רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז

[יציב פתגם]

הגאון רבי שמואל נחום הלוי גאססענבויער זצ"ל נולד בשנת תק"ס לערך, בעיר זאלקווא שבגאליציה, לאביו מו"ה קהת הלוי ז"ל.

תחילה למד תורה אצל הגאון רבי יוסף יוזפא הלוי שטערן זצ"ל ראב"ד זאלקווא בעל 'יד יוסף', אח"כ היה תלמידו המובהק של הגאון רבי יעקב משולם אורנשטיין זצ"ל בעל 'ישועות יעקב', ולמד עם בנו יחידו הגאון רבי מרדכי זאב זצ"ל. בתורת החסידות היה תלמידו של הרה"ק השרף מסטרעליסק זי"ע ושל ממשיכו הרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זי"ע.

משנת תקצ"ז כיהן כרב ואב"ד בוואהנילוב. כעבור שנתיים, עבר לשמש ברבנות בלוביטשוב, ובשנת תרט"ו היה לרב ואב"ד ליזענסק, בה נסתלק בעש"ק אחר חצות היום, ט"ו אלול שנת תרי"ז, ושם מנוחתו כבוד.

מיוצ"ח ידועים: הגאון רבי מנחם ישראל זצ"ל שמילא מקום אביו בוואהנילוב (אחר שאביו עבר לרבות לוביטשוב); הרה"ח ר' שרגא ז"ל מציעשינוב; הרה"ח ר' קהת ז"ל מאוסציא; הגה"ח רבי בן ציון זצ"ל מקאמארנא - במ"ס 'חקת הפסח'; הרבנית מרת חנה ע"ה אשת הגאון רבי נתן הלוי ראזענפעלד זצ"ל אב"ד קוליקוב - בעל שו"ת 'מנחה קטנה' ; ואשת הרה"ח ר' משה ז"ל מאוליינוב.

מחבר: 'נבל עשור' - י"א קונטרסים בהלכה (לבוב תרי"ד); 'דרושי חפץ' - ט"ו דרשות (לעמבערג תר"מ); שו"ת 'מגדל השן' (לעמבערג תרמ"ב); 'היכלי שן' - חידושים עה"ת (לבוב תרמ"ט); קונטרס 'מכירת חמץ' (לעמבערג תרנ"ב). נשאר ממנו עוד חיבורים בכת"י שלא נדפסו.

[מיללער]

יישר כח הרב המציב פתגמין קדישין.

דער דעלאטינער רב רבי נפתלי עהרליך איז געווען בזוו"ר אן איידעם ביי רבי מנחם ישראל ב"ר שמואל נחום מוואנילוב:

viewtopic.php?f=31&t=6698&p=200576#p200576

[דורות החסידות]

יציב, פון די עוד חיבורים בכת"י שלא נדפסו איז דא עפעס בנמצא?

[יציב פתגם]

יציב, פון די עוד חיבורים בכת"י שלא נדפסו איז דא עפעס בנמצא?

איני יודע מה עלו בגורלם.

אגב, בנו הגה"ח רבי בן ציון גאססענבויער זצ"ל כותב בהקדמתו לס' 'קרית ספר' (לבעל הרוקח) שהו"ל בלעמבערג תרס"ה: "... בן לא"א צי"ע מו"ה שמואל נחום הלוי שהיה אב"ד בכמה עירות והניח אחריו ברכה י' ספרים, חמשה יצאו לאור".

[הילולא דצדיקיא]

זה מה שיש לי ערוך עליו (עדיין לא מושלם, ובעז"ה לקראת היא"צ אשלימו)

הרה"ק ר' שמואל נחום הלוי גאססענבויער זיע"א אבד"ק וואנילאהב
בעל מגדל השן - היכלי שן
בן הרה"ק ר' קהת הלוי זיע"א אבד"ק זאלקאווא

רבינו הרה"ק רבי שמואל נחום הלוי גאססענבויער זי"ע, נולד לאביו הרה"ק רבי קהת הלוי מזאלקאווא זיע"א, ביום?
רבינו ינק תורה מרבותיו הגאונים המפורסמים הגאון הגדול מוהר"ר יוזפא שטערן מזאלקאווא זצוק"ל בעל יד יוסף על מס' ב"מ ויו"ד, ומרן הגאון הגדול רשכבה"ג בעל ישועות יעקב מלעמבערג זצוק"ל.

רבו בחסידות היה הרה"ק והטהור השרף האלקי רבי אורי מסטרעליסק זי"ע אשר רבינו היה חסיד נלהב ממנו, רבו זה האיר עליו מאור תורתו וקדושתו כל ימי חייו, עם פטירתו נדבק רבינו כאזור למתני איש צדיק ה"ה תלמידו הק' הרה"ק מהרי"צ מסטרעטין זי"ע, כמו"כ היה רבינו מסתופף בצל הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע והי' חשוב מאוד אצלו כפי שמעיד נכדו הרה"ק ר' שלמה מווישניצא זצ"ל בהסכמתו לספרו של רבינו מגדל השן.

מימי עלומיו של רבינו כבר היה ידוע ומפורסם לגדול בתורה ואז שבחוהו גדולי זמנו כי אילנא רברבא יתעבד וכבר יצא לו מוניטין בעולם, כמו שהעיד עליו הגאון הגדול מוהר"ר צבי הירש אורינשטיין זצללה"ה אב"ד לעמבערג בהסכמתו לספר שו"ת מגדל השן עיי"ש.

במהרה התפרסם רבינו בגאונותו ובצדקתו על פני כל קצווי תבל כאשר רבים וטובים משכימים לפתחו לבקש תורה מפיהו.

בתחילת שנותיו עלה רבינו לכהן פאר והיה אב"ד בעיר וואהנילאוו יצ"ו, כעבור כמה שנים עבר רבינו משם והלך לשמש ברבנות בעיר ואם בישראל לוביטשוב יצ"ו ולאחרונה נתקבל לאב"ד בעיר ליזענסק יצ"ו ושם מנו"כ, חיבר כמה ספרים ורק איזה מהם ראו את אור הדפוס מאחר שהוצאות הדפוס היו מרובה מאוד והעניות עוד יותר מרובה, ויותר מכפליים ממה שנדפס נשאר בכתובים ולא זכינו לאורו מאחר שבימי החורבן הנורא נאבד כל הכת"י וחבל על דאבדין, ואלה שמות הספרים שזכינו לאורו, הלא המה ספר היכלי שן באורים נחמדים מדבש מתוקים שבעתים מזוקקים על עמודי הריאה ועבודה חקוקים על חמשה חומשי תורה ודרושים על מועדי השנה, שו"ת מגדל השן אשר השיב לשואליו בדבר ה' זו הלכה, דרושי חפץ כולל שנים עשר דרשות והמה יסודי הדת והאמונה, נבל עשור חי' סוגיות כולל דרושים עשרה ממולאים בפלפול וסברה ישרה, וקונטרס מכירת חמץ דינים נחוצים אשר רגיל הי' לדרוש ברבים בדיני שטרי מכירת חמץ. ובין הספרים אשר לא זכינו לאורו ידוע לנו עוד שלש הלא המה שער המשנה על משניות סדר זרעים וטהרות, ספר המציע חיבור יקר על הלכות כתובות, נר לשלחן הגהות ופירוש על הטור וב"י ושלחן ערוך, דרושי חפץ חלק שני נבל עשור חלק שני.

כתב נכדו הרה"ק רבי נפתלי עהרליך אב"ד דילעטין זי"ע בהקדמתו לספה"ק שו"ת מגדל השן וז"ל מעשי תקפו וגבורתו של כבוד חותני זקיני הגאון המובהק קדוש יאמר לו מ' שמואל נחום הלוי זללה"ה האבד"ק וואהנילאוו לוביטשוב וליזענסק ושם מנוחתו כבוד לנשמתו צרורה בצרור החיים שהי' מתגבר כארי אף שהי' תמיד גבר חלש כי הוה ממית עצמו ממש על התורה ובכל פעם בא לו מיחש אחר מיחש מרוב עמלו בתורה ולא השגיח על שום דבר רק שעסק בתורה יומם ולילה, והוא הי המוצאן לאחרים והממציא אותן ועשה לו רב ה"ה הרב האי גאון רשכב"ה נר ישראל מרן בעל הישועות יעקב זי"ע שהי' תלמודו המובהק וקנה לו חברים ה"ה בנו של הרב הנ"לוהיה דולה מרבו ומשקה לכל צמא מים מי התורה, והעמיד תלמידים הרבה והרביץ תורה ברבים ושלח מעיינותיו על פני תבל לכל מגמת לבבו וחפץ רצונו היה רק שישתרש התורה בלב התלמידים ויעשו שורש למעלה ופרי למטה ותמיד היתה מחשבתו היאך לנהג התלמידים לרגל התורה ואהבת האמת ויראת ה'. ע"כ.

וכן מרבה שם בשבחיו שהי' רחים רבנן ומוקיר רבנן ודחיל רבנן וע"כ זכה לבנין רבנן וחתנין רבנן ונכדין רבנן יושבים על מדין בישראל והולכים בעקבי אבותיהם, ושביליהם בתוה"ק שבילי האמת והאמונה דרך ישרה בנתיבות הרב המחבר זללה"ה.

וכן בהקדמה לספרו דרושי חפץ כתב שם חתנו הגה"צ רבי נתן הלוי ראזענפעלד זצללה"ה אב"ד קיליקוב בעמח"ס שו"ת מנחה קטנה. וז"ל אשר מעולם אנשי שם המה דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגו הם המאשרים ומחזקים דגל התורה הם המורים הם המגלים לנו תעלומות חכמה שמן ששון יריקו לתלמידיהם להנחותם דרך התורה אשר ילכו בה ולהשריש בלבם דרך ה' ועבודתו הרצוי' בכל המעשים אשר יעשון כאשר אבותינו ספרו לנו ועינינו ראו גם בדור הזה מרבותינו נוחי נפש וביחוד מכבוד חותני מורי ורבי הרב הגאון החריף נזר הקודש מו"ה שמואל נחום הלוי אבד"ק ליזענסק זצ"ל נודע למשגב רוב שקידתו בתורה יומם ולילה קרא ושנה ושימש ת"ח גאוני עולם הרב הגאון צדיק יסוד עולם מו"ה יוזפא הלוי זצ"ל מזאלקאוויא ואחריו נכנס לפני ולפנים בית מאורן ורבן של ישראל רבינו הגדול הגאון מהר"י בעל ישועות יעקב ובנו הרב הגאון האדיר מרדכי זאב זצ"ל ונתבשם מתורתם ימים רבים באהבה רבה כנודע, וזכה להסתופף צח המצוחצח רבינו הקדוש והנורא מהר"א מסטרעליסק זי"ע ואחרי אשר נתקבל לאב"ד בק"ק וואהינאליב נתקרב להרב הקדוש מוהרי"צ מסטרעטין זי"ע, שמהו לאב ולרב ולפטרון לתורה ולעבודה גם הוא ז"ל אהבה גדולה אהבהו, והדר הוא לכל חסידיו, ועד יום האחרון לא מש אהבה מסותרת בלבו אליהם ושבחם בפיו, הרביץ תורה ברבים והעמיד ת"ח גדולים בישראל עמד בפרץ ובמסירות נפש על התורה ועל העבודה להעמיד דת על תלה צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל אוהב את הבריות ומקרבן לתורה השאיר אחריו ברכה חיבורים בפלפול ש"ס ופוסקים שם הראה חריפתו ובקיאתו קולע אל השערה וכו' וכו'

ובהקדמה לקונטרס מכירת חמץ כתב נכדו הרה"ג ר' שמואל נחום הלוי אבד"ק אוסצי זיעלאני זצ"ל בן בנו הגה"צ מוהר"ר מנחם ישראל זצ"ל אב"ד וואהנילאוו וז"ל הוא הי' החכם השלם אשר בכל חכמתו שימש גאוני עולם ולמד בשקידה רבה ובתשוקה נפלאה בעומק גדול בסוגיות הש"ס ופוסקים, העמיק והרחיב להוסיף חכמה על חכמתו בכל סוגיא זמן רב ולא אמר די וכתב דבריו על ספר וכו'.

ובהקדמה לספרו היכלי שן כתב נכדו הרה"ג ר' משה הלוי ראזענפעלד אבד"ק מילניצא זצ"ל, כל מעשיו היו לשם שמים, לדעתו מאס בחמודי תבל המדומים, ועם חלושת מזגו ורוב מכאוביו אשר סבל ברוב ימיו לא מש מאהלו של תורה, וכל מעבדיו ותנועותיו אפי' במילי דעלמא עשה כוונים למלאכת שמים ורדף את נפשו להעמיד הדת על תלה וכו'

ספריו הקדושים נתעטרו בהסכמותיהם של גדולי ישראל הלה המה הגאון הגדול רבי צבי הירש אורינשטיין אב"ד לעמבערג זצ"ל הגאון הגדול רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לעמבערג זצ"ל הגאון הגדול ר' יצחק שמעלקיש אבד"ק פרעמיסלא בעל בית יצחק זצ"ל הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא זי"ע, הגה"ק רבי ארי' לייביש הורוויץ אב"ד סטריא בעל הרי בשמים זצ"ל, הגה"צ רבי שלמה הלברשטאם אב"ד ווישניצא זצ"ל, הרה"ק רבי יצחק מאלעסק זצ"ל, הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זצ"ל, הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זי"ע, הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זי"ע, הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע, הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין זי"ע, הרה"ק רבי יצחק מבאיאן זי"ע, הרה"ק ר' ישראל מסאדיגער זי"ע הרה"ק בעל אמרי ברוך מוויזניצא זצ"ל, הרה"ק רבי אורי הכהן יאלעס מסאמבור זי"ע

היות שספריו הק' נתעטרו בכמה הסכמות מגדולי דורו כנ"ל וכולם כאחד שבחוהו ורוממהו בתוארים מופלגים איש כפי מהללו, ואינו כדאי להאריך בהעתקות לשונם של כל אחד ואחד, ע"כ לערבינהו ולתנינהו, ואציגה פה רק חלק מהתוארים אשר כתבו עליו גדולי ישראל בהסכמתם על ספריו הק'.
הרה"ק המפורסם הנודע למשגב בגאונותו ובצדקתו ויראתו הקודמת לחכמתו על פני תבל, גבר דחיל חטאין חריף ובקי משנתו זך ונקי בתורה וחסידות איש צדיק תמים בוצינא קדישא חסידא ופרישא מופת הדור חכם השלם נזר הקודש נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק צדיק מושל ביראת ה' צדיק יסוד עולם כבוד קדושת שמו תפארתו מוהר"ר וכו'

מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, השאיר אחריו בניו ובני בניו הולכים בדרכיו ה"ה בנו הגדול הרה"ק המפורסם מרן רבי מנחם ישראל זצוקללה"ה אשר מלא מקומו בחייו בעיר וואהנילאוו, בנו השני החסיד המפורסם צדיק תמים אשר כל ימיו כיתת רגליו להתאבק בעפר רגלי כל צדיקי דורו הגה"צ רבי בן ציון זצללה"ה מקאמארנא בעמח"ס הגש"פ שלחן הטהור וחקת הפסח הקצר ועוד כמה חיבורים יקרים אשר לא זכינו לאורם מחמת חסרון כיס וחבל על דאבדין, והשלישי הוא חתנו הגאון הגדול רבי נתן הלוי ראזענפעלד אב"ד קיליקוב זצללה"ה בעמח"ס שו"ת מנחה קטנה, ובניו נכדי רבינו הגה"צ ר' משה הלוי ראזענפעלד אבד"ק מילניצא זצ"ל, והגה"צ ר' נחמי' הלוי ראזענפעלד אבד"ק ניזקאוויץ זצללה"ה, הגה"צ ר' ארי' לייביש הלוי ראזענפעלד אב"ד קיליקוב זצ"ל, הגה"צ ר' יחיאל הלוי ראזענפעלד אב"ד וויניק זצ"ל בעמח"ס שו"ת אמרי בינה, וכן הרה"ג ר' שמואל נחום הלוי גאססענבאער אבד"ק אוסצי זיעלאני זצ"ל בן בנו הגה"ק מוהר"ר מנחם ישראל זצ"ל אב"ד וואהנילאוו, והרה"ק ר' נפתלי עהרליך אב"ד דילעטין זצוק"ל חתן בנו הנ"ל, חתנו הי' הרה"ק רבי פינחס שלום מקאסאן זצללה"ה שהתגורר בבראנקס ובאחרית ימיו בעיואב"י בארא פארק.


אבי זצלה״ה היה בדורו גדול כאחד מן הראשונים וצדקת פזרונו מי יגמור עליו את ההלל כל הצדיקים וגאונים אמרו עליו מקודש מקודש ואיננו כי לקח אותו אלקים ביום ו' עש"ק פרשת כי תצא אחר חצות היום שנת תרי"ז ט"ו אלול תנצב"ה (לשון בן ר' בן ציון בהקדמה לס' חקת הפסח הקצר)

[יעקעלע פוקס]

הגאון רבי שמואל נחום הלוי גאססענבויער זצ"ל נולד בשנת תק"ס לערך, בעיר זאלקווא שבגאליציה, לאביו מו"ה קהת הלוי ז"ל.

כבוד ר' יציב שי'
דבור גדול עשית להזכיר ולהנציח גדולים וואס האבען פארשיינט די וועלט בכלל און גאליציע בפרט באור תורתם וקדושתם אבער ליידער האט היטלער ימ"ש געמאכט א סוף צי די אלע שיינע קהלות הקדושים און זייערע הייליגע פירער, איז ממילא דאס א טובה לנשמתם הק'...

דער דעלאטינער רב רבי נפתלי עהרליך איז געווען בזוו"ר אן איידעם ביי רבי מנחם ישראל ב"ר שמואל נחום מוואנילוב:

די דעלאטינער רב זצ"ל זוהן ר' לייביש מ'בערעגסאז זצ"ל הי"ד האט געהאט אן איידעם הרה"ח ר' חיים נחום מערמעלשטיין ז"ל פון בארא פארק וואס האט געצויגען זיין פערזענליכען יחוס אויך פונעם וואניהלוב'ן רב ווי אויך שמו הגדול היה בקרבו! (ער האט לכתחילה געהייסען נאר 'נחום' ע"ש זקינו הרה"ק מ'וואהנילוב זצ"ל אבער אלץ קינד זייענדיג זייער קראנק ל"ע האט דער חקל יצחק זצ"ל געהייסען זיין פאטער איהם ציגעבען חיים)

כתב נכדו הרה"ק רבי נפתלי עהרליך אב"ד דילעטין זי"ע בהקדמתו לספה"ק שו"ת מגדל השן וז"ל מעשי תקפו וגבורתו של כבוד חותני זקיני הגאון המובהק קדוש יאמר לו מ' שמואל נחום הלוי זללה"ה האבד"ק וואהנילאוו לוביטשוב וליזענסק ושם מנוחתו כבוד לנשמתו צרורה בצרור החיים שהי' מתגבר כארי אף שהי' תמיד גבר חלש כי הוה ממית עצמו ממש על התורה ובכל פעם בא לו מיחש אחר מיחש מרוב עמלו בתורה ולא השגיח על שום דבר רק שעסק בתורה יומם ולילה, והוא הי המוצאן לאחרים והממציא אותן ועשה לו רב ה"ה הרב האי גאון רשכב"ה נר ישראל מרן בעל הישועות יעקב זי"ע שהי' תלמודו המובהק וקנה לו חברים ה"ה בנו של הרב הנ"לוהיה דולה מרבו ומשקה לכל צמא מים מי התורה, והעמיד תלמידים הרבה והרביץ תורה ברבים ושלח מעיינותיו על פני תבל לכל מגמת לבבו וחפץ רצונו היה רק שישתרש התורה בלב התלמידים ויעשו שורש למעלה ופרי למטה ותמיד היתה מחשבתו היאך לנהג התלמידים לרגל התורה ואהבת האמת ויראת ה'. ע"כ.

כידוע אז פונעם דעלאטינער רב זצ"ל איז גארנישט געבליבען בכתובים ליידער אחוץ דעם איינעם שטיקל וואס ער שרייבט אינעם הקדמה פונעם 'מגדל השן' הגם מ'זעהט אסאך תשובה ספרים וואס רבנים שרייבען איהם צירוק וואס ער האט זיך מיט זיי געשריבען אבער וואס ער האט געשריבען זעלבסט איז נישט בנמצא אחוץ דאס איינע

מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, השאיר אחריו בניו ובני בניו הולכים בדרכיו ה"ה..... והרה"ק ר' נפתלי עהרליך אב"ד דילעטין זצוק"ל חתן בנו הנ"ל, חתנו הי' הרה"ק רבי פינחס שלום מקאסאן זצללה"ה שהתגורר בבראנקס ובאחרית ימיו בעיואב"י בארא פארק.

ובנו היה הרה"ק 'ר' יודא לייבוש עהרליך מ'בערעגסאז זצ"ל הי"ד ובנו היה הרה"ג ר' מנחם ישראל עהרליך זצ"ל שהיה אב"ד דקהלת שארית ישראל בארגענטינא ובאחרית ימיו עלה לאר"י ושם מנו"כ...

[מיללער]

מיוצ"ח ידועים:
הגאון רבי מנחם ישראל זצ"ל שמילא מקום אביו בוואהנילוב (אחר שאביו עבר לרבות לוביטשוב);
הרה"ח ר' שרגא ז"ל מציעשינוב; הרה"ח ר' קהת ז"ל מאוסציא;
הגה"ח רבי בן ציון זצ"ל מקאמארנא - במ"ס 'חקת הפסח';
הרבנית מרת חנה ע"ה אשת הגאון רבי נתן הלוי ראזענפעלד זצ"ל אב"ד קוליקוב - בעל שו"ת 'מנחה קטנה' ;
ואשת הרה"ח ר' משה ז"ל מאוליינוב.

לרבי נתן הלוי ראזענפעלד אב"ד קוליקוב היה בן בשם רבי יחיאל אב"ד וויניק בעמח"ס אמרי בינה, חתן רבי יעקב שלמה היילפרין אב"ד פרעמישלאן זצ"ל

[מיללער]

מיוצ"ח ידועים:
הגאון רבי מנחם ישראל זצ"ל שמילא מקום אביו בוואהנילוב (אחר שאביו עבר לרבות לוביטשוב);
הרה"ח ר' שרגא ז"ל מציעשינוב; הרה"ח ר' קהת ז"ל מאוסציא;
הגה"ח רבי בן ציון זצ"ל מקאמארנא - במ"ס 'חקת הפסח';
הרבנית מרת חנה ע"ה אשת הגאון רבי נתן הלוי ראזענפעלד זצ"ל אב"ד קוליקוב - בעל שו"ת 'מנחה קטנה' ;
ואשת הרה"ח ר' משה ז"ל מאוליינוב.

לרבי נתן הלוי ראזענפעלד אב"ד קוליקוב היה בן בשם רבי יחיאל אב"ד וויניק בעמח"ס אמרי בינה, חתן רבי יעקב שלמה היילפרין אב"ד פרעמישלאן זצ"ל

בפטירת אביו איז רבי יחיאל געווארן דער רב אין קוליקוב, ובשנת תרנ"ה האט ער געהאלטן דארט א רעדע לכבודה של מלכות פארן קייזער פראנץ יאזשע, וואס ער האט שפעטער בשנת תרנ"ז געדרוקט אויף לשה"ק אונטערן נאמען "כבוד מלכים".





ביים ערשטן וועלט קריג האט ער געמוזט אוועקגיין פון קוליקוב און ער האט זיך דאן באזעצט אין לעמבערג.

בייגעלייגט איז א בילד פון "קאלקעווער רב" וויאזוי עס איז ערשינען אינעם ניו יארקער "פארווערטס" מאנכע שפעקולירן אז דאס איז רבי יחיאל הלוי ראזענפעלד מקוליקוב, איז דא דער בילד יוצא ממקום אחר צו קענען באשטעטיגען?

[יציב פתגם]

תולדות הגה"ק רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זי"ע בעלים לתרופה (פר' כי תצא תשע"ו)

[יעקעלע פוקס]

שיין באשריבען - אינטערעסאנט פון ווי זיי האבען געזאמעלט די חומר...

דרך אגב - דער ר' נפתלי צבי ראטענבערג שליט"א מ'קאסאן, וואס קומט היצטערט וואונען אין די גלילות פון מאנסי האט/געהאט א בית מדרש אין פלעטבוש מיט'ן נאמען אוהב צדק 'היכלי שן' על שם זיין זיידען די וואנהילוב'ער רב.
ער איז א זוהן פון ר' ישראל'טשע פון קאסאן זצ"ל פן ר' פנחס שלום חתן הרה"ק מ'דעלאטין זצ"ל חתן ר' מנחם ישראל בן הרה"ק ר' שמואל נחום הלוי מוואנהילוב זצ"ל

[הילולא דצדיקיא]

תולדות הגה"ק רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זי"ע בעלים לתרופה (פר' כי תצא תשע"ו)

ייש"כ פארן אהער ברענגען דעם חומר אויף דעם צדיק, (זעה איך אז רוב חומר קומט טאקע פון די הקדמה לספרו, ווייל דערווייל האב איך אויך נישט געפינען ערגעץ אנדערש אויף אים גוטע סחורה)

[הילולא דצדיקיא]

שיין באשריבען - אינטערעסאנט פון ווי זיי האבען געזאמעלט די חומר...

דרך אגב - דער ר' נפתלי צבי ראטענבערג שליט"א מ'קאסאן, וואס קומט היצטערט וואונען אין די גלילות פון מאנסי האט/געהאט א בית מדרש אין פלעטבוש מיט'ן נאמען אוהב צדק 'היכלי שן' על שם זיין זיידען די וואנהילוב'ער רב.
ער איז א זוהן פון ר' ישראל'טשע פון קאסאן זצ"ל פן ר' פנחס שלום חתן הרה"ק מ'דעלאטין זצ"ל חתן ר' מנחם ישראל בן הרה"ק ר' שמואל נחום הלוי מוואנהילוב זצ"ל

דאכט זיך מיר, אז ער ארבעט אויף די ספרים פון דעם וואהנאלאוו'ער זיידע זיינעם, אויך.

[הילולא דצדיקיא]

היינט די יארצייט

[הילולא דצדיקיא]

היינט מיטוואך די יארצייט

מדברי בעל ההילולא

אחי ורעי דעו לכם כי שורש התשובה הוא להכיר בחטאו, כי המכיר בחטא הוא שב באמת, אולם מי שאינו מכיר בחטא על מה ישוב, ולא זה שהתשובה אינה כלום רק אפילו יוה"כ לא יועיל לו, וע"ז נאמר 'לפני ד' תטהרו', והוא ע"ד שנאמר (משלי כח, יג) 'מכסה פשעיו לא יצליח', ולכן אמר 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם', אך בתנאי 'לפני ד' תטהרו', תרגלו עצמיכם לפרש ולהכיר כל החטאים, ולא לקרות ולתרץ חטאתיכם, וכדרך מי שבא לפני הרופא שצריך לגלות מימיו, ו'תטהרו' הן מלשון 'טהרו של מזבח' (יומא פ"ה מ"ו), שפירשו חז"ל (פירוש הרמב"ם שם) שהוא גילויה של מזבח בלי דבר המכסה.
והנה בעבירה שהם עבירות פשוטים, בנקל האדם מכיר בחטא, אולם אותן שהיה בתואר מצוות, בהן קשה מאוד שיאשים האדם עצמו ויכיר בחטאו, ונוכל לומר שאותן החטאים הם הם שמכנה אותם כאן לפני ד' שעשה אותם לשם ד', שהרי חשב עליהם שהם מצוה ועושה לשם ד', ובכל זה הם חטאים, ולכן אמר 'מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו'.
אך בדיוק יותר נאמר, כי הנה באמת מצינו שהקב"ה מתפאר בחטאים שישראל עושין, כאשר פירשו בזה (הושע ב, א) 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי'. והיינו שרוב פעמים שישראל חוטא בעסקי ממון, וכמ"ש (ב"ב קסה.) רובן בגזל, הוא אם כי נצרך לממון באשר רגיל בכבוד שבת, או לשלם שכר מלמדים וכיוצא וכנודע, ולזה בכל עת שבא המקטרג לקטרג את ישראל, על כרחו צריך להזכיר מעלות ישראל, וע"ז נאמר 'והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי', שרגילין בכבוד שבת וזריזים בו ומחזיקים בניהם על התורה.

ובזה פירשתי דברי הפייט ליל יום כיפור, 'הס קטיגור וקח סניגור מקומו ויהי ד' למשען לי למען נואמו סלחתי', כי הנה היצה"ר בביאו לקטרג, אינו מספר המעשה בשלימות, דרך משל מי שהיה נחוץ לשלם שכר לימוד, ומפני הבושה עשה איזו רמאות במשא ומתן כדי שיהיה לו לשלם, כשיצה"ר מסטין מספר רק חצי המעשה ואינו גומרה, כדי שלא יזכר ענין מצוה כזו, אולם הש"י אינו מניחו לפסוק ומשעינו שיגמור הדברים, ובגמר המעשה כולה כבר יש בה די להליץ בעד ישראל, ולכן אמר 'הס קטיגור וקח סניגור מקומו', אינך צריך לבקש סניגור ממקום רחוק, רק מקום הקטיגור הוא ילמוד סנגריה, ואם הוא לא ירצה לגמור הדברים, יהיה הקב"ה כמסייע לו 'למען נואמו סלחתי', כדי שיוכל הש"י לומר עפ"י דבריו של הקטיגור עצמו סלחתי.

אלא שבכל זה אי אפשר לומר שעפ"י האמת יהיה היתר לגזול עבור כבוד שבת וכיוצא לדבר מצוה, שמ"מ הוא נחשב עבירה, אלא שנחשב עבירה באונס מצוה, וחז"ל אמרו (סוכה ל.) מצוה הבאה בעבירה אינה מצוה. אולם מיד כאשר יתחרט האדם על החטא ישאר בידו המצוה שחשב לבדה, וא"כ הוא מיד לפני ד' עם עזיבת החטא לבד, שכבר קדמה לה מצוה, ולזה אמר 'מכל חטאתיכם' חטאי ישראל שהם נעשים במחשבת מצוה, 'לפני ד' תטהרו' שתיכף עם טהרת החטא תהיה לפני ה'. וזה שאמר 'שובה ישראל עד ה'', שעם התשובה תהיה 'לפני ד' כי כשלת בעונך' שהיה בדרך מכשול ע"י פיתוי המצוה, ואתי שפיר. ויהי רצון שיכופר לנו כל חטאינו, וכשלג נלבין אמן.

[שמו]

יצא לאור אחד מספריו
דרושי חפץ במהדורה חדשה

[הילולא דצדיקיא]

לחיים לחיים, היינט די יא"צ

[הילולא דצדיקיא]

מדברי תורתו

תורה מפרשת כי תבא.pdf

(158.02 KiB) געווארן דאונלאודעד 106 מאל

[dovidal]

רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז
כמדומה לי שנפטר אחר תרי"ז
יש לי כמה ראיות על זה
ואם יש מקור על שנת פטירתו נא להביאו
תודה

[אום אני חומה]

רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז
כמדומה לי שנפטר אחר תרי"ז
יש לי כמה ראיות על זה
ואם יש מקור על שנת פטירתו נא להביאו
תודה

וואס זענען די ראיות?
דא האט איר וואס זיין זון שרייבט

אבי זצלה״ה היה בדורו גדול כאחד מן הראשונים וצדקת פזרונו מי יגמור עליו את ההלל כל הצדיקים וגאונים אמרו עליו מקודש מקודש ואיננו כי לקח אותו אלקים ביום ו' עש"ק פרשת כי תצא אחר חצות היום שנת תרי"ז ט"ו אלול תנצב"ה (לשון בן ר' בן ציון בהקדמה לס' חקת הפסח הקצר)

[dovidal]

רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז
כמדומה לי שנפטר אחר תרי"ז
יש לי כמה ראיות על זה
ואם יש מקור על שנת פטירתו נא להביאו
תודה

וואס זענען די ראיות?
דא האט איר וואס זיין זון שרייבט

אבי זצלה״ה היה בדורו גדול כאחד מן הראשונים וצדקת פזרונו מי יגמור עליו את ההלל כל הצדיקים וגאונים אמרו עליו מקודש מקודש ואיננו כי לקח אותו אלקים ביום ו' עש"ק פרשת כי תצא אחר חצות היום שנת תרי"ז ט"ו אלול תנצב"ה (לשון בן ר' בן ציון בהקדמה לס' חקת הפסח הקצר)

ראיתי ספר שנדפס תרי"ח ויש עליו חתימת הרה"ק שמואל נחום זצ"ל

[הילולא דצדיקיא]

מאכט זיך
פולע דריקן ספרים א שיינע פאר יאר נאכן באקומען די הסכמות.

[dovidal]

מאכט זיך
פולע דריקן ספרים א שיינע פאר יאר נאכן באקומען די הסכמות.

איך רעד פון א קלארע שיינע חתימה פון רבי שמואל נחום !!!

[הסרפד]

רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז
כמדומה לי שנפטר אחר תרי"ז
יש לי כמה ראיות על זה
ואם יש מקור על שנת פטירתו נא להביאו
תודה

וואס זענען די ראיות?
דא האט איר וואס זיין זון שרייבט

אבי זצלה״ה היה בדורו גדול כאחד מן הראשונים וצדקת פזרונו מי יגמור עליו את ההלל כל הצדיקים וגאונים אמרו עליו מקודש מקודש ואיננו כי לקח אותו אלקים ביום ו' עש"ק פרשת כי תצא אחר חצות היום שנת תרי"ז ט"ו אלול תנצב"ה (לשון בן ר' בן ציון בהקדמה לס' חקת הפסח הקצר)

ראיתי ספר שנדפס תרי"ח ויש עליו חתימת הרה"ק שמואל נחום זצ"ל

מאכט זיך
פולע דריקן ספרים א שיינע פאר יאר נאכן באקומען די הסכמות.

איך רעד פון א קלארע שיינע חתימה פון רבי שמואל נחום !!!

במחילה קוק נאך א מאהל אויפן דאטום

[dovidal]

רבי שמואל נחום הלוי מוואהנילוב זצ"ל - ט"ו אלול תרי"ז
כמדומה לי שנפטר אחר תרי"ז
יש לי כמה ראיות על זה
ואם יש מקור על שנת פטירתו נא להביאו
תודה

וואס זענען די ראיות?
דא האט איר וואס זיין זון שרייבט

אבי זצלה״ה היה בדורו גדול כאחד מן הראשונים וצדקת פזרונו מי יגמור עליו את ההלל כל הצדיקים וגאונים אמרו עליו מקודש מקודש ואיננו כי לקח אותו אלקים ביום ו' עש"ק פרשת כי תצא אחר חצות היום שנת תרי"ז ט"ו אלול תנצב"ה (לשון בן ר' בן ציון בהקדמה לס' חקת הפסח הקצר)

ראיתי ספר שנדפס תרי"ח ויש עליו חתימת הרה"ק שמואל נחום זצ"ל

מאכט זיך
פולע דריקן ספרים א שיינע פאר יאר נאכן באקומען די הסכמות.

איך רעד פון א קלארע שיינע חתימה פון רבי שמואל נחום !!!

במחילה קוק נאך א מאהל אויפן דאטום

יישר - גערעכט איז גערעכט

[הסרפד]

(ואגב - דאס שטימט גענוי מיט די תקופה וואס ער איז דארט געוועהן רב - משוער ביז בערך תרט"ו.)