חידות וידיעות על דפי השיעור - מסכת פסחים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
חידות וידיעות על דפי השיעור - מסכת פסחים
איך עפן דעם אשכול מיוחד ווי חברי השיעור זאלן אריינשרייבן אינטעראסנטע ידיעות וואס מ'טרעפט אין די דפים וואס ווערן געלערנט במסגרת תורתך שעשועי, דאס זעלבע אויף צו שטעלן חידות להגדיל תורה ולהאדירה, כידוע האט דער ענין פון מחדד זיין חידות א כח אז איידי דתמיהי מידכרא.
איך וועל גיין פתיחה מיט א חידה וואס א א איד א תלמיד חכם האט מיר געפרעגט וואס דער תירוץ געפונט זיך אין איינע פון די ערשטע פופצן בלאט פון מס' פסחים.
וזו צורתה: היכי תימצי אז כלל ישראל זאל מקריב זיין א "קרבן ציבור" און דער קרבן זאל זיין א "שלמי נדבה"?
איך וועל גיין פתיחה מיט א חידה וואס א א איד א תלמיד חכם האט מיר געפרעגט וואס דער תירוץ געפונט זיך אין איינע פון די ערשטע פופצן בלאט פון מס' פסחים.
וזו צורתה: היכי תימצי אז כלל ישראל זאל מקריב זיין א "קרבן ציבור" און דער קרבן זאל זיין א "שלמי נדבה"?
נאטרוליסט האט געשריבן:כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן.
גערעכט! ובלשון רש"י ז"ל דף י"ג ע"ב:
ואינו קדוש. ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו:
עס קומט אויס א געוואלדיגע חידוש אז בעצם איז נאר דא איין סארט שלמי ציבור און דאס זענען די כבשי עצרת אבער דאס זענען שלמי חובה וקדשי קדשים, דא אויפאיינמאל קען ווערן א שלמי נדבה בציבור, איז די שאלה צו עס בלייבט א דין קדשי קדשים אדער עס ווערט קדשים קלים? דאכציך אז עס איז נישט דא קיין קרבן ציבור קדשים קלים (קרבן פסח איז נאר בא בכנופיא אבער האט נישט קיין שם קרבן ציבור און תמידין ומוספין זענען אדער עולות אדער חטאות).
בעצם איז דער דין פון רש"י נישט מוסכם לויט אלע ראשונים, דער רמב"ם אין פי' המשניות תחילת מס' זבחים האלט אז ביי קרבנות ציבור שנשחטו שלא לשמן איז עס עלו לשם חובה, ויש בזה אריכות.
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
שמעלקא טויב האט געשריבן:נאטרוליסט האט געשריבן:חידה ב':
במשנה, הוסיף ר"ע ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת.
מה יהי' הדין של השמן לגבי הדלקתו בנר (של מתכת) שנטמא במת עצמו?
לכאו' ראשון לטומאה, וכי משקין נעשו אב הטומאה?!
עי' בתוס' דף י"ז ד"ה רביעי בקודש שאוכלין ומשקין המוגעין במת עצמו (ולכאורה כן הדין במתכת שנגע במת) נעשים אב הטומאה רק לטמאות אוכלין ומשקין ולעשותן ראשון לטומאה אבל לא לטמא אדם וכלים. ולפי"ז יש לחקור אם לפי עדותו של רבי עקיבא אם נמנעו להדליק השמן בנר שנגע בהמת עצמו, אם גם בזה הקילו לעשות מפסול אב הטומאה או שרק לענין לעשות ראשון לטומאה הקילו.
וועט מען ווארט אויף כבוד הרב נאטרוליסט זאל אנטשיידן זיין שאלה וחידה
-
- שר העשר
- תגובות: 44
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 04, 2013 3:36 pm
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
שמעלקא טויב האט געשריבן:אינטערסאנט.
ישר כח מיללער
זה דא לשון הערוה"ש (סעיף י'):
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=526
-
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3447
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 8:10 pm
- לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער
מיללער האט געשריבן:נאטרוליסט האט געשריבן:כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן.
גערעכט! ובלשון רש"י ז"ל דף י"ג ע"ב:ואינו קדוש. ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו:
עס קומט אויס א געוואלדיגע חידוש אז בעצם איז נאר דא איין סארט שלמי ציבור און דאס זענען די כבשי עצרת אבער דאס זענען שלמי חובה וקדשי קדשים, דא אויפאיינמאל קען ווערן א שלמי נדבה בציבור, איז די שאלה צו עס בלייבט א דין קדשי קדשים אדער עס ווערט קדשים קלים? דאכציך אז עס איז נישט דא קיין קרבן ציבור קדשים קלים (קרבן פסח איז נאר בא בכנופיא אבער האט נישט קיין שם קרבן ציבור און תמידין ומוספין זענען אדער עולות אדער חטאות).
בעצם איז דער דין פון רש"י נישט מוסכם לויט אלע ראשונים, דער רמב"ם אין פי' המשניות תחילת מס' זבחים האלט אז ביי קרבנות ציבור שנשחטו שלא לשמן איז עס עלו לשם חובה, ויש בזה אריכות.
דאס איז אן אלטער חידה וואס מיין זיידע ז"ל פלעגט פרעגן די אינגעלייט/בחורים, מען זאגט יעדן טאג "זבחי שלמי ציבור", וועלכער קרבן איז "שלמי ציבור"?
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
רש"י זאגט אויף דף ט"ו ע"ב ד"ה מחלוקת בשש אויף חמץ: אין לך טומאה גדולה מזו
מיט דעם איז מיר פארענטפערט געווארן וויאזוי גלייכט מען צו די עובדא פון ר' יהושע מיט'ן חביות בגת ווי דער הולך לאיבוד גייט צו טומאה צו תרומת חמץ וואס דער הולך לאיבוד איז לשריפה, פארט נישט טומאה.
נאר וויבאלד ס'וועט אריינקומען דער זמן איסור וועט דאך עס זיין חמץ בפסח וואס אין לך טומאה גדולה מזו, איז עס טאקע דער זעלבער הולך לאיבוד ווי דער חביות בגת.
מיט דעם איז מיר פארענטפערט געווארן וויאזוי גלייכט מען צו די עובדא פון ר' יהושע מיט'ן חביות בגת ווי דער הולך לאיבוד גייט צו טומאה צו תרומת חמץ וואס דער הולך לאיבוד איז לשריפה, פארט נישט טומאה.
נאר וויבאלד ס'וועט אריינקומען דער זמן איסור וועט דאך עס זיין חמץ בפסח וואס אין לך טומאה גדולה מזו, איז עס טאקע דער זעלבער הולך לאיבוד ווי דער חביות בגת.
שמעלקא טויב האט געשריבן:רש"י זאגט אויף דף ט"ו ע"ב ד"ה מחלוקת בשש אויף חמץ: אין לך טומאה גדולה מזו
מיט דעם איז מיר פארענטפערט געווארן וויאזוי גלייכט מען צו די עובדא פון ר' יהושע מיט'ן חביות בגת ווי דער הולך לאיבוד גייט צו טומאה צו תרומת חמץ וואס דער הולך לאיבוד איז לשריפה, פארט נישט טומאה.
נאר וויבאלד ס'וועט אריינקומען דער זמן איסור וועט דאך עס זיין חמץ בפסח וואס אין לך טומאה גדולה מזו, איז עס טאקע דער זעלבער הולך לאיבוד ווי דער חביות בגת.
יעצט פארשטייסטו די טובה פון איבערחזר'ן, זאכן וואס מבאמערקט נישט ביים ערשטן מאל ווערן פלוצים ליכטיג ביים קומענדיגן מאל ובפרט מיט פרישע ידיעות פון די קומענדיגע צוואנציג בלאט.
מי כעמך ישראל
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
מיללער האט געשריבן:נאטרוליסט האט געשריבן:קשיא:
היכי תימצא לכו"ע דמדאורייתא משקין לא יקבלו טומאה. (אפי' לר"ע)
ברוך שובך, איר זענט אונז נאך שולדיג אן אנטשיידונג לגבי הדלקת שמן בנר של מתכת שנגע במת.
טעיתי. השאלה אכן משתייך כאן. אבל התשובה שאוכל/משקין לא ראויים להיות עליהם טומאת אב הטומאה, מכיון שאינם נטהרים במקוה, אינה מבורר בסוגיין בהדיא. - ואתכם הסליחה.
בנוגע די נייע חידה רעדט איר באופן וואס די משקה איז נוגע באב הטומאה?