שושלת ווארקא-אמשינוב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אחד אני יודע
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 17, 2019 10:14 am

רבי יעקב דוד צבי יהודה מוורקא אוטבוצק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחד אני יודע »

בבית החיים נחלת יצחק ע"י תל אביב נמצא קברו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק פיאסצנה (ב"ר ישעי' האד' החלוץ ) שהוא חתנו של הרה"ק ר' יעקב דוד צבי יהודה מוורקא אוטבוצק זצוק"ל. כמו"כ נכתב על קברה של זוג' הרבנית בלומה צפורה.
מי יודע להוסיף על הנ"ל האם נהג באדמורו"ת ומי אביו ו/או חמיו, ועוד.
אחד אני יודע
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 17, 2019 10:14 am

מצבת רבי אלימלך שפירא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחד אני יודע »

קבר א שפירא פיאסצנה .jpg
קבר א שפירא פיאסצנה .jpg (138.51 KiB) געזען 2793 מאל
אחד אני יודע
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 17, 2019 10:14 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחד אני יודע »

כבר עבר השלושים ולא נכתב פה כלום מהרבי מאמשינאוו ארה"ב שנלב"ע יא ניסן תש"ף ממגיפת הקורונה
רבי יוסף מ אמשינוב .jpg
רבי יוסף מ אמשינוב .jpg (48.4 KiB) געזען 2479 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

נו אדרבה פארצייל...
דביה תחדי נפשא
גור אריה
שר מאה
תגובות: 119
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יאנואר 04, 2020 2:49 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גור אריה »

לכבוד השלושים י"ל קוטרס "בית יוסף להבה" מתולדותיו של אותו צדיק, על ידי הסופר ברוך הכשרון הרב צבי מרדכי רבינוביץ (מכותבי הספר הנפלא "שיח חסידים"), סאיז דא דארט ערליכע שיינע בילדער.
די ממלא מקום הרה"צ רבי מנחם קאליש וועט וואינען און אמעריקא? דערווייל איז ער נאך און בני ברק.
גור אריה
שר מאה
תגובות: 119
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יאנואר 04, 2020 2:49 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גור אריה »

ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

מיללער האט געשריבן:הצדיק רבי איציקל מאמשינוב זצ"ל עם הרשי"ש מצעשינוב זצ"ל


ערליכע שיינע בילד. אוואו איז דאס? [דאס קען נישט זיין אלכסנדר'ר רבי'ס חתונה דער שוואגר פונ'ם צעשינובער און א נעפיו פונ'ם אמשינאווער, ווייל די צעשינובער איז אן דעם שטריימל.]
ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

אחד אני יודע האט געשריבן:כבר עבר השלושים ולא נכתב פה כלום מהרבי מאמשינאוו ארה"ב שנלב"ע יא ניסן תש"ף ממגיפת הקורונה
ניחום אבלים בשבעה על אמו הרבנית (4).jpg
ניחום אבלים בשבעה על אמו הרבנית (4).jpg (514.97 KiB) געזען 2343 מאל


זכר צדיק לברכה
אטעטשמענטס
ניחום אבלים בשבעה על אמו הרבנית (5).jpg
ניחום אבלים בשבעה על אמו הרבנית (5).jpg (558.27 KiB) געזען 2343 מאל
ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

מיט'ן אום פארגעסנער וותיק חסיד משרידי חסידי אמשינאוו הרה"ח רבי דוד ווייסבראד ז"ל פון א"י
אטעטשמענטס
Amshinov_Shloshim_44.jpg
Amshinov_Shloshim_44.jpg (39.29 KiB) געזען 2342 מאל
ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

מיט'ן סקולנער רבי'ן זצ"ל
אטעטשמענטס
בהלויית רבינו ז''ל עם סקולנער רבי.jpg
בהלויית רבינו ז''ל עם סקולנער רבי.jpg (524.24 KiB) געזען 2342 מאל
ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

עם בנו מ"מ אד''ש
אטעטשמענטס
Amshinov_Shloshim_16.jpg
Amshinov_Shloshim_16.jpg (44.6 KiB) געזען 2342 מאל
יודל קליין
שר האלף
תגובות: 1273
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 07, 2014 11:10 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יודל קליין »

