רבי אברהם לאנגנער מקנהעניטש זצ"ל - כ"ח תמוז תרע"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי אברהם לאנגנער מקנהעניטש זצ"ל - כ"ח תמוז תרע"ז

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג יולי 09, 2015 1:09 pm

הרה"ק רבי אברהם לאנגער מקניהיניטש זיע"א
בן הרה"ק רבי יהודה צבי (השני) מסטרעטין זיע"א
כ"ח תמוז תרע"ז


רבינו הרה"ק רבי אברהם לאנגער מקנהניטש זיע"א, נולד בשנת תרכ"ו בעיר סטרעטין לאביו הרה"ק רבי יהודה צבי (השני) מסטרעטין זיע"א (בן הרה"ק רבי אורי מראהטין זיע"א, שהי' חתן הרה"ק רבי אברהם מסטרעטין זיע"א, בן הרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זיע"א). ולאמו הרבנית הצדקנית מרת הינדל ריזל ע"ה, בת הרה"ק רבי שלמה מדולינא זיע"א (בן הרה"ק רבי משה חיים טויב מקאלוב זיע"א (חתן הרה"ק שר בית הזוהר מרן העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א) בן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב זיע"א. וחתן הרה"ק רבי יהודה צבי מראזלא זיע"א בן הרה"ק רבי משה מסאמבור זיע"א וחתן דודו הרה"ק שר בית הזוהר מרן העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א).

במעלליו יתנכר נער ומשחר נעוריו עבד את בוראו בדביקות לצורו וקונו בעבודה תמה ונקיה בקדושה, ופומי' הק' לא פסק מלגרוס באורייתא, ולא מש מאהלה של תורה, ומטל ילדותו כבר לן בעמקה של הלכה, עד שכל רואיו הכירו בו כי לקדושות ולגדולות נוצר.

בעודו בבית אביו הג' זכה להסתופף בצל צדיקי דורו, אמנם רוב תורתו ינק אצל זקינו הגדול רבי אורי מראהטין זיע"א, אשר חיבבו עד למאוד וקירבו בכל מיני קירוב, ומילא אותו בתורה ויראה טהורה, כראוי לערכו הרם, ורבנו הרבה להתחמם לאורו הקדוש.

בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא רבינו את זו' הרבנית הצדקנית מרת טויבא רחל ע"ה בת דו"ז הרה"ק רבי פינחס בראנדוויין מברעזאן זיע"א (נכד הגה"ק רבי דוד לייקעס זיע"א) חתן הרה"ק רבי אברהם מסטרעטין הנ"ל, ובן הרה"ק רבי יעקב יוסף זיע"א, בן הרה"ק רבי מרדכי קרעמניצער זיע"א, בן הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זיע"א). אשר עתה עמה בנה את ביתו הק', והיא היתה לו לסעד ועזר כנגדו בכל פעולותיו הקדושות.

בהיותו כבר שיבסר או שמונה עשר, פנו אנשי העיירה קניהעניטש שהיתה סמוכה לסטרעטין, שבאותה עת התפנתה שם משרת הרבנות, להרה"ק רבי יהודה צבי מסטרעטין זיע"א שיעמיד עליהם אלוף לראשום ויכתיר רב ואב"ד לעירם, או אז פקד על בנו בכורו, מרן רבינו, שיקבל על עצמו משרה נכבדה זו, ואף להיותו צעיר לימים, כי גדולת צדקתו ואור תהלתו של רבינו אשר היתה ניכרת עליו בכל גינוני הליכות קדשו משחר טל ילדותו, הבשילה קומתו הרוחנית, עוד בהיותו צעיר לימים, להיותו ראוי לעלות על גפי מרומי קרת.

כאשר רבינו התיישב על כסא ממלכתו, כבר נשבו שם רוחות זרות של ההשכלה הארורה, אשר התאחזו בה הולכי קדימה, וכבר הטילו חותם ארסם על מצבה הרוחני של העיירה, אמנם אביו הקדוש אמר אשר בנו זה ברוב קדושתו הגדולה יעלה בידו לכבוש את העיר מהם, ואכן כדברי קדשו כן הי, אשר בהמשך הזמן נמשכו אליו כל בני העיר בחבלי עבותות אהבה, במהרה הכירו בשיעור קומתו של רבינו בתורה ובתפלה, ואנשי העיר כולם חרדו לקראות הוד קשותו, בענוות חן ניצל רבינו השפעתו לטובה להדריך את בני עדתו על מבועי התורה והיראה, ולעמוד בפרץ ולתקן בדקי העיר כדת של תורה, ובצדקתו ונועם הליכתו בקדושה וטהרה עלה בידו להרים קרן העיר ולהעמידה על תילה, להיות בסיס נאמן לה' ולתורתו, עד שנחשבה עיר זו לכלילת יופי מלאה חכמים וסופרים, ואנשי הרשע והמתנגדים אליו, הוכרחו למצוא לעצמם מקום מושב אחר, ואנשי העיר התחממו לאורו הזך של רבינו במשך כל ימי שבתו שם.

במשך קרוב לשלשים שנות רבנותו בקניהענישט, יצא שמו לשם ולתהלה לרחוק ולקרוב, ולבד ממה שהנחיל לאנשי עירו תורה ודעת ויראת ה', גברה השפעתו והלכה למרחקים על פני כל העיירות והכפרים מסביב, עד שכל אנשי הגליל היו נתונים למשמעתו ולמרותו, וכל דבר קטן או גדול באו לשאול את מוצא פיו כדבר ה' באורים ותומים, בנועם הליכות דרכו בקודש הצליח ליישר הדורים, להכריע בין הניצים, ולפרש בין הקהילות, ומכל קצות המדינה הריצו אליו שאלותיהם, כאשר הוא לעומתם משיב תשובותיו בדבר ה' זו הלכה ברורה.

עד מהרה נתחבב רבינו גם בין גדולי דורו, אשר גם הם כולם התייחסו אליו בכבוד והערצה נפלאה, ובספרי השו"ת מהדור ההוא כותבים נמצאים מכתבים מגדולי ההוראה המובהקים המפלפלים עם רבינו בעניני הלכה חמורים, גם בני העליה מחסידי אבותיו לבית סטרעטין וראהטין בקשו קירבתו והתקשרו עליו בהערה מופלגת.

רבינו התפרסם חיש מהר לאיש קדוש, עבודתו בקודש היתה באופן מופלא ומופלג, צדיקי דורו מילאו פיהם התהילה מופלאה על רום ערך קדושתו, כאשר הרה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א התבטא פעם על רבינו אחר שפגשו בשנות נעוריו, באמרו 'דער יונגערמאן האט הייליגע טריט', ביותר התבטא עבודת רבינו אצל עבודת התפלה שהיתה בהתאמצות נוראה כדרך רבותיו הק' לבית סטרעליסק, ואחר כל תפלה הוכרח לרבינו להחליף כל בגדיו מחמת שהיו טבולים ורטובים בזיעה, אף שלא היתה נראית כלפי חוץ שום תנועה וזיז כלשהו.

לבבות רבים היו מתעוררים לתשובה על ידי שהיה שומעים את רבינו שופל לבו בשירה וזמרה בהשתפכות הנפש לפני מלך ק-ל חי. ואלו שזכו לשהות אצל רבינו ולשמוע קולו בקודש בעבודת התפלה, היה נדלק בקרבם ניצוץ הקדוש הספון בלבם, והיה מתעוררת בנפשם הרהורי תשובה ונתקרבו לאביהם שבשמים, כאשר רבים וטובים העידו כן אחר פטירת רבינו, שע"י ששמעו פעם תפלתו קבלו התעוררות תשובה שהרימה אותם לרום המעלות,

עם הסתלקות אביו הגדול ביום י"ד אייר פסח שני תרס"ז, ענדו חסידי סטרעטין את נזר האדמורו"ת על ראש רבינו וביקשוהו שיבוא למלא מקום אביו בעיר סטרעטין, אמנם רבינו אשר כבר היה קשור בחבלי עבותו אהבה לבני עדתו בקניהעניטש, לא רצה לעזבם, ע"כ מינה את אחיו הצעיר הרה"ק רבי יצחק אייזיק זיע"א, שהוא ימלא מקום אביהם בסטרעטין, ורבינו נשאר לכהן ביד רמה בעיר קניהעניטש, אמנם רובם ככולם מאלפי בני העליה של חסידי אביו התקשרו בקשר אמיץ לרבינו, כאשר ביניהם נמנו גדולי תורה מפורסמים, כהגאון הגדול רבי אליעזר מישעל בעל משנת אליעזר, אב"ד טורקא. הגאון הגדול רבי ישראל לאנדא זצ"ל בעל נפש חיה, ראבד"ק זלאטשוב. שהתכופפו לפני רבינו כעבדא קמא מרא ביותרת הכבוד ועמדו לפני רבינו באימה ויראה. כך ניהל רבינו את קהל עדתו שמנתה באותו עת אלפים ורבבות ממש, ביד רמה, כאשר בכל מקומות מושבותיהם פותחים הם בתי מדרשות לקהל קנהעינישט וכפופים למרותו, ואת כולם נשא על לוח לבבו הטהור כל הימים.

בימים טובים ומועדים צהלו ורנו דרכי קניהעניטש כאשר אז גברו ורבו ביתר שאת אלפי הנוהרים לשהות בצל קורתו בימים הקדושים, וקניהעניטש הפכה להיות עיר הומה אנשים, באשר שמו הקוש יצא לשם ולתהלה כפועל ישועות בקרב הארץ, ומכל קצוי ארץ נהרו אליו להתברך מפיו ולהתחמם לאור עבודתו ותפלתו הקדושה. כ"כ היתה עבודתו בקודש כאשר כל מצוה קיים בהתלהבות נוראה וגדולה, עד שכל הנוכחים השתוממו על גודל ההתלהבות ושלהבת דקדושה, עד שהבתטאו ואמרו על רבינו אשר בעת שמדליק את נרות החנוכה, לא ניכר מי דולק יותר הנר או רבינו.
ישועות ורפואות שלא כדרך הטבע התגלגלו בחצר קדשו, ומסופר שפעם אחת באו להזכיר לפני רבינו חולה מאנשי שלומו שהיה בסכנת מות, והרופאים חיוו דעתם שעליו לעבור ניתוח בעיר הבירה וויען, כשהובא הדבר לפני רבינו, הורה להעמיד לפניו צלוחית יי"ש, ולשתות לחיים עם החולה מרחוק, ואכן כן עשה רבינו ואמר לחיים להסובבים, וגם אמר לחיים להחולה מרחוק, לתמיהת מקורביו הסביר רבינו, שהדברים קל וחומר, מה סוטה שהיא מידה רעה, הרי כשהסוטה שותה ממים המאררים גם הבועל מת כמו שאמרו חז"ל (משניות סוטה פ"ה מ"א), ואף אם הוא מרחוק, מ"מ משפיע עליו שתיית מים המאריים, על אחת כמה וכמה מדה טובה מרובה ששתיית לחיים משפיע על החולה גם מרחוק, שיומשך עליו רפואה שלימה ממרום, ואכן כעבור זמן לא רב חזר החולה לבריאותו השלימות והיה כאחד האדם.

