סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2779
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
- לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט
סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
איך האב געהערט נאכזאגן אז ס'איז א סגולה צו אויסזאגן תהלים ראש חודש אדר
איינער ווייסט די מקור?
איינער ווייסט די מקור?
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט
- הילולא דצדיקיא
- שר האלפיים
- תגובות: 2420
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
- לאקאציע: באהלי צדיקים
אין דברי אמת (להרה"ק מלובלין זיע"א) פר' תרומה, שטייט וועגן דעם ענין, אז דאווענען ר"ח אדר (ע"פ פשטות לפי די תורה, קומט אויס אדר ב') איז מסוגל ליום קבלת התפלות
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
- derech eretz
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4486
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm
נודה לך האט געשריבן:איך האב געהערט נאכזאגן אז ס'איז א סגולה צו אויסזאגן תהלים ראש חודש אדר
איינער ווייסט די מקור?
ווערט געברענגט פון רבי חיים וויטאל, זעט אבער אויס אז ער רעדט פון ערב ראש חודש.
גם העובד ד' ועוסק בתורה מן ההכרח שיעסוק גם במעט דר"ך אר"ץ - מאור ושמש פ' בחוקותי
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2779
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
- לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט
דאס איז וואס זיי ברענגן פון באר הפרשה:
ראש חודש אדר – חשיבות היום וסגולתו
עומדים אנו בשערי שמחה – שערי חודש אדר – "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט.), והרי אמרו חז״ל 'אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים' (מגילה ו:), ולמדו מכאן הרבה מהפוסקים (סי' תרצ"ז) שמלבד חילוק זה אין כלל בין שני האדרים, ומעלת שניהם שווה להרבות בשמחה, וכן לכל ענייני החודש.
בספרים מובא בשם רבי חיים וויטאל זי"ע, סגולה גדולה לקרוא ספר תהלים בראש חודש אדר.
בספר 'דבר נחמד' (להגה״צ רבי שריה דבלצקי זצ״ל, ער״ח אדר) הביא וז״ל: "הרה״ג כמוהר״ר אליהו כהן ז״ל והרב המופלא כמוהו״ר חיים אבולעפיה ז״ל קבלו מתלמידי מורנו במוהר״ר חיים וויטאל ז״ל, שצריך אדם… ביום משמרת ר״ח אדר ולקרוא את התהילים כולו וזה סגולה לתיקון הנשמה ויש בו עוד כמה סודות טמירים, ורצוי שביום זה יתאספו יראי ה׳ ויעשו תיקון זה".
וכבר הגיד ה'חוזה' מלובלין זי״ע (דברי אמת פר' תרומה) את גדולת יום ראש חודש אדר, במאמרם (ביצה טו:): "הרוצה שיתקיימו נכסיו, יטע בהן אדר", כי 'נכסיו' – הנשארים כקנין בידי האדם לנצח, הם מעשיו הטובים, (דאילו ׳כסף וזהב׳ אינם נכסים נצחיים שהרי ׳לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו׳ – תהלים מט יח),
ובפרט ה׳תפילות׳ שהן מדברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו' וברש״י ד״ה דברים), ולא עוד אלא שעיקר התפילה בלחש היא, לכן נקראת ׳נכסים׳ מלשון כיסוי והצנע, וזהו אמרם ׳הרוצה שיתקיימו׳ ויתקבלו לרצון ׳נכסיו׳ – אלו תפילותיו, 'יטע בהן אדר', פירוש יתפלל על זה בראש חודש אדר, אז יפלה ה׳ את תפילתו, שנאמר 'אדיר במרום' – זה התפילה העומדת ברומו של עולם, ה' – נעשה כולו ׳רחמים׳, יתקבלו בקשותיו ויתמלאו משאלותיו.
ובפרט שהאי יומא – הוא ׳ראש׳ לכל חודש אדר, שכולו זמן ׳עת רצון׳, כמו שהובא ב׳צמח צדיק׳ (חודש אדר ד״ה משנכנס אדר) בשם זקנו הרה״ק ה׳אהבת שלום׳ זי״ע, ד׳אדר׳ ר״ת ר׳עוא ד׳רעון א׳שתכח, היינו שכל החודש כולו הינו עת רצון, לפעול בו דבר ישועה ורחמים.
('באר הפרשה' – פר' משפטים תשע"ט)
ראש חודש אדר – חשיבות היום וסגולתו
עומדים אנו בשערי שמחה – שערי חודש אדר – "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט.), והרי אמרו חז״ל 'אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים' (מגילה ו:), ולמדו מכאן הרבה מהפוסקים (סי' תרצ"ז) שמלבד חילוק זה אין כלל בין שני האדרים, ומעלת שניהם שווה להרבות בשמחה, וכן לכל ענייני החודש.
בספרים מובא בשם רבי חיים וויטאל זי"ע, סגולה גדולה לקרוא ספר תהלים בראש חודש אדר.
בספר 'דבר נחמד' (להגה״צ רבי שריה דבלצקי זצ״ל, ער״ח אדר) הביא וז״ל: "הרה״ג כמוהר״ר אליהו כהן ז״ל והרב המופלא כמוהו״ר חיים אבולעפיה ז״ל קבלו מתלמידי מורנו במוהר״ר חיים וויטאל ז״ל, שצריך אדם… ביום משמרת ר״ח אדר ולקרוא את התהילים כולו וזה סגולה לתיקון הנשמה ויש בו עוד כמה סודות טמירים, ורצוי שביום זה יתאספו יראי ה׳ ויעשו תיקון זה".
וכבר הגיד ה'חוזה' מלובלין זי״ע (דברי אמת פר' תרומה) את גדולת יום ראש חודש אדר, במאמרם (ביצה טו:): "הרוצה שיתקיימו נכסיו, יטע בהן אדר", כי 'נכסיו' – הנשארים כקנין בידי האדם לנצח, הם מעשיו הטובים, (דאילו ׳כסף וזהב׳ אינם נכסים נצחיים שהרי ׳לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו׳ – תהלים מט יח),
ובפרט ה׳תפילות׳ שהן מדברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו' וברש״י ד״ה דברים), ולא עוד אלא שעיקר התפילה בלחש היא, לכן נקראת ׳נכסים׳ מלשון כיסוי והצנע, וזהו אמרם ׳הרוצה שיתקיימו׳ ויתקבלו לרצון ׳נכסיו׳ – אלו תפילותיו, 'יטע בהן אדר', פירוש יתפלל על זה בראש חודש אדר, אז יפלה ה׳ את תפילתו, שנאמר 'אדיר במרום' – זה התפילה העומדת ברומו של עולם, ה' – נעשה כולו ׳רחמים׳, יתקבלו בקשותיו ויתמלאו משאלותיו.
ובפרט שהאי יומא – הוא ׳ראש׳ לכל חודש אדר, שכולו זמן ׳עת רצון׳, כמו שהובא ב׳צמח צדיק׳ (חודש אדר ד״ה משנכנס אדר) בשם זקנו הרה״ק ה׳אהבת שלום׳ זי״ע, ד׳אדר׳ ר״ת ר׳עוא ד׳רעון א׳שתכח, היינו שכל החודש כולו הינו עת רצון, לפעול בו דבר ישועה ורחמים.
('באר הפרשה' – פר' משפטים תשע"ט)
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט
-
- שר האלף
- תגובות: 1199
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 16, 2010 3:34 pm
Re: נייעס און קרישקעלעך פון קרית יואל
.
- אטעטשמענטס
-
- Capturev1.PNG (332.24 KiB) געזען 5718 מאל
-
- Capturev2.PNG (349.63 KiB) געזען 5718 מאל
פאר צענטראלע נייעס אינערהאלב קהל יטב לב ד'סאטמאר שיקט אן אימעל צי בחצרות סאטמאר
פאר לאקאלע נייעס קליקט דא מודעות קהלינו סאטמאר קרית יואל קול הקהל סאטמאר וויליאסמבורג
קרית יואל וועכענטנליכע נייעס באריכט היימשטאט
פאר לאקאלע נייעס קליקט דא מודעות קהלינו סאטמאר קרית יואל קול הקהל סאטמאר וויליאסמבורג
קרית יואל וועכענטנליכע נייעס באריכט היימשטאט
-
- שר חמישים
- תגובות: 54
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 16, 2019 6:51 pm
Re: נייעס און קרישקעלעך פון קרית יואל
סתם אינטערסאנט א קהל'ישע צעטל, געשריבן נח מיט זיבן גרייזן
1) די ספר הייסט אוצר נחמד (להמקובל ר' שריה דבליצקי)
2) פעלט א ווארט "שצריך אדם לצום ביום משמרת", פעלט די ווארט "לצום" (אין חמדת ימים רעדט ער באריכות פון די תענית נישט פון די תהלים)
3) משמרת ר"ח אדר מיינט "ערב ר"ח" און נישט ר"ח, אזוי איז אלץ די לשון אין ספר חמדת ימים וואס דאס איז די מקור (והראיה מ'טאר נישט פאסטן ר"ח)
4) ויעשו תיקון זה, מיינט די גאנצע תיקון וואס ווערט דערמאנט דארט אין חמ"י, צו זאגן א לאנגע ספעציעלע תפלה, און דערנאך שטיקלעך תורה נביאים כתובים זוהר.
