שיעור בספר "מטה אפרים" - הלכות חג בחג

שיעורים וחבורות ללמוד וללמד

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

פרשנדתא האט געשריבן:שיעור היום - א' נצבים וילך

לו) ביום ראשון של סליחות נהגו רב הקהל להתענות אף מי שאינו מתענה שאר ימי תשובה. ודינו כמבאר בסעיף שלפני זה שאין צריך השלמה וקבלה, כיון שנוהג להתענות בכל שנה. וכן מי שנוהג להתענות כל שנה בלתי מימי הסליחות או ימי תשובה אין צריך קבלה והשלמה. אבל מי שאינו נוהג להתענות בכל שנה, רק פעם אחת רוצה להתענות איזה ימים, צריך לקבל תענית במנחה שלפניו. ואז צריך גם כן להשלים. אם לא שהתנה בפרוש בשעת קבלת תענית על מנת שלא להשלים. וביום הראשון של סליחות נהוג העולם להשלים גם כן. ואין להתיר להם אם לא שיש צרך בדבר. ויש נוהגין בכל עשרת ימי תשובה לקבל התענית ולהשלים גם כן. ומי שיודע בנפשו שלא יזיקו לו התעניתים ולא יחלש כחו ויתענה ביום כפור בטוב, המחמיר לקבל התענית ולהשלים תבוא עליו ברכה. (עין באליה רבה בשם הבית חדש שכתב שכן היה נוהג הוא זכרונו לברכה) ומי שהוא תש כח ויש לחוש כשיחמיר בתעניתים אלו יחלש כחו. אין לו להחמיר כדי שלא יבוא חס ושלום לידי חלול צום כפורים שהוא מן התורה. כי תעניתים אלו הם בשביל תשובה. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים:

לז) אם בשבת שלפני יום ראשון סליחות חלם חלום שמתענין עליו. והתענה בשבת, אז אם אינו רגיל להתענות בכל שנה יום ראשון דסליחות אם עתה מתענה יום ראשון דסליחות הוא עולה לו במקום תענית לתעניתו. ואם הוא רגיל להתענות יום ראשון דסליחות בכל שנה אינו עולה לו. וצריך להתענות תענית לתעניתו ביום אחר (עין מגן אברהם סימן רפח):


כ'זעה אז דער עולם גייט אויס פאר טייטש, און איך בין יעצט אין די מוד, וועל איך עס איבער טייטשן, (כ'בלייב קיינעם גארנישט שולדיג. נאר די פון וועם כ'האב געבארגט.)

לו) די ערשטע טאג סליחות, פירן זיך רוב קהל צו פאסטן, אפילו די וואס פאסטן נישט אנדערע תשובה טעג. און די הלכה פון אזא איינעם, איז אזוי ווי געשריבן אויבן, אז מ'דארף נישט משלים זיין ביז סוף טאג, און אויך נישט מקבל תענית זיין א טאג פריער, וויבאלד ער פאסט יעדעס יאר. און אזוי אויך ווער ס'פירט זיך צו פאסטן סיי וועלכע טאג אינמיטן יאר, וואס איז נישט פון די סליחות טעג, אדער תשובה טעג, דארף נישט קיין זיך פארנעמען און פאסטן ביז סוף טאג. אבער ווער ס'פאסט נישט יעדעס יאר, נאר אמאל אמאל איז ער מחליט אז ער וויל פאסטן, דארף יא מקבל תענית זיין, און אזוי אויך משלים זיין, סיידן אויב ער האט זיך אויסגענומען ביים קבלת תענית, אז ער וויל נישט משלים זיין ביזן סוף. די ערשטע טאג פון סליחות, פירט מען זיך משלים צו זיין, און מ'זאל נישט טוהן אנדערש, נאר אויב ס'איז פאר עפעס א וויכטיגע זאך. סי דא וואס פירן זיך א גאנץ עשרת ימי תשובה, מקבל צו זיין תענית, און אויך משלים זיין, און ווער ס'ווייסט אז ס'וועט אים נישט שטערן צו פאסטן יום כיפור, תבא עליו ברכה. (קוקט נאך אין אליה רבה, בשם דעם ב"ח, וואס פלעגט זיך אזוי פירן.) און ווער ס'איז א שווערער פאסטער, און ער האט מורא, אז מיט די אלע תעניתים ווער ער שוואך ווערן, זאל נישט מחמיר זיין, כדאי ער זאל חלילה נישט צו קומען צו דארפן פארשוועכן דעם הייליגען פאסט טאג יום כיפור, וואס דאס איז מן התורה, ווייל די אלע תעניתים איז דאך נאר וועגן תשובה, און ביי די זאכן גייט דאך אן דער מאמר, אז אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים.

לז) אויב א שבת פאר סליחות, האט ער גע'חלום'ט א חלום וואס מ'דארף דערויף פאסטן, און ער האט געפאסט אין שבת, (וואס אין אזא פאל דארף מען משלים זיין א תענית לתעניתו, הערת הזעצער.) איז אויב ער פלעגט זיך נישט פירן צו פאסטן די ערשטע טאג סליחות, און יעצט פאסט ער יא, איז עס א גוטע השלמה פארן פאסטן אין שבת, אבער אויב ער פלעגט זיך יא פירן צו פאסטן די ערשטע טאג סליחות, דאן מוז ער פאסטן אן עקסטערע טאג משלים צו זיין די תענית פון שבת.
אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18580
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איך_הער »

פרשנדתא האט געשריבן:שיעור היום - ב' נצבים וילך

לח) בערב ראש השנה נוהגים שהכל מתענים. אם הוא בן שלש עשרה לזכר ושתים עשרה שנים לנקבה. ואפלו אם הוא אבל ביום ראשון שמברין אותו מכל מקום כיון שאם רצה אבל להתענות הרשות בידו. יש לו להתענות בערב ראש השנה כשאר כל אדם. ובמקום שיש קצת חלי אין צריך להתענות. אף שכבר התענה ערב ראש השנה כמה פעמים אין צריך התרה.שאין זה דומה לנדר, כיון שלא התענה רק מצד מנהג הצבור. אם כן על דרך המנהג קבל עליו מתחלה. ובערב ראש השנה אין משלימין, כדי שלא יכנס ליום טוב כשהוא מענה ויבאר לקמן סעיף נז:

לט) אם ארע ברית מילה או פדיון הבן שעושים בהם סעדת מצוה בערב ראש השנה ומכל שכן בשאר ימי התענית אלו שהזכרנו שנוהגים קצת אנשים להתענות ולהשלים כל הקרואים שיזמין בעל הסעדה הרשות בידם לאכל. ומכל שכן הקרובים השיכים לסעדת מצוה זו. אמנם השיכים לסעדה זו ומי שהוא קרוא לה אין רשאים לאכל כי אם במקום סעדה אבל בבית אסור לאכל אף אם שולחים לו לביתו מבעל הברית, אבל בעל הברית עצמו רשאי לאכל אף קדם שיגיע זמן הסעדה הקבועה. ויש לעשות הסעדה בערב ראש השנה קדם שעה עשירית משעות זמניות שהוא שלשה חלקי היום:


לח) ערב ראש השנה, פירן זיך אלע צו פאסטן, א בחור פון די דרייצן, און א מיידל פון די צוועלף, און אפילו ער איז אן אבל דעם ערשטן טאג, וואס מ'געט צו עסן, (באלד נאך די לווי', דאס איז די סעודת הברה. הערת הזעצער.) אבער אויב ער וויל נישט ווען נישט דאן עסן מוז ער נישט, ממילא קען ער ערב ראש השנה אויך פאסטן אזוי ווי יעדן. איינער וואס פילט זיך אביסל נישט גוט, ברויך נישט פאסטן, און אפילו ער פאסט יעדעס יאר, דארף ער זיך נישט מתיר נדר זיין, וויבאלד ס'איז נישט גלייך צו א נדר, ווייל ער פאסט נאר אלץ א מנהג, און אויף דעם ארויף האט ער געפאסט יעדעס יאר, ערב ראש השנה פאסט מען נישט ביז ביינאכט, ווייל מ'זאל נישט אריין קומען אינעם יום טוב פאסטענדיג.

לט) אויב ס'איז אויסגעקומען א ברית אדער פדיון הבן ערב ראש השנה, און אוודאי אין די אנדערע טעג וואס מ'האמער אויסגערעכנט אז מ'פירט זיך צו פאסטן, און אפילו די וואס פאסטן א גאנצן טאג, אבער ביי א פאל פון א סעודת מצוה, מעגן די אלע געלאדענטע עסן, און אוודאי די קרובים, אבער די אלע מעגן עסן נאר דארט ווי די סעודה איז, אבער נישט אינדערהיים, אפילו ווען די עסן קומט פונעם ברית, אדער פדיון הבן. חוץ דער בעל הברית אליינס, מעג עסן אפילו נאך פאר די עמטליכע סעודה הייבט זיך אן. און ס'איז גוט צו מאכן די סעודה ערב ראש השנה, איידער די צענטע שעה פון שעות זמניות, וואס דאס איז א דריטל פונעם טאג.
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - ג' נצו"י

מ) זה שהתרנו לאכל בסעדת מצוה בתענית של עשרת ימי תשובה אפלו קבל התענית במנחה ושוב נזדמן לו סעדת מצוה מתר לאכל. שעל דרך המנהג קבל. אבל אם אינו נוהג להתענות עשרת ימי תשובה. וקבל במנחה של יום אחד מעשרת ימי תשובה להתענות בו אסור לאכל בלא התרה. ועין לעיל סעיף ל"ו ולקמן סימן תר"ב בדין קבלת תענית (עין סימן תקסח במגן אברהם סעיף קטן יא ועין מה שאכתב לקמן סימן תרב מדין קבלת תענית):

מא) סעדת מצוה שאמרנו, הוא בזמנה קבוע על יום זה. וסעדת מילה שלא בזמנה חשיב כאלו היא בזמנה. אבל בפדיון הבן שחל יום שלשים ואחד שלו בשבת וביום שאחריו היא תענית עשרת ימי תשובה, כיון שעבר זמן פדיון הבן יכולין לדחותו יותר. ולכן אף שגם סעדת פדיון הבן שלא בזמנה היא סעדת מצוה, מכל מקום אין זמנה קבוע היום. ואין דוחין התענית בשביל סעדה זו. ולכן אם נוהגים להשלים ישלימו ויעשו הסעדה בלילה. ואם אין נוהגים להשלים יתענו עד הזמן שרגילים תמיד, ואחר כך יעשו הפדיון הבן והסעדה. ובערב ראש השנה שאי אפשר לעשות בלילה יכולים לעשותה ביום קדם שעה עשירית כמו שבארנו בסעיף ל"ט (עין סימן תקסח). ואם חל יום שלשים ואחד בראש השנה יעשה הפדיון במוצאי ראש השנה בלילה שקדם הצום ואז יעשה הסעדה גם כן. ואם אינו רוצה לעשות במוצאי ראש השנה הפדיון והסעדה. יכול לעשות הפדיון ביום צום גדליה והסעדה יעשה בלילה שאחר התענית. אבל לא יקדים לעשות הפדיון בערב ראש השנה. אפלו מלאו לו עשרים ותשעה ימים שתים עשרה שעות שבע מאות תשעים ושלשה חלקים בערב ראש השנה. ואפלו בדיעבד אם פדה בערב ראש השנה שעדין לא נכנס יום שלשים ואחד. הוא צריך לחזר ולפדות ביום צום גדליה בלא ברכה. ואם חל ראש השנה ביום חמישי ששי וזמן פדיון הוא ביום ראשון דראש השנה יעשה הפדיון והסעדה בליל מוצאי שבת תשובה. ולא ימתין עד יום צום גדליה. ואם חל יום שלשים ואחד בצום גדליה עין לקמן סימן תר"ב:
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - ד' נצו"י

מב) מי שנוהג להתענות ימי תשובה וידע לפני ראש השנה שיהיה סעדת מצוה בין ראש השנה ליום כפור ויאכל שם, מחיב להתענות עוד יום אחד לפני ראש השנה. וכל שכן אם ארע סעדת מצוה בימי הסליחות לפני ראש השנה ואכל שם, מתענה יום אחר נגדו להשלים הארבעה ימים. אבל אם חל ראש השנה ביום חמישי שמתחילין ביום ראשון שלפניו ואין כאן רק ארבעה ימים לפני ראש השנה. והוא אוכל ביום ראשון על סעדת מצוה. אין צריך להתענות. שמתחלה לא קבלו עליהם להתענות רק בימי הסליחות ולא קדם לכן. ואם יש לו תענית יאר צייט ביום ראשון דסליחות או בין ראש השנה ליום כפור או בערב ראש השנה כיון שהם קבועים לתענית העשרת ימים עולה לו לחשבון העשרת ימים. אבל אם התענית יאר צייט בשאר ימי הסליחות שקדם ראש השנה או בין ראש השנה ליום הכפורים ויש בימי הסליחות חמשה ימים או יותר אין היאר צייט עולה לו וצריך להתענות במקומו עוד יום אחד מימי הסליחות לחשבון העשרת ימים. אבל אם ימי הסליחות אינם רק ארבעה ימים קדם ראש השנה אין צריך להשלים יום אחר כמו שכתבתי לענין סעדת מצוה שלא קבלו רק להתענות בימי הסליחות (עין סימן תקסח):

מג) מי שרוצה להתענות שנים או שלשה ימים רצופים והוא מפסיק אחר סעדה שלישית יש לו לשמע הבדלה מאחר שיכון להוציאו והוא יענה אמן ויכון לצאת אף על פי שהוא לא יטעם כלום. ואין לו להמתין עד ליל שלישי או רביעי ולהבדיל בעצמו כי טוב יותר שיקים מצות הבדלה בזמנה:[/b]
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - ה' נצו"י

מד) מי שמפסיק להתענות שני ימים רצופים ואין שם אחרים שיוכל לשמע מהם הבדלה במוצאי שבת. יברך במוצאי שבת על הנר בורא מאורי האש. וגם יריח בשמים ויברך. ועל הכוס יבדיל אחר גמר התענית בתחלת ליל שלישי על הכוס בלבד. ואינו מברך שוב על הנר. וגם אין צריך לקח בשמים. ואם מתענה שלשה ימים רצופים ואין שם אחרים אין לו להמתין עד תחלת ליל רביעי ורשאי להתפלל מעריב מבעוד יום ולהבדיל בתפלה ואחר כך יבדיל על הכוס בשבת סמוך לבין השמשות ויוכל לשתות מכוס של הבדלה. ויפסיק אחר כך רק לא יבדיל על הנר וגם אסור בעשית מלאכה עד שחשכה ויאמרו הקהל ברכו. ומכל מקום אין לכל אדם לעשות כן שהוא דבר התמוה לרבים. רק מי שמחזק בפרישות ורגיל בתעניתים ונפשו חשקה לצום כן לכפר אשר חטא על הנפש הוא רשאי בכך:

מה) אם חל ראש השנה ביום שלישי ורוצה להתענות שני ימים שלפני ראש השנה. ואין שם אחרים שיוציאו אותו. או שארע שהמתין עד ליל ראש השנה לא יאמר קדוש והבדלה על כוס אחד. כמו בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה. אלא יקח כוס אחד ויקדש עליו בלא ברכת בורא פרי הגפן תחלה ושוב יקח כוס אחר ויבדיל עליו גם כן בלא ברכת בורא פרי הגפן תחלה. ואחר כך יברך בורא פרי הגפן על שניהם וישתה משניהם. ואם אין לו יין וצריך לעשות קדוש על הפת או על השכר. מוטב שיעשה קדוש על כוס של שכר ואחר כך יעשה הבדלה על כוס אחר של שכר וישתה משניהם. ולא יקדש בעצמו על הפת ואחר כך יבדיל על השכר. כיון שיצטרך לטעם פרוסת המוציא קדם שיבדיל. ואם רוצה יוכל לשמע קדוש מאחרים ואחר ששמע הקדוש לא יטעם כלום. ויבדיל על השכר וישתה. ואחר כך יברך המוציא ויאכל:
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - עש"ק נצו"י

מו) יש נוהגין בערב ראש השנה אחר סליחות אם הוא עדין קדם עלות השחר לאכל דבר מועט אף על פי שישן בלילה שנת קבע. ואותן הנוהגים כן יכולין לאכל אף על פי שלא התנו קדם שכיבה שיהיו רשאים כיון שכן נהגו הרי זה כאלו התנו. ויזהרו הרבה שלא ימשך האכילה אחר עלות השחר. וקדם סליחות אין נכון לאכל. רק יש שותים קאוי בלא צוקר. למען יוכלו לומר הסליחות בהשקט בלא כבד ראש מחמת שנה. ובעלי נפש מחמירין אף בשאר ימות השנה שלא לאכל כלל בקימת האשמרת. רק בשתית קאוי מקילין:

מז) לעולם קורין בשבת שלפני ראש השנה פרשת נצבים וכשחל ראש השנה יום ראשון בשני בשבת או בשלישי בשבת שאז יש שתי שבתות בין ראש השנה לסכות, צריכין לחלק נצבים וילך וקורין נצבים לבד לפני ראש השנה, וילך קורין בין ראש השנה ליום כפור, האזינו בין יום כפור לסכות. אבל כשחל ראש השנה ביום חמישי או ביום שבת, אז אין בין ראש השנה לסכות אלא שבת אחת, שאז קורין קדם ראש השנה נצבים וילך מחברין והאזינו בין ראש השנה ליום כפור. ובשבת שלפני ראש השנה לעולם מפטירין שוש אשיש. ומסים בו במנחה השני פרקים האחרונים מפרקי אבות. ואין מברכין את החדש תשרי. ומזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים ובמנחה אומרים צו"ץ (צדקתך וצדקתך צדקתך) אף אם חל במחרתו ערב ראש השנה. ובמוצאי שבת אין אומרים ויהי נעם ואתה קדוש. אם לא כשחל ראש השנה בשבת אז אומרים במוצאי שבת שלפניו ויהי נעם ואתה קדוש כשאר מוצאי שבת:
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - א' האזינו - א' סליחות

מח) השליח צבור והתוקע צריכים להפריש עצמם שלשה ימים לפני ראש השנה מכל דבר המביא לידי טמאה. ויש להם ללמד הכונות והתפלות והתקיעות. ואם לא באו בסוד ה' יש להם ללמד פרושי התפלות והפיוטים והלכות תפלות והתקיעות וגם בספרי מוסר המעוררים את לב האדם ויירא מפחד ה' ומהדר גאונו בקומו למשפט את הארץ:

מט) בערב ראש השנה משכימין ביותר ומרבים סליחות ותחנונים ואומרים פזמון זכר ברית אברהם שחבר רבנו גרשם מאור הגולה, עד והארץ אזכר. וקדם מחי ומסי נופלים על פניהם כמו בשאר ימי הסליחות, אף אם נמשך אמירת הסליחות על היום, גם נופלים על פניהם. אבל אחר כך בתפלת שחרית אין נופלים על פניהם. ומכל מקום אומרים בו למנצח יענך כו', ואם חל בשני אומרים אל ארך אפים וקורין בספר תורה שלשה אנשים בפרשת וילך. ואין תוקעין אחר התפלה ונוהגים אנשי מעשה לעשות חבורה של עשרה עשרה שיושבים לעשות הסדר של התרת נדרים המבאר. וכל הקהל עושין כסדר הזה. ורבים מדלגים סדר קבלת הנזיפה ולבישת שק. כי אולי המתירין אין כדאין לעשות התר הנזיפה מהנדוי. ומכל מקום אומר נסח אם עברתי כו' רק ידלג תיבת ואשב יחף על הארץ כמנדה ואתפלש בעפר כיון שאין עושה כן. ואותן הנוהגים לקבל נזיפה צריך לחלץ התפלין בעת שהוא בנזיפה אף שהיה נוהג תמיד לילך בתפלין. ואחר שגומר אם עברתי כו' אומר יהי רצון כו', והקהל עונים כלם מחולים לך כו', ולפעמים כדי למהר שיהיו כל הצבור חוזרים חלילה אומרים שלשה יחד זוג זוג, ואין לעשות כן כי אם בעת שהשעה דחוקה. ויש נוהגין שעושין התרת נדרים פעם שנית קדם יום הכפורים כשמזדמן להם עשרה (עין בשאלות ותשובות שמש צדקה חלק י' סימן (י) [ג]):
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - ב' האזינו - ב' סליחות

נ) מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה להראות שאנו בטוחים בה' יתברך שעושה לנו נסים ויצדיק אותנו במשפט. ויש לזהר לגלח קדם חצות היום. גם נוהגין לילך בערב ראש השנה אחר תפלת שחרית על הקברות להשתטח על קברי הצדיקים. ויש שמקיפים הקברות ונותנין שם צדקה לעניים ומרבים תחנונים לעורר הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מתוך שהוא מקום קבורת הצדיקים המקום קדוש וטהור והתפלה מקבלת ביותר בהיותה על אדמת קדש. והמשתטח על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים השוכנים שם. אך יבקש מה' יתברך שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר. ואין אומרים צדוק הדין בערב ראש השנה אחר חצות ויש אומרים שאף קדם חצות אין אומרים צדוק הדין אך בליל ערב ראש השנה אומרים צדוק הדין במקום שאומרים צדוק הדין בלילה:

נא) בערב ראש השנה יש לו ללוש שעור חלה לעשות מהם לחמים לבצע עליהם ביום טוב וגם כדי לקים מצות חלה. ויש לאפות לצרך שני הימים כדי למעט טרדת הכנת הלחם ביום שני של ראש השנה. ולכן אם חל ראש השנה ביום חמישי יש לאפות בערב ראש השנה גם לצרך שבת. ואם הוא אסטניס וקשה לו לאכל פת אפוי משני או שלשה ימים ורוצה לאפות ביום טוב, הרשות בידו:
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - ג' האזינו - ג' סליחות

נב) ערב ראש השנה הוא יום אחד מארבעה ימים שמשחיטין את הטבח בעל כרחו שאם נתן הלוקח דינר על בשר ואפלו השור שוה מאה דינר ולא נתקבצו להמוכר כל דמי השור כופין אותו לשחט כדי לתן להלוקח בשר על יום טוב של ראש השנה. וכן מצינו בנחמיה (ח, י) אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום כו'. על כן יש להכין מערב ראש השנה מאכלים שמנים וחשובים ופרות טובים ומתוקים (כאשר יתבאר בסימן תקפג) גם יש להכין פרי חדש שלא אכל עדין בקיץ הזה. לצרך ברכת שהחינו של קדוש יום שני של ראש השנה כאשר יתבאר בסימן ת"ר:

נג) נוהגין לטבל בערב ראש השנה משום טהרה ופרישה. ויש לטבל שלש פעמים. ולא ישמש מטתו בשני הלילות של ראש השנה רק אם ארע ליל טבילה. ואף שאחרה טבילתה מזמנה, מתר לשמש. ויש לזהר בראש השנה שלא ינהג עמה שחוק וקלות ראש כי קדוש היום לאדונינו (נחמיה ח, י):
פרשנדתא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרשנדתא »

שיעור היום - צום גדליה

סימן תר"ב

א) בברכת המזון של כל עשרת ימי תשובה, יש נוהגין לומר הרחמן הוא יחדש כו' כמו בראש השנה:

ב) יום שאחר ראש השנה הוא יום תענית לפי שנהרג בו גדליה בן אחיקם, והוא תענית צבור לפי ששקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלהינו. ועוד שהריגתו היתה סבה לכמה צרות שארעו לישראל אחר כך. ואין מתענה אלא זכר מבן שלש עשרה שנה ויום אחד ונקבה מבת שתים עשרה שנה ויום אחד. ואין צריך לקבל תענית בתפלת מנחה:

ג) יש מי שכתב שגדליה נהרג בראש השנה ונדחה תעניתו ליום חל ולכן יש להקל ליולדת שארע התענית, אף שבשאר תענית צבור נהגו להתענות כל זמן שאין להם חלשה ונתרפאו מלידתן, מכל מקום בזה שיש אומרים שלא נקבע בזמנו, יש להקל בחשש מועט. וכן אם ארע ברית מילה ביום זה והבעל ברית קשה עליו התענית הרבה, מתפלל מנחה אחר שש שעות ומחצה ואוכל ואינו משלים תעניתו, לפי שיום טוב שלו הוא, כמבאר בסימן תקנ"ט לענין תשעה באב שנדחה. ואין להתיר רק לאבי הבן והמוהל והסנדק, שהוא היושב על הכסא ותופס התינוק בין ברכיו, אבל המביא התינוק לבית הכנסת שקורין קוואטיר, ושאר בעלי כבודים, אין להם התר. ואף למוהל וסנדק, אין להקל כי אם לצרך גדול. רק לאבי הבן שהוא ידוע ומפרסם לכל שיום טוב שלו הוא. כמו שנאמר שש אנכי על אמרתך כו' (תהלים קיט, קסב. עין באליהו רבה סוף סימן תקנט):
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

דרך אגב האט געשריבן:פ"וו לערנט מען נישט ווייטער?

אפשר איז זיך ווער מנדב צו ממשיך זיין דעם שיעור?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

אומר ועושה

שיעור היום - א' תצא

ד) אם חל ר"ה ביום ה׳ וביום וא״ו אז צום גדליה נדחה ליום א׳, יש להקל ליולדת תוך למ״ד בפשיטות, וכן לבעל ברית ביום המילה
אחר תפלת מנחה, או אם אירע פדיון הבן, האב והכהן לא ישלימו ויעשו הפדיון ביום והסעודה לקרואים יעשה בלילה, אבל אם לא
נדחה גם האב והכהן צריכים להשלים אף על פי שעושין הפדיון ביום :

ה) נוהנים שלא לעשות נשואין בימים אלו ומ״מ אם מחמת איזה אונס וסיבה אירע שעשו נשואין ביום צום גדליה, אם הוא נדחה
מותרים החתן והכלה לאכול אחר שיצאו מחופתן אבל בתוך זיי״ן ימי המשתה אין להקל:

ו) מי שקשה עליו להתענות ורוצה לשתות קודם שיעלה עמוד השחר משתה קאווי או טייא צריך להתנות קודם שישכב לישן שיהא
מותר לשתות עד שיעלה עמוד השחר וגם לאכול מותר ע״י תנאי אלא שיש להחמיר באכילה. ואין לרחוץ פיו בשחרית אחר שעלה
עמוד השחר ואם לא רחץ בהשכמה והוא רגיל לרחוץ פיו בשחרית והוא מיצר קצת יכול לרחוץ פיו, וטוב שיהיה פחות מרביעית וגם
יכפוף צוארו שלא יזובו המים לגרון, ואם רוחץ פיו בדבר שאין טוב לשתי׳ כגון בחומץ וחוזר ופולט מותר. ואם אין לו צורך כל כך יש
להחמיר גם בזה, ואם רוצה לטעום ביום התענית דבר מאכל לידע אם יש בו מלח או תבלין ולחזור ולפלוט אפי' פחות מרביעית אסור :
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - ב' תצא
סימן תר"ב

ז) כל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים משכימין לומר סליחות ותחנונים. וביום הראשון שהוא צום גדליה משכימין קצת יותר
לפי שהוא יום תענית צבור יש להרבות בתחנונים יותר, ומוסיפים לומר קצת חרוזים מפיוט זכור ברית אברהם כו׳ ומתפללין תפלת
שחרית והש״ץ אומר ענינו אחר ברכת גואל ישראל קודם רפאנו וחותם בא״י העונה לעמו ישראל בעת צרה. ואם אמר העונה בעת
צרה ועדיין הוא תוך כדי דיבור יכול לחזור ולומר העונה לעמו ישראל, ואם אחר כדי דיבור אין מחזירין אותו אבל הצבור א״א ענינו
בתפלת שחרית רק במנחה :

ח) ש״ץ שגמר גואל ישראל ושכח ולא אמר ענינו אף על פי שכבר התחיל ברכת רפאנו אלא שנזכר קודם שהתחיל לחתום בא״י
רופא כו׳ חוזר ואומר ענינו כו׳ ואחר כך חוזר ואומר ברכת רפאנו מתחלתה, ואם אמר חתימת רפאנו ונזכר קודם ברכת השנים אינו
חוזר לענינו אלא אומר על הסדר עד שמע קולנו כו׳ ריקם אל תשיבנו ענינו ה׳ כו' בכל עת צרה וצוקה כי אתה שומע תפלה כו׳ בא״י
שומע תפלה :

ט) אם שכח גם בשומע תפלה ונזכר קודם שעקר רגליו יאמר אחר סיום שים שלום ענינו כו, בלא חתימת הברכה וקודם לזה אין לו
להפסיק, ואם טעה ואמר ענינו קודם שאמר ראה נא יאמר ראה נא כו׳ ויחזור ויאמר ענינו במקומו הראוי לו :
לעצט פארראכטן דורך scy4851 אום דינסטאג אוגוסט 25, 2009 8:26 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר תצא
מטה אפרים סימן תר"ב

י) אין לומר ענינו בחזרת הש״ץ כי אם כשיש שם בביהכ״נ עשרה שמתענים ומן הסתם יש עשרה כיון שהוא אחד מד׳ צומות
ואם אנשים בה מעט ויש מהם שאין מתענים מחמת חולי או שידוע שלא ישלימו התענית לפי שיו"ט שלהם הוא כמ"ש לעיל,
אין לש׳׳ץ לומר ענינו, ואם לא היו יו"ד בשעת אמירת רפאנו ובאו אחר רפאנו אומרה בברכת שומע תפלה, ואם באו אחר
שומע תפלה אומרה אחר שים שלום בלא חתימת ברכה כמ״ש לעיל בשכח והוא הדין בזה:

יא) אחר שגמר השיץ התפלה אומרים אבינו מלכנו ובמקום שנוהגים לומר אחר תפלה הוידוי אשמנו כו׳ אל ארך אפים אתה
ושלש עשרה מדות אומרים כדרכה ואח״כ אומרים אבינו מלכנו ונופלין על אפים ומתחננים, ואם חל ביום ה׳ אומרים אחר אבינו
מלכנו והוא רחום כו׳, ואפילו בבית האבל שאין אומרים והוא רחום ותחנון מכל מקום אומרים אבינו מלכנו:

יב) אם יש ברית מילה בביהכ"נ שאין אומרים וידוים והוא רחום ותחנון, אף על פי כן אומרים אבינו מלכנו בגמר התפלה בקול רם
ואומרים חצי קדיש אחר א״מ, ואם חל ביום ה׳ אומרים אח״כ אל ארך אפים כו׳:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ד' לסדר תצא
מטה אפרים סימן תר"ב

יג) באבינו מלכנו אומרים חדש עליגו וא״מ קרע כו׳ ומן א״מ קרע עד א״מ הצמח כו׳ הש״ץ מתחיל והצבור עונין אחריו
כל אבינו מלכנו בפני עצמו:

יד) מוציאין ס״ת וקורין שלשה אנשים בפ׳ ויחל כמנהג בשאר תענית צבור ואף אם חל ביום ב' דוחין פ׳ השבוע וקורין ויחל,
ונוהגים כשמגיע לשוב מחרון אפך כו׳ הקהל אומרים בקול רם וכן כשמגיע להי״ג מדות אומרים הקהל בקול רם ה׳ ה׳ עד
ינקה וכן בוסלחת כו׳ ונחלתנו, ובכל אלו יש להקורא ומי שעלה לתורה לשתוק ואחר שיסיימו הקהל יקרא הקורא כדרכו
וזה העולה לתורה עמו בלחש, כי הקהל אומרים פסוקים אלו דרך בקשה אבל הקורא ועולה אין רשאים לקרות דרך בקשה
[עיין בא"ר סימן תקס"ו] ויש נוהגים לומר בשעת הוצאת ס״ת י"יג מדות ויה״ר שאומרים בר"ה וכן בכל עשי"ת בצ"ג ובב׳ וה׳
בשעה שמוציאין לקרות, רק בשבת תשובה אין אומרים י״ג מדות ויה״ר רק בריך שמיה כמו בשאר שבתות:

טו) אין קורין לעלות לס״ת רק מי שבדעתו להתענות ולהשלים, ואם חל ביום ב׳ או ביום ה', שבלא זה היו קורין בתורה בפרשת
השבוע, אע״פ שעתה קורין ויחל, יכול לעלות אף מי שלא יתענה וישלים (עיין מג״א סי׳ תקס״ו וציע) ומ״מ בלא צורך אין לעשות
כן, ומוטב שיעלה מי שיתענה וישלים ואף אם חל ביום ה׳, ודוקא לעלות לקרות לתורה, אבל להגביה ולגלול הס"ת אין להקפיד
ויכולים לכבד ההגבה וגלילה אף למי שלא יתענה:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ה' לסדר תצא
מטה אפרים סימן תר"ב


טז) אם יש כהן אלא שאין מתענה יצא הכהן מביהכ"נ ויקרא ישראל המתענה, ואם יש שם כהן אחר אין לו לצאת
לבטל שמיעת קריאת ס״ת, ואם חושש שיקראו לו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו:

יז) מי שקראוהו לעלות לתורה שסבורים שיתענה והוא יודע שלא יתענה, אם חל בב׳ וה׳ יעלה,
ואם לאו יאמר שלא יתענה היום ולכך אינו עולה ויקרא אחר. ואם הוא יודע בעצמו שאינו יכול
להתענות ויצטרך לאכול בצנעה ובוש לומר ברבים שלא יתענה יכול לעלות כי גדול כבוד הבריות,
אבל בקריאת ס"ת במנחה לא יעלה כמ״ש כסעיף כ״ח :

יח) אם יודע בעצמו שלא יתענה לא יהיה ש״ץ היום, כי אינו יכול לומר צום תעניתנו, ואם אירע שנעשה
ש"ץ אז לא יאמר ענינו בין גואל לרופא רק יאמר בשומע תפלה כיחיד, ולא יאמר ביום צום תעניתנו,
רק יאמר ענינו ביום צום התענית הזה ואם אין שם ש״ץ אחר רק זה שאיני מתענה יכול להיות ש"ץ
לכתחלה ולומר בשומע תפלה ענינו ביום צום התענית הזה, כי מוטב לעשות כן מלבטל אמירת קדיש
וברכו בצבור:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - עש"ק לסדר תצא
מטה אפרים סימן תר"ב


יט) אם חל בב׳ וה׳ אומר הש׳׳ץ בגלילת הס״ת יה"ר מלפני אבינו כו׳ והזכרת נשמות כמו בכל השנה,
ואם חל בא׳ או בד׳ א״א יה"ר ולא הזכרת נשמות רק אם יש יאהרצייט מזכיר נשמתו, ומחזיר הס״ת למקומה
ואמרים אשרי ובא לציון כו׳ לדור ה׳ אורי:

כ) בצ״ג מתחילין לומר תהלים לפני העמוד ואומרים כל הימים שבין ר׳׳ה לערב יום כפור לבד משבת שהם ה׳ ימים
בכל יום ספר א׳ או למ״ד קפיטל, ומי שלא אמר יום א׳ ישלים בפ״ע ביום שאחריו בכדי לסיים כל תהלים קודם
ערב יום כפור:

כא) אף מי שהוא בעל משא ומתן נכון שבימים אלו ימעט במו״מ רק בדרך עראי ויעשה תורתו קבע כמ״ש בסי׳ תר׳׳ג
ומכ״ש ביום זה שהוא יום תענית ומיתת צדיקים שאין לזוז מבה״כ או בה״מ אם לא לדבר הכרחי וצורך גדול,
ויש לתת צדקה ביום התענית ויש משערין מה שהיה אוכל ביום זה ונותן לעניים:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום א' לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

כב) אף מי שא"א לו להתענות ע״פ רופא מומחה חייב לברך תחלה וסוף, מ״מ יאכל בצנעא גם לא ינהוג עידונין
בעצמו רק יאכל םה שצריך לקיום נפשו וכן מי שהותר לו לפי שיום טוב שלו הוא מ"מ לא יאכל למעדנים ולהיות
שותה שכור כי די לו בזה שכל העולם כולו רעב והוא שבע:

כג) אם שכח ואכל אע״פ שאכל כזית או יותר מ"מ מיד כשנזכר צריך להפסיק ואפי׳ אם כבר לעסו צריך לפלוט
וישלים שאר היום בתענית ומ"מ א"צ לשלם יום אחר בתענית צבור רק אם רוצה להתענות לכפרה. וגדול א׳ צוה
למי ששכח ואכל בת׳׳צ שיתענה בה׳׳ב. ומי שקשה לו התענית ולא יוכל להתענות בה״ב יש לו לפדות בממון
והעשיר יש לו ליתן לפי עשרו, וכן מי שא״א לו להתענות עפ״י צווי הרופאים בקיאים, מהנכון לפדות בממון אבל
מי שאינו חולה באופן שיהיה מצווה מפי בקיאים שלא להתענות, רק שהתענית קשה לו וכואב, חלילה לו להקל
לעצמו לפרוש מן הצבור ולפדות התענית אפי׳ ע"י ממון הרבה, והעושה כן הוא פורץ גדר, ועל כיוצא כאלו נאמר
ותהי עונותם על עצמותם:

כד) מי ששכח ואכל כזית פת חייב לברך בהמ״ז, אבל מ״מ אם יש שם אנשים אחרים שאכלו בהיתר אין מזמנין
עליו לומר ברכת הזימון רק כל אחד מברך לעצמו. אבל אם אכל במזיד באיסור, אם לא אכל רק כזית אבל לא
כדי שביעה אין מברך אחריו . אבל אם אכל כדי שביעה חייב לברך אחריו בהמ״ז, ולפי שישראל קדושים לא נחשדו
לקלקל מעשיו להזיד ולהרשיע ובפרט בימים קדושים אלו שעסוקים בתשובה ותענית אף השוגג אינו מצוי לכן לא
הארכת׳ בדינים אלו:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ב' לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

כה) מקדימין קצת תפלת מנתה יותר משאר ימים לפי שצריך לקרות בתורה ולומר אבינו מלכנו ואח"כ נפילת אפים
ואין נפילת אפים בלילה. ומתחילין פ׳ הכיור ופ׳ התמיד וקטורת כמנהגם ואח״כ מתחילין אשרי ואומר הש״ץ חצי קדיש
ובמקום שנוהגים לומר בעשרת ימי תשובה י׳ג מדות ויה״ר, אומרים עתה במנחה ג״כ, וקורא שלשה בפ׳ ויחל כמו
בשחרית רק בשחרית השלישי קורא בתורה ואינו מפטיר בנביא, ובמנחה קורא השלישי במפטיר, ואחר שגמר השלישי
לקרות בתורה מגביהין הס"ת לגלול אותה והמפטיר אומר ההפטרה בברכותיה ומפטיר בישעיה דרשו ה׳ בהמצאו כו׳.
ובברכות ההפטרה שלאחריה מסיים במגן דוד, ואומר הש״ץ יהללו כו׳ והצבור אומרים הודו כו׳ לדוד מזמור לה׳ הארץ כו׳
ומחזירים הס"ת לארון ואומרים ובנוחה יאמר, ואומר הש״ץ חצי קדיש ומתפללים תפלת מנחה בלחש, וכל אחד אומר
ענינו בברכת שמע קולנו, כשמגיע לכי אתה שומע כו׳ אומרים ענינו כו׳ בכל עת צרה וצוקה כי אתה שומע תפלת כו׳
ולא יחתום בברכת העונה בעת צרה כי לא נתקן ברכה רק לש״ץ, ולאחר אלהי נצור קודם שיעקור רגליו יאמר רבון כל
העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבהמ״׳ק כו׳ ככתוב בסידורים ומי שנוהג להתענות עשרת ימי תשובה א"צ לקבל תענית
כמ׳ש סי׳ תקפיא, ומי שאינו מתענה כל עשי״ת רק שרוצה להתענות יום מחר צריך לקבל תענית וכבה יעשה, כשמגיע
לשמע קולנו יהרהר בלבו שרוצה להתענות מחר, וקודם אלהי נצור יאמר הריני בתענית מחר יה״ר שתהא תפלתי
ביום תענית מקובלת ושאר פרטי הדינים עיין סי׳ תקפיב:

כו) אם שכח מלומר ענינו וכבר עקר רגליו א״צ לחזור ולהתפלל, וטוב שיכוון לתפלת הש״ץ בקול רם מלה במלה,
ואם לא עקר רגליו אומר לאחר תפלתו בלא חתימה רק עד בכל עת צרה וצוקה ואומר אח״כ רבון כל העולמים כו׳
יהיו לרצון כו׳, אבל קודם סיום תפלתו אין לו להפסיק ולומר ענינו אע"פ שנזכר תיכף כשסיים ברכת שומע תפלה
קודם רצה לפי שזה הפסק בתפלה:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ג' לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

כז) הש״ץ חוזר התפלה בקול רם ואומר ענינו בין גואל ישראל לרפאנו כמו בשחרית, (ואם שכח נתבאר דיני למעלה)
או"א ברכנו בברכה כו׳ שים שלום ואומר אבינו מלכנו ונפילת אפים. ובמקום שנוהגין לומר וידוי אשמנו ואא״א אתה
אומרים זה אחר סיום הש"ע קודם אבינו מלכנו, ואם נתאחרו בתפלה שאחר שיאמר א״מ כבר יהיה חשכת לילה יש
להקדים נפילת אפים לפי שאין נפילת אפים בלילה. ואם לא עשאו כן או שבסיום התפלה כבר נעשה לילה יש לומר
תחנון בלא נפילת אפים. ואם עדיין אין לילה לגמרי רק בהש"מ מותר לומר בנפילת אפים, ומ״מ אם אפשר לומר קודם
בין השמשות ע״י שידלגו א״מ ולאומרו אח״כ יש לעשות כן :

כח) בתפלת המנחה יש לדקדק יותר שיהיה ש״ץ שהוא מתענה. וכן אם קורין לעלות לתורה מי שלא התענה לא יעלה
אף אם הוא בב׳ וה׳:

כט) אחר נפילת אפים אומר הש״ץ קדיש שלם ואומרים עלינו וקדיש יתום ואח״כ לדוד ה׳ אורי כו׳ במקום שנוהגין לאומרו
אחר תפלת המנחה ואח״כ מתפללין ערבית ואף במקום שנוהגים להקדים תפלת ערבית קודם צה״כ מ״מ אם עוד היום
גדול שאף אחר שישלימו ערבית עדיין לא יהיה צה״כ והשלמת התענית, יש להמתין קצת בכדי שעכיפ בעת יציאת מבה"כנ
יהיה צה״כ. כי ההמון עיניהם נשואות אל גמר התפלה להברות אחר התענית ואין מדקרקין בצה"כ ות"יצ צריך השלמה
ומ״מ אין לאחר ביותר משום טרחת הצבור שהרבה אנשים שהתענית קשה להם ובפרט מעוברות ומניקית ות״צ אין צריך
תוספות רק תענית של יוהיכ לבד צריך להמתין מעט אחר צה״כ לכן יראו שלא להקדים ושלא לאחר רק לשער שביציאה
מבה"כנ יהיה השלמת התענית ויגיע עת האוכל:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ד' לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

ל) בתפלת ערבית א"א ענינו, ולא באלהי נצור רבון כל העולמים שכבר אמרו במנחה, ואם שכח לומר ענינו במנחה
אין לומר בערבית לפי שאין זה יום תענית שכבר פנה היום, אבל רבון כל העולמים באלהי נצור יוכל לומר בערבית:

לא) מי שהתענה ביום בי דר״ה והתענה נם בליל מוצאי ר״ה כדי שיעשה עם צום גדליה ב׳ ימים רצופים, אזי לא יאכל
עד שיבדיל על הכוס הבדלת יום טוב. ויאמר ברכת היין וברכת המבדיל כו׳, ואם יוכל לשמוע מוצאי יו"ט הבדלה מאחר
ויכוון לצאת בו, יעשה כן כמו שנתבאר בסי׳ תקפיא סעיף ל״ו:

לב) גם בכל שאר הימים שבין ר״ה ליוה"כ משכימין ואומרים סליחות וכבר כתבתי בסי׳ תקפ״א שאם השכימו קודם אור
היום צריכין ליטול ידיהם ג״פ כשיאור היום בלא ברכה. ואומרים אבינו מלכנו ערב אחר תפלת מנחה ובבוקר ואפילו כשיש
מילה באותן הימים וא״א תחנון מ״מ אומרים א״מ. ובמנחת ערב שבת אין אומרים אבינו מלכנו ומכ״ש בשבת עצמו.
ובסליחות אומרים שלשה פעמים וידוי של אשמנו רק בעי״כ א״א הוידוי רק פעם אחת :



שיעור היום - יום ה' לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

לג) אין נותנין חרם בשביל שום דבר עד אחר יוה׳׳כ. וכן אין משביעין אדם בב״ד עד אחר יוה״כ אך מ״מ מצוה לשפוט
בין איש ובין רעהו להציל עשוק מיד עשקו ולהוציא הגזלה מיד הגזלן:

לד) מי שאינו בעיר ותובעין אותו לדין אין קובעין לו זמן שיבא לדין מתחלת תשרי עד אחר עבור חג הסוכות ואין לקבול
בבה״כ בימימ נוראים אפי׳ על בניי כפרים הבאים למנין אלא קובעין להם זמן שיבאו אחר הרגל ,ואם קבעו זמן לנתבע
שיבא אחר הרגל ולא בא קונסין אותו, ואם נראה לב״ד שאם לא ידונו מיד יהיה דחי׳ ורמאות בדבר דנין לאלתר ויש
מקומות שנהגו שאם התחילו לדון קודם תשרי קובעין זמן אף קודם הרגל והיכא דנהיג נהיג:

לה) אם הנתבע בעיר מחויב לדונו מיד וכן מותר לדיינים לדון בין איש ובין רעהו כשהבע״ה רוצים לבא מעיר לעיר
זולת בעיו״ט, ואף בעי״ט מותר בזה״ז לדון בדיני ממוגות בדרך אקראי לפעמים. אבל אין קובעין ב״ד שישבו הדיינים
בקביעות בע״ש ובעיו״ט:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - עש"ק לסדר תבא (השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל)
מטה אפרים סימן תר"ב

לו) הרבה נוהגים להתענות בימים הללו שבין ר״ה ליו״כ וקורין אותם תענית של עשי״ת אע״פ שאינם
אלא חמשה ימים חוץ מעיו״כ שאין מתענין ותענית של יוה"כ הם ששה, מ״מ הם משלימין אותן בד׳ ימי
הסליחות שקודמ ר"ה כמו שנתבאר סימן תקפ״א. ומי שקשה לו להתענות לפני ר״ה ומ״מ רוצה להתענות
בין ר״ה ליו״כ וחושש שלא יעלה לו יו״ד ימים יוכל לחשוב שיעלו לו שני ימים של ר״ה שג״כ מחמת
אריכות התפלה נחשבו לתענית עשי"ת שאין משלימין, וגם אכילת עיו"כ שנחשב כאלו התענה תשיעי ועשירי,
אבל מ״מ לכתחלה אין לסמוך ע״ז מי שרוצה שיעלה לו תענית יו״ד ימי תשובה ויש לו להתעגות
קודם ר״ה כמבואר סי׳ תקפ״א. ואם רגיל להתענות לפני ר״ה ועתה אינו רוצה להתענות וכן בימים
שבין ר״ה ליו״כ, הוא צריך התרה אבל אם אירע ברית מילה יכול לאכול בלא התרה אף אם קיבל
במנחה התענית שע״פ המנהג קיבל ועיין שאר הדיניס בעגין זה סי׳ תקפ״א:

לז) בשבת שבין ר״ה ליוה״כ אסור להתענות בו אף אס חל בו צ״ג אלא צ"ג נדחה ומכ״ש כשחל
ביום אחר, וסדר התפלה בשבת זה במו בשאר שבתות רק שםוסיפין בו זכרנו ומי כמוך וכתוב
ובספר ואומרים המלך הקדוש ועושה השלום במקום שנוהגים לומר כן בימים אלו ואומרים כן
בכל התפלות ובתפלת ערבית בברכת מגן אבות אומרים המלך הקדוש שאין כמוהו כו'. ואומרים
בסיום תפלת שחרית לדוד ה׳ אורי וישעי כו׳ במקום שנוהגין כך כמו שנתבאר סי׳ תקפ״ה:

לח) קריאת התורה בשבת זה לפעמים וילך ולפעמים האזינו שאס חל ר״ה ביום ב׳ או ביום ג׳
מחלקים נצבים וילך וקורין נצבים קודם ר״ה ופ׳ וילך קורין בשבת זה שבין ר״ה ליו״כ
והאזינו קורין בשבת שבין יו״כ לסוכות ואם חל ר״ה ביום ה׳ או ביום שבת קורין נצבים וילך
קודם ר״ה והאזינו בשבת זה שבין ר״ה ליו"כ ואם קורין בפ׳ וילך אז יכולים לסיים בכל מקום
שירצה כדי להוסיף על שבעה קרואים במקום שנהגו להוסיף, אבל אם הקריאה בפ׳ האזינו אזי
מחלקים פרשיותי׳ כדרך שהיו מחלקים אותם במקדש וסימן ה' ז' י' ו' ל' ך' והוא ר"ת האזינו. זכור.
ירכיבהו. וירא. לולי כעם. בי ידין. בך נוהגין במדינות אלו. ויש מדינות נוהגים לו חכמו. כי
אשא [עיין שכנה״ג] והשביעי קורא מסוף השירה ער סוף הפרשה ובמקומות שנוהגים להוסיף מחלקים
מן ויבא משה ולהלן. אבל קודם לזה אין מחלקים אפי׳ אם יש חיובים בבה"כ בשבת זה:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום ב' לסדר נצבים וילך
מטה אפרים סימן תר"ב

לט) בקריאת התורה של ב׳ והי ומנחה של שבת אין חוששים לחלק בדרך זה וכבר כתבתי בסימן תקצ״ח
כשחל יום א׳ דר״ה בשבת בקריאת המנחה שקורין האזינו כהן לוי ישראל איך מחלקין הפ׳, וה״ה אם
חל ביום אחר או בב׳ וה' יש לחלק על סדר זה. ויש מקומות נוהגים גם במנחה של שבת וב' וה' קורין
ה׳ ז׳ י׳ ובמדינות אלו נוהגין כמו שכתבתי:

מ) בין שקורין וילך בשבת זו בין שקורין האזינו מפטירין בנביא סוף הושע שובה ישראל, ומדלגין
משם לנביא יואל, וקורין תקעו שופר בציון כו׳ עד ולא יבושו עמי לעולם, ויש שמוםיפין עוד
בפסוקי מיכה מי אל כמוך כו׳ ועל שם ההפטורה קורין שבת זה שבת שובה. ויש לקרות להפטורה זו
איש חשוב. ואח״כ אומרים יקום פורקן ומי שבירך ומזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים כמו בשאר
שבתות:
the SCY is the limit
אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6805
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

שיעור היום - יום א' שבוע שחל בו ר"ה
מטה אפרים סימן תר"ב

מא) המנהג בכל תפוצות ישראל שרב העיר דורש באותו שבת ברוב עם והרבה דברו מזה בספרים
שיהיה הדרוש בהתעוררות תשובה ודברי תוכחת מוסר, ומ״מ גדולי הדור וחסידי עולם מדור דור
נהגו לדרוש בסלסול ופלפול במשא ומתן של הלכה, ואם כי לא עליהם תהיה תלונותם של המדברים
בזה, אף הם לא אמרו אלא כנגד המשחיתים דרכם ואחזו שער בשער נימא בחבל בפלפול של הבל
ונפשם עיפה לאורגי׳ קורי עכביש פרחם מק ושרשם יבש, ולא באלה חלק דורש טוב לעמו נאה דורש
ונאה מקיים מסברא יושר דברי אמת. ולכוון ההלכה לתלמיד ומשיאה ע״ג חברתה. לחדד בה התלמידים
והדברים מצד עצמם כנים ואמיתים חזקים כראי, מוצק על אדני יסוד מוסד, ואם עושים מערכה על
הדרוש וקו אמיתי יקשרו בחלון חכמתם במקום שאינו יורד לאמת השחי ופותח כיון עושים כונים
למען הראות גודל תפארת התורה כמו שדרשו חז"ל דברי חכמים כדרבונות ככדור של בנות כו׳
ויעשה כולם אגודה אחת ואף כי דרך חול היום יוקדש בכלי שמוציא האומן למעשהו ויצר אותו
בחרט ויעש בו ציצים ופרחים וגביעות םשוקדים משוחים בששר והחכם עיניו בראשו אל זה יביט
אל תמונתה וטוב מצבה אס שוה פנים שלא יראה ולא ימצא בה סידוק וקרני חגבים כי זה תכלית
שלימותמ ויופי הציורים אין בהם הכשר ויתרון רק תהיינה לחן ולכלילת יופי ויקר דמים בעיני
החפץ לקחתה. וכזה יעשה החכם הדורש ישים המדבר פניו אל עקרי הדברים ושרשם שיהיו נכוחים
וישרים מיוסדים אל אדני סברות אמיתות ויעש מטעמים כאשר אהב דרך דרוש ולמען ישמע העם
בדברי שכל וחידודים ובזה יעיר להם אוזן לשמוע בלימודי׳ (ע״ר שאמרו חז״ל ר״ע היה יושב
ודורש והיה העם מתנמני׳ ביקש לעוררן אמר אשה אחת היתה, במצרים כו׳) ולהלהיב לב החושקים
לעלות ולאחוז בסנסני החכמה ולחשוב מחשבות אולי יהיו עתידים לחדש כמותו וגם ישמח לב
התלמידים המתאוים לסלסל ולפלפל אוהבי לטעון ולפרוק ועי׳׳ז יתרחב לבם ביתר שאת וישוטטו
רבים ותרבה הדעת וכל חכם לב אשר לכל תכלית הוא חוקר ישכיל ויבין כי לא המדרש הוא עיקר
והנה זה בא להראות הדר גאונו והשמים בינו לבינו כ"א לכף זכות ידונו כי הוא ממשיך פרפראות
לכבוד קונו וגם מוטל על החכם שיהיה שומר פיו ולשונו להשיב לשואלו דבר בלשון רכה ורוח
נכאה ושלא לדבר קשות ולאחויי בישות אלא ישיבם מה שישאלו בפנים יפות אף חובב ואיש נבוב
ילבב וגם אלה לחכמים יודעי בינה לעתים שיהיה הדרש מעניני יום הכיפורימ ותשובה ולא יקבע
הדרוש בסדר נשים נזיקין או אפי׳ בסדר קדשים אם אינו ענין שהתלמידים רגילים ובקיאים בהם.
אלא ידרוש בענינים שיש להם ידיעה בתחלה בגופי הלכות וזה גורם שיתנו לב להבין ולהשכיל
כאשר ידרוש כמין חומר ויערב להם מנחת האומר הבא מן החדש וישמעו אמריו כי נעמי ומנהג
חכמים כאשר כלה לדבר במשא ומתן של הלכה הם דורשים מקרא והגדה ויגלו אזנם למוסר והתעוררות
תשובה והמאריך במדרשים ואגדות לסלסל ולפלפל בהם אף שהם דברים של טעם ומתוקים לחיך אין זה
דרך ישר לפני איש בעל ההמון אשר נפשו אוותה לשמוע דבר אגדה ומוסר. וכאשר בא כן ילך ומאומה
אין בידו ואף אם הדורש מבליע בנעימה קצת דברי יראה למוסר הם מתבטלים ברוב דברים ושומע אין
לו מאת העם כי אחרי שיודע בנפשו שאין המקרא נדרש לפניו הוא מסיח דעתו ומבקש לו חבר ויצא
לשיח שיחה בטלה על המחיה ועל הכלכלה ואנשי לצון יפיחו ודברי נבלה בחצרות אלקינו יפריחו
ואיש את רעהו מפיו אל פיו יגיח בסוד שיח זה לזה מנעימים ועל הדורש הזה קורא המקרא ושחת
דבריך הנעימים, אלא ישכיל בדרך תמים כי לא עת האםף היום דרושימ עמוקים ורחבים. רק לטייל
קצרות בדרשות ואגדות ומענין תשובה ומוסר ורצוי המדות ויסביר פנים בדברים ערבים לאוזן
שומעת ובלשון נקי׳ וקלה ואחריו־ כל אדם ימשוך ויטו אוזן לשמוע וסי׳ לדבר שופר מאריך
וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר והרמז מובן והעושה כן ישא ברכה וימצא חן ושכל טוב
בעיני אלקים ואדמ וכמ״ש הכתוב מוכיח ארס אחרי חן ימצא :
the SCY is the limit
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35237
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

שיעור ליום ג' נצבים וילך?
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
שרייב תגובה

צוריק צו “שיעורי תורה”