רבי אלחנן בונם וואסערמאן זצ"ל הי"ד בעל קובץ שיעורים - י"א תמוז תש"א
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
רבי אלחנן בונם וואסערמאן זצ"ל הי"ד בעל קובץ שיעורים - י"א תמוז תש"א
אזוי ווי היינט איז די יארצייט פונעם גרויסן גאון וצדיק רבי אלחנן וואסערמאן זי"ע הי"ד, דער בארימטער בארנוביצער ראש ישיבה, עפענען מיר אן אשכול לכבודו.
די צייט ערלויבט מיר נישט קיין צו לאנגע געשרייבאכצער, וואס באמת קען מען רעדן פון דעם צדיק גאר אסאך, בכן, וועלן מיר נאר גיין פתיחה און בעטן דער עולם זאל צולייגן עד כמה שידכם הגדולה מגעת.
ביי מיר איז רבי אלחנן אמערסטנס באקאנט אלץ:
א) מגדולי תלמידי מורו ורבו מרן בעל חפץ חיים זי"ע;
ב) רבינו הקדוש מהר"י מ'סאטמאר זי"ע ברענגט משמו בשם רבו הגדול אין על הגאולה אז די ציונים זענען "עמלקים אמיתיים";
ג) קובץ אגרות ר' אלחנן, זיינע פייערדיגע מכתבים ווי ער רעדט אסאך איבערן מצב הדור;
ד) זיין ספר קובץ שיעורים איז געווען א גוט גייענדיג ספר וואס מ'האט געלערנט ביי אונז אין ישיבה;
ה) ער איז געווען פון די סאמע גרעסטע רבנים וגדולי תורה וואס האבן באטראטן דעם אמעריקאנעם באדען פארן קריג, ווען ער איז געקומען צוזאם נעמען געלד פאר זיין הייליגע ישיבה כידוע, און;
ו) אלץ קינד האב איך אמאל מיטגעהאלטן א שמועס מיט הרב קראניק פון סיגעיט (ער פארדינט באמת א באזונדער אשכול להנציח זכרו) וואס ר' אלחנן איז איינגעשטאנען ביי זיי אין שטוב, און פון דעם שמועס האבעך מיט מיין קינדישע שכל פארשטאנען אז דער איד פון וועם ער רעדט איז געווען א קדוש וטהור.
דאס איז לגבי שמעלקא, אבער שמו הקדוש פון ר' אלחנן איז נערץ ונקדש ביי ערליכע בכל קצוי תבל אלץ איינע פון די גרעסטע ראשי ישיבות און בעלי משפיע פארן קריג, ביזן ביטערן טאג יום י"א תמוז תש"א ווען די רוצחים ימ"ו האבן געכאפט ר' אלחנן זצ"ל אינמיטן פארלערנען א שיעור בבית הגה"צ ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מנהל ישיבת סלובודקה.
לויט ווי עס דערציילט הגאון ר' אפרים אשרי זצ"ל [רב דביהמ"ד הגדול באיסט סייט ורב בגעטא קאוונע בשעת המלחמה] וואס איז געווען דערביי ווען רבי אלחנן הי"ד האט פארגעלערנט א שיעור אין מס' נדה בבית הגאון הנ"ל הי"ד, און פיר ליטווישע רוצחים זענען אריינגעקומען און קיינער האט זיי נישט באמערקט, זייענדיג שקוע כל כולו אין די תוה"ק.
(ואגב וועגן דעם שיעור בבית ר' אברהם גרודזינסקי שרייבט הרב אשרי: בין לומדי השיעור נמצאו ר' יוסף חיים זאקס הי"ד ראש ישיבת אהל משה סלובודקה; ר' ישראל יעקב לובצ'נסקי הי"ד מנהל רוחני של ישיבת ברנוביץ; ר' משה רייז הי"ד ראש ישיבת סלונים; ר' שבתי ווערניקובסקי הי"ד מנהל רוחני של ישיבת לומזה; ר' דוד גאדער הי"ד; ר' נפתלי וואסערמאן הי"ד; ר' יצחק גפן און; ר' אפרים הנ"ל ז"ל)
די רוצחים האבן געזעהן אז מ'באמערקט זיי נישט – שרייבט ר' אפרים ז"ל – האבן זיי גענומען זייער געווער און ארויסגעשאסן אין די ליפטן. ווען די אנוועזענדע האבן געהערט די שיסערייען און געזען ווער ס'איז דא, זענען זיי אויפגעשוידערט געווארן. די רוצחים האבן מיט פאטאס געשריגן: איר זענט זיך צוזאם געקומען מאכן א אויפשטאנד? מיר האבן אייך געכאפט און איר וועט עס נישט איבערלעבן!
יענע נאכט זענען דרייצן גדולי ישראל אומגעקומען על קידוש שמו יתברך, ובינהם הגאון הקדוש רבי אלחנן וואסערמאן זצוק"ל, ה' ינקום דמם לעינינו.
הרב אשרי שרייבט אז די אידן וואס זענען געשטאנען בשכינות למקום ההריגה האבן געהערט קולי קולות פון די קדושים גדולי ישראל הי"ד ווי זיי האבן געשריגן דעם נצח-ישראל-לא-ישקר-לאזונג "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד." די אידן האבן געזאגט אז די שמע ישראל געשרייען האט מען געהערט העכער פון די שיסערייען!
הארכתי יותר מקיצי, כ'האב נישט קיין צייט דערצו, ביטע מוסיף זיין איבער תולדותיו, וועגן זיינע קינדער און אייניקלעך.
דעם בילד פון ר' אלחנן זצ"ל האבעך גענומען פון דעם פארום, ס'דא נאך אסאך.
די צייט ערלויבט מיר נישט קיין צו לאנגע געשרייבאכצער, וואס באמת קען מען רעדן פון דעם צדיק גאר אסאך, בכן, וועלן מיר נאר גיין פתיחה און בעטן דער עולם זאל צולייגן עד כמה שידכם הגדולה מגעת.
ביי מיר איז רבי אלחנן אמערסטנס באקאנט אלץ:
א) מגדולי תלמידי מורו ורבו מרן בעל חפץ חיים זי"ע;
ב) רבינו הקדוש מהר"י מ'סאטמאר זי"ע ברענגט משמו בשם רבו הגדול אין על הגאולה אז די ציונים זענען "עמלקים אמיתיים";
ג) קובץ אגרות ר' אלחנן, זיינע פייערדיגע מכתבים ווי ער רעדט אסאך איבערן מצב הדור;
ד) זיין ספר קובץ שיעורים איז געווען א גוט גייענדיג ספר וואס מ'האט געלערנט ביי אונז אין ישיבה;
ה) ער איז געווען פון די סאמע גרעסטע רבנים וגדולי תורה וואס האבן באטראטן דעם אמעריקאנעם באדען פארן קריג, ווען ער איז געקומען צוזאם נעמען געלד פאר זיין הייליגע ישיבה כידוע, און;
ו) אלץ קינד האב איך אמאל מיטגעהאלטן א שמועס מיט הרב קראניק פון סיגעיט (ער פארדינט באמת א באזונדער אשכול להנציח זכרו) וואס ר' אלחנן איז איינגעשטאנען ביי זיי אין שטוב, און פון דעם שמועס האבעך מיט מיין קינדישע שכל פארשטאנען אז דער איד פון וועם ער רעדט איז געווען א קדוש וטהור.
דאס איז לגבי שמעלקא, אבער שמו הקדוש פון ר' אלחנן איז נערץ ונקדש ביי ערליכע בכל קצוי תבל אלץ איינע פון די גרעסטע ראשי ישיבות און בעלי משפיע פארן קריג, ביזן ביטערן טאג יום י"א תמוז תש"א ווען די רוצחים ימ"ו האבן געכאפט ר' אלחנן זצ"ל אינמיטן פארלערנען א שיעור בבית הגה"צ ר' אברהם גרודזינסקי הי"ד מנהל ישיבת סלובודקה.
לויט ווי עס דערציילט הגאון ר' אפרים אשרי זצ"ל [רב דביהמ"ד הגדול באיסט סייט ורב בגעטא קאוונע בשעת המלחמה] וואס איז געווען דערביי ווען רבי אלחנן הי"ד האט פארגעלערנט א שיעור אין מס' נדה בבית הגאון הנ"ל הי"ד, און פיר ליטווישע רוצחים זענען אריינגעקומען און קיינער האט זיי נישט באמערקט, זייענדיג שקוע כל כולו אין די תוה"ק.
(ואגב וועגן דעם שיעור בבית ר' אברהם גרודזינסקי שרייבט הרב אשרי: בין לומדי השיעור נמצאו ר' יוסף חיים זאקס הי"ד ראש ישיבת אהל משה סלובודקה; ר' ישראל יעקב לובצ'נסקי הי"ד מנהל רוחני של ישיבת ברנוביץ; ר' משה רייז הי"ד ראש ישיבת סלונים; ר' שבתי ווערניקובסקי הי"ד מנהל רוחני של ישיבת לומזה; ר' דוד גאדער הי"ד; ר' נפתלי וואסערמאן הי"ד; ר' יצחק גפן און; ר' אפרים הנ"ל ז"ל)
די רוצחים האבן געזעהן אז מ'באמערקט זיי נישט – שרייבט ר' אפרים ז"ל – האבן זיי גענומען זייער געווער און ארויסגעשאסן אין די ליפטן. ווען די אנוועזענדע האבן געהערט די שיסערייען און געזען ווער ס'איז דא, זענען זיי אויפגעשוידערט געווארן. די רוצחים האבן מיט פאטאס געשריגן: איר זענט זיך צוזאם געקומען מאכן א אויפשטאנד? מיר האבן אייך געכאפט און איר וועט עס נישט איבערלעבן!
יענע נאכט זענען דרייצן גדולי ישראל אומגעקומען על קידוש שמו יתברך, ובינהם הגאון הקדוש רבי אלחנן וואסערמאן זצוק"ל, ה' ינקום דמם לעינינו.
הרב אשרי שרייבט אז די אידן וואס זענען געשטאנען בשכינות למקום ההריגה האבן געהערט קולי קולות פון די קדושים גדולי ישראל הי"ד ווי זיי האבן געשריגן דעם נצח-ישראל-לא-ישקר-לאזונג "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד." די אידן האבן געזאגט אז די שמע ישראל געשרייען האט מען געהערט העכער פון די שיסערייען!
הארכתי יותר מקיצי, כ'האב נישט קיין צייט דערצו, ביטע מוסיף זיין איבער תולדותיו, וועגן זיינע קינדער און אייניקלעך.
דעם בילד פון ר' אלחנן זצ"ל האבעך גענומען פון דעם פארום, ס'דא נאך אסאך.
- אטעטשמענטס
-
- 387.jpg (15.86 KiB) געזען 3416 מאל
- הער שליוואוויץ
- שר מאה
- תגובות: 109
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 17, 2010 11:41 pm
בנו הג' ר' אלעזר שמחה זצ"ל האט ליידער קיינמאל זוכה געווען צי זש"ק. די אנדערע קינדער וואס זענען געווען גאו"צ זענען אומגעקומען עקד"ה. בספרי קוב"ש וכו' אין הנצחות ווערט געברענגט די פרטים, אינטערסאנט אז ס'ווערט געברענגט א זוהן כמדומה מיט'ן נאמען דוד ז"ל, אבער חוץ פין דעם ווערט נישט קיין שום צאצאים ויו"ח דערמאנט בכלל, קאן זיין ס'איז ליידער גארנישט דא.
ס'כדאי צי ליינען די תולדות ספר אור אלחנן ווי עס ווערט געברענגט זיין געהויבענע מדרגות בתורה, קדושה טהרה, אין ענוה.
ס'כדאי צי ליינען די תולדות ספר אור אלחנן ווי עס ווערט געברענגט זיין געהויבענע מדרגות בתורה, קדושה טהרה, אין ענוה.
יוסלמאן האט געשריבן:טאקע ר' אלחנן, אבער נישט אויפ'ן וועג קיין אמעריא, ס'פונקט פארקערט, ליידער איז דאס דער לעצטער בילד שוין זייענדיג אויפ'ן שיף צוירק פארענדיג לארצות הדמים, און קען גאר זיין דער לעצטער בילד פונען גאון וצדיק ר' אלחנן הי"ד.
"וויליאמסבורג, א מחי’ גאר, וואוינען דארט פיינע אידן, אויך מיר אזא יאר"
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
רבי אלחנן וסרמן, ראש ישיבת ברנוביץ, היה מחונן באמונה חושית עמוקה עד מאד. אמונה זו סייעה לו להתגבר על נסיון קשה, שבו הועמד בעת שערך מגבית למען ישיבתו בארה''ב. וכך מסופר בספר 'אור אלחנן':
באחד מלילות שבת, דרש רבי אלחנן בין קבלת שבת למעריב באחד מבתי הכנסת והציע שהנדבנים יקבלו על עצמם לממן את כלכלת הישיבה, מי למשך שבוע שלם בשמונים דולר, לפי המחירים דאז ומי שאין ידו משגת, ינדוב לפחות דמי כלכלת תלמידי הישיבה, ליום אחד. ''כל הנודב סכום כזה'' – אמר ר' אלחנן – ''רוכש לעצמו זכות של שבוע, או של יום למוד, ע''י מאות בחורים''.
הצעתו היכתה גלים בצבור. הקהל התלהב. העסקה קסמה להם ונראה היה כי ההענות תהיה גדולה מאד, אך בשלב זה, התקרב רב בית הכנסת אל הדוכן ובקש להשמיע, כביכול, דברי סיום. משנטל את רשות הדבור לעצמו, דבר כרבע שעה על נושא שונה לגמרי ובכך טשטש את הרושם הכביר שעשו דברי ר' אלחנן, צינן את האוירה ולבסוף השלים את נאומו בטענה מיוחדת: ''כל דולר שתרימו למען הישיבה, קדש הוא, אפילו דולר אחד ויחיד''. במקום שמונים דולר עליהם דבר ר' אלחנן, הפליג הוא בחשיבות הדולר האחד. ובהשפעת דבריו התחייב הקהל כולו ביחד, סכום אפסי, שהיה בו משום עלבון צורב.
באותו ליל שבת אחרי הסעודה, בא ה'רב' עם עוד נכבדים, לבקר את ר' אלחנן, כשהוא מנסה להתנצל: ''מן הסתם, נושא מר בלבו תרעומת עלי בגלל המגבית הזעומה''. להפתעת כל הנוכחים חייך ר' אלחנן והשיב לו בפנים מסבירות: ''תרעומת בשל מה? הנה מחר בבקר יקראו בתורה ''ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה''. הבה נתאר לעצמנו את החזיון הזה: עומדים לבנות את המשכן. מן השמים נקרא בצלאל בן אורי לעשותו. והנה הולך לו משה רבנו במחנה ישראל, פוגש ביהודי ושואל: 'צריך להקים את המשכן, אולי אתה הוא בצלאל בן אורי'?
'לא', משיב האיש, 'אנכי ראובן בן יעקב'.
משה רבנו ממשיך בדרכו, פוגש יהודי אחר ושוב שואל 'צריך להקים את המשכן, אתה הוא בצלאל בן אורי'?
'לא, מתנצל גם השני, 'אני הוא שמעון בן יעקב'.
האם יעלה על הדעת שמשה רבנו יתרעם על היהודי הראשון ועל היהודי השני מדוע לא נקראו בשם בצלאל בן אורי ומדוע לא הם, המקימים את המשכן? וכי מה בידם לעשות, אם לא הם נבחרו ע''י ד' להקים את המשכן, כי אם בצלאל דוקא?
''מה, אם כן, מקום לתרעומת'', סיים ר' אלחנן את דבריו אל ה'רב', ''אם בית הכנסת שלכם לא נקרא להמנות עם בוני התורה בזמן הזה ואין להם את הזכות לתמוך במשכן העדות''…
מקור
ועמך כולם צדיקים
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
כיצד נעביר מסר ללא קול
בישיבה בבראנוביץ החמיר המצב הכלכלי מיום ליום עד שלמנהלי הישיבה לא היה כסף ולו להוצאות הבסיסיות ביותר של הבחורים הוי אומר אוכל לכל הפחות כבר לא נשאר, בישיבה זו כיהן הגאון רבי אלחנן וסרמן כראש הישיבה ולאור המצב החליט לצאת ולהתדפק על פתחי נדיבים, לשתפם במצוות החזקת התורה ולהציל את הישיבה מקריסה.
בעיר מינסק השכנה התגורר תומך עולם התורה הידוע מר דיוויס, שמו נישא בפי כל כאיש חסד, נדיב-לב, פטרונן של הישיבות בליטא, מכל קצות הארץ נהרו אליו גבאי-צדקה ומנהלי מוסדות תורה. את כולם קיבל בסבר פנים יפות והעניק להם תרומה הגונה, ולשם פנה בתחילה רבי אלחנן.
