הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

הרה"ק רבי שלמה מייער מסאסוב זיע"א
בן הרה"ק רבי חנוך העניך דוב מאלעסק זיע"א

בעיירה בעלזא שבגאליציא עמדה ערש הולדתו של רבינו הרה"ק רבי שלמה מייער מסאסוב זי"ע. שנולד בזאת חנוכה של שנת תקצ"ה, כבן הצעיר להרה"ק רבי חנוך [העניך] דוב מאלעסק זי"ע, מי שנודע לימים כבעל ה"לב שמח". ולאמו הרבנית הצדיקת מרת פריידא ע"ה, בתו של הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זי"ע. בהיותו בן שמונת ימים נכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, ובהוראת זקינו הרה"ק מבעלזא זי"ע נקרא שמו בישראל "שלמה", על שמו ולזכרו של המגיד מסקאהל הרה"ק רבי שלמה לוצקער זי"ע, בעל "דברת שלמה", תלמידו ונאמנו של רביה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ורבו של הרה"ק מבעלזא זי"ע.

במעלליו יתנכר נער
ויגדל הילד שלמה, ותכונותיו המבורכות נכרו בו כבר מילדותו. עודו צעיר לימים נודע שמו כמתמיד שאינו מבטל זמנו לריק, ובר דעת רחבה, בנוסף למידותיו המוזהבות, ויראת השמים שחפפה על פניו. חסידי זקנו ה"שר שלום" זי"ע כבר נתנו אז את עיניהם בו, וידעו כי עתיד הוא להיות לגדול בישראל. והנער שלמה מצידו, אף הוא השתדל להתבשם ככל שיותר מניחוחם של ותיקי החסידים, ולהתעלות במעלות התורה והחסידות. חיבה יתרה נודעה לו מצד זקינו ה'שר שלום' זי"ע שחבבו עד לאחת, וחלק עמו ממסתוריו.

עם פטירת אמו הרבנית מרת פריידא ע"ה בשנת תר"ח, בעודו נער בר מצוה, לקחו זקינו ה'שר שלום' לגמרי תחת חסותו, ולקח על עצמו את כל האחריות לגידולו. ומאז לא זזה ידו מתוך ידו, ואת פקודותיו שמרה רוחו עד זיבולא בתרייתא. וכאשר נסתלקה לבית עולמה זקנתו הרבנית המפורסמת מרת מלכה ע"ה, היה זה רבינו שנבחר לנום עם זקינו הק' בחדר אחד. לימים, כשרבינו זצ"ל כבר הנהיג את עדת קדשו, לא החסיר באף 'תורה' שאמר, מלהזכיר דברים בשם זקינו ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע.

האיש מקדש
כמנהג הימים ההם, בא רבינו בברית האירוסין בעודו צעיר לימים, עם מחברתו הטהורה הרבנית הצדיקת מרת חוואלי ע"ה, בתו של הרה"ק רבי צבי ארי' לאנדא מפעלטשין זי"ע, בנו של הרה"ק רבי יוסף דוד מאליק, ונכדו של הרה"ק המפורסם רבי צבי ארי' מאליק זי"ע. ולאחר כמה שנים התקיימה החתונה בבעלזא, כאשר מצד החתן משמש כשושבין זקנו הרה"ק מבעלזא זי"ע, ומצד הכלה דודה זקנה הרה"ק מרוזין זי"ע.
חותנו הרה"ק רבי צבי ארי' זצ"ל לא יכל להשתתף בשמחת הנישואין, מכיון שלא היה שייך לעבור את הגבול מפעלטשין שברוסיה, לבעלזא שבגאליציא. ומחמת כן, אף לא יכל האברך הצעיר רבינו שלמה זי"ע להיות סמוך על שולחן חותנו כנהוג, ואת שנות ה'קעסט' אכל חלקם על שולחן זקינו הרה"ק מבעלזא זי"ע, וחלקם על שולחן אביו הרה"ק מאלעסק זי"ע. עם הסתלקותו של הרה"ק מבעלזא זי"ע בשנת תרט"ו, עבר לחסות בצל אביו הקדוש, וקנה ממנו את דרכי עבודתו בקודש.

לאחר נישואיו המשיך רבינו בעבודתו הנשגבה, כשהוא עולה מעלה מעלה במדרגות החסידות והפרישות. רבינו אף נדד למרחקים לקבל מפי צדיקי הדור ההוא. ביניהם הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע אליו נסע כמה וכמה פעמים, הרה"ק רבי אברהם מסטרעטין זי"ע, ממנו קיבל כמה עניינים בהנהגת ישראל. כן נסע להרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, להרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע, והרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב זי"ע.

בשנים אלו נודע רבינו למשגב בהתמדתו הבלתי נתפסת, ובקדושתו הבלתי מצויה. מרוב אהבתו לתורה, היה ישן מעט מזעיר, ולא היה פושט את בגדיו כי אם את הספאדיק שלראשו ואת הנעליים שלרגליו. שמירתו על קדושת אבריו הגיעה עד כדי כך שלא נגע בשום אבר מאבריו ללא הפסק מטפחת. כבר אז חרדו חסידים למוצא פיו, ובקשו לשמוע ממנו את דבר ה'. החפצים להגיע אל אביו הרה"ק מאלעסק זי"ע, ראו בו את הכתובת הנכונה לשלוח את מכתביהם ובקשותיהם. ואף אביו הרה"ק זי"ע, סמך ידיו עליו והיה מחזיר להם את תשובותיו וברכותיו דרך בנו רבינו זי"ע.

