מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
חסידא ופרישא
שר האלף
תגובות: 1569
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יוני 13, 2020 6:48 pm
לאקאציע: אסאך פלעצער

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חסידא ופרישא »

כתיבה וחתימה טובה!

מיין אימעל איז [email protected]
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

היינט האט דערציילט הר"ר אליהו וואלף יאקאב שליט"א נולד כ"ה תמוז תשי"ב בארה"ק אביו היה מחסידי בעלזא והשלום זכר היה אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע אבל מהר"א לא קיבל סנדקאות אז ושאל את אביו מי יהיה הסנדק [ מהר"א היה רגיל לעשות שליח להיות סנדק - הרבה פעמים היה חותנו של מהר"א ] אמר לו היות שהרבי מסאטמאר יגיע ביום הברית לעיה"ק ירושלים ת"ו יכבדו בסנדקאות - אמר לו מהר"א זייער גלייך - זי"ע
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
חסידא ופרישא
שר האלף
תגובות: 1569
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש יוני 13, 2020 6:48 pm
לאקאציע: אסאך פלעצער

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חסידא ופרישא »

כתיבה וחתימה טובה!

מיין אימעל איז [email protected]
קארלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קארלין »

יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.
הרבי מתחיל שכאן הכל נהוג באופן הכי טוב וכותב להרבנית שלא ידאגו בכלל ממה שקרה כאן. הרבי כותב: "זעה נאר זיך גוט אויסריען פאר די הייליגע טעג". גם הרבי מבקש שישאר למנוחה בבית החולים לכל הפחות שמנה ימים שלמים. "ובזה הנני בעלך המצפה לרחמי שמים במהרה בכל הענינים"

המכתב מאד נדיר באופן יוצא מן הכלל, משום כמה סיבות. אין עוד מכתבים מהרבי ידועים שנכתב בשפת האידיש, ומכתב כזה להרבנית כולו בכתב ידו וחתימתו זה מאד מאד מרגש והיסטורי!

האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ"ז-תשל"ט], מנהיג החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה"עצי חיים", ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו"ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את כ"א בכסלו כ"יום ההצלה" של האדמו"ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.

הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים (ה'תרע"ב - תשס"א) הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר. נולדה להרה"ק אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא. נישאה לאדמו"ר בי"ג אלול תרצ"ז כשנה וחצי לאחר פטירת אשתו הראשונה בה' בשבט תרצ"ו. הנישואין התקיים בעיר טשעבין שבגליציה, כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקריית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של בני יואל, שהיו קשורים אליה. ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית קרויים על שמה. נפטרה בי"א בסיוון תשס"א, לאחר מחלה, ולא השאירה אחריה צאצאים.




https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... al?lang=he
אטעטשמענטס
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001.jpg (116.68 KiB) געזען 4424 מאל
מרכא
שר העשר
תגובות: 16
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 20, 2020 10:01 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מרכא »

דאס בילד איז קומט מיט'ן פארקויף? איך קאלעקט געפעינטע בילדער פון צדיקים
אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר שמונת אלפים
תגובות: 8296
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אונגארישע הייזער »

קארלין האט געשריבן:יחידי! מכתב אישי ולבבי מהגה"ק רבן של ישראל רבי יואל מסאטמר אל הרבנית הצדיקת לקראת השנה החדשה בשפת האידיש.
הרבי מתחיל שכאן הכל נהוג באופן הכי טוב וכותב להרבנית שלא ידאגו בכלל ממה שקרה כאן. הרבי כותב: "זעה נאר זיך גוט אויסריען פאר די הייליגע טעג". גם הרבי מבקש שישאר למנוחה בבית החולים לכל הפחות שמנה ימים שלמים. "ובזה הנני בעלך המצפה לרחמי שמים במהרה בכל הענינים"

המכתב מאד נדיר באופן יוצא מן הכלל, משום כמה סיבות. אין עוד מכתבים מהרבי ידועים שנכתב בשפת האידיש, ומכתב כזה להרבנית כולו בכתב ידו וחתימתו זה מאד מאד מרגש והיסטורי!

האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ"ז-תשל"ט], מנהיג החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה"עצי חיים", ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו"ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את כ"א בכסלו כ"יום ההצלה" של האדמו"ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.

הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים (ה'תרע"ב - תשס"א) הייתה אשתו השנייה של האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאטמר. נולדה להרה"ק אביגדור שפירא, האדמו"ר מצ'נסטוחוב שבפולין, נצר למשפחת המגיד מקוז'ניץ צאצאית של האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי מקרקא. נישאה לאדמו"ר בי"ג אלול תרצ"ז כשנה וחצי לאחר פטירת אשתו הראשונה בה' בשבט תרצ"ו. הנישואין התקיים בעיר טשעבין שבגליציה, כשצורף בעלה האדמו"ר לרכבת קסטנר, הוכנסה אף היא לרשימה וניצלה עם נוסעי הרכבת. נודעה כאישה חזקה, ולאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. היא נטלה חלק פעיל בהקמתם, ביסוסם וגיוס כספים למענם. לאחר פטירתו של בעלה התנגדה למינויו של אחיינו רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר. פינתה את ביתה הצמוד לבית המדרש של החסידות בקריית יואל שבעיירה מונרו עבור בית מדרש של בני יואל, שהיו קשורים אליה. ניהלה קרנות צדקה וחסד. כמה מוסדות תורה בארצות הברית ובישראל המקורבים לחוגי העדה החרדית קרויים על שמה. נפטרה בי"א בסיוון תשס"א, לאחר מחלה, ולא השאירה אחריה צאצאים.




https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... al?lang=he


דאכט זיך אז דער בריוו איז געדרוקט אין אגרות מהרי"ט ח"ב
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
אוועטאר
צווייפעל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3898
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 16, 2012 12:15 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך צווייפעל »

לייברערין האט געשריבן:שלום
קען איינער ליינען דו שטאט בלע"ז און דאס דאטום?
IMG_0779.jpg


געשריבן צו ר' אלעזר שאהנדארף 1945
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

בהמשך לתגובה זו viewtopic.php?p=2269714#p2269714
שפעטער בשנת תשי"ט האט רב כהנאוו ארויסגעגעבן נאך א ספר "פרי הארץ", און דארט האט ער נאך 2 תשובות להתיר אתרוגי א"י, אבער ער דערמאנט גארנישט דעם "דברי יואל" ביים נאמען. ווי אויך איז ער מאריך בענין זה בפסקו המתיר של הגאון ר' וועלוועלע מינצבורג זצ"ל.

אגב, אינטערסאנט, ער באדאנקט זיך בסוף הספר פאר הגאון ר' פישל הערשקאוויטש ז"ל אז ער האו אים פארבארגט ספרי הפוסקים יקרי המציאות.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

נא_שכל האט געשריבן:אגב, אינטערסאנט, ער באדאנקט זיך בסוף הספר פאר הגאון ר' פישל הערשקאוויטש ז"ל אז ער האו אים פארבארגט ספרי הפוסקים יקרי המציאות.

גראדע זייער מצוי אין די ספרים פון יענע תקופה
דביה תחדי נפשא
קליינע טאטע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 254
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 09, 2019 4:52 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קליינע טאטע »

פון זקניך ויאמרו לך פרשת שופטים
אטעטשמענטס
Captur.PNG
Captur.PNG (103.58 KiB) געזען 4028 מאל
עת לחשוב
שר העשר
תגובות: 49
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג סעפטעמבער 28, 2014 3:53 pm

ר' ברוך קאפלאן

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עת לחשוב »

אין דברי יואל מכתבים חלק א' סימן נ"ה איז דא א מכתב מען זאל געבן געלט פאר ר' ברוך קאפלאן פאר זיין חינוך הבנות. אין די ענגלישע ביכל פון ר' ברוך איז געדרוקט א קאפי פון די כתב יד.
אויב מעגליך וואלט איך זייער געבעטן ווער עס האט דאס, ער זאל דאס ארויפלייגן אדער שיקן אין אישי.