אין יעדנספאל, אויסזאגן תהלים קען קיינמאל נישט שאטן, השי"ת יקבל תפילתינו לרחמים ולרצון.
א העתק פון ספר אוצר נחמד
[image][/image]
1) די ספר הייסט אוצר נחמד (להמקובל ר' שריה דבליצקי)
2) פעלט א ווארט "שצריך אדם לצום ביום משמרת", פעלט די ווארט "לצום" (אין חמדת ימים רעדט ער באריכות פון די תענית נישט פון די תהלים)
3) משמרת ר"ח אדר מיינט "ערב ר"ח" און נישט ר"ח, אזוי איז אלץ די לשון אין ספר חמדת ימים וואס דאס איז די מקור (והראיה מ'טאר נישט פאסטן ר"ח)
4) ויעשו תיקון זה, מיינט די גאנצע תיקון וואס ווערט דערמאנט דארט אין חמ"י, צו זאגן א לאנגע ספעציעלע תפלה, און דערנאך שטיקלעך תורה נביאים כתובים זוהר.
אין יעדנספאל, אויסזאגן תהלים קען קיינמאל נישט שאטן, השי"ת יקבל תפילתינו לרחמים ולרצון.
א העתק פון ספר אוצר נחמד
[image][/image]
- אטעטשמענטס
-
- אוצר נחמד1.png (24.38 KiB) געזען 5342 מאל
-
- אוצר נחמד2.png (35.84 KiB) געזען 5342 מאל
- maybeeynot
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5474
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 10, 2012 2:34 pm
- לאקאציע: ווי איך שטעק אריין מיין נאז
Re: נייעס און קרישקעלעך פון קרית יואל
ווייסעכנישט גארנישט האט געשריבן:סתם אינטערסאנט א קהל'ישע צעטל, געשריבן נח מיט זיבן גרייזן
1) די ספר הייסט אוצר נחמד (להמקובל ר' שריה דבליצקי)
2) פעלט א ווארט "שצריך אדם לצום ביום משמרת", פעלט די ווארט "לצום" (אין חמדת ימים רעדט ער באריכות פון די תענית נישט פון די תהלים)
3) משמרת ר"ח אדר מיינט "ערב ר"ח" און נישט ר"ח, אזוי איז אלץ די לשון אין ספר חמדת ימים וואס דאס איז די מקור (והראיה מ'טאר נישט פאסטן ר"ח)
4) ויעשו תיקון זה, מיינט די גאנצע תיקון וואס ווערט דערמאנט דארט אין חמ"י, צו זאגן א לאנגע ספעציעלע תפלה, און דערנאך שטיקלעך תורה נביאים כתובים זוהר.
אין יעדנספאל, אויסזאגן תהלים קען קיינמאל נישט שאטן, השי"ת יקבל תפילתינו לרחמים ולרצון.
א העתק פון ספר אוצר נחמד
[image][/image]
אפשר קען איינער ברענגען די תיקון. ווען זאגט מען די תיקון ער"ח אדער ר"ח ?
- סטאוו יא פיטא
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19809
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
ארויף!
זאל מען פועל'ן אלס גוטס. א גוט שבת און א גוטן חודש
זאל מען פועל'ן אלס גוטס. א גוט שבת און א גוטן חודש
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4069
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm
Re: נייעס און קרישקעלעך פון קרית יואל
ווייסעכנישט גארנישט האט געשריבן:סתם אינטערסאנט א קהל'ישע צעטל, געשריבן נח מיט זיבן גרייזן
1) די ספר הייסט אוצר נחמד (להמקובל ר' שריה דבליצקי)
2) פעלט א ווארט "שצריך אדם לצום ביום משמרת", פעלט די ווארט "לצום" (אין חמדת ימים רעדט ער באריכות פון די תענית נישט פון די תהלים)
3) משמרת ר"ח אדר מיינט "ערב ר"ח" און נישט ר"ח, אזוי איז אלץ די לשון אין ספר חמדת ימים וואס דאס איז די מקור (והראיה מ'טאר נישט פאסטן ר"ח)
4) ויעשו תיקון זה, מיינט די גאנצע תיקון וואס ווערט דערמאנט דארט אין חמ"י, צו זאגן א לאנגע ספעציעלע תפלה, און דערנאך שטיקלעך תורה נביאים כתובים זוהר.
