תגובה דורך מסתמא »

מהגוני האט געשריבן:בקרוב בקרוב אי"ה.
כדאי נישט צו לאזען די עולם הענגען מיט גארנישט, דא האט איר עפעס וואס די עולם האט נישט דיסקאטירט און די אלע אויבען דערמאנטע בלעטער.
פון תל שקמונה זענען לעצטענץ געטראפען געווארען שטיקלעך פון די טעפ וואס מ'פלעגט פארבען פון די מיורעקס, א טייל זענען פערפול, אבער ווארט!!!! א טייל האבען א שטארקע בלויע תכלת פארב פון מיורעקס טראנקעלעס! ס'לאזט נישט איבער קיין ספק לגבי די ענין!!
https://www.archaeology.org/issues/403- ... #art_page2

https://www.dropbox.com/sh/xc3oe0z9ppod ... ZHvva?dl=0

מטרעפט דארטן געפארבטע ציצית אין די טעפ?

כפרעג נאר
איין טאג אויף אמאל. איין טעסק אויף אמאל.
שטאטס מבין האט געשריבן: פרייטאג פעברואר 16, 2024 1:59 am
איך וואלט זיך געוואלט יאגן, איך האב נאר נישט קיין צייט... (בשם החת"ס)
פארשפארט

צוריק צו “הלכה למעשה”