אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

די אחראים: יאנאש,אור המקיף,אחראי,געלעגער

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

לכאורה מילת כינוי שם יסודו בלשון ארמי ואין לו שייכות עם כן בנות צלפחד דוברות/כנים אנחנו, ולא עם כוונה (ושמא גם כוונה מלשון ארמי?)
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

קרעמער האט געשריבן:לכאורה מילת כינוי שם יסודו בלשון ארמי ואין לו שייכות עם כן בנות צלפחד דוברות/כנים אנחנו, ולא עם כוונה (ושמא גם כוונה מלשון ארמי?)


קרעמער ידידי תסלח לי,
לא כן למדנו מדברי הרד"ק בספרו השרשים, מילת כינוי הוא לשה"ק מלשון 'אכנה', אה"נ אין לו שייכות עם כן בנות צלפחד.

כן, כנים, נכון, מכון, תכון, הכן, כוננו, הכל משורש אחד.

כוונה, לא נמצא בהרד"ק ובזה לכאורה צדקת שיסודתו מהררי ארמית.
אטעטשמענטס
70.jpg
70.jpg (17.88 KiB) געזען 4742 מאל
68.jpg
68.jpg (109.73 KiB) געזען 4302 מאל
בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2655
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בני היכלא »

לעצט פארראכטן דורך בני היכלא אום מיטוואך אפריל 09, 2008 3:12 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2874
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלעקסיי »

אידיש ענגליש, ומה עם לשון הקודש?
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.
אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2874
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלעקסיי »

יש פה מי שיש לו המכתב הישן הנודע שנכתב בלשון הלצי בלשון הקודש/אידיש, כגון ביצה-אתמול (אייערנעכטן) וכדומה, בשלימות???
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

מדברי רשיז"ל (סוכה י"ד ע"א) ד"ה בשלמא למאן דאמר כו' יוצא לי ד"הכנה" מלשון את הכיור ואת "כנו".

וז"ל: בשלמא למאן דאמר - האי בססן היינו שהתיר אגדן של עומרין, לשון מתבוססת בדמיך (יחזקאל טז) מתגוללת, כלומר כיון שהתיר אגדן השבלין מתגוללין בגורן, לפי שנוחין להתפזר, או לשון כנה, דמתרגמינן ואת כנו וית בסיסיה, (שמות ל) כלומר הכנו לדשן:

ואבקש מהחברים שיחיו שיגידו לי אם הבנתי דבריו כהוגן.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

קערמער,

מציטוטך נראה שהבנת דברי רשיה"ק על בוריים וזה מתאים עם מה שהבאתי מהרד"ק בספר השרשים ש'הכנה' ו'כן' הכל משורש אחד.
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

מיללער והמסתעף;
כוונה, מכוון וכו' מיסוד כלויוטן שבלשון ארמית 'כיון דלא משתכח ביה מזונא מה ברכתא אשתכח ביה' בזוה"ק, ובלשון חזל פעמים אין מספר.
פירושו: 'פונקט' ווי מען טרעפט נישט מזונא.



מקור: פטריה (מקור: קרעמער בשם באבילון..)
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 10, 2009 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאיר »

להחזיר העטרה ליושנה!
הלא זה זמן מזמנים טובא שאשכול זה מונח באשפה, רצוני לומר בעפר, הנקרא בלשון אידיש פארשטויב"ט, והזמן גרמא להעלותה על פי בקשת חברינו היקר "חידוש נפלא".

ויישר כח מיוחד לחברינו "פארשלאפן" שעל ידו עלה ונתעלה אשכול זה על במתי הנעלה, על ידי שנתן לינ"ק לאשכול זה באשכול אחר, המקום יהא בעזרו לעד ולנצח נצחים, עדי נזכה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, אמן כן יהי רצון.
אלץ-ווייסער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אלץ-ווייסער »

שמעתי מחכם אחד שהמציא שלשון הגמ' "אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום" (עירובין נ"ו) אינו ממקור ארמי או לשה"ק בעצם, שבלה"ק אין אומרים "נופלת" אלא על דבר שנפל ארצה. ויתן שמזה נובע הלשון באידיש "די זון געפאלט".
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אלץ-ווייסער האט געשריבן:שמעתי מחכם אחד שהמציא שלשון הגמ' "אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום" (עירובין נ"ו) אינו ממקור ארמי או לשה"ק בעצם, שבלה"ק אין אומרים "נופלת" אלא על דבר שנפל ארצה. ויתן שמזה נובע הלשון באידיש "די זון געפאלט".


כעת עולה בזכרוני המילים 'לשון נופל על לשון' כנראה שגם זה הוא אותה נפילה.
יידישיסט
שר חמש מאות
תגובות: 618
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 13, 2008 10:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישיסט »

לשון נופל על לשון תמצא ברש"י על הפסוק "יפת אלקים ליפת" בפרשת נח, ולא ראי נפילה זו כנפילה זו. אך מה שנמצא לרוב בספרי ימי הביניים ואחריהם מילת נפילה במקום "חלות" כמעט אין ספק שאך תרגום הוא מן החלות ביידיש.
אליהו
שר מאה
תגובות: 231
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליהו »

"עברית" לא עברה שיפורים אלא להיפך.
עיינו בגראמאטיק
אליהו
שר מאה
תגובות: 231
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

לשוחרי לשון הקודש בני ארץ ישראל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליהו »

הכנס השלישי של שוחרי הלשון פסח סט

בס"ד
הכנס השנתי השלישי של שוחרי לשון הקודש
יתקיים ביום שני י"ט בניסן התשס"ט בשעה 14:00
בבית הכנסת אהל משה בשכונת סנהדריה המורחבת, ירושלים.
לקבלת פרטים על הכנס, ניתן לפנות ל: [email protected]
פֶה סח מדויק, שמח וכשר!
טופס למעוניין להרצות בכנס הלשוני תשס"ט
שים לב:
זמן ההרצאה: עד עשר דקות!
יש להגיש טופס זה לכתחילה עד מוצ"ש הגדול סט

1. השם והתואר/תפקיד שבו אני מעוניין שיציגו אותי בכנס: _________________________

2. התחו(מי)ם בלשון העברית שבהם אני עוסק/מתמחה: __________________________

3. שעה מועדפת להרצאה (אם אין עדיפות, להשאיר ריק): ________

4. נושא ההרצאה: ______________________________

5. תקציר ההרצאה (5 - 15 משפטים):
יידישיסט
שר חמש מאות
תגובות: 618
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 13, 2008 10:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישיסט »

כתבתי לעיל:
אך מה שנמצא לרוב בספרי ימי הביניים ואחריהם מילת נפילה במקום "חלות" כמעט אין ספק שאך תרגום הוא מן החלות ביידיש.


לא שמתי לבי ללשון הגמרא שהובאה כאן "אין תקופת ניסן נופלת". כיון שלשון הגמרא היא הרי מקור קדום לה, ולשון חכמים יקרא לה.
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35242
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

לאור בקשת חברינו היקר הרב ר' כפתור שליט"א אני מעלה האשכול הדין.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

לאור העלאת האשכול ע"י חבירינו היקר הרב מיושן שליט"א אני מגיב פה.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
קנעפעל
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 19, 2007 4:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קנעפעל »

כבוד הרב "עיף"/ "ישן קצת" (פארשלאפן) שליט"א
מאד יפה מה שעשית, its very nice of you
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

רצון שובר ברזל (מתורגם מאידיש)
אם יש רצון יש דרך (מתורגם מענגליש)
אליהו
שר מאה
תגובות: 231
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליהו »

אעתיק כאן דיון לאחרונה
שאלה:
שלום לכם,
ברצוני לברר מהו הבדל המשמעות (אני מניח שקיים הבדל כזה שכן
במלבי"ם מצאתי ביאור להבדלי משמעויות בין מילים אחרות)
בין המילים איתי, עימי, עימדי
ובין המילים עצמי, אני, אנוכי
אם בידכם תשובה או הפניה לתשובה, אשמח לקבלה.
בברכה,
אני מפנה שאלה זו לכמה חברים,
אבל ברור שיש הבדל בין אני ועצמי, וזה לא היה צריך לשאול.
אליהו
תשובת א. דרך המלבי"ם "לרדוף" אחרי משמעות במילים נרדפות, וכן הגר"א ואוה"ח, יותר מרש"י
אבל רד"ק וראב"ע ומצ"ד לא חוששים מלפרש ש'כפל במילים שונות' ופעם כתבתי שכן טוב ללמד תשב"ר לע"ד

תשובת ב. גם אני מסכים עם דעת ליאור. בקשר לגר"א אינני יודע מה הסיבה שפירש כך, אולי הושפע כהמלבי"ם.
אבל בקשר למלבי"ם ברור שהיתה כאן סיבה אפולוגטית, באותה תקופה רווחה תפיסה שהסתכלה על העברית כשפה נחשלת. מצד אחד חסרים בה מילים רבות, ומצד שני יש שפע של נרדפים - בעוד שמספיק אחד מהם.
טענה זו היא כמובן טענה מצחיקה: מי קבע את הקריטריונים לשפה? דווקא בימי הביניים התגאו הערבים בכך ששפתם מכילה הרבה מאוד נרדפים [דבר היעיל לשירה מאין כמוהו] וראו בכך סימן לעליונות השפה הערבית, וגם המתווכחים עמהם חששו בכובד ראש לטענתם.
בזמן המלבי"ם היתה באופנה תפיסה אחרת, והמלבי"ם נזקק להתמודד עמה, וכנראה גם - או בעיקר - בגלל זה טען בנחרצות שלכל נרדף יש משמעות מיוחדת [הראשון שהתחיל עם זה היה רנה"ו, ר' נפתלי הירץ וויזל שהמלבי"ם מזכירו לעתים בכתביו בראשי תיבות.].
בדרך כלל אין להסברים האלו שורש, זולת היותם רעיונות נאים לדרוש.

תשובת ג. לענ"ד הפשט הפשוט הוא כמלבי"ם והגר"א, שלא יתכנו מלים נרדפות בתנ"ך - לכפל ענין במלים שונות (ודלא כראב"ע).

בשפה שהתפתחה זה שיש מלים נרדפות לכאורה מראה על עושר של השפה, אך לא כן לשון הקודש שבתנ"ך, איננה פרי התפתחות אלא כל מלה מחושבת ובאה להביע את ההבדלים. הגר"א בפרושו למשלי ובעוד מקומות מסביר בצורה עקבית את כפל הענין. וכן המלבי"ם בכל התנ"ך ובספריו.

לפי הראב"ע אין כל טעם לחפש הבדלים.

כלומר: עצם זה שבצורה שיטתית אפשר להסביר את ההבדלים בין המלים לאורך כל התנ"ך, מוכיח שיש הבדל בין המונחים.

על הראב"ע יקשה למה לכפול הענין מבלי כל תוספת? אין הרי מלים מיותרות בתנ"ך.

תשובת ב. מדוע אתה מגדיר זאת כ'שיטת הראב"ע'? זו שיטת כל המפרשים עד המלבי"ם והגר"א, הם המחדשים.
אתה באמת חושב שכל מילה בתנ"ך היא מקורית - ישר מהבורא? הלא יש הרבה מקרים של התפתחויות והשאלות והרחבות.

תשובתי: בתורה שבעל פה למדנו לדייק מכל תג ומאידך דיברה תורה כלשון בני אדם.
רש"י מסביר בוארא למה חוזרים הפסוקים של הקל וחומר "איך ישמעני פרעה" בגלל שהפסיק בעניין היחוס.
זו סיבה מספקת לחזרת ענינים שלמים? ברמת הפשט כן.
האם ישעיה באומרו גוי חוטא עם כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים התכוון לרבע את התוכחה
או שיש הדרגה גם בעוצמת החטא וגם במעמד העם, גוי עם זרע בנים.
והאם כפל העניין במילות שונות באה להעיר על פירוש העניין או רק הפירוש המקומי של הפסוק?
מסתבר שלפחות ברוב המקרים יש בכפילות תוספת עוצמה גם כשלעצמה וגם בגיוון הביטוי.
אליהו
חרמש בקמה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חרמש בקמה »

בפסוק "ואיך ישמעני פרעה" באמת שואל שם גם ראב"ע בסמוך למה יש פרשה סתומה אחרי פסוק ויהי ביום דבר.
ויש יישוב, שלפני מתן תורה, היה "ספר ה'", ובו כתב ה' את היחוס של כלל ישראל. וזהו כוונת משה ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.
ושם בספר ה' בסדר יחוסם היה כתוב "אלה ראשי בית אבותם" וגו' ובעמדו בפרק יציאת מצרים, נכתבו שם הפסוקים הללו וכוונת התורה היתה להביא מספר ה' את הלשון "הוא אהרן ומשה" וכן שאר הלשונות השייכים לכאן, ואחר כך עזבה התורה את המשך סדר היחוס שאינו שייך לכאן. ומה שהביאה התורה את ראשית סדר יחוסם מראובן והלאה, זה מפני שלמטרת הבאת הפסוקים השייכים והקשורים לכאן, היה צורך להתחיל מראשית הפרשה (גם ספר ה' מחולק בפרשיות).
ועל פי זה נפלו רוב הקושיות והעמימות מפסוקים אלו.
אוועטאר
משה פאלאפל
שר חמש מאות
תגובות: 504
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 21, 2010 12:59 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משה פאלאפל »

שוועמל האט געשריבן:ימים עברו ירחים חלפו, האשכול הכה נחוץ לנו לשעבר כמעט ונשתכחה כהיום. במקומו, התרחב הדיון על שפת האידיש המדוברת, אין לך יום שאין אשכולתו מרובה מחבירו בתגובות בנושא האידיש או יידיש כפי שמעט רוצים לקרותו, היום הוא זארעח, ולמחר הוא מיללער (כוכב חדש) בני היכלא או כסיפין, הם מנצלים את הזדמנותם האנונימית לבטא ערך או להגיב בכל צורה שהיא על כל מה שעולה על רוחם בענין.

יהיה מעניין לשמוע את חוויות הגולשים אחרי סיכום של האשכולות עד היום, מה הועילו לנו? האם נודעת משהו? ברור שיש כמה פוטנציאלים בין הדברים פה ושם, אבל לצערינו לא כל אחד מסוגל לחדור לעומק הכוונה ולקבל את המקסימום בצורה מלאה. יש כמה הבוטים על אשכולות כגון אלו כמין מציץ ועובר, ויש בואים לראות הבדיחות, יש שלא פותחים כליל, ויש גם הלומדים היפך כוונה. אז יש לעשות אחת ולתמיד 'מה נשתנה?' מלשון משנה כלומר 'מה נשנה פה עד הלום?


אל תיקחו ללב, רק להעלות את האשכול על העל

מאיר האט געשריבן:להחזיר העטרה ליושנה!
הלא זה זמן מזמנים טובא שאשכול זה מונח באשפה, רצוני לומר בעפר, הנקרא בלשון אידיש פארשטויב"ט, והזמן גרמא להעלותה על פי בקשת חברינו היקר "חידוש נפלא".

ויישר כח מיוחד לחברינו "פארשלאפן" שעל ידו עלה ונתעלה אשכול זה על במתי הנעלה, על ידי שנתן לינ"ק לאשכול זה באשכול אחר, המקום יהא בעזרו לעד ולנצח נצחים, עדי נזכה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, אמן כן יהי רצון.
farshlufen האט געשריבן:לאור בקשת חברינו היקר הרב ר' כפתור שליט"א אני מעלה האשכול הדין.

נראה שיש ביקוש להעלות אשכול זו מפעם לפעם, אז הנה הוא.
אליהו
שר מאה
תגובות: 231
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 02, 2009 8:37 am

נחושת נחושה נחוש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אליהו »

מגליון בחוקותי עא

יעקב עציון נחש נחוש ונחושת נחושה

"וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה" (ויקרא כו, יט)

"אתה משקר במצח נחושת". רבים מדוברי העברית יקמטו מצחם בתמיהה לשמע משפט כעין זה – אך זהו פירושו של המשפט "אתה משקר במצח נחושה".
המילה נחושה הינה חלופה ל"נחושת", המופיעה בלשון השירית שבמקרא. הפעם הראשונה שבה אנו פוגשים אותה היא בפרשתנו, שלא בטובתנו. בניגוד לברכה "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" – מוזהרים אנו שאם נפר את הברית יתקיים בנו: "וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה". השמים נדמים לברזל המונע ירידת גשמים, והארץ נמשלת לנחושת החוסמת את הצמחים מלהציץ ולתת פרי. וכך מבאר אונקלוס בתרגומו: "ואִתֵין ית שְׁמַיָּא דעלויכון תַּקיפין כְּבַרְזלא [א"ה: כצ"ל! לא פרזלא בפ"א. א.ל.] מלאחתא מטרא, וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין" (= ואתן את השמים שעליכם חזקים כברזל מלהוריד מטר, ואת הארץ שתחתיכם חסינה כנחושת מלעשות פרי).
הביטוי "מצח נחושה" מקורו בנבואת ישעיהו, האומר לעם: "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" (פרק מ"ח). עורפו של העם מושווה כאן לגיד ברזל, והמצח מדומה לעשוי נחושת.
המצח נתפס כמקום שבו מתגלות העזות והחוצפה – שכן המעז פניו זוקף את מצחו ואינו משפילו, בניגוד לאדם המקבל מרות וכופף ראשו בהכנעה. כך נאמר למשל בתחילת ספר יחזקאל, כשמודיע ה' לנביא כי העם לא יקבלו את דבריו ברצון: "וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ כִּי אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי, כִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח וּקְשֵׁי לֵב הֵמָּה" (פרק ג').
בשרי נחוש
הצירוף "מצח נחושה" הוא אפוא צירוף סמיכות, שעניינו מצח של נחושת. ברם, בשל סיומת הה"א נתפסה המילה "נחושה" כשם תואר ממין נקבה, כמו "חלושה" או "חמושה", וכך החלו לומר בדורות האחרונים "החלטה נחושה", "פעולה נחושה" וכדומה.
א"ה: המילה נְחוּשָׁה מופיעה לפעמים בוי"ו אחרי הלמ"ד, ולפעמים ללא וי"ו; אין השי"ן דגושה בשום מקום. לו הייתה דגושה – מילה זו הייתה שם עצם ללא ספק, עתה יתכן שהיא שם עצם על משקל מלוכה ויתכן שהיא בינוני פעול, או תואר.
מכל מקום שימוש מילה זו במקרא מראה על שם עצם. א.ל.

לפני כ-60 שנה פנה עולה חדש שעבד כמורה בארץ למדור "עברית כהלכה" בעיתון 'דבר', ושאל: "אבקש מכם לברר אם נכון לומר 'החלטה נחושה' שאנו שומעים כאן בארץ". בעל המדור, ד"ר יצחק פרץ, מלמד סנגוריה בתשובתו על לשון העם:
"אמנם נכונה טענתם של המערערים לגבי משמעה של המילה 'נחושה' בתנ"ך, שאינה אלא שם עצם מקביל ל'נחושת'; אבל אין בזה כדי לאסור את השימוש את השימוש בשם התואר 'נחוש', 'נחושה', בלשון ימינו". ד"ר פרץ סומך תשובתו במובאה מהמקרא, שלדבריו מלמדת כי כבר בעברית העתיקה גזרו מן הנחושת שם תואר כדי לבטא קושי וחוזק. איוב במענהו שואל בייאושו: "מַה כֹּחִי כִי אֲיַחֵל, וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי - אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי, אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ" (פרק ו יב).
הנה, טוען פרץ, כבר במקרא ישנו התואר "נחוש" שעניינו קשה כנחושת – וטבעי אפוא לומר גם "החלטה נחושה" וכדומה.
ברם, יש שהסבירו שגם ה"נחוש" שבאיוב הוא כינוי חלופי לשם העצם, הנחושת. בארמית נקראת הנחושת "נְחָש", ואף בערבית עד היום: נחאס. רגליים לדבר אפוא שאף הנחוש שבאיוב פירושו נחושת, ושיעור הדברים הוא אפוא – "האם כוח אבנים כוחי, אם בשרי נחושת?". כך הבין למשל ר' אברהם בן עזרא, שכתב בפירושו לפרשת תרומה (שמות כ"ה ג) על המילה נחושת: "ותי"ו נחשת נוסף, כי מצאנו 'נחשת ממורט' (מלכים א ז מה). ובלא תי"ו: 'אם בשרי נחוש'". ראב"ע סובר שיסוד הנחושת אף בעברית הוא נחש או נחוש, ומוכיח דבריו מלשון הזכר של התואר "ממורט", שעניינו מלוטש וממורק.
התופעה שבאה לביטוי בביטוי "מצח נחושה", שהחל דרכו כצירוף סמיכות של שני שמות עצם אך נתפס כשם ותואר, אינה ייחודית לביטוי זה. תופעה דומה מתרחשת למשל בעברית שלנו, שבה ניתן לשמוע פעמים רבות אנשים המדברים על "החלק הארי" של דבר מה. "חלק הארי" הוא כמובן צירוף סמיכות שעניינו החלק של הארי (תרגום הביטוי האנגלי "lion's share", על יסוד משל ממשלי איזופוס שבו נטל האריה את חלקו ואת חלק חבריו בארוחה משותפת). [א"ה: מודעת זאת שידידנו סופר הסת"ם ר' אליהוא שאנון נר"ו טרח למצוא תחליפים ממקורותינו לביטויים נוכריים רבים, וכל שכן לאותם שמקורם בנצרות. ל"חלק הארי" הוא מציע: "עשר ידות ב-"; מנה אחת אפיים; רובו ככולו. ראוי ביותר להשתדל להשתמש בביטויים מהמקורות, כך לשוננו תהיה יותר נקייה. א.ל.] ברם, בשל סיומת היו"ד נתפסה המילה "הארי" כשם תואר, וכך ניתן לשמוע ולקרוא על "החלק הארי". באופן דומה, ניתן למצוא כיום צורות כגון "המצח הנחושה".
לעומת זאת, בספרים מן הדור הקודם עדיין היו שתיארו החלטה חזקה ונחרצת על ידי שימוש בסמיכות, כדרך המקרא. כך לדוגמה: "...ימי עמידת היישוב על נפשו בגבורה ובעוז רוח, מתוך החלטת נחושה לא לזוז מעמדותיו" (מתוך הספר "הקרן המחנכת" מאת ברוך בן יהודה, 1952). כשם שאומרים "רצון ברזל" ו"כוח פלדה", כך ניתן לומר גם "החלטת נחושה".
לימים, לאחר שרווח השימוש בתארים "נחוש" ו"נחושה", נגזרה מהם גם התכונה המופשטת "נחישות" – שבה נעשה שימוש לרוב בארצנו, הן בהקשרי ברכה והן בהקשרי קללה.
יהודה השבויה, ישראל המשוחררת
בשנת תשי"ח, לקראת חגיגות העשור להקמת מדינת ישראל, הונפקו מטבעות מיוחדים לציון הארוע על ידי "ועדת העשור". מצידו האחד של המטבע, שנקרא "מדליית השחרור", הופיע תבליט המטבע "IVDEA CAPTA", יהודה השבויה, שהנפיקו הרומים כביטוי להשפלתו וכיבושו של העם בימי החורבן. מצידה השני של המדליה נכתב "ISRAEL LIBERATA", ישראל המשוחררת, ובעברית: "עשור לחרות ישראל, תשי"ח" – ותמונת האישה השבויה והבוכייה תחת הדקל הוחלפה בשמחת אם בתינוקה ובנטיעת עץ.
תחילה נעשו המדליונים זהב – אך אלו יועדו למכירה רק בחו"ל או לתיירים שלהם כסף זר. לאחר שנשמעה דרישה ציבורית למכירת המטבעות גם לאזרחי המדינה, החליטה הוועדה הממונה ליצור מטבעות ארד דומים ולמוכרם לציבור. ואכן, נוצקו 25,000 מטבעות ונמכרו לציבור – כשמובטח שמיד לאחר המכירה תושמד הגלופה של המטבע "כדי להבטיח את נדירות המדליון".
דא עקא, ב'מעריב' בי"ב סיון תשי"ט מכריז העמוד הראשון של העיתון: "ועדת העשור הבטיחה ארד – ונתנה נחושת". העיתונאי אורי דן גילה כי על אף שפורסם שהמטבעות ייוצרו מארד, הם הוכנו מנחושת נקייה מתוצרת הארץ. בידיעה פורסמה גם תגובת מנהל הוועדה, שאמר: "עד עכשיו לא ידעתי שיש הבדל בין ארד לבין נחושת. לא הייתה כל כוונה להטעות את הציבור".
ואמנם – מקור המילה ארד אינו אלא בנחושת. הארד אינו נזכר במקורותינו הקדומים (אם נוציא מהחשבון את צעיר בניו של בנימין, אַרְד). במילונו של אליעזר בן יהודה נמצאת ליד הערך ארד ההגדרה הבאה: "מתכת, תערובת נחושת בעופרת. והשתמשו במילה זו בהעיתונים, ונהוגה אצל המדברים עברית בא"י". משפט אחרון זה משמש דרך כלל במילונו של ב"י כקוד לכך שהוא עצמו חידש את המילה (וכפי שמסומן בצד הערך).
באין מילה עברית למתכת הנקראת ברונזה, טבעו את המילה ארד, שכן הוא לא התבסס על מילה עברית קיימת או קרובה, אלא על מילה אכדית – "אורודו". ברם, ישנם הסבורים שה"אורודו" שימש בעבר לא בהוראת ברונזה אלא כנחושת טהורה – ולפיכך אכן אין הבדל בין הנחושת העברית ל"אורודו" האכדית.
***
כך או כך, נסיים בפסוק המתייחס גם הוא לנחושת שבאדמת הארץ - אך הפעם בהקשר של עושר וברכה: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם... אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת".
אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7788
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ווינקל »

כפי הבנתי, האשכול הזה מיוחד להתרגל לכתוב בלשון הקודש, אכן גם כשלשון ארמי מובלע בתוך הדברים, מתקבל ברצון.

וזהו הסיבה שפתחתי התגובה, אך כדי שלא להשאיר התגובה בקצרה כל כך, אכתוב מה שעלה בדעתי באותו רגע ממש, בתר דא אתחרתנא בהון, שהרי אינני מרוצה שאף אחד ידע מה שאני מחשב, ובהיותי בזה, א"א לי לכתוב רק מה שאני מסכים שאחרים ידעו, ואכן יש בכאן כמה וכמה מאנשים היודעים אותי, גם בשמי מערסתי, ואם אכתוב בכאן מה שחשבתי, יתכן והם יקראו אותו, וידעו מה שחשבתי, וזה היפך כוונתי. לכן לא אכתוב כאן כלל מה שעלה במחשבה קדומה, רק מה שעלתה על אתר, בהיותי כותב על מאשין הזה הנקרא קיבאורד בלע"ז.

ובזה אסיים בברכת הדיוט, יהא רעווא מן קדם רבון עלמין שהמקום הזה ירבה בכבוד שמים, והוא ישלח ברכה והצלחה לכל העוסקים ומסייעים למקום הנכבד הזה, להציל הרבה אנשים כשרים מראיות אסורות וממעשים בישין ולישנא בישא, ולשמח את ישראל על טהרות הקודש, עבגו"צ במהרה דידן, אמן.
אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1672
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יגעתי ומצאתי »

ווינקל האט געשריבן:כפי הבנתי, האשכול הזה מיוחד להתרגל לכתוב בלשון הקודש, אכן גם כשלשון ארמי מובלע בתוך הדברים, מתקבל ברצון.

וזהו הסיבה שפתחתי התגובה, אך כדי שלא להשאיר התגובה בקצרה כל כך, אכתוב מה שעלה בדעתי באותו רגע ממש, בתר דא אתחרתנא בהון, שהרי אינני מרוצה שאף אחד ידע מה שאני מחשב, ובהיותי בזה, א"א לי לכתוב רק מה שאני מסכים שאחרים ידעו, ואכן יש בכאן כמה וכמה מאנשים היודעים אותי, גם בשמי מערסתי, ואם אכתוב בכאן מה שחשבתי, יתכן והם יקראו אותו, וידעו מה שחשבתי, וזה היפך כוונתי. לכן לא אכתוב כאן כלל מה שעלה במחשבה קדומה, רק מה שעלתה על אתר, בהיותי כותב על מאשין הזה הנקרא קיבאורד בלע"ז.

ובזה אסיים בברכת הדיוט, יהא רעווא מן קדם רבון עלמין שהמקום הזה ירבה בכבוד שמים, והוא ישלח ברכה והצלחה לכל העוסקים ומסייעים למקום הנכבד הזה, להציל הרבה אנשים כשרים מראיות אסורות וממעשים בישין ולישנא בישא, ולשמח את ישראל על טהרות הקודש, עבגו"צ במהרה דידן, אמן.

אתחרתנא צ"ל אתחרטנא ודוק.
מערסתי צ"ל מעריסתי.
והם יקראו אותו, אין הלשון נכון, ונראה נכון לכתוב והם יקראו זאת.
שהמקום הזה ירבה? שבמקום הזה יתרבה ודוק.
שרייב תגובה

צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”