אין יעדנספאל, אויסזאגן תהלים קען קיינמאל נישט שאטן, השי"ת יקבל תפילתינו לרחמים ולרצון.
א העתק פון ספר אוצר נחמד
[image][/image]
איז דער מקור דער זעלבער חמדת הימים אויף וואס עס איז דא א גאנצער געטועכטס אויב מען מעג לערנען אין דעם ספר?
-
- שר חמישים
- תגובות: 54
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 16, 2019 6:51 pm
Re: נייעס און קרישקעלעך פון קרית יואל
Gevald Geshrigen האט געשריבן:ווייסעכנישט גארנישט האט געשריבן:סתם אינטערסאנט א קהל'ישע צעטל, געשריבן נח מיט זיבן גרייזן
1) די ספר הייסט אוצר נחמד (להמקובל ר' שריה דבליצקי)
2) פעלט א ווארט "שצריך אדם לצום ביום משמרת", פעלט די ווארט "לצום" (אין חמדת ימים רעדט ער באריכות פון די תענית נישט פון די תהלים)
3) משמרת ר"ח אדר מיינט "ערב ר"ח" און נישט ר"ח, אזוי איז אלץ די לשון אין ספר חמדת ימים וואס דאס איז די מקור (והראיה מ'טאר נישט פאסטן ר"ח)
4) ויעשו תיקון זה, מיינט די גאנצע תיקון וואס ווערט דערמאנט דארט אין חמ"י, צו זאגן א לאנגע ספעציעלע תפלה, און דערנאך שטיקלעך תורה נביאים כתובים זוהר.
אין יעדנספאל, אויסזאגן תהלים קען קיינמאל נישט שאטן, השי"ת יקבל תפילתינו לרחמים ולרצון.
א העתק פון ספר אוצר נחמד
[image][/image]
איז דער מקור דער זעלבער חמדת הימים אויף וואס עס איז דא א גאנצער געטועכטס אויב מען מעג לערנען אין דעם ספר?
יא
- פאנטאזיע פליער
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3354
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 17, 2022 11:32 am
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
סטאוו יא פיטא האט געשריבן:ארויף!
זאל מען פועל'ן אלס גוטס. א גוט שבת און א גוטן חודש
מזאל זיך שוין אנגרייטן. תיתי ליה.
- ניס קראכער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8852
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 26, 2016 5:36 pm
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
פאנטאזיע פליער האט געשריבן:סטאוו יא פיטא האט געשריבן:ארויף!
זאל מען פועל'ן אלס גוטס. א גוט שבת און א גוטן חודש
מזאל זיך שוין אנגרייטן. תיתי ליה.
שטייט דא פריער אז דאס איז לכאורה געזאגט געווארן אויף אדר ב'
א הארטע ניסל קען מען צוקראכן, א ווייכע ניסל נישט! ער ווערט צוקוועטשט!
Re:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:אין דברי אמת (להרה"ק מלובלין זיע"א) פר' תרומה, שטייט וועגן דעם ענין, אז דאווענען ר"ח אדר ((ע"פ פשטות לפי די תורה, קומט אויס אדר ב') איז מסוגל ליום קבלת התפלות
האקט מיט א ניס קראכער, אוטש..
חוץ מזה,
derech eretz האט געשריבן:
ווערט געברענגט פון רבי חיים וויטאל, זעט אבער אויס אז ער רעדט פון ערב ראש חודש.
ס'אשאד זיך צו טענה'ן דערויף!
- פאנטאזיע פליער
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3354
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 17, 2022 11:32 am
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
ס'אשאד זיך צו טענה'ן דערויף! (קרעדיט- Kollel)
מען ווערט סיי ווי צוקוועטשט! (קרעדיט- ניס קראכער)
פונעם כובד הגלות
מען ווערט סיי ווי צוקוועטשט! (קרעדיט- ניס קראכער)
פונעם כובד הגלות
Re:
נודה לך האט געשריבן:דאס איז וואס זיי ברענגן פון באר הפרשה:
ראש חודש אדר – חשיבות היום וסגולתו
עומדים אנו בשערי שמחה – שערי חודש אדר – "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט.), והרי אמרו חז״ל 'אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים' (מגילה ו:), ולמדו מכאן הרבה מהפוסקים (סי' תרצ"ז) שמלבד חילוק זה אין כלל בין שני האדרים, ומעלת שניהם שווה להרבות בשמחה, וכן לכל ענייני החודש.
בספרים מובא בשם רבי חיים וויטאל זי"ע, סגולה גדולה לקרוא ספר תהלים בראש חודש אדר.
בספר 'דבר נחמד' (להגה״צ רבי שריה דבלצקי זצ״ל, ער״ח אדר) הביא וז״ל: "הרה״ג כמוהר״ר אליהו כהן ז״ל והרב המופלא כמוהו״ר חיים אבולעפיה ז״ל קבלו מתלמידי מורנו במוהר״ר חיים וויטאל ז״ל, שצריך אדם… ביום משמרת ר״ח אדר ולקרוא את התהילים כולו וזה סגולה לתיקון הנשמה ויש בו עוד כמה סודות טמירים, ורצוי שביום זה יתאספו יראי ה׳ ויעשו תיקון זה".
וכבר הגיד ה'חוזה' מלובלין זי״ע (דברי אמת פר' תרומה) את גדולת יום ראש חודש אדר, במאמרם (ביצה טו:): "הרוצה שיתקיימו נכסיו, יטע בהן אדר", כי 'נכסיו' – הנשארים כקנין בידי האדם לנצח, הם מעשיו הטובים, (דאילו ׳כסף וזהב׳ אינם נכסים נצחיים שהרי ׳לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו׳ – תהלים מט יח),
ובפרט ה׳תפילות׳ שהן מדברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו' וברש״י ד״ה דברים), ולא עוד אלא שעיקר התפילה בלחש היא, לכן נקראת ׳נכסים׳ מלשון כיסוי והצנע, וזהו אמרם ׳הרוצה שיתקיימו׳ ויתקבלו לרצון ׳נכסיו׳ – אלו תפילותיו, 'יטע בהן אדר', פירוש יתפלל על זה בראש חודש אדר, אז יפלה ה׳ את תפילתו, שנאמר 'אדיר במרום' – זה התפילה העומדת ברומו של עולם, ה' – נעשה כולו ׳רחמים׳, יתקבלו בקשותיו ויתמלאו משאלותיו.
ובפרט שהאי יומא – הוא ׳ראש׳ לכל חודש אדר, שכולו זמן ׳עת רצון׳, כמו שהובא ב׳צמח צדיק׳ (חודש אדר ד״ה משנכנס אדר) בשם זקנו הרה״ק ה׳אהבת שלום׳ זי״ע, ד׳אדר׳ ר״ת ר׳עוא ד׳רעון א׳שתכח, היינו שכל החודש כולו הינו עת רצון, לפעול בו דבר ישועה ורחמים.
('באר הפרשה' – פר' משפטים תשע"ט)
הגה"צ רבי אלימלך בידערמאן לייגט צו במתק לשונו און אזא יאהר ווען ס'איז דא 2 אדר'ס
און מווייסט נישט ווען איז די סגולה קען מען גיין לחומרא דהיינו ביידע ערב ר"ח
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
אמןסטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑פרייטאג פעברואר 12, 2021 10:18 amארויף!
זאל מען פועל'ן אלס גוטס. א גוט שבת און א גוטן חודש
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 293
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 06, 2020 12:15 pm
Re: סגולה לאמירת ספר תהלים בראש חודש אדר
היי יאר האט מען טאקע גענוצט דעם מימרא אויף ערב ר"ח אדר.
(פונעם הייליגן חוזה מ'לובלין זי"ע איז יא דא עפעס איבער ראש חודש אליין, ווי נודה לך האט געברענגט בשם הגה"צ המשפיע בעל באר החיים שליט"א)
(פונעם הייליגן חוזה מ'לובלין זי"ע איז יא דא עפעס איבער ראש חודש אליין, ווי נודה לך האט געברענגט בשם הגה"צ המשפיע בעל באר החיים שליט"א)