מיין זוהן ווייזט מיר דעם שבת א רמב"ם הלכות שחיטה פרק ד' הל' י"ז
כשהיו ישראל במדבר לא נצטוו בשחיטת החולין אלא היו נוחרין או שוחטין ואוכלין כשאר האומות, ונצטוו במדבר שכל הרוצה לשחוט לא ישחוט אלא שלמים שנאמר וכו'... אבל הרוצה לנחור ולאכול במדבר היה נוחר
די נושא כלים (מגיד משנה, כסף משנה, רדב"ז) שרייבען אז דער רמב"ם פסקנט אוויא ר"ע כנגד ר' ישמעאל בפרק הכל שוחטין דף כ"ד
האב איך אוהם געוויזען וואס דער משנה ברורה ברענגט און הלכות שבועות או"ח סימן תצ"ד ס"ק י"ב, א טעם פארוואס מען עסט מאכלי חלב
ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה ...וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושים זכר לזה
לכאורה לויט דעם רמב"ם דארף מען ארויס נעמען דער חלק וואס ער שרייבט וועגען שחטן מיט א סכין בדוק.