בן בוזי האט געשריבן:.
שמואליק,
אויפן אוהל פונעם באפאלויער-ליניצער רבי שטייט אזוי דער נאמען ר' אליהו יוסף, עס איז שווער צו לייענען אויפן בילד אבער א געניטער אויג קען עס אויפכאפן (זעה בייגעלייגט)
אגב, האט מיך ידידי ר' יאסל מעורר געווען אז לכאורה איז דער באפאלאו-ליניצער רבי געווען א 'פעטער' פאר ר' מאטעלע הורנוסטייפלער זייענדיג אן איידעם ביים טשערקאסער ווען ר' מאטעלע איז געווען נאר אן אייניקל, און נישט ווי פריערדערמאנט אז זיי זענען געווען 'שוואגערס' וצ"ע ווייל עס וועטר דערמאנט אויף עטליכע פלעצער 'גיסו וחבירו' של ר' מאטעלע, אפשר ווייסט איינער מער דערוועגן.
יישר כח ר' שמואליק און ביקסאדער רב פאר די פרטי היחס, תשוח"ח לכם
רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- וויין פלאש
- אנשי שלומינו
- תגובות: 7
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2016 10:47 pm
- לאקאציע: ביים טרינקער אין האנט
רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
ווייטער פון דעם אשכול. viewtopic.php?p=1440520#p1440520
ויין ישמח לבב אנוש.
- וויין פלאש
- אנשי שלומינו
- תגובות: 7
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2016 10:47 pm
- לאקאציע: ביים טרינקער אין האנט
http://moreshesamerica.blogspot.com/201 ... st_20.html
האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש מבאפאלאו זצ"ל והצעתו לתקנת עגונות
*זעה בילד אונטען*
תמונת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפאלאו כפי מה שמופיע בעיתון "די ווארהייט" כ"ו תמוז תרע"א
ר' אליהו יוסף ראבינאוויטש נולד בשנת תר"י לאביו ר' גדליהו אהרן בעל "חן אהרן" מליניץ וסקאליווקא בן ר' יצחק יואל מליניץ בן הרה"ק ר' גדליהו בעל "תשואות חן" מליניץ זי"ע מתלמידי מרן אור שבעת הימים הבעש"ט זי"ע. ולאמו הרבנית בילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא בן ר' משה מסלאוויטא בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע.
כשהגיע לפרקו נשא את בת ר' משולם זושא יצחק מטלומאטש (נכד באח"ב להרה"ק הרבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע) חתן ר' יעקב ישראל מטשערקאס בן הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל זי"ע.
מעולם מאס בכתר האדמורו"ת ומשרת הרבנות וישב עה"ת ועל העבודה, והתקשר בקשר אמיץ וחזק לגיסו (בן חותנו) הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפל זי"ע.
בזיוו"ש נשא את בת הרה"ק ר' יעקב יצחק ממאקארוב זי"ע נכד הרה"ק מטשערנאבל זצ"ל והתיישב בקעשינוב, ובעת מאורעות הפאגראמים בקעשינוב היגר לארה"ב בשנת תרס"ז ונתיישב ב'איסט סייד' במאנהעטן.
בשנת תר"ע עבר לעיר באפאלאו במדינת ניו יארק לשמש ברבנות קהל "ברית שלום - אנשי רוסיא" ושם נסתלק ביום י"ג חשון תרע"א ושם הובל למנוחות ובנו אהל על קברו. בפנים האהל לא שמו מציבה כפי מנהג טשערנאבל ועוד צדיקים, ובשלט על פי פתח האהל חרתו אלו הדברים :
פ"נ
בן פורת יוסף, גאון חריף וחכם לב
סיני ועוקר הרים, מורנו הרב ר'
אליהו יוסף בהה"צ הר' גדליה אהרן זצ"ל
מחצבתם קודש, שלשלת היחוס
מקדושי סלאוויטא וליניץ זי"ע
נפ' י"ג מרחשון תרע"א לפ"ק
ת' נ' צ' ב' ה'
* זעה בילד בייגלייט*
האהל בעיר באפאלאו נ.י. על קברו של הרה"צ רבי אליהו יוסף זצ"ל נצר לשושלת ליניץ מגזע הגה"ק בעל תשואות חן מתלמידי הבעשטה"ק זי"ע
בעיית העגונות באמעריקא
בימי מלחמת העולם הראשונה בה נלקחו אלפי יהודים לצבא מבלי באי ביתה, והרבה מנשותיהם נשארו עגונות בלי ידיעה ברורה על גורל בעליהם, אם שרדו בחיים או נהרגו רח"ל בשדה הקרב, שקדו גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהם להציל את בנות ישראל מכבלי העיגון, ועל כל עגונה ועגונה ישבו בתי דינים בכל ערי ישראל לעיין בדיניהם ולנסות להתירם להינשא כדת וכדין עפ"י ההלכה, ואזרו חיל בכחא דהתירא לתקנות העגונות האומללות.
