ר' יעקב לורבערבוים מליסא - החות דעת - כ"ה אייר (אדר) תקצ"ב

[הרבטייטעלבוים]

ר יעקב "מאור הגולה" מליסא בן ר' משה יעקב.

שמעתי שהשם משפחה היה לובערבוים

מחבר ספרים;
מקור חיים - הל' פסח, ואו"ח
חות דעת - יו"ד
קהלת יעקב - אבן העזר
נתיבות המשפט - חו"מ
תורת גיטין- הל' ומס' גיטין
מי נדה - על מס' נדה
בית יעקב - מס' כתובות
צרור המור- שיר השירים
אמרי יושר - רות
פלגי מים -איכה
תעלומות חכמה - קהלת
מגילת סתרים - מגילת אסתר
נחלת יעקב- על התורה
נחלת יעקב ח"ב -שו"ת וסוגיות הש"ס
דרך החיים - הלכות בקיצור לפשוטי עם
מעשה ניסים - הגדה של פסח

ער האט מתפלל געווען, אז זיינע ספרים זאלען פארקויפט ווערן פאר ביליג, אז יעדער זאל קענען נהנה זיין דערפון, סאיז דא עפעס א לשון אויפן דרך החיים, אז ער האט נישט געוואלט עס זאל קאסטען מער ווי (סכום)פרוטות,
און למעשה האט מען רוב ספרים אריינגעדריקט צוזאמען מיט אנדערע למשל שו"ע, חמש מגילות מקראות גדולות, סידורים, (הרב פארשריבען בשיעור היום) ממילא ווען מען קויפט שוין די ספרים צאלט מען ממש גארנישט צו פאר זיינע ספרים, ושמע מינה אז זיינע תפילות זענען אנגענימען געווארען

[מיללער]

ר יעקב "מאור הגולה" מליסא בן ר' משה יעקב.

שמעתי שהשם משפחה היה לובערבוים

שם משפחתו היה לורברבוים, יש נכדים באח"ב עד היום בשם הזה.

ראה לדוגמא דף השער של ספר 'דעת ומזימה' שחבר נכדו ר' משולם זלמן לורברבוים מו"ץ בזאלקווא בן בנו ר' מרדכי יהודא.

[ישלהוסיף]

א דאנק פאר אראפ ברענגען די פולע רשימה פין אלע זיינע ספרים.

[הרבטייטעלבוים]

אינעם ערשטען בלעטל און ויאלמשה ברענגט ער דעם חות דעת כידוע

[ישלהוסיף]

אינעם ערשטען בלעטל און ויאלמשה ברענגט ער דעם חות דעת כידוע

וואס ווילסטו זאגען מיט דעם? ער דאך געוועהן זיינס א זיידע, יעדער בעל מחבר ברענגט פין זיינע זיידעס, דער רביז"ל איז נישט געוועהן אנדערש אין דעם פאל.

[הרבטייטעלבוים]

בניו
ר' מרדכי יהודה - אביו של ר' משולם זלמן שהביא הרב מילער- מנו"כ בצפת
ור' נתן - נפטר בחייו

בנותיו
הרבנית יענטל- אשת ר' אלעזר הכהן מסאכטשוב- בעמח"ס תשו' מהרא"ך
הרבנית חיה - אשת ר' צבי הירש תאומים מקאליש

[מיללער]

ספר תולדות יעקב לתולדות הגה"ק מליסא זצ"ל חובר ע"י הגאון המפורסם ויעדן נפלא ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן מפלונסק:
http://hebrewbooks.org/29159

החוו"ד היה נכדו של החכם צבי זצ"ל, כי אביו ר' יעקב משה היה בנו של ר' נתן מבראד בן החכ"צ

(כידוע שהרה"ק ר' יואל אשכנזי חותנו של הקדושת יו"ט (בזוו"ש)היה נכדו של החוו"ד)

[מיללער]

בניו
ר' מרדכי יהודה - אביו של ר' משולם זלמן שהביא הרב מילער- מנו"כ בצפת
ור' נתן - נפטר בחייו

בנותיו
הרבנית יענטל- אשת ר' אלעזר הכהן מסאכטשוב- בעמח"ס תשו' מהרא"ך
הרבנית חיה - אשת ר' צבי הירש תאומים מקאליש

בני וחתני ר' צבי הירש תאומים מקאליש חתן החוו"ד:

א. ר' אפרים תאומים אב"ד קריסניפאלי
ב. ר' יונה תאומים אב"ד פרעמישלאן
ג. ר' דוד תאומים
ד. ר' אברהם תאומים אב"ד בוטשאטש בעמח"ס חסד לאברהם
ה. חתנו ר' יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב (ב"ר ר' משה דוד מטאלשטאווא - עי' אשכול מיוחד למשפחת אשכנזי עם סניפיה וענפיה)
ו. חתנו ר' יצחק באב"ד אב"ד קאליש

[יוראפ]

וואס טוט זיך מיט הגדה של פסח מעשה נסים
איבערגעדרוקט געווארן צענדליגע מאל במשך השנים

[מיללער]

בניו
ר' מרדכי יהודה - אביו של ר' משולם זלמן שהביא הרב מילער- מנו"כ בצפת
ור' נתן - נפטר בחייו

בנותיו
הרבנית יענטל- אשת ר' אלעזר הכהן מסאכטשוב- בעמח"ס תשו' מהרא"ך
הרבנית חיה - אשת ר' צבי הירש תאומים מקאליש

ספר חידושי מהרא"ך:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9306&pgnum=1
בני וחתני ר' אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב (אגב, ידוע מה שכ' שחותנו זצ"ל השתמש בצוקער למלוח בשר ונלאו כל הפוסקים להבינו והדברים עתיקים)

א. ר' אברהם הכהן מו"ץ בווארשא
ב. ר' צבי הירש הכהן אב"ד פולטוסק וזגיערז
ג. חתנו ר' דוד דוב מייזליש אב"ד לאסק בעמח"ס תשו' חי' הרד"ד(זקנו של הבנין דוד)
ד. ר' יהושע הכהן
ה. ר' זאב וואלף הכהן

אגב, בתולדות יעקב הנ"ל כותב שהיא"צ של החווד הוא כ"ה אדר ולא אייר, אם כנים הדברים נא לתקן בכותרת, וצ"ע כי בסוף שם אצל הצוואה נכתב אייר, ויש לעיין.

[שוטה]

אינעם ערשטען בלעטל און ויאלמשה ברענגט ער דעם חות דעת כידוע

א אינגערמאן האט מיר אמאל מסביר געווען ווי גרויס דער רבי רש"ב איז געווען אז דער רבי אין ויואל משה שרייבט אויף איהם 'הרה"ק'...

[הרבטייטעלבוים]

מהאלט מער אינמיטען ליינען דעס ספר וואס הרב מיללער האט מציין געווען

אפאר אינטערסאנטע זאכען וואס כהאב מיר פארצייכענט פון דארט

א) ער האט געהאט כמה זיווגים (כהאב אמאל געהערט אז דריי)
ב) און בזיוג שני האט ער זיך געגעט ביים בי"ד פון ר' שלמה קלוגער, (און ר' שלמה קלוגער האט נישט געוואלט מסדר זיין דעם גט, ווייל מען דארף רעדען בלשון נוכח)
ג) און דאס וואס ער האט געהאט צרות פון די שטוב איז געווען א קללה פון זיין פעטער
ד) שם הביא השם ר' יעקב לעבערבוים
ה) נעשה יתום מאב ואם בצעירותו
ו) אלס אינגערמאן האט ער געהאט א ויינהויז פאר פרנסה
ז) שימש ברבנות בק"ק מאניסטרישטש וקאליש וליסא וסטריא
ח) א דבר תורה וואס ער האט געזאגט האט ער נישט געשריבען (לענ"ד משום דכבר קיים המצוה של ושננתם באותו דבר תורה)
ט) א אינטערסאנטע מעשה מיטען רעק"א (זיי זענען געווען זייער בידידות כמבואר שם הרבה) ווען זיי זענען געווען און א אכסניא, און דער רעק"א צימער, איז געווען אויפן צוויטען שטאק, און דעם חו"ד צימער אויפן ערשטען שטאק, און רוב צייט אוז דער חו"ד געווען און רעק"א צימער,
איינמאל איז א איד אריינגעקימען צום רעק"א דארט, האט דער רעק"א געפרעגט וואס ער האט געוואלט, האט דער איד גענפערט גארנישט נאר זעהן דעם רבין, האט דער רעק"א גענפערט מיט א פשטות דער רבי איז יעצט ארויסגעגאנגען ער העט מן הסתם זיין דא צוריק באלד.

[הרבטייטעלבוים]

עוד משם שחיבר ספר על המשובב נתיבות לתרץ דבריו ומונח בצפת אצל הנכדים

(ואולי הם ההגהות שהוסופו במהדורא בתרא שעפ"י רוב מתרצים דברי המשובב)

[הרבטייטעלבוים]

סאיז דא דארט און יענם ספר די צוואה, אהערליכער צוואה
א חלק דערפון

א. אהוביי בניי תחילת דינו של אדם על דברי תורה יהי' לכם שיעור קבוע בכל יום למקרא ומשנה, ..., "ואף שלא ראיתם כן ממני בנערותי עשיתי כן ולעת זקנותי מבגד בי הזמן והייתי טרוד מאד ולא יכולתו לקיים כאשר עם לבבי":

ב..., תקבעו לעצמיכם שיעור פשוט בכל יום, לא פחות מדף אחד גמרא כסדר ש"ס, מלבד שיעור עיון ויהי' זה חוק ולא יעבור, ואם .., והעיון שתלמוד יהי' אליבא דהלכתא לא בפלפול הנהוג בעוונותינו הרבים בדור הזה:

ג. תלמדו בכל יום דף או עמוד ש"ע או"ח, ותראו שתהי' בקיאים בו בהדינים היטב כי רוב דיני או"ח מזדמן לאדם בשעה שא"א לאדם לעיין ולשאול לחכם, וכבר חיברתי בזה ספר תפלה עם כל הדינים כדי לזכות נשמתי,... וכל מה שתלמדו תחזרו ותשנו תיכף כי מלימוד פעם א' אי אפשר לזכור:

ד. תלמדו כמה פעמים תהלים עם פירוש המילות ושיהי' שגור בפיכם עם פירש"י, בכדי שתבינו היטב בשעה שתאמרו לבקשה ותזהרו לומר חמשה קפיטל בכל יום לא פחות. כי בזה מלהיב הלב לעבודתו ית"ש וכבר ביקש דוד המלך ע"ה שיהי' נחשבת כעוסק בנגעים ואהלות, ובזה אין חשש שלא לשמה

ז. "מאד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות, ....

ט. בתפלה תכוונו פי' המלות, ובזכירת השם הנכבד והנורא תכוונו כמ"ש בש"ע או"ח,
ובכוונות הסודות עפ"י חכמת הקבלה, צריך שמירה ואזהרה יתירה לבל יבא לידי קיצוץ בנטיעות, ואין לסמוך על לימוד חכמה הזאת בזמן הזה משום אדם, ובפרט מאותם שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים, ומתפארים בחכמה זו, לא תאמין ולא תאבה ולא תשמע אפילו לדבר קל מהם, ולא שמענו מי שהי' מכיר חכמה זו לאמיתתה, רק אותן שהיו חריפים טובא, כגון הרמב"ן והר"י ודומיהם זצ"ל ועם כל זה הי' עיקר לימודם בש"ס ופוסקים כמבואר בספרי הרמב"ן והרשב"א עיי"ש:

י. אהוביי בני, מאד תזהרו באיסור חדש וכן בשתיית טוטין ביום טוב ראשון, וכיוצא בדברים הנוגעים לאיסור דבר תורה. ואין לסמוך על כיוצא בזה בדברים הנוגעים לאיסור ד"ת על קולות שהקילו האחרונים ז"ל ליישב המנהג ... ואמנם בדבר שהוא רק איסור דרבנן, כגון שמרים של חדש שאין בו רק משום מעמיד וכן שתיית הטוטין ביו"ט שני וכדומה לזה יש לסמוך עליהם:

יא. מה מאד תרחיקו עצמכם ממדת הגאוה. ....

יג. תראו להשיא בניכם אשר יחונן אתכם אלקים בעודם קטנים מהרבה טעמים, ...

טו. אל תהיו קמצנים ח"ו בעשיית מצוה. ובבוא חג הסוכות תראו כל אחד ליקח לעצמו אתרוג מיוחד למענו....

טז. תזהרו בבוא ח"ו עליכם צרה או איזה יסורים לומר ואתה צדיק על כל הבא ולקבלם באהבה ולחשוב הלואי שיהי' לכפרה כי כאשר אמרו ז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי עוה"ז כן שקול צער עוה"ב מכל יסורי עוה"ז אפילו יסורי איוב ועני ואביון כל ימיו, ומי הוא אשר יחשוב זה ולא ימתקו עליו יסורי עוה"ז ובפרט בדור הזה אשר בעוה"ר כמעט כל פשע ומרד נדמה כהיתר וכמאמר דוד אך טוב וחסד ירדפונו כל ימי חיי שפירשו המפרשים בזה שטוב וחסד נחשב במה שירדפוני כל ימי חיי בכדי שיהי' שבתי בבית ה' לאורך ימים:יז. הנני מזהיר אתכם שתקבעו שיעור בכל יום בספרי מוסר ....

