רבי חיים טירער מטשערנאוויץ זצ"ל - הבאמ"ח, כ"ז כסלו שנת תקע"ה

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

דאס איז זיכער אז ר' שמעלקא איז געווען אן איידעם ביים באר מים חיים די שאלה איז נאר אויף זיין טאכטער די רביצן פון ר' אברהם חיים לינסקער אויב זי איז אויך געווען אן אייניקל אדער זי איז געבוירן פון אן אנדערע זיוויג
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

מה שכתבתי מקודם

ביתר פרטים בס"ד


רבינו הרה"ק רבי חיים טיראד מטשערנאוויץ בעל באר מים חיים זי"ע נולד בכפר בוצאץ בשנת ה' תק"כ לאביו הרה"ק ר' שלמה טירער מבאטישאן זי"ע ומסופר עלי אביו שנותר ללא פרנסה נקי מנכסיו בעבור שמירת איסור חמץ בפסח. אביו אף מסר את נפשו לקיים מצות ׳חליצה׳ לאשת אחיו, וטלטל עצמו בדרכים מהלך גדול ועצום בכדי להתיר את אשת אחיו המת מכבלי עגינותה, ויתר על כן שלא הטכים ליטול הימנה ממון על זה, על כן נתגלה אליו אליהו הנביא זל״ט ובישרו שיוולד לו בן בעל נשמה גבוהה וקדושה, אשר יאיר אורו על פני תבל.
רבינו היה גאון אדיר איש אלקים קדוש יחיד בדורו בעל מופת גדול והאיר עיני בני ישראל בחיבוריו הקדו', הפליא לעשות לקרב עבריינים לאביהם שבשמים ובעלי חומר המגושים והכניס תחת כנפי השכינה לאין מספר. נפלאות מספרים ממדרגותיו הנשגבים בשבת קודש, ואמרו שבשבת קודש עלה ונתעלה וגבהה קומתו במידת ראש.
היה תלמיד מהמגיד הגדול הרה"ק רבי דובער ממעזריטש זי"ע ומהרה"ק ר' משולם פייבוש הלוי העללער מזבארזי בעל יושר דברי אמת זי"ע ותלמיד מובהק מהרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע. ולמד בחברתא אם הרה"ק ר' אברהם דוד בעל דעת קדושים מבוטשטש זי"ע.
רבינו נודע בשם איש השבת. מסופר כי בפעם ראשן שהיה רבינו בזלאטשוב אצל רבו הק' הי' נער כבן ט"ו שנה, אמר לו המגיד: שמעתי אומרים עליך כי אתה למדן, בא ואנסך: הנה אמר הפסוק (פרשת כי תשא ל"א י"ג) אך את שבתותי תשמורו, אמרי חז"ל במיכלתא: לא נאמר אלא לפי שנאמר לא תעשה כל מלאכה, אין לי אלא דברים שהם משום מלאכה, משום שבות מנין? ת"ל את שבתותי, דברים שהם משם שבות ע"כ המכילתא. ועתה שאל המגיד: שמא תוכל לוצר לי כיצד למדים מי את שבתות, שגם דברי שבות אסור מן התורה? העביר רבינו ידו על מצחו והרהר מעט והשיב מיד: הרי איסור של שבות אין בה שום מלאכה ממש, שהרי מלאכה עצמה כבר אסרה תורה, אלא וודאי שאין שבות אלא משום הדיבר, כמו אמריה לעכו"ם, שהעכו"ם יעשה המלאכה בשביל הישראל. וזה שאמר הקב"ה לישראל את שבתותי תשמורו, כלומר, תשמרו את השבת שלי, ואיני יודע איזהו שבת מיוחד להקב"ה יותר מלבנ"א, שיקרא במיוחד שבת של הקב"ה? אלא נלך לשבת הראשון ששבת בו הקב"ה, ונראה, לאחר שברא הקב"ה את עולמו בששה ימים, שבת ביום השביעי מכל מלאכתו, ואיזה מלאכה הי' להקב"ה בששה הימים, גלה לנו דוד המלך ע"ה (תהלים ל"ג) ואמר: ב'דבר ה' שמים נעשו, מכאן אתה למד כי מלאכתו של הקב"ה אינה כ"א דברים בלבד, וכשאחז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם, ועתה כשאומר הקב"ה לישראל את "שבתותי" תשמורו, הוי אומר כשבת של הקב"ה ששבת מן הדברים, א"כ לפנינו איסור שבות שהוא רק דברים, כמו אמירה לעכו"ם, ואיסורה אנו למדים מן התורה. תשובה מחוכמת זו מצאה חן עצום בעיני המגיד, ומיד קם וקרא לאותם שסבבוהו ואמר: עתיד הוא הנער הלזה להיות יונק מקדושת שבת ומתענוגיה.
יהודי אחד בא אל רבינו בערב שבת והתאונן על כך ששלח שוורים רבים לארץ רחוקה, ועל אם הדרך נחלו במחלת בהמות המידבקת, חלק מהם אף מתו, והוא צפוי להפסד ממון עצום. ענה לו רבינו: וכי עלה על דעתך שאברך את שווריך והם ירעו בשבת?! שבת נוטריקון ש׳בת ב׳המתך ת׳לך - ש׳בת ב׳המתך תימות! התחיל היהודי לזעוק: לא! רבי, הנני מבטיח שלא ירעו עוד בהמותי בשבת. נענה רבינו ואמר לו: אם כן אתה אומר, הרי שיבת ביהמתך ת׳נוח, שיבת ב׳המתך ת׳צלית.
חבר ספרי המפורסמים על חסידות ה"ה ארץ החיים, באר מים חיים, שער התפלה, סידורו של שבת. ובספרו הק' שער התפלה מאריך הרבה בגודל כח התפלה שנתן לנו השי"ת, שהאדם יכול להפיל תחנוניו לפני המקום, ומביא מדברי המדרש (שמו"ר ל"ח ד') שהקב"ה אמר לבני ישראל "בכו והתפללו לפני ואני מקבל" ומבאר שם שהתפלה הוא כמו סם שנותנין לחולה שלא יישן שינת עולם, כן נתן הקב"ה לישראל כח התפלה כדי שעל ידה לא יישנו שינת עולם בהסתר הגלות.
שמש בכתר הרבנות בכמה קהלות קדו' מדינות וואלחיי, מאהלוב, קעשנוב, בראטשב, וגליל באקווינא, ובשנת תקמ"ב בטשערנוויץ, וסוף ימיו בשנת תקס"ז עלה לארץ ישראל וקבע ישיבתו באה"ק בעיר צפת. פעם דרש שם בבית הכנסת ועבר דרך שם הרה"ק ר' דוד שלמה אייבשיץ מסאראקא בעל ערבי נחל זי"ע ושאל: מי הוא הדורש כאן? ואמרו לו שזה רבינו בעל באר מים חיים. ונענה הערבי נחל זי"ע ואמר: תורה אני יוכל לומר עוד יותר טוב ממנו, אך את שלהבת הקודש "דעם פלאם פייער: את זה יכול רק הוא.
פעם חלה רבינו ונתעלף ונשמתו עלתה לעלם האמת, ומצא שם את הרה"ק מרן רבינו הבעל שם טוב זי"ע, אמר לו רבינו שיש לו פתחון פה לבקש הימנו טובה לרפואתו, כי הוא תלמיד המגיד מזלאטשוב זי"ע, והמגיד הק' היה נוהג לספר בכל שבת בסעודת שלישית מעשה מהבעש"ט הק, ופעם נתארכה סעודה השלישית עד קרוב לאור הבוקר, ורצה המגיד לברך ברכת המזון, ואמר לו רבינו: רבי הרי עדיין לא סיפרו מעשה ממרן הבעש"ט, וסיפר המגיד מעשה מהבעש"ט ואחר כך בירך ברכת המזון, ובודאי היה מזה נחת רוח להבעש"ט הק' על כן מבקש הוא מהבעש"ט שכיון שהוא עשה לו נחת רוח בהזכירו את המגיד הק' מזלאטשוב זי"ע לספר מעשה ממנו, ע"כ מבקש מהבעש"ט גם כן שישלם לו טובה וישתדל לרפואתו, וכך הוה שנתרפא תיכף.(עבודת עבודה)
נסתלק לגנזי מרומים ביום ג' דחנוכה ז"ך כסלו תקע"ח ומנוחותו כבוד בבית החיים העתיק בצפת הנקרה מערת הבאר מים חיים. ועל מצבתו חריץ: פ"נ הרב ר' חיים בן החסיד ר' שלמה מבאטישאן נלב"ע ביום כ"ז כסלו תקע"ח חיבוריו הוא סידורו של שבת שער התפילה באר מים חיים ארץ החיים.
בניו היה הרה"ק ר' שלמה זי"ע הרה"ק ר' יעקב יוסף זי"ע חתנו של הרה"ק ר' יצחק מקאליס זי"ע בן הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסאדילקוב בעל דגל מחנה אפרים זי"ע והרה"ק ר' קלונימוס זי"ע. חתנו הרה"ק ר' שמואל שמעלקא מראמאן זיע"א

זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

מדברי תורתו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

מתורתו של רבינו זי"ע
הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר: כי יום השלישי ירמז על התורה הקדושה הנקראת אורין תליתאי כמחז"ל (שבת פ"ח) ויום השביעי מרמז על יום השבת, ואם בשני הדברים האלה הוא מתחטא ומטהר אז ודאי יטהר כנא'. ומכלל הן אתה שומע לאו, כי אם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי שהן כללות התורה לא יטהר לעולם טהרה גמורה הראוי כמדובר.
(באר מים חיים פ' חקת)

ולכן תדע כי כל הכוונות של שבת, מן תפילת ערבית עד מוצאי שבת, אין כוונתנו כמו בשאר הימים והזמנים שעל ידי תפילתנו וכוונתנו על ידי עובדא דלתתא יתער עובדא לעילא ולעילא ולהעלות כל העולמות כפי ערך הזמן שנוכל להעלות העולמות על ידי כוונתנו, אלא כוונת שבת אין אנו מכוונים לעשות על ידי פעולת כוונתנו שום עליה למעלה כי הוא נעשה מאליו, רק שכמו שיש עליה בשבת כפי הזמנים שבו נעשה מאליו, כך אנו מכוונים איזה פעולה בכל תפילה לכוון בזו התפילה כפי העליה שבאותו הזמן, ולא שיעשה כוונתנו איזה פעולה, כי כל הפעולות נעשים מאליהם.
(סידורו של שבת)

ענין חשיבות ספרי רבינו
הרה״ק רבי ישראל מרוזין זי״ע החשיב עד מאד את הספר באר מים חיים, והתבטא ואמר כי הספר הזה הוא יתיד במינו באופן כתיבתו שהוא כדבר איש אל רעהו. והסביר, כי מנהגו של רבינו היה שהיה יושב בליל שישי בבית מדרשו לאחר שפתח את ארון הקודש ודיבר דברי התעוררות ומוסר על סדר הפרשה, ולא היה נמצא שם איש כי אם סופרו נאמן ביתו רבי צבי גרשון שכתב את כל הדברים והדפיסן עלי ספר.