בשנת תרע"ד הארץ, כאשר כל מדינות הללו רעדו מחמת המציק כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נטל רבינו את מקל הנידודים והעתיק מושבו מקניהענישט לעבר עיר הבירה באונגארין העיר רבתי פעסט יצ"ו, בהגיעו לשם היה שמעו הולך וגדול וכום חרדו לקראת הוד תורתו וקדושתו, וענוות צדקו, ורבים וטובים באו להתחמם לאורו הגדול ולהתברך מפה קדשו, ולחזות בנועם עבודתו ותפלתו, ונהרו אליו הרבה מהיהודים המקומיים, והי נחשב לפועל ישועות, כן גם העיד מרן מסאטמאר זיע"א שכאשר נקלע באותו עת לפעסט כאשר ביקר את חותנו הרה"ק מפלאנטש זיע"א, השתומם מקדות עבודתו, ואמר עליו 'אותו צדיק היה דבוק בהשי"ת בכל מעת לעת בלי הפסק'.

גם במידת הצדקה היה רבינו גדול, כאשר אף גודל עניותו היה מוסר נפשו להחזיק עם רב, ולחלק כספי צדקה לנזככים לכך, וכל כספי הפדיונות היה מחלק לנצרכים כאשר ראה בבית אבותיו הק', ביותר הוכר הדבר בשנות הזעם כאשר בשנת תרע"ד ברח רבינו לעיר פעסט, הקים שם רבינו במסירות רבה בל יתואר בבית מחסה לפליטים, ודאג לספק כל מחסורם וכל צרכם, כאשר אף היה הולך בעצמו לאסוף כספים עבור בית המחסה, ורבים מתושבי העיר וביניהם נגידים חשובים שנוכחו והכירו בצדקת דרכי רבינו, הושיטו ידם ביד רחבה, למען יוכל רבינו להמשיך במעשי הצדקה הכבירים, שהצילו רבים מחרפת רעב ממש. באותם הימים בירך רבינו את האיש אשר היה הראשון להכניס את רבינו לביתו וליתן לו קורת גג, בעשירות מופלגת, למותר לציין שברכת רבינו עשתה רושם ובזמן קט עלה ונתעלה בעשירות גדולה, כאשר הגיע איש זה לרבינו וביקש לבנות בית נאה לרבינו, אמר לו רבינו שעדיף שימסור לו הסכום שיוכל לחלק לצדקה, וכאשר התעקש האיש שהיות והעשירות באתה לו מברכת רבינו ע"כ רוצה לשלם במשהו לרבינו, אמר לו רבינו בענוות קדשו, מה שצלחה ברכתי, הוא רק משום שנאמרה מלב נשבר ונדכה מרוב עניותי ודחקי, והקב"ה ברוב רחמיו שומע צעקת הדל ומקשיב לשעוות העני, וכי ברצונך לקחת ממנו גם מעלה זו, ומעתה לא ישאר בידי במה לפעול ישועות ורחמים להבאים אלי.

לא ארכו לו הימים לרבינו בעיר גלותו פעסט, וכעבור ג' שנים מעת בואו לשם, נפל רבינו למשכיו וחלה את חליו ל"ע, והחזיר נשמתו הטהורה בהיותו אך בן נ"א שנים ביום ב' קרח כ"ח תמוז שנת עזר"ת, כאשר עם פטירתו התייתמה עדת סטרעטין וקניהעניטש, ואבל גדול ירדה על כל עולם היהדות והחסידות, שהיתה המומה מפטירתו הפתאומית בטרם עת. וכבוד גדול עשו לו במותו, כאשר גאוני צדיקי דורו מספידים אותו מרה.

בנו מ"מ הרה"ק רבי אורי זיע"א אמר פעם אשר רבינו נסתלק בגיל צעיר כזה, מחמת שגופו נחלשה מרוב עבודת התפלה שלו.

אודות פטירתו מסופר, שפעם כאשר ישב רבינו עם הרה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זיע"א ודיברו ביניהם, מענין יום ההסתלקות, אמר לו רבינו אשר אביו אמר שרוצה להסתלק ביום שאין אומרים בו תחנון כמו שאביו נסתלק כן (בל"ג בעומר) ואכן זכה ונסתלק ביום י"ד אייר פסח שני, אמר הרה"ק מבעלזא לרבינו, שהצדיקים מבקשים שיום פטירתם יחול ביום בשבוע שבו יחול יום הכיפורים של אותו שנה או של השנה שלאחר מכן, ויצויין לדבר פלא, שאכן נסתלק רבינו ביום כ"ח תמוז, שחל באותו יום בשבוע שחל בו יום הקדוש שלאחריו, והרה"ק מהרי"ד נסתלק ביום השבוע שחל בו יום הכיפורים שעברה.

