שיעור היום

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום א וישלח, תשע"ה לפ"ק.
דיני וסדר הגבהה וגלילה


(א) כבר נתבאר דבעמודים מותר לאחוז ערום בלי מטפחת, אבל לא בספר-תורה עצמה - אפילו כשנטל ידיו:

(ב) המגביה הספר-תורה מראה פני כתיבת הספר-תורה להעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל האנשים לראות הכתב.
ויש מדקדקים לראות האותיות עד שיכול לקרותם, ולכרוע ולומר "וזאת התורה" כו' (סי׳ קל״ד):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ב וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ג) המגביה הספר-תורה צריך לגלול הספר-תורה על שלשה דפים ולהגביה כנזכר (מ׳״א שם):

(ד) ביום שיש בו שני ספרי-תורה, אין לפתוח השניה - ולא יסירו המפה מעליה - עד שיגללו הראשונה (סי׳ קמ״ז):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום ג וישלח, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ה) אין לעשות מפה ומעילים לספר-תורה מדברים ישנים שנעשה בהם לצורך דבר הדיוט, אם לא שישנה צורתם מכמות שהיו (שם):

(ו) אָבל תּוך שבעה, אף שאסור לעלות לתורה, מותר להיות בעל הגבהה וגלילה (ט״ז ביו"ד סי׳ שפ״ב):
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ד וישלח, תשע"ה לפ"ק.

דיני החיובים לקריאה


(א) אבי הבן, בשבת שקודם המילה, הוא חיוב.
אבי הילד, בשבת כשאשתו בריאה והולכת לבית-הכנסת, מחויבים לקרותו. אבל אם היא חולה ואינה יכולה לילך, איננו חיוב עד שתלך.
ואם הוא יום ארבעים לזכר ושמונים לנקבה, הוא חיוב אף שאינה הולכת - דהוא זמן הבאת קרבן.
ואם מתה אשתו, שוב אינו חיוב.
והמפלת, בעלה הוא חיוב, אלא אם כן הפילה צורה שאין אנו בקיאים בזה:

(ב) יאר-צייט, הוא חיוב:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ה וישלח, תשע"ה לפ"ק.

(ג) החתן, בשבת שקודם החתונה, אפילו אם החתונה אינו במקום הזה, הוא חיוב בשבת שקודם הנסיעה על החתונה - במקום שמזמרים אותו.
אבל במקום שאין מזמרים אותו, איננו חיוב.
ואם היה החתן סבור שתהיה החתונה בשבוע זו ואחר כך נדחתה החתונה ותהיה בשבוע אחרת, אם רוצה שיזמרו אותו שנית, הוא חיוב אחר כך פעם שני לקרותו - ואם לאו, איננו חיוב:

(ד) נער שנעשה בר-מצוה באותו שבוע, אם יש לו עידנות (פי' שהוא קבוע באותו בית הכנסת) דוחה לכל החיובים כיון שהוא יום חינוכו, חוץ מן החתן שמזמרים אותו שוה אליו שדוחה גם כן לכל החיובים, ויפילו גורל.
וחתן ביום חופתו, דוחה בר-מצוה.
ואם הבר-מצוה אין לו עידנות, אינו דוחה שום חיוב:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

יום ו וישלח, תשע"ה לפ"ק.

(ה) החתן שהיתה חתונתו מיום רביעי ואילך, הוא חיוב בשבת שאחריו. ודוקא כשהוא בחור, או היא בתולה.
ומי שאשתו הולכת לבית-הכנסת, הוא קודם לחתן זה:

(ו) בעל יולדת בת, קודם לאבי הילד זכר. יאר-צייט, קודם לאבי הילד.
ובשבת שאשתו הולכת לבית-הכנסת, אפילו לבן, הוא קודם לכל החיובים - חוץ מחתן בשבת שמזמרים אותו שהוא גם כן קודם.
זה הכלל: יאר־צייט, הוא אחרון לכל חיובים, לבד מאבי הילד קודם המילה שהוא אחרון לו:
פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1429
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פארשריבן »

שיעור ליום א וישב, טו לחודש כסליו, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ז) בפרשת ויחי קורים "המלאך הגואל" ללוי, ויכול הלוי לקנות ולדחות כל החיובים - חוץ מחתן שמזמרים אותו, ונער שנעשה בר-מצוה:

(ח) שני חיובים שוים, הולכים בהם אחר כבוד התורה. ובענינים אלו תלוי בדעת הסגן לדקדק בהם כפי שכלו:

תם ונשלם ספר דרך החיים חלק ב (דפוס ווארשא תרפ"ו)
שבח לאל בורא עולם
מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיגו »

פארשריבן האט געשריבן:שיעור ליום א' וירא, י"ב חשון, תשע"ג לפ"ק.

דיני עלינו וקדיש יתום


(א) כשאומר ואנחנו כורעים, צריך לכרוע מעט בברכים שלו. וכשאומר ומשתחוים, צריך להשתחות בראשו. ובאם שאינו עושה כן, הרי הוא כדובר שקרים ח"ו. שאומר בפיו ואנחנו כורעים ומשתחוים למלך מלכי המלכים הקב"ה, ואינו עושה כן:


עס דערנענטערן זיך די הייליגע טעג און באלד גייט מען זאגן עלינו לשבח ביי מוסף. וויל איך הערן אויב דער עולם בוקט זיך ביי תפלת הלחש ביים זאגן ואנחנו כורעים.
איך האב שוין געפרעגט עטליכע און זיי זאגן אז זיי מיינען אז יא, זיי פאר זיך בוקן זיך האלבוועגס-שנעל-אומזיכער...

איך האב אביסל פרובירט צו זוכן אין מקורות און נישט געטראפן. פשטות דארף מען אבער איך ווייס נישט אויב דער עולם טוט אזוי.

אין איינע פון די נייע מחזורים פאר קינדער שטייט שוין אז דא בוקט מען זיך.

אפשר זאל איינער מאכן אן אנקעטע
אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר שמונת אלפים
תגובות: 8296
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אונגארישע הייזער »

מיגו האט געשריבן:
פארשריבן האט געשריבן:שיעור ליום א' וירא, י"ב חשון, תשע"ג לפ"ק.

דיני עלינו וקדיש יתום


(א) כשאומר ואנחנו כורעים, צריך לכרוע מעט בברכים שלו. וכשאומר ומשתחוים, צריך להשתחות בראשו. ובאם שאינו עושה כן, הרי הוא כדובר שקרים ח"ו. שאומר בפיו ואנחנו כורעים ומשתחוים למלך מלכי המלכים הקב"ה, ואינו עושה כן:


עס דערנענטערן זיך די הייליגע טעג און באלד גייט מען זאגן עלינו לשבח ביי מוסף. וויל איך הערן אויב דער עולם בוקט זיך ביי תפלת הלחש ביים זאגן ואנחנו כורעים.
איך האב שוין געפרעגט עטליכע און זיי זאגן אז זיי מיינען אז יא, זיי פאר זיך בוקן זיך האלבוועגס-שנעל-אומזיכער...

איך האב אביסל פרובירט צו זוכן אין מקורות און נישט געטראפן. פשטות דארף מען אבער איך ווייס נישט אויב דער עולם טוט אזוי.

אין איינע פון די נייע מחזורים פאר קינדער שטייט שוין אז דא בוקט מען זיך.

אפשר זאל איינער מאכן אן אנקעטע


פארשטיי איך נישט די שאלה בכלל, אוודאי דארף מען זיך בוקן
אין סימן קל"ב מג"א סק"ב ברענגט ער פון ספר עמק הברכה, 'ויכרע וישתחוה [ביי ואנחנו כורעים] שלא יהא נראה ככופר', דהיינו אז זאגט 'ואנחנו כורעים ומשתחוים' און מען בוקט זיך נישט, אויב אזוי איז נישט קיין נפק"מ צווישן עלינו לשבח נאכן דאווענען און אינמיטן שמו"ע.
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
אוועטאר
געשמאקער
שר האלף
תגובות: 1576
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 10, 2008 7:27 pm
לאקאציע: נישט צום געפונען

Re: שיעור היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געשמאקער »

טייערע ליבע יודען, מיר זענען יעצט און א מצב איום ונורא וואס מיט די מענטשליכע אויגען זעהט מען נישט וואס איז די וועג ארויס,

אבער חכמינו ז"ל זאגען אז תורה מגיני ומצלי,

רבותי רוב תורה אשכולות אויף אייוועלט זענען ליידער נישט געהעריג ג'עפענט געווארען געהעריג אין א טעגליכע אויפן פאר א לענגערע צייט,

אגם איך גלייב אז דער עולם האט אייגענע שיעורים, אבער דא אויף אייוועלט שפירט זיך עס עפעס נישט אזוי לערנענדיג, לאמיר עפענען די תורה אשכולות, שרייבען נייע חידושים אדער אפילו אויפרישען אלטע חידושים, דאס איז אונזער איינציגע פאנצער,

די וועלט דארף אונזער גמרא, חורש"י, נ"ך, חסידישע ספרים, ועוד,
מיט דעם אלעם, א שמייכעל קענסט די נאך אלץ געבען ....

קויפט איר אויף איבעי? ביטע ניצט דעם לונק.
זה נהנה וזה לא חסר
אוועטאר
געשמאקער
שר האלף
תגובות: 1576
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 10, 2008 7:27 pm
לאקאציע: נישט צום געפונען

Re: שיעור היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געשמאקער »

קודם וויל איך ציברענגען וואס איז שוין געווען פריער
ספר קצור שו"ע סימן א - דיני השכמת הבוקר
מיט דעם אלעם, א שמייכעל קענסט די נאך אלץ געבען ....

קויפט איר אויף איבעי? ביטע ניצט דעם לונק.
זה נהנה וזה לא חסר
אוועטאר
געשמאקער
שר האלף
תגובות: 1576
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 10, 2008 7:27 pm
לאקאציע: נישט צום געפונען

Re: שיעור היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געשמאקער »

לעניית דעתי איז א מוראדיגע זאך צו אויפרישען די שיעורי הקהילות
מיט דעם אלעם, א שמייכעל קענסט די נאך אלץ געבען ....

קויפט איר אויף איבעי? ביטע ניצט דעם לונק.
זה נהנה וזה לא חסר
אוועטאר
געשמאקער
שר האלף
תגובות: 1576
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 10, 2008 7:27 pm
לאקאציע: נישט צום געפונען

Re: שיעור היום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך געשמאקער »

דא איז א סוב פורם פאר תנ"ך ש"ס און פוסקים

זעה א חלק פון די ליסט

ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
משניות, תוספתא, ברייתות ומפרשיהם
תנ"ך, מדרשים ומפרשיהם
טושו"ע, משנה תורה להרמב"ם ונושאי כליהם = ספרי הלכה
ספרי שו"ת
ספרי מוסר
ספר הזוה"ק וספרי קבלה
תפלות, פיוטים, הגדות של פסח, ונסחאות
ספרי דרוש וחסידות על התורה מועדים וזמנים
ספרי כללים, דקדוק, גימטראות וראשי תיבות

ועוד...

ביטע כאפט אריין לימוד התורה, די וועלט דארף דאס האבן, דאס איז די איינציגע וועג צו זיין פארזיכערט,

אויב ס'איז אייך שווער צו לערנען, פראבירט פאר א קורצע וויילע עטליכע מאל א טאג גרינגערע לימודים, ציביסלעך וועט איר זיך שפירען אינגאצען אנדערש.
מיט דעם אלעם, א שמייכעל קענסט די נאך אלץ געבען ....

קויפט איר אויף איבעי? ביטע ניצט דעם לונק.
זה נהנה וזה לא חסר
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”