הרה״ק רבי חיים מצאנז התבטא על הספר באר מים חיים: ״ער מאכט פלאצערען דאס הארץ צום לעבעדיגעד בורא" הספר מרחיב את הלב לחי העולמים.
הרה״ק רבי מרדכי חיים סלונים זי"ע אמר: כי מקובל שלפעמים היה רבינו מעיר את רבי צבי גרשון כדי שיכתוב את דבריו.
(מאמר מרדכי)

וסיפר שהיה פעם רבי אחד אשר בכל ליל שבת לא קידש על היין עד שלא גמר ללמוד ״באר מים חיים״ על הסדרה. פעם אחת נחלה בנו, רחמנא לשיזבן, ולא היתה דעתו מיושבת עליו, על כן לא יכול היה ללמוד כדרכו בעיון בספר, אבל על כל פנים אמר את התיבות מהספר הק׳ בלא לחשוב על פירוש המילות, ותיכף כאשר גמר לומר ״באר מים חיים״ על כל הסדרה נתרפא בנו.
(שיח זקנים)

בתקופה מסוימת היה קיים בישיבת ווישניץ סדר לימוד כשעה לפני קבלת שבת. אחד הבחורים אשר היה מיוצאי חלציו של רבינו הבאר מים חיים זי״ע בשבתו פעם לעיין בספר ״באר מים חיים״ חטפתו שינה ונרדם, והנה חלם כי הינו רואה לפניו יהודי זקן שאמר לו כי שמו חיים, והוא בעל מחבר הספר הק׳ ״באר מים חיים״. כאשר נתעורר הבחור היה מרוגש מאד אך לא סיפר את חלומו לאיש. בתום התפילה כשעברו הבחורים במהירות ליד הרה"ק בעל אמרי חיים זי"ע להתברך בברכת "גוט שבת״, רמז לו האמרי חיים שיתקרב אליו ולחש באזנו: ״אם לומדים ׳באר מים חיים׳ זוכים לתזיונות יפים!

ספר באר מים חיים: מכניס בלב האדם רגש אהבה ותשוקה להקב״ה ויש לו צחות לשון. (מבעל ישעות משה מווישניץ זי"ע)
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

ביקסאד האט געשריבן:צווייטנס אז די קינדער פון הרה"ק ר' שמואל שמעלקא מ'ראמאן-באר זענען נישט קיין אייניקלעך פון דעם באר מים חיים, זעה אין זרעא קדישא-לינסק.

אין קונ' היחוס פון דעם טשארנאביל'ער גזע שטייט אזוי געשריבן

ג. בנו רבי אברהם חיים מלינסק (כ"ה מנחם-אב), חתן דודו רבי שמואל שמעלקא מרומאן, בן רבי מנחם מענדל מלינסק (הנ"ל), וחתן רבי חיים מטשערנאוויץ בעל באר מים חיים (כ"ז כסלו).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
סופר ומונה
שר חמישים
תגובות: 60
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 20, 2012 1:25 pm
לאקאציע: ביים שרייב טיש מיטן פעדער אין האנט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סופר ומונה »

ארויפגעברענגט לכבוד די יארצייט.
אוועטאר
רבניש
שר שלשת אלפים
תגובות: 3066
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 31, 2012 4:24 pm
לאקאציע: בחלקת הרבנים...אויף אפרוה!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רבניש »

סופר ומונה האט געשריבן:ארויפגעברענגט לכבוד די יארצייט.

און ממילא וואס וועט יעצט געשהן אז סיז ארויפגעברענגט?
אחד מעיר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 350
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

בניו של הבאר מים חיים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אחד מעיר »

ראיתי בהמודיע תורני מאמר אודותיו שנכתב ע"י טירנואר
ובסופו מונה צאצאיו וכותב שהיה לו בן הרב "שלמה",

לפי מה שידוע לי לא נזכר בשום מקום שם כזה. האם מישהו יודע פרטים עליו?
מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

בן בוזי האט געשריבן:נכד בעל באר מים חיים

ממשפחת הבאר מים חיים באוזשערן.JPG
ממשפחת הבאר מים חיים באוזשערן.JPG (313.13 KiB) געזען 5366 מאל


אויפן ביה"ח אין אוזיערנא


קען איינער אויסליינען דעם גאנצן נוסח המצבה?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
מארגען שטערן
שר חמישים
תגובות: 77
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 27, 2015 7:50 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מארגען שטערן »

ביקסאד האט געשריבן:די יום ההסתלקות פון דעם בעל באר מים חיים איז געווען שבת קודש כ"ז כסלו תקע"ח,

אין דעם ספר פרי צדיק עץ חיים - פרקי תולדות ימי חיי בעל באמ"ח, ארויס געגעבען דורך ר' אברהם אפרים גאטהייל, בשנת תשנ"ה, האט ער א גאנצע פרק מוקדש דערפאר, מיט די ארגינעלע מצבה, איטליכע עדות, ועוד, תעיין שם ותמצא נחת.

דער ארויסגעבער האט א מכון שש וארגמן, וואס האט אויך ארויס געגעבען מער וואו א צענדליג אינטערסאנטע גליונות מיט טשיקאווע ענינים אונטער דעם נאמען שבט מישראל.

איינער וייסט וויא איז דא צו באקומען די ספר 'פרי צדיק עץ חיים' איינט ?
מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

וויאזוי האט געהייסן די רביצין פונעם באר מים חיים?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
מה ידידות
שר חמש מאות
תגובות: 858
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה ידידות »

למעשה זעה איך דא אז זי האט געהייסן דרעזיל בת ר' שמשון

שטר מתנה בחתימת האדמו"ר רבי חיים מבאטשאן בעל ה"באר מים חיים", עם חתימות אשתו ובניו - בוטושאן, תקע"ג / שטר מכר על העברת נכסים בבוטשאן לבעלותו של רבי חיים טירר אב"ד בוטושאן - בוטושאן, תקס"ד
שני דפים בכתב יד - מסמכי העברת בעלות על קרקעות - אחד מהם בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי חיים טירר בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת", המעביר את נכסיו בחו"ל לבניו, לרגל עלייתו לארץ ישראל, בשלהי שנת תקע"ג (קיץ 1813):
· שטר מכר, העברת בעלות נכסים לרשותו של אב"ד בוטושאן האדמו"ר רבי חיים ב"ר שלמה טירר מטשרנוביץ, בחתימת ידו של המוכר "משה במ' יהודא ליב זצוק'ל". באטשאן (בוטושני, מולדובה), ט"ו באב, תקס"ד [1804].
· שטר מתנה והעברת בעלות נכסי האדמו"ר רבי חיים טירר בעיר בוטושאן, לרשות בניו רבי יוסף יעקב, וקלונימוס קלמן. בחתימת יד קדשו: "הק' חיים מבאטשאן", חתימת אשתו הרבנית "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל", ובחתימת שלשת בניו: "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעיה טירער מק"ק באטשאן". בוטושאן (בוטושוני, מולדובה), כ"ו סיון תקע"ג [1813].
שטר זה נכתב (כפי הנראה) על רקע הכנותיו של ה"באר מים חיים" ואשתו לעלייתם לארץ ישראל בשלהי אותה שנה. המסמך נערך ונכתב ע"י סופר בית הדין שבבוטשאן: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדי'[ם] הח"מ... איך באו הזוג הנ"ל לפנינו, ה"ה האשה הרבנית מרת דרעזי'[ל] בת מו"ה שמשון ז"ל, והדר בעלה הרב הגאון הגדול האמתי הצדיק המפורסם איש האלקי מו"ה חיים נ"י, ואמרו לנו: הוו עלינו עדי'[ם]... וקנו מכל א' מאתנו הזוג הנ"ל... וכתבו... ואף חתמו ותנו ליד בנינו ה"ה הרבני הנכבד מו"ה יוסף יעקב נ"י, להיות בידו וביד ב"כ ויו"ח [באי כוחו ויוצאי חלציו] לעדות ולזכות ולראי'[ה]... והנני מודיע בפניכם היום... איך היות שהנחלאות שיש לנו בק' באטשאן העומדי' ברחוב הנקרא ציגאני... נותנים לבנינו הרבני הנגיד מו"ה יוסף יעקב נ"י במתנת בריא את החלק והנחלאות העומדי'[ן] פניהם למערב... והחלק השני דהיינו הנחלאות העומדי'[ן] פניהם למזרח הקרקע, וכל הבנינים שעליה, שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו הזוג הנ"ל...". בסיום שטר הקנאה זה חתומים שני עדים: "נא' הק' אהרן בא"א מו"ה דוד זללה"ה", "נא' הק' צבי הירש בהאמ"ו מאיר סגל זלה"ה".
השטר מפרט את גבולות הנכס מכל ארבע רוחותיו, את שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו, וכן סימון מדוייק של השטחים המתחלקים בין שני האחים רבי יוסף יעקב וקלונימוס קלמן.
לאחר חתימת העדים, נוספה שורה: "וליתר שאת ותוקף ועוז כל הנ"ל לנימוסי המדינה באו הזוג הנ"ל ובניהם על החתום... שנת הנ"ל פה באטשאן". לאחריה חתומים בכתב ידם: "הק' חיים מבאטשאן"; "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל"; "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעי' טירער מק"ק באטשאן".
בשולי השטר חותמים עדי קיום על החתימות שנחתמו בפניהם: "בפנינו עדי'[ם] הח"מ חתמו עצמם הזוג הנ"ל ה"ה הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י, וזוגתו הרבנית מרת דרעזיל תחי', ובניהם ה"ה הרבני מו"ה שלמה נ"י, ואחיו הרבני מו"ה ישראל נ"י, ע"כ המבואר לעיל בחתימת ידיהם ממש ובמ"ק [ובמסירת קנין], ואישרניהו וקיימינהו כדחזי למהוי. נאום הק' צבי הירש בהמ' מ"ה מאיר סגל זלה"ה, ונאום הק' משה ישראל בהרב מוה"ר יונה הכהן".
מעבר לדף, מופיע רישום נוסף בחתימות שלשת דייני העיר: "ולהיות שבפנינו נעשה כל הנ"ל ובקגא"ס, באנו להעיד על זה, דהיינו על כל גוף הענין ועל כל חתימתם, יום דמעב"ל [דמעבר לדף], פה ק' באטשאן. נא' הק' מרדכי בה-- מהור"ר שמעון ז"ל, נא' הק' משה במ"ה נתן שפירא, נא' יהודא ליב במ"ה שרגא סגל".
בראש העמוד האחורי מספר שורות, כפי הנראה אישור נוטריוני (ברומנית).
בדף הראשון משנת תקס"ד, נמצא שטר המכר שבו קנה רבי חיים טירר את הנכסים הנ"ל: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים הח"מ, בשני בשבת בחמשה עשר יום לחודש מנחם אב שנת חמשת אלפים וחמש מאות וששים וארבע לבריאת עולם... כאן עיר באטשאן. איך שבא לפנינו ה"ה הרבני מו"ה משה בה"ה מו"ה יהודא ליב, ואמר לנו הוי עלי עדים כשרים... חתמו ותנו ליד הרב הגאון המפורסי' מו"ה חיים בה"ה מו"ה שלמה, להיות בידו... שמכרתי אני את הבית שלי העומד פ"ק באטשאן, ברחוב הנקרא רחוב השחורין [=אולי הכוונה לרחוב הצוענים, המוזכר בשטר השני משנת תקע"ג: "ברחוב הנקרא ציגאני"] הידוע במצריו... ומהיום והלאה הוא בחזקת הרב הגאון מו"ה חיים הנ"ל... וכבר קבלתי מן הרמ"ח [=הרב מורינו חיים] הנ"ל כל דמי המכירה עד גמירא... את הכל קבלתי מידו לידי עד פרוטה אחרונה...". על השטר לא חתומים העדים, אלא המוכר בלבד: "משה במ' יהודא ליב זצוק'"ל".
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (שנות התק"כ-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. כיהן ברבנות בערים: קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי על עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה), ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א) ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) ו"באר מים חיים" (סדילקוב, תק"פ) מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. השפעתו בכל הנוגע להעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה, הייתה רבה ביותר. בספריו נדפסו כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".
בנו הגאון רבי יוסף יעקב טירר - המוזכר בשטר כמקבל חצי מהנכסים - חתנו של רבי יצחק מקאלוש, בנו של ה"דגל מחנה אפרים". לאחר שעלה אביו לארץ ישראל, מילא רבי יוסף יעקב את מקומו ברבנות. נפטר בשנת תרכ"ו.
על בנו רבי שלמה טירר החתום במסמך שלפנינו לא ידועים כל פרטים. בנו רבי ישראל, החתום לפנינו, אינו מוזכר אצל כותבי כותבי תולדותיו של בעל ה"באר מים חיים" ואינו ידוע כלל.
בנו קלונימוס קלמן ישעיה טירר - החתום שלישי במסמך שלפנינו - היה בתחילת דרכו חתן של זקן האדמו"רים רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "האוהב ישראל". לאחר נישואיו [בסוף שנות התק"נ בערך] הוא יצא לתרבות רעה. עקב כך התגרש מאשתו יוכבד [והיא נישאה בשנית לאדמו"ר רבי דן מראדוויל]. אך למרות זאת לא זז אביו מאהבתו אליו, הוא היה שולח אליו מתנות, והיה משכים בבוקר להכין לו מאכל ומשתה, וכל אשר שאל לא מנע ממנו. ע"פ המסורת החסידית, לעת זקנתו "נעשה בעל תשובה גמור" לאחר פטירת אביו, "ע"י שנתגלה אליו רבינו הקדוש [אביו] ועוררו לתשובה", ונקבר בצפת.
בספר "בית קומרנא" מסופר כי קלונימוס קלמן הנ"ל שהה מספר שנים בעיר קומרנא, שם התחבר עם פוחזים וקלי דעת. "בשנת תקס"א בא ר' חיים בעצמו לקומרנא לבקר את בנו, וכשמצא אותו יושב בבית מרזח מהביל מבישול מאכלות אסורות, משחק בקלפים וזיעתו ניגרת לו על פניו, ניגב אביו ר' חיים את הזיעה בממחטתו מפניו, נשק לו על מצחו, ואז גם פעל אצלו שיעזוב את קומרנא ויחזור אתו לצ'רנוביץ". כשעזבו האב ובנו את קומרנא, "אנשי העיר זרקו אבנים אחריהם... ואז יצאה כשגגה היוצאת מפי השליט, קללה מפיו, שהעיר תישרף. ובעודו עוזב גבול העיר, יצאה אש ותאכל כל בתי העיר...". (בית קומרנא, מאת רבי ברוך ישר שליכטר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 16-17). עוד מסופר שם, כי אמרו בשם רבי חיים טירר שהדרדרותו של בנו, הוא נסיון מן השמים עבורו אם ימשיך לאהוב אותו "מכיון שתמיד היה ממליץ טוב על ישראל והיה טוען: רבונו של עולם ואם בניך חטאו, האם לא תרחם עליהם? סוף סוף אף על פי שחטאו בניך הם! ואז ניסו אותו מן השמים לראות אם הוא בעצמו כשבנו ילך בדרכים נלוזות, יוסיף לאהוב את הבן ולרחם עליו" (בית קומרנא, עמ' 16). בספר ענף עץ אבות, מובאת שמועה מוסמכת בשם האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב על פשרה של הנהגה זאת של רבי חיים: "...למען יוכל להמליץ לפני הקב"ה ראה כי אני בשר ודם ואוהב את בני ומקרבו בטרם הולך בדרך הישר, כן גם אתה תרחם על בניך, כי בין כך ובין כך קרויים בנים. כן אמר האדמו"ר הקדוש זצ"ל" (ענף עץ אבות, ירושלים תשל"ב, עמ' רד, בשם רבי שמואל הילפרין מאמשטרדם, שאביו רבי יוסף הילפרין שמע כן מהאדמו"ר מטשורטקוב).
בשטר המתנה שלפנינו אנו רואים שרבי חיים ורעייתו אכן קירבו באהבה את בנם קלונימוס הנ"ל והקנו לו במתנה מחצית מנכסיהם בעיר, שוה בשוה עם אחיו רבי יוסף יעקב: "והחלק השני... שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו...".
[2] דפים. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. בדף משנת תקע"ג קרע בשוליים השמאליים, עם פגיעה קלה מאד בטקסט, משוקם בהדבקת סרט נייר.
אוטוגרף חתימת ידו של רבי חיים טירר הינו נדיר ביותר. בעולם ידועים מספר ספרים עם חתימות, שמשערים שהן חתימות ידו, אך במסמך שלפנינו מופיעה חתימה אוטוגרפית ברורה בכתב יד קדשו, על גבי מסמך מקורי, עם עדויות חתומות ומקוריות של עדים המעידים על מהימנות חתימת ידו של "הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י" שחתם בפניהם.


