שושלת לעכאוויטש-קוידינוב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

שושלת לעכאוויטש-קוידינוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

שב"ק איז דער יו"ד פון כ"ק אדמו"ר הרה"ק ר' חנוך העניך דוב זילבערפארב פון קוידינוב ובוטאשאני זיע"א.

30 יאהר להסתלקותו.
אוועטאר
שמיי_דריי
שר האלף
תגובות: 1308
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 20, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים שרייב טישל ערגעץ ווי אין יודישע וועלט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמיי_דריי »

ווער איז דאס געוועהן, פון אמעריקא?
א חתימה ברויך מען האבן ?
אוועטאר
בןהרחמן
סעקרעטאר
תגובות: 1497
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
לאקאציע: אויפן רעקליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בןהרחמן »

דא זעה איך אז ער ליגט אין בני ברק, און נפטר געווארן ה' אב תשל"ח לפ"ק.
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

איך וייס נישט ווי איהר האט געזען ה' אב, ס'שטייט דארט קלאר ח' אב יום ראשון ה' תשל"ח.
אוועטאר
בןהרחמן
סעקרעטאר
תגובות: 1497
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
לאקאציע: אויפן רעקליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בןהרחמן »

סאיז טאקע געווען א פליטת הקיבאורד איך האב אינזין געהאט צו שרייבן ח' און עס איז ארויסגעקומען א ה'.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

ר' שמואליק,
אפשר גיט איר אביסל מער פרטים איבער דעם קוידנובער רבי און די שושלת?
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35146
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

מיללער, שלום עליכם איר זענט שוין נישט געווען דא.

ביי שמואל'יק איז שוין שבת.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

א. רבי מרדכי יפה מלעכוויטש. צאצא לרבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים". נולד בשנת תק"ב. נלב"ע י"ג שבט תק"ע. תלמיד מובהק לרבי שלמה מקארלין וקיבל גם מרבי ברוך ממעזשיבוזש. נאסר יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי – אך שוחרר מיד. דברי תורתו נלקטו בס' "אור ישרים" ו"תורת אבות". (חתנו: רבי משה מוילייקא). בניו
ב1. רבי נח מלעכוויטש. נולד בשנת תקל"ד. נלב"ע ח' תשרי תקצ"ג. לאחר הסתלקות אביו הסתופף בצל רבי ברוך ממעזשיבוזש. דברי תורתו נלקטו בס' "אור ישרים" ו"תורת אבות". חתנו
ג1. רבי מרדכי (השני) מלעכוויטש. בן רבי משב דוב בנו של רבי אהרן "שותק" אב"ד זשעליחאב. לאחר הסתלקות חותנו הנהיג קבוצה מחסידיו. ענוותן ושפל ברך. נהג לנסוע עם חסידיו אל רבי אהרן מקארלין. בנו
ד1. רבי אהרן מלאביצקי מלעכוויטש. נלב"ע כ"א סיון תרמ"א. חתן רבי פנחס מקאלק בנו של רבי זאב מזשיטאמיר. מנהיג נמרץ שקירב אליו חסידים, חרף המלחמה החריפה של ה"השכלה" שהחלה מתפשטת. בניו
ה1. רבי נח (השני) מלעכוויטש. נלב"ע כ' תמוז תרפ"ב. חתן (בזיוו"ר) רבי ברוך מרדכי מקאידענאוו (לקמן ד2). בנו
ו1. רבי יוחנן מלעכוויטש הי"ד. נהרג ע"י הנאצים בשנת תש"ב. חתן רבי ישכר לייב מסלונים.
ה2. רבי פנחס מלעכוויטש. חתן רבי שמואל מסלונים. נסע לארה"ב וכיהן בה באדמורו"ת. בנו
ו2. רבי אברהם אהרן. בנו
ז1. רבי יהושע מלאביצקי. נולד בשנת תרפ"ב. נלב"ע ט"ז שבט תשמ"ז. חתן רבי יעקב האלבערשטאם מטשאקאווא (צאנז). לאחר נישואיו בארה"ק יצא לארה"ב לכהן בבית מדרשו של אביו. בשנת תשל"א חזר לארה"ק ופשט את אדרת האדמורו"ת והסתופף בצל אדמור"י סלונים.
ב2. רבי אהרן. נלב"ע בחיי אביו בג' שבט תקס"ו. חתן רבי אשר מסטולין. בנו
ג2. רבי שלמה חיים פערלאוו מקאידענאוו. נולד בשנת תקנ"ז. נלב"ע י"ז אב תרכ"ב. חתן רבי דוב משה חתנו של רבי שלמה מקארלין. ביתמותו גדל בבית זקנו רבי אשר מסטולין ולכן אף קרא את שם משפחתו "פערלאוו". זקנו זה הכתירו לרב בטורוב. לאחר הסתלקות דודו רבי נח מלעכוויטש (לעיל ב1) עברו אליו רוב החסידים והחל בהנהגת אדמורו"ת בקאידענאוו. נסע אל הרבה מצדיקי דורו. בניו
ד2. רבי ברוך מרדכי מקאידענאוו. נולד בשנת תקע"ח. נלב"ע ב' דראש השנה תרל"א. חתן רבי שלום מאוזדא. מתמיד עצום וגדול בתורה. תפילתו היתה בהתלהבות בלתי רגילה. שימש כ"נשיא ארץ ישראל לכולל קאידענאוו". בניו
ה3. רבי אהרן מקאידענאוו. נולד בשנת תקצ"ט. נלב"ע כ"ו אלול תרנ"ז. חתן דודו רבי דוב משה (לקמן ד5). הביא את חסידות קאידענאוו לשיא מבחינת כמות ואיכות. נהרו אליו אלפי חסידים. מעט מדברי תורתו נדפסו בס': "זכר צדיק" ובקונטרס "דובר שלום" ו"שיח אבות". כן הוציא לאור את "אור הנערב" לרבי משה קארדבירא בתוספת "נראה אור" משלו. בניו וחתנו
ו3. רבי יוסף מקאידענאוו. נולד בשנת תרי"ד. נלב"ע במינסק כ"ו כסליו תרע"ו. חתן: (בזיוו"ר) דודו-זקנו רבי נח מהורודישץ (לקמן ד3). (בזיוו"ש) נשא את נכדת "היהודי הקדוש" מפשיסחא. הקים ישיבה גדולה בקאידענאוו בשם "תומכי צדק" ועמד בראשה. בניו
ז2. רבי אלטר שלמה חיים מקאידענאוו. נלב"ע במינסק י"ז אייר תרע"ז. חתן רבי אברהם שמואל מברזנא (סטעפין). כיהן כשנה אחת בלבד.
ז3. רבי יעקב יצחק מקאידענאוו. נולד בשנת תרס"ג. אחר הסתלקות אביו, בשמחת הבר מצוה שלו, דבקו בו רבים מהחסידים והכתירוהו לרבם. למגינת לבם נלב"ע לפני נישואיו בפרוץ מגיפת טיפוס במינסק בכ"ח טבת תרע"ט. מדברי תורתו בספר "שיח אבות".
ו4. רבי שלמה חיים מאווריטש. נלב"ע י"ד ניסן תרנ"ז. חתן רבי נחום דובער בן רבי יוסף יצחק מאווריטש (ליובאוויטש). בחיי אביו נתמנה אדמו"ר באווריטש ורבים היו חסידיו.
ו5. רבי נחמיה מקאידענאוו באראנאוויטש. נלב"ע כ"א תמוז תרפ"ז. חתן (בזיוו"ר) דודו-זקנו רבי אברהם אהרן מפוחאוויץ (לקמן ד4). בשנת תרפ"א עבר לבאראנאוויטש. עמד בקשרים גם עם חסידיו שמאחורי מסך הברזל הסובייטי. בניו
ז4. רבי נפתלי. חתן רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא.
ז5. רבי שלום אלטר פערלאוו מקאידענאוו באראנאוויטש הי"ד. נולד בשנת תרס"ד. נהרג ע"י הנאצים בוילנא בו' חשון תש"א. חתן רבי ירחמיאל צבי משעדליץ (פשיסחא).
ו6. רבי משולם זלמן יוסף זילבערפארב מטופורוב הי"ד. בן רבי משה חתנו של רבי חנוך העניך דוב מאלעסק. נולד בשנת תרכ"ט. נספה בשואה בשנת תש"ג. תלמיד זקנו מאלעסק. לאחר נישואיו עבר לגור אצל חותנו. בשנת תרנ"ו חזר לגאליציא ונתקבל לרב בטופורוב, שם כיהן גם באדמורו"ת. הצטיין בקדושתו. זוגתו מרת חיה ברכה הי"ד נעקד"ה בשואה. בניו וחתניו
ז6. רבי חנוך העניך דוב זילבערפארב מקאידענאוו ובאטאשאני. נולד כ"ג ניסן תר"ן. נלב"ע ח' אב תשל"ח. חתן רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא (זלאטשאב). גדל בבית זקנו רבי אהרן (לעיל ה3). בשנת תרע"ו עבר לגור בבאטאשאני שליד מגורי חותנו, ונקרא שם "הרבי מקאידענאוו". משם עבר לבאהריעוו – באסאראביא, בוקארעסט, ובשנת תש"ח עלה לארה"ק והתיישב בתל אביב. בנו ונכדו (בן בתו)
ח1. רבי אהרן זילבערפארב מקאידענאוו ובאטאשאני. ממלא מקום אביו בבית מדרשו שבתל אביב. נלב"ע כ"ג אדר תשנ"ד. בן אחותו
ט. רבי יעקב צבי מאיר ארליך מקאידענאוו. חתן רבי דוב בעריש שפירא מנאראל (לקמן ח2). לאחר הסתלקות דודו רבי אהרן זילבערפארב מקאידענאוו ובאטאשאני (לעיל ח) הוכתר למלאות את מקומו. הקים עוד בימד"ר דקאידענאוו ב"ב וכן כוללי אברכים וישיבה לבחורים ועוד. מו"ל ספרי אבותיו מקאידענאוו.
ז7. רבי מרדכי שלמה חיים הי"ד. חתן רבי אלימלך מיברוב. הוא וזוגתו מרת גיטל הי"ד נעקד"ה בשואה.
ז8. רבי יעקב צבי הי"ד. בן רבי משה עזריאל. הוא וזוגתו מרת שינצה מנוחה הי"ד וכל יו"ח הי"ד נעקד"ה בשואה.
ז9. רבי שלמה תאומים אב"ד קריטניצא הי"ד. הוא וזוגתו מרת שרה הי"ד ובתם הילדה פעריל הי"ד נעקד"ה בשואה.
ז10. רבי דב הי"ד. בן רבי מאיר מקוזלוב. הוא וזוגתו מרת חוה ליבא הי"ד ויו"ח נעקד"ה בשואה.
ז11. רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנאראל. נלב"ע י"ח תמוז תשס"ז. בן רבי דוב בעריש בן רבי שלום אב"ד נאראל. מזקני רבני הדור. ידיו רב לו בהלכה ובתולדות ישראל. בית מדרשו בבני ברק. בנו
ח2. רבי דוב בעריש שפירא מנאראל. מושבו בפלעטבוש – ברוקלין, ניו-יארק.
ה4. רבי שלום מבראהין. נולד בשנת תרי"א. נלב"ע כ"ו חשון תרפ"ו. חתן רבי יוסף מברזנא (סטעפין). מלידה עירו עבר לכהן כרב בברזנא. משנת תר"ן רב בבראהין שבפלך מינסק. מחבר: "דברי שלום" על התורה, "משמרת שלום" – הלכות ומנהגים, "מדרש פנחס החדש", "שם אהרן", "עטרת שלום" ביאור על הזמר "י-ה אכסוף" לזקנו רבי אהרן "הגדול" מקארלין. בנו
ו7. רבי שלמה חיים מבראהין הי"ד. נולד בכסליו תרמ"ז. בשנת תרצ"ד הוגלה לסיביר ושם נלב"ע מעבודת פרך בכפר ליד הנהר לסנא.
ד3. רבי נח מהורודישץ. נלב"ע י' טבת תרס"ד. חתן רבי מרדכי מאוסטילא (נעשכיז).
ד4. רבי אברהם אהרן מפוחאוויץ. אדמו"ר בעיירה פוחאוויץ הסמוכה ללונינעץ. בנו
ה5. רבי משה צבי.
ד5. רבי דוב משה.
ב3. רבי יצחק. היה "בעל מופת" גדול ופועל ישועות, אך לא ניהל אדמורו"ת.


אגב, דער בילד וואס גפינצעך באדע לינק וואס מ'האט געברענגט פרירט, איז נישט דער ציון פון בעל ההילולא (לעיל ז6) נאר פון זאן זון (לעיל ח1).
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

נאכאמאל א יישר כח גדול לידידינו ר' שמואל'יק הי"ו פאר די פרטי הדברים לשושלת לעכאוויץ וקאוידנוב.

שמואל'יק,
די נאווימינסקער רביים שטאמען אויך פון ר' דוב משה חתן ר' שלמה מקארלין, זענען זיי אפשטאמיג פון ר' שלמה חיים פערלאוו (ג2)?
אוועטאר
בןהרחמן
סעקרעטאר
תגובות: 1497
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 27, 2006 1:08 am
לאקאציע: אויפן רעקליינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בןהרחמן »

א גרויסן שכח לידידינו ר' שמואליק פארן אהערשטעלן אזא פונקטליכן גזע היחס, איך האב מיך געדארפט אביסל קאנצעטרירן נישט צו ווערן פארמישט פון אזויפיהל נעמען וואס ווערען דא דערמאנט, געוואלדיג.

אגב, זעה איך ביי אות ז1 איז דערמאנט ר' יהושע מאלביצקי, דאס איז דער פאטער פון הרב סיני מאלעוויצקי וואס איז דא אסאך דרשות און טעיפס פון איהם, אויך האט ר' יהושע נאך א זון אין מאנסי ער איז דאכט זיך מיר לעצטענס געווארן רב צו שיינער איד אין א סלאנים'ער שטיבל אין מאנסי, יעצט זעה איך אז זיי זענען טאקע אייניקלעך פון מהר"ש מסלאנים זי"ע.
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

יא. דער טאטע פון דער הערשטער נאוואמינסקער רבי, איז געווען אן איידעם פון רבי שלמה חיים פערלאוו פון קאידענאוו (ג2).
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

שמואל'יק'יל האט געשריבן:ו6. רבי משולם זלמן יוסף זילבערפארב מטופורוב הי"ד. בן רבי משה חתנו של רבי חנוך העניך דוב מאלעסק. נולד בשנת תרכ"ט. נספה בשואה בשנת תש"ג. תלמיד זקנו מאלעסק. לאחר נישואיו עבר לגור אצל חותנו. בשנת תרנ"ו חזר לגאליציא ונתקבל לרב בטופורוב, שם כיהן גם באדמורו"ת. הצטיין בקדושתו. זוגתו מרת חיה ברכה הי"ד נעקד"ה בשואה.


כבוד ר' שמואליק,
איך בין אביסל צומישט געווארן ביים לייענען דעם שושלת היחס, איר קענט מיר געבן א דירעקטע שלשלת פון ר' משה זילבערפארב זצ"ל חתנו ר' העניך מאלעסק, איז ער געווען אן אייניקל פון לעכאוויטש בא"ב, וויאזוי גיי דער סדר היחס?

נעכטן האב איך געזעהן אין י"ג אורות אז ר' צבי הירש מראזוואדוב בנו של ר' משה מראזוואדוב (ב"ר אליעזר מזיקוב בן הזרע קודש מראפשיץ) איז געווען בזוו"ש אן איידעם ביי ר' משה זילבערפארב הנ"ל (בזוו"ר איז גער געווען אן איידעם ביי ר' יחיאל וואגשאהל מפריסטיק מגזע מרן הנוע"א).
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

הגה"צ ר' שלמה פינחס מאלובציקי איז געווארן רב דחסידי סלאנים פאר דריי יאהר צוריק, ער איז גאר א דערהויבענער יוד, ער פלעגט פארלערנען דער גרעסטער שיעור דף היומי אין סקווער פאר צענדליגע אידן תלמידי חכמים מופלגים, אן איידעם ביי בן הגה"ק משאפראן זצ"ל
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

ר' משה זילבערפארב זצ"ל האר גארנישט געהאט מיט לעכוויטש, נאר זיין זין (לעיל ו6) רבי משולם זלמן יוסף זילבערפארב מטופורוב הי"ד געווען דארט א איידעם און דער סדר איז אזוי:

ו6. רבי משולם זלמן יוסף זילבערפארב מטופורוב הי"ד. חתן
ה3. רבי אהרן מקאידענאוו. בן
ד2. רבי ברוך מרדכי מקאידענאוו. בן
ג2. רבי שלמה חיים פערלאוו מקאידענאוו. בן
ב2. רבי אהרן. בן
א. רבי מרדכי יפה מלעכוויטש.
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

יישר-כח, און וואס איז געווען די יחוס פון ר' משה זילבערפארב זעלבסט? (אויסער דאס וואס ער איז געווען אן איידעם ביי ר' העניך מאלעסק) אויב איך מעג פרעגן
שמואל'יק'יל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 255
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מארטש 25, 2008 8:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמואל'יק'יל »

איך וייס נישט
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

א בילד פונעם קוידינובער רבי פון ב"ב ז"ל (קרעדיט; מתפעל בח"ח)
אטעטשמענטס
untitled.jpg
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27044
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

שמואל'יק'יל האט געשריבן:ה3. רבי אהרן מקאידענאוו. נולד בשנת תקצ"ט. נלב"ע כ"ו אלול תרנ"ז. חתן דודו רבי דוב משה (לקמן ד5). הביא את חסידות קאידענאוו לשיא מבחינת כמות ואיכות. נהרו אליו אלפי חסידים. מעט מדברי תורתו נדפסו בס': "זכר צדיק" ובקונטרס "דובר שלום" ו"שיח אבות". כן הוציא לאור את "אור הנערב" לרבי משה קארדבירא בתוספת "נראה אור" משלו.

אינעם נייעם אפדעיט פון היברו-בוקס איז פארהאן א חיבור 'זכר צדיק' לזכרון האדמו"ר ר' אהרן מקודינוב זצ"ל
http://www.hebrewbooks.org/46804
רבבה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 453
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 20, 2010 11:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך רבבה »

דזאסט למען הידיעה דער קאדינאווער-באטשאנער תל אביבער רבי איז נישט געווען קיין אייניקעל פין דעם ערשטען בעלזער רב .ווייל זיין זיידע
ר' משה חתן הלב שמח איז געווען איין איידעם מזיווג שני של הלב שמח . דיא זילבערפארב זענען ארגינאל פין ראוונא אייניקלעך פין הרה''ק ר'
פינחס מקאריץ . אויך ר' אי''ה בהרה''ק ר' יצחק מסקווירא בזוו''ש געווען איין איידעם בייא דיא זילבערפארב'ס אין ראוונא . אזוי איז בית ראחמאסטריווקא
- ירושלים אויך אייניקלעך פין דיא זילברפארב ווייל ר' דוד בהרה''ק ר' מ''נ מרחמסטריווקא איז געווען איין איידעם פים ראי''ה בר''י מסקווירא פין זוו''ש .
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

ר' משה זילבערפארב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

מיללער האט געשריבן:יישר-כח, און וואס איז געווען די יחוס פון ר' משה זילבערפארב זעלבסט? (אויסער דאס וואס ער איז געווען אן איידעם ביי ר' העניך מאלעסק) אויב איך מעג פרעגן

רבי משה זילבערפארב איז געווען א זון פון רבי אליעזר זילבערפארב מחשובי חסידי טוריסק בעיר ראוונא. מ'האט אים גערופן רבי אליעזר שיינציס.
לכאורה איז ער געווען אן אייניקל פונעם בארדיטשובער רב, לויט ווי הרבנית שפרה מראחמיסטריווקא [בת רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא בזיוו"ש חתן רבי יוסף ב"ר אליעזר זילבערפארב] האט אמאל ביי א געלעגנהייט געזאגט פאר איר אייניקל כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א אז ער איז אן אייניקל פונעם בארדיטשוב'ער רב.
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

זילבערפארב נכדי קאריץ ובארדיטשוב

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

נחוניא האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יישר-כח, און וואס איז געווען די יחוס פון ר' משה זילבערפארב זעלבסט? (אויסער דאס וואס ער איז געווען אן איידעם ביי ר' העניך מאלעסק) אויב איך מעג פרעגן

רבי משה זילבערפארב איז געווען א זון פון רבי אליעזר זילבערפארב מחשובי חסידי טוריסק בעיר ראוונא. מ'האט אים גערופן רבי אליעזר שיינציס.
לכאורה איז ער געווען אן אייניקל פונעם בארדיטשובער רב, לויט ווי הרבנית שפרה מראחמיסטריווקא [בת רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא בזיוו"ש חתן רבי יוסף ב"ר אליעזר זילבערפארב] האט אמאל ביי א געלעגנהייט געזאגט פאר איר אייניקל כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א אז ער איז אן אייניקל פונעם בארדיטשוב'ער רב.

בייגעלייגט איז א הזמנה צו א חתונה פון אן אייניקל פון משפחת זילבערפארב, און עס ווערט דערמאנט אין די יחוס קאריץ און בארדיטשוב
אטעטשמענטס
hadas invitation[1].JPG
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

ר' יוסף מקוידינאוו זצ"ל - כ"ו כסלו תרע"ו

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

שמואל'יק'יל האט געשריבן:
ו3. רבי יוסף מקאידענאוו. נולד בשנת תרי"ד. נלב"ע במינסק כ"ו כסליו תרע"ו. חתן: (בזיוו"ר) דודו-זקנו רבי נח מהורודישץ (לקמן ד3). (בזיוו"ש) נשא את נכדת "היהודי הקדוש" מפשיסחא. הקים ישיבה גדולה בקאידענאוו בשם "תומכי צדק" ועמד בראשה.



היינט נאכט איז די יארצייט פון הרה"ק ר' יוסף מקוידינאוו זצ"ל בן הרה"ק ר' אהרן מקוידינאוו זצ"ל.
בייגעלייגט איז א שטיקל פון א ספר "שארית ישראל" ווי דער מחבר הרה"ח ר' ישראל גארזיצנסקי ז"ל מחשובי חסידי טוריסק - קאזמיר אין שטאט טאמאשוב שילדערט זיין הסתלקות.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
אטעטשמענטס
שארית ישראל עמוד 59.pdf
(41.33 KiB) געווארן דאונלאודעד 258 מאל
אוועטאר
לוי יצחק
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4362
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:20 pm
לאקאציע: זאג אמר רבי בנימין...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לוי יצחק »

דארט שטייט ג' דחנוכה, נישט כ"ו כסליו. וועמענס טעות?
א דאנק פאר אלע וואס טוען אונז אפדעיטן כסדר.
נחוניא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4507
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נחוניא »

לוי יצחק האט געשריבן:דארט שטייט ג' דחנוכה, נישט כ"ו כסליו. וועמענס טעות?

אין יאר תרע"ו איז ב' דחנוכה געווען פרייטיג און ג' דחנוכה איז געווען שב"ק
איז טאקע די שאלה וואס איז די טעות הדפוס. אדער דארף שטיין עש"ק ב' דחנוכה אדער דארף שטיין בש"ק ג' דחנוכה.
לכאורה אינעם ספר "מחשבת נחום" פון זיין איידעם רבי נחום מקאנטיקוזיווא דארף צו שטיין ווען די יארצייט איז.
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5592
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

דער קוידינאווער רבי ר' יוסף האט געהאט צוויי איידימער, ר' חיים משה יהושע שניאורסאן-טווערסקי מטאמאשפיל און דער דערמאנטע רבי נחום ראבינאוויטש מקאנטיקוזווא.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: [email protected]
מורשת חכמי אמעריקא
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”