על כסא אבותיו
בבדר"ח אלול שנת תרמ"ד חשכו המאורות כאשר אביו הרה"ק בעל "לב שמח" זי"ע נתבקש בישיבה של מעלה, באלעסק הוכתר אחיו הרה"ק רבי יצחק זי"ע למנהיג העדה. ואילו הבן הצעיר רבינו שלמה, עקר מאלעסק לעיירה הסמוכה סאסוב, והחל שם בהנהגת העדה. דבר פלא ארע בשבת האחרונה לחיי הרה"ק מאלעסק זי"ע, שממנו למדו החסידים את שעליהם לעשות. כאשר ביקש הרה"ק מאלעסק לבצוע על החלה, נשברה הסכין שבידו, והוא מסר את הקת לבנו בכורו רבי איציק'ל זי"ע, ואת הסכין לבנו השני רבינו שלמה זי"ע. החסידים ראו בכך רמז, שאמנם את רבנותה של אלעסק ואת הנהגת הציבור הוא מוסר ביד בנו הגדול, אבל את עיקר כוחו בתפילותיו והמשכת ישועות לישראל, שהוא הסכין עצמו, הוא מוסר ביד רבינו זי"ע.

פועל ישועות בקרב הארץ
פעמים היה מסתיר לגמרי את המשכת הישועה על ידו. כמו שסיפר חתנו הרה"ק רבי אלעזר רובין זי"ע שבדידיה הוה עובדא, שבצעירותו חלה במחת ה'פלעקן-טיפוס' [-טיפוס הבהרות], והגיע עד שערי מות. וחותנו רבינו זי"ע עמד וסיפר את הסיפור שהיה רגיל בפי קדשו, עם הגנב שלמדוהו לנצור פיו בחקירתו, גם אם יעבור עינויים קשים. וכל זמן שעינו אותו עמד בזה בגבורה. אבל כשעינו את בנו לא עמד בזה והודה על גניבתו. וכששאלוהו על כך אמר, שאת יסוריי מסוגל אני לסבול אבל לא את יסורי בני. ותוך כדי דיבורו התחיל רבי אלעזר להזיע ונרפא מחליו.

חתנו הרה"ק רבי אלעזר הנ"ל אף סיפר, שפעם בהיות רבינו בימי הקיץ בעיר יאריטשוב, סיפר בעת עריכת שולחנו סיפור מזקינו הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, שביאר בשולחנו הטהור הכתוב (שמות י, ט) "בנערנו ובזקננו נלך בבננו ובבנותינו בצאננו ובבקרנו נלך וגו'" שהטעם שכלל הכתוב הבנים והבנות עם הבקר והצאן, ולא הפסיק ביניהם בתיבת 'נלך', הוא מחמת שבא הפסוק ללמדנו שכשם שמתפללים על הבנים והבנות כך יש להתפלל על הצאן והבקר, כי פרנסת ישראל תלויה בהם.
באותו זמן שהה אחד מחסידי בעלזא בעיר פרימישלאן, והרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן זי"ע נענה לעומתו: "אמור לרבך שאמנם הוא אוהב בשר בקר אבל מאיר'ל אוהב בשר עוף" החסיד מסר את השליחות על אף שלא הבין את פשרה. כך סיפר רבינו, וביאר שהיתה גזירה על הבהמות וזקינו המתיקה בדבריו. ורבי מאיר'ל ביקש להמתיק הגזירה גם מעל העופות.
אנשי יאריטשוב שמעו כן תמהו, מה לה לתורה על פרשת בא בעיצומו של קיץ. אבל כעבור איזה זמן פרצה מגיפה באווזות שמהם היתה רוב פרנסתם של תושבי יאריטשוב, או אז הבינו כוונת רבינו זי"ע בסיפורו להמתיק מעליהם הגזירה. ושלחו להזכיר עצמם לפניו ותעצר המגיפה.

גם לא היתה דעתו נוחה מפרסום מופתיו, ולכן התאמץ ביותר להסתירם. כמעשה שהיה בשנת תרס"ח שנעשה בנו בן הי"ב שנה של השוחט רבי משה דוד מערמלשטיין מהעיירה סוואליווע אילם רח"ל, וכך היה משך י"ג שנה, עד שבהגיעו לגיל כ"ה שנים נפטר אביו השוחט לבית עולמו, וכאשר אמרו אחיו קדיש כנהוג, לא היה יכול לומר עמהם, והיה לו צער גדול מכך.
לבסוף נזכר אחד האחים ברבינו זי"ע היושב בסאסוב, ופועל ישועות גדולות, ונטל את אחיו לסאסוב. בהגיעם, היה זה בימי חוה"מ פסח, והאח הזכיר את אחיו אצל רבינו זי"ע, באמרו שבאמת כבר הורגל האח לצרתו, ואף למדוהו לצייר יפה לפרנסתו. אבל עתה באמירת הקדיש, נשבר כל כך על שאינו יכול לומר עמהם, ועד כדי כך שאיבד את כל חשקו להמשיך לעסוק לפרנסתו.
רבינו זי"ע הניח את יד קדשו על לבו של האילם, והורה לו לומר 'שמע ישראל'. האילם אכן אמר כדבר רבינו, אך התיבות יצאו מפיו בקושי גדול. ואף שהוטב לו עדיין לא היה מסוגל לומר הקדיש עם אחיו. ולכן נשארו ליו"ט שביעי של פסח.
בליל יו"ט אחר התפילה נתן לו רבינו זי"ע כוס יין, והניח שוב יד קדשו על לבו, והורה לו לקדש בניגון של יו"ט. ובזאת הפעם כבר הצליח האילם לקדש בקול ובניגון נעים כחזן ותיק. ומאז החל לדבר כאחד האדם בלי שום מכשול.
כשחזר לביתו בסוואליווע נעשה מזה רעש גדול, והרופאים דשם שטיפלו בו כמה וכמה פעמים, וראו את גודל כחו של רבינו שהפכו מאילם למדבר, אמרו שדבר זה חייבים לפרסם בהצייטונג. הם קיימו דברם, ומאז הודיעו מטעם גובי המיסים שמעתה יצטרך רבינו לשלם מיסים גבוהים מן הרגיל. מאז כאשר דברו מזה בפני רבינו זי"ע, נענה בבדיחותא ואמר: "המופת הזה עלה לי ממון רב, שהלא תובעים ממנו מסים גדולים".

