ידיעות וענינים בשיעורי היום - מסכת שקלים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

ידיעות וענינים בשיעורי היום - מסכת שקלים

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 4:36 pm

ראיתי את המאמר "משמיעין על השקלים" ונפלאו עיני וישמח לבי. עבודה מושלמת בתכלית ההידור וההיקוף, כפרפרת הפת המושך את האכילה הטעימנו הרב הכותב שליט"א לדעת דרכי הירושלמי ולהיכנס בשערי מס' שקלים. תשואת חן חן למו.

כדי להראות אות הכרת טובה ולמען זיכוי הרבים לומדי החבורה, אעתיק לכאן את הנמצא אתי בכתובים, על דבר שינויי התיבות בתלמוד ירושלמי מבתלמוד בבלי (מקו' מבוא הירושלמי פ"ב).

נכון להדפיסו ולשנן מושגים אלו, כדי לקלוט טעימה קלה שיקל בשעת הלימוד.

הקדמה קצרה:
לשונה של תלמוד בבלי היא ארמית בבלית, ותלמוד הירושלמי היא ארמית גלילית.
א. הברת בני גליל היתה רפויה ולא הבדילו באותיות מבטא אחד בין אות לאות, ומזה ג"כ שבא לפעמים בירושלמי אל"ף במקום שיש בבבלי ה"א. כגון בירושלמי 'איכן' בבבלי 'היכן'.
ב. מרפיון הברת הירושלמי עוד שלא לבטא כלל אל"ף או ה"א בראש התיבה, כמו מר במקום אמר, ר' בא במקום ר' אבא, ר' לעזר במקום ר' אלעזר, נן במקום אנן.
ג. גם בהברת אותיות ב' ו' מ' ף' ניכר רפיון הברת בני א"י. הירושלמי מבטא בי"ת כמו ו"ו ולכן אמר אביר במקום אויר, תרבד במקום תרוד.
ד. אותיות ג' כ' נתחלפו בירושלמי ובאה הרבה פעמים (ע"י הברה רכה) גימ"ל במקום כ"ף, גזיב במקום כזיב.
ה. אותיות ס' צ' נתחלפו בירושלמי.
ו. לפעמים בא בירושלמי למ"ד במקום נו"ן. אנטולינוס במקום אנטונינוס.
ז. למ"ד במקום רי"ש, גלעיני במקום גרעיני.
ח. הרבה שמות פרטיים הבאים בבבלי באל"ף בסוף הם לרוב בירושלמי בה"א. בבבלי עקיבא, חייא, חנינא, חנניא, בירושלמי עקיבה, חייה, חינה, חנניה, ועוד.
ט. כן לפעמים בראש התיבה בבבלי באל"ף ובירושלמי בה"א. בבבלי אושעיא, בירושלמי הושעיה, ועוד.
י. בירושלמי משתנה הרבה פעמים האל"ף קודם יו"ד ואחר יו"ד ליו"ד. יניי, יינון, זכיי ... במקום ינאי, אינון, זכאי.
יא. מדרך הירושלמי לקרב ב' תיבות אל אחת ועל ידי זה נבלע לפעמים האל"ף או הה"א אשר בראש התיבה שנייה. וזה נמצא לרוב בשמות פרטיים ... ר' אבמרי במקום אבא מרי ... רבסי במקום רבי אסי ... רמי במקום רבי אמי ... הכיני במקום הכין היא ...

המשך בא
לעצט פאראכטן דורך קושר כתרים אום דאנארשטאג אוקטובער 02, 2014 2:30 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

לישנא קלילא: פירוש תיבות בתלמוד ירושלמי (ב')

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג סעפטעמבער 29, 2014 4:37 pm

כאן אעתיק ליקוט מבחר של מילים / מונחים ומושגים בולטים המופיעים בירושלמי, ופירושם בלשון הבבלי.

אהן: ההוא, זה.
את אמר: עיקרו אתאמר והוא תיבה אחת (וכן בבלי איתמר עיקרו אתאמר, וגם בירושלמי נמצא איתמר), ומצינו לפעמים אתאמר בתיבה אחת.
בדא: פתרונו אמר או סבר.
באיזה צד: הוא כמו בבבלי 'כיצד'.
דלמא: מעשה, עובדא. והוא כעין קריאה לעורר הקורא: סיפור!
הדא דאמר ... אבל ... : הוא כמו בבבלי 'לא שנו אלא'.
והא דרבה מנה: והוא גדול ממנה כלומר הסברא נותנת להיפך, וזה בעצמו פתרון תיבת אדרבא בבבלי.
ולכן: הוא כמו ואי לא כן.
חייליה דפלוני: ראיית פלוני. ובא במקומות אין מספר.
כיי: עיקרו כי האי ונתחברו הב' תיבות ונבלע היו"ד והה"א, והאל"ף נשתנה ליו"ד כמשפטו לפני יו"ד.
כל עמא: הוא כמו בבבלי כולי עלמא.
לא הכל ממנו: פי' אין הכל תלוי ממנו כלומר מדעתו או מדיבורו והוא כמו בבבלי לאו כל כמיניה (וגם שם פירושו לא כאילו הכל מיניה).
לשעבר, לבא: הוא כמו בבבלי בדיעבד לכתחילה. ובא במקומות אין מספר כאן לשעבר כאן לבא.
עד כדון: עד עתה, עד כאן.
על אתר: בבבלי לאלתר, אך בבבלי נתחברו הב' תיבות.
תיי: הוא כמו אתיא בבבלי, והאל"ף נפלה בראש התיבה כדרכה בירושלמי, והאל"ף אחר יו"ד נשתנית ליו"ד.
תפתר: הוא כמו תריץ בבבלי ובירושלמי לא נמצא כלל תריץ.
אלא כפלוני אלא כפלוני: פי' איבעית אימא כפלוני איבעית אימא כפלוני.
אתא חמי: בא ראה, והוא להעיר שיש תמיהא בדבר.
בפירוש שמעת מן פלוני או מן שיטתיה: בבבלי הסגנון בענין זה "בפירוש שמיע לך או מכללא".
פלוני בשם פלוני: במקום שאמר חכם בשם חכם חסר תיבת אמר לפני האומר הראשון ולפני בעל המאמר עצמו בא תיבת בשם או משום.
פלוני ופלוני פלוני אמר פלוני אמר: דרך הירושלמי להציג בראש הפלוגתא שמות החולקים ואח"כ מביא דברי האומר זה המאמר ודברי האומר זה המאמר.

עוד חזון למועד בעוד כללים הנחוצים ללומדים הנעלים.

שתהי' ברוב הצלחה.
לעצט פאראכטן דורך קושר כתרים אום דאנארשטאג אוקטובער 02, 2014 2:29 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דינסטאג סעפטעמבער 30, 2014 2:49 pm

און ווי קען מען פארגעסן, א גרויסען שכח פאר הרב קושר כתרים האלט אן דיין געוואלדיגע ארבעט.

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

פירוש תיבות בתלמוד ירושלמי (ג')

תגובהדורך קושר כתרים » דאנארשטאג אוקטובער 02, 2014 2:28 pm

קושר כתרים האט געשריבן:כאן אעתיק ליקוט מבחר של מילים / מונחים ומושגים בולטים המופיעים בירושלמי, ופירושם בלשון הבבלי.

עוד חזון למועד בעוד כללים הנחוצים ללומדים הנעלים.


לקיים מוצאי שפתי, אמשיך בהבאת מילון בבלי/ירושלמי, (מהס' הנפלא 'אמרי במערבא'), לתועלת לומדי מס' שקלים.

[עצה טובה: להדפיס ולחזור על המושגים ופירוש המילות במשך ימי חג הסוכות הבעל"ט, כדי שיהא מכיר ורגיל בהם בשעת הלימוד].


הקדמה:
אף שבהשקפה ראשונה לשונו של הירושלמי נראית קשה, רובו הגדול של הירושלמי הוא בעברית ובארמית הדומה לבבלי. עיקר הקושי בלימוד הירושלמי נובע מכך שאיננו רגילים ללשונו, ואכן, הלומד את הירושלמי יתרגל ללשונו תוך זמן קצר.
גם המילים, וכן שמות התנאים והאמוראים, ששונות בירושלמי, ברובן הגדול דומות למילים בבבלי, אלא שיש בהן שינויים קלים: נתחלפו אותיות דומות (כגון: כצוצטרה - גזוזטרה), נשמטה האות אל״ף (רבי בא - רבי אבא), נוספה האות יו״ד (הין - הן), אוחדו מילים (רבמי - רבי אמי), שוכלו אותיות (מגלגל - מלגלג), או שביטויים הובאו בצורה שונה מאלו שאנו רגילים אליהם בבבלי (כלעמא - כולי עלמא).
הבאנו כאן את פירושיהן של המילים השכיחות בירושלמי, בעיקר מתוך ״קצת לשונות המיוחדים להירושלמי״ שנדפס בתחילת הירושלמי. מומלץ לקרוא את רשימה זו לפני שמתחילים בלימוד הירושלמי, וכמובן שאם נתקלים בזמן הלימוד במילה שאינה מובנת - ניתן לעיין ברשימה זו.

א
איכן
- היכן.
אין - לפעמים פירושו כמו ״אם״.
אין תימר - אם תאמר (כמו ״איתימא״ בבבלי).
אית דבעי מימר - יש אומרים.
אית תני וכו׳ ואית תני תני - יש חכמים ששנו את המשנה בלשון זו.
אמורין - אמוראים.

ב
באיזה צד, כאיזה צד - כיצד.
בדא - אמר או סבר.
בי רבי - בן רבי (כמו ״ברבי״ בבבלי).
בעי - לפעמים אינו בעיא אלא פשיטותא (יעיר אוזן לחיד״א, מערכת ב אות ל).

ג
גרמך - עצמך.

ד
דו אמר - שאמר (כמו דהוא אמר, דאמר).
דין כדעתיה ודין כדעתיה - זה לשיטתו וזה לשיטתו (כמו ״ואזדו לטעמייהו״ בבבלי).
דלא, דילא - אלא.
דלמא - מעשה (מלשון ״דילימא״, כלומר: סיפור דברים שאמרו כך הוא (פני משה סוכה פ״ה ה״א [כב:] ד״ה דלמא), ויש אומרים שהוא מלשון ״דאלימא״, לומר לאנשים שישמעו מוסר ואל יפריעו (פתיחה לפירוש מהר״ש סיריליאו חלקשני, נדפס בירושלמי לאחר מסכת פאה).
דמר - שאמר (כמו ״דאמר״ בבבלי).
דתמר, דתימר, דאתמר, דתאמר, דאתאמר - שאתה אומר (הגירסא המקורית בכת״י ליידן (שהוא כתב היד המקורי שממנו הודפס הירושלמי) היא ״דתמר״. אך המגיה בתוך כתב היד הגיה ברוב המקרים ל״דתימר״ (יתכן שעשה זאת מתוך דמיון למילה ״דתימא״ שבבבלי), ובעקבותיו נקטו כך בכל הדפוסים, ובכמה מקומות השתמשו באפשרויות האחרות).

ה
הבקר - הפקר.
הדא אמרה - זאת אומרת.
הדא דאתמר, הדא דתימר - זה נאמר (כמו ״במה דברים אמורים״ בבבלי).
היך עבידא - כיצד.
הלכה - מדרבנן, אלא אם כן הביא לכך פסוק (יד מלאכי אות תסה).
הנייה - הנאה.
הפיטרופין - אפוטרופוסין.

ו
ווא, ווה - אבא (שם חכם, למשל ״רבי חייא בר ווא״ שהוא ״רבי חייא בר אבא״ בבבלי).
ואדיין אתלזו - עוד אתה צריך לזו? עוד אתה מתקשה בזה? (בתמיה).
ומר - ואמר.

ח
חד אמר וכו׳ וחרנה (או: וחורנה) אמר וכו׳ - שני אמוראים, אחד אמר כך והאחר אמר כך (כמו ״חד אמר וכו׳ וחד אמר וכו׳ בבבלי). וכאשר הירושלמי לא מוסיף ״ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמרדא״ (ולא יודעים מי אמר כך ומי אמר כך) כוונתו שהאמורא הראשון שהוזכר אמר את הדעה הראשונה והשני אמר את השניה. למשל: ״רבי חננא ורבי מנא חד אמר עד כזית וחרנא אמר עד פחות מכזית״ (ברכות פ״ו ה״א [מג:]) - הכוונה היא שרבי חננא הוא האומר עד כזית ורבי מנא הוא האומר עד פחות מכזית (מראה הפנים שבת פ״ז ה״א [מא.] ).
חומר - חומרא.
חט - חטא.
חכמים - לפעמים פירושו תנא קמא (כי הירושלמי לא משתמש בלשון ״תנא קמא״. חומת ירושלים שער ו, נדפס בתחילת הירושלמי).
חמא - ראה.

ט
טבאות - טוב )כמו ״טבא״ (מראה הפנים בבא בתרא פ״ב הי״א [ז:] ד״ה רבי).

י
יאות - נכון, יפה (כמו ״יאה״), ולפעמים הוא לשון של ראיה.
ייבא כהדא - יבוא כזה (לשון ראיה).

כ
כא (לגבי מקומות) - כאן (כמו ״הכא״ בבבלי), ולפעמים פירושו בארץ ישראל (כמו ש״הכא״ בבבלי פירושו בבבל). לגבי סוגיות שמקשים מסוגיא על סוגיא, לעיתים הירושלמי הופך את ״כא״ ו״תמן״ (שם), דהיינו ״תמן״ היא סוגייתנו ו״כא״ היא הסוגיא שבמקום אחר, והטעם לזה הוא שכל השקלא וטריא הזו נשנתה בירושלמי במקום אחר (שבו ״כא״ הוא כאן ו״תמן״ הוא שם), והועתקה למקום זה באותה לשון (רמב״ן שבועות מג. ד״ה וכתב).
כולהם, כולהן - כולם, כולן.
כילו - כאילו.
כל עמא - כולם (כמו ״כולי עלמא״ בבבלי).
כיני מתניתא - כך כתוב, כך יש לפרש את המשנה (מלשון ״כן היא מתניתא״, כמו ״הכי קתני״ בבבלי), ולפעמים פירושו שצריך לגרוס אחרת במשנה (כמו ״תני״ בבבלי).
כצוצרה, כצוצטרה - גזוזטרא.

ל
לא בדא - אין מקום לחשוב כך.
לבא - לכתחילה (מלשון ״לעתיד״,שאפשר לנהוג כך גם לעתיד ולא להכשיר רק בדיעבד את העבר).
לוכל - לאכול.
לון - להם (כמו ״להון״ בבבלי).
ליידא מילה - לאיזה צורך, לאיזה ענין.
ליעזר - אליעזר.
לעזר - אלעזר.
לפום כן - לכן.
לשעבר - בדיעבד (שאפשר להכשיר רק את העבר ולא לנהוג כך לעתיד).

מ
מאי כדון - איך נסביר (בשאלה. כמו ״מאי איכא למימר״ בבבלי).
מה אית לך - מהו (בשאלה).
מה אנן קיימין - במה מדובר (כמו ״במאי עסקינן״ בבבלי).
מה נפק מן ביניהון - מה הנפק״מ (כמו ״מאי בינייהו״ בבבלי).
מודיי - מודים.
מיכן - מכאן.
מן הדא - מכאן.
מעתה - אם כן.
מר - אומר.
מתניתא - בירושלמי הוא כינוי גם למשנה, ולא רק לברייתא. והמילה ״ברייתא״ לא מוזכרת בירושלמי כלל (חומת ירושלים שער ו, נדפס בתחילת הירושלמי).

נ
נן - אנחנו (כמו ״אנן" בבבלי).
נשמעינה מן הדא - נשמע מכאן, לשון ראיה (כמו ״תא שמע״ בבבלי).

ס
סברין מימר - רצו לומר, לשון הו״א.
סלקת מתניתא - נגמרה המשנה (כמו ״סליק פירקא״), דהיינו: כאן נגמר הענין, ומכאן ואילך מתחיל ענין אחר (נועם ירושלמי שבת פ״ג ה״ג, ספר הלכות הירושלמי נספח ב).

ע
עאל (ובכמה מקומות: אעל) - נכנס (כמו ״על״ בבבלי).
עדכדון - עד עתה, עד כאן.
עלוי - עליו (כמו ״עלוהי״ בבבלי).

פ
פלוני בשם פלוני - הירושלמי משמיט את תיבת ״אמר״ לפני האומר הראשון.
פליגא - לפעמים פירושו קושיא (למשל ״מתניתא פליגא על וכו׳״, שהיא קושיא על אמורא).

צ
ציבחד - מעט.
ציפורין, צפרין - ציפורי (שם מקום).

ק
קול - קולא.
קומי - לפני (כמו ״קמיה״ בבבלי).
קופד - בשר (כמו ״קופרא״ בבבלי).

ר
רבי בא - רבי אבא.
רבי בון - רבין (או אבין)
רב זעירא - רבי זירא.
רבי חונא - רב הונא.
רבי חייה רובה (הגדול) - כינוי לרבי חייא.
רבי יודה, רבי יודן - רבי יהודה.
רבי לא - רבי אילעא.
רבנין - רבנן.

ש
שיני - שני.

ת
תיי - בא (כמו ״אתיא״ בבבלי).
תלמידוי - תלמידיו.
תמן (לגבי מקומות) - שם (כמו ״התם״ בבבלי), ולפעמים פירושו בבבל (כמו ש״התם״ בבבלי פירושו בארץ ישראל). לגבי סוגיות שמקשים מסוגיא על סוגיא, לעיתים הירושלמי הופך את ״כא״ ו״תמן״ (שם), דהיינו ״תמן״ היא סוגייתנו ו״כא״ היא הסוגיא שבמקום אחר, והטעם לזה הוא שכל השקלא וטריא הזו נשנתה בירושלמי במקום אחר (שבו ״כא״ הוא כאן ו״תמן״ הוא שם), והועתקה למקום זה באותה לשון (רמב״ן שבועות מג. ד״ה וכתב).
תני - בירושלמי הוא כינוי גם למימרא של אמורא (יפה עינים שבועות כה. (וגם למשנה, ולא רק לברייתא (גליון הש״ס על הירושלמי ברכות פ״ז ה״ג [נד:]). והמילה ״ברייתא״ לא מוזכרת בירושלמי כלל (חומת ירושלים שער ו, נדפס בתחילת הירושלמי).
תניי - תנאי.
תניין - תנאים.
תפלוגתא - מחלוקת.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג אוקטובער 02, 2014 3:11 pm

שכוח הרב קושר, ובפרט פארן ציון המראה מקום, ווייל דעם ספר האבעך דא ביי מיר אין אוצר

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » דאנארשטאג אוקטובער 02, 2014 3:53 pm

קושר כתרים האט געשריבן
:כאן אעתיק ליקוט מבחר של מילים / מונחים ומושגים בולטים המופיעים בירושלמי, ופירושם בלשון הבבלי.
לקיים מוצאי שפתי, אמשיך בהבאת מילון בבלי/ירושלמי, (מהס' הנפלא 'אמרי במערבא'), לתועלת לומדי מס' שקלים.

[עצה טובה: להדפיס ולחזור על המושגים ופירוש המילות במשך ימי חג הסוכות הבעל"ט, כדי שיהא מכיר ורגיל בהם בשעת הלימוד].


פדף לתועלת הלומדים
צוגעלייגטע
YRISHALMI-BAVLI.pdf
(44.44 KiB) דאונלאודעד 167 מאל
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש אוקטובער 18, 2014 11:28 pm

עס איז אנגענומען אז מ'לערנט דעם פירוש תקלין חדתין פון הרה"ק רבי ישראל משקלוב זצ"ל אלס דער עיקור פירוש למס' שקלים (במקום רשיה"ק).

למעשה אין אלגעמיין ירושלמי איז אנגענומען דער פני משה אלס דער עיקר פירוש נאר אין שקלים וואס איז געדרוקט אינעם ש"ס בבלי האט מען מדום מה משמיט געווען דעם פני משה, פארוואס?

אינעם שקלים וואס איז געדרוקט אין די ש"ס ירושלמי איז עס יא דא, עס פארט א מחיה און גייט געשמירט מיט די גמרא. אגב, אינעם ירושלמי האט שקלים איבער דרייסיג בלאט, עס איז מער צושפרייט און זייער באקוועם צו לערנען.

אוועטאר
לוי יצחק
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4261
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש דעצמבער 01, 2012 11:20 pm
לאקאציע: זאג אמר רבי בנימין...

תגובהדורך לוי יצחק » זונטאג אוקטובער 19, 2014 10:20 pm

yahoo האט געשריבן:און ווי קען מען פארגעסן, א גרויסען שכח פאר הרב קושר כתרים האלט אן דיין געוואלדיגע ארבעט.
א דאנק פאר אלע וואס טוען אונז אפדעיטן כסדר.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 10:48 am

מיללער האט געשריבן:עס איז אנגענומען אז מ'לערנט דעם פירוש תקלין חדתין פון הרה"ק רבי ישראל משקלוב זצ"ל אלס דער עיקור פירוש למס' שקלים (במקום רשיה"ק).

למעשה אין אלגעמיין ירושלמי איז אנגענומען דער פני משה אלס דער עיקר פירוש נאר אין שקלים וואס איז געדרוקט אינעם ש"ס בבלי האט מען מדום מה משמיט געווען דעם פני משה, פארוואס?

אינעם שקלים וואס איז געדרוקט אין די ש"ס ירושלמי איז עס יא דא, עס פארט א מחיה און גייט געשמירט מיט די גמרא. אגב, אינעם ירושלמי האט שקלים איבער דרייסיג בלאט, עס איז מער צושפרייט און זייער באקוועם צו לערנען.


איך פארשטיי נישט וואס איר שרייבט דא, דו לערנסט דעם ירושלמי מיט'ן פירוש פני משה?

הרב שבתי קעסטענבוים האט געזאגט חול המועד ביי זיין שיעור אין הופער אז אין ירושלמי דארף מען זיך האלטן צו איין פירוש ווייל ס'דא פארשידענע גירסאות און מ'קען נישט שפרונגען פון איינעם צום צווייטען, חוץ מזה האט דאך די הנהלת תורתך שעשועי געמאלדען אז זיי גייען לויט'ן פירוש פונעם תקלין חדתין, און די נייע מתיבתא גמרא פון עוז והדר {אגב, קוקט אויס ווי א הערליכע ארבעט} גייט אויך לויט דעם תקלין.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 11:53 am

yahoo האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:עס איז אנגענומען אז מ'לערנט דעם פירוש תקלין חדתין פון הרה"ק רבי ישראל משקלוב זצ"ל אלס דער עיקור פירוש למס' שקלים (במקום רשיה"ק).

למעשה אין אלגעמיין ירושלמי איז אנגענומען דער פני משה אלס דער עיקר פירוש נאר אין שקלים וואס איז געדרוקט אינעם ש"ס בבלי האט מען מדום מה משמיט געווען דעם פני משה, פארוואס?

אינעם שקלים וואס איז געדרוקט אין די ש"ס ירושלמי איז עס יא דא, עס פארט א מחיה און גייט געשמירט מיט די גמרא. אגב, אינעם ירושלמי האט שקלים איבער דרייסיג בלאט, עס איז מער צושפרייט און זייער באקוועם צו לערנען.


איך פארשטיי נישט וואס איר שרייבט דא, דו לערנסט דעם ירושלמי מיט'ן פירוש פני משה?

הרב שבתי קעסטענבוים האט געזאגט חול המועד ביי זיין שיעור אין הופער אז אין ירושלמי דארף מען זיך האלטן צו איין פירוש ווייל ס'דא פארשידענע גירסאות און מ'קען נישט שפרונגען פון איינעם צום צווייטען, חוץ מזה האט דאך די הנהלת תורתך שעשועי געמאלדען אז זיי גייען לויט'ן פירוש פונעם תקלין חדתין, און די נייע מתיבתא גמרא פון עוז והדר {אגב, קוקט אויס ווי א הערליכע ארבעט} גייט אויך לויט דעם תקלין.


איר פארשטייט שוין איינמאל - איך לערן (אלס צוגאב) דעם ירושלמי מיטן פני משה, איי הרב קעסטנבוים לאזט נישט? איך פייף אים אן, וואס זאגסטו דערצו? אין ביים פארהער וועט מען ענטפערן לויט די פארשריפטן

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 12:25 pm

מיללער האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:עס איז אנגענומען אז מ'לערנט דעם פירוש תקלין חדתין פון הרה"ק רבי ישראל משקלוב זצ"ל אלס דער עיקור פירוש למס' שקלים (במקום רשיה"ק).

למעשה אין אלגעמיין ירושלמי איז אנגענומען דער פני משה אלס דער עיקר פירוש נאר אין שקלים וואס איז געדרוקט אינעם ש"ס בבלי האט מען מדום מה משמיט געווען דעם פני משה, פארוואס?

אינעם שקלים וואס איז געדרוקט אין די ש"ס ירושלמי איז עס יא דא, עס פארט א מחיה און גייט געשמירט מיט די גמרא. אגב, אינעם ירושלמי האט שקלים איבער דרייסיג בלאט, עס איז מער צושפרייט און זייער באקוועם צו לערנען.


איך פארשטיי נישט וואס איר שרייבט דא, דו לערנסט דעם ירושלמי מיט'ן פירוש פני משה?

הרב שבתי קעסטענבוים האט געזאגט חול המועד ביי זיין שיעור אין הופער אז אין ירושלמי דארף מען זיך האלטן צו איין פירוש ווייל ס'דא פארשידענע גירסאות און מ'קען נישט שפרונגען פון איינעם צום צווייטען, חוץ מזה האט דאך די הנהלת תורתך שעשועי געמאלדען אז זיי גייען לויט'ן פירוש פונעם תקלין חדתין, און די נייע מתיבתא גמרא פון עוז והדר {אגב, קוקט אויס ווי א הערליכע ארבעט} גייט אויך לויט דעם תקלין.


איר פארשטייט שוין איינמאל - איך לערן (אלס צוגאב) דעם ירושלמי מיטן פני משה, ---------------------------------------------------------- און ביים פארהער וועט מען ענטפערן לויט די פארשריפטן


ביי אונז אין ביהמ"ד האט זיך עמיצער געפערליך גע'עקשנ'ט אז מ'דארף לערנען מיט'ן קרבן העדה; און "ווער האט 'אפגעמאכט' אז מ'האט 'אנגענומען' דעם פירוש פון תקלין חדתין"? וכו' וכו' -- למעשה האט זיך יענער אבער געבראכן נאכ'ן זען די מודעה אז די בחינות וועלן אויך געפרעגט ווערן לויט'ן מהלך פון תקלין.

דערווייל האב איך טאקע געלערנט לויט'ן גאנג פונעם תקלין. אבער ביי יעדן פלאץ ווי ער איז מחולק מיט'ן קרבן העדה, האב איך אויך געלערנט דעם קרבן העדה און אויסגעשמועסט די חילוקים פון די צוויי גירסאות\פשטים, וואס רוב פון די חילוקים אינעם פשט זענען באמת תלוי אין די חילופי גירסאות, וואס דער תקלין גייט לויט די הגהות הגר"א.

מיר געפעלט אבער אויך מיללער'ס איידיע פון "צו"-לערנען דעם פני משה אינעם ירושלמי. אויב די צייט עט מיר ערלויבן וועל איך עס אי"ה נאכטאן!
לעצט פאראכטן דורך לולי תורתך שעשועי אום מאנטאג אוקטובער 20, 2014 6:52 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 12:47 pm

מסכת שקלים מן תלמוד ירושלמי עם פירוש תקלין חדתין ומשנת אליהו - דפוס ראשון מינסק תקע"ב

בילד

מצבת הרה"ק רבי ישראל משקלוב זצ"ל בעמח"ס פאת השלחן ותקלין חדתין - על הביה"ח העתיק בטבריא
בילד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 1:02 pm

מיללער האט געשריבן:איך לערן (אלס צוגאב) דעם ירושלמי מיטן פני משה


בדרך כלל בירושלמי עצמו פירוש הפני משה נוח וקל יותר מקרבן העדה, אך במס' שקלים הירושלמית שבדפוס תלמוד בבלי לא נדפס פירוש הפני משה כלל, רק קרבן העדה, ריבב"ן, משנת אליהו ותקלין חדתין (שניהם מבית מדרשו של הגר"א ותלמידו הפאת השולחן), ורק על מס' שקלים שבתלמוד הירושלמי עצמו נדפס הפני משה.

מיללער האט געשריבן:...איי הרב קעסטנבוים לאזט נישט? איך פייף אים אן, וואס זאגסטו דערצו? אין ביים פארהער וועט מען ענטפערן לויט די פארשריפטן


דברי חכמים בנחת נשמעין. ורצוי שלא להשתמש בלשון שמריח זלזול בכבוד הרב קעסטנבוים, שהוא ת"ח גדול חוב"ט וצנמ"ס משורה העליונה, ואכמ"ל.

ובנוגע לעצם בחירת פירוש התקלין, מובן לכל בר דעת, כי בחבורה אחת אי אפשר להמשיך אם כל אחד ילמוד פירוש אחר, ולכן החליטו עפ"י עצת גדולים וטובים לבחור בפירוש התקלין שהיא היותר רצוי ונוח ללמוד על מס' שקלים.
ובנוגע כל אחד לעצמו, ילמוד כל אחד במקום ובפירוש שלבו חפץ, והתורה הק' רחבה מני ים ואין קץ לפירושיה וגירסותיה.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

ידיעות שקלים

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 1:34 pm

אינטערעסאנט אז דער באקאנטער מאמר חז"ל "ישראל נתבעים ונותנים" איז דער מקור דא אין שקלים ב: און עס איז גארנישט אזא שיינע טיטול אויף כלל ישראל, בכלל בין איך באקאנט צו זעהן דעם מאמר מיט די ווערטער "ישראל קדושים נתבעים ונותנים" איז דא דערויף א מקור?

בכלל איז אינטערעסאנט צו פארצתייכענען אלע באקאנטע מאמרי חז"ל וואס זענען שגור בפי כל און זייער מקור איז דא אין מסכת שקלים מן תלמוד הירושלמי (אויפן געדאנק קומט מיר ארויף אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהן הן הן זכרונם)

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 5:57 pm

קושר כתרים האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:איך לערן (אלס צוגאב) דעם ירושלמי מיטן פני משה


בדרך כלל בירושלמי עצמו פירוש הפני משה נוח וקל יותר מקרבן העדה, אך במס' שקלים הירושלמית שבדפוס תלמוד בבלי לא נדפס פירוש הפני משה כלל, רק קרבן העדה, ריבב"ן, משנת אליהו ותקלין חדתין (שניהם מבית מדרשו של הגר"א ותלמידו הפאת השולחן), ורק על מס' שקלים שבתלמוד הירושלמי עצמו נדפס הפני משה.

מיללער האט געשריבן:...איי הרב קעסטנבוים לאזט נישט? איך פייף אים אן, וואס זאגסטו דערצו? אין ביים פארהער וועט מען ענטפערן לויט די פארשריפטן


דברי חכמים בנחת נשמעין. ורצוי שלא להשתמש בלשון שמריח זלזול בכבוד הרב קעסטנבוים, שהוא ת"ח גדול חוב"ט וצנמ"ס משורה העליונה, ואכמ"ל.

ובנוגע לעצם בחירת פירוש התקלין, מובן לכל בר דעת, כי בחבורה אחת אי אפשר להמשיך אם כל אחד ילמוד פירוש אחר, ולכן החליטו עפ"י עצת גדולים וטובים לבחור בפירוש התקלין שהיא היותר רצוי ונוח ללמוד על מס' שקלים.
ובנוגע כל אחד לעצמו, ילמוד כל אחד במקום ובפירוש שלבו חפץ, והתורה הק' רחבה מני ים ואין קץ לפירושיה וגירסותיה.


ג"א מצטרף לכבודו של ידידי מאז הרה"ג צנמ"ס חוב"ט ר' שבתי שליט"א

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 6:25 pm

אחרי בקשת מחילה מכבוד הרב שבתי שליט"א קעסטנבוים, הנני להבהיר בזה שבוודאי לא היתה כוונתי לזלזל בכבודו, וכתבתי מה שכתבתי רק למען "ארויסברענגען דעם פאונט" ודו"ק ודי בזה

ובזה יצאתי ידי חובתי
כו"ח פה סקרענטאן יצ"ו אשר בפענסילוועניע המדינה
הק' יעקב דובער המכונה מיללער, אב"ד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

היסטורי': תולדות בעל ה'תקלין' ונסיונו לחידוש ה'סמיכה'

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 4:01 pm

כולנו שמענו ויודעים פרק ההיסטורי' כאשר הגאון מהר"י בירב רצה לחדש ענין ה"סמיכה" בימי מרן הבית יוסף זי"ע וחלק עליו רבינו הרלב"ח, ולא עלתה בידו.
אך מעט יותר ידוע על נסיון הגאון רבי ישראל משקלוב ז"ל בעל "תקלין חדתין" שכשלש מאות שנה אחר כשלונו של המהר"י בירב, סמך על עמדתו לחדש את הסמיכה, ושלח שליחות לעשרת השבטים בניגוד לדעת שאר תלמידי הגר"א.
בקובץ הרצוף כאן תמצאו פרקי תולדות של הגאון בעל ה"התקלין חדתין", ובחלקו הגדול מצורף תיאור היסטורי' מעניין מאוד על נסיון חידוש הסמיכה, אגרותיו לעשרת השבטים, ומה עלתה בידו?

קרעדיט: אינציקלופידיא יהודית / דעת, קובץ 'סיני', ק, תשמ"ו.
צוגעלייגטע
תולדות בעל ה'תקלין' ונסיון חידוש הסמיכה.pdf
תולדות בעל ה'תקלין' ונסיון חידוש הסמיכה
(172.99 KiB) דאונלאודעד 108 מאל
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

גאסט
שר חמישים
תגובות: 94
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 22, 2007 8:23 pm

תגובהדורך גאסט » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 4:41 pm

באקומען פון איינעם אין א סימפל 2 פעידזש PDF
צוגעלייגטע
yerishalmi1.pdf
(96.05 KiB) דאונלאודעד 133 מאל

אוועטאר
ישמחו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 12:38 pm

תגובהדורך ישמחו » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 5:02 pm

ייש"ר כח גדול הרב קושר כתרים פאר די באלערנדע תולדות פונעם בעל התקלין, וואס מיר זענען עוסק בתורתו און מעורר זיינע שפתותיו דובבות.

דער 'קושר כתרים' איז ממש ווי א מעיין שאין לה סוף, יעדעס מאל מיט פרישע חידושים וואס דערקוויקט אלעמען.

נאר איין תיקון, האסט געשריבן אז דא ווערט באשריבן די חידוש הסמיכה פון בעל התקלין, באמת ווערט דא נאך שענער באשריבן די מטרה פונעם חידוש הסמיכה פונם מהרי בי רב זעלבסט, נאך שענער ווי כ'האב דאס סיי ווען געליינט, און אזוי רייך און קלאר געשריבן.

גאסט האט געשריבן:באקומען פון איינעם אין א סימפל 2 פעידזש PDF

יישר כח פאר די טירחא.
נאר פארגעסן צו שרייבן אינעם PDF ווי פאלגענד:
קרעדיט: הרב קושר כתרים, אייוועלט
ישמחו - דער עיקר ס'זאל זיין פרייליך ביי אידן, בשמחת עולם על ראשם!

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21591
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 5:53 pm

מיללער האט געשריבן:אחרי בקשת מחילה מכבוד הרב שבתי שליט"א קעסטנבוים, הנני להבהיר בזה שבוודאי לא היתה כוונתי לזלזל בכבודו, וכתבתי מה שכתבתי רק למען "ארויסברענגען דעם פאונט" ודו"ק ודי בזה

ובזה יצאתי ידי חובתי
כו"ח פה סקרענטאן יצ"ו אשר בפענסילוועניע המדינה
הק' יעקב דובער המכונה מיללער, אב"ד

זאל ער זיין געזונט און שטארק, האב מיר דאך געפ.... אין איין שט..
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
ישמחו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 12:38 pm

תגובהדורך ישמחו » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 6:15 pm

farshlufen האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:אחרי בקשת מחילה מכבוד הרב שבתי שליט"א קעסטנבוים, הנני להבהיר בזה שבוודאי לא היתה כוונתי לזלזל בכבודו, וכתבתי מה שכתבתי רק למען "ארויסברענגען דעם פאונט" ודו"ק ודי בזה

ובזה יצאתי ידי חובתי
כו"ח פה סקרענטאן יצ"ו אשר בפענסילוועניע המדינה
הק' יעקב דובער המכונה מיללער, אב"ד

זאל ער זיין געזונט און שטארק, האב מיר דאך געפ.... אין איין שט..

נו! גילוי!....
ישמחו - דער עיקר ס'זאל זיין פרייליך ביי אידן, בשמחת עולם על ראשם!

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

לשון הירושלמי: "בסוף" = בדיעבד

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 5:01 pm

"בסוף" = בדיעבד

שקלים ד ע"א

אמר ר' יוחנן בתחילה אין מקבלין מהם לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים ואין מקבלין מהן דבר מסוים. רשב"ל אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים. מתני' פליגא על רבי יוחנן, אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית, פתר לה בין בתחלה בין בסוף ובלבד דבר (ס"א שאינו) מסוים (נ"י פתר לה במסוים שאפילו מעותיו יוליכם לים המלח):
ר"ש בן לקיש אמר בין בתחילה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסוים וכו': מתני' פליגא על רשב"ל דתני הכל שווין שהן נודרין ונידרין פתר לה עולה ניחא נודרי' עולה נידרי' עולה לא אלא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי

רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים אם מקבלים תרומה של גויים "בסוף" - לפי הפרשנים - כאן בירושלמי - מדובר במתנות לצורך בדק הבית שניתנו אחרי שהמקדש כבר קיים והם נותנים לצורך תיקון וכד'. לפי רבי יוחנן אז מקבלים רק דבר שאינו "בולט" ולפי ריש לקיש אין לקבל מהם שום דבר!

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:
עכו"ם שהתנדב לבדק הבית אין מקבלין ממנו לכתחלה, ואם לקחו ממנו אין מחזירין לו,
היה הדבר מסויים כגון קורה או אבן מחזירין לו כדי שלא יהא להן דבר מסויים במקדש שנאמר לא לכם ולנו וגו', אבל לבית הכנסת מקבלין מהן לכתחלה, והוא שיאמר כדעת ישראל הפרשתי, ואם לא אמר טעון גניזה שמא לבו לשמים, ואין מקבלים מהם לחומת ירושלים ולא לאמת המים שבה שנאמר ולכם אין חלק וזכרון בירושלים.

רדב"ז הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:

[ח] עכו"ם שהתנדב לבדק הבית וכו'. פ"ק דערכין תני חדא עכו"ם שהתנדב נדבה לבדק הבית מקבלין ממנו ותניא אידך אין מקבלין א"ר אילא א"ר יוחנן לא קשיא הא בתחלה הא בסוף ופירש ז"ל בתחלה אין מקבלין מהם אבל אם קבלו מקבלין ואין מחזירין כלומר יעמדו בקבלתם:

כלומר, רש"י על מסכת ערכין מסביר כמו הפרשנים בסוגייתנו, אולם הרמב"ם מסביר, שהפירוש של הביטוי "בסוף" בדברי ריש לקיש ורבי יוחנן הוא "בדיעבד", ורבי יוחנן פוסק שכן מקבלים מהם בדיעבד וזה כלול בדברי הרמב"ם "ואם לקחו אין מחזירים לו".

וכן ב"כסף משנה":
כסף משנה הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:
ורבינו מפרש שמ"ש הא בתחלה הא בסוף היינו לומר הא בתחלה הא בדיעבד ורש"י פירש בע"א [=בעניין אחר].

אם אפשר היה לומר שהרמב"ם סובר, שכך משמע בירושלמי לעומת הבבלי ניחא, אבל לא נראה שיש הבדל בין הבבלי והירושלמי, ולא ברור מה הביא את הרמב"ם להסביר בגמרא באופן שונה מרש"י.
לפי הרמב"ם משמעות המילה "בסוף" - בדיעבד, ולפי רש"י - אחרי שנבנה הבית [בסוף - מאוחר מבחינת זמן]

והרמב"ם פוסק כרבי יוחנן - זה מוסכם ומובן.

קרעדיט: תוכנת "גמראור", עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

קען א בחור זיין א שליח ציבור אויף מוסף?

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 5:06 pm

מסכת שקלים (דף ג' ע"ב) תנן בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו התחילו למשכן, את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים, בהא דאין ממשכנין את הקטנים מבאר הרע"ב שם אפילו הביא שתי שערות, כל שהוא פחות מבן עשרים אין ממשכנין, וכ"כ התפארת ישראל בכל שהוא פחות מכן עשרים קרוי קטן ואפילו הביא ב' שערות.

תוס' אין מסכת ברכות (דף כ"ו ע"א) שרייבט אז תפלת שמו"ע פון מוסף איז נאר אלץ ונשלמה פרים שפתינו, ומשום כך אין לה תשלומן דעבר זמנו בטל קרבנו, איצט איז די שאלה צו פחות מבן עשרים קען צו גיין דאווענען פאר'ן עמוד תפילת מוסף, אויב ער איז ניט מחוייב אין שקלים האט ער דאך ניט קיין שייכות מיט א קרבן מוסף אויב אזוי זאל ער ניט קענען מוציא זיין אחרים ידי חובתם.

און שו"ת שערי דעה (ח"א ס' ז') שטייט בפירוש דלכתחילה יש להיזהר שלא להוריד בתפילת המוספין לפני התיבה פחות מבן עשרים, ומהא טעמא נשים פטורות מזה אזוי אויך פסק'נט רע"א אין חידושי ר"ע איגר או"ח (ס' קנ"ו) דנשים פטורות מתפלת מוסף אין נאמען פון שו"ת בשמים ראש המיוחס להרא"ש (ס' פ"ט), און אזוי פסק'נט ער אויך אין שו"ת רע"א (ס' ט') עיי"ש, אויך די תורה תמימה (פ' כי תשא) שרייבט אין לאיש פחות מבן עשרים שנה לעבור לפני התיבה בתפילת המוספין להוציא את הציבור והוא דבר חידוש ונפלא מאוד וצ"ע רב עכ"ל. ומשולש בכתובים בס' חינא דחיי (ס' פ"ח) דאין לו לפחות מבן עשרים לעבור לפני התיבה לתפילת מוספין להודיע אחרים כדי לצאת ידי כל הדיעות, ורק אם עבור אין מורידין אותו עיי"ש.

כדי צו פארענטפערן די מנהג אז מען לאט יא פחות מבן עשרים זיין א שליח ציבור, וועלען מיר מקדים זיין וואס די גרויסע גאון הרה"ג ר' שלמה הכהן מווילנא זצ"ל ברענגט אין זיין ספר שו"ת בנין שלמה אופן קשיא פונעם מגן אברהם נשאלתי למה כתב הטור והרב ב"י בשו"ע לומר פרשת עולה ואח"כ פרשת וחטאת והלא קיימ"ל במס' זבחים (דף ד' ע"א) דחטאת קודם לעולה, ברענגט ער פון הגאון החסיד מורינו רפאל הכהן אב"ד דק"ק האמבורג זצ"ל בעל דעת קדושים, אז די גמרא זאגט אין מסכת פסחים (דף נ"ט ע"ב) דכל כמה דכהנים לא אכלו בשר, בעלים לא נתכפרו דתניא ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שבכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין קומט אויס אז די אכילת הקרבנות איז א חלק פונעם כפרה, וזהו פשוט דהאמירה אינו נחשב כאילו אכלי הכהנים, וויבאלד די כהנים ווערען ניט זאט דורכן אמירת הקרבנות, און דערפאר זאגען די פרשת החטאת אינו מכפר כפרה גמורה כמו חטאת בפועל, וועגען דעם האט מען מתקן געווען צוזאגען פרשת העולה פאר'ן פרשת החטאת, ווייל עס איז כליל לה' אין מיט דעם פשט איז ער מסביר די נוסח וואס מיר זאגען ימים נוראים ותערב לפניך עתירתנו אנא רחום וכו' השם שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים, וואס איז די לשון וסדר העבודה, היינט איז בכלל ניט דא קיין עבודה, וואלט באדארפן צו שטיין והעבודה לירושלים, נאר פשט איז אזוי אין אנהייב בעטען מיר ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן אז די תפילת פון די עבודת הקרבנות זאלען נתקבל ווערען אבער אפילו מיר זענען מקריב דורך ונשלמה פרים שפתינו פעלט אבער די סדר פון די קרבנות ווייל מיר זאגען דאך אלץ די קרבן עולה פאר'ן קרבן חטאת, און אין די בית המקדש איז דאך געווען להיפך ערשט האט מען מקריב געווען די חטאת אין דערנאך די עולה דערפאר בעטען מיר השב לציון ערך וואס יאמלאט וועט טאקע וסדר העבודה וועל מען מקריב זיין די קרבנות אויפן ריכטיגן סדר, אזוי ברענגט די בנין שלמה דעם פשט אין נאמען פונעם דעם קדושים אין שרייבט דכעין זה תמצא בהקדמה לשו"ת תשובה מאהבה. לפי"ז קומט אויס אז ביי די תפילת מוספין פון ר"ח ומועדים וימים נוראים וואס צום ערשטע דעמאנט מען די עולה אין דערנאך ווען מען זאגט ומנחתם ונסכיהם ענדיגט מען ושעיר לכפר, קומט אויס איז דאס ניט ממש דומה לקרבנות פונעם בית המקדדש קען א פחות מבן עשרים זיין די שליח ציבור, אבער יו"ט סוכות וואס מען האט מקריב געווען די עולה פאר'ן חטאת ווי די גמרא דרשנ'ט דכתיב בהו כמשפט וכמשפטים און אויך לגבי שבת וואס שבת איז מען נאר מקרבי עולות איז די תפילת מוסף דומה ממש צו די קרבנות פונעם בית המקדש וואלט מען אפשר יא גדרפט מקפיד זיין צו די שיטות וואס האלטן אז מען זאל ניט צושיקען א פחות מבן עשרים לתפילת מוסף אלף שליח ציבור.

אבער למעשה איז די גאנצע ענין ניט אזוי פשוט ווייל הרה"ג ר' יצחק שמעלקיש אין שו"ת בית יצחק (או"ח ס' י"ז אות ב') אין הרה"ג יצחק אלחנן אין ספר באר יצחק (או"ח ס' כ' ענף ג') אין שו"ת מהר"ם שיק (או"ח ס' ד') פרעגען אופן סברה פונעם רע"א ווייל אויב מען נעמט אן אז די אלע וואס האבען ניט געגעבען קיין שקלים צום בית במקדש זיינען פטור פון תפילת מוסף א"כ גם כהנים ולויים למ"ד דאינם חייבם בשקלים, זאלען זיין פטור פון תפילת מוסף, וואס דאס איז לכאורה ניט שייך צוזאגען.

אין ספר עמודי אור ברענגט א הפלא'דיגע ראי' אז א לוי איז מחויב בתפילת מוסף פון א גמרא אין מסכת סוכה (דף נ"ג ע"א) אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה וכו' שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה, משם לקרבן מוסף, ומשם לתפילת המוספין, און ר' יהושע בן חנניה זאגט דארט רש"י אז ער איז געווען א לוי זעהט מען אז לויים דאווענען אויך תפילת מוסף אפי' זיי זענען ניט געווען מחיוב אין מחצית השקל ועוד חזון למועד.

קרעדיט: הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 23, 2014 10:01 am

קודם א יישר כח הרב הקושר פאר די ווערטפולע העתקות און ענינים נפלאים וואס מיר ווערן דא געוואור, תזכו למצוות

קושר כתרים האט געשריבן:מסכת שקלים (דף ג' ע"ב) תנן בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו התחילו למשכן, את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים, בהא דאין ממשכנין את הקטנים מבאר הרע"ב שם אפילו הביא שתי שערות, כל שהוא פחות מבן עשרים אין ממשכנין, וכ"כ התפארת ישראל בכל שהוא פחות מכן עשרים קרוי קטן ואפילו הביא ב' שערות.


באמת איז דאס א מחלוקת אין די מפרשים צו עס מיינט טאקע א קטן אונטער בן כ' (אזוי האלט דער גאון ואחריו התק"ח ודעימיה, וכ"כ הרע"ב) אנדערע האבן נישט די גירסא אזוי נאר קטן מיינט טאקע א קטן שלא הביא ב' שערות, איי דער פסוק מבן עשרים שנה? דאס גייט ארויף אויף די תרומת אדנים.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 23, 2014 10:07 am

קושר כתרים האט געשריבן: הרה"ג ר' שלמה הכהן מווילנא זצ"ל ברענגט אין זיין ספר שו"ת בנין שלמה אופן קשיא פונעם מגן אברהם נשאלתי למה כתב הטור והרב ב"י בשו"ע לומר פרשת עולה ואח"כ פרשת וחטאת והלא קיימ"ל במס' זבחים (דף ד' ע"א) דחטאת קודם לעולה, ברענגט ער פון הגאון החסיד מורינו רפאל הכהן אב"ד דק"ק האמבורג זצ"ל בעל דעת קדושים, אז די גמרא זאגט אין מסכת פסחים (דף נ"ט ע"ב) דכל כמה דכהנים לא אכלו בשר, בעלים לא נתכפרו דתניא ואכלו אותם אשר כפר בהם מלמד שבכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין קומט אויס אז די אכילת הקרבנות איז א חלק פונעם כפרה, וזהו פשוט דהאמירה אינו נחשב כאילו אכלי הכהנים, וויבאלד די כהנים ווערען ניט זאט דורכן אמירת הקרבנות, און דערפאר זאגען די פרשת החטאת אינו מכפר כפרה גמורה כמו חטאת בפועל, וועגען דעם האט מען מתקן געווען צוזאגען פרשת העולה פאר'ן פרשת החטאת, ווייל עס איז כליל לה' אין מיט דעם פשט איז ער מסביר די נוסח וואס מיר זאגען ימים נוראים ותערב לפניך עתירתנו אנא רחום וכו' השם שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים, וואס איז די לשון וסדר העבודה, היינט איז בכלל ניט דא קיין עבודה, וואלט באדארפן צו שטיין והעבודה לירושלים.

נאר פשט איז אזוי אין אנהייב בעטען מיר ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן אז די תפילת פון די עבודת הקרבנות זאלען נתקבל ווערען אבער אפילו מיר זענען מקריב דורך ונשלמה פרים שפתינו פעלט אבער די סדר פון די קרבנות ווייל מיר זאגען דאך אלץ די קרבן עולה פאר'ן קרבן חטאת, און אין די בית המקדש איז דאך געווען להיפך ערשט האט מען מקריב געווען די חטאת אין דערנאך די עולה דערפאר בעטען מיר השב לציון ערך וואס יאמלאט וועט טאקע וסדר העבודה וועל מען מקריב זיין די קרבנות אויפן ריכטיגן סדר, אזוי ברענגט די בנין שלמה דעם פשט אין נאמען פונעם דעם קדושים אין שרייבט דכעין זה תמצא בהקדמה לשו"ת תשובה מאהבה. לפי"ז קומט אויס אז ביי די תפילת מוספין פון ר"ח ומועדים וימים נוראים וואס צום ערשטע דעמאנט מען די עולה אין דערנאך ווען מען זאגט ומנחתם ונסכיהם ענדיגט מען ושעיר לכפר, קומט אויס איז דאס ניט ממש דומה לקרבנות פונעם בית המקדדש קען א פחות מבן עשרים זיין די שליח ציבור, אבער יו"ט סוכות וואס מען האט מקריב געווען די עולה פאר'ן חטאת ווי די גמרא דרשנ'ט דכתיב בהו כמשפט וכמשפטים און אויך לגבי שבת וואס שבת איז מען נאר מקריב עולות איז די תפילת מוסף דומה ממש צו די קרבנות פונעם בית המקדש וואלט מען אפשר יא גדרפט מקפיד זיין צו די שיטות וואס האלטן אז מען זאל ניט צושיקען א פחות מבן עשרים לתפילת מוסף אלף שליח ציבור.



הערליך!

איך געדענקט אז דער חשק שלמה ביים סוף פון איינע פון די מועד מסכתות (אולי מס' סוכה) ברענגט בשם זיין ברודער רבי בצלאל זצ"ל אן אנדערער זאך איבער דעם חטאת קודמת לעולה, (רש"י זאגט דאך לא הקדימה הכ' אלא "למקראה" והדברים עתיקים אז ביים זאגן זאגט מען עולה קודם לחטאת) דער ווילנאר דיין האט געטייטש ושם נעשה ונקריב לפניך קרבנות חובותינו "תמידים כסדרם, ומוספין כהלכתם" פארוואס ביי תמידין זאגט מען כסדרן און ביי מוספין כהלכתן? נאר ווייל די תמידים זאגן מיר ביים דאווענען אינעם זעלבן סדר ווי מען האט עס מקריב געווען אין ביהמ"ק אבער די מוספין שמועסט מען דאך אז דאס זאגן מיר פארקערט, ווען משיח וועט קומען וועלן מיר אבער נישט אזועי מקריב זיין נאר טאקע "ומוספין כהלכתן" ודו"ק.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט