והוא פלאי האט געשריבן:כמדומה לי אז הרב דאמב איז דער "לעצטער" איד וואס איז געווען אן אמטירענדער רב אין פוילין פאר די קריג, ד"ה אז תרצ"ט ווען דער קריג האט אויסגעבראכען איז ער געזעצען על כסא הרבנות אין יאבלאנע איך ווייס נישט וויפיל עס איז דא אפילו פון אונגארען וכדו' און אפילו פון שפעטער, (דאכט זיך אז דער יאקער רב יבלחט"א איז געווען א דיין פאר די קריג) פון ארץ ישראל איז דאכט זיך יא דא (אויך נישט קיין רב, נאר א דיין, כמדומה אז הרב וואזנער שליט"א איז געווען א דיין פאר די קריג) אבער פון פוילין איז עס מער נישטא
אין א שמועס וואס כ'האב פון אים ווי ער דערציילט איבער זיין היים שטאט יאבלאנע, דענק איך נישט ער זאל האבן דערמאנט א ווארט אז ער האט דארט משמש געווען ברבנות (ער רעד דארט פון דעם יאבלאנע רבי'ן (הרבי החלוץ) אבער קיין ווארט נישט וועגן זיין אייגען 'רבנות', פון ואנעט נעמט איר דאס?
איך האב עס געהערט פון אים אליינס, און פון אנדערע פוילישע יודען וואס האבען דאס געדענקט ער האט מיר געוויזען א מתנה וואס ער האט באקומען אלס רב, אריינגעשריבען אלס אב"ד זיין פאטער איז געווען רב, ער איז געווארען רב לאחר פטירת אביו, כאטש ער איז געווען א בחור, בשעת די שחיטה גזירה האט מען א גרויס פראצענט פון די פלייש (בערך א דריטעל) פאר די געברויך פון ווארשא גע'שחט'ן תחת השגחתו ער האט מיר געזאגט אז ער האט בי די 12 יאר געקענט טריפות למעשה, מיטגייענדיג מיט זיין פאטער אין שלאכטהויז, (און זייענדיג א שטיקל עילוי) קיין פרנסה האט אבער דאס רבנות נישט קיין סאך געברענגט (ווייל געהאלט פון רבנות אין פוילין איז געווען געבויט אויף שחיטה, און די שחיטה גזירה האט דאס מקלקל געווען) איז ער ארויסגעפארן קיין לאנדאן אלס א משולח פאר א ישיבה (כמדומה יח"ל), און די קריג האט אים דארט פארכאפט, און ער האט דארט חתונה געהאט נאך די קריג האט ער מיט רבנות נישט געוואלט האבען קיין שייכות
הגה"ח ישראל ירחמיאל דאמב • רב ה'נטורי קרתא' הלך לעולמו בלונדון הגה"ח ישראל ירחמיאל דומב • רבו של חוג ה'נטורי קרתא' • גאון ובקי משרידי תלמידי ישיבת חכמי לובלין • הלוויתו התקיימה הערב בלונדון שלמה גרינברג, בחדרי חרדים 23:11 11/03/2013 תגיות: הרב דומב, נטורי קרתא, לונדון, פטירה, ישראל
0
'נטורי קרתא', איבדו את אחד ממנהיגיהם וממורי דרכם, הגאון רבי ישראל ירחמיאל דאמב זצ"ל, שהתגורר בלונדון ונפטר בשיבה טובה כשהוא בן 98 שנה.
הרב דאמב נולד בפולין, למשפחת חסידי אלכסנדר והוא נקרא 'ישראל ירחמיאל' על שם הרה"ק בעל ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זצ"ל.
בזכות כישרונותיו, התקבל לישיבת חכמי לובלין ועד מהרה נחשב כאחד העילויים שבה. היה מאחרוני תלמידי המהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל.
הרב דאמב גם ספג מניחוחו של משגיח הישיבה הגה"צ רבי שמעון הלוי אנגל מזליחוב הי"ד, בו היה דבוק בכל נימי ליבו ונפשו. ומאוחר יותר אף הוציא לאור את ספריו, ביניהם הספר 'נהרי אש' שהיה ספון אצלו בכתב יד.
כמי שהיה אמון על משנתו של ה'עקדת יצחק' מלאכנסדר הי"ד שנודע כרבי שלא נמנה עם אנשי אגודת ישראל ואף נחשב לקנאי בדעותיו, ורבי שמעל'ה זליחובער, שאף הוא נודע בהשקפתו הקנאית, המשיך הרב דאמב לדבוק בדעותיהם.
לאחר המלחמה, דבק בשיטת נטורי קרתא, בה ראה כנושאת דגל הקנאות הבלתי מתפשרת ועבר לגור באנגליה. לארץ ישראל היה מגיע לבקר, כלוחם וכאנטי אגודאי, רק לקראת מערכות הבחירות, כדי להניף את דגל המאבק בהשתתפות בבחירות. כמו כן, הוא הוציא לאור שני ספרים האחד בשם 'עת ניסיון' והשני בשם 'העתקות' ובהם מאמרי השקפה והגות על פי דרכו הקנאית.
נודע בעיקר כגאון ובקי בכל מכמני התורה. אם מישהו ביקש לדעת היכן מופיע מאמר תלמודי כלשהי בירושלמי או בבלי (עוד לפני עידן ה'גוגל' והתוכנות למיניהן) היה עולה לביתו של הרב דאמב ומקבל תשובה על אתר.
כמו כן, הוא היה נואם בחסד. בלילות שישי, נהג למסור שיעור בחומש ורש"י בבית המדרש של חסידי מונקאטש בלונדון. מאות נהרו לאותם שיעורים שלעתים נמשכו כארבע שעות. הציבור היה מרותק ולא חש בחלוף הזמן. מכריו מספרים, על זכרונו הפנומנלי. "באחד מלילות יום הכיפורים, התקבצה קבוצת אנשים לאחר התפילה, שהחלה להגות במשניות. הרב דאמב ישב ממול, והקריא בעל פה את כל המשניות, כשהוא מסביר אותם בטוב טעם ודעת".
סביב הרב דאמב התקבצה קבוצה גדולה של קנאים שהתגוררה בלונדון והוא היה מורה דרכם ומנהיגם. באחרית ימיו אף קיימו מקורביו ותלמידיו מנין מיוחד בביתו.
למרות שיכול היה לקחת על שכמו משרה תורנית, נמנע הרב דאמב מלעשות תורתו קרדום לחפור בה ועסק במסחר בזהב ועשה חיל בעסקיו. התעשר ונודע לגביר גדול. כמו כן, ידוע היה כבעל צדקה וכאדם שליבו ודלתו פתוחות תמיד בפני כל דכפין.
בשונה מכמה מאנשי נטורי קרתא, סלד הרב דאמב מקשר עם מנהיגים ערבים ופלסטינים, והשתתפות בהפגנות של מוסלמים כנגד ישראל.
הוא הוקיע את משה הירש שהתרברב בתואר 'שר לעניני יהודים בממשלה הפלסטינית', ואת הביקור ההזוי אצל השייח ראאד סלאח כששהה בלונדון, ובביקור המתוקשר אצל נשיא איראן אחמדיניג'אד. הוא יצא בגילוי דעת פומבי, האומר כי "האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא... המה בודדים מטורפים".
הוא הוזמן פעם על ידי השגרירות המצרית בלונדון, למסיבה מיוחדת היא ערכה לשגרירים מרחבי העולם. השגרירות ששמעה על הרב דאמב הקנאי והלוחם בציונות וביקשה ממנו להשתתף בהתכנסות ולשאת בה דברים נגד המדינה. הרב דאמב דחה את ההצעה ונימק זאת: "מה שהם רוצים לשמוע, אני לעולם לא אומר. מה שיש לי להשמיע הם לעולם לא יבינו. מה מבינים הם ב'מפני חטאינו גלינו מארצנו'...?"
הרב דאמב הותיר אחריו שני בנים ושתי בנות, ועשרות רבות של צאצאים ההולכים בדרכיו. הלוויתו יצאה הערב מביתו בלונדון בשכונת סטמפורד-היל לבית החיים המקומי שם נטמן. יהי זכרו ברוך.
גם העובד ד' ועוסק בתורה מן ההכרח שיעסוק גם במעט דר"ך אר"ץ - מאור ושמש פ' בחוקותי
עס איז כדי ארויס צי ברענגען זיין התבטלות צים רבין דער סאטמאר רב ז"ל און דע צייט וואס ער האט נישט געהאט קיין איינטריט אין בהמ"ד פלעגט ער קימען צי פארן פין לאנדאן צי שטיין אינטערען פענסטער כדי צי הערן דעם רבין דאווענען
בכל פגע הריני מורגל להחזיק האמונה, כי לא נעשה דבר ביד המקרה רק על פי השגחתו יתברך, והריני מתאמץ בתפילה להעביר את רוע הגזירה, ולפיכך הריני מתייחס בקרירות להשתדלות (חזון איש אגרות ח"ב קלב)
בס"ד ענק הענקים הלך מאיתנו! האיש שכל כך פחדנו ממנו / הרב אליהו קאופמן מותו של הרב ירחמיאל ישראל דאמב - ערב חודש ניסן תשע"ג, סיים מסכת של מות קדושים שהיו שייכים בהווייתם לדור שקדם לשואה המרה. לאותו הדור שהיה משופע בחכמי וצדיקי ישראל שלא כרעו לבעל הציוני ולא התחברו למרעי ה"מזרחי". זה היה דור שבו ה"בריסקר רוב" וה"חפץ חיים" היו סוקלים באבנים עלוב פוליטי כנפתלי בנט. כמו נח ובניו שעברו את המבול וידעו מהו דור המבול בימי ההפלגה כך גם הרב דאמב ודומיו ידעו מהם קדושי עליון שקדמו לדור שהעיתונים החרדים הם אלה המכריזים מיהו גדול הדור ומהי ההשקפה החרדית. האיש הזה ניצל מהשואה המרה משום שנשלח כחיל חלוץ מפולין התורתית של אז לבנות ישיבה אמיתית בבריטניה בנידחת. והנה, תוך שנים מועטות הכל התהפך. השקפת התורה במזרח ובמרכז אירופה עלתה בלהבות ואילו בריטניה הנידחת הפכה לאוד המוצל מאש שבה צמחה חזרה תפארת תורת ישראל. וגם על זאת ניצח הרב דאמב. כמו פליטים חרדים אחרים - ובראשם הגה"צ שמלק'ה פינטר, הוא עמד וזרע את היהדות שהכיר מפולין באדמת השממה הרוחנית של בריטניה. כך צמחו ה"חיידרים" "יסודי התורה" ו"חיידר גטר" וכך נבנו ישיבות מפוארות כמו "שניידר", "עץ חיים", ישיבת "שערי תורה" במנשסתר וכמובן ישיבת גייסהד המהוללה. את הונו ועיתותיו השקיע האיש הזה - אחרון תלמידיו של המהרי"ם מלובלין, בבנייתה של היהדות החרדית בבריטניה. אבל כוחו ופרסומו של האיש באו לו מכיוון אחר לגמרי. זהו האיש שבמשך 98 שנותיו שינן ולמד - מבוקר עד ערב, את המשפט:"לא תגורו מפני איש" ובמיוחד אם ה"איש" לא היה בכלל "איש" אלא סתם פרחח שהפך ל"צדיק" וכו' בזכות האות הכתובה של כמה לבלרים מודרניים. . הוא לא פחד מחרמות ונידויים, הוא לא פחד מ"דעת הקהל" ובודאי שלא פחד מהציונים. הקנאות ל- ה' ולתורתו היתה בראש מעיין דאגותיו. בפרשת יוסל'ה שוחכמכר הוא נלחם כארי למען הילד הזה נגד הציונים ואלמלא אותו מלשין עלוב בעל ביטויי הגועל נארישקייט בשם אריה שכטר - שמשום מה נותנים לו היום במות "תורתיות" כ"מגיד משרים" , הרי ששבוע לאחר לכידת הילד היה האחרון הופך לאזרח אמריקאי וישראל לא היה יכולה לצוד אותו. בשנות ה-70 היה זה הרב דאמב האיש שעמד מאחורי ההפגנות החרדיות בלונדון נגד ראש ממשלת הציונים דאז - הפוקרת והכופרת גולדה מאיר. ספריו - "העתקות" ו"עת ניסיון", צפו בעומקה של תורה את מה שיתחולל עשרות שנים אח"כ. הוא צפה את עלייתם ל"כסהרבנות" את אותם קטני קומה שבעזרת התפתחות הדפוס והכסף הציוני יוציאו "ספרי הגות יהודית" לרוב, ספרים שאינם אלא כפירה בעיקר. עשרות שנים קודם לימנו צפה הרב דאמב - בספרו "העתקות" (בפרק "הגדולים והעיתונים") כיצד לבלרים משועממים ימציאו "גדולי דור" על פי הווייתם וכיצד כל מי שיחפוץ להיות "גדול הדור" יזדקק לעיתון "חרדי" שיכריז עליו זאת. אם האדמו"ר ממונקאש היה האיש שהתריע רוחנית על הסכנה ששמה "אגודת ישראל" הרי שהרב דאמב נתן את הניתוח מדוע ההתראה הזו כל כך מוחשית. הרב דאמב הציג כיצד שכונה מודרנית מעיר מתבוללת - יהודית כפרנקפורט בגרמניה הנדחת, משתלטת על השקפת התורה ודרך היהדות של היהדות החרדית האותנטית של מזרח אירופה בכלל ומדינת פולין בפרט. כיצד הדוקטורים ברוייער ורוזנהיים מוליכים שולל נאמנים וחשובים עד ש"אגודת ישראל" הופכת ל"מזרחי" ביהדות החרדית ומסייעת ככלי משחית לציונות להרוס כל חלקה טובה בשדמות ישראל. הניתוח המבריק הזה היא הדרך היחידה להבין את ההשקפה המונקשרית ושאר אותם גדולי ישראל הרבים (ובמיוחד החסידיים) שהתנגדו להקמת "אגודת ישראל", וכמו כן להבין את תפקידן הציוני של "יהדות התורה" וש"ס בימינו אנו. התנגדותו של הרב דאמב לכל עסקי הלבלרים - העיתונאים ה"חרדים" על עיתוניהם ועל מערכות הרדיו וכו' שלהם היתה אולטימטיבית. יתרה מכך, קיומה של מערכת זו מעיד יותר מאלף עדים על כך שלבלרים ויח"צנים פוקרים ומודרניים הם אלה המכתיבים כיום את ההשקפה הגויית והציונית ליהדות החרדית ועל היעדרם של גדולי ישראל אמיתיים לבער מחלה ממארת זו. גם הנימוק של "הצלה" לא תפס בהתנגדותו של הרב דאמב לכל הזבים והמצורעים המכונים "אנשי תקשורת חרדים" ואשר כל פועלם הוא לסייע לשטן הציוני ולכפירה הנוכרית להיכנס לבתי היראים שרבים מהם ומנשותיהם וצאצאיהם הפסיקו ללמוד ולקרא תהילים בשבתות ועסוקים בעיון תמידי בלבלרות החרדית- ציונית סביב פוקרים ושונאי דת ה' למו שה"תקשורת החרדית" מביאה להם יומית ובמיוחד שבועית, בתוספת מוספים לקלקול הילדים והנשים. הרב דאמב ראה בחייו גם דור חמישי לצאצאיו וברוך ה' אפילו אחד לא סטה לדרך ה"חרדים המודרניים"! בניו הם מחשובי תלמידי החכמים, הקנאים ואנשי החסד בלונדון ובבריטניה ונכדיו הם מהעילית של מרביצי התורה בשכונת וילהמבסבורג בניו יורק שבארה"ב. עד יום מותו ממש היה האיש צלול מחד גיסא ולא זז מאדמת הקודש שלפני השואה, מאידך גיסא. כל מה שהאיש הזה הזהיר ממנו התקיים. בני אדמו"רים ניצלו את קדושת אבותיהם למסחר ולליצנות. כל מגיד שיעור בארה"ק ובעולם הפך למכניס הכפירה ולסוכן הציונות. אותם קדושי עליון פינו את מקומם למלחכי פנכא שהדורות הקודמים היו יורקים עליהם אש בעיניהם הבוערות. בדור שלבלרים ויח"צנים חילוניים קובעים מיהם "גדולי הדור" ומהי ה"השקפה האמיתית" הרי שהרב דאמב נותר זיכרון אחרון לדור שבו השמות "נטורי קרתא" ו"שומרי החומות" לא היו כינויי גנאי ל"הזויים". עד יומו האחרון ידעו בבריטניה ובלונדון כי סוחר הזהב התורתי היה בעצם היהלום הרוחני האמיתי שרק תורה ויראה התעברו בו ורבנים גדולים ו"מפורסמים" עוד צריכים ללמוד מדרכו השקפה מהי ויראת שמים אמיתית. אבל מששקעה שימשו של זה חייבת לזרוח המשך שימשו של זה. צוואתו של הרב דאמב היתה מאוד פשוטה - להמשיך בדרך ה' ובשלשלת הדורות שכבר אינם תוך הבנה שיותר ויותר קליפות עם מגבעות ושטריימלים הפכו ויהפכו לבובות העשייה של הנוכרים והציונים ולכן אין להתלהב מכל תואר לבלרי שמוענק למגיד שיעור ההופך ל"גדול הדור" או ל"קדושת אדמו"רים" שאינם אלא צאצאי אדמו"רים הנהנים מהוד קדומים של כבוד אבותיהם כדי לעשות לביתם ותו' לא. ה"אמת נעדרת" היא סיסמת הדור האחרון והאמונה במילים הללו היתה צוואת הרב דאמב לדורנו. החיבור לשועי העולם - שהאחרון שבהם עלה בסערה לשמים ב-1979, האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל, הוא האמצעי לשרוד כיהודי אמיתי בדורנו עפ"י הרב דאמב. לא לחינם הספיד הרב דאמב את האדמו"ר מסאטמר במילים "מותו של האדמו"ר מסאטמר הוא בבחינת סיום מסכת גדולי הדור". בודאי שישנם בישראל ענקי יהדות בכל דור ודור אך מאחר וכיום השטן עוזר במלוא כוחו ללבלרים ולטומאה לבלבל היוצרות הרי שצריך לחפש את אותם גדולים עם נרות ממש שהרי הימצאותם בודאי איננה בין שורות ה"תקשורת החרדית" הטמאה בה עובדים שאבבניקים ונשים מפוקפקות או מאלה שהוכתרו ע"י הציונים כ"רבנים ראשיים", "רבנים עירוניים" או אותם "דייני בתי הדין הרבניים" של הציונות הטמאה.. הרב דאמב היה אדם פשוט יותר ממה שחושבים. אבל לא פשוט להיות פשוט כמותו. סך הכל צריכים להתמיד כמותו בתורה ולא בשאר מרעין שרבותינו לא כתבום והעיקר לא להתפעל ולא לפחד מאיש ותמיד ללחום את מלחמת ה' - גם נגד אלה שה"פראק" והשריימל יושבים על ראשם דורות לא מעטים. אבל כמו שאמרנו, זה לא פשוט להיות פשוט. יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.
איי חבל על דאבדין ודלא משתכחין. איך האב זוכה געוועהן צו לערנען ביי איהם צירקע צוויי יאר, משניות און גמ' מס' תמיד (צוזאמען מיט יבדלחט"א זייין אייניקעל בן בנו ר' שמעון שליט"א). דאס מתיקות און בהירות על'עך נישט פארגעסן (עס איז שוין יעצט א מעשה פון צוואנציג יאר). אויך געהאט א געוואלדיגע קלארקייט אין עניני השקפה און א שטארקע התבטלות צו הרה"ק מסאטמאר זי"ע. ביי ובלכתך אדער קרן ש"י קען מען קויפען זיינע שיעורים אין שה"ש - טובים דודיך מיין!
א מענטש קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף) די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
ר' שימעו'לע איז באמת געוועהן דער חיות דקדושה פונעם ישיבה אבער נישט אלע האבען איהם ליעב געהאט (אפשר טאקע דערפאר), און רב דאמב ז"ל האט זיך אנגענומען. איך האב אמאל געהערט ווי ער פארציילט די געשיכטע ווען מען האט איהם ארויסגעווארפען פון יח"ל, איך געדענק נישט רוב פרטים (20 יאר צוריק), נאר איין זאך אז די פאליציי זענען דעמאלס געקומען מיט ריזיגע הונט.
א מענטש קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף) די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס