ילקוט פנינים לט"ו בשבט

געדאנקען און התחזקות בעניני עבודת השם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

ילקוט פנינים לט"ו בשבט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

לכבוד חמשה עשר בשבט שממשמש ובא לקראתינו, אמרתי להביא מילין יקירין ופתגמין קדישין מרועי הדורות נבג"ם בשגב קדושת וסגולת היום.
ואנסה להביאן בלשון קדשם בלי שינוים
לעצט פארראכטן דורך נחום וואהלינער אום מיטוואך פעברואר 01, 2017 6:55 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

בית אהרן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

בית אהרן - ליקוטים דף קנ"ז.

בט"ו בשבט דקדק במשנה בא' בשבט ר"ה לאילן וכו' ב"ה אומרים בחמשה עשר בו. ולמה לא נקט לשון רבים ר"ה לאילנות כמו דנקט מתחילה ר"ה לשמיטין וליובלות כו', ותירץ ע"פ המדרש ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק, משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו שתי אילנות כרוכים, של סם חיים ושל סם המות כו'. כך הוא הפי' במשנה כאן ר"ה לאיל"ן - לאילנא דחיי לקבל חיות מאילנא דחיי על כל השנה. והמש"י
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

פלא יועץ - האראנסטייפאל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

פלא יועץ - האראנסטייפאל

... כמו כן ט"ו בשבט הוא התיקון בבחינת יסוד, לעשות צמצום בנפשו לגדור עצמו אף במותר לו, ועל ידי זה בא לבחינת "והטוב בעיניך עשיתי"*

-הכוונה על תיקון העינים והברית
עיי"ש שמאריך הרבה ומבאר בכמה אופנים את מחלוקת ב"ש וב"ה בר"ה לאילנות ומקשר שייכותן לימי השובבי"ם
לעצט פארראכטן דורך נחום וואהלינער אום מיטוואך פעברואר 01, 2017 7:02 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

הרה"ק רבי יצחק מסקווירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

הרה"ק רבי יצחק מסקווירא

פעם בא חסיד אל הרה"ק ר' יצחק מסקווירא זצוק"ל לימים הנוראים והחגים, אחר החג כשרצה לחזור לביתו לא נתן לו הרה"ק לחזור עד אחר ט"ו בשבט. ואמר לו עד עכשיו לא יכולתי לפעול עבורך שנה טובה, וכעת בט"ו בשבט כבר פעלתי עבורך ולכן אתה יכול כבר לחזור לביתך.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

הרה"צ רבי יהודה צבי מסטרעטין - ירושלים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

הרה"צ רבי יהודה צבי מסטרעטין - ירושלים
דגל מחנה יהודה השלם

איתא בספר קדושת לוי (פר' בא) בשם המדרש וז"ל שהנה כל מכה שימש חודש אחד, ובחצי ניסן היה מכות בכורות, ומכת ארבה היה בתחילה בחצי שבט שלושים יום קודם לפורים, עכ"ל. ולפי"ז אפשר לומר שמכת חשך היה בט"ו אדר ושם נאמר ולכל בני ישראל היה אור במושבתם, וכן בפורים ליהודים היתה אורה ושמחה וכו', וכן בט"ו בשבט היה מכות ארבה בו נאמר ואכל את כל העץ הצומח לכם מן השדה, ומכאן רמז לבית הלל הסוברים שבחמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן, ודי.

ולענ"ד אפשר שמכאן רמז לאכילת פירות העץ.
לעצט פארראכטן דורך נחום וואהלינער אום מיטוואך פעברואר 01, 2017 7:23 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

קדושת לוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

קדושת לוי - פרשת בא

עיין במה שהבאנו לעיל שמכת הארבה התחיל בט"ו בשבט

...וזה רמז כי אני הכבדתי את לבו, שלבו מסור אצלי, ומדה טובה מרובה, נמצא אם מסור אצלי להכביד את לבו מכל שכן שאוכל אני להפוך לבב השרים והיועצים לטובה על עמי בית ישראל. וכמו ששואלין ודורשין שלשים יום וכו' כן היה הרמז שלשים יום קודם לפורים שיהפך לבב אחשורוש לטובה....
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

קדושת לוי

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

קדושת לוי - ליקוטים

...ונמצא ט"ו שבט הוא הכנה לפסח, ופסח הוא הכנה למתן תורה, נמצא ט"ו בשבט הוא הכנה למתן תורה. והא ראיה גם כן שהתורה ניתנה בסיון, ומשה רבינו ע"ה אמר משנה תורה בשבט, ככתוב בעשתי שער חודש, הרי ראיה שחודש שבט הוא הכנה למתן תורה.

אולי אפשר להוסיף כיון שהוא שלשים יום קודם לפורים יש ג"כ הענין של הדר קבלוה מאהבה
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

מאור ושמש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

מאור ושמש

...והנה מטבע האדם שבימות החורף המאכל ערב לו ותאות האכילה מתגבר יותר מבימות החמה, שמחמת החמימות איננו מתהנה כל כך באכילתו. אמנם בעת שהקור מתגבר מאוד גם כן לא יערב לו לאכול ולשתות מחמת חוזק הקרירות. אכן בחודש שבט שחוזק הקור מתמעט קצת, אזי ינעם לאדם באכילתו יותר מבשאר ימות השנה, ועל כן אז בחודש שבט העת היותר נכון למשול על תאותו, שלא למלאות תאותו במאכלים, ועל ידי זה שמקדש עצמו במותר לו ושובר תאותו ומגביר השכל על החומר, על ידי זה הוא ממשיך בעת הזאת חיות חדש לכל הנבראים מדומם צומח חי מדבר, ובאילנות ניכר זאת, שמאז והלאה מקבלין כח ללבלב ולהתנוצץ.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

אוהב ישראל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

אוהב ישראל

עוד נראה לומר טעם אחר, כי ידוע שמחדש חשון מתחילין הימים להיות קצרים, שמורים על בחינת דין, ולכן גם הצירופים של ג' חדשים הללו מתחילין שלא כסדרן, אבל חדש שבט אינו כן, כי מחצי החדש שהוא ט"ו בשבט מתחילין ימי הרחמים כידוע, ולכן חצי הראשון של הצרוף משם הוי"ה הקדוש הוא בהיפך היינו ה"י, חצי השני הוא כסדר היינו ו"ה, להורות כי מאז מתחילין ימי הרצון והרחמים וישועה תהיה לנו על ידי משיח צדקינו שיבוא במהרה בימינו אמן.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

עבודת ישראל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

עבודת ישראל - פר' ויגש

...כי שבט, מחמשה עשר שבו ראש השנה לאילנות מתרומם קרן הקדושה.
אוועטאר
עקבי הצאן
שר האלפיים
תגובות: 2760
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 14, 2013 11:44 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עקבי הצאן »

יישר כח
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן: התבונני בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצותי ולכי בדרכיהם, (רש"י שיר השירים).
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

מאמר מרדכי - קאזמיר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

מאמר מרדכי - קאזמיר

וכאשר היום הוא ראש השנה לאילנות, ור"ת מן ר'אש ה'שנה ל'אילנות בגימ' כמנין ובא לציון גואל.
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

אמת ליעקב - סאדיגורא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

אמת ליעקב - סאדיגורא, שנת תרכ"ז

אצל מהצדיקים היה מנהג ללבוש בגדי לבן כמו בראש השנה, אך אני אומר כל אחד לפי מנהגו, יעזור השי"ת שכבר מהיום תחל שנה טובה.
נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2779
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נודה לך »

עקבי הצאן האט געשריבן:יישר כח
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

יעלה ויבוא

וכל המוסיף תבוא עליו ברכה.
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

אוהב ישראל 2

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

ולכן אין מעשרין משנה זו על שנה אחרת כי בכל שנה ושנה נתחדש חידושין דאורייתא בהארות והשפעות קדושות שונות זו מזו לפי המצטרך לשנה ההוא. כי הבורא בהוב"ש מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ע"י חידושי התורה והלכות שנתחדש בכל יום כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא וכנ"ל בפרשת תולדות. ובפרט בראשית השנה על כלל השנה ולכן אין מעשרין משנה זו על שנה זו והבן זה. ופירות האילן הם מצות ומע"ט שהאדם עושה וצריך להתחדש בכל שנה ושנה להתחזק ביתר שאת ועוז אך ביראת ה' כל היום. אוהב ישראל - ר"ח שבט
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

פרי צדיק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

זוכים לקדושת ארץ ישראל

וזה ענין חודש שבט שנוצר באות צדיק לתקן במדת צדיק יסוד עולם וכמו שאמרנו שכל החודש בפרשיות שובבי"ם שבהם הזמן לתקן הפגם במדה זו, ואז הזמן לזכות לקדושת הארץ שיהיה האכילה מתמצית קדושת ארץ ישראל, וכמו לעתיד שתתפשט קדושת ארץ ישראל בכל העולם, ויכולים לזכות שתתפשט קדושת ארץ ישראל בכל משכן ישראל כמו שנאמר ופרצת ימה וגו', ועל כן בשבט ראש השנה לאילן והטעם שיצאו רוב גשמי השנה בארץ ישראל ובא זמן חנטת הפירות. ובחוץ לארץ אף שיבאו אחר כך הגשמים מכל מקום עיקר הזמן לזכות לתמצית ארץ ישראל שיהיה האכילה בקדושה הוא בשבט ועל כן נוהגין לאכול מפירות האילן בט"ו בשבט.
פרי צדיק.
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

שער יששכר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

שער יששכר - מאמר פרי עץ

מקובל מהצדיקים ז"ל שבט"ו בשבט הזמן להמשיך בנים.
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תפארת בנים - מונקאטש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

מסוגל לרפואות
היום הזה ט"ו בשבט מסוגל להמשיך רפואה בכלל ישראל, כי היום ההוא עלה ברצונו לברוא העולם כנ"ל והנה רצו"ן בגימטרי' משה, כמו שנחשב האריז"ל כמה פעמים, ונודע בכוונת ביקור חולים כי השם מה"ש הוא להמשיך רפואה וחיים, על כן היום הזה מסוגל לטובה. תפארת בנים – מונקאטש
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

זכר דוד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

שלושים יום קודם החג
ויזכור כי זכות ראש השנה לאילנות עמד לנו בימי המן כשהפיל פור הוא הגורל מחודש לחודש כמו שכתוב בתרגום שני וז"ל בשבט לא, על מה די ביה הוא ריש ירחא שעתא לאילניא, ואע"ג דדבריו כב"ש דלא כהלכתא, מכל מקום למדנו שזכות ר"ה הזה הועיל שלא נברר לאבד בו עם ישראל בחודש שבט.
זכר דוד להגאון ר' דוד זכות זצ"ל ממודינא
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

מנחת יצחק הגרי"י ווייס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

יום זה מסוגל לתשובה מאהבה
נודע דבית שמאי הם מסיטרא דגבורה ובית הלל מסיטרא דחסד, והרי הלכתא כבית הלל דט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן, וביום זה מסוגל להתפלל על אתרוג כשר ומהודר למצוה, ולתקן בזה החטא של אדה"ר שיתהפך העבירה למצוה ע"י תשובה מאהבה כמדת ב"ה, א"כ הוי יום זה זמן מסוגל לתשובה מאהבה.
(מנחת יצחק - דרשות, לט"ו בשבט)
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
אוועטאר
זענדל
שר האלף
תגובות: 1225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

ייטב לב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זענדל »

אף שאין בו שינוי הניכר מ"מ מתחדש כנשר נעוריו
וידוע כי שואלין ודורשין קודם לחג שלשים יום, והיום יום ט"ו בשבט שלשים יום קודם פורים, יש לנו לדרוש מענינו של אותו יום לקבל עלינו עול מלכות שמים ועול תורה ומצות בלב שלם [שבפורים הדר קבלוהו, קימו וקבלו בקבלה בלב], ועצמו של יום מעיד על זה, שכן בזה היום ט"ו בשבט ראש השנה לאילן דקיי"ל הלכה כב"ה, נמצא בזה היום עולה שרף באילנות והפירות חונטין, אף שלא נראה מבחוץ השתנות מתמול שלשום, עם כל זה נכנס בפנימותו בתוכו ושורשו לחלוחית ושרף, שמזה מתחיל לחנוט עד אשר יעשה פרי, ממנו נקח כי האדם עץ השדה, אם כי אין כאן שינוי מעשה בפועל, עם כל זה בזה היום יכניס לחלוחית טוב במחשבה שבמוחו ובלבו לעשות רצון אבינו שבשמים, ומאז יתחיל לחנוט עד אשר יבא לעשות פרי במעשה כאשר יבא לידו ויקיימנה. (ייטב פנים לשובבי"ם – ט"ו בשבט, ט"ו)
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחום וואהלינער »

ייש"כ ר' זענדל פארן פארברייטערן
תמימות
שר חמישים
תגובות: 51
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אפריל 25, 2015 7:53 pm

Re: ילקוט פנינים לט"ו בשבט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תמימות »

.
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: ילקוט פנינים לט"ו בשבט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעדער »

איך האב געזעהן אין א ליקוט בשם די ארץ צבי אין די תשובות אז די אבני נזר האט געזאגט אז ער איז מרגיש יעדע יאר נאך חמשה עשר בשבט א שינוי אין די חידושי תורה. איינער האט א פונקטלעכע מקור?
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
שרייב תגובה

צוריק צו “אז נדברו”