רבי ישעיה הלוי הורוויץ בעל השל"ה הקדוש - י"א ניסן ש"צ

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

רבי ישעיה הלוי הורוויץ בעל השל"ה הקדוש - י"א ניסן ש"צ

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך the collector »

נא עפעס א שיינע ביגרופיה, האט איינער?
תולעת-ספרים
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 26, 2015 9:52 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך תולעת-ספרים »

אין ספר של"ה הק' הוצאת יד רמ"ה (דרך אגב: א הערליכע ארבעט) איז דא זעהר שיין באשריבען די תולדות.
נטיעות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 452
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 09, 2014 4:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נטיעות »

מאן יימר אז די יאר צייט איז י"א ניסן ?!
איטשע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3329
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איטשע »

אין מיט שנת ש״צ ביסט יא צופרידען? מאן יימר ש״צ?
נטיעות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 452
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 09, 2014 4:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נטיעות »

אין הכי נמי. לכל התאריך כולו, בשלימותו, אין מקור.
נטיעות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 452
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 09, 2014 4:51 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נטיעות »

למעשה.

מאימתי הוחלט שהשל"ה הק' נפטר ביום י"א בניסן? האם זו החלטה של קופות הצדקה למיניהם בלבד, או שיש לזה מקור אמיתי?

עד לפני שנים לא רבות, לא ידעו את תאריך פטירתו, מלבד הציון לחודש טבת. וגם על שנת פטירתו נחלקו הדעות וכידוע.

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 62#p274462
אוועטאר
יציב פתגם
שר ששת אלפים
תגובות: 6775
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

רבינו ישעיה הלוי הורוויץ זי"ע - השל"ה הקדוש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יציב פתגם »

האמנם נסתלק השל"ה הקדוש ביום י"א ניסן ה"א ש"צ?
אטעטשמענטס
השל''ה הקדוש זי''ע - תאריך יומא דהילולא .pdf
(168.06 KiB) געווארן דאונלאודעד 309 מאל
יערסלוב
שר האלף
תגובות: 1530
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 10, 2015 1:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יערסלוב »

ארויף געברענגט לכבוד די יארצייט
תולדות פינעם של"ה הקדוש



רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "שני לוחות הברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע לי"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.


מלידתו ועד לעלייתו לארץ
נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד הרמ"א, וחיבר את הספר "חסד לאברהם". רבי אברהם הלוי היה צאצא למשפחת הורוויץ, משפחה מפורסמת וחשובה בפראג ממנה יצאו רבנים רבים.

עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.
רבותיו
הרב יהושע וולק כ"ץ (בעל הסמ"ע)
לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים באיחוד הפולני-ליטאי ובאימפריה הרומית הקדושה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה נישא לחיה (בתו של ר' אברהם מויל).

לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד (1614), חזר לפראג ושימש שם ברבנות. אשתו חיה נפטרה בשנת ה'ש"ף (1620), ואז החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן, וכן לאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי לספירה היהודית.

השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חלב שבסוריה לירושלים, בשנת ה'שפ"א (1621), ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה. לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד הקבלה והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד הקבלה וזאת שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית".

מאסרו, מותו וקבורתו של השל"ה
בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, עד אשר כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת 1624 השתלטה על העיר משפחת אבן פרוח אשר רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום, ואף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי מוחמד אבן פארוח' וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם. לאחר שחרורם הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם בצפת.

יש הטוענים שהשל"ה בחר את מקום מושבו בצפת לא רק בשל הסיבה שהייתה מרכז יהודי גדול, אלא גם משום שראה בה מקום מרכזי להחשת תהליך גאולת ישראל. כעבור שנים מספר קבע את מושבו בעיר טבריה עד לפטירתו. על פי הכתוב על מצבתו - נפטר בטבריה בי"א בניסן ה'ש"ץ (1630) אך היום והחודש הם כנראה תוצאת טעות, והשנה היא רק על פי השערה מסתברת. על פולמוס זה ראו להלן. יש גם עוררין על עצם מקום הקבורה, מכיוון שהוא אסר את היציאה מירושלים מרגע שהחל לגור בה. אולם לפי הספר 'תולדות משפחת הורוויץ' שהודפס מעט לפני מלחמת העולם השנייה, השל"ה נאלץ לעזוב את ירושלים ולנדוד לצפת.

השל"ה טמון בטבריה, בחלקת קבר בה טמונים אף הרמב"ם ורבי יוחנן בן זכאי. החלקה שופצה לאחרונה, רבים הם העולים לקברו של השל"ה ומתפללים להיוושע בזכותו. על צאצאיו נחשב החוזה מלובלין (ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מגדולי החסידות במאה ה-18) אם כי הקשר הגנאלוגי המדויק אינו ידוע. כיום ישנם רבים מצאצאיו המסוגלים לפרט את ייחוסם עד אליו דור אחר דור.

הפולמוס על תאריך ומקום פטירתו
בספר 'תולדות משפחת הורוויץ' (דרזדן תרצ"ה (1936), שוער שתאריך מותו של השל"ה היה בטבת ה'שפ"ו.

מחבר הספר, צבי הירש הורוויץ רב העיר דרזדן הביא את דברי הרב חוקר השושלות אפרים זלמן מרגליות, שהיה מאבותיו, אשר מצא בתוך ספרו של של הרב נתן נטע שפירא 'מגלה עמוקות' רישום לשנת מות השל"ה כשנת ש"פ. הרב מרגליות קבע שמדובר בשגיאה, ושיער שהאות האחרונה הושמטה אך לא קבע מהי. במהדורה מאוחרת יותר רשם בתיקונים את שנת שפ"ג כשנת פטירת השל"ה. הרב הורוויץ חישב ושיער שמדובר לפחות בשנת שפ"ו, לפי הידיעה על הגעת השל"ה לטבריה בראש השנה של אותה שנה, אך לא מסר מקור למידע אודות שנת הגעתו לארץ ישראל. בנוסף, הביא את דברי סיני הוק (חוקר כתבים עבריים, בתחילת תקופת ההשכלה, נקרא גם שמעון האק) שסבר ששנת מותו של השל"ה היא שנת ש"צ. זאת על פי הקדמה לספר "ווי העמודים" של הרב שבתי בנו של השלה, המספר שהשל"ה נפטר שנתיים לפני הדפסת הספר "שני לוחות הברית". אלא שלדברי הרב הורוויץ, הוק טעה לגבי שנת הוצאת ספר זה עצמו, וכן לגבי משמעות ההערה, שדיברה על סיום כתיבת הספר שנתיים אחרי הגעתו של השל"ה לארץ.

התאריך י"א בניסן עורר תהיה, מכיוון שלפי פרסום של צאצאי השל"ה בספר סידור השל"ה, הם נהגו בכל יום משבעת הימים שלאחר פטירתו לומר סליחות לפי הוראותיו וצוואתו, וכן להכריז על כך לדורות, אך בכל חודש ניסן ובמיוחד בימי חג הפסח המתחילים ארבעה ימים לאחר התאריך המדובר, אין לומר סליחות.

נפתלי וקשטיין בספרו 'ויתילדו' מצא את מקור הטעות. לראשונה הופיע התאריך י"א בניסן בספר "יקרא דחיי" משנת תרפ"ח (1928 או 1929), שטעה בהעתקת דברי הספר דור ודור ודורשיו (וי"ו החיבור הראשונה בשם הספר מכוונת). התאריך י"א בניסן מופיע שם בשורת המידע שמעל לשמו של השל"ה ושייך למעשה למידע על נפטר אחר, ואילו בשורה של השל"ה היה כתוב רק: שנת ש"צ.

גם לגבי מיקום קברו בטבריה יצאו עוררין שכן פסק שאין לצאת מירושלים על פי דברי התלמוד "הכל מעלין לירושלים". אך לפי הספר תולדות משפחת הורביץ, הוכרח השל"ה לעזב את ירושלים, ומשם נדד לצפת וטבריה.

חיבוריו
חיבורו העיקרי של השל"ה, אשר התפרסם על ידי בנו שבתאי שפטיל הלוי הורוביץ רק לאחר מותו, הוא "שני לוחות הברית", שחובר כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל, כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה אותם להנזר מתענוגות העולם.

המדובר ביצירה חשובה בתחום המוסר היהודי. הספר כולל חידושי תורה, ודברי מוסר, ומדבר אף בשבח הישיבה בארץ ישראל, עקרון שהגשים השל"ה בגופו, על אף קשיים רבים וייסורים. עד היום משמש הספר כספר יסוד ביהדות, ורבה השפעתו על החסידות, ובמיוחד על הבעל שם טוב. על שם הספר נקרא המחבר בפי כל "השל"ה הקדוש" (של"ה - ראשי תיבות של "שני לוחות הברית").

בשער ההוצאה הראשונה של הספר, מהשנים ה'ת"ח ה'ת"ט (1648-1649) מתואר הספר וכותבו באלה המילים:

אמרות טהורות, מפנינים יקרות, חבור על שתי תורות, בכתב ובפה מסיני מסורות, ערוכות וסדורות מהגיבור בגבורות, איש אלוקי בוצינא קדישא, מרא דארעא דישראל, החכם השלם בכל מידות וחוכמות, גלויות וסתומות, הגאון אשר שפעת יפעת אור תורתו זרח בכל התפוצות, מקצה אל קצה - כב' הרב מהר"ר ישעיה במהר"ר אברהם הלוי זצ"ל ממשפחת הורוויץ, הספון וטמון במנוחתו בארעא קדישא.
בארץ ישראל ערך השל"ה גם את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן מפני שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים".

מלבד זאת, פרסם השל"ה נוספים - "שמות גיטין", "מצוות תפילין", "בגדי ישע" על סדר מועד ועוד.

השל"ה עסק בקבלה ובפרשנות לתורה על דרך הסוד. ויתרה מזאת היה נכסף לחשוף את כתבי האר"י שבתקופה זאת היו תחת חרם בשל חשש לאמינותם.

בית כנסת השל"ה
בית כנסת השל"ה היה קיים בטבריה כבר כ-800 שנה לפני שהגיע אליו השל"ה. ישנם אגדות רבות מהמאה ה-16 על נסים גדולים שאירעו במתחם: נשים עקרות ילדו וחולים שביקרו במקום הבריאו בפתאומיות. סיפורי הנסים עברו מפה לאוזן, ובית הכנסת הפך למוקד עלייה לרגל ולאחד המקומות הקדושים ליהודים. "בית הכנסת עבר ארבע רעידות אדמה, ותמיד שרד", מספרים תלמידיו של השל"ה.

לפני כ-200 שנה הגיעה הקהילה היהודית המצומצמת בטבריה לכדי פת לחם, והוחלט למכור את מתחם בית הכנסת לצליינים יוונים. לפי הסכם המכירה, נקבע כי תמורת סכום מסוים אפשר יהיה לפדות את המקום בחזרה. במהלך השנים בנו הצליינים על בית הכנסת את הכנסייה היוונית בטבריה. מאז מכירת המקום ניסו יהודים רבים לעלות ולבקר בבית הכנסת, חלקם בכוח, אך ללא הצלחה. חלקם ניסו למצוא את חוזה המכירה ולפדות חזרה את המקום הקדוש, אך המסמך נמצא בדמשק.

לאחרונה, לאחר פנייה של חסידי השל"ה לחבר מועצת העיר, איתן עובד, הקשור אל הפטריארך תיאופולוס מירושלים, הוענק אישור חד-פעמי לכניסתם של מספר מצומצם של יהודים למקום הקדוש. בין המבקרים היה הרב דן סגל, צאצא של השל"ה וחבר הכנסת מאיר פרוש שהיו ליהודים החיים היחידים שביקרו במקום.

תפילות השל"ה
השל"ה חיבר וליקט מספר תפילות. הנפוצה שבהן היא תפלת האב על הבנים שהשל"ה מעתיקה בספרו מהקדמונים וכותב לאומרה בערב ראש חודש סיוון, ומקובל לכנותה בשם תפילת השל"ה, הגם שאין הוא מחברה. תפלה זו נדפסה ומצורפת בהרבה סידורי תפלה, קטע מתוך התפלה: "...באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלהים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה וכו' ותן להם בריאות וכבוד וכח, ותן להם קומה ויופי וחן וחסד, ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם, ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים וכו'..."

עליה לקברו
השל"ה נקבר בבית הקברות הישן בטבריה. בשנים האחרונות יש נהירה לעליה לקברו בכ"ט באייר, ערב ראש חודש סיוון, ולומר את נוסח התפילה שחיבר: "...חל עלינו חובת התפילה ובקשה לה' יתברך בכל צרכינו, כי הכול מאיתו יתברך... וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם... ולבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון...".

תנצב"ה
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

אויף אידיש [אין 'שבת בשבתו' פון לונדון]

ווען איז דער יארצייט פונעם של"ה הקדוש???
קודם כל איז וויכטיג צו באצייכענען, אז גאר אסאך פון די יארצייטן פון אפאר הונדערט יאר צוריק, זענען נישט קיין קלארע זאכן. דהיינו איבעראל וואו עס איז נישט געבליבן קיין ארגינעלע מצבה, אדער די ארגינעלע איז נישט קלאר, מוז מען זוכען א מוסמך'דיגע מקור בכתב אדער בעל פה אוועק צו שטעלן די ריכטיגע דאטום.
היינטיגע צייטן איז רוב פון די ארבעט שוין געמאכט געווארן, אזוי אז אפילו די יארצייטן וועלכע זענען נישט געווען קלאר, האט מען אין די לעצטע דורות אויסגעפארשט און אוועקגעשטעלט.
אין די וועלט איז אנגענומען אז דער של"ה הק' איז נסתלק געווארן י"א ניסן שנת ש"ץ.
קיין פריערדיגע מקור איז נישט דא דערצו, און נאך מער, וואו עס קוקט אויס האט מען אמאל נישט געוואוסט דעם זמן ההסתלקות פונעם של"ה הק'.
לגבי די יאר פון די פטירה, דאס איז געבויט על פי השערה, וועלכע איז לכאורה ריכטיג, אז ער איז אוועק שנת ש"צ.
אבער אויף דעם דאטום 'י"א ניסן', איז דא שטיקל קשיא. דער אור אייניקל פונעם של"ה הק' וואס האט געדריקט דעם באוואוסטן סידור 'שער השמים' - סידור השל"ה, האט צווישן די סליחות אריין געלייגט אין סידור ספעציעלע סליחות וואס דער של"ה הק' אליין האט מחבר געווען אז מען זאל דאס זאגן נאך זיין אייגענע פטירה אין די ימי אבלות. און אויפן קעפל פון די סליחות שרייבט ער אז די סליחות זענען טאקע געזאגט געווארן 'בשבעת ימי אבלו' מיט גרויס געוויין אין טבריה און אין צפת.
לויט ווי ס'איז גע'פסק'נט אין הלכה, איז לכאורה נישט דא קיין היתר צו זאגן סליחות אויף יום טוב, און אויב איז דאס ריכטיג אז ער איז אוועק י"א ניסן, איז זעהר שווער צו גלייבן אז מען זאל טאקע האבן געזאגט סליחות גאנצע זיבן טעג נאך די הסתלקות.
ווען מען הייבט אהן צו זוכן דער ערשטער מקור, וואס ברענגט דעם יארצייט אויף י"א ניסן, איז דער ספר 'יקרא דחיי' (להרב אפרים לאנדא מבוקארעשט, נדפס בסאטמאר בשנת תרפ"ט). און א יאר דערנאך איז עס אויך געדרוקט געווארן אינעם באוואוסטן ספר 'מליצי אש' (להג"ר אברהם שטערן, נדפס בגאלאנטא בשנת תר"ץ), וועלכער שרייבט שוין אויך אז דער יאצייט איז י"א ניסן.
אבער נאכן נאך גיין דעם זאך, איז אויפגעקומען דער חוקר הרה"ח ר' נפתלי אהרן וועקשטיין הי"ו פון אשדוד, אז לכאורה איז קלאר אז דער מחבר פונעם ספר יקרא דחיי, האט געמאכט א קליינעם טעות! ווען ער האט צוזאמגענומען יארצייטן און געשריבן זיין ספר, האט ער זיך באנוצט מיטן ספר 'דור ודור ודורשיו' (להג"ר יוסף לעווינשטיין הגאבד"ק סעראצק, נדפס בווארשא תר"ס), וואס דארט שרייבט ער אויף א גאון 'ר' יצחק קצינין מקאסלי' אז זיין יארצייט איז 'י"א ניסן'. אסער וויבאלד די צוויי ווערטער זענען אראפ מיט א שורה, האט דער מחבר פון יקרא דחיי געמיינט אז דאס גייט ארויף אויף די קומענדיגע שורה וואס דארט שרייבט ער איבער דעם של"ה הק'.
נ.ב. מען זעהט קלאר אז דער מחבר פון 'דור ודור ודורשיו' האט נישט געוואוסט דעם יארצייט פונעם של"ה הק', אפילו ווי בוואוסט איז דער מחבר - דער סעראצקער רב געווען גאר א גרויסער ידען, אבער זעהט אויס אז דעם יארצייט האט ער נישט געוואוסט.
סך הכל קומט אויס לכאורה אז דער יארצייט פונעם של"ה הק' איז נישט י"א ניסן.
בכל אופן שהוא, זענען דאך די טעג מערערע אידען ארויף קיין טבריה און פוקד געווען דעם ציון הק' און מתפלל געווען לטובת הכלל והפרט, זאל דער אייבערשטער האבן מקבל געווען זייערע תפילות, און זיי זאלן האבן געפויעלט אלעס גוטס.
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

ספר 'יקרא דחיי'
אטעטשמענטס
יקרא דחיי.png
יקרא דחיי.png (21.36 KiB) געזען 5636 מאל
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

דער לשון אין סידור השל"ה
אטעטשמענטס
סידור השל''ה.png
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

פון וואו דער טעות שטאמט לכאורה
אטעטשמענטס
תוך ספר דור ודור ודורשיו.png
תוך ספר דור ודור ודורשיו.png (31.46 KiB) געזען 5636 מאל
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

דעם מאמר בשלימות
אטעטשמענטס
שלה 1.png
שלה 1.png (359.41 KiB) געזען 5058 מאל
שלה 2.png
שלה 2.png (297.68 KiB) געזען 5058 מאל
סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1824
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סוואליעווער אייניקל »

the collector האט געשריבן:נא עפעס א שיינע ביגרופיה, האט איינער?
אטעטשמענטס
שלה 3.png
שלה 3.png (164.19 KiB) געזען 5070 מאל
גליונות לשבת
שר חמישים
תגובות: 84
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 20, 2015 4:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גליונות לשבת »

דא איז אויך דא שמועס דעריבער, זעהט עמוד ה'
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par ... 31&gil=173
אוועטאר
אדער יא
שר שלשת אלפים
תגובות: 3156
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 11, 2018 11:00 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אדער יא »

גליונות לשבת האט געשריבן:דא איז אויך דא שמועס דעריבער, זעהט עמוד ה'
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par ... 31&gil=173

יומא דהילולא של השל"ה הקדוש
בגליון הקודם בקשנו להמציא לנו מספר 'דבר
אברהם' עה"ת דרושים מרבי אברהם הלוי הורוויץ
נכד השל"ה, שכביכול יש שם דרוש שאמר בי"א ניסן
לרגל יומא דהילולא של זקנו. והנה הוברר הדבר כי
מדובר בעורבא פרח, לא היו דברים מעולם ולא קיים
ספר כזה.
כמו כן התפרסם בשם ספר 'אמרי יצחק' שנדפס
בצפת בשנת תרס"א, בו נכתב שהמנהג בצפת היה
לצאת לי"א ניסן לטבריא לקבר השל"ה הקדוש. גם
ספר זה לא היה ולא נברא.
על כן לעת עתה עדיין לא הוברר מתי יום
היארצייט שלו
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

הרב פריעדמאן האט געפונען דעם "דבר אברהם" און "אמרי יצחק"?
אטעטשמענטס
Capture.JPG
Capture.JPG (64.46 KiB) געזען 4243 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

מבהיל הרעיון, וויאזוי מ'קען נאך היינט אזוי שרייבן.

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=1985
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

ס'פארהאן אזעלכע ספרים?

אזא פערזאן איז יא פארהאן?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

ספרים נישט, אנשים ווייס איך נישט.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
ברוז
שר חמש מאות
תגובות: 589
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 17, 2017 5:49 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ברוז »

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר שבעת אלפים
תגובות: 7414
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף פריעדמאן »

בגליון נחלת יעקב יהושע כתב ג"כ בענין זה.
נחלת יעקב יהושע - מצורע 1.JPG
נחלת יעקב יהושע - מצורע 1.JPG (53.48 KiB) געזען 4158 מאל
נחלת יעקב יהושע - מצורע 2.JPG
נחלת יעקב יהושע - מצורע 2.JPG (88.75 KiB) געזען 4158 מאל
נחלת יעקב יהושע - מצורע 3.JPG
נחלת יעקב יהושע - מצורע 3.JPG (54.66 KiB) געזען 4158 מאל
כי לך טוב להודות

. ע . ע . ע . ש . ע . . ש . . ש . ע . ש . ש . ע ולשמחה נאה לזמר . ע . ע
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

מאדנע, סתם א לץ צו וואס?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

מאמר על השל"ה ויחסו לארץ ישראל, בירחון דרכנו ווארשא תרצ"ה
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=12
ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1084
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ידיעות שונות »

שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”