סיפור זה סיפור בעל המעשה, לכ"ק אדמו"ר מסאסוב שליט"א מקרית ישמח משה שפעם הלך בלילה בבית הקברות שבעירו, ונתפסה בו רוח רעה שהחלה לדבר בשפה הצרפתית שכלל לא הכיר, וגרמה לו יסורים נוראים. וכאשר נטלו אביו לרב העיר הגה"ק רבינו יוסף חיים זי"ע בעל "בן איש חי", נענה ה'בן איש חי' ואמר שישנו יהודי בסאסוב ושמו הרה"ק רבי שלמה, אשר בידו ניתנה הרשות לעסוק בתיקוני נשמות, ויעץ לאביו לנסוע לסאסוב. אביו אכן נטלו לדרך הארוכה מבגדד לסאסוב.
כאשר הגיעו אל רבינו היה זה יום שני בשבוע, ורבינו עיכבם כמה ימים ולא רצה לקבלם. ורק ביום חמישי באמצע תפילת שחרית, כאשר הגיע רבינו בתפילתו למילים "כי א-ל פועל ישועות אתה" שבברכת אהבת עולם, הסב את פניו הקדושות לעבר הנער, וסטר לו בפניו מכה חזקה, עד שנפל מתעלף על הארץ. ומאז חזר להיות כאחד האדם. וכאמור סיפר זאת בעצמו לנכדו של רבינו זצ"ל.


סיפור נוסף שהסעיר את חסידי סאסוב היה בשנת תר"ע, ומעיד אף הוא עד היכן הגיע שמעו הטוב של רבינו זצ"ל. כאשר מאמעריקא הרחוקה הגיע יהודי עם אחותו, וסיפר כי אחות זו החלה לדבר בשנתה דברים זרים ומוזרים, וכששאלוה על כך סיפרה על אדם שפוקדה בלילות, ונראה לה כעשיר ומכובד, והיא נעשית חלושה מחמתו. וכל זאת בזמן שסובביה לא ראו מאומה.
בהיותם רחוקים מיהדות לא ידעו מרבנים ואדמורי"ם, ולכן הלכו לדרוש ברופאים. הרופאים כמובן לעגו להם ונתנו להם כל מיני עצות למחלת העצבים, שלא הועילו במאומה. עד שבא אחד ממכיריהם ולחש על אזנם שאם רצונם בישועה עליהם לפנות אל הצדיק רבי שלמה היושב בסאסוב.
חסרי תקוה אחרת קמו ויצאו לדרך הארוכה מניו יארק לסאסוב, בהגיעם אל רבינו נטל רבינו את הקוויטל בידו, ותוך כדי כך החלה האשה שוב לדבר את דיבוריה המוזרים. בו ברגע הרים רבינו זי"ע את עיניו הטהורות, הקיש על השולחן, ונענה בקול זעקה: "ביי מיר אין שטוב?!" אך יצוא יצא הדבר מפי קדשו של רבינו ותשקוט האשה, ופניה כמי שנעור משנתו. לאחר מכן ברך רבינו את האשה, ופנה אל אחיה באמרו שכעת יכולים אתם לשוב לביתכם.
האח הוסיף ושאל אולי כדאי שישארו כאן כמה ימים, היות שבאו ממרחק רב כל כך. אך רבינו השיבו באמרה שהיתה שגורה על פי קדשו בשם זקינו הקדוש מהר"ש מבעלזא זי"ע שכשבאים ממרחק הישועה קרובה. ואם ירצו יוכלו ללון בסאסוב, אבל למחרת יקומו ויסעו לביתם. ואם יוסיף הדיבוק להטריד את אחותו, שתאמר לו שהסאסוב'ער לא התיר לך להתקרב אליך. ואם ישאל מיהו הסאסוב'ער שתאמר לו את שמי 'שלמה בן פריידא'. השניים יצאו את חדרו הקדוש של רבינו ושבו לביתם שבניו יארק, כשהאחות בריאה לגמרי, ובהמשך אף נישאה והקימה ביתה בישראל.

הרה"ק מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, סיפר מה שהיה עם הבחור חיים שהיה הויז בחור של אביו הרה"ק רבי צבי ממרודניק זי"ע: בלילה אחת כשיצא כ"ק אאמו"ר לביהכ"ס [שהיה מחוץ לבית], הלך עמו הבחור ללוותו, אולם כשרצה אאמו"ר לשוב לביתו, לא ראה אותו. רק לאחר שחיפשו וקרא בשמו כמה פעמים ראה אותו עומד נשען על הקיר ומדבר לעצמו דיבורים משונים [שווארץ, ווייס, עס לויפט וכו']. אאמו"ר הבין שאירע לו איזה מקרה ולקחו על כתפיו הביתה והשכיבו על המטה, ומיד קראו את רופא העיר שקבע כי לקה במחלת עצבים [נערוון בראך], אך לא ידע להחליט אם זו מחלה זמנית שתחלוף או שיש חשש שישאר כך כל ימיו, ורשם לו איזה תרופה [אני שהייתי אז ילד קטן ישנתי במיטתי והתעוררתי למשמע הקולות ושמעתי אותו ממלמל לעצמו דיבורים הנ"ל].
כעבור כמה ימים ומצבו לא הוטב, נענה אאמו"ר ואמר: דברים כאלו שייכים לאלעסק. וקראו לאחיו יצחק שהתגורר בליזענסק, שיקח אותו עם הרכבת אל הרה"ק [רבי שלמה] מסאסוב זי"ע, בנו של הרה"ק מאלעסק. לא עבר שבוע ימים והבחור חיים חזר לרודניק בריא כאחד האדם. בין הילדים נשמעו אז סיפורים שונים על הרה"ק, שבפעולות ידיו [שהוא מחזיק מטבע בידו ומשפשף על השולחן וכו'] הוא מעביר מחלות


