וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)
1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.) 2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.) 3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.) 4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:) 5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)
מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)
1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.) 2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.) 3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.) 4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:) 5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)
בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)
מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)
1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.) 2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.) 3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.) 4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:) 5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)
בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)
מיללער האט געשריבן:וויפיל זאכן קענט איר אויסרעכענען וואס ווערט דערמאנט צוויי אדער מער מאל אינעם ערשטן פרק ממס' פסחים (כמובן אין הכוונה בסוגיא אחד כמו הענינים דבסוגיא רחס"ה שחוזרין ונשנין כמ"פ)
1. יוחנן חקוקאה (ג: וי"ג.) 2. חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות וכו' (ד: ט.) 3. משקה סרוח - שניהם דברי רב אשי אבל בענינים חלוקים (י"ח. כ.) 4. אין ביעור חמץ אלא שריפה (ה: י"ב:) 5. אין הכרעה שלישית מכרעת (יג. כ"א.)
בו ביום. - א) ליום שמינו את ר"א בן עזריה. ב) ביום שגזרו הי"ח דבר בעליית חנניה בן חזקי' בן גרון (י"ח. - י"ט:)
אביסל בדרך צחות: אין חוששין לחולדה... א) תרנגולת מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה (דף ח:) ב) אין חוששין שמא גיררה חולדה (דף ט)
שמי קורה. א) ב' שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה (דף ח:). ב) ככר בשמי קורה (דף י:)
איך ווייס נישט אויב עס באלאנגט דא איך האב נעכטן באמערקט אז די דברי המתחיל "ומוכרו" לנכרי איז אנדערש ווי אין די משנה "ומוכר" לנכרי האט עס א ספעציעלע באדייט, אדער עס איז א געווענליכע זאך ???
מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')
אויב איך מעג אויסכאפן... אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי... ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:
מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')
אויב איך מעג אויסכאפן... אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי... ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:
ער זאגט אויף דעם וואס ר' יהודא (לפי גירסתו, שאינו גורס "בן בתירא") אסר'ט כותח 30 טעג פאר פסח, אז דאס גייט א לשיטתו פון ר' יהודא אז "אין ביעור חמץ אלא שריפה" און דאס איז אפילו נאך פאר'ן זמן איסורו.
ענטפערט די רש"ש: "אז די כח החמימות פון דעם וואס עס ווערט נתעכל במיעיו האט א דין שריפה"!
איי מען מעג נאר פארברענען מיט 'עצים' (לפי שיט' הרש"ש במס' שבת): "קען זיין בדרך רחוק אז א מענטש האט אויך א דין ווי עצים "האדם עץ השדה"...!
כדי נאכצוקוקען עס איז מיר געווען אינטערסאנט
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא:(שבת קד.) בלאג - מיינע ארכיוון
מיללער האט געשריבן:אינעם ידיעות אשכול וועט כבוד מכובדינו הרב נאטרוליסט ברויכן צאמנעמען וויפיל בעלי חיים האבן שוין זוכה געווען צו ווערן דערמאנט אין פסחים ביז היינט; חולדה, ברדלס, חזיר, כלב, וכו')
אויב איך מעג אויסכאפן... אינעם היינטיגן שיעור דף כא. איז דא אין רש"י פרישע צוויי... ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא חזי ליה. שאין דרכה להצניע, אבל חיה כגון חולדה ונמיה וחתול דרכן להצניע:
אחרון אחרון חביב, פונעם עכבר האט מען פארגעסן.
ביעתותא דגמלים כגדי מסנקן כזנב הלטאה ברש"י דף ג: דכתיב בכבש האליה תמימה צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתיב השערים והתבן לסוסים ולרכש בי דגים אין צריך בדיקה עגלת בקר שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ככר בפי נחש שור הנסקל