בן הגאון רבי אהרן אריה ליב זיע”א אב"ד דאלינא
ה' אלול תרי"ב
רבינו הרה"ק ר' יה'וסף הלוי ראטטענבערג זיע”א נולד בעיר דאלינא לאביו הרה"ק רבי אהרן אריה ליב זיע"א ראב"ד דק"ק דאלינא, (בן אחר בן למורינו הט"ז זיע"א).
רבינו ינק תורה מרבו מובהק הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע”א, אשר נעשה אח"כ לחותנו בזיוו"ש.
בהגיעו לפרקו נשא את זוגתו הרבנית הצדקנית ע"ה בת הרה"ק רבי אלכסנדר סנדר מקאמארנא זיע”א, אחר נישואיו ישב באהלה של תורה בפרישות ובמסי"נ בבית חותנו הרה"ק מקאמארנא, ובבית דודו אחי חותנו מרן רביה"ק העטרת צבי זיע"א, רבינו נתעלה שם במאוד מאוד עד שהי' נחשב בין האריות של החבריא קדישא.
רבינו דבק במאוד ברבו מובהק זו, ושאב ממנו במארות התורה והחכמה, עד כי גדול מאוד בתורה ועבודת השי"ת, דבר שבא לביטוי בהסכמתו של רבינו על ספר רבו ספר 'פרי קודש הילולים', אשר כותב שם כך: וזה ימים כביר אשר נכספה וגם כלתה נפשינו לדעת לעות את יעוף דבר המרווה צמאון, ומאז נלקח ארון אלקים לא ראינו אור בהיר בשחקים וכו' עכלה"ק.
דביקותו והתקשרותו בעבותות אהבה אל חותנו מתבטא במכתב הנ"ל כאשר כותב: והנה ידוע לכל גדול חסידדות ופרישות וקדושת אדומור"ח זצוקלה"ה ורוחב חכמתו ובינתו ועומק דעתו בתוה"ק בנגלה ובנסתר כאשר העידו עליו גאוני וקדושי הדור מאז ועד עתה וכו'... ומובטחני אשר אם כי דברי אדמור"ח הק'ק הם בתעלומות סתרי כל חי עכ"ז גם כל אחד ואחד ימצא בו מבוקשו בדברי חפץ לעשות רצון קונו כי הוא מלא מוסר ויראת ה' כספר הזוהר הק'... עכלה"ק.
רבינו ידע במשך שנותיו צרות ורדיפות, פעם אחת התנצל בפני רבו הק' העט"צ על מצבו, הורה לו רבו לשנות את שמו מיוסף ליה'וסף, ואמר שע"י הוספת אות ה' לשמו ירווח לו, ומיני אז והלאה הי' חותם שמו יה'וסף.
כאשר נפטרה זו' הראשונה, בא בקשרי שידוכין עם הרבנית הצדקנית מרת ריזל ע"ה בת רבו המובהק הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע”א.
רבינו התפרסם בדורו כצדיק נשגב, ושמו הלך לפניו בקדושתו ופרישתו, תלמידי רבו המובהק חותנו השני מרן העט"צ החשיבוהו עד למאוד והעריצו והפליגו בשבחו מאוד.
מתחילה עלה לכהן ברבנות בעיר ראזינטוב, ויצא שמו לפניו בגדולת תורתו והפלגת צדקתו, שם ניהל עדתו על מי מנוחות ביד רמה, כאשר כל תושבי העיר סרים למשמעותו.
ביום ז' מנחם אב תקפ"ו קבלוהו עליהם קהלה קדושה קאזיווא עליהם לרב ואב"ד, וניהל הקהלה הק' במשך כ"ו שנה, שבו הופיע אור תורתו וקדושתו, והורה להם את הדרך אשר ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון, שמו הטוב של רבינו נתפרסם אז בכל המדינה בצדקתו וקדושתו וענוות קדשו.
בעיר זה נהג רבינו רבנותו ביד רמה עד יומו האחרון, כאשר מרביץ בה תורה ועבודה לתלמידיו וקהל עדתו, והרבה צדיקים וחסידים ואנשי מעשה נסעו ונהרו אליו, אף כי הצניע את מידותיו ומדרגותיו עד למאוד.
רבינו זכה שחותנו הרה"ק מו"ה צבי הירש מזידיטשוב זיע”א נתגלה אליו פעם מעולם העליון להצילו, בהיותו תועה בדרך, כדאי' בספר מראה אש אות כ"ד וז"ל: הה"ק מ' יוסף מקאזיבא זיע”א שהיה חתן הרה"ק מ' צבי מזידיטשוב זיע”א היה פעם אחת באונגארין, וכאשר נסע בחזרה על הרי הבעסקיד ירד מעל העגלה והלך ברגליו. העגלה הלכה בעקלתון כמו שנוהגין כשרוצים לעלות עם עגלה על הר גבוה. והה"צ הלך על מסילה אחת, והעגלה הלכה על ראש ההר, והה"צ עוד לא היה שם, והמתינו כמו שעה והרה"צ לא בא, והעת היה בערב אחר תפלת מנחה, והלכו לבקשו אנה ואנה ולא מצאו את הה"צ. והה"צ הלך ותעה בהדרך מחמת מחשבותיו הק', והנה פתאום בא אליו ערל אחד ושאל בשלומו ואמר: כבודו תעה בהיער הזזה, ואין זה הדרך אשר מעלתו צריך לילך בו, לכן אם יתן לי לילקע טיטין אראה לו הדרך הנכון", ונתן לו הטיטין. ואחז ביד הרה"ק והוליכו איזה מינוטען והראה לו העגלה שלו. והמשמש לא היה אצל העגלה, כי הלך לבקש את רבו. וכאשר בא הרה"צ לביתו שאלה אותו הרבנית אשר היתה בת הרה"ק מ' מזידיטשוב: "האסט גיט געבלאנדזשעט אין בעסקיט"?! ושאל אותה בעלה הצדיק מהיכן ידעת מזה?! ענתה הרבנית: "אבי הרה"צ בא אצלי ואמר לי שהראה לך הדרך בבעסקיד ונתת לו לילקע עם טיטין.
מכוחו הגדול של רבינו מובא בספר מראה אש (אות פ"ז) שפ"א נסע רבינו בדרך ופגע בקרעטשמע וצוה לבעל העגלה שיעמוד, כאשר ראה הבעל הבית את רבינו וירץ לקראתו החוצה ונתן לו שלום, ביקשו רבינו אם יוכל להביא מים קרים, הבעה"ב שהי' חשוך בנים אמר לרבינו שאם רבינו יבטיח לו בן זכר יביא לו כד מים, ענה רבינו ואמר לו אם תוסיף עוד חמשים זהובים כסף אבטיח לך, הסכים הבעה"ב להתנאי ורץ להביא מים והכסף, אמר לו רבינו 'דו האסט מיך געכאפט ביים ווארט, אבער בעפאר א מיידל'.
הבעה"ב שמח במאוד מברכת רבינו כאשר הבין שקודם יוליד בת, וע"כ אמר לרבינו שכך עוד יותר טוב, למעשה לא כן הי' אלא שאשתו שבקה לן חיים בקרוב הימים, ואח"כ נשא בתולה וממנה הוליד בן, אז הבין כוונתו של רבינו שאמר לו שיהי' לו בת תחילה.
רבינו כתב חיבורים רבים בתורת הח"ן אמנם ברבות הימים נאבדו בתהום הנשיה, ורק מעט מזעיר נדפסו בתוך ספרו של מחותנו הרה"ק מהרי"א זיע"א מזידיטשויב, וכן בספרו של נכדו הרה"ק מרן הבני שלשים מקאסאן זיע"א, ובספה"ק של בנו של הבני שלשים, מרן הרה"ק האור מלא מקאסאן זיע"א.
ביום ה' אלול תרי"ב נצחו אראלים את המצוקים ונסתלק רבינו זיע”א לשמי מרום.
זרעו אחריו: בנו (שנולד לו מזוו"ר) הרה"ק רבי אלכסנדר זצ"ל, שמילא מקום אביו בעיר קאזאווא. בנו (שנולד לו מזוו"ש) הרה"ק ר' צבי הירש מטלוסט זיע”א.
חתנו הרה"ק רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשויב זיע"א (בן הרה"ק מרן מהרי"א זיע"א).