רבי נטע מונקאטש'ער, מחסידי רבינו המובהקים, בעל בעמיו ועתיר נכסין, היה דרכו להביא מידי שנה בשנה פירות לברכת 'שהחיינו' בליל ב' דר"ה. פעם חלה בשיתוק מוחין ר"ל אשר פגע ברגליו ובדיבורו, ולא היה מסוגל להלך ולדבר כראוי. אך בהגיע ראש השנה עמד על דעתו שברצונו לנסוע לרבינו זצ"ל כמימים ימימה. אך מחמת מצבו לא היה שייך להכניסו בביהמ"ד, ועל כן טכסו בניו עצה להניחו בבית הרה"ח רבי מענדיל פאל ז"ל שהיה סמוך לביהמ"ד הגדול, ומשם יוכל הן לשמוע אל הרנה ואל התפילה, והן לראות את פני רבו הקדוש, שהיה דרכו להכנס לפוש בבית רבי מענדיל הנ"ל.
כך היה רבי נטע בסאסוב משך כל הימים הנוראים, כאשר בעשרת ימי תשובה הובילוהו מידי יום לבית רבינו אולי יפקדנו בישועתו. אך רבינו לא שעה אליהם, עד למוצאי יום הקדוש. אז עמד רבינו להבדיל על הכוס, ולאחר הבדלה כאשר פתח רבינו בניגון 'המבדיל' הידוע, וינועו אמות הסיפים מגודל שמחת החסידים, צוה להביא לפניו את רבי נטע, והורה לו לעמוד על שתי רגליו. ולתדהמת כולם קם רבי נטע על שתי רגליו והלך כאחד האדם וכל מחלתו סרה ממנו. כמובן שריקודי החסידים ושמחתם גברו עד מאד והרקיעו שחקים בהודאתם להשי"ת עם הנס והפלא שעשה עם רבי נטע.
בדברי התורה שנשא רבינו לאחר מכן, באר, שהטעם שעושין יום מתן תורה בשבועות ולא ביום הקדוש, על אף שהלוחות שניתנו בשבועות נשברו לבסוף, הוא מחמת ש"לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" (תהלים נא, יט), ולכן שמח רב יוסף בשבועות, ואמר "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא" מחמת ששכח תלמודו, והיה כשברי לוחות, ועיקר שמחתו בשבועות בו ניתנו שברי הלוחות. ובזכות זו נרפא וחזר ונזכר בתלמודו, וגם עתה נפעלה הישועה בזכות שברון לבו של רבי נטע, שהגיע עד כסא הכבוד.

עוד מעשה פלא מסופר על רבינו. מה שהיה בשנת תר"נ, כאשר ביום כ"ה שבט שחל בשב"ק פקדה צרה קשה את בית רבינו זצ"ל, ובנו בכורו הרה"ק רבי יוסף דוד זצ"ל נסתלק לבית עולמו. כאן נתגלה רבינו במלא שיעור קומתו הרוחנית כאשר בגודל אמונתו ובטחונו בצור כל העולמים אשר מאתו לא תצא הרעות, שמר על קור רוחו משך כל השבת, ואף נכנס לחדר בו שכב ע"מ לאחל לו "שבתא טבא".
במוצאי שבת, כאשר נכנסו חברי ה'חברה קדישא' לשאול היכן יטמינו את גופו הטהור, השיב להם רבינו זצ"ל: "בלילה בא אלי בחלום איש גדול וצדיק, וככל הנראה הוא הרה"ק רבי יחיאל מיכל מסאסוב זי"ע (צדיק נסתר מתלמידי הבעש"ט הק' זיע"א) הקבור כאן בבית החיים, ואמר לי שאינו מוצא לבני מקום בבית החיים, ומזה הבנתי שרצונו שיקברו את בני באהלו". וכשטענו אנשי הח"ק בפניו שאין שם שום מקום, הורה להם רבינו שיקישו על קברו של רבי יחיאל מיכל ויאמרו שהרב מבקש שיעשה מקום לבנו. וכאשר עשו כן נדהמו לראות שנוצר מקום לצידו של רבי יחיאל מיכל, וטמנו שם את רבי יוסף דוד זצ"ל, ויהי לפלא.


עיניים צופיות
טרם פרוץ המלחמה העולמית בשנת תרע"ד הארץ, כבר חזה זאת רבינו והתריע בדברות קדשו כי הינו רואה חשכות גדולה הבאה לעולם. גם כששהה תוך כדי בריחתו בעיר 'אושפיצין' הפציר במקורביו שרוצה לעקור משם, באמרו שאינו יכול לנשום כהוגן מחמת ריח הבשר המעושן שהוא מרגיש שם. ובאותו זמן לא הבינו על מה נסובו דבריו. אך כעבור זמן והעיר הזאת הפכה למחנה 'אוישוויץ' הידוע לשמצה, הבינו הכל למפרע שעיניו הקדושות צפו הכל מראש.

בשנת תרע"ה כאשר התגורר רבינו בעיר לעמבערג, היה בא לפניו כסדר הרה"ג רבי אהרן מו"צ בווינעג, והזכיר לפניו את גיסו בעל אחותו, שהיה בשבי ברוסלאנד, ואחותו דאגה מאד לשלומו. ורבינו זי"ע היה משיב לה שלא תדאג ועוד יבוא ממנו בשורה טובה. פעם אחת כאשר עברו כבר חמשה שבועות שלא שמעה מאומה מבעלה, ובאה כדרכה אל רבינו זי"ע, אמר לה רבינו שלא תדאג כי בעלה משרת. וכשהתחילה לומר שאינו משרת אלא הוא בשביה, גער בה רבינו באמרו: "וכי אין נאה לכבודך שהוא משרת?" ומיד נשתתקה. בחוץ שאלה את גיסה הרה"ג הנ"ל למה זה אמר לרבינו זי"ע שבעלה משרת. אבל גיסה אמר לה שמעולם לא כתב כן, ואם רבינו זי"ע יודע זאת, אין זה כי אם רוח הקודש המפעמת בקרבו. ואכן עוד באותו שבוע בא מכתב מבעלה כאשר הוא מספר שבא אדם לשביה ולקח אותו לעבוד אצלו, וטוב לו עמו ויש לו אכילה ושתיה בהרחבה.