צילום מהחתימות
81_4.jpg
81_4.jpg (726.38 KiB) געזען 4837 מאל


אחד מעיר האט געשריבן:ראיתי בהמודיע תורני מאמר אודותיו שנכתב ע"י טירנואר
ובסופו מונה צאצאיו וכותב שהיה לו בן הרב "שלמה",

לפי מה שידוע לי לא נזכר בשום מקום שם כזה. האם מישהו יודע פרטים עליו?


למעשה זעהט מען דא קלאר אז ער האט געהאט א זון ר' שלמה
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
ביקסאד האט געשריבן:צווייטנס אז די קינדער פון הרה"ק ר' שמואל שמעלקא מ'ראמאן-באר זענען נישט קיין אייניקלעך פון דעם באר מים חיים, זעה אין זרעא קדישא-לינסק.

אין קונ' היחוס פון דעם טשארנאביל'ער גזע שטייט אזוי געשריבן

ג. בנו רבי אברהם חיים מלינסק (כ"ה מנחם-אב), חתן דודו רבי שמואל שמעלקא מרומאן, בן רבי מנחם מענדל מלינסק (הנ"ל), וחתן רבי חיים מטשערנאוויץ בעל באר מים חיים (כ"ז כסלו).

ווער האט געשריבן דעם קונטרס און ווי קען מען עס באקומען?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

דער שרייבער איז הרה"צ ר' פינחס ישראל טווערסקי שליט"א
בן כ"ק אדמו"ר מטשארנאביל שליט"א

דער קונ' הייסט 'אבותינו' אין די בעק שטייט ביים ראפשיצער רב דעם אויבנדערמאנטן שטיקל פון דעם יחוס וואס איך ברענג אראפ.

מן הסתם קען מען דאס באקומען כהיום נאר אין חצה"ק טשארנאביל אין אשדוד.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

צוויי שאלות

א) ווי קומט צו טשערנאביל די יחוס פון רא"ח מלינסק?

ב) דער קונטרס האט א זעלבסט שטענדיגע מקור?, אויב נישט מאי אולמי'?
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

א) ביים באשרייבן דעם ראפשיצער רב (פון וועמען דער טשארנאביל'ער רבי שליט"א איז א אייניקל, דורך זיין שווער זז"ג לאוי"ט) שרייבן זיי אויך די קינדער, און דארט שרייבן זיי דעם נוסח

ב) איך קען נישט זאגן פאר זיכער, אבער מן הסתם איז איינע פון זייערע מקורות, דעם שוואגער פונעם טשארנאביל'ער רבי, החקרן הרב ד. נחמן רוטנר שליט"א, וואס האט אסאך חוקר געווען אין יחוס בכלל, און יחוס משפחתו בפרט.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
אפטא
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 16, 2017 9:21 pm

משפחת ראזענקראנץ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אפטא »

ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
ארץ החיים.JPG
ארץ החיים.JPG (63.54 KiB) געזען 4761 מאל
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
ארץ החיים.JPG

ר' יוסף ראזענקראנץ האט געוואוינט אין סאדיגורא?
אפטא
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 16, 2017 9:21 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אפטא »

נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
ארץ החיים.JPG

ר' יוסף ראזענקראנץ האט געוואוינט אין סאדיגורא?

אזוי זעהט אויס פון זיין חתימה 'פה סאדאגורא'.
קען זיין אפשר אז ס'איז פאראן דארט אין סדיגורא א מצבה זיינע וואס מען קען אפשר קליגער ווערן דארעך דעם?
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

אפטא האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
ארץ החיים.JPG

ר' יוסף ראזענקראנץ האט געוואוינט אין סאדיגורא?

אזוי זעהט אויס פון זיין חתימה 'פה סאדאגורא'.
קען זיין אפשר אז ס'איז פאראן דארט אין סדיגורא א מצבה זיינע וואס מען קען אפשר קליגער ווערן דארעך דעם?

עס איז בכלל נישט קיין ראיה. ער האט פשוט געקענט זיין דארט אלס נסיעה לצדיק.
ווילאנג מען ווייסט נישט וואו ער האט געוואוינט, און די נעמען פון זיינע עלטערן, איז זייער שווער צו זוכן.
אפטא
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 16, 2017 9:21 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אפטא »

נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:
נחוניא האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ס'איז פאראן א משפחת רוזנקרנץ (ראזענקראנץ/רויזין קראנץ) אייניקלעך פון הייליגן באר מים חיים.
אנהייב ספר ארץ החיים - תהלים (ארויס געגעבן דורך ר' חיים לייב פאנק מסאדיגורא) ווערט געברענגט א שטר מכירה וואס א אייניקל פון באר מים חיים יוסף רויזענקראנץ פארקויפט די כת"י וואס ליגט ביי איהם פאר ר' חיים לייב פאנק זאלל דאס ארויס געבן.
ווער קען דא ארויס עלפן, ווי אזוי גייט דער ייחוס פונקטליך ביז צום באר מים חיים. (צו באמערקן אז רבי דער באר מים חיים איז נפטר געווארן תקע"ח און דער ספר איז געדריקט געווארן תרכ"א אזוי אז צופיל דורות איז נישטא)
בייגעליגט דא די שטר מכירה ווי ס'איז געדריקט און ספר ארץ החיים.
ארץ החיים.JPG

ר' יוסף ראזענקראנץ האט געוואוינט אין סאדיגורא?

אזוי זעהט אויס פון זיין חתימה 'פה סאדאגורא'.
קען זיין אפשר אז ס'איז פאראן דארט אין סדיגורא א מצבה זיינע וואס מען קען אפשר קליגער ווערן דארעך דעם?

עס איז בכלל נישט קיין ראיה. ער האט פשוט געקענט זיין דארט אלס נסיעה לצדיק.
ווילאנג מען ווייסט נישט וואו ער האט געוואוינט, און די נעמען פון זיינע עלטערן, איז זייער שווער צו זוכן.

גערעכט. אבער נאך אלץ מיין איך אז ער האט געוואוינט אין סדיגורא, ווייל הער ענדיגט די כתב "באתי עה"ח וכו' פה סאדאגורא" (דאס הייסט אז דארט האט ער געחתמ'ט) און נאך דעם שרייבט ער זיך אונטער "נאום הק' יוסף רוזינקראנץ פה סאדאגורא" (לכאו' מיינט דאס אז דארט וואוינט ער).
סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 741
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm

מערת בעל באמ"ח בצפת

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטרעטענער אייניקל »

לכבוד יומא דהילולא דרבינו בעל באמ"ח - כ"ז כסלו:

תמונה מפתח המערה של הרה"ק בעל באמ"ח - בביה"ח העתיק בעיר צפת:
אטעטשמענטס
מערת ציון  בעל באר מים חיים בעיה''ק צפת.jpeg
מערת ציון בעל באר מים חיים בעיה''ק צפת.jpeg (327.45 KiB) געזען 4545 מאל
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלפיים
תגובות: 2419
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הילולא דצדיקיא »

א שיינע בילד

רבניש האט געשריבן:
סופר ומונה האט געשריבן:ארויפגעברענגט לכבוד די יארצייט.

און ממילא וואס וועט יעצט געשהן אז סיז ארויפגעברענגט?

אז איינער וואס וויל נתעורר ווערן פון א שיינע מעשה, אדער א דבר לימוד, וועט דאס האבן צו די האנט.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9581
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

איז דא א געפארעכץ צום ציון פון באר מים חיים אין דא יארצייט ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8685
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

לכבוד חנוכה ולכבוד יומא דהילולא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

הנה כבר כתבנו בכמה מקומות כי שני בחינות נמצאים במה שהקב"ה מפליא נסיו לעמו ישראל, שעליהם שיבח אליהו למרי עלמא (בתיקוני זוהר י"ז א) ואמר אנת הוא עילת העילות וסיבת הסיבות. האחד כאשר הקדוש ברוך הוא מפליא פלאות בשבירת ושידוד כל בחינת טבע העולם ומכניע כל מערכת השמים וכוכביהם נגדם כמו בפקידת אברהם ושרה בבנים שמזל השמים הראה להיות אברהם עקר לעולם לא יראה זרע ח"ו והקב"ה הגביהו למעלה מן המזל ואמר לו מאי דעתך דקאי צדק במערב אהדרנא ומוקמינא ליה וכו' כמו שאמרו חז"ל (בשבת קנ"ו ב) או בנסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף והורדת המן והשליו ארבעים שנה לשש אלף רגלי שכל אלה הם נסים למעלה מטבע העולם. ועל זה עולה שבחו בעילת העילות כי לפי שהוא כביכול העילה הראשונה וכולם הם עלולים מאתו יתברך הרי כולם בידו הם לשברם ולהכניעם ולכפותם מלפני מקבלי התורה וצאצאיהם.
והשנית הוא כשח"ו אין ישראל זוכים לבחינה המופלאה הלזו שיהיה הנס נגלה ונראה לעין כל כי הוא האל העושה פלא. אז כביכול הקדוש ברוך הוא מפליא נסיו עמהם מלובש בדרך טבע העולם. כמו בנס חנוכה כשעמד עליהם מלכות הרשעה וכו' אף שהקב"ה מסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים מכל מקום יוכל המתעקש לומר כי מקרה הוא שקרה בטבע העולם להיות אימת חלש על גבור ולהתגבר עליו וכן בכל מלחמות ישראל אף שהיו בנסים מופלאים מכל מקום הם מלובשים בטבע העולם לערוך מלחמה בכלי קרב לישא גוי אל גוי חרב וכמו בנס מרדכי ואסתר אף שהיה נס נפלא פלא והפלא. מכל מקום נתלבש בטבע שתלקח אסתר אל בית המלך ולבקש מלפניו על עמה וכמאמר חז"ל (במדרש רבה ריש אסתר) מלך אדם זה אחשורוש וכו' שהרג אשתו מפני אוהבו פעם אחרת הרג את אוהבו מפני אשתו והארכנו בזה במקום אחר. ועל זה הקדוש ברוך הוא מהולל בתשבחות סיבת הסיבות שהוא המסבב כל הסיבות וכל טבע העולם הכל מלא השגחת הבורא יתברך והוא מלא נסים ונפלאות בהמצאות טרף לבריותיו ובכל הדברים שבעולם.
וכל עין רואה כאשר יראה ויביט באמיתיות לבבו ונפשו יודעת מאוד כי השגחת הבורא מלא בכל הצטרכותיו ועניניו ומפליא פלאות שם בכל רגע ורגע, רק שנתלבשו בסיבות העולם והקב"ה כביכול מסבב הסיבות כולם ברוב רחמיו וחסדיו וזה לפי שאין אנו זוכים לקבל השגחותיו יתברך בנגלה ונראה לעין כל להיות חומץ כשמן יודלק כמעשה רבי חנינא בן דוסא (בתענית כ"ה א) ובשאר הפלאות שלא בטבע, והוכרחו כל הנסים להתלבש בטבע וכמאמר חז"ל (שבת י"ג ב) שאם באנו לכתוב נסים שנעשה לנו אין אנו מספיקין וכו' ופירש רש"י שם לפי שהן תדירות וכו'. אך שנעשה הכל בהסתר בתוך הטבע כאשר הארכנו במקום אחר.
ואתה דע לך כי כל הענין הזה שהקב"ה כביכול יפליא פלאות אלה או כאלה אין המניעה בזה ח"ו מאתו יתברך להיות איזה דבר קשה לפניו ח"ו לשבר את כל העולם כולו ברוח פיו יתברך ברגע כמימרא כי הלא אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וכל דארי ארעא כלא חשיבין נגדו וכמצבייה עביד בחיל שמיא (דניאל ד', ל"ב), רק המניעה היא מאתנו.
כי כשישראל עובדין לה' יתברך למעלה מטבע גופם וכוחם במסירת נפשם באמת לה' אחד ללמוד וללמד ולעשות מצוות ומעשים טובים ביותר מכוחי גופו לנדד שינה מעיניו בעת שרצונו בשינה ולשבר עצמותיו על התורה והעבודה בכל כוחו כההוא מעשה דרבא (בשבת פ"ח א) שהיה נובע דמו מאצבעו על ידי דחקות האצבע תחת רגליו והוא היה לומד התורה ולא היה יודע כלל עבור טרדת לימודו ולא יעצרנו גשם ושלג וקור וחום מלעשות מצוות ה' ועבודתו כאשר הארכנו בזה במקומות אחרים אז ממילא כביכול הקדוש ברוך הוא משדד ומשבר כל טבע העולם ומזלות השמים והכוכבים נגדם.
ואך אם אין עבודתם כי אם בטבע העולם. אז גם נסי האל ברוך הוא מוכרחים להתלבש בטבע העולם ולא ישובר הטבע עבורם כי במדה שהאדם מודד מודדין לו ופועל אדם ישלם לו. ואפילו ביחידי סגולה מישראל כאלו שמוסרים נפשם לה' ועובדים אותו למעלה מטבע גופם ונפשם זוכים להיות נכנע הטבע נגדם והיה לאפס ואין כמו ברבי פנחס בן יאיר כשרצה לעבור הנהר תיכף נקרע לפניו והיה לנגדו במים עזים נתיבה ללכת לחפצו (בחולין ז' א), או ברבי חנינא בן דוסא בהדלקת החומץ כנזכר, וכאשר אמר אנטונינוס לרבי ידענא דאפילו זוטרי דאית בכו מחיי מתי נינהו וכו' (כמו שאיתא בעבודה זרה י' ב). כי כל טבע העולם היה לאין נגדם לצד עבודתם למעלה מן הטבע במסירת נפשם באמת.
ועל כן לא נקרע הים לפני בני ישראל עד אשר קפץ שבטו של בנימין וירד תחילה לים או נחשון בן עמינדב כמאמר חז"ל (סוטה ל"ז א). ולכאורה כיון שהקב"ה חפץ לקרוע הים לפניהם למה המתין יתברך עד אשר יבואו מים עד נפש. ואמנם כי לא היה אפשר להחריב את הים עד אשר ימסרו ישראל נפשם לה' לעבדו יתברך למעלה מטבע גופם. ואז ממילא נקרע הים לפניהם. ועל כן אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו כי אין דבר זה שייך אלי שאין המניעה ממני ואין תרופה כזה כי אם דבר אל בני ישראל ויסעו לתוך הים ואז כאשר יתנו נפשם לה' ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו' ובקעהו וגו' כי דבר זה בידם הוא ולא בידי. ולזה אמרו שם בזוה"ק (שמות נ"ב ב) בעתיקא תליא כלא וכו' כי נודע אשר בחינת עתיקא הוא בחינת למעלה משבעת ימי הבנין המכונים על בחינת עולם הזה. ולשבר טבע העולם צריך להוריד אורה משם שהוא למעלה מן העולם. ועל כן כיון שאי אפשר עתה להושיעם כי אם למעלה מטבע העולם מעתיקא קדישא מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו במסירת נפשם לזכות לאורה הלזו ותיכף יוגזר הים לפניהם לגזרים. (באר מים חיים במדבר פרשת שלח ד"ה [יד, ח)
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4515
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

איז באקאנט וועלכע יארן דער באמ"ח איז געווען רב אין קעשינוב?
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”