באמעריקא שבימים ההם היתה בעיית העגונות מסוג נוסף על אלו שבאירופה, מלבד מה שהרבה עגונות עזבו את ארצות מולדתיהם והיגרו לאמעריקא, ועקבות בעליהם בצבא לא נודע ונשארו גלמודות, שררה פה רוח של הפקרות פריקת עול, והיה אלו שהיגרו לאמעריקא עם בעליהם אבל הבעלים עזבו אותם ונמלטו לעיירות אחרות לחיות חיי הפקר, מבלי לגרש את נשותיהם שאותם עזבו לאנחות עניות ומרודות ועיניהם כלות ומיחלות לתיקון.
בהעיתונים של אז חוללה רעש על ענין "תקנת עגונות" רעש שהתחילה בקצה המחנה ע"י העיתונים החילונים עם טענות על הרבנים שישבו על מדין ומה אינם עונים לקול שועת אסורו"ת של אחותיהם בנות ישראל, ואינם עושים מה שיבכלתם להתירם מכבלי עיגונם. בכל יום יום קמו כתבנים ולברלרים עם עצות להרבנים מה יעשו ואיך יעשו, וכל הגולה היתה כמדורת אש, ובפרט אחרי שהסמינר של הרע-בנים בראשות דר. שניאור זלמן (סאלאמאן) שעכטר הידוע לשמצה רצו לחדש הענין של "תנאי בנישואין" וגדולי ישראל מכל קצוי תבל הרעישו עולמות נגד דבר כזה.
הצעת תקנת עגונות ע"י האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש מבאפלאו
בחודש תמוז שנת תרע"א כמו חצי שנה לאחרי פטירת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש בעיר באפאלאו אשר בניו יארק, נדפס בהעיתון "די ווארהייט" מכתב של ראשי קהילות "ברית שלום" ו"דורש לציון" שבבאפאלו, וחתומים בשמותם; אלימלך אלאק, משה סמולאוו, יצחק קעץ וחיים קאהן ובה מפרסמים דעת תורתו של רבם לשעבר הגאון רבי יוסף ראבינאוויטש שמצאו בין כתביו ברצון לפרסמו רק שנטרפה עליו השעה, ועפ"י עדותם מסרו האדמו"ר גם בעל-פה בביקורו פעם במשרדת המערכת של העיתון, לעורר לבב הרבנים עם הצעה לתקנות עגונות.
החידוש שבמכתב הזה הוא שהתקנה, על אף שאינו רק בתורת הצעה, ובלשונו בחתימת מכתבו "סוף דבר, לבי לבי לחוקקי ישראל, מי לד' אלי, מקום הניחו לי להתגדר בו, ואתם גם אתם שחרו מכחכם לתקנות עגונות, אני פתחתי לכם פתח כפתחו של מחט, ואתם פתחו לי פתח כפתחו של אולם, ויחשב לכם לצדקה כי פי ה' דובר, וחי בהם" אבל כשנעיין על פתחו שפתח כפתחו של מחט נראה שזה מעין מה שפתחו הפוקרים בהצעה להנהיג תנאי בקידושין שעל ידה יופקעו הקידושין למפרע באם הבעל יעזוב את אשתו, ולא נהיה נצרכים לחכות על גט פיטורין.
בתוך הדברים מוסיף רבי יוסף שבזכרונו כאשר פעם עסק בענין תקנה לעגונה בעת היותו עדיין בארץ מגורי אבותיו, וגם אז רצה לחדש ענין של תנאי ולקח הסכמה על ההיתר מ"ידידי הרב הגאון הרי"א מקאוונע, ומגיסי הרב הגאון והצדיק רבי מרדכי דוב מאירנאסאפליע" והסכימו שניהם על הסברא, והרבי ר' מאטעלע אף כתב לו בכתב עם תוספות מראי מקום שגם התרומת הדשן בפסקים סי' קל"ט ס"ל כן.
מן הנכון לציין שבענין כעין זה יש תשובה שנדפסה בספר "ענף עץ אבות" להג"ר דובער מענקיס שנדפסה בזיטאמיר בשנת תר"ס בהסכמת גודלי וצדיקי דורו, ושם בסי' א' כותב באריכות בענין היתר עגונה ומקדים שקיבל ע"ז הסכמה מהרמ"ד מהארנאסטייפל זצ"ל (ועי' שם בהסכמת הרה"צ רבי ישעי' ממקארוב שכותב בפירוש שאינו מסכים על היתר העגונה שבתשובה א').
מכתבם של ראשי קהילות באפלאו להעיתון "די ווארהייט" עם הצעת האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפלאו בענין תקנות עגונות
האם יש בדפוס היתר כזו מהגאון הצדיק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפל זצ"ל גיסו של האדמו"ר רבי יוסף מבאפאלאו?
תשוח"ח לחבירינו היקרים הרב יצי"ב פתגם על מציאת המאמר ב'די ווארהייט" ולהרב ר' נחוניא על הוספות מראי מקומות
האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש מבאפאלאו זצ"ל והצעתו לתקנת עגונות
*זעה בילד אונטען*
תמונת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפאלאו כפי מה שמופיע בעיתון "די ווארהייט" כ"ו תמוז תרע"א
ר' אליהו יוסף ראבינאוויטש נולד בשנת תר"י לאביו ר' גדליהו אהרן בעל "חן אהרן" מליניץ וסקאליווקא בן ר' יצחק יואל מליניץ בן הרה"ק ר' גדליהו בעל "תשואות חן" מליניץ זי"ע מתלמידי מרן אור שבעת הימים הבעש"ט זי"ע. ולאמו הרבנית בילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא בן ר' משה מסלאוויטא בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע.
כשהגיע לפרקו נשא את בת ר' משולם זושא יצחק מטלומאטש (נכד באח"ב להרה"ק הרבי ר' זושא מאניפאלי זי"ע) חתן ר' יעקב ישראל מטשערקאס בן הרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל זי"ע.
מעולם מאס בכתר האדמורו"ת ומשרת הרבנות וישב עה"ת ועל העבודה, והתקשר בקשר אמיץ וחזק לגיסו (בן חותנו) הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנאסטייפל זי"ע.
בזיוו"ש נשא את בת הרה"ק ר' יעקב יצחק ממאקארוב זי"ע נכד הרה"ק מטשערנאבל זצ"ל והתיישב בקעשינוב, ובעת מאורעות הפאגראמים בקעשינוב היגר לארה"ב בשנת תרס"ז ונתיישב ב'איסט סייד' במאנהעטן.
בשנת תר"ע עבר לעיר באפאלאו במדינת ניו יארק לשמש ברבנות קהל "ברית שלום - אנשי רוסיא" ושם נסתלק ביום י"ג חשון תרע"א ושם הובל למנוחות ובנו אהל על קברו. בפנים האהל לא שמו מציבה כפי מנהג טשערנאבל ועוד צדיקים, ובשלט על פי פתח האהל חרתו אלו הדברים :
פ"נ
בן פורת יוסף, גאון חריף וחכם לב
סיני ועוקר הרים, מורנו הרב ר'
אליהו יוסף בהה"צ הר' גדליה אהרן זצ"ל
מחצבתם קודש, שלשלת היחוס
מקדושי סלאוויטא וליניץ זי"ע
נפ' י"ג מרחשון תרע"א לפ"ק
ת' נ' צ' ב' ה'
* זעה בילד בייגלייט*
האהל בעיר באפאלאו נ.י. על קברו של הרה"צ רבי אליהו יוסף זצ"ל נצר לשושלת ליניץ מגזע הגה"ק בעל תשואות חן מתלמידי הבעשטה"ק זי"ע
בעיית העגונות באמעריקא
בימי מלחמת העולם הראשונה בה נלקחו אלפי יהודים לצבא מבלי באי ביתה, והרבה מנשותיהם נשארו עגונות בלי ידיעה ברורה על גורל בעליהם, אם שרדו בחיים או נהרגו רח"ל בשדה הקרב, שקדו גדולי ישראל בכל מקומות מושבותיהם להציל את בנות ישראל מכבלי העיגון, ועל כל עגונה ועגונה ישבו בתי דינים בכל ערי ישראל לעיין בדיניהם ולנסות להתירם להינשא כדת וכדין עפ"י ההלכה, ואזרו חיל בכחא דהתירא לתקנות העגונות האומללות.
באמעריקא שבימים ההם היתה בעיית העגונות מסוג נוסף על אלו שבאירופה, מלבד מה שהרבה עגונות עזבו את ארצות מולדתיהם והיגרו לאמעריקא, ועקבות בעליהם בצבא לא נודע ונשארו גלמודות, שררה פה רוח של הפקרות פריקת עול, והיה אלו שהיגרו לאמעריקא עם בעליהם אבל הבעלים עזבו אותם ונמלטו לעיירות אחרות לחיות חיי הפקר, מבלי לגרש את נשותיהם שאותם עזבו לאנחות עניות ומרודות ועיניהם כלות ומיחלות לתיקון.
בהעיתונים של אז חוללה רעש על ענין "תקנת עגונות" רעש שהתחילה בקצה המחנה ע"י העיתונים החילונים עם טענות על הרבנים שישבו על מדין ומה אינם עונים לקול שועת אסורו"ת של אחותיהם בנות ישראל, ואינם עושים מה שיבכלתם להתירם מכבלי עיגונם. בכל יום יום קמו כתבנים ולברלרים עם עצות להרבנים מה יעשו ואיך יעשו, וכל הגולה היתה כמדורת אש, ובפרט אחרי שהסמינר של הרע-בנים בראשות דר. שניאור זלמן (סאלאמאן) שעכטר הידוע לשמצה רצו לחדש הענין של "תנאי בנישואין" וגדולי ישראל מכל קצוי תבל הרעישו עולמות נגד דבר כזה.
הצעת תקנת עגונות ע"י האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש מבאפלאו
בחודש תמוז שנת תרע"א כמו חצי שנה לאחרי פטירת האדמו"ר רבי אליהו יוסף ראבינאוויטש בעיר באפאלאו אשר בניו יארק, נדפס בהעיתון "די ווארהייט" מכתב של ראשי קהילות "ברית שלום" ו"דורש לציון" שבבאפאלו, וחתומים בשמותם; אלימלך אלאק, משה סמולאוו, יצחק קעץ וחיים קאהן ובה מפרסמים דעת תורתו של רבם לשעבר הגאון רבי יוסף ראבינאוויטש שמצאו בין כתביו ברצון לפרסמו רק שנטרפה עליו השעה, ועפ"י עדותם מסרו האדמו"ר גם בעל-פה בביקורו פעם במשרדת המערכת של העיתון, לעורר לבב הרבנים עם הצעה לתקנות עגונות.
החידוש שבמכתב הזה הוא שהתקנה, על אף שאינו רק בתורת הצעה, ובלשונו בחתימת מכתבו "סוף דבר, לבי לבי לחוקקי ישראל, מי לד' אלי, מקום הניחו לי להתגדר בו, ואתם גם אתם שחרו מכחכם לתקנות עגונות, אני פתחתי לכם פתח כפתחו של מחט, ואתם פתחו לי פתח כפתחו של אולם, ויחשב לכם לצדקה כי פי ה' דובר, וחי בהם" אבל כשנעיין על פתחו שפתח כפתחו של מחט נראה שזה מעין מה שפתחו הפוקרים בהצעה להנהיג תנאי בקידושין שעל ידה יופקעו הקידושין למפרע באם הבעל יעזוב את אשתו, ולא נהיה נצרכים לחכות על גט פיטורין.
בתוך הדברים מוסיף רבי יוסף שבזכרונו כאשר פעם עסק בענין תקנה לעגונה בעת היותו עדיין בארץ מגורי אבותיו, וגם אז רצה לחדש ענין של תנאי ולקח הסכמה על ההיתר מ"ידידי הרב הגאון הרי"א מקאוונע, ומגיסי הרב הגאון והצדיק רבי מרדכי דוב מאירנאסאפליע" והסכימו שניהם על הסברא, והרבי ר' מאטעלע אף כתב לו בכתב עם תוספות מראי מקום שגם התרומת הדשן בפסקים סי' קל"ט ס"ל כן.
מן הנכון לציין שבענין כעין זה יש תשובה שנדפסה בספר "ענף עץ אבות" להג"ר דובער מענקיס שנדפסה בזיטאמיר בשנת תר"ס בהסכמת גודלי וצדיקי דורו, ושם בסי' א' כותב באריכות בענין היתר עגונה ומקדים שקיבל ע"ז הסכמה מהרמ"ד מהארנאסטייפל זצ"ל (ועי' שם בהסכמת הרה"צ רבי ישעי' ממקארוב שכותב בפירוש שאינו מסכים על היתר העגונה שבתשובה א').
מכתבם של ראשי קהילות באפלאו להעיתון "די ווארהייט" עם הצעת האדמו"ר רבי יוסף ראבינאוויטש זצ"ל מבאפלאו בענין תקנות עגונות
האם יש בדפוס היתר כזו מהגאון הצדיק רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפל זצ"ל גיסו של האדמו"ר רבי יוסף מבאפאלאו?
תשוח"ח לחבירינו היקרים הרב יצי"ב פתגם על מציאת המאמר ב'די ווארהייט" ולהרב ר' נחוניא על הוספות מראי מקומות
- אטעטשמענטס
-
- 20081112_6231312120_יג חשון ח.jpg (113.48 KiB) געזען 5165 מאל
-
- REY Rabinowitz.jpg (21.68 KiB) געזען 5165 מאל
לעצט פארראכטן דורך וויין פלאש אום זונטאג אקטאבער 28, 2018 3:12 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
ויין ישמח לבב אנוש.
- וויין פלאש
- אנשי שלומינו
- תגובות: 7
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 08, 2016 10:47 pm
- לאקאציע: ביים טרינקער אין האנט
- אויפגעפרישט
- שר האלף
- תגובות: 1897
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2016 8:24 pm
- לאקאציע: שטורעם אין גלעזל וואסער
-
- שר חמישים
- תגובות: 96
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 20, 2015 1:24 am
- אויפגעפרישט
- שר האלף
- תגובות: 1897
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 18, 2016 8:24 pm
- לאקאציע: שטורעם אין גלעזל וואסער
- הילולא דצדיקיא
- שר האלפיים
- תגובות: 2420
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
- לאקאציע: באהלי צדיקים
יעצט געהערט אפאר שטוינענדע מעשיות, פון א איד וואס איז דארט געווען א וואך צוריק, און פארט גאנץ אסאך צו דעם רבי'ן
ער דערציילט, איבער א עגונה פון 12 יאר רח"ל, וואס איז געפארן, און א וואך וחצי דערנעך, האט ענדליך איר אפגעפארענער מאן באוויליגט צו געבן א גט
א יונגערמאן וואס האט נישט געוואלט געבן א גט, האט נאכדעם וואס דער שווער איז געווען ביים ציון, געגעבן א גט, און א חודש דערויף איז דאס ווייבל געווארן א כלה
און נאך אפאר מעשיות
זעהט אויס דער צדיק פלעגט טון אין היתר עגונות, העלפט ער שטארק ארויס פאר די נושא.
ער דערציילט, איבער א עגונה פון 12 יאר רח"ל, וואס איז געפארן, און א וואך וחצי דערנעך, האט ענדליך איר אפגעפארענער מאן באוויליגט צו געבן א גט
א יונגערמאן וואס האט נישט געוואלט געבן א גט, האט נאכדעם וואס דער שווער איז געווען ביים ציון, געגעבן א גט, און א חודש דערויף איז דאס ווייבל געווארן א כלה
און נאך אפאר מעשיות
זעהט אויס דער צדיק פלעגט טון אין היתר עגונות, העלפט ער שטארק ארויס פאר די נושא.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
פראהביטש האט געשריבן:נחוניא האט געשריבן:ערליכער האט געשריבן:ווייסט איינער פון מניני שחרית מארגן אינדערפרי אין געגענט אדער פון קבוצות? אין אישי איז אויך גוט , ישר כחכם
Young Israel Of Greater Buffalo
105 maple road
Buffalo, NY 14221
6:45 am
וואס איז מיט א מקוה?
The Mikvah of Buffalo is a beautiful, new facility located at 1019 Maple Road (1-1/12 miles east of Young Israel) on the south side of the road between Steinway and Exeter.
The Mikvah of Buffalo has a separate men's mikvah. It is open Sunday - Thursday until 11:30 AM; Erev Shabbat and Erev Yom Tov until sundown. Call 716-632-0467 or 716-583-2524
נחוניא האט געשריבן:פראהביטש האט געשריבן:נחוניא האט געשריבן:ערליכער האט געשריבן:ווייסט איינער פון מניני שחרית מארגן אינדערפרי אין געגענט אדער פון קבוצות? אין אישי איז אויך גוט , ישר כחכם
Young Israel Of Greater Buffalo
105 maple road
Buffalo, NY 14221
6:45 am
וואס איז מיט א מקוה?
The Mikvah of Buffalo is a beautiful, new facility located at 1019 Maple Road (1-1/12 miles east of Young Israel) on the south side of the road between Steinway and Exeter.
The Mikvah of Buffalo has a separate men's mikvah. It is open Sunday - Thursday until 11:30 AM; Erev Shabbat and Erev Yom Tov until sundown. Call 716-632-0467 or 716-583-2524
Thanks for the info
גאר געשמאק געווען
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
מארגען ער"ח ניסן וועט אי"ה זיין א מנין תהילים בשעה 12:30
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
בשורה טובה!
עס קומט אריין די בשורה טובה אז היימישע עסקנים האבן ערהאלטן די נויטיגע פארמיטן צי פארגרעסערן די אוהל, לויט די שמועות קומט א גרויסע טשערידי קאמפיין אין די טעג פין די יארצייט, וואס געפאלט היי יאר ג' וירא.
עס קומט אריין די בשורה טובה אז היימישע עסקנים האבן ערהאלטן די נויטיגע פארמיטן צי פארגרעסערן די אוהל, לויט די שמועות קומט א גרויסע טשערידי קאמפיין אין די טעג פין די יארצייט, וואס געפאלט היי יאר ג' וירא.
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
ווער עס פארט אהון קען זיך עס ארויס פרינטן לע"נ רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק
און לע"נ רבי יחיאל מאיר בן דוד זי"ע פון ראטשעסטער
תהלים לע"נ
https://www.dropbox.com/preview/%D7%A8% ... e=personal
און לע"נ רבי יחיאל מאיר בן דוד זי"ע פון ראטשעסטער
תהלים לע"נ
https://www.dropbox.com/preview/%D7%A8% ... e=personal
- נישטאמת
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4000
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 28, 2016 4:47 pm
- לאקאציע: איך האף צו וויסן בקרוב
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
אמסטערדאם האט געשריבן:https://www.dryveup.com/buffalo/
ריווער דעיל האט שוין גערעיזט 30k אויפן פעידזש. ווער איז דאס?
- משה צימערינג
- שר האלפיים
- תגובות: 2133
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 28, 2015 9:48 am
- לאקאציע: אונטער דעם אייזערנעם פירהאנג
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
נישטאמת האט געשריבן:אמסטערדאם האט געשריבן:https://www.dryveup.com/buffalo/
ריווער דעיל האט שוין גערעיזט 30k אויפן פעידזש. ווער איז דאס?
בנש״ק ר׳ מתתי׳ סווערדלאף
זיין טאטע איז א ראש ישיבה אין ריווערדעיל. ער איז א איידעם במשפחת טווערסקי פון מילוואקי.
ווי פלעגט די טאטע זאגן?: אלס בעסער ווי געלערנט
- יסוד ארי
- שר חמש מאות
- תגובות: 517
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 26, 2017 9:48 pm
- לאקאציע: אין וואלד
Re: רבי אליהו יוסף ב"ר גדליה אהרן זי"ע מליניץ - באפעלא ניו יארק - י"ג חשון תרע"א
איך פארשטיי נישט וואס דארף קאסטן אזויפיל געלט