זרעו אחריו: בנו הרה"ק רבי אורי מקנהעיניטש זיע"א בעל אור לישרים, בנו הרה"ק רבי משה (אשר מילא מקום אחיו) מקנעניהטש זיע"א, בנו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזבארוז זיע"א.
דברי תורתו נדפסו מעט מזעיר, בקונטרס נר אברהם
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

קמח
שר חמישים ומאתים
תגובות: 466
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 12, 2011 12:31 pm

תגובהדורך קמח » דאנארשטאג יולי 09, 2015 1:23 pm

א בילד פונעם ציון
download/file.php?id=39438&mode=view


געפינען אינעם שושלת סטרעטין אשכול


האמיר נישט געוויסט פון אזא צדיק צו זאגן, יעצט באמערקט, און אפיר געזיכט צו ס'שטייט נאך וועגן איהם, האמיר דאס געטראפן,
און מצרף געווען למקומו.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

צורת זיו קדשו של הרה"ק מקנעהניטש זצ"ל

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » זונטאג יולי 12, 2015 9:00 pm

רבינו הרה"ק רבי אברהם לאנגער מקנהניטש זיע"א (אויף די רעכטע זייט),
צוזאמען מיט הרה"ק ר' אברהם חיים הורוויץ מפלאנטש זצ"ל ב"ר משה מרוזוואדוב

באקומען פון א אייניקל פון דעם קנהעניטש'ן
צוגעלייגטע
הרה''ק מקנעהניטש זעי''א מצד ימין והרה''ק מפלאנטש מצד שמאל.jpg
הרה''ק מקנעהניטש זעי''א מצד ימין והרה''ק מפלאנטש מצד שמאל.jpg (24.96 KiB) געזעהן 5257 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 342
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » מאנטאג יולי 13, 2015 11:45 am

ווער איז דער רבי אברהם חיים הורוויץ מפלאנטש?
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2819
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » מאנטאג יולי 13, 2015 11:49 am

ער שרייבט דאך
א זון פון הרה"ק מרוזוואדאב זצ"ל, ער איז געווען די שווער בזוו"ר פון הרה"ק מ'סאטמאר זצ"ל
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג יולי 13, 2015 11:55 am

דאס איז ווארשיינליך אין פעסט,
ווי די צוויי צדיקים האבן זיך אויפגעהאלטן בשנות המלחמה הראשונה.

און דאן איז ווי אויבן דערמאנט הרה"ק מסאטמאר געקומען באזוכן זיין שווער, און קענען געלערנט דעם צדיק פון קנהעניטש אויך.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

געגאנגען ווייטער
שר העשר
תגובות: 38
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 23, 2014 6:18 pm

תגובהדורך געגאנגען ווייטער » מאנטאג יולי 13, 2015 2:57 pm

זיין זין הרב אורי האט געוואוינט דא אין ניו יארק,
ווייסט איינער ווי ער ליגט? אויפ קברים.קאם שטייט נישט

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 26026
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 13, 2015 3:02 pm

געגאנגען ווייטער האט געשריבן:זיין זין הרב אורי האט געוואוינט דא אין ניו יארק,
ווייסט איינער ווי ער ליגט? אויפ קברים.קאם שטייט נישט

אוודאי שטייט:
http://kevarim.com/rebbe-uri-langner/

Beth David Cemetery - Long Island
300 Elmont Road
Elmont, NY 11003
United States

געגאנגען ווייטער
שר העשר
תגובות: 38
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 23, 2014 6:18 pm

תגובהדורך געגאנגען ווייטער » מאנטאג יולי 13, 2015 3:08 pm

ייש"כ

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 342
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » מאנטאג יולי 13, 2015 3:35 pm