יישר כח
אוועטאר
א צווייטער
שר האלף
תגובות: 1000
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 25, 2020 2:45 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א צווייטער »

לעצט פארראכטן דורך א צווייטער אום מיטוואך סעפטעמבער 16, 2020 10:18 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
א ידען מיינט נישט ער איז קלוג, א חכם מיינט נישט ער איז א ידען.
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

בריוו פון הרבנית חי׳ רויזא צום טאטען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

מכתב מצמרר מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אל אביה הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל אודות תקופת מלחמת השחרור בשנת תש"ח בירושלים.

מכתב ארוך בן 2 עמודים ביידיש, שנשלח ע"י הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אשת הגה"צ ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב, אל אביה הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר, בשנת תש"ח בתקופת מלחמת השחרור. המכתב מביע את הפחד והבהלה, השכול והצער שהיתה אז מנת חלקם של יהודי ירושלים.

למכירה
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35246
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: בריוו פון הרבנית חי׳ רויזא צום טאטען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

לייברערין האט געשריבן:מכתב מצמרר מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אל אביה הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל אודות תקופת מלחמת השחרור בשנת תש"ח בירושלים.

מכתב ארוך בן 2 עמודים ביידיש, שנשלח ע"י הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אשת הגה"צ ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב, אל אביה הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר, בשנת תש"ח בתקופת מלחמת השחרור. המכתב מביע את הפחד והבהלה, השכול והצער שהיתה אז מנת חלקם של יהודי ירושלים.

למכירה

"וכבוד דודתי"

"מיר זענען ביי הרבנית מיאסי"

דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוצרות
שר מאה
תגובות: 209
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג סעפטעמבער 06, 2019 3:33 am

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אוצרות »

חלק ממאמר ישוב ארץ ישראל בספר הקדוש ויואל משה כולו בכתב יד קדשו של הגה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל.
קטע נכבד מאוד מהספר הקדוש "ויואל משה", בכתב יד קדשו של הגה"ק ר' יואל מסאטמאר. בקטע שנדפס בספרו במאמר "יישוב ארץ ישראל" סימן קנ"ו, מבאר את שיטת הרמב"ן הסובר שיש מצוות יישוב ארץ ישראל גם בזמן הזה, על אשר דבריו אין מכוונים לדורנו, "ולעת כזאת האיך נוכל לידע לקבל אחריות לייעץ בני ישראל לילך תחת ממשלת המינות המוחזקת להעביר על הדת בתחבולות שונות, מי הוא היודע האיך יפול דבר תחת אותה מלכות הרשעה, וכל הגדולים שהיו טרם הוקם עול של מלכות המינות בא"י והיה ביניהם איזה שהיה דעתם נוטה שיסעו יותר מישראל לא"י, אין שום ראיה מדבריהם ליסע תחת מלכות המעברת על הד"ת וכל המלוכה הוא לגמרי נגד רצון הבורא ב"ה וב"ש".
קטע חשוב מאוד מתוך ספרו הקדוש, אשר נתחבר במיוחד, לגלות פרצופם וקלונם של הציונים ברבים. אשר בכך הציל רבינו הקדוש רבבות אלפי ישראל מליפול טרף לשיניהם.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... /lot/17887
אטעטשמענטס
rsz_ויואל_משה.jpg
rsz_ויואל_משה.jpg (274.43 KiB) געזען 3503 מאל
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: בריוו פון הרבנית חי׳ רויזא צום טאטען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

farshlufen האט געשריבן:
לייברערין האט געשריבן:מכתב מצמרר מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אל אביה הרה"ק ר' יואל מסאטמאר זצוק"ל אודות תקופת מלחמת השחרור בשנת תש"ח בירושלים.

מכתב ארוך בן 2 עמודים ביידיש, שנשלח ע"י הרבנית חיה רויזא טייטלבוים אשת הגה"צ ר' חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב, אל אביה הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר, בשנת תש"ח בתקופת מלחמת השחרור. המכתב מביע את הפחד והבהלה, השכול והצער שהיתה אז מנת חלקם של יהודי ירושלים.

למכירה

"וכבוד דודתי"

"מיר זענען ביי הרבנית מיאסי"




שטייט ביי 3400$ אנגעהויבען 500
דו רעביצין האט ערנעסטע חסידים
אוועטאר
א צווייטער
שר האלף
תגובות: 1000
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 25, 2020 2:45 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך א צווייטער »

יארצייט בת רבינו.png
יארצייט בת רבינו.png (127.05 KiB) געזען 3108 מאל
א ידען מיינט נישט ער איז קלוג, א חכם מיינט נישט ער איז א ידען.
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

ולא הניחה צ״ל
דביה תחדי נפשא
אוועטאר
שאראש-פאטאק
שר חמש מאות
תגובות: 955
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 20, 2019 10:25 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאראש-פאטאק »

נישואין של רבינו זללה''ה
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 99?lang=he
קארלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קארלין »

יחיד במינו! ספר קדושת יום טוב עם הקדשה אישית מהמשמש רבי יוסף אשכנזי וחותמת המוציא לאור הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
יחיד במינו! ספר קדושת יום טוב שהוציא לאור הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תש"ז, עם הקדשה לדורן דרשה בכתב יד וחתימת המשמש בקודש, הרה"ח יוסף אשכנזי, ועם חותמת הרבי מסאטמר מו"ל הספר.

בדף הפורזץ הקדשה בשליחות הרבי: "לרגל יום חתונתו שתהא בשעה טובה ומצלחת", והמשמש מוסיף: "בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק מהר"י מסאטמאר שליט"א, א' לסדר קחו את המנחה ה'תש"ח לפ"ק פה ברוקלין. יוסף אשכנזי

https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he
אטעטשמענטס
rarityauctionhouse_17573_001.jpg
rarityauctionhouse_17573_001.jpg (117.79 KiB) געזען 2342 מאל
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

מכתב היחיד של הרב מבריסק להרב מסאטמאר
https://judaica.bidspirit.com/ui/lotPag ... 91?lang=he
קארלין
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קארלין »

מסמך היסטורי מרתק ומאלף כאשר חותמים יחדיו מגוון רחב של נציגי עולם התורה האנגלי להרה"ק מסאטמר לבוא לאנגליה לעורר לבב בני ישראל


הפריט: הזמנה מאת התאחדות קהלות החרדים דאנגליה

אל: כ"ק האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים זצ"ל

תאריך: שנת תשי"ב חתום בידי גדולי תורה ועסקני כלל.

על שני עמודי בלנק רשמי של הארגון. רשום כנשיא: הרב דר. שונפלד שכיהן כראב"ד ההתאחדות וכמנהל: הרב א. קרלבך.

בהערצה וכבוד רב הם פונים אל "מרנא ורבנא רבן של כל בני ישראל דבארעא דישראל ודבגולה הגאון האמיתי שר התורה מנהיג וצדיק אמיתי שבדורנו .." בפניה מבקשים ממנו שבדרכו חזרה לארה"ב מביקורו בישראל יעצור וישהה מספר שבועות בלונדון כדי "לעורר עם לבב עם בני ישראל.. המשתוקקים לדבר ה' זו תורתו ויראתו, ואנן מחכים לתשובתו הקדושה ביותר מוקדם מתי יהיה האות הזה כדי שנוכל להכין עצמנו ולעשות כבוד לתורה כפי יכולתנו".

חותמת רשמית של הארגון ועשרות חתומים בכת"י.

---

נראה שלצורך שליחת הזמנה זו נוספו גדולי תורה שלא השתייכו רשמית להתאחדות אך עיטרו את שמם לשם הצלחת הבקשה.

מסמך היסטורי מרתק ומאלף כאשר חותמים יחדיו מגוון רחב של נציגי עולם התורה האנגלי. ביניהם לא רק מיוצאי הונגריה וגליציה אלא גם מאלו המזוהים עם חוגי אגודת ישראל, ישיבות ליטא וקהילות גרמניה.

התאחדות קהלות החרדים

ארגון חדרי בלונדון שנוסד בתרפ"ו ע"י הרב דר. אביגדור שונפלד רב עדת ישראל בלונדון. הארגון כולל בעיקר את קהילות החרדים בסטמפורד היל, גולדרס גרין, הנדון, אדג'וויר. ולהם חברא קדישא, בתי דין והוראה, גוף כשרות "כדתיא" שנחשב המהודר ביותר. עם פטירת המייסד בתר"ץ מילא את מקומו בנו הרב דר. שלמה שונפלד שהרחיב והקים מוסדות חינוך ועוד. בתרצ"ג מינה את האדמו"ר משאץ רבי יואל מוסקוביץ' כנשיא. אם כי מהמסמך שלפנינו נראה שזה לא היה בתפקיד הרשמי.

החותמים:

אלחנן היילפרין יו"ר ההתאחדות.

תרפ"ב - תשע"ה מו"ל שו"ת מזקנו מהר"ש ענגל מרדומישל, ומחבר שדה אלחנן מייסד ביהמ"ד וקהילה בגולדרס גרין. ולאחר פטירת נשיא ההתאחדות הרב שלמה שונפלד בשנת תשמ"ד מונה במקומו.

שלמה ב"ר אביגדור שונפלד אב"ד דקהל עדת ישראל ורב ראשי של ההתאחדות.

תשמ"ד. פעיל נמרץ להצלת יהודים בזמן השואה וכן פעל גדולות ונצורות בשדה החינוך החרדי באנגליה.

אליעזר פאזען

תרנ"ב - תש"ל. עם פטירת אביו הדיין רבי גרשון פוזן כיהן גם הוא כדיין דקהל עדת ישורון בפפד"מ. עם עליית הנאצים בגרמניה והגירתו ללונדון מונה לדיין הראשי של קהל עדת ישראל בלונדון.

שלמה בוימגארטען

תרס"ד - תשמ"ד. דיין של עדת ישראל שיף-שול בוינה ואח"כ רב דקהל תורת עץ חיים בגולדרס גרין מחבר ספר פרדס שלמה.

שלום פאללאק

שלום מוסקוביטש משאץ המוסיף בקשה אישית "מה מאד מאד משתוקק אני בעניי לראות כבודו"

תרל"ח - תשי"ח. בן רבי מרדכי יוסף מנשה מסוליץ מצאצאי רבי מיכל מזלטשוב ושר שלום מבלז. בתרפ"ט עבר ללונדון וההתפרסם כצדיק ובקי גדול בתורה. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים עבור כל מי שיבקר בקברו ויקבל על עצמו חיזוק בתורה ומצוות. מחבר דעת שלום ועוד.

ישראל אריה מרגליות מפרעמישלאן

תרנ"ג - תשט"ו. בן רבי אפרים זלמן. היגר ללונדון בתרפ"ו וייסד בית מדרש. פעל רבות לחיזוק התורה והדת.

לוי יצחק קלוגהופט מסטרעליסק

שמאל יוסף ראבינאוו רב דסטמפורד הילל

תרנ"ט - תשכ"ג. בעל "דברי שיר". מתלמידי החפץ חיים בראדין. הסתופף גם בצל הגרח"ע גרודזינסקי שביוזמת הרב קרליבך עבר לכהן כראש ישיבה בהמבורג וליבק. סמוך לשואה נבחר לרבה של מחזיקי הדת באנטוורפן ובת"ש נמלט ללונדון שם כיהן כרב בסטמפורד הילל [גראוו ליין] וכנשיא מועצת גדולי התורה של אגו"י באנגליה.

יהודה הלוי שיינפלד מקיעלץ

משה מונדרי האב"ד

יעקב אריה טווערסקי מטריסק

תרמ"ד - תש"מ. האדמו"ר מטריסק לונדון. בן רבי מרדכי זוסיא. כיהן תחילה כאדמו"ר מזינקוב אח"כ קממנץ פודולסק עד לשנת תר"פ נמלט מהקומינסטים לוינה ומשם לברלין ומתרפ"ד עבר ללונדון ויסד בה חצר טריסק ופעל גדולות למען חיזוק הדת. בתשכ"ד עלה לבני ברק עד לפטירתו. מחבר אמרי יעקב.

חנניה יו"ט ליפא העניג

שמואל ש.. העניג

משה יואל אליעזר אייכנשטיין נכד מהרי"א מזידטשויב

נפטר תשי"ז

אהרן גודמאן יו"ר דק"ק עדת ישראל

תרנ"ח - תשכ"א. מנהיג אגו"י באנגליה. חתן רבי אברהם ערלנגר מלוצרן בשווייץ. עיתונאי ועסקן ציבור חרדי. תחילה השתייך חמזרחי ומשעבר לאגו"י נתמנה למזכיר התנועה ומנהיגה באנגליה.

יעקב לאקס

אברהם סופר

געציל בערגער

תשל"ח. ב"ר שלום מחסידי אלעסק על מצבתו "מקים עולה של תורה" כאחד מבעלי הצדקה הגדולים של הציבור החרדי סייע ותמך בכל צרכי הכלל להגדיל תורה ולהאדירה. בעיקר היה קשור בלב ונפש למוסדות סאטמר.

גדליה מרגלית

משה דייטש סג"ל האדמו"ר משאץ – קטמון

חתנו של רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא. פתח בית כנסת בלונדון בשם "שאץ" וכונה האדמו"ר משאץ קטמון (חמיו של חמיו היה רבי שלום משאץ). כיום בנו הרב סיני יחזקאל שרגא מנהל את בית הכנסת

יצחק כ"ץ קאהן

יצחק יעקב ווייס רב"ד דק"ק מאנשסטר

תרס"ב - תשמ"ט. מגדולי פוסקי דורו. הוסמך להוראה בגיל 16 מהמנחת אלעזר. לאחר שניצל בנסים מהשואה כשהיה בגרוסוורדיין הגיע לאנגליה בשנת תש"ח ומונה לאב"ד בית הדין הרשמי מטעם הרבנות הראשית של אנגליה. בשנת תש"ל הוזמן על ידי רבי יואל למסאטמר לכהן כרב"ד העדה החרדית. מחבר שו"ת מנחת יצחק.

יו"ט ק..שטערן

נחום הכהן שלאף

חתן רבי חיים פינטר אב"ד ביקובסק. כיהן כאב"ד ביעלאווא אח"כ בלונדון עד לפטירתו בתשל"ו. נקבר בהר הזיתים

זאב וואלף שיף

צבי מאיר פערעלמאן

מכונה הערש מאיר נפטר תשל"ו

קלמן בערקאוויטש

נפטר תשע"ה

מאיר גדליה אסטרייכער

מראשי הקהלה בסאטמר

חיים הכהן שלאף

דוד ליכטיג

שמואל אריה קויפמאן

 ירחמיאל יצחק דאמב

, תרע"ה - תשע"ג, היה ממנהיגי נטורי קרתא, תושב לונדון. הוא היה מעורב בפרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר. בצעירותו היה הרב העיירה יבלונה שבפולין

דוד מנדל וינטר

דוד מנדל וינטר

יצחק לעבענשטיין

אביו של יוסף לובנשטיין ראש עיריית האקני ומנהיגי יהדות אנגליה

https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he
אטעטשמענטס
rarityauctionhouse_17574_001-1.jpg
rarityauctionhouse_17574_001-1.jpg (163.99 KiB) געזען 2330 מאל
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13002
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חמרא טבא »

קארלין האט געשריבן:יחיד במינו! ספר קדושת יום טוב עם הקדשה אישית מהמשמש רבי יוסף אשכנזי וחותמת המוציא לאור הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
יחיד במינו! ספר קדושת יום טוב שהוציא לאור הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תש"ז, עם הקדשה לדורן דרשה בכתב יד וחתימת המשמש בקודש, הרה"ח יוסף אשכנזי, ועם חותמת הרבי מסאטמר מו"ל הספר.

בדף הפורזץ הקדשה בשליחות הרבי: "לרגל יום חתונתו שתהא בשעה טובה ומצלחת", והמשמש מוסיף: "בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק מהר"י מסאטמאר שליט"א, א' לסדר קחו את המנחה ה'תש"ח לפ"ק פה ברוקלין. יוסף אשכנזי

https://us.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

ממש יחיד במינו? וואסע בכלל די חשיבות פון דעם?
דביה תחדי נפשא
מגיד מרדכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 491
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג דעצעמבער 22, 2013 11:48 am

הכתרה בעיר סאטמער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מגיד מרדכי »

אכט הונדערט טויזנט מילך הלוואות פאר א רב'ס איינשווערונג
ספּעציעלע טריינז פֿון די סאַקסעסערז שטאַטן אָפּדאַך די געטרייַ - פינף הונדערט קילאָגראַמס פון פיש זענען אָרדערד פֿאַר די גרויס ינסטאַללאַטיאָן. פיש זענען אַסיינד צו די סעודה. Eeth אויך אויף די קאָסט פון די מיטגלידער פון דער קהל.
אָבער, די מערהייט פון די קעסטקינד מיטגלידער פּריידיקן מיטינגז און פּריידיקן די שאַרפּאַסט געראַנגל. זיי ווילן צו פאַרמיידן אַהער ברענגען טייטעלבוים יואל, וועמענס געוואלדיקע באדערפענישן - זיין מאָנסטערע הויזגעזינד - קען באלד ברענגען די אמאל רייכע קהילה צום ראנד פון חורבה.
(Satu-Maré, 20 פעברואר) עס איז באַוווסט אַז די רעגירונג האט באשטימט אַן ינטערים קאַמישאַנער צו פירן די Zai-lő קהילה אין Satumare. די ערשטע אויפגאבע דערפון איז געווען אויסקלויבן א ראביי מיט וועמען די ווייט מערהייט פון דער אמונה דא איז געווען אומצופרידן. די דאָזיקע אויפפירונג זעט אויס אויך ניט ווען מיר ווייסן אז די אמונה קאמיוניטי האָט שוין אויסגעגעבן 800,000 ליי פארן נייעם רב פאר ער האָט איבערגענומען זיין אמט. די סומע איז דזשענערייטאַד פֿון באַנק לאָונז.
דער נייער רב, יואל טעלטעלבוים, איז איצט הויפט רב פון קאריי, וועלכער האט זיך שוין געגרייט פאר אקופירן די רבנים פון סאטומארע פאר יארן און האט געמאכט א חוב פון 350,000 ליי אין יענער צייט איצט, ווען ער האט באוויזן זיך אויסוויילן מיט געוואלד, זיין ערשטע אַקציע איז געווען צו באַצאָלן זיין דעץ צו די קהל. ■
דעם 27 סטן פעברואר איז צוגעגרייט א ריזיגע אינסטאלאציע-פייערונג פאר ראביי היוו-סי. דער טייל פון דער באנק הלוואה וואס איז פארבליבן נאכדעם וואס דער חוב פונעם ראביי איז געזעצט געווארן, איז פונאנדערגעטיילט געווארן צו די קהילות פון די סיטיס פון די נאכפאלגער שטאטן דורך ארויסשיסן ספעציעלע באנען פון דעם געלט פארן באמערקן טאג, ברענגנדיק טויזנטער יידן אהער אומזיסט, מאכן דעם איינדרוק אז דרייַ אָדער פיר לענדער גוט! אַז טעלטעלבאַום דזשאָו! ער איז געווארן הויפט רב.

GOOGLE TRANSALATE
אטעטשמענטס
Capture.JPG
Capture.JPG (112.54 KiB) געזען 2224 מאל
טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: מרן מהר"י ט"ב מסאטמאר זצ"ל - כ"ו אב תשל"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

א בריוו פון דו שווייץ קיין שווייץ
דא
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”