שיעור היום

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ב, ה לחודש תשרי, שנת תשע"ה לפ"ק.

הנהגת העולה לקרות ודיני ברכת התורה


(א) העולה למגדל, עולה בדרך קצרה לו, וירד מהמגדל בדרך ארוכה אליו.
ואם שני הדרכים שוים, עולה בדרך הימין לו וירד בהדרך השני.
והמנהג שלא לירד עד שיתחיל השני שעלה אחריו הברכה.
והמדקדקים חוששים שבדרך הליכה לא ישמעו הקריאה, לכן ממתינים עד שיסיים השני הקריאה, ויורדים בין גברא לגברא (מ״א ס"ס קמ״א):

(ב) הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת הברכה, וגם בשעת הקריאה יש לאחוז בעמודים (מ״א סי׳ קל״ט וט״ז סי׳ קמ״ז וכן הוא בטור).
ומי שנוהג לאחוז בעמודי הספר-תורה ערום, אין למחות בידו (עיין מ"א ושאר אחרונים שם סי׳ קמ״ז, ועיין נ"ב ח״א סי׳ י״ז).
ומי שנוהג לאחוז בספר תורה עצמו בשעת הברכה, אסור לאחוז ערום בלא מטפח. ואפילו נטל ידיו (שם סי׳ קמ״ז):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג, ו תשרי, תשע"ה

(ג) יש נוהגים לגלול הספר תורה בשעת הברכה, ויש נוהגים שלא לגלול בשעת הברכה.
ומי שנוהג כן לא יביט בספר-תורה בשעת הברכה, רק מקודם יראה הפסוק שצריך להתחיל, ואחר כך לא יביט בפנים (סי׳ קל"ט ועיי״ש א״ר):

(ד) יאמר ברכו והברכות בקול רם, כדי שישמעו הצבור ויענו אמן.
והאומר בלחש, הוא טועה (סי׳ קל"ט):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד, ז תשרי, תשע"ה.

(ה) טעה בברכת התורה, ופתח אשר נתן לנו במקום אשר בחר בנו, אם נזכר קודם שאמר השם מהחתימה (דהיינו נותן התורה), יתחיל מאשר בחר בנו.
ואם כבר אמר ברוך אתה ה׳, אף שעדיין לא אמר נותן התורה, יסיים אותה הברכה ולאחר הקריאה יאמר אשר בחר בנו (מ״א סי׳ קל״ט).

(ו) ואם אמר ברכה הראשונה כראוי ובברכה השניה טעה והתחיל אשר בחר בנו, אם נזכר טרם אמר ברוך אתה ה׳ נותן התורה, יתחיל מאשר נתן לנו, אבל אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה׳ נותן התורה, יתחיל עוד הפעם מתחילת הברכה.
ואם נזכר לאחר ברוך אתה ה׳, קודם נותן התורה; יאמר מיד אלקינו מלך העולם אשר נתן לנו כו׳ (עיין בח״א בדיני ברכת יוצר):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה, ח תשרי, תשע"ה.

(ז) העולה לקרות לתורה, והראו לו מקום שצריך לקרות ובירך על התורה והתחיל לקרות - או לא התחיל (עיי׳ סי׳ תרפ״ד בט״ז), והזכירו שפרשה אחרת צריך לקרות וגללו הספר תורה למקום הצריך, המנהג לברך פעם שנית (כן העיר הפ״מ. דדימו הפוסקים ללקח תורמוס ונפל מידו, צריך לברך פעם אחרת על השני כמבואר בסי׳ ס״ז).
ולפי זה, אם קראו בראש חדש לפרשת ראש-חדש, והראו לו למקום שסברו שפרשת ראש-חדש הוא כאן, ואינו במקום זו, וגללו למקום שהוא שם, גם כן צריך לברך, דדמי ללקח כוס שסבר שהוא יין ונמצא מים, אף שהיה יין לפניו צריך לברך (ועיי' סי' ר״ט ובד״מ שם דדימו לתורמוס הנ״ל. הכי נמי לא היה דעתו רק על מה שפתוח לפניו, כמו שכתב הט״ז דלא כפ״מ).
אמנם אם אין צריך לגלול הספר-תורה, רק שהראוהו למעלה והוא למטה, אפילו בעמוד השני, אין צריך לברך, דמסתמא דעתו על כל מה שפתוח לפניו (ט״ז וא״ר שם).
(ומה שנוהגים קצת ההמון לחלק בין עמוד זה לעמוד אחר, לא מסתבר. דאם בירך בעמוד זה ואפשר שיקרא לפניו גם בעמוד השני, דעתו אכולא. ואם כן מה לי עמוד זה או עמוד שני) - (סי׳ ק״מ. ע״ש בט"ז ופ״מ):

(ח) אסור להפסיק בין ברכה לקריאה, ואפילו בשתיקה אסור לכתחילה, רק ימהר לקרות כל מה דאפשר (סי׳ ר״ו במ״א סק״ד).
ואפילו מענין הקריאה אסור לכתחילה (עיי׳ סי׳ קס״ז). ואפילו בדברי תורה ובלשון הקודש אסור להפסיק (עיי׳ מ״א סי׳ ר״ו):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו, ערב יום הקדוש, תשע"ה.

(ט) ואם שח בינתיים שלא מענין הקריאה, אפילו פחות מכדי דיבור, צריך לחזור ולברך (סי׳ ר״י בא״ר):

(י) והני מילי כשסח קודם שהתחיל לקרות; אבל אם כבר התחיל לקרות - בין שקרא שלש פסוקים, בין שלא קרא שלש פסוקים - אין צריך לברך פעם שנית. ואפילו גלל הספר תורה והסיח דעתו (סי׳ ק״מ):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א ברכה, יא תשרי, שנת תשע"ה.

(יא) כל מקום שצריך לחזור ולברך, צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" על שהוציא שם שמים לבטלה.
ואם נזכר קודם שאמר אלוקינו מלך העולם, ונזכר שבמקום אחר הוא וצריך לחזור ולומר ברוך אתה ד', יסיים ויאמר "למדיני חוקיך". שיהא נראה כקורא הפסוק (ועיי׳ סי׳ ר"ו):

(יב) כל מקום שצריך לברך פעם שנית, אין צריך לברך רק ברכת אשר בחר בנו. אבל ברכו אין צריך לומר עוד הפעם (עיי׳ א״ר סי׳ ק״מ).
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ב ברכה, תשע"ה.

(יג) אם בירך ברכת התורה בבוקר ותיכף קראוהו לעלות לספר-תורה; יאמר פסוק אחד, כמו יברכך וכהאי גוונא, ואחר כך יברך שנית (סי׳ קל״ט):

(יד) העולה לתורה צריך לקרות עם השליח-צבור.
ונכון שיקרא בנחת ולא ישמיע לאזניו. אמנם אם השמיע לאזניו ליכא למיחש.
אבל לא יקרא בקול רם, דתרי קלא לא משתמעי (סי׳ קמ״א):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג ברכה, תשע"ה.

(טו) צריך לכתחילה לקרות מעומד (ועיין למעלה סי׳ ה׳):


דין כמה יקרא לכל עולה


(א) אין קורין בפחות מעשרה, וכמו שנתבאר (בח״א) אצל דיני קדיש בעשרה (סי׳ קמ׳׳ג):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד ברכה, ערב חג הסוכות, תשע"ה.

(ב) התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן, אם התחיל הברכה, דהיינו ברוך אתה ה׳, יגמור כולה. וקורין הלאה כמנין אנשים שצריכין לקרות. ולא יוסיפו על שבעה (בשבת).
אבל התחלת ברכו, לאו התחלה הוא.
ודוקא יצאו מקצתן ונשתיירו רובן, אבל אם לא נשתיירו רובן לא יקראו (סי' קמ״ג וא״ר שם).
וכל זה לענין קריאת התורה, אבל להפטרה לא יקרא בברכות דהפטורה. רק יקרא בלא ברכות (ועיין לקמן בדיני הפטרה):

(ג) הקורא בתורה לא יפסיק סמוך לפרשה פחות משלשה פסוקים, ואין חילוק בין פתוחה לסתומה.
ואם כבר בירך אחר שסיים פחות משלשה פסוקים סמוך לפרשה, הקורא אחריו אין צריך להתחיל מפסוק שלפניו, רק יתחיל ממקום שפסק הראשון ויקרא עוד שלשה פסוקים בפרשה שניה (סי׳ קל״ח מ״א. ועיי׳ ט״ז סי׳ תכ״ג ועיי׳ א״ר):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום א בראשית, ב דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, תשע"ה.

(ד) פרשה שאין בה אלא שני פסוקים, מותר לשייר בתחילה ולהפסיק שם (שם):

(ה) אם יש פסקא באמצע פסוק, כגון בריש פנחס, מותר לסיים אפילו בפסוק הסמוך לה.
וכן לא יסיים הראשון שני פסוקים שלאחר הפרשה, דאם כן יתחיל השני שני פסוקים סמוך לפרשה, ואסור לעשות כן.
וכן במפטיר, אם היה באחרונה רק פרשה של חמשה פסוקים, צריך לקרות כל הפרשה, שלא יתחיל שני פסוקים סמוך לפרשה (מ״א שם).
ומכל מקום בדיעבד אם קרא רק שלשה פסוקים, אף-על-פי שלא בירך עדיין ברכת אחרונה, יצא. ואין צריך להתחיל שוב פעם שנית:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ב בראשית, תשע"ה.

(ו) בשבת שקורין שני סדרות, יש לחבר הסדרות למי שעולה ברביעי בכדי שיהיה חצי כמנין הקרואים (דהיינו שבעה, ואין נחשבים מה שמוסיפים), בכל הסדרה:

(ז) לכתחילה אין לקרות לשני מה שקרא הראשון, אבל אם כבר התחיל השני לקרות מה שקראו לראשון, אם הוסיף שלשה פסוקים או אפילו שנים במקום דלא אפשר, עולה למנין, ואם לאו אינה עולה למנין, חוץ מפרי החג בחול־המועד סוכות, דאי אפשר (סי׳ קל״ז):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג בראשית, תשע"ה.

(ח) יכוין להתחיל תמיד לקרות בדבר טוב, ולסיים בדבר טוב.
וטובת עכו״ם, מה שנעשה להם טובה, לא מקרי טובה. והוא הדין רעות עכו״ם (סי' קל״ח מ״א).
והוא הדין שלא לסיים במי שעשה מעשה רע (שם קמ״ה):

(ט) קללות שבתורת-כהנים ובמשנה-תורה, אין מפסיקים ביניהם, ויתחיל פסוק אחד מקודם.
אך בכדי שלא יתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים, צריך שיתחיל שלשה פסוקים סמוך לקללות ולבסוף צריך גם כן לקרות פסוק אחד אחר הקללות - אך יראה שלא לסיים סמוך לפרשה פחות משלשה פסוקים, וכן שלא להתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים כנ"ל (סי׳ תכ״ח):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד בראשית, תשע"ה.

(י) במקום שנוהגים שהרב אב-בית-דין יהיה שלישי, אפילו בפרשת בחוקותי, ואם כן שוב לא ישאר להתחיל שלשה פסוקים מקודם לקרות התוכחה, יש להתחיל עוד הפעם שלשה פסוקים, לקרות למפרע. אך נכון הדבר שהרב ימחול על כבודו, ויהיה רביעי, במקום שאין מנהג בזה (ע״ש):

(יא) פרשת האזינו מחלקים פרשיותיה בשבת שחרית בדרך זה — האזינו, זכור, ירכיבהו, וירא, לולא כעס, כי ידין. והסימן הוא - הזי"ו ל"ך.
כן נוהגים במדינת אלו. ויש נוהגים במקום לולא כלס, כי ידין, לו חכמו, כי אשא. ואפילו יש חיובים אין לשנות. רק יכול להוסיף עוד אחד עד לבסוף הסדרה.
אבל במנחה של שבת, ובשני וחמישי אין להקפיד. (סי׳ תצ״ח. ע״ש בא"ר):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א נח, כה תשרי, תשע"ה.

(יב) שמונה פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקים בהם, אלא יחיד קורא כולם (שם).
וכן ארבעים ושנים מסעות שבאלה מסעי אין להפסיק בהם.
וכן בשירת הים ועשרת הדברות (שם ועיין א"ר סי׳ קמ״ג סק״י):

(יג) בין גברא לגברא צריך לגלול הספר-תורה, ואין צריך לכסותה במעיל שלה.
וקודם מפטיר שאומרים קדיש ויש זמן ארוך, צריך לכסותה במעיל. כן בכל מקום שיש זמן ארוך, כגון שמזמרין לחתן וכיוצא בזה, יש לכסותה (סי׳ קל״ט וע״ש א"ר):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ב נח, שנת ה"א תשע"ה לפ"ג.

(יד) ביום-הכפורים, אין להוסיף על מנין הקרואים, אפילו כשחל בשבת - כמו ביום-טוב (מ״א סי׳ רפ״ב):


דין אם טעה בקריאה


(א) בשני וחמישי ובמנחה בשבת, שאין קורין רק שלש גברי, צריך לקרות עשרה פסוקים. וידבר הוא מן המנין.
ולכל אחד ואחד שעולה, צריך לקרות לו שלשה פסוקים, ולקורא השלישי קורין ארבעה פסוקים. ובדיעבד אם לא קרא לכולם רק תשעה פסוקים, יצא.
ואם קרא שמונה פסוקים, אף שקרא לכל אחד שלשה פסוקים, דהיינו, שאחד קרא פסוק אחד למפרע, לא יצא (דלא כמ״א. ועי׳ א״ר ופ״מ סי׳ קל״ז).
ונראה דיקרא להשלישי פעם שנית, אף שהשלישי קרא כדינא רק שהשני קרא פסוק אחד למפרע, מכל מקום נראה לי דהשלישי יקרא עוד הפעם שלשה פסוקים הלאה. כיון דלמנין הקרואים ודאי עולה, אף שקרא פסוק אחד, כנ״ל (מבואר שם סי׳ קל״ז) רק שחיסר מהקריאה, לכן סגי כשישלים השלישי סכום הפסוקים.
ואין לקרות להשני כי רוב פעמים הוא לוי, ולא שייך לקרותו אחר ישראל.
וגם לאחר אין לקרות, כי אין להוסיף על מנין הקרואים בחול. לכן יקרא השלישי שעלה להשלים הקריאה, ויברך לפניה או לאחריה:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג נח, תשע"ה.

(ב) אם קרא אחד רק שני פסוקים, וכבר בירך ברכה אחרונה, צריך לחזור ולקרות, ויברך ברכה לפניה ולאחריה. דברכה אחרונה שבירך תחילה הוי כהיסח־הדעת. וצריך להתחיל גם ברכו (א"ר ומ"א שם דלא כט״ז וס״מ סי׳ ק״מ סק״ג). ויקרא השני פסוקים שקרא תחילה, ועוד פסוק אחד עמו.
ואם קרה כזה בהשלישי שלא קרא רק שני פסוקים, ושנים שלפניו לא קראו רק שלש שלש, צריך השלישי לקרות אותם שני פסוקים שקרא ועוד שני פסוקים עמהם, כדי להיות עשרה פסוקים (א״ר סק״ג).
ואם קרה כזה בכהן, שלא קרא רק שני פסוקים, וכבר קרא אחריו לוי ונזכר אחר כך, אז הדין כן: אם לא בירך הלוי עדיין, ואף שאמר ברכו, הוי כלא התחיל אז יקרא הכהן מתחילה כנזכר, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה, והלוי ימתין על העמוד, ואחר זה יקרא הלוי ויברך לפניה ולאחריה (א״ר דלא כהט״ז).
ואם כבר בירך הלוי, ואז נזכר שטעה הכהן שלא קרא רק שני פסוקים, יתחיל הלוי ממקום שפסק הכהן, היינו אחר השני פסוקים, ויקרא מכאן והלאה שלשה פסוקים, ולא יקרא שוב השני פסוקים הראשונים שקרא הכהן. דבחול יצא אם חיסר מהתחלת הפרשה, ואם יקרא אותם השני פסוקים, יהיה פגם לכהנים הנמצאים שם, שיקרא הלוי מראש הספר, ואחר הלוי יקרא שני ישראלים להשלים מנין הקרואים.
וכל זה, אם טעה בכהן, אבל אם קרה כזה בלוי, שטעה ולא קרא רק שני פסוקים וקרא לישראל ובירך, אז יתחיל הישראל ממקום שפסק הכהן, ויקרא אותם שני פסוקים שקרא הלוי ועוד פסוק אחד עמו, ואחריו עוד ישראל להשלים מנין הקרואים.
ואם גם הישראל לא קרא אותם השני פסוקים, והתחיל ממקום שפסק הלוי, ישראל השני שקורא אחריו יתחיל מאותם השני פסוקים, ויקרא גם מה שקרא ישראל הראשון ויוסיף עוד שלשה פסוקים.
אבל אם הראשון היה ישראל וכבר קראוהו לשני ובירך, יתחיל השני מראש הפרשה, ויקרא כדינא, וישראל הראשון ימתין על העמוד, ויקרא אחר ישראל השני (ולא לקרות לישראל אחר, דבחול אין להוסיף על שלשה), ואחריו עוד ישראל להשלים מנין השלשה.
והיינו היכא שאין שם כהנים ולוים, לכן אין כאן פגם, אם יקרא ישראל השני מראש הפרשה:

(ג) ובשבת בשחרית, אם קרה כזה בכהן, מתחיל הלוי ממקום שפסק הכהן, שלא יהיה פגם לכהן, ואין הכהן עולה למנין. וצריך לקרות שבעה גברי לבד ממנו.
ואם אירע בלוי או אצל שאר הקרואים, יקרא לאחר אותם השני פסוקים וגם עוד שלשה פסוקים, ואפילו אחר זה לא יקרא שוב לאותו האיש שקרא השני פסוקים, ואינו עולה למנין הקרואים כלל.
וצריך לקרות שבעה לבד ממנו, כיון דבשבת מותר להוסיף על שבעה.
ואם דילג הכהן פסוק אחד, אף שקרא שלשה פסוקים ובירך, יקרא אחר כך הלוי מראש אותו פסוק המדולג ושאר הפסוקים שאחר אותו פסוק המדולג שכבר קרא הכהן, ועוד שלשה פסוקים, ואחר כך ישראל. ואם קרה כזה בלוי שדילג פסוק אחד, יקרא אחר כך הישראל השלישי ממקום שפסק הכהן ומשלים עד עשרה פסוקים.

ואם קראו הכל וברכו, ואפילו החזירו הספר-תורה להיכל, מכל מקום צריך לקרות אותו הישראל שקרא כבר, ויתחיל מראש, ויקרא עשרה פסוקים על שטתן כסדר עם ברכה ראשונה ואחרונה.
אכן זה דוקא אם לא קראו בין הכל רק תשעה פסוקים ודלגו פסוק אחד, אז צריך לחזור ולקרות; אבל אם קראו עשרה פסוקים חוץ פסוק המדולג, אין צריך בדיעבד לחזור ולקרות.
ובכל זה אין חילוק בין דילג פסוק אחד או אפילו תיבה אחת, הכל דינו כנ״ל:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד נח, תשע"ה.

(ד) דוקא אם קרה כזה בשני וחמישי בחול ובשבת במנחה, אבל בשבת שחרית אם קרה כזאת, שדילג פסוק אחד או תיבה אחת, וכבר קראו שבעה גברי והכניסו הספר־תורה להיכל, מכל מקום יחזרו ויוציאו הספר-תורה, ויקראו לאחד פסוק זה המדולג ועוד שני פסוקים עמו, ויברך לפניה ולאחריה:

(ה) פרשת המועדים או של ראש-חדש וחנוכה, אם דילג בהם, דינם כמו בשני וחמישי ובמנחה, כיון דכבר קראו בשבתות שלהם. וכן בפרשת המוספין של מועד.
ואם פסק בפרשת פרה, ב'ולגר הגר בתוכם', צריך לחזור ולקרות ולברך לפניה ולאחריה, אפילו לא גלל הספר-תורה (א״ר דלא כט״ז).
וכל שכן כשגלל הספר-תורה, צריך לחזור ולקרות ולברך לפניה ולאחריה (דהוי כאלו לא קראו כלל, ועוד דיש אומרים דדבר תורה היא).
ואם דילג פסוק אחד בפרשת פרה, אין צריך לחזור ולקרות (שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה פ' נח, תשע"ה.

(ו) בפרשת המועדים שקורין חמשה גברי, וטעה וקרא הרביעי עד סמוך לפרשה עד שלא שייר רק שני פסוקים - וכאן לא שייך שיקרא שלשה פסוקים מפרשה שניה כיון דסליק ענינא — לכן יתחיל החמישי מפסוק שכבר קרא הרביעי עם השנים הנשארים (סי׳ קל״ה במ״א).
ואם קרא כולה לרביעי, לא יאמר הקדיש רק יקרא בהספר-תורה השניה שהוציאו למפטיר, ויהיה מפטיר ויעלה למנין, ולא יאמר קדיש רק עד לאחר קריאת המפטיר וברכותיה (כן משמע מלשון התוס׳ ואגודה שהביאו המ"א).
וטעמא, דדוקא בפרי החג קורא מי שקרא ראשו הואיל ואי אפשר, אבל ביום־טוב שאפשר במפטיר שיעלה למנין כמו בשבת, שיתבאר לקמן:

(ז) וכן אם אירע בשבת שקראו לששי מה שצריך השביעי לקרות, לא יאמרו קדיש רק יקרא להשביעי ויהיה מפטיר. ואחר ברכת הפטורה, יאמרו קדיש (עיי׳ סי׳ רפ״ב סעי׳ ה׳ ו):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו נח, תשע"ה.

(ח) אם קרא ביום-טוב לשלישי מה שצריך לקרות לרביעי ולחמישי, יעלה עוד אחר ויקרא עוד הפעם מה שקראו כבר, שלשה פסוקים או יותר, עד סוף הענין, והחמישי יקרא בספר-תורה שניה ויהיה מפטיר כנ״ל (עיי׳ ססי׳ קל"ז):

(ט) ובחול-המועד-סוכות, אם ביום ראשון דחול-המועד קרא הלוי וביום-השלישי וביום-הרביעי, יקרא להשלישי וביום-החמישי, והרביעי יקרא וביום-השני וביום-השלישי, ספיקא דיומא (כן מוכח מדברי מהרש״א הביא א״ר שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א לך, תשע"ה.

(י) אם טעה בשבת חול-המועד דסוכות במפטיר, וקרא ביום הראשון דחול-המועד וביום השני ולא ביום השלישי, צריך לחזור ולהוציא הספר-תורה ולקרות ביום-השלישי בברכה לפניה ולאחריה. אבל אם קרא וביום-השלישי ולא קרא וביום-השני, אין צריך לחזור ולברך רק יקרא בלא ברכה.
[וטעמא דבקיאין אנו בקביעא דירחא. ואם לא קרא וביום-השלישי, הוי כאלו לא קרא כלל חובת היום, מה שאין כן אם לא קרא וביום השני] והוא הדין בשאר ימים כהאי גוונא (שם).

כלל הדבר: אם דלגו כל חובת היום וקראו ענין אחר, צריך לחזור ולקרות ולברך, אבל אם לא דלגו כל חובת היום רק מקצתו, אין צריך לחזור ולברך, וכמו שנתבאר.
ואם חל יום ראשון דחול-המועד סוכות בחול, אם לא קרא אחד מהקרואים ביום-השני רק ביום-השלישי, די בזה כן נראה לי (סי׳ קל״ז ופ"מ שם):

(יא) במחזורים נדפס בטעות לקרות בשמיני-עצרת כל הבכור כשחל בחול, וזה טעות. שלכתחילה אנו נוהגין לקרות עשר תעשר אפילו בחול (מ״א סי׳ תרס״ח), רק באחרון של פסח נוהגין כן, שאם חל בחול מתחילין כל הבכור.
אמנם בדיעבד, גם בשמיני עצרת, אם כבר בירך אדעתא לקרות כל-הבכור אין צריך לחזור - דהא הבית-יוסף פסק כן לכתחילה. על כל פנים בדיעבד אין צריך לחזור, וברכה לבטלה כדיעבד דמי — (עיין פוסקים ס״ס תרפ"ד ובט״ז שם):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ב לך, תשע"ה.

(יב) בחנוכה אם טעה וקרא ביום ראשון ביום השני או וביום-השלישי וכדומה, יצא בדיעבד (פ״מ במ״ז סי׳ ק״מ בשם ת׳׳ש, ע״ש):

(יג) ראש-חדש של חנוכה דקיימא לן שקורא מתחילה שלשה גברי בשל ראש-חדש והרביעי בחנוכה, אם טעה וקרא גם לרביעי בראש-חדש, אם לא הוציא רק ספר-תורה אחת אין צריך שוב להוציא. ואפילו נזכר בתוך הקריאה גומר ומברך, ואין צריך לגלול הספר-תורה לקרות בשל חנוכה.
אבל אם כבר הוציא אחרת, צריך לקרות לחמישי בספר השני של חנוכה משום פגמא של ספר תורה. וקדיש יאמר לאחר קריאת החמישי.
ואם אמר לאחר הרביעי, לא יאמר לאחר החמישי (ס״ס תרפ"ד):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ג לך, תשע"ה.

(יד) טעה והתחיל בשל חנוכה להכהן, (והתחלה לא הוי עד ברוך אתה ה׳), גומר הקריאה בשל חנוכה, ואחר כך קורא בשל ראש-חדש שלשה. (ט״ז ס״ס הנ״ל ומ"א ס״ס ק״מ).
ואין לחוש לפגמת הנכסנים משום הנכנסים, כמ״ש הרשב"א, הביאו המ״א סי׳ קל"ה, ע"ש סקי״א ועמש"ל:


דין אם נמצא טעות בספר תורה


(א) נמצא טעות בספר תורה, באופן שיתבאר הלאה שהוא טעות גמור, המנהג באם נמצא הטעות בין גברא לגברא טרם שהתחיל העולה לברך את השם, (אף שכבר אמר ברכו אם לא אמר עדיין ברוך אתה ה׳), צריך להוציא אחרת ולהתחיל במקום שפסקו, ולהשלים מנין הקרואים. ואותם שעלו בספר תורה הפסולה, עולים למנין הקרואים.
ואם אפשר לקרות שבעה קרואים ממקום שפסקו עד סוף הסדרה, ודאי ראוי ונכון להוציא נפשו מפלוגתא בכל מה דאפשר, וכבר נהגו להוסיף הרבה.
אמנם אם נמצא הטעות באמצע הקריאה או לאחר שאמר העולה ברוך אתה ה' יקרא בספר הזה לאחר שנמצא הפסול בו עד שלשה פסוקים ויברך לאחריה.
ואם עומד במקום שהוא שני פסוקים סמוך לפרשה, יקרא עד הפרשה כיון שאין משיירין בפרשה פחות משלש פסוקים. והטעות יקרא על פה, ואחר כך יוציא ספר תורה אחרת להשלים מנין הקרואים. והוא הדין שלא יפסיק באמצע פסוק ובהנך שנתבאר לעיל שאין מפסיקים בהם, כגון לסיים בדבר רע וכהאי גוונא (עי׳ סי׳ קמ״ג ובא״ר):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד לך, תשע"ה.

(ב) נוהגים שלא להוציא ספר תורה אחרת למפטיר.
ואותם הנוהגים כן, יש לנהוג כך - אם נמצא הטעות קודם שאמרו קדיש וכבר קראו כל הסדרה, יהיה אותו האחרון מפטיר ולא יקרא עוד הפעם.
וכן אם נמצא הטעות באמצע קריאת השביעי, יגמור כל הסדרה עם זה, והוא יהיה מפטיר בנביאים, ויאמר קדיש לאחר ברכת הפטורה.
אך אם לא נמצא הטעות עד אחר אמירת הקדיש, יקרא המפטיר שלשה פסוקים בלא ברכה ויפטיר בנביאים ולא יאמרו קדיש עוד הפעם לאחר ההפטורה.
אבל אין לסמוך על קריאת האחרון, ולא יקרא כלל שלשה פסוקים, דכיון שכבר אמרו קדיש איכא למיחש משום הנכנסים, לבל יאמרו שהמפטיר בנביא אינו קורא בתורה.
(סי' קמ״ג וס' רפ״ב עיין היטב בט״ז ובמ״א):

(ג) נמצא הטעות במפטיר של חובת היום כמו במועדים וכדומה; אם נמצא הטעות קודם שהתחיל לברך, מוציאים ספר תורה אחרת. ואם לאחר שהתחיל נמצא הטעות, דינא כמו שנתבאר למעלה בסעיף א׳ (רמ"א יו"ד סי' רע״ט):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה לך, תשע"ה.

(ד) יום שמוציאים בו שני ספרי-תורה, ונמצא טעות בראשונה, אין לוקחים השניה שהוציא לקרות בה; רק מוציאים מיד אחרת, ובהשניה קורא למפטיר כמו באם לא נמצא הטעות (א״ר סי׳ ק״מ בשם הרא״ה). והוא הדין ביום שמוציאין שלשה ונמצא טעות בראשונה (פ״מ ס״ס קמ״ג):

(ה) נמצא בספר תורה טעות גמור (ראה סי' שאחר זה) ואין שם ספר תורה אחרת חוץ מזו, גומרים שבעה קרואים ומברכים לפניה ולאחריה, רק המפטיר יהיה העולה השביעי, והקדיש יאמרו אחר הפטרה (מ״א סי׳ רפ״ב), ואין מוסיפים על שבעה.
אמנם אם לא הוציאו, לא יוציאו אפילו לחובת היום.
אך אם חומש אחד פסול בהספר תורה, מותר לקרות בשארי חומשין בהספר תורה שכשרים (סי׳ קמ״ג):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ו לך, ז לחודש חשון, תשע"ה.

דין על איזו טעות מוציאים אחרת


(א) הא דמוציאין ספר תורה אחרת בנמצא טעות, היינו אם נמצא טעות גמור כמו שיתבאר הלאה, אבל בנמצא חסירות ויתירות אין מוציאין.
ודוקא תיבה שנמצא פעם אחד בתנ״ך חסר או מלא וקריאתם שוה בין שהוא מלא בין שהוא חסר, כמו: "אבותך" - "אבתך", או ״טובות״ - ״טבת״, דנמצא פעמים מלא ופעמים חסר ונקרא בשוה וגם הענין שוה. וכן אם נמצא אלה חסר ויו גם כן אין להוציא אחרת, דנמצא לפעמים חסר, בפרשת האזינו ובדניאל עיין במסורה.
(ואם נמצא רחבה במקום רחבו, אף-על-פי שיכול לקרות "רחבה" בחולם כמו ״אהלה״ בחולם, מכל מקום צריך להוציא אחרת, דהוי טעות גמור - (תש״ו מהר״ם לובלין הביאו המ״א סי' קמ״ג).
אמנם אם הקריאה נשתנה, כמו בפרשת תולדות כתיב "תומם" חסר "אלף", אם נמצא "תואמים" מלא, פסול - שנשתנה לשון הקריאה (וצריך להוציא אחרת).
דבכל מקום דכתיב תואמים באלף יקרא ״בחטף-פתח״ מה שאין כן תומים, והוי שינוי לשון הקריאה ומוציאים אחרת.
וכן אם נמצא "מגרשיהן" תמורת ״מגרשיהם״ דנשתנה הקריאה, אף שלפעמים מצינו "מגרשיהן", מכל מקום כיון שנשתנה לשון הקריאה מוציאים אחרת (ועיי׳ א״ר שם):

(ב) וכן אם נשתנה בענין, גם כן מוציאים אחרת. כמו אם נמצא במקום ״ימצה דמו״ - "ימצא דמו", אף שנקרא ממש בשוה במבטא, מכל מקום נשתנה בענין.
או אם נמצא במקום ״מאן יבמי״ בפרשת תצא ״מאין״ ביוד, דאז נשתנה הענין. דהא "מאן" בלא ״יוד״ נגזר משורש מיאון וסירוב ולא נמצא כלל בתנ״ך ״מאין״ ביוד שיהיה לשון סירוב, ובכל מקום לשון מאין ביוד נגזר משורש "אין" והמ״ם הוא שימוש. כמו ״מאין יושב״ "מאין אדם", דהוי כאלו נכתב מן אין, כמשפט שימוש ״מם״, אם כן הוי שינוי בענין ומוציאים אחרת.
(והטעם שכתב הא"ר להוציא אחרת בטעות "מאין" הנזכר, משום דיש דרש בגמרא מטעם זה אין להוציא אחרת, וכן הסכמת שאר המחברים), וכן כל כיוצא בזה:
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”