.
זה הקטן גדול יהי'
גור אריה
שר מאה
תגובות: 119
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יאנואר 04, 2020 2:49 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גור אריה »

זייער שיינע בילדער.
יישר כח!
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

ווארקער חסיד האט געשריבן:מיט'ן אום פארגעסנער וותיק חסיד משרידי חסידי אמשינאוו הרה"ח רבי דוד ווייסבראד הלחמי ז"ל פון א"י
דביה תחדי נפשא
גור אריה
שר מאה
תגובות: 119
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יאנואר 04, 2020 2:49 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גור אריה »

תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א, הבדלה מוצ"ש שבועות תש"פ
תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א, הבדלה מוצ"ש שבועות תש"פ
ביאור 2020-06-01 225413.jpg (90.38 KiB) געזען 2285 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

אה פוליש בתפארתה!
דביה תחדי נפשא
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

חמרא טבא האט געשריבן:אה פוליש בתפארתה!

ניין! פולין בתפארתה איז נישט דוקא צו גיין מיט אזעלכע פאות...
ס'איז עפעס אנדערש.
'לא זו הדרך ולא זו העיר היתה פשיסחא'...
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

רבי איטשע בארואיגט אייך און שמועסט אויס ווי א מענטש...
דביה תחדי נפשא
אברך משי
שר חמישים
תגובות: 89
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 07, 2020 12:33 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברך משי »

א הערליך שטיקל, מתוך גליון דברים של טעם (מכון כרמנו, זינגער)

איש אחד היה רגיל לשאול לפני כל שידוך מבניו מאיזה מקובל אם השמות של החתן והכלה מתאימים. לאחר פטירתו של אותו מקובל בא לפני הרה"ק ר' יצחק מאמשינאוו זי"ע ושאל על איזה שידוך מבניו "אויב די נעמען שטימען", הרבי שלא הרגיל בזה ענה בתמימות "איך קען זיך נישט אזוי גוט אויס, גיי פרעגן די רעבעצין, זי קען גאנץ בארא פארק"

יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

מעשיות נפלאות שרשמתי מפי הגה"ח הישיש ר' יוסל הורביץ שליט"א ר"י חידושי הרי"ם, ששמע מפי חסידי ר' בונים אוטוואצקער, ורשמתי מפיו בזמנו [לפני כו"כ שנים], הגה"ח הנ"ל מתגורר בבני ברק וזוכר עוד את אחיו הק' ר' שימעלה פון סקרנוויץ ואת בניו הקד', [ואמר לי, שרבים מחסידי סקרנוביץ היו מלפנים חוסים בצ"ק של הרבי ר' בונים אוטוואצקער, ועת שנסע לאר"י הלכו לחסות בצל אחיו הקד', והכיר רבים מהם, וסיפר מהם גדולות]:
מעשה זה סיפר לי המלמד שלי בחיידר, מחסידי ר' שימעלה סקרנוביצר, ובספרו לי מעשה זה, הוא החווה בידו על אדם שעבר שם, שהוא בעל המעשה, לאותו אדם כבחור הציעו שידוך, הוא פנה לשאול בעצת רבו, והרבי השיב סתומות 'מ'רעדט אויף איר'... הוא פנה לברר מי מדבר עליה, ומשלא שמע, החליט והשתדך עמה, זמן מה אחר החתונה הגיע אותו אדם שוב לרבו ואמר שרוצה להתגרש, הוא סובל ממנה מרורות, ר' בונים סטר על לחיו, ואמר – הלא אמרתי לך שמדברים עליה...
הענוה של ר' בונים היתה ממש להפליא, כידוע הראדזינער רבי בעל התכלת היה אדם תקיף מאד , ונהג לדבר קשות עם כל רבי שפגש, המלחמות עמו היו ממש לאין שיעור, אמנם היה רבי א' שאותו העריך ובו לא נלחם מעולם, היה זה ר' בונים אוטואצקער, ומשום מעשה שהיה, פעם נסעו יחד ברכבת, ובעל התכלת כדרכו, פנה לר' בונים ושאלו בעוקצנות 'האתה הוא הרבי שמדברים עליו כי הוא אינו יודע ללמוד', ר' בונים הגיב בתמימות 'יא', דער ראדזינער שהתפעל מאד מתגובתו, המשיך ושאל – ומה אתה עושה א"כ באם יש לך שאלה בהלכה, ור' בונים השיב בענוותו כי הוא פונה לשאול רב, וכך המשיך הלה בשאלותיו העוקצניות, שעל הכל ר' בונים משיב לו תוך ענוה ושפלות רוח, לבסוף ראה הראדזינער כי ר' בונים הוא מלא בשפלות באמת, וכך קרה שהרבי היחיד ממנו החזיק בעל התכלת היה ר' בונים אוטואצקער.
פעם חלה ר' בונים אוטוואצקער, עלה אליו לבקרו האבנ"ז, אחר שפנה והלך לו מהבית, קרא לו ר' בונים לשוב, וא"ל שיש לנשק המזוזה בפה דוקא, האבנ"ז השיב לו שעפ"י הלכה אין צורך לנשק כלל את המזוזה, ודי בהנחת היד, שתק ר' בונים ולא השיב כלל. אחר זמן סר לבקרו השפ"א, ביציאתו לא אמר לו הר"ר בונים כלל אודות ענין המזוזה, לשאלת משמשו מדוע לא העיר לו הערה זו כלל, השיב 'הלא הוא עצמו מזוזה'...
פעם שהו האחים הק' בעיירת נופש יחדיו, היה זה בעת שר' שימעלה חיתן את אחד מבניו, וערך שבע ברכות בנוכחות אחיו הק', בשמחה זו השתתף אף איזה גביר, ור' בונים שלח אליו את משמשו לבקש ממנו שישלם את ה'חוב' שהוא חייב לו, הגביר בשמעו בקשה זו, הראה עצמו כמתפלא, ואמר 'וכי לויתי כסף מהרבי, שאני חייב לשלם לו משהו', ואולם אשתו של אותו גביר שראתה מהעז"נ בכל המתרחש, שלחה תיכף להזהירו שישלם את חובו לרבי מיד, התברר שבתו של גביר זה חלה, והלה פנה בצר לו לר' בונים לבקשו ישועה, ר' בונים אמר לו שיתן איזה סכום של כסף, והלה אמר שאין לו, והבטיחו שכאשר יהיה לו יתן את סכום זה, בתו הבריאה, ועתה פנה אליו ר' בונים לגבות את חובו...
לנוכח מעשה זה הגיב הרה"ק ר' שמעל'ה בעת השבע ברכות תיכף כי החילוק בינו ובין אחיו הוא, כי הוא [ר' שימעלה] הגיע לנופש 'לעשות חובות', [היינו שמחמת חתונת בנו היו לו חובות רבים וכו'], ואילו ר' בונים לעומתו מגיע לקבל חובות. ר' בונים לשמע דברי אחיו, נענה מיד, והעניק ללא אומר ודברים תיכף לאחיו את כל הכסף שקיבל מגביר זה.
אירע פעם שהגאון ר' יהושע'לה קוטנער, ערך שמחה במשפחתו, ושלח הזמנה לר' בונים אוטאצקער. אחר זמן הגיע להגאון מקוטנא מכתב תשובה מר' בונים אוטואצקער, למקרא המכתב הוא פרץ בצחוק, לתמיהת משמשו הראה לו הגאון ר' יהושעל'ה קוטנער כי ר' בונים כתב לו שהוא מסכים לבוא לשמחה, אמנם בתנאי קודם למעשה שר' יהושע'לה עצמו יכשיר את כל המטבח וכליו, ויכין את כל מאכליו בעצמו מתוך השגחה מיוחדת. ר' יהודע'לה הסכים מיד, אמנם הרבנית [-א"ח של ר' יהושעל'ה], כעסה מאד שהרבי ר' בונים לא סומך על מטבחה ומאכליה, והחליטה ללא ידיעת בעלה להכין מאכלים אחרים ללא השגחתו, ואכן בבוא ר' בונים לשמחה דאגה היא לכך שיגישו לו ממאכלים אלו דייקא. אמנם הרה"ק ר' בונים זיע"א אחר שלקח את הכף וקירבה לפיו הקדוש, מיהר בבהלה והסיט את הצלחת הצידה. הרבנית של ר' יהושע'לה קוטנער בראותה זאת צעקה מהעז"נ בהתפעלות -'דער רבי, איז דאך א רבי'...
החומרות בבית הרבי ר' בונים היה גדולות עד אין לשער, למשל את כל הבית נהג להותיר לא מסויד – זכר לחורבן, ומצותיו היו נאפות בחומרות רבות. ביצים לא אכל כלל מחשש דם, ובכלל היו לו חששות גדולים בכשרות המאכלים.
אם יש תועלת מכתיבת המעשיות, אביא כאן עוד כו"כ עניינים ששמעתי מהנ"ל.
אוועטאר
זעליג
שר חמש מאות
תגובות: 693
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 26, 2008 4:35 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך זעליג »

אכן יש תועלת.
זה ר' בונם'ל שמנו"כ בטבריה ?
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

הכוונה היא לר' בונים הטמון בטבריה.
והנה כאן עוד כמה סיפורים שמצאתי תח"י מפי הנ"ל":
את ר' שימעלה מסקרנוביץ ראיתי פעם אחת בפועל, הוא היה בן של ר' מענדלע ווארקער, ואח של ר' בונים אוטוואצקער, היה לו הדרת פנים מיוחדת, וראיתי אותו כאשר הוא בא אל בית אאמו"ר [שהיה מו"צ העיירה, ות"ח חשוב שם] כאשר נערכה הברית של אחי, הרבי שימש כסנדק, והוא הגיע יחד עם בניו לברית, הרבי שאל אותי אז מה אני לומד, ועניתי שאני לומד קריאה, הוא בירך אותי שאגדל בתוי"ש.
ר' שימעלה היה עוזר לבחורים להשתמט מהצבא, וממי שהיה לו בעיה עם הצבא היה פונה אליו, זה היה ידוע שהא"א מגור כאשר היו פונים אליו בחורים לעצה בענין הגיוס, אזי אם היה אומר שילכו ל'מבינים בזה', היה הכוונה שיש לפנות לר' שימעלה , היה סיפור שהסתובב בעיירה שפעם הגיע מישהו לרבי ואמר לו שהוא רוצה להפטר מהצבא, אלא שבניגוד לכל פעם הרבי הגיב ואמר שדינא דמלכותא דינא, ואסור להפטר מהצבא, אחר זמן נודע שהיה זה שליח מטעם השלטונות שבא לבדוק אם אכן נכונה השמועה שיש המשתמטים מהצבא דרך ר' שימעלה.
ומ"מ הכרתי א' שהיה מחסידי גור והלך לבקש ברכת האמרי אמת להשתחרר מהצבא, והפנה אותו הרבי ל'מבינים', ומשפנה להרה"ק ר' שימעלה, א"ל שילך לרופא פלוני ויציג עצמו כחולה רוח, הלה שב לאמרי אמת עם העצה הנ"ל, ולא נשאו הדברים חן בעיני קדשו, ויאמר לו הארי אמת שיפנה שוב לר"ש לבקש עצה אחרת, ר' שימעלה נענה באופ"א, והלה נושע מידיהם הטמאות.
היה לי מלמד בחיידר שהיה מהחסידים של ר' שימעלה, הוא סיפר לנו כילדים בחיידר, שפעם אירע שהוא הותיר את התנוקת שלו בבית בהשגחת איזה בחורה ששמרה עליה, כאשר הוא חזר הביתה מצא את התינוקת במיטתה ללא רוח חיים רח"ל, כמובן הוא התאבל רבות, אמנם כאשר הגיע הרבי לנחמו, אמר לו שישאל את הבחורה ששמרה על הילדה, אם הילדה נפלה ממיטתה בשעה ששהתה עמה, ואכן היא השיבה בחיוב, הרבי בחכמתו הבין כי ככל הנראה היא שברה את המפרקת, וזה סיבת פטירתה הפתאומית.
היה סיפור שהסתובב בעיירה וכולנו ידענו והכרנו את בעל המעשה, היתה מריבה בין הבע"ב של העיירה, לת"ח שלה ובראשותם הרבי, הבע"ב רצו לחזן ושוחט, א' שקולו נאה אולם ללא ירא"ש, והת"ח סירבו לזאת בתוקף, ונתלקחה לה מריבה עד לב השמים, [יש בזה תשובה באבנ"ז או בחלקת יואב על נידון זה], לא נתקררה דעתו של סנדלר אחד, עד שפנה באמצע התפילה בר"ה לעבר הרבי, ומרט בזקנו. באותה השנה מתו אשתו וכל ילדיו של אותו סנדלר ...
אני זוכר את הלוייה של הרבי, הוא נפטר בחוה"מ סוכות ורבנים ורביים רבים הגיעו להשתתף בהלוויתו, [גם כו"כ מחברי הרבינאט בוורשא הגיעו במיוחד לסקרנוביץ להשתתף בהלוייה] ביניהם זכור לי הרבי מאמשינוב ר' יוסלע שהגיע אף הוא ללויה, [אמשינוב בפולין היה הכוונה לר' יוסלע, את ר' שמעון שלום הכרתי גם משנחאיי, אולם קודם השואה הוא לא היה נקרא כלל אמשינובער רבי, אגב, אז ראיתי לראשונה שהרבי ר' יוסלה התפלל מנחה זמן רב אחר השקיעה, ככלל, האיחורים של בית אמשינוב היו מפורסמים בפולין, והיו רגילים לומר שם, שבאמשינוב נוהגים להתפלל מנחה כל עוד שיש עוד 'כוכבים' בשמים], ועוד רביים ורבנים רבים, את הטהרה ערכו רק הרבנים והרביים, ונמשכה זמן רב עד שקראו לכ"א לעשות חלקו בעת הלוויה שם.
אחר פטירתו נעשו כו"כ מבניו לאדמורי"ם הכרתי כמה מהם, א' מהם [דומני ר' בעריש לויביטשער], אמרו עליו בשם אביו שהוא אמת'ע נוטר, הפנים שלו בערו כלפידים ללא גוזמא, לר' בעריש היה ביהמ"ד וישיבה בלויביטש אליה נהרו תלמידים רבים, ביניהם היה גם אחי הי"ד, [אאמו"ר היה מו"ץ בסקרנוביץ, והיה נחשב שם מאד, וכו"כ פעמים בקשו הרבי ר' בעריש'ל לבחון את הבחורים בישיבתו הקד']. ר' איציקל היה הרבי בביהמ"ד של אביו בסקרנוביץ, [דכירנא שהיה שולח משלוח מנות בקביעות לאאמו"ר בפורים, ופע"א הייתי בביתו בשליחות אאמו"ר ונתן לי מטבע שכר טירחא על משלוח המנות שהשבתי לו], כל שנה ביום היא"צ היו כל הבנים עולים לציון עם קהל חסידיהם, [חידוש היה הדבר שעלו שם אף שהיה חוה"מ...], שונה היה הבן ר' יוסף צבי [לימים רבה של בני ברק], ששימש ברבנות, אולם חסידים לא היו לו, והיה עולה לציון בגפו.
אני רושם כאן מעשיות, אמנם בלבי האב איך א ספק, אפשר דער פלאץ איז נישט געמאכט געווארן פאר דעם. ועל כן הסבור שכאן איז נישט דער מקום הראוי צו שראייבן דער מעשיות, שיאמר לי להפסיק.
לעצט פארראכטן דורך יצחק פון ישיבה אום זונטאג יוני 14, 2020 5:20 am, פארראכטן געווארן 2 מאל.
ווארקער חסיד
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 25, 2020 8:00 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווארקער חסיד »

אדרבא ואדרבא...
כאיל תערוג על אפיקי מים כן צמאים אנחנו לכל טיפת מים מים הגדול דבית ווארקע ובנותיה...
ואם בכל זאת הינך מבקר שלא להוסיף דברים בכאן, אשמח לקבל באופן אישי (בפרטי בלע"ז)...
יצחק פון ישיבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 355
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 4:33 am

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יצחק פון ישיבה »

מה שרשמתי מסיפוריו מר' ש"ש מאמשינוב זיע"א:
בהיותי בוילנא שהו שם 2 רביים גדולים, הא' היה רשי"א ממאדזיץ זיע"א, שכחו בנגינה היה עצום כידוע, ואמנם הוא אכן 'כבש' את כל בני הישיבה שם, בניגוניו וחזנותו, אמנם יען שבאמריקה אוהבים את החזנים, אישרו לו הם את הכניסה לשם במהירות, והוא לא שהה עמנו בכל הגלגולים ביפאן, לעומתו בסגנונו, להיפך לגמרי, היה הרבי ר' ש"ש מאמשינוב שבאותה שעה לא היה רבי ממש, [בפולין היה האח ר' יוסלי נקרא בשם 'אמשינאווער רבי'], הוא היה ממש היפך הגמור מסגנונו של הרבי ממודזיץ, שכן הרבי ממודזיץ היה זייער מסודר, ותפילתו היה במהירות בדרך חזנות, ואילו הרבי מאמשינוב זיע"א היה יותר שלעפער, אזא חסידישער עובד, שחצי מהזמן שקודם התפילה נוהג היה להשהות עצמו בהכנות וכדו', והיה מתחיל להתפלל שחרית מאוחר מאד.
עכ"פ הוא לעומתו שהה עמנו כל ימות יפאן ושנחאיי, והקבוצה החסידית, [היתה שם קבוצה קטנה כעין 'כולל' מכמה בחורים מחכמי לובלין, שקשה היתה עליהם השהייה עם שאר הבחורים הליטוואקעס, ובצדק], היו נוהגים לסור אל מעונו מפעם לפעם, זכורני כי היה נוהג בכל עת ישיבתו לאכילה על השולחן, [א.ה. נראה כי כוונתו לאכול בסעודות שבת דייקא, לא ברור מהקלטה], לומר דא"ח, המעניין בכל עניין זה היה כי את הדא"ח הוא היה אומר אפי' אם לא היו שם כלל עוד חסידים בטיש, רק לעצמו לבד, למדתי מכך שהאמירה של התורה כלפי עצמה הינה עבודה, ללא קשר לכך שאין שומעים.
מעשה מעניין היה לי עמו בעצמי, היה זה עם סיום המלחמה, הבחורים נסעו ברובם לארה"ב, אני לעומתם החלטתי בתוקף שרצוני להיות רק באר"י לבד, החלטתי לעלות להפרד ממנו, עם כמה בחורים, בנסיעתי לצרפת, שם סבור הייתי שאוכל להכנס לא"י מהר יותר, עמדנו כמה מהבחורים החסידים שם, למול פני קדשו, והוא היה נראה שלא נח לו בעצמו שתחת לעלות לא"י נוסע הוא לארה"ב, ואז ענה ואמר לי בפרטיות בלשו"ק 'ס'איז דא יידן וואס פארן צו ארץ ישראל גלייך, אבער מיר, מ'העט מיר נעמען בדרך אלכסון', המובן הפשוט מכוונתו באותה שעה, שנסיעתו לארץ ישראל תהיה באופן יותר ארוך בדרך ארה"ב, אמנם אחר כמה שנים, כאשר שהיתי בהלוויתו בטברי' נזכרתי בדברי קדשו, והרהרתי, אפשר היתה כוונתו שיבוא אחר פטירתו כלשו"ק 'בדרך אלכסון'...
אוועטאר
simcha
שר האלף
תגובות: 1316
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אפריל 22, 2020 3:04 pm

Re: שושלת ווארקא-אמשינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך simcha »

יישר כח רבי יצחק, זייער אינטערעסאנט. ברענג אלעס וואס דו האסט, אל תמנע טוב מבעליו.
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”