מר דיוויס גר בבית גדול ומפואר, מדרגות שיש בצבע ירוק-תכול הובילו אל דלתותיו הגדולות, הבית ניצב בטבורה של גינה רחבת-ידיים, מוקפת עצים גבוהים, שהעניקו לה צל תמידי. ובתוך הבית פנימה - פאר והדר מעוררי השתאות, ריהוט כבד ויקר, נברשות ענק מרהיבות, שטיחים משובחים מקיר אל קיר, ביתו המה רוב שעות היום מסוחרים שבאו בענייני מסחר, וגם יהודים רבים וביניהם ראשי ישיבות שהיו במצוקה.
אותו יום שנסע אליו רבי אלחנן היה יום חורפי, קר ומושלג, הדרכים היו בוציות וקשות למעבר. רבי אלחנן לא שם ליבו לקשיי הדרך. עולה של תורה - עול החזקת ישיבתו - על כתפיו, הולך הוא ורגליו מבוססות בבוץ ובשלג, בהגיעו סמוך לבית הנדיב, עצר לרגע מלכת והביט על עצמו, והבחין כי מכנסיו מנעליו וכל לבושו מטונף בבוץ מהדרך הכל כך קשה, כיצד אוכל להיכנס כך לביתו המפואר של הגביר הגדול?! הרהר, הרי כשאכנס פנימה אטנף את השטיחים והרהיטים הנאים, בתוך כך נזכר, כי בפעם האחרונה שביקר בביתו של מר דיוויס, הבחין בכניסה נוספת מצד אחר של הבית. הפעם אכנס משם החליט.
בשעה שנקש רבי אלחנן על דלת הכניסה הצדדית, שהו שתי בנותיו של מר דיוויס במטבח הבית וסעדו את ליבן. כששמעו את הנקישות, היו בטוחות כי הנה בא מוכר הביצים או מחלק החלב, שרגילים היו להיכנס מדלת זו, אך כשנפתחה הדלת, גילו הבנות לתדהמתן את ראש הישיבה בכבודו ובעצמו. מיהרו השתיים בשמחה לקרוא לאביהן: "אבא, אבא, רבי אלחנן וסרמן הגיע!".
"רבי אלחנן?!", שאל האב, כשניכרים סימני ההפתעה בפניו היכן הוא? הרי לא ראיתיו נכנס בעד הדלת? "ממתין הוא על מפתן הדלת הצדדית, בפתח המטבח", השיבו הבנות.
מר דיוויס נכנס למטבח, ראה את רבי אלחנן עומד בפתח ולא נכנס, בתוך כך פתח רבי אלחנן בדברי התנצלות על הבוץ שהביא בנעליו והסביר בכך מדוע הופיע מהכניסה הצדדית. לפתע פרץ מר דיוויס בבכי, הוא בוכה ובוכה, מתקשה להוציא מפיו כמה מילים. "מה עשית לי רבי!" רבי אלחנן מביט בו, נבוך ומשתאה, מנסה להבין על מה בוכה הנדיב הנודע. והעשיר מוסיף לבכות ושואל בגרון חנוק: "רבי, מה חטאי ומה פשעי, מדוע הרבי נוהג עמי כך?" לרגע חשש רבי אלחנן שמא דיבר עליו מישהו לשון-הרע ושאל: "מה עשיתי? אינני יודע על שום רע שעשיתי לך, להפך, מאז ומעולם חשבתי עליך רק דברים טובים!".
"הרבי מקלקל לי את חינוך בנותיי", התעשת מר דיוויס. "הבנות שלי רואות כל היום רק כסף ועוד כסף, סוחרים יוצאים ובאים, מוכרים וקונים. ואני חרד מאוד, שמא בבוא היום לא ירצו להינשא לבני-תורה, אך בזאת נחמתי - הן יודעות שהתורה יקרה בעיניי יותר מכסף, הן רואות שכאשר מגיע זמן השיעור הקבוע, אני עוזב הכול והולך ללמוד, גם אם יהיה הבית מלא סוחרים. הלימוד אצלי הוא קודש-קודשים.
"וכעת, מה עשה ראש-הישיבה? במקום להיכנס בדלת הראשית, קרא לי לבוא למטבח. בכך הראה לבנות כי אי-אפשר להיכנס עם בוץ ושלג מהדלת הראשית. איה כבוד התורה? הלוא מעתה יחשבו שהשטיחים שלי חשובים יותר מהתורה ומכבוד לומדיה!"
"הבנתי", אמר לו רבי אלחנן. "ובכן, מה רצונך ממני עכשיו?".
"אבקש מהרבי טובה, יבוא-נא עמי עכשיו מסביב וניכנס יחדיו מהדלת הראשית, ידרוך הרבי על השטיחים ויישב על הספות, שיתלכלכו וייטנפו, יראו בנותיי וייכנס בליבן, שהתורה וראש הישיבה חשובים פי כמה וכמה מהשטיחים ומספות הקטיפה".
לרבי אלחנן לא הייתה ברירה אלא לציית לבקשת בעל-הבית. הם יצאו החוצה, הקיפו את הבית ושבו ונכנסו פנימה מהכניסה הראשית, נעליו של רבי אלחנן אכן טינפו כהוגן את השטיחים המפוארים ומכנסיו הכתימו את ספות הקטיפה.
לימים, כשסיפר זאת רבי אלחנן וסרמן, הוסיף ואמר: "בזכות חינוך זה שנתן מר דיוויס לבנותיו, זכה לשני חתנים תלמידי-חכמים", כשפרצה המהפכה הקומוניסטית ניטל ממר דיוויס כל רכושו, עד שנעשה עני מרוד ממש, הוא היה אומר: "מכל עושרי לא נשאר לי דבר, חוץ משני יהלומים - שני חתניי" . – כמה עוצמה יש לחינוך עם התבוננות, חינוך לא של השמעת קולות גרידא.
התורה נמשלה לחלב
ר' אלחנן, היה רגיל ללמוד עם "בעל הבית" אחד כשרוני, במשך כמה שנים לפני פסח היו לומדים את ההגדה, והיות וכך עברו מספר שנים, החליטו ללמוד את ההגדה עם הרי"ף והראשונים, והלימוד עלה יפה, באחד הערבים הללו אחרי הלימוד אמר ר' אלחנן "כנראה שהערב לא הגענו לרמת הלימוד שאנו רגילים בה, לא למדנו בהתאם לרמה שלנו" התחיל ר' אלחנן לחשוב מדוע הרגיש כך, ולאחר שחזור העניינים הבין מה שקרה, בזמן הלימוד נכנס קרוב משפחה של אותו בעל בית, והוא הזמינו לשבת איתם להמשך הלימוד, והיות ורמתו לא היתה כרמת התלמיד הקבוע שלו, ההסברה ירדה באופן אוטומטית לרמה הממוצעת של שניהם, - הסביר זאת ר' אלחנן, בכנס הדרכה למחנכים בירושלים וכך אמר: התורה נמשלה לחלב, מהו המשל לחלב? מה הדמיון של תורה לחלב? שמתי לב לדבר אחד, החובות הלבבות בשער הבחינה , מדבר על פלא גדול שברא הקב"ה, כשאמא מניקה את התינוק, הדד מתאים את עצמו לצרכי התינוק בדיוק, שלא יקבל פחות מדי וישאר רעב, ושלא יקבל יותר מידי ויחנק ח"ו,- ראיתי שקול ה' בכח, בכוחו של כל אחד ואחד , זה הליך אוטומטי, שהרי לא הרגשתי בזה כלל בשעת מעשה, ויותר מאוחר כשהרגשתי בזה הייתי צריך להתבונן מה גרם לזה, זהו "חלב" הדד מתאים את עצמו לתלמיד, במה דברים אמורים? כשהרב דואג שהתלמיד ידע מה שהוא צריך לדעת בלימוד, אם הרב דואג לחלב שלו- לרוקן את החלב שלו, הוא עלול חלילה לחנוק את התלמיד.
דברי תורה
שיחת השבוע
ועמך כולם צדיקים
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7784
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 28, 2009 8:23 pm
- לאקאציע: ביים נעקסטן שטאפל
כלל לא נסיתי להצדיק את התירוץ.
נחזור לענין ראשון:
מי כתב את הדברים?
דהירנא כד הוינא טליא ראיתי מאמר ב'החומה - אינני זוכר שם הכותב - שדחק לתרץ דברי רא"וו שהוא כעין "ולשיטתך" שמדינה ע"פ תורה מותר, מובטחני שלא שבמציאות לא יהי' ע"פ תורה.
תירוץ זו אינה משכנע כ"כ, בלשון המעטה...
ולא יתכן שר' אלחנן סבר שמדינה ע"פ תורה מותרת, שהרי בקובץ מאמרים מביא השלוש שבועות.
ומצוה לתרץ.
נחזור לענין ראשון:
מי כתב את הדברים?
דהירנא כד הוינא טליא ראיתי מאמר ב'החומה - אינני זוכר שם הכותב - שדחק לתרץ דברי רא"וו שהוא כעין "ולשיטתך" שמדינה ע"פ תורה מותר, מובטחני שלא שבמציאות לא יהי' ע"פ תורה.
תירוץ זו אינה משכנע כ"כ, בלשון המעטה...
ולא יתכן שר' אלחנן סבר שמדינה ע"פ תורה מותרת, שהרי בקובץ מאמרים מביא השלוש שבועות.
ומצוה לתרץ.
דער פראבלעם איז קיינמאל דער פראבלעם!
עס איז וואס ליגט אונטערן פראבלעם.
עס איז וואס ליגט אונטערן פראבלעם.
- שקר_הדייעט
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 363
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 15, 2007 7:21 pm
- לאקאציע: ביים פרידזשידער
די מעשה אין מאנהעטן איז געווען פארענדיג אין א קאר. ער איז אויפ'ן גאנצן וועג, אפילו אינעווייניג אין קאר, געפארן מיט פארמאכטע אויגן. ווען דער דרייווער איז דורכגעפארן די 42סטע סטריט, איז רבי אלחנן זצ"ל אויפגעשפרינגען, "וואו האסטו מיך אריינגעפירט דא, איך שפיר א ריח של גהינום"!
ומותר להאריך לקוראים אמעריקאנים אודות רחוב 42.
ומותר להאריך לקוראים אמעריקאנים אודות רחוב 42.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
ניתי ספר ונחזי, מה כתוב בקובץ הערות.שטארק זיך האט געשריבן:כלל לא נסיתי להצדיק את התירוץ.
נחזור לענין ראשון:
מי כתב את הדברים?
דהירנא כד הוינא טליא ראיתי מאמר ב'החומה - אינני זוכר שם הכותב - שדחק לתרץ דברי רא"וו שהוא כעין "ולשיטתך" שמדינה ע"פ תורה מותר, מובטחני שלא שבמציאות לא יהי' ע"פ תורה.
תירוץ זו אינה משכנע כ"כ, בלשון המעטה...
ולא יתכן שר' אלחנן סבר שמדינה ע"פ תורה מותרת, שהרי בקובץ מאמרים מביא השלוש שבועות.
ומצוה לתרץ.
נראה אם זה כתב ידו או תלמיד טועה, ואם צריכים לתרץ.
ועמך כולם צדיקים
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
ואני שמעתי בשמו של מנהיג האויטא,שקר_הדייעט האט געשריבן:די מעשה אין מאנהעטן איז געווען פארענדיג אין א קאר. ער איז אויפ'ן גאנצן וועג, אפילו אינעווייניג אין קאר, געפארן מיט פארמאכטע אויגן. ווען דער דרייווער איז דורכגעפארן די 42סטע סטריט, איז רבי אלחנן זצ"ל אויפגעשפרינגען, "וואו האסטו מיך אריינגעפירט דא, איך שפיר א ריח של גהינום"!
ומותר להאריך לקוראים אמעריקאנים אודות רחוב 42.
שפתאום בנוסעם דרך רחוב הנ"ל, התחיל מהר"א הי"ד לשאוג מנהמת לבו : עס ברענט, עס ברענט.
ועמך כולם צדיקים
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
נאך א שטיקעל זוכעניש האבעך געטראפן אז ר' אלחנן זצ"ל האט געהאט א זון ר' שמחה א מרביץ תורה וראש ישיבה. זעה דא
זענען דא נאך קינדער? ווער זענען ר' שמחה'ס קינדער?
זענען דא נאך קינדער? ווער זענען ר' שמחה'ס קינדער?
- הער שליוואוויץ
- שר מאה
- תגובות: 109
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 17, 2010 11:41 pm
שמעלקא טויב האט געשריבן:נאך א שטיקעל זוכעניש האבעך געטראפן אז ר' אלחנן זצ"ל האט געהאט א זון ר' שמחה א מרביץ תורה וראש ישיבה. זעה דא
זענען דא נאך קינדער? ווער זענען ר' שמחה'ס קינדער?
ר"ר שמעלקא, מאך אויף א קובץ שיעורים וועסטו גראד זעהן אודות הג"ר שמחה ז"ל אין די אנדערע קינדער, ווי אויך אז ר"ש האט ליידער נישט געהאט קינדער, ל"ע.
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!