משקלים לראש השנה - ענינים שנמצאים בשניהם

קושיות והערות בלימוד הגמרא

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

משקלים לראש השנה - ענינים שנמצאים בשניהם

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאכן זיך פלאגן אויף מס' שקלים מתלמוד הירושלמי, צוריקגייענדיג צום תלמוד בבלי בהתחלת מסכת ראש השנה, באמערקט מען אן א שיעור ענינים וואס ווערן בארירט אין ביידע מסכתות, און אפשר נאך מער ווי סתם צוויי אנדערע מסכתות אין ש"ס, אמרתי בלבי אולי איז כדאי מרכז צו זיין די ענינים וואס מטרעפט ביי ביידע, און אזוי ארום וועט דאס זיין א שטיקל חזרה אויך, ומאן דמוסיף יוסיף בהמשך סדר הדפים.

וזה החלי בס"ד:

-
א. מלך בן מלך
- שקלים טז. געפונען מיר אז א מלך בן מלך וויבאלד עס איז א ירושה דארף עס נישט משיחה בשמן המשחה.
- ר"ה ב: אז א מלך בן מלך וואלט געווען א צד אז מזאל רעכענען זיין יאר באלד נאכדעם וואס דער ערשטער קעניג איז געשטארבן, וכמ"ש רשיז"ל בד"ה ומלך לפי שהמלכות ירושה היא.

ב. ערד
- שקלים כא: אמר ר"ח ערודות היו נוחרין בירושלים (ופי' התק"ח חיות ששמן ערוד והקרבן העדה הוסיף ערודות היער).
- ראש השנה ג. ערד שדומה לערוד במדבר (ופירש"י חמור הבר).

ג. בל תאחר לגבי מעשר בהמה
- שקלים ז: אר"י שלא יבא לידי בל תאחר א"ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר.
- ר"ה ד. בכור ומעשר [בהמה] ופסח כיון שעברו עליהן ג' רגלים עוברין בבל תאחר.

ד. לקט - אם עבר ולא הניח לקט
- שקלים ג. גדיש שלא לוקט תחתיו וכו'
- ר"ה ד: לקט שכחה ופאה כיון שעברו עליהן ג' רגלים עובר בבל תאחר (עייש בתוד"ה לקט דאי שקיל להו ואינו מניח עבר בלא תעשה דלא תלקט וחייב להחזיר)

ה. מותר הפסח נקרב שלמים
- שקלים ו: במתני' מותר הפסח לשלמים ועיי"ש בגמרא טעם הדבר והלימוד לזה.
- ר"ה ה. מאי פסח שלמי פסח וברש"י שאבד פסחו ונתכפר באחר נעשה הראשון שלמים.

ו. בכור מאימתי מונין לו השנה
- שקלים ח. אר"ח ימים שהבכור מחוסר זמן עולין לו תוך שנתו אר"מ אר"י אבא שמע לה מן הדא כל הבכור אשר יולד הזכר תקדיש, הא כיצד משעת לידתו אתה מונה לו שנה.
- ר"ה ו: בכור מאימתי מונין לו שנה אביי אמר משעה שנולד ראב"י אמר משעה שנראה להרצאה, ולא פליגי הא בתם וכו' (ונמצא ששני התלמודין מחולקין בדין זה)

ז. [עיבור השנה מתי מעברין
- שקלים ג. אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית.
- ר"ה ז. אין מעברין השנה לפני ר"ה]

ח. תרומת שקלים בא' בניסן
- שקלים ב. בא' באדר משמיעין על השקלים, ולמה בא' באדר וכו' ותיתרם תרומה תרומת הלשכה החדשה בזמנה ועיי"ש באורך בלימודים מכתובים
- ר"ה ז. באחד בניסן ר"ה לתרומת שקלים מנלן וכו' (כבר הערנו בהבדל הלימודים בין בבלי וירושלמי)

ט. אם לא היה תרומה חדשה
- שקלים יא. במתני' אם בא חדש בזמנו לוקחין אותה (מותר הקטורת) מן החדשה ואם לאו מו הישנה. ועיי"ש בפי' הריבב"ן כדאיתא במס' ר"ה וכו'
- ר"ה ז. אם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה

י. יחיד אם מתנדב לקרבן ציבור
- שקלים ג: במתני' מחלוקת בן בוכרי ור"י אם כהן מחויב לשקול ואם פטור מלשקול אם מותר לשקול ולא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה, וכן שקלים ט: במתני' מחלוקת ר"י ורבנן אם שומרי ספיחים בשביעית לצורך העומר אם מתנדבים שומר חנם ועיי"ש באורך בדברי הגמ' בטעם מחלוקתן אם יחיד מתנדב לקרבן ציבור, ומה הדין בנדבה לצורך הכשר קרבן כמו עצים, ובבגדי כהונה וכו'
- ר"ה ז. יחיד שהתנדב משלו כשרין ובלבד שימסרם לציבור, פשיטא? מד"ת ליחוש שמא לא ימסרם יפה יפה קמ"ל (ועיי"ש בתוד"ה שמא, שהקשו מהמחלוקת לגבי שומרי הספיחים ע"ז)

י"א. זמן ר"ה למעשר בהמה
- שקלים ז: מחלוקת במתני' בענין זמן גרנות של מכשר בהמה ובגמ' ח. באורך לגבי ר"ה למעשר בהמה
- ר"ה ז: וח. סוגית הגמ' במחלוקת התנאים בזמן ר"ה למעשר בהמה והמסתעף.

י"ב. בחריש ובקציר תשבות
- שקלים י. ר"י אומר מה חריש רשות וכו'
- ר"ה ט. מקור דברי רבי ישמעאל ומחלוקתו עם ר"ע בפירוש הפסוק בחריש ובקציר תשבות. (ויעו"ש עוד בתוד"ה וקציר שהביא את דברי המשנה בשקלים לגבי שומרי ספיחים והקשו למה לא יהא איסור של משומר על העומר)
אוועטאר
יגרסהדותא
מ. ראש הקהל
תגובות: 3687
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 03, 2006 10:14 am
לאקאציע: קאר וואש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יגרסהדותא »

[מיללער; איר זענט עפעס נישט סתם.. מיין קאפ שווינדעלט פון דיין הערליכן ארבעט.

איך האף דו האסט אויך א סייד-זשאב וואס ברענגט אריין פרנסה אין שטוב...]
אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5396
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמעלקא טויב »

געוואלדיג, און דאס איז נאר די ערשטע בלעטער, כ'ווארט צו זעהן די דריי בבא'ס!
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
[email protected]
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

י"ג. סוגי בהמות לקרבנות וגילן:
- שקלים י"ד: במתני' ד' חותמות היו במקדש וכ' עליהן עגל, זכר, גדי וחוטא. ובגמ' שם ולהלן בדף ט"ו. דן שמצאנו שחילק הכ' בין נסכי בן שנה לנסכי בן שנתיים בצאן (פי' התק"ח: בן שנה הוא כבש בן שנתיים הוא איל) אבל בבקר אין חילוק בין נסכי עגל לנסכי הפר.
- ראש השנה י. שהיה ר"מ אומר כ"מ שנא' עגל בתורה סתם בן שנה (וברש"י: דכתיב ועגל וכבש בני שנה) , [עגל] בן בקר בן שתים (וברש"י בשם התו"כ דהקיש הכ' עגל בן-בקר לאיל), פר בן שלש וכו'
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יד. אילן בתר חנטה תבואה וזתים משהביאו שליש
- שקלים ח. אר"י הדא אומרת מעשר בהמה לא עשו אותה לא כחנט ולא כשליש - ופי' התק"ח כחנט כפירות האילן דאזלינן בתר חנטה לזמן מעשר, כשליש תבואה וזתים אזלינן בתר שליש גידולם
- ר"ה יב: תנן התם התלתן משתצמח התבואה והזיתים משיביאו שליש. ולהלן יג: אמר רבה אילן בתר חנטה תבואה וזתים בתר שליש (ובאורך כל הסוגיא)


טו. דבר לח מתבולל ומתערב יפה משא"כ יבש
- שקלים יא. עד כדון בירוצי לח ואפילו בירוצי יבש, ועי"ש בתק"ח וקרב"ע שהחילוק ביניהם הוא בטבען
- ר"ה יג: אמר שמואל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן וברש"י שדבר לח נבלל יפה אבל יבש אין סומכין בו על הבילה


טז. הקרבת העומר בט"ז מתבואה שגידלה בקוצר ימים
- שקלים יז. לעתיד לבא התבואה עושה בט"ו יום שכן מצינו בימי יואל לט"ו יום וקרב ממנו העומר
- ר"ה יג. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, ואי ס"ד דלא עייל (התחילה ליבשל) כלל בחמה יומי מי קא מליא? ארץ צבי כתיב בה וםירש"י מה צבי קל ברגליו אף אר"י קלה להתבשל פירותיה.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יז. פירות שביעית ופירות הפקר פטורין מן המעשר.
- שקלים ג. מנין שהיא (שדה שיש בה כלאים שהפקירו חז"ל עם הכח של הפקר בי"ד הפקר) פטורה מן המעשרות. ובתק"ח: דהפקר גמור שהפקירו בעליו ילפי' לה מקרא שהיא פטורה מן המעשרות, ובהמשך הגמ' שם לגבי אם עברוה בי"ד לשנת השביעית גם החודש הניתוספת פטורה מן המעשר.
- ראש השנה טו. אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית פטורה מן המעשר, ובגמ' דנו אם זה מן הדין של 'פירות שביעית פטורין מן המעשר' ויש לזה דין של פירות שביעית דאזלינן בתר לקיטה, או שבכל אופן פטורה מן המעשר משום ש'יד הכל ממשמשין בה' והפקר היא ופטורה מדין פירות הפקר.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יח. מגילת תענית ודיניה לאחר חורבן ביהמ"ק
- שקלים דף י. מביא הגמ' ברייתא מחלוקת ת"ק ור"י יוסי אם היו"ט של זמן עצי הכהנים שנכתבה במגילת תענית אם נוהג גם לאחר החורבן (עיי"ש במסורת הש"ס שציינו לדברי הגמ' בר"ה יט:)
- ראש השנה יט: לאחר דיון ארוך ומחלוקת האמוראים אם בטלה מגילת תענית מביא הגמ' אותה הברייתא עם שינוים, מחלוקת ר"מ ור' יוסי אם הימים טובים של המגילת תענית בטלו לאחר חורבן הבית
(ועי' בהגהות הנפלאות יפה עינים שציין להשינוים בין הבבלי והירושלמי בזה וחידש שזה מחלוקת בין התלמודים עם חילוקי דינים עיי"ש במתק לשונו ז"ל)
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יט. מצוות הנוהגות באדר שני אי נוהגות גם באדר ראשון
- שקלים ב: לא בא אלא ללמדך שכל המצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות באדר ראשון. ולהלן שם תני רשב"ג אומר מצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון חוץ מהספד ותענית שהן שוין בזה ובזה.
- ראש השנה יט: דכו"ע מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון (ועי' בתוד"ה דמר סבר שהביא מהגמ' מגילה ו: שזה שיטת רשב"ג)
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

כ. עיבור השנה משום חודש האביב
- שקלים ג. א"ר אבון אין מן הדא לית את ש"מ כלום, שמור את חודש האביב, שומריהו שיבוא (שיביאו) בחידושו. ועיי"ש בתק"ח וה"ק קרא שמור את חודש ניסן של חמה שיהא בחידושה של לבנה של ניסן וכו'
- ראש השנה כא. שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תיחוש לה, דכתיב שמור את חודש האביב, שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן.

כא. הפקר בי"ד הפקר ומקור הדין
- שקלים ג. במתני' התקינו שיהו מפקירין את כל השדה (של מקיימי כלאים) ובגמ' שם מניין שהפקר בי"ד הפקר דכתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו וגו'
- ראש השנה דף כב: לאחר הסיפור של העדות שקר בשליחות הביתותיים מסיים הברייתא "אמרו לו מאתיים זוז נתונין לך במתנה והשוכרך יומתח על העמוד" וברש"י שם מבואר שזה היה מטעם קנס "כדאמרינן ביבמות מניין שהפקר בי"ד הפקר שנא' וכל אשר לא יבא וגו'"

כב. לעתיד יצא מים חיים מירושלים - וצי אדיר לא יעברנו
- שקלים יז. כתיב ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלים וכו' מכאן ואילך וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור, אפי' לבירנין גדולה אינה יכולה לעבור בו, מ"ט וצי אדיר לא יעברנו וכו'
- ראש השנה כג. וצי אדיר לא יעברנו אמר רב זו בורני גדולה
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

כג. קרבן הגר בזה"ז ותקנת ריב"ז
- שקלים כב. תני גר בזה"ז צריך להביא קינו ריבעית כסף, אר"ש ביטלה ר' יוחנן בן זכאי מפני התקלה. ועיי"ש בריבב"ן שהביא הברייתא דכריתות עם הילפותא של ככם כגר דגר בעי הרצאת דמים ליכנס לתוך כנפי השכינה
- ראש השנה לא: ואידך דתניא גר שנתגייר בזה"ז צריך שיפריש רובע לקינו, אמר רשב"א כבר נמנה עליה רבן יוחנן וביטלה מפני התקלה. וברש"י באריכות בטעם הדבר ומקור הנ"ל של ככם כגר וכו'

כד. הפקר לעניים מחלוקת ב"ש וב"ה אי הוי הפקר
- שקלים ג. וג: גדיש שלא לוקט תחתיו כל הנוגעות בארץ הרי הן של עניים, אמר ר' אמי בשם רשב"ל דבית שמאי היא, דאי כב"ה עניים אוכלין ומעשרים. ופי' בתק"ח שזה שהפקירו חז"ל דוקא לעניים דב"ש היא דאמרי הפקר לעניים הפקר אבל לב"ה צריכים העניים לעשר דאין עליה דין הפקר עיי"ש
- ראש השנה לא: תניא כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי, וביקש ר"א להפקירו לעניים (פי' כדי שיופטר מחיוב העלאתן לירושלים) וכו' ופי' בספר טורי אבן דרבי אליעזר שמותי הוא ופסק כב"ש שהפקר לעניים הוי הפקר אבל לב"ה לא היה מהנה אם הפקירו רק לעניים.

כה. לשון של זהורית של יוה"כ בביהמ"ק
- שקלים י: במתני' לשון של זהורית בא מתרומת הלשכה ולשון שבין קרניו בא משירי הלשכה. ופי' הריבב"ן לשון של זהורית בעוד שהיה מלבין ונותנין אותו באולם (עי' בקרב"ע ותק"ח שלא פי' כן) ולשון שבין קרניו לאחר שמת שמעון המצדיק שראו שפעמים היה מלבין ופעם לא היה מלבין התקינו שהיו מניחין בין קרניו ובסלע. ובגמ. של שעיר בסלע פי' התק"ח שצריך לחלקו חציו קושר בסלע וחציו בין קרניו (וצ"ע לטעם זה אם קודם התקנה שלא היו מחלקין אותו היה די בשל שקל)
- ראש השנה לא: תניא בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם וכו' ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין, התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

כו. בתור הדרן ושילוב שני המסכתות – עשרת הדברות יסודן וזכות קיומן של כלל ישראל
- שקלים ו. ר' יהושע בי ר' נחמיה בשם ריב"ז לפי שעברו על עשרת הדברות יהיה נותן כל אחד ואחד עשרה גרה ופי' הקב"ע שבחטא העגל עברו ישראל על עשרת הדברות והפני משה הרחיב בה עפ"י דברי חז"ל עה"כ עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, שחטא העגל היתה כשהיו עדיין אצל הר סיני והוי כמו כלה שזינתה בי חמוה, ולהכי הוי חטא העגל כפירה בעשרת הדברות היינו בקבלת התורה ובמעמד הר סיני.
- ראש השנה לב. הני עשרה מלכיות כנגד מי רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
ופירש"י כנגד עשרת הדברות. דכתיב בהו נמי שופר ולא שמעתיה אלא ראיתיה ביסוד רבינו יצחק בן יהודה: עשרה מאמרות שהעולם נברא בהן. בראש השנה עכ"ל. ונראה שרש"י נתקשה בזה שביום ראש השנה אנו עושין זכר לעשרת הדברות משום דכתיב בהו נמי שופר (ועי' ברש"ש שהקשה מדברי רש"י גופיה לעיל דף ל: בשירת הלוים בראש השנה קול ה' יחיל מדבר ופירש"י כדי להזכיר זכות קול השופרות של מתן תורה).

אולם לפי הנ"ל נוכל לומר שהלא דרשו חז"ל יום הששי שתנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית שאם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יחזרו לתוהו ובוהו, הרי עשרת הדברות ומתן תורה הוא קיום העולם וכמו שר' יוחנן אמר שעשרה פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות הם כנגד העשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכמו שפירש"י שבר"ה נברא העולם, כמו"כ ס"ל לרב יוסף שמזכירין העשרת הדברות שזה חלקינו ושותפותינו בבריאת וקיום העולם, דאי לא הא לא קיימא הא, ומקבלים על עצמינו עול התורה והמצוות מחדש בכל ראש השנה כדי לעורר זכות קיום העולם ובזה נצא זכאי בדין ונזכה להועה"ז מדין המציל מזוטו של ים ולעוה"ב זכות עסק וקיום התורה.

אבל השטן רוצה להשטין נגד כל זה ומביא את חטא העגל כראיה שחלילה כלל ישראל כפרו במתן תורה ובמעמד הר סיני ועד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, וזה מה שרצה המן הרשע מזרע עמלק להשטין ילפני המלך מלכי המלכים ואת דתי המלך אינם עושים ומשו"ה אבדה תקותם ח"ו ונתחייבו שונאי ישראל כליה, משו"ה הקדים שקליהם לשקליו ובאחד באדר משמיעין על השקלים, מחצית השקל לכל אחד שהיא עשרה גרה, להזכיר העשרת הדברות ומעמד הר סיני לכפר על עות העגל ועל הפגם שנעשה אז, ולחזק את מעמדינו וחלקינו בקיום העולם וזה ישתיק מדיינינו ויכלה כל צר ומשטין מעלינו, ויסיר השטן מלפנינו ומאחרינו.

הדרן עלך מסכת שקלים – תלמוד ירושלמי וסליקא לן מסכת ראש השנה – תלמוד בבלי, מצלאין אנחנו מן קדם אבוהון די בשמיא, שזכות לימוד ועסק התורה, בלימוד וחזרה פעם ופעמיים, יזכור לנו זכות מעמד הר סיני וקבלת התורה, וישפע עלינו ברכה מרובה מרוחניות ובגשמיות, ונזכה להתחיל מסכת יומא ולסיימה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא כן נזכה להתחיל ולסיים מסכתות וספרים אחרים מתוך עושר ואושר ומתוך מיעוט עוונת, אמן נצח סלה ועד.
שרייב תגובה

צוריק צו “סוגיות הש"ס”