אידישע וועלט פארומס

יום ד ברכה, ערב חג הסוכות, תשע"ה. (ב) התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתן, אם התחיל הברכה, דהיינו ברוך אתה ה׳, יגמור כולה. וקורין הלאה כמנין אנשים שצריכין לקרות. ולא יוסיפו על שבעה (בשבת). אבל התחלת ברכו, לאו התחלה הוא. ודוקא יצאו מקצתן ונשתיירו רובן, אבל אם לא נשתיירו רובן לא יקראו (סי' קמ״ג ...

יום ג ברכה, תשע"ה.

(טו) צריך לכתחילה לקרות מעומד (ועיין למעלה סי׳ ה׳):




(א) אין קורין בפחות מעשרה, וכמו שנתבאר (בח״א) אצל דיני קדיש בעשרה (סי׳ קמ׳׳ג):

שיעור ליום ב ברכה, תשע"ה. (יג) אם בירך ברכת התורה בבוקר ותיכף קראוהו לעלות לספר-תורה; יאמר פסוק אחד, כמו יברכך וכהאי גוונא, ואחר כך יברך שנית (סי׳ קל״ט): (יד) העולה לתורה צריך לקרות עם השליח-צבור. ונכון שיקרא בנחת ולא ישמיע לאזניו. אמנם אם השמיע לאזניו ליכא למיחש. אבל לא יקרא בקול רם, דתרי קלא ...

יום א ברכה, יא תשרי, שנת תשע"ה. (יא) כל מקום שצריך לחזור ולברך, צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" על שהוציא שם שמים לבטלה. ואם נזכר קודם שאמר אלוקינו מלך העולם, ונזכר שבמקום אחר הוא וצריך לחזור ולומר ברוך אתה ד', יסיים ויאמר "למדיני חוקיך". שיהא נראה כקורא הפסוק (ועי...

יום ו, ערב יום הקדוש, תשע"ה. (ט) ואם שח בינתיים שלא מענין הקריאה, אפילו פחות מכדי דיבור, צריך לחזור ולברך (סי׳ ר״י בא״ר): (י) והני מילי כשסח קודם שהתחיל לקרות; אבל אם כבר התחיל לקרות - בין שקרא שלש פסוקים, בין שלא קרא שלש פסוקים - אין צריך לברך פעם שנית. ואפילו גלל הספר תורה והסיח דעתו (סי׳ ק״מ):

יום ה, ח תשרי, תשע"ה. (ז) העולה לקרות לתורה, והראו לו מקום שצריך לקרות ובירך על התורה והתחיל לקרות - או לא התחיל (עיי׳ סי׳ תרפ״ד בט״ז), והזכירו שפרשה אחרת צריך לקרות וגללו הספר תורה למקום הצריך, המנהג לברך פעם שנית (כן העיר הפ״מ. דדימו הפוסקים ללקח תורמוס ונפל מידו, צריך לברך פעם אחרת על השני כ...

יום ד, ז תשרי, תשע"ה. (ה) טעה בברכת התורה, ופתח אשר נתן לנו במקום אשר בחר בנו, אם נזכר קודם שאמר השם מהחתימה (דהיינו נותן התורה), יתחיל מאשר בחר בנו. ואם כבר אמר ברוך אתה ה׳, אף שעדיין לא אמר נותן התורה, יסיים אותה הברכה ולאחר הקריאה יאמר אשר בחר בנו (מ״א סי׳ קל״ט). (ו) ואם אמר ברכה הראשונה כרא...

יום ג, ו תשרי, תשע"ה (ג) יש נוהגים לגלול הספר תורה בשעת הברכה, ויש נוהגים שלא לגלול בשעת הברכה. ומי שנוהג כן לא יביט בספר-תורה בשעת הברכה, רק מקודם יראה הפסוק שצריך להתחיל, ואחר כך לא יביט בפנים (סי׳ קל"ט ועיי״ש א״ר): (ד) יאמר ברכו והברכות בקול רם, כדי שישמעו הצבור ויענו אמן. והאומר בלחש, ...

שיעור ליום ב, ה לחודש תשרי, שנת תשע"ה לפ"ק. הנהגת העולה לקרות ודיני ברכת התורה (א) העולה למגדל, עולה בדרך קצרה לו, וירד מהמגדל בדרך ארוכה אליו. ואם שני הדרכים שוים, עולה בדרך הימין לו וירד בהדרך השני. והמנהג שלא לירד עד שיתחיל השני שעלה אחריו הברכה. והמדקדקים חוששים שבדרך הליכה לא ישמעו הק...

שיעור ליום א, צום גדליהו בן אחיקם, תשע"ה לפ"ק. (ה) אם קרא החזן לכהן או ללוי ואינו שם, לא יקרא לאחר בשם, משום פגמו של ראשון, אלא אחר יעלה מעצמו. אבל בנו יכול לקרות, ואביו אסור. אבל אם קראו לישראל ואיננו שם, יכול לקרות לאחר בשמו - דבישראל ליכא פגמא. וכן בכהן ולוי אם קראוהו לעלות לאחרון או למ...

שיעור ליום ד האזינו, כט אלול תשע"ד, ער"ה שנת ה'"א תשע"ה לפ"ג. (ג) משלישי ואילך אין לקרות כהן או לוי רק לאחרון או למפטיר בשבת, כיון שכבר קראו שבעה גברי. כהן אחד לאחרון וכהן אחד למפטיר, מותר. ובתענית אפילו למפטיר אין לקרות כהן או לוי, כיון שהמפטיר הוא מג' הקרואים בתענית (שם): ...

יום ג האזינו, שנת תשע"ד לפ"ק. (א) אם אין שם כהן בבית הכנסת, קורין לישראל או ללוי במקום כהן. וכשקורין אותו, קורין אותו יעמוד רבי פלוני-בן-פלוני ישראל או לוי במקום כהן. ואם אין לוי בבית-הכנסת, קורין להכהן שקרא ראשון במקום לוי, אבל לא לכהן אחר, מפני פגמו של ראשון. וכשקורין ישראל במקום כהן, לא...

יום ב האזינו, תשע"ד. (טו) מקום שנוהגים שלא לקרות המפטיר בשמו, רק סתם יעמוד המפטיר, כיון שאין פורטין את שמו, מותר לקרות אפילו שני אחים זה אחר זה או אב ובנו. ודוקא במקום שנוהנים כן, אבל לעשות כך במקום שנוהגים לקרות בשם, לא. וכן אם המנהג הנזכר הוא בשביעי, מותר לקרותם בששי ובשביעי (א״ר שם): (טז) מי...

יום א האזינו, כו אלול, תשע"ד. (יג) מי שאביו מומר לעכו״ם קורין אותו בשם אבי אביו. אבל לא בשמו לבד, שלא לביישו ברבים. ודוקא שלא עלה עדיין מימיו קודם שהמיר אביו, אבל אם הוא גדול וכבר הורגל באותו העיר בשם אביו, קורין אותו בשם אביו כדי שלא לביישו. אך לא יאמר תוארים על אביו (כמו חבר או מורנו), כי אין...

יום ו נצו"י, תשע"ד. (יא) נטמא למת שאינו משבעה מתי מצוה, אין נוהגין בו מעלת כהונה, עד שיקבל עליו לבלי יטמא עוד להם. (ואין צריך נדר על דעת רבים - שם): (יב) מי שיש לו בת שהמירה דתה או זינתה, אין חייבין עוד לקדשו, כי אביה היא מחללת. ודוקא זינתה באירוסין או בנשואין, אבל פנויה לא (שם ועיין א&quo...

שיעור ליום ה נצו"י, תשע"ד.

(ט) סומא, נהגו האידנא לקרותו (סי׳ קל״ט):

(י) כהן שנשא גרושה או אחת מן הנשים האסורות לכהן, אפילו גירשה או מתה; אין נוהגין בו קדושה אפילו לקרותו בתורה ראשון, עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שאסור בהם (סי׳ קכ״ח):

ד נצבים וילך, תשע"ד. (ז) אם בא לכלל שנותיו, דהיינו שלש עשרה שנה ויום אחד, אין צריך לבודקו אם הביא שתי שערות (עיי׳ בסי׳ נ"ה ועיי׳ ח״א בדיני קדיש בעשרה): (ח) כהן אבל, תוך שבעה, אפילו קראוהו לא יעלה (יו״ד סי׳ שפ״ד). אבל בשבת, אם אין שם כהן אחר אלא הוא, מותר לקרותו, דהוי כדבר שבפרהסיא. אמנם טו...

ג נצו"י, תשע"ד. (ה) בין גאולה לתפלה לא יעלה אפילו אם קראוהו, ואין צריך לומר באמצע שמונה-עשרה. ובתוך אלהי-נצור, פוסק ועולה (ססי׳ ק״ד ע״ש בא"ר): (ו) האידנא נוהגין שלא לקרות כלל לקטן, אפילו ידע למי מברכין, עד שיגיע לכלל שנותיו. אפילו אם הוא כהן ואין שם כהן אחר (סי׳ רפ״ב דברי האחרונים), ר...

יום ב נצו"י, תשע"ד. (ג) אין לקרות לספר-תורה מי שעומד באמצע פסוקי-דזמרה, רק לכהן, אם אין שם כהן אחר. וכן ללוי אם אין שם אלא הוא (מ״א ופ׳״מ שם ע״ש בסי׳ קל"ה). אך לא יקרא עם הקורא (עי׳ מ״א סי׳ ס״ו). ולענין זה אין חילוק בין פסוקי דזמרה לקריאת־שמע (ועיי׳ סי׳ נ״א). ושאני ברכה שעל התורה דמות...

אויף וויקי שטייט פון זעכצן און העכער.
http://en.wikipedia.org/wiki/Scottish_i ... ndum,_2014

שיעור ליום א נצו"י, תשע"ד. דיני הקרואים לעלות לתורה (א) בתענית צבור במקום שקורין ויחל; אם אין הכהן מתענה, או שאין בדעתו להשלים, או שלא קיבל התענית במנחה (כפי שיתבאר בהלכות תענית, מתי צריך לקבל במנחה, עיין סי׳ תקס״ב ותקס״ו ס״ק ה׳ ובפ״מ שם), קורין הישראל במקומו. וטוב שילך הכהן מבית־הכנסת. וא...

יום ו תבא, תשע"ד. (ט) אסור להסגן שילך ויעזב הספר תורה בשביל שהכעיסו אחד. ואם עבר ועזב, יש להענישו (א״ר סי׳ קמ״א): וואס טייטש הסגן? סגן קען האבן די צוויי באדייטן: 1) איינער וואס איז געשטעלט צו דינען אונטער דעם הויפט אנגעשטעלטער, און אטאמאטיש דער קאנדידאט איבערצונעמען זיין פאסטן ווען ער איז אומפ...

יום ו תבא, תשע"ד.

(ט) אסור להסגן שילך ויעזב הספר תורה בשביל שהכעיסו אחד.
ואם עבר ועזב, יש להענישו (א״ר סי׳ קמ״א):

(י) אם השליח-צבור בעצמו רוצה לעלות ולברך ולקרות בתורה, צריך שיעמוד אחר אצלו (שם):

LEST אין אידיש ? שרייב וואס די ווילסט ארויברעגנען he spent whole days in his room, headphones on lest he disturb anyone פארהיטען יענעם שטערען, אדער כדאי ער זאל ניט יענעם שטערען he sat up late worrying lest he be held up on the way home פעלט אויס א ווארט פאר LEST? זיך געזארגט אז ער זאל ניט... איז ני...