געזעהן היינט אין געשעפט א נייע ספר עפעס גנזי אש מיין איך
באשריבן דעם ר' אורי'לע קנעהניטש'ער
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 741
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » מאנטאג יולי 13, 2015 11:01 pm

שמעתי מספרים שגם הרה"ק רבי אהרן ראטה מבערגסאס בעל "שומרי אמונים" היה אצלו, ואת דרך היגיעה העצומה בתפילה שלו הוא לקח הרבה ממנו.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 342
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » דינסטאג יולי 14, 2015 1:55 pm

סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:שמעתי מספרים שגם הרה"ק רבי אהרן ראטה מבערגסאס בעל "שומרי אמונים" היה אצלו, ואת דרך היגיעה העצומה בתפילה שלו הוא לקח הרבה ממנו.


דאס איז א דבר חידוש וואס דארף א מקור

אפי' אז אין תו"א ווערט דערציילט אז דער שומרי אמונים, האט גענומען זיין יגיעות התפלה פון סטרעליסק, אבער סטרעטן האב איך דארט קיינמאל געהערט
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דינסטאג יולי 14, 2015 11:04 pm

יעצט די יארצייט
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 741
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

מצא מפתח על הקבר

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » דינסטאג יולי 14, 2015 11:39 pm

לכבוד יומא דהילולא:
שמעתי מעשה מופלא מש"ב הרה"צ רבי אהרן יעקב בראנדוויין אדמו"ר מסטרעטין -בארא פארק זצ"ל, ואמר ששמע את זה מאיש נאמן, שכאשר הגיעו הנאצים ימ"ש לפעסט והתחילו לחטוף יהודים ולשלוח וכו' אז הרבה יהודים ברחו לבית החיים להתחבא שם מהם. והנאצים באו לשם וראו שיש שם יהודים אז הם לקחו המפתח של שער בית החיים ונעלו את השער ואמרו שעכשיו הם ילכו לאכול ואחרי כן יחזרו ויהרגו את כולם רח"ל.
ובין היהודים היה שם הגבאי של הרה"ק רבי אברהם מקניהעניטש זי"ע. והוא ניגש להציון שלו והתפלל שם ובכה שם מאד וביקש שבזכות ששימש אותו אז שיהיה לו ישועה.
וכאשר גמר להתפלל ופתח את עיניו הוא ראה מפתח מונחת על המציבה. ולקח המפתח והלך להשער, והמפתח הזה פתח את השער הנעול, וכל מי שהיה שם ברח.
זי"ע ועכ"י בגו"ר.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]

סטרעטענער אייניקל
שר חמש מאות
תגובות: 741
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 01, 2010 9:41 pm

הרה"ק רבי אורי לאנגנער מקניהעניטש

תגובהדורך סטרעטענער אייניקל » דינסטאג יולי 14, 2015 11:50 pm

בן הרה"ק רבי אברהם מקניהעניטש זי"ע
צוגעלייגטע
file.jpg
הרה"ק רבי אורי מקניעהניטש זי"ע
file.jpg (17.9 KiB) געזעהן 5079 מאל
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך יולי 15, 2015 10:53 am

סטרעטענער אייניקל האט געשריבן:לכבוד יומא דהילולא:
שמעתי מעשה מופלא מש"ב הרה"צ רבי אהרן יעקב בראנדוויין אדמו"ר מסטרעטין -בארא פארק זצ"ל, ואמר ששמע את זה מאיש נאמן, שכאשר הגיעו הנאצים ימ"ש לפעסט והתחילו לחטוף יהודים ולשלוח וכו' אז הרבה יהודים ברחו לבית החיים להתחבא שם מהם. והנאצים באו לשם וראו שיש שם יהודים אז הם לקחו המפתח של שער בית החיים ונעלו את השער ואמרו שעכשיו הם ילכו לאכול ואחרי כן יחזרו ויהרגו את כולם רח"ל.
ובין היהודים היה שם הגבאי של הרה"ק רבי אברהם מקניהעניטש זי"ע. והוא ניגש להציון שלו והתפלל שם ובכה שם מאד וביקש שבזכות ששימש אותו אז שיהיה לו ישועה.
וכאשר גמר להתפלל ופתח את עיניו הוא ראה מפתח מונחת על המציבה. ולקח המפתח והלך להשער, והמפתח הזה פתח את השער הנעול, וכל מי שהיה שם ברח.
זי"ע ועכ"י בגו"ר.


המעשה, לא הי' עם הגבאי שלו, אלא השומר של הבית החיים, שהי' יהודי, ודאג לציון הרה"ק זיע"א, וכל מי שבא לשם, נתן הוא נרות להדליק על הציון

וכאשר נשארו נעול, והיו באיבוד עשתונות, אמרה לו זו' דער רבי איז דאך דא גיי צו איהם, וההמשך כנ"ל

ההוא ערק אח"כ לארה"ב עם כל משפחתו, ונשאר חי עם כל יו"ח
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

פלוני
שר חמש מאות
תגובות: 653
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 11:19 pm

תגובהדורך פלוני » מיטוואך יולי 15, 2015 11:20 am

וואו איז דער ציון פון ר' אברהם?
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)


ראש הקהל
שר חמש מאות
תגובות: 929
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

תגובהדורך ראש הקהל » מיטוואך יולי 15, 2015 12:12 pm

רבי אברהם לאנגנער ז"ל האט געהאט א זוהן וואס איז יונג אוועק, און געוועהן אן איידעם ביים עטרת ישועה פון דזיקוב.
מ'ווייסט נישט זיין ערשטע נאמען, ווייסט איינער אינפארמאציע וועגם איהם?

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך יולי 15, 2015 1:16 pm

אין גנזי אור וואס איז יעצט ארויסגעקומען, שרייבן זיי וועגן דעם זוהן אויך (נעכטן האט מיר א אייניקל דאס געזאגט)
איך ווייס נאך נישט נאך פרטים, אבער איך האף נאכצוקוקן, און צוברענגען
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1905
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך יולי 15, 2015 1:16 pm

פלוני האט געשריבן:וואו איז דער ציון פון ר' אברהם?

אין בית החיים אין פעסט, דארט ווי ר' קאפל רייך ליגט

קוק דא וועסטו האבן מער פרטים מפעל הישועות ציון הרה"ק מקנעהניטש זיע"א בפעסט
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 342
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » מיטוואך יולי 15, 2015 3:16 pm

ער איך אויף קולמע
א אינטעוויו, פון אייניקלעך
אויף דעם קנהעניטשער רבי
114 פון דעם מעין מעניו
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 26026
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 03, 2015 1:22 pm

קונטרס "בתוך הגולה" ובו דברי הספד על הרה"ק מקנעהניטש זצ"ל שנאמרו ע"י ידידו הגאון רבי אליעזר מישל אב"ד טורקא בעמח"ס משנת אליעזר
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6292

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 26026
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 03, 2015 8:15 pm

ראש הקהל האט געשריבן:רבי אברהם לאנגנער ז"ל האט געהאט א זוהן וואס איז יונג אוועק, און געוועהן אן איידעם ביים עטרת ישועה פון דזיקוב.
מ'ווייסט נישט זיין ערשטע נאמען, ווייסט איינער אינפארמאציע וועגם איהם?


viewtopic.php?f=31&t=5773&p=1089792#p1089792

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 26026
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 04, 2015 1:33 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:זרעו אחריו: בנו הרה"ק רבי אורי מקנהעיניטש זיע"א בעל אור לישרים, בנו הרה"ק רבי משה (אשר מילא מקום אחיו) מקנעניהטש זיע"א, בנו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזבארוז זיע"א.
דברי תורתו נדפסו מעט מזעיר, בקונטרס נר אברהם


מכתב (בשפת אשכנזית) שנכתבה ע"י רבי משה לאנגנער בשנת תר"פ בעת שהיה גר בלעמבערג, המכתב נשלחה אל הגביר מר. יעקב שיף מניו יארק ובו מבקש עזרה וסיוע
צוגעלייגטע
NY_AR1921_04226.pdf
(267.89 KiB) דאונלאודעד 119 מאל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 26026
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 04, 2015 2:26 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:זרעו אחריו:
בנו הרה"ק רבי אורי מקנהעיניטש זיע"א בעל אור לישרים
בנו הרה"ק רבי משה (אשר מילא מקום אחיו) מקנעניהטש זיע"א
בנו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזבארוז זיע"א.
דברי תורתו נדפסו מעט מזעיר, בקונטרס נר אברהם



נאך אן אינטערעסאנטע ערשיינונג בתולדות רבי אורי בן רבי אברהם מקנעהניטש אויף וואס איך האב נאכנישט קיין פתרון, אמרתי אשיחה וירוח לי, אפשר קען עס איינער אויסגלייכן.

אין "מאורי גאליציה" בערכו של רבי אורי, שרייבט ר' מאיר וונדר אז רבי אורי איז געווען אן איידעם ביי זיינס אן עלטער-פעטער הגביר רבי ישראל לאנגנער פון בראדי (בן רבי אורי מראהטין), ער צייכנט צו אז דער מקור דערצו איז "מחזיקי הדת שבט תרע"ב".
אין מחזיקי הדת געפונט מען טאקע צוויי מזל טוב'ס לרגל די חתונה, איינס שרייבט דער ברודער רבי משה פון קנעהניטש און דאס אנדערע א חבר בשם אהרן הערבסט ווי זיין וואונטשען אן פאר רבי אורי צו דו חתונה (זעה בייגעלייגט).

לעומת זה אינעם נייעם ספר "גנזי אור" לתולדות רבי אורי מקנעהניטש ז"ל, שרייבן זה אז כשהגיע לפרקו האט ער "בשנת תרע"ב" חתונה געהאט מיט הרבנית צפורה בת החסיד ר' יהושע פעסיל פון בוברקא, און זי איז געווען זיין לעבנס-באגלייטערין, ובקיצור ווערט דערמאנט אז איר מוטער מרת טויבא רבקה פעסיל איז געווען א זעלטענע בעלת חסד.

דאס איז אמאל זיכער אז די מוטער פון די דריי קינדער פון רבי אורי; ר' אברהם, ר' פנחס יהושע און הרבנית חי' בלומא אשת רבי ברוך זאב ב"ר דוד האלברשטאם מקשאנוב, זענען טאקע געווען קינדער פון הרבנית ציפורה בת ר' יהושע פעסיל 0דאס זעהט מען אין די צענזוס רעקארדס). רבי אורי איז ארויסגעקומען קיין ניו יארק אנהייב שנת תרפ"א און אלע דריי קינדער זענען שוין דאהי געבוירן געווארן.
פון די צענזוס רעקארדס איז אויך משמע אז די שוויגער מרת טויבא רבקה פעסיל איז ארויסגעקומען באלמנותה קיין אמעריקא צו זיין ביי די טאכטער, און דא איז זי נפטר געווארן אין עלטער פון 73 יאר תחלת שנת תש"ז.

מכל הנ"ל עולה אז הרבנית צפורה בת ר' יהושע פעסיל איז שוין געווען זיווג-שני פון רבי אורי, און זיי האבן חתונה געהאט שפעטער ווי תרע"ב, והדברים מטושטשים בספר "גנזי אור" ומשמים בערבוביא בין שני הזיווגים.

פארוואס האט "גנזי אור" פארפעלט אזא וויכטיגע פרט בתולדות רבי אורי? שווער צו טראכטן פארוואס היינטיגע תולדות ספרים מאכן נישט די מינימאלע פארש-ארבייט ווי נאכקוקען אין מאורי גאליציה און נאכגיין זיינע מקורות, ויהי לפלא
צוגעלייגטע
GetImage (3).png
GetImage (4).png


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט