שמות הפרשיות של החומשים בלשון רש"י ושאר ראשונים
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
שמות הפרשיות של החומשים בלשון רש"י ושאר ראשונים
יש אתי ליקוט של שמות הפרשיות בלשון רש״י המפוזרים בכל התלמוד, אמרתי לההנות את הרבים.
בתחלה שמות החומשים ואחר כן הפרשיות.
אם לא מצאתי ברש״י חפשתי בתוס׳ ושאר ראשונים.
רש"י ותוס' רגילין לקרוא הסדרה בלשון "פרשה".
ור"ן ריטב"א בלשון "סדר״.
לא מצאתי על כל סדרה, מי שיש בידו להוסיף יבוא ויוסיף.
בספר ואלה שמות = מגלה ז א, יבמות ד א, סוטה לו ב.
בספר תורת כהנים דהיינו ויקרא = חגיגה ו ב.
ספר תורת כהנים = יבמות כ א.
ספר ויקרא קידושין לג א.
ספר וידבר = יומא סח ב, שם עד א, שבת קטז א.
ספר אלה הדברים = יומא עד א.
משנה תורה = מגלה ז א.
[בראשית = בגמרא תענית כו א "קורין בראשית" וברש"י "בפרשת בראשית", מוסב על פרשה ראשונה שבבראשית]
נח = סנהדרין קיא א.
לך לך = (תוס' שבת קלה ב).
וירא = (תוס' הרא"ש קידושין עד א).
וישלח = (תוס חולין צב ב, תוס' הרא"ש סוטה יג א).
בתחלת ואלה שמות = סוטה לו ב.
וארא = פסחים צט ב, סנהדרין קיא א.
בא = פסחים ה ב.
בא אל פרעה = (רבינו יונה על הרי"ף ברכות ב ב).
ויהי בשלח פרעה = סוכה מה א.
ויהי בשלח = סוטה יג ב.
יתרו = זבחים קטז ב.
ואלה המשפטים = יבמות קא א, בבא קמא פד ב, סנהדרין ס א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקחו לי תרומה = ברכות נה א, מנחות כח א.
ואתה תצוה = פסחים נט א, יומא ה א, מגלה ל א, מנחות נ א, ערכין טז א.
כי תשא = ברכות נה א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקהל = חגיגה י ב, זבחים מז א.
פקודי = (תוס' יומא ו א).
אלה פקודי = (תוס' זבחים נט ב, תוס' מנחות כא ב).
ויקרא = הוריות ז ב, שם ח א\ב, זבחים מד ב, חולין קלא א.
צו את אהרן = פסחים ג א, שם טז ב, יומא ה ב, מנחות ד א, שם יד א.
צו = זבחים פב א.
ויהי ביום השמיני = עירובין כח א, זבחים נה א.
אשה כי תזריע = (תוס' זבחים ה א, מנחות ד ב).
מצורע = (תוס' נזיר מד ב).
זאת תהיה = (תוס' מנחות ד א, מאירי חולין קמ א).
אחרי מות = יומא יח א, סנהדרין נה א, זבחים מ א.
קדושים תהיו = יבמות נד ב, סנהדרין נה א, שם סז ב, שם פו א, מכות טז ב, זבחים כח א, מנחות יא ב.
אמור אל הכהנים = יומא סח ב, מגלה כד א, נדה מא ב, (ר"ן נדרים עח א).
אמור = סנהדרין פג א.
בהר סיני = בבא מציעא סא ב.
בחקתי = ערכין יד ב.
אם בחקתי = (תוס' בבא בתרא פח ב).
במדבר סיני = שבת קטז ב, בבא בתרא קכא ב.
במדבר = (תוס' בבא בתרא פח ב).
נשא = עירובין ב ב, סוטה לג ב, בבא קמא סג ב, שבועות מט א, זבחים מד ב, מנחות כז א, חולין קלא א.
בהעלותך = פסחים ו ב.
שלח לך אנשים = שבת סח ב, קלז א, יומא מד א, סוטה לב ב, מכות יג ב, הוריות ה א, שם ז א\ב.
שלח לך = יבמות ט א, קידושין לז א, סנהדרין סא ב, שבועות ז ב, שם יא ב, זבחים מה א, שם צ ב, שם קיא א.
ויקח קרח = מנחות ט א, שם כח א.
קרח = זבחים מד ב.
זאת חקת התורה = פסחים יט ב.
בלק
פנחס = שבת כא ב, פסחים עז א, יומא סב ב, מגלה כט ב, סנהדרין קי א, שבועות ב א, מנחות מה ב, שם נ א.
פנחס (ר"ן נדרים עח א).
ראשי המטות = (ר"ן נדרים עח א).
מטות = (תוס' בבא בתרא פח ב).
אלה מסעי = זבחים נד ב.
דברים
ואתחנן = (ר"ן ותוס' נדרים לח א).
והיה עקב = (תוס' גיטין ב א, בבא בתרא צ ב).
ראה = פסחים ה ב.
שופטים ושוטרים = עבודה זרה ח ב.
כי תצא = (תוס' קידושין לג ב, מנחות מא ב, ריטב"א בבא מציעא נט ב).
והיה כי תבוא = בבא בתרא פט א.
אתם נצבים= (תוס' בבא בתרא פח ב, רבינו יונה על רי"ף ברכות לו א, ר"ן סנהדרין צט א).
וילך = (תוס' בבא בתרא פח ב).
שירת האזינו = ראש השנה לא א
האזינו = (רי"ף מגלה יב א, תוס' מגלה לא ב, ר"ן סנהדרין צט א).
וזאת הברכה = (גמרא מגלה לא א, רשב"א יבמות סא ב).
בתחלה שמות החומשים ואחר כן הפרשיות.
אם לא מצאתי ברש״י חפשתי בתוס׳ ושאר ראשונים.
רש"י ותוס' רגילין לקרוא הסדרה בלשון "פרשה".
ור"ן ריטב"א בלשון "סדר״.
לא מצאתי על כל סדרה, מי שיש בידו להוסיף יבוא ויוסיף.
בספר ואלה שמות = מגלה ז א, יבמות ד א, סוטה לו ב.
בספר תורת כהנים דהיינו ויקרא = חגיגה ו ב.
ספר תורת כהנים = יבמות כ א.
ספר ויקרא קידושין לג א.
ספר וידבר = יומא סח ב, שם עד א, שבת קטז א.
ספר אלה הדברים = יומא עד א.
משנה תורה = מגלה ז א.
[בראשית = בגמרא תענית כו א "קורין בראשית" וברש"י "בפרשת בראשית", מוסב על פרשה ראשונה שבבראשית]
נח = סנהדרין קיא א.
לך לך = (תוס' שבת קלה ב).
וירא = (תוס' הרא"ש קידושין עד א).
וישלח = (תוס חולין צב ב, תוס' הרא"ש סוטה יג א).
בתחלת ואלה שמות = סוטה לו ב.
וארא = פסחים צט ב, סנהדרין קיא א.
בא = פסחים ה ב.
בא אל פרעה = (רבינו יונה על הרי"ף ברכות ב ב).
ויהי בשלח פרעה = סוכה מה א.
ויהי בשלח = סוטה יג ב.
יתרו = זבחים קטז ב.
ואלה המשפטים = יבמות קא א, בבא קמא פד ב, סנהדרין ס א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקחו לי תרומה = ברכות נה א, מנחות כח א.
ואתה תצוה = פסחים נט א, יומא ה א, מגלה ל א, מנחות נ א, ערכין טז א.
כי תשא = ברכות נה א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקהל = חגיגה י ב, זבחים מז א.
פקודי = (תוס' יומא ו א).
אלה פקודי = (תוס' זבחים נט ב, תוס' מנחות כא ב).
ויקרא = הוריות ז ב, שם ח א\ב, זבחים מד ב, חולין קלא א.
צו את אהרן = פסחים ג א, שם טז ב, יומא ה ב, מנחות ד א, שם יד א.
צו = זבחים פב א.
ויהי ביום השמיני = עירובין כח א, זבחים נה א.
אשה כי תזריע = (תוס' זבחים ה א, מנחות ד ב).
מצורע = (תוס' נזיר מד ב).
זאת תהיה = (תוס' מנחות ד א, מאירי חולין קמ א).
אחרי מות = יומא יח א, סנהדרין נה א, זבחים מ א.
קדושים תהיו = יבמות נד ב, סנהדרין נה א, שם סז ב, שם פו א, מכות טז ב, זבחים כח א, מנחות יא ב.
אמור אל הכהנים = יומא סח ב, מגלה כד א, נדה מא ב, (ר"ן נדרים עח א).
אמור = סנהדרין פג א.
בהר סיני = בבא מציעא סא ב.
בחקתי = ערכין יד ב.
אם בחקתי = (תוס' בבא בתרא פח ב).
במדבר סיני = שבת קטז ב, בבא בתרא קכא ב.
במדבר = (תוס' בבא בתרא פח ב).
נשא = עירובין ב ב, סוטה לג ב, בבא קמא סג ב, שבועות מט א, זבחים מד ב, מנחות כז א, חולין קלא א.
בהעלותך = פסחים ו ב.
שלח לך אנשים = שבת סח ב, קלז א, יומא מד א, סוטה לב ב, מכות יג ב, הוריות ה א, שם ז א\ב.
שלח לך = יבמות ט א, קידושין לז א, סנהדרין סא ב, שבועות ז ב, שם יא ב, זבחים מה א, שם צ ב, שם קיא א.
ויקח קרח = מנחות ט א, שם כח א.
קרח = זבחים מד ב.
זאת חקת התורה = פסחים יט ב.
בלק
פנחס = שבת כא ב, פסחים עז א, יומא סב ב, מגלה כט ב, סנהדרין קי א, שבועות ב א, מנחות מה ב, שם נ א.
פנחס (ר"ן נדרים עח א).
ראשי המטות = (ר"ן נדרים עח א).
מטות = (תוס' בבא בתרא פח ב).
אלה מסעי = זבחים נד ב.
דברים
ואתחנן = (ר"ן ותוס' נדרים לח א).
והיה עקב = (תוס' גיטין ב א, בבא בתרא צ ב).
ראה = פסחים ה ב.
שופטים ושוטרים = עבודה זרה ח ב.
כי תצא = (תוס' קידושין לג ב, מנחות מא ב, ריטב"א בבא מציעא נט ב).
והיה כי תבוא = בבא בתרא פט א.
אתם נצבים= (תוס' בבא בתרא פח ב, רבינו יונה על רי"ף ברכות לו א, ר"ן סנהדרין צט א).
וילך = (תוס' בבא בתרא פח ב).
שירת האזינו = ראש השנה לא א
האזינו = (רי"ף מגלה יב א, תוס' מגלה לא ב, ר"ן סנהדרין צט א).
וזאת הברכה = (גמרא מגלה לא א, רשב"א יבמות סא ב).
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
טאקע א טשאלענדזש....
איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע
איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
שוועמל האט געשריבן:יישר כח גם יחד.
וואס זאגט דאס?
וואס דאס זאגט? אגוטע שאלה, בעיקר אינטערעסאנטקייט, (קענסטאך אוואדע די באקאנטע תירוץ הריני נודר או המקדש אשה על מנת וכו׳).
איך האב באמערקט ווי רש״י רופט אן עטליכע סדרות אנדערש ווי מיר זענען געוואוינט, איז מיר עס געווארן אינטשרעסטינג האביך צוזאמגעשטעלט די רשימה.
געעפנט דעם אשכול האב איך א דאנק די שאלה וואס איינער האט אנגעפרעגט בנוגע פרשת לך לך, ער שרייבט עס איז אים וויכטיג צו וויסן.... ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה.
viewtopic.php?f=17&t=18299
msp האט געשריבן:טאקע א טשאלענדזש....
איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע
ר׳ מנחם שלום
א שיינע הערה
איך האב א געדאנק צו זאגן אז וויבאלד רש״י רופט עס אייביג אן ספר ״וידבר״, יתכן אז מען האט געשריבן וידבר ונשתרבב לבמדבר.
או יאמר, אז פון א שוא צו א פתח און פון א פתח צו א קמץ איז נענטער אויפצוטוישן ווי א שוא צו א צירי.
(אגב, איז דא א ספר שמות וואס מען רופט מיט א צירי)
כמו שציינתי למעלה רופט עס רש״י אן ספר ואלה שמות, נישט שמות גרידא, איז שווערער צו זאגן מיט א צירי. (זיי רופן עס טאקע נאמבערס.. (למספרם).
באמת אמאל ווען די ספרים האבן נאכנישט געהאט נקודות ווייסטו נישט צי זיי האבן עס אפשר טאקע גערופן שמות מיט א צירי.
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
gamyuchad האט געשריבן:msp האט געשריבן:טאקע א טשאלענדזש....
איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע
ר׳ מנחם שלום
א שיינע הערה
איך האב א געדאנק צו זאגן אז וויבאלד רש״י רופט עס אייביג אן ספר ״וידבר״, יתכן אז מען האט געשריבן וידבר ונשתרבב לבמדבר.
או יאמר, אז פון א שוא צו א פתח און פון א פתח צו א קמץ איז נענטער אויפצוטוישן ווי א שוא צו א צירי.
(אגב, איז דא א ספר שמות וואס מען רופט מיט א צירי)
כמו שציינתי למעלה רופט עס רש״י אן ספר ואלה שמות, נישט שמות גרידא, איז שווערער צו זאגן מיט א צירי. (זיי רופן עס טאקע נאמבערס.. (למספרם).
באמת אמאל ווען די ספרים האבן נאכנישט געהאט נקודות ווייסטו נישט צי זיי האבן עס אפשר טאקע גערופן שמות מיט א צירי.
שכוח פאר דיינע הארות
טאקע מסתבר אז אויב מען רופט עס ואלה שמות איז מיט א שוא
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- msp
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18061
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
- לאקאציע: בין גברא לגברא
אין די הקדמה פון ספר שמות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=129
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=129
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
ר' מנחם שלום,
דער ערשטע חלק פון דיין פשעטל האב איך מיר שוין אליין געקלערט אבער דער קשיא פון שמות איז מיר נישט בייגעפאלען.
בד"א פארוואס רופען עס מאנכע ואתחנָן (נון קמוצה) ווען אין פסוק שטייט ואתחנַן (נון פתוחה)?
אויך פארוואס רופט מען עס אָדְר נישט אֲדָר?
נ.ב. ייש"כ גם יחד אויפען הפלא'דיגען ליקוט.
דער ערשטע חלק פון דיין פשעטל האב איך מיר שוין אליין געקלערט אבער דער קשיא פון שמות איז מיר נישט בייגעפאלען.
בד"א פארוואס רופען עס מאנכע ואתחנָן (נון קמוצה) ווען אין פסוק שטייט ואתחנַן (נון פתוחה)?
אויך פארוואס רופט מען עס אָדְר נישט אֲדָר?
נ.ב. ייש"כ גם יחד אויפען הפלא'דיגען ליקוט.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
אז מען רעדט שוין וועל איך פארציילען אן אינטרעסאנטע עובדא. מיין געשוויסטער קינד'ס זיידע פלעגט שטענדיג מקפיד זיין (בפרט ביי ר"ח בענטשען) מען זאל זאגען שבָט, און ער פלעגט צייגען אלץ ראיה דעם פסוק אין זכריה (א' ז') בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט.
סוף איז ער נפטר געווארען כ"ד שבט.
סוף איז ער נפטר געווארען כ"ד שבט.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35431
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
אנעים זמירות האט געשריבן:יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.
יהיה... זאג מיר נישט ביסט משפחה מיט אנעים
בכל פגע הריני מורגל להחזיק האמונה, כי לא נעשה דבר ביד המקרה רק על פי השגחתו יתברך, והריני מתאמץ בתפילה להעביר את רוע הגזירה, ולפיכך הריני מתייחס בקרירות להשתדלות (חזון איש אגרות ח"ב קלב)
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 681
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג נאוועמבער 19, 2009 1:34 pm
- לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם
msp האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז די ראשונים פארטיילען פ' משפטים אין צוויי
איין חלק "ואלה המשפטים" און דער צווייטער חלק "אם כסף תלוה"
אזוי איז משמע אין חינוך כמדומה
ווייל לפי מנהגם פלעגט מען טיילן די פרשה אויף צוויי שבתות אין די יארן וואס ס'קומט אויס ביי אונז אז שבועות איז נאך נשא.
עס איז פארהאן כתבי יד פון רשימות מקומות הקרואים וואס טיילן איין זיבן קרואים פאר משפטים און זיבן פאר אם כסף.
רב טקסט האט געשריבן:msp האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז די ראשונים פארטיילען פ' משפטים אין צוויי
איין חלק "ואלה המשפטים" און דער צווייטער חלק "אם כסף תלוה"
אזוי איז משמע אין חינוך כמדומה
ווייל לפי מנהגם פלעגט מען טיילן די פרשה אויף צוויי שבתות אין די יארן וואס ס'קומט אויס ביי אונז אז שבועות איז נאך נשא.
עס איז פארהאן כתבי יד פון רשימות מקומות הקרואים וואס טיילן איין זיבן קרואים פאר משפטים און זיבן פאר אם כסף.
זייער אינטערעסאנט.
האסט אפשר מקורות אין די ראשונים אויף דעם?
יישר כח
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
בעל דעת האט געשריבן:אנעים זמירות האט געשריבן:יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.
יהיה... זאג מיר נישט ביסט משפחה מיט אנעים
אפילו אויב יא ווייסען מיר דאך אז ער איז מקיים
כשאדם אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ואם רצון הבורא כן 'יהי כן'
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים