רבותי האט געשריבן:להערה בעלמא
ס'איז דא אין שו"ת תשובה מאהבה א תשובה וועגן נעמען די וואקסין (וועגן פאקין) אין די דאקטער קען נאר קומען אין שבת, עיין שם
הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
- Kosher Travel
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4279
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 30, 2016 7:40 pm
- לאקאציע: Yehupesville
- פארבינד זיך:
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
מנין, כשר עסען, כשר האטעלס Worldwide Jewish and Kosher Directory
http://www.KosherTravelInfo.com
~~~~~~~~~~~~~
העלפט מיין חבר פון זיך אונטערברעכן!
http://www.KosherTravelInfo.com
~~~~~~~~~~~~~
העלפט מיין חבר פון זיך אונטערברעכן!
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 291
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 03, 2019 1:46 pm
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
Kosher Travel האט געשריבן:https://www.divineinformation.com/downloads/audios/2021/01/Vaccines,%20flattering%20the%20wicked%20-%20a%20fiery%20lecture.mp3
מי זה ואיזהו?
מהו תוכן הדברים?
קני = שרייב-פעדערן, כל חורשתא = אלע וועלדער.
-
- שר האלף
- תגובות: 1502
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35437
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
פון ירחון האוצר
הסמכות לקבוע פיקוח נפש
הסמכות לקבוע פיקוח נפש
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
קורסירט ארום אז אין די תפיסות זענען פיל מיט נייע קאוויד פאציענטן. וואס קען מען אלס ביקור חולים דארט טון, פאר די אסורים אומללים???
עסקנים זאגן אז מען קען נישט פון דארט האבן "פרייע אינפארמאציע". ע"פ הלכה וואס דארף דער אידישער וועלט פרובירן צו טון אויב מען קען עפעס אויפטון. אדער אפילו א ספק ספיקא אז מען קען אויפטון.
די חברה דארטן זענען געשיצט "לעגאל" אזוי ווי די שפיטעלער זענען געשיצט (געווען לכה"פ) לעגאל אפילו זיי לאזן אויסגיין רח"ל קען מען זיי נישט באשולדיגן.
דארף מען קען מען עפעס ע"פ הלכה שו"ע טון? אדער לאזן פאר דינא דמלכותא דינא?
תורה (הנפש) הוא.
עסקנים זאגן אז מען קען נישט פון דארט האבן "פרייע אינפארמאציע". ע"פ הלכה וואס דארף דער אידישער וועלט פרובירן צו טון אויב מען קען עפעס אויפטון. אדער אפילו א ספק ספיקא אז מען קען אויפטון.
די חברה דארטן זענען געשיצט "לעגאל" אזוי ווי די שפיטעלער זענען געשיצט (געווען לכה"פ) לעגאל אפילו זיי לאזן אויסגיין רח"ל קען מען זיי נישט באשולדיגן.
דארף מען קען מען עפעס ע"פ הלכה שו"ע טון? אדער לאזן פאר דינא דמלכותא דינא?
תורה (הנפש) הוא.
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15939
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
בעקבות בקשתו של ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל מבחורי חו"ל שיישארו בארץ בימי חג הפסח והוא ידאג לכל מחסורם בתכלית ההידורים, יוצאים גדולי הרבנים והדיינים בפסק הלכה לבחורי הישיבה שראוי שיישארו בארץ הקודש בחג הפסח, למרות חשש חומרות שלא יוכלו לקיים.
על פי המכתב של הדיינים, ראש הישיבה הבטיח לדאוג לבחורים לכל ההידורים בהם מצות עבודת יד והימנעות מאכילת שרויה.
"אמנם עדיין נפשם של הבחורים בשאלתם", כותבים הרבנים, "כדת מה לעשות על דבר מנהגים מיוחדים שיש אשר נוהגים בביתם לפי מסורת אבות, כגגון לא להשתמש אלא בשמאלטץ, וכדומה, וביותר המנהג שאין אוכלים בפסח זה אצל זה".
"אחרי העיון בדבר ושקילת כל הצדדים", כותבים הרבנים כי "ראוי ונכון להישאר בישיבה לשקוד על התורה והעבודה כמובן בהסכמת ההורים ולסמוך על הנהגת הישיבה ובשאר השנים הבאות ימשיכו לשמור כל אחד כפי מנהגי אבותיו כבראשונה".
אך הרבנים כותבים כי ליתר ביטחון יש לסמוך ולעשות התרת נדרים, אפילו שדעתם לחזור למנהג שהיה כבתחילה כמו בשאר ימות הפסח עד עתה.
לסיום המכתב כותבים הרבנים והדיינים, שהבחורים יתברכו בברכת התורה לעלות מעלה במעלות התורה והחסידות ויזכו בקרוב להקים בתים נאמנים בישראל
על המכתב חתומים: הגאון רבי נפתלי נוסבוים, הגאון רבי יוסף ליברמן, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן, הגאון רבי מתתיהו דייטש, הגאון רבי משה שאול קליין, הגאון רבי מרדכי צבי דירנפלד, והגאון רבי מנחם מנדל פוקס.
Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס
Did halls in Williamsburg give back deposits for simchas that were canceled due to Covid?
Re:
.הרבטייטעלבוים האט געשריבן: ↑דינסטאג מארטש 17, 2020 10:33 pmדארפען זאלען צוריקגיבען די געלט פאר חתונות שמחות, ווען זיי האלטען זיך נישט צום קאנטראקט.
דארפען ארבעטסגעבער באצאלען פאר ארבייטער וואס מען זאגט אפ.
סקולס די טיטשערס און מלמדים.
די דיינים זיצען יעצט אויף דעם.
אנא מלך רחום וחנון, התמלא רחמים על כל אחינו בית ישראל, ובפרט על יושבי ארץ ישראל.
אויב מעקט מען דיינע תגובות, איז א סימן אז די שרייבסט.
אויב מעקט מען דיר אסאך, איז א סימן אז דו ביסט א גרויסע שרייבער.
דוק ותשכח
אויב מעקט מען דיינע תגובות, איז א סימן אז די שרייבסט.
אויב מעקט מען דיר אסאך, איז א סימן אז דו ביסט א גרויסע שרייבער.
דוק ותשכח