בהיות רבינו בביקור בעיר באריסלאב בשנת תרנ"ה חזו חסידיו פעם נוספת בעיניו הצופיות שמהם לא נסתר מאומה. היה זה כאשר נכנס רבינו זי"ע לבית האכסניא, והגבאים ראו שמחמת הצפיפות לא ניתן לסדר שרבינו יקבל שלום בתוך החדר כנהוג, לכן הוליכוהו לחלון שהוביל לחצר גדולה, שם יוכל להשיט לכל האורחים את ידו הקדושה לשלום.
בבוא רבינו אל החלון, הביט נכחו, ותיכף אמר שלא יתן לאף אחד שלום לפני שיגש אליו האברך העומד בקרן זוית פלונית. כשמוע הציבור כן פינו מיד מקום לאותו אברך, ולתדהמתם, תחת שיתן לו רבינו שלום בקיצור וישלחהו, מתחיל הוא לברכו באריכות כדרכו בעת קבלת הקוויטלאך, ותוך כדי ברכתו הוא שואלו: "דו זעהסט נאך?" [-'העדיין רואה אתה?'] ומשהשיב האברך בהן כשעיניו זולגות דמעות, הוסיף רבינו לברכו עד שהאברך הכריז בשמחה: "רבי איך זעה שוין גארנישט שלעכטס" [-כבר איני רואה שום דבר רע]. באמרו כן פטרו רבינו לשלום, והמשיך לקבל שלום משאר הנוכחים.
לאחר מכן סיפר האברך את אשר עבר עליו. כי בהיותו בלילה בטחנת הקמח ששכר מן הפריץ, הבחין לפתע בשתי 'שיקסעס' הלבושות בהידור, ונתעוררה בו סקרנות לדעת מה מעשיהן באישון לילה בסביבות הטחנה שמחוץ לעיר. והחל לעקוב אחריהם משך מהלך רב. ומאז אין מראיהן סר מעיניו, וכמה שניסה להסיח דעתו מהן לא עלתה בידו. והענין לא נתן לו מנוחה, בפרט שהתבייש לספר זאת למכיריו פן ילעגו לו באומרם שכהיום אין שדין ורוחות. עך עתה בשמעו שהרבי מסאסוב מגיע לבאריסלאב, אזר חלציו והגיע לכאן. ובאמת חשב לחכות עד שכל הקהל יגמור לקבל שלום ואז יכנס לפני רבינו לספר את צרתו. ובעמדו כך תקפוהו שוב המראות הקשים. אך רבינו בעיניו הבדולחות ראה מיד את כל הנעשה, ולכן קרא לו לפני כל הקהל, ופעל לו ישועה.

רבינו זי"ע גם חזה בעיני קדשו את שקיעתה של הממלכה האוסטרו-הונגארית המפורסמת, היה זה כאשר שהה בעיר פעסט בימי המלחמה העולמית, וכאשר נכנס אליו הרה"ח ר' שלמה זאב פרידלענדער ז"ל מקעמעטשע, אמר לו בתוך דבריו: "לפני שנכנסת התבוננתי מי יהיה המלך אחרי המלך המולך עתה, וראיתי שיותר לא תהיה כאן המשכת המלוכה, אלא יהיה שלטון אחר שלא על דרך המלכות". ואכן כך היה, שאחר מות הקיסר פראנץ יאזעף גרשו את בניו מן המלוכה, והעמידו שלטון דעמאקראטי בלא מלך.


סגולתו בידו עטרת
פעמים רבות היה רבינו ממשיך את ישועותיו באמצעות סגולות שונות שמסר בידי מבקשי ברכותיו ומחלי פני קדשו. פעמים שהיה משפשף מטבע, ומוסרה לחולה. פעמים היה מברך שמן, או מוסר קוביות של צוקער [קאצקא-צוקער] וכדומה. בצרפו הוראות ברורות מה על החולה או מבקש הישועה לעשות בהם. וכאמור ידעו כבר החסידים וגם שאר העם, שכל הוראה צריכה להתבצע בדיוק מופלג בלי סטיה כל דהיא, אף שפעמים היה נראה שהוראתו עומדת בסתירה מוחלטת למה שאמרו הרופאים.
כזה היה המעשה באחת השנים, כאשר נתפשטה מאד מחלת הדיזענטעריע, ורח"ל הפילה חללים רבים. והרופאים נואשו למצוא מזור אמיתי למחלה זו, אבל היו נותנים רפואות, ואחת מהוראותיהם הברורות היתה שלא ליתן בשום אופן צוקער לחולה בטענם שהוא סם המות בשבילו. אמו של אחד החולים באה בזעקות שבר לבית רבינו זי"ע, ורבינו צוה להביא אליו ח"י חתיכות צוקער, ונתנם לאם באמרו שטרם שתתן לו הרפואה שנתן הרופא, תתן לו חתיכת צוקער, וסיים: "ובנך חיים ישלח לו השי"ת רפואה שלמה". האם שלא היתה אמונה על דברי רבינו זי"ע טענה לפניו: "ראשית אין שמו חיים אלא יחיאל מיכל, ושנית הלא הרופא הזהירני שלא יאכל צוקער בשום אופן?" אך רבינו נשאר בשלו, באמרו: "הרי שמו 'חיים יחיאל מיכל', ובנוגע לצוקער אל לך לפחד כי הצוקער יבריאו". האם שמעה בקול רבינו ולמחרת נדהם הרופא לראות שמצב החולה הוטב לאין ערוך, וכמה גדלה תמיהתו כשספרה לו האם את סוד ההטבה בצוקער אותו ראה כסם המות.

בסאסוב התגורר יהודי ושמו רבי שלום רויזען, שנשא את זוגתו השניה ועדיין לא זכה להפקד בזש"ק, ומחמת כן נתגרש גם מזוגתו הראשונה, וגם השניה כבר רצתה להתגרש. והרופאים יאשוהו לגמרי מלזכות בזש"ק. כאשר בא אל רבינו זי"ע וסיפר לו על דברי הרופאים, רבינו זי"ע הניח ידו על גבו למשך זמן מועט ואמר לו בהלצה: "וכי כל מה שאומרים הרופאים צריכים לקחת? אם הם נותנים יאוש אינך צריך לקחת". אחר כך הורה לו רבינו שיקבל על עצמו שכאשר יפקד יביא בכל שושן פורים 'הערינג' לבית המדרש. רבי שלום קיבל על עצמו, ולתקופת השנה נפקד. ואכן היתה שמחה מיוחדת בכל שנה כשרבינו זי"ע חילק לכל הקהל מה'הערינג' שהביא רבי שלום.


י'שלח ד'ברו ו'ירפאם
חתנו של רבינו זי"ע הרה"ק רבי אלעזר רובין זי"ע מביא סיפור שבא לפני רבינו יהודי עם כאב בידו. ומכיון שבפתקא לא נכתב איזה יד, שאלו רבינו על כך. היהודי השיב שבימינו, אך כאשר מישש רבינו יד ימינו אמר שאינו רואה שם שום כאב. נענה החולה ואמר, אכן טעיתי מרוב בהלתי, ויד שמאל היא הכואבת. רבינו זי"ע עבר למשש את יד שמאלו באמרו אכן כאן כואב לך, והחולה הרגיש בחוש, שהכאב בורח ממקום מגע ידו הקדושה של רבינו זי"ע.

פעם אירע שנשפכו מים רותחים על ילדה מבנות המשפחה, עד שנדבקו הפוזמקאות לרגליה, ולא יכלה ללכת. כאשר נלאו הרופאים לרפאותה באה אל רבינו זי"ע, ורבינו שם את מטפחתו על מקום הכאב, ומששו בידו (על אף שבדרך כלל לא נגע בילדות ח"ו, אך מחמת קרבתה עשה כן), וברכה, ואחר כך צוה עליה ללכת על רגליה והלכה כאחד האדם.

המביט לארץ ותרע"ד
בימי הרת עולם כאשר פרצה המלחמה העולמית הראשונה, [שכאמור חזה רבינו מראש את בואה], וזעזעה את מוסדי העולם, ורבים מאחינו בני שראל היו במצור ובצוק מחמת אימי המלחמה, נאלץ גם רבינו לקחת את מקל הנדודים ולהמלט על נפשו מעירו סאסוב. רבינו נטל עמו את כל חצרו המפוארת שהחזיקה את משפחתו המורחבת, ונמלט לעבר לעמבערג העיר הגדולה לאלקים, והתיידד מאד עם רב העיר הגאון רבי יצחק שמעלקיס זצ"ל. שם שהה זמן מועט, עד שעקר לעיר אושפיצין, שם התגורר למשך ארבע שנים. תקופה מסויימת אף התגורר בעיר פעסט שבאונגארין.

על הגעתו לעיר אושפיצין מסופר, שכאשר הגיע לשם, והיה מנהגו שלכל מקום שנסע לקח עמו כל בני משפחתו, ואנשי שלומו, ופחדו אנשי העיר אושפיצין שיפול למס ולעול עליהם, ומהיכן יקחו לזון אל חצר הקודש, אמנם רבינו בשמעו זאת, נענה ואמר, מי אומר שהם יפרנסו אותי? אני ישפיע עליהם פרנסה. וכך הוה, באותו פרק זמן ששהה רבינו שם, מלאו כל רחובותיה באנשים קשי יום ומבקשי ישועה, שהמתינו ימים ושבועות ע"מ שיוכלו לחון את פני קדשו, ומזה הביא פרנסה רבה לכל תושבי העיר.

אשכבתיה דרבי
בתחילת שנת תרע"ט לאחר כמה פאגראמים שארעו רח"ל בין אחינו בני ישראל, התבטא רבינו שאינו יכול לשאת יותר את צרות ישראל, ומאז הורע מצב בריאותו של רבינו זי"ע. מסכת ארוכה של טלטולים ונדודים, החלישו עוד יותר את גופו הטהור. מחלות תקפוהו והוא נחלש מיום ליום. באותה עת כבר שהה רבינו זי"ע בעיר לעמבערג, אחר ששב אליה מאושפיצין. בשבוע האחרון לימי חייו, שאל כל העת מתי כבר באה שבת קודש, וראו בחוש שהינו מכין עצמו לשבת זו. וביום ה' באותו שבוע נחלש ביותר עד שלא היה בכוחו לקום ממטתו ושכב באפיסת הכוחות.
אך בליל ששי אור ליום ערב שבת קודש, התחזק רבינו זי"ע מעט, והתיישב על מיטתו, ואמר: "הלא תיכף באה שבת קודש, הביאו נא לי מן החלות והדגים שהכינו לשב"ק". כמובן שתיכף נתנו לו מבוקשו, וירד ממיטתו, נטל ידיו וטעם כזית מן החלה והדגים. עד שדימו העומדים בחוץ שהוטב לו. אך תיכף לאחר טעימתו שב אל מיטתו, תוך כדי ששפתיו ממללות וקולו לא ישמע, רק ככלותו שמעו העומדים את הפסוק: "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר י, ג) ויצאה נשמתו הקדושה בקדושה ובטהרה. כשהוא בן פ"ד שנים, כשנות אביו הרה"ק בעל "לב שמח" זי"ע.

דבר הסתלקותו הכה גלים בכל הסביבה, ואלפי ישראל בכל מקומות מושבותיהם ביכו את השריפה אשר שרף ה'. עוד טרם כניסת השבת הובא רבינו למנוחת עולמים לקול זעקת השבר של המוני חסידים ואנשי מעשה, בבית החיים הגדול שבלעמבערג, במקום אשר כרה לו בחיים חיותו בחלקה שעל יד ידידו ואהובו משכבר הימים הגאון רבי יצחק שמעלקיס זי"ע. ונתקיים בהם הכתוב "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו" (שמואל ב א, כג).

מעשה פלא מסופר, שבאותה תקופה היתה עת מלחמה, וכל העת נשמעו ברמה יריות התותחים והפאגאז'ן, אך בכל עת מסע הלויה לא נשמע אפילו יריה אחת, ויכלו כל המלווים לחלוק לו את כבודו האחרון ולשוב לביתם בשובה ונחת. ותיכף לאחר מכן נתחדשו היריות כמקדם. וראו בחוש שזכותו הגדולה הגינה גם על כל המשתתפים באשכבתיה דרבי.
לעצט פארראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דינסטאג מארטש 15, 2022 10:33 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

זיו קדשו
זיו קדשו סאסוב.PNG
זיו קדשו סאסוב.PNG (215.98 KiB) געזען 1001 מאל
לעצט פארראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דינסטאג מארטש 15, 2022 10:33 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

עם פטירתו לא נשאר ספר מדברי תורתו, אמנם בספרי חתנו הרה"ק הזכרון אלעזר, ונכדו העצי לבנון, ושארי מקורות, נשארו דברי תורתו מפוזרים, ועתה באו בדפוס, במהדורא מוקדמת

כריכה.jpg
כריכה.jpg (988.2 KiB) געזען 1000 מאל




שער הספר מנחה חדשה.jpg
שער הספר מנחה חדשה.jpg (269.84 KiB) געזען 1000 מאל



שער התולדות שלמה.jpg
שער התולדות שלמה.jpg (231.97 KiB) געזען 1000 מאל
לעצט פארראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דינסטאג מארטש 15, 2022 10:33 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
מומחה יוחס
סגן ראש הקהל
תגובות: 24331
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
לאקאציע: דא אינעווייניג

Re: הרה"ק רבי שלמה מאלעסק זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מומחה יוחס »

ייש"כ

געזוכט א אשכול איבער דער צדיק

זייער שיין

זכותו יגן עלינו
מומחה יוחס
איז פורים רב!!!
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הרה"ק רבי שלמה מאלעסק זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:חותנו הרה"ק רבי צבי ארי' זצ"ל לא יכל להשתתף בשמחת הנישואין, מכיון שלא היה שייך לעבור את הגבול מפעלטשין שברוסיה, לבעלזא שבגאליציא.

פעלשטין [כהיום Skelivka, נישט דער אין פאדאליע] איז אין גאליציא פונקט ווי בעלז, כנראה האט ער נאך געוואוינט אין אליק [אין ארץ ישראל זיכער נאך נישט ודלא כהאומרים כן]
[דא איז א מציבה פון דארט, אויב איינער איז אינטערסירט]
לעצט פארראכטן דורך אליעזר לאנדא אום דינסטאג מארטש 15, 2022 4:44 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

מומחה יוחס האט געשריבן:ייש"כ

געזוכט א אשכול איבער דער צדיק

זייער שיין

זכותו יגן עלינו

גם אני חיפשתי ולא מצאתי, האב איך געטון צו דער זאך

אבער איך וועל שטארק הנאה האבן, צו באקומען נאך אינפארמאציע איבער דעם צדיק (ס'דא גראדע א ספר סיפורים אויף אים מיטן נאמען מעלפת ספירים, געדריקט געווארן בשעתו אויף אידיש).
און אין דעם נייעם אויבנדערמאנטער ספר, איז דאס איבערגעדריקט אויף לשון קודש.
מעולפס ספירים כריכה.jpg
מעולפס ספירים כריכה.jpg (61.78 KiB) געזען 987 מאל
לעצט פארראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דינסטאג מארטש 15, 2022 10:33 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

פונעם אנדערן אשכול
משה אמת ותורתו האט געשריבן:היינט האב איך דערהאלטען מידידי הרה"ג ר' נפתלי אהרן וועקשטיין שליט"א ממה שמצא באמתחתו צילום פון דעם שער בלעטעל פון די ספר מעולפת ספירים.

און לגבי די מהדורה פון לשון הקודש, אמר לי שכן כתב המחבר בדף שאחורי השער, אז ער גייט דריקען א מהדורה נוספת בלשון הקודש, אבער הרב וועקשטיין זאגט מיר אז ער האט נישט קיין ידיעה אויב ס'איז טאקע געדריקט געווארען א מהדורה בלשון הקודש, אדער ס'איז נאר געוועהן א שאיפה פון די מחבר וואס ס'איז נישט ארויס לפועל.

ווער ווייסט?

אינעם אחורי השער שרייבט ער קלאר, אז ער האט שוין געמאכט אויף לשון קודש

זעה מצורף עמוד השני
מעלפת ספירים עמוד ב.jpg
מעלפת ספירים עמוד ב.jpg (403.98 KiB) געזען 984 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
יש מבין
שר חמש מאות
תגובות: 680
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 05, 2020 11:27 am

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יש מבין »

auc10.png
auc10.png (1001.77 KiB) געזען 856 מאל


auc11.png
auc11.png (820.78 KiB) געזען 856 מאל


מכתב מהרה"ק רבי שלמה מייער מסאסוב עם ברכה לנשיאות חן ורוב הצלחה.

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 91?lang=he
דבריך יאיר
שר מאה
תגובות: 174
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 23, 2020 3:33 pm

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דבריך יאיר »

יש מבין האט געשריבן:
מכתב מהרה"ק רבי שלמה מייער מסאסוב עם ברכה לנשיאות חן ורוב הצלחה. נכתב ע"י המשב"ק

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 91?lang=he
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

ווי קען איך טרעפן דעם ספר 'מצבה לעירתי' (נכתב ע"י יצחק רפאל)
און דעם ספר 'מיין שטעטל סאסוב' (נכתב ע"י משה רפאל אחיו של הנ"ל)

????


אפי' פאר געלט

תודה
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
מסתופף בצל צדיקים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 19, 2020 5:45 am

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מסתופף בצל צדיקים »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
ווי קען איך טרעפן דעם ספר 'מצבה לעירתי' (נכתב ע"י יצחק רפאל)
און דעם ספר 'מיין שטעטל סאסוב' (נכתב ע"י משה רפאל אחיו של הנ"ל)

????


אפי' פאר געלט

תודה
מצבה לעירתי איז אויף אוצר החכמה
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

מסתופף בצל צדיקים האט געשריבן:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
ווי קען איך טרעפן דעם ספר 'מצבה לעירתי' (נכתב ע"י יצחק רפאל)
און דעם ספר 'מיין שטעטל סאסוב' (נכתב ע"י משה רפאל אחיו של הנ"ל)

????


אפי' פאר געלט

תודה
מצבה לעירתי איז אויף אוצר החכמה
לא מצאתי
אפשר שיק מיר א לינק
א דאנק
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
ברוז
שר חמש מאות
תגובות: 589
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 17, 2017 5:49 pm

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוז »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
מסתופף בצל צדיקים האט געשריבן:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
ווי קען איך טרעפן דעם ספר 'מצבה לעירתי' (נכתב ע"י יצחק רפאל)
און דעם ספר 'מיין שטעטל סאסוב' (נכתב ע"י משה רפאל אחיו של הנ"ל)

????


אפי' פאר געלט

תודה
מצבה לעירתי איז אויף אוצר החכמה
לא מצאתי
אפשר שיק מיר א לינק
א דאנק
https://tablet.otzar.org/#/book/179115/ ... /0/end/0/c
ברוז
שר חמש מאות
תגובות: 589
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 17, 2017 5:49 pm

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוז »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
און דעם ספר 'מיין שטעטל סאסוב' (נכתב ע"י משה רפאל אחיו של הנ"ל)
https://digitalcollections.nypl.org/ite ... 505686a51c
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

תודה
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אליעזר לאנדא
שר האלף
תגובות: 1808
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג פעברואר 15, 2019 11:42 am

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליעזר לאנדא »

פין דער מעטריקאל אין אלעסק זעהט מען אז רעכיל בת ר' שלמה [בזיוו"ש אשת ר' אלעזר רובין] איז בשנת תרמ"ג געוועהן אשת ר' מענדיל דאכנער מדעלטין [גאנץ זיכער דער זוהן פון ש"ב ר' יעקב דאכנער משם]
איז עפעס באקאנט איבער איהם ?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

לחיים לחיים
צו די יארצייט.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן: דינסטאג מארטש 15, 2022 4:43 pm
איך וועל שטארק הנאה האבן, צו באקומען נאך אינפארמאציע איבער דעם צדיק (ס'דא גראדע א ספר סיפורים אויף אים מיטן נאמען מעלפת ספירים, געדריקט געווארן בשעתו אויף אידיש).
און אין דעם נייעם אויבנדערמאנטער ספר, איז דאס איבערגעדריקט אויף לשון קודש.
מעולפס ספירים כריכה.jpg
באופן פלא, המציא ה' לידינו, מעלפת ספירים ח"ב (גם רק חלק האידיש)
עם סיפורים פלאים עד למאוד, ממקור ראשון ממש. ל"ב עמודים
שער מעלפת ספירים ח''ב.jpg
שער מעלפת ספירים ח''ב.jpg (227.48 KiB) געזען 264 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

לכבוד די יארצייט יעצט צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן (761 עמודים מלאים זיו ומפיקים נוגה)
פירסומת הספר 'מנחה חדשה' אדר ב' תשפ''ד.jpg
פירסומת הספר 'מנחה חדשה' אדר ב' תשפ''ד.jpg (341 KiB) געזען 144 מאל
שער הספר.jpg
שער הספר.jpg (276.24 KiB) געזען 144 מאל
מפתח ראשי.jpg
מפתח ראשי.jpg (260.47 KiB) געזען 144 מאל
לעצט פארראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום זונטאג מארטש 17, 2024 9:41 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

שער מעלפת ספירים.jpg
שער מעלפת ספירים.jpg (265.77 KiB) געזען 144 מאל
מפתח מעלפת ספירים.jpg
מפתח מעלפת ספירים.jpg (288.9 KiB) געזען 144 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

שער תולדות שלמה.jpg
שער תולדות שלמה.jpg (251.33 KiB) געזען 144 מאל
מפתח תולדות שלמה.jpg
מפתח תולדות שלמה.jpg (334.25 KiB) געזען 144 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
טשרנוביץ
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 29, 2021 2:48 pm

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טשרנוביץ »

יגיע הספר לארה"ק?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

היינט נאכט אין מאנסי
בהשתתפות נכדי בעל ההילולא שליט"א
קול הציבור מאנסי - י''א אדר ב' תשפ''ד.jpg
קול הציבור מאנסי - י''א אדר ב' תשפ''ד.jpg (54.76 KiB) געזען 58 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

טשרנוביץ האט געשריבן: דינסטאג מארטש 19, 2024 4:57 pm
יגיע הספר לארה"ק?
מען האט דאס געדריקט אין ארץ ישראל

און דער מפיץ דארט האט דאס שוין (דארף שוין ליגן אין די געשעפטן)
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א י"ב אדר ב' תרע"ט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן: דאנערשטאג מארטש 21, 2024 1:47 pm
היינט נאכט אין מאנסי
בהשתתפות נכדי בעל ההילולא שליט"א
קול הציבור מאנסי - י''א אדר ב' תשפ''ד.jpg
ווי איז די סעודה ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”