יח. "מה מאד הזהרו מלדבר על אדם שום דבר רע אף אם עושה מעשה זמרי כי הלא נפשכם יודעת מאד כי גם בכם יש דברים רעים ואולי שקול יותר רע שבכם מהרע שבו והאיך ימלא לבבכם לדבר רע על חבריכם ובפרט שידוע גודל עון לה"ר שגדול עונו מנשוא:

יט. כשמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה, לכן כלל גדול יהי' לכם בדיני ממונות כל אשר יהי' לכם גמגום באיזה דבר ממון שיש לכם עם אחרים אל תפסקו הדברים מפי עצמכם רק ע"י שאלת חכם אחר אף שתהי' הולכים חכמים כי אין אדם רואה חוב לעצמו ..

כב. עוד אני מזהיר אתכם שלא תביאו ח"ו שום אדם לידי שבועה ... וק"ו בן בנו של ק"ו שלא תשבעו נגד שום בן אדם בעסק ממון אם לא יהי' שעת הדחק גדול חלילה

כג. "מאד תרחיקו עצמכם שלא לבא לפני הדין. ובאם שיהי' לכם איזה דבר ביניכם לבין חביריכם תפשרו עצמכם ולא יבא הדבר לידי דין" כי זלותא דבי דינא גדול, "גם ראו בניי את אשר אמרו ז"ל לא חרבה ירושלים, אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. ואם תלוי חורבן ירושלים בזה. האיך ראוי להרחיק מזה בכל היכולת":

[מיללער]

קונטרס 'עץ אבות' - מגילת יוחסין וספר תולדות ר' אלעזר הכהן חדב"ן החוות דעת. נדפס בסוף ספרו חידושי מהרא"ך חלק ב':
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=145

[הרבטייטעלבוים]

ספר חידושי מהרא"ך:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9306&pgnum=1
בני וחתני ר' אלעזר הכהן אב"ד סוכוטשוב (אגב, ידוע מה שכ' שחותנו זצ"ל השתמש בצוקער למלוח בשר ונלאו כל הפוסקים להבינו והדברים עתיקים)

א. ר' אברהם הכהן מו"ץ בווארשא
ב. ר' צבי הירש הכהן אב"ד פולטוסק וזגיערז
ג. חתנו ר' דוד דוב מייזליש אב"ד לאסק בעמח"ס תשו' חי' הרד"ד(זקנו של הבנין דוד)
ד. ר' יהושע הכהן
ה. ר' זאב וואלף הכהן
.

הגאון ר' אלעזר הכהן מסאכטשוב בן ר' זאב וואלף הכהן.

נולד ר"ח מנחם אב תקנ"א

שימש ברבנות בק"ק פלאצק פאלטוסק

מחבר ספרים
שו"ת וחי' מהרא"ך
זכרון נפלאות - הגדה של פסח
אבות דר' אלעזר - פרקי אבות

בניו
הרב ר' אברהם הכהן, מו"ץ בווארשע
הרב ר' צבי הירש
הרב ר' משה
הגאון ר' יהושע הכהן
הילד אפרים (ילד פלאי)

בנותיו
אשת הרה"ג ר דוד דוב מייזליש מלאסק

[מיללער]

טייטלבוים,

פון וואנעט נעמט איר די נעמען פון די זון, אנדערש ווי איך האב געשריבען?

[ווילוויסן]

ספר תולדות יעקב לתולדות הגה"ק מליסא זצ"ל חובר ע"י הגאון המפורסם ויעדן נפלא ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן מפלונסק:
http://hebrewbooks.org/29159

החוו"ד היה נכדו של החכם צבי זצ"ל, כי אביו ר' יעקב משה היה בנו של ר' נתן מבראד בן החכ"צ

(כידוע שהרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטאלשטאווא-צפת חותנו של מרן הייט"ל היה נכדו של החוו"ד)

כבודו יודע איך?

[הסרפד]

איז דאס נישט קיין גרייז? ר' יואל אשכנזי ב"ר משה דוד הנ"ל איז דאך געוועהן איין איידעם ביי ר' הירש תאומים חתן החוו"ד.

[ווילוויסן]

איז דאס נישט קיין גרייז? ר' יואל אשכנזי ב"ר משה דוד הנ"ל איז דאך געוועהן איין איידעם ביי ר' הירש תאומים חתן החוו"ד.

ער שרייבט דאס טאקע אז ר' יואל איז געווען א איידעם ביי הרב תאומים.

[והוא פלאי]

ספר תולדות יעקב לתולדות הגה"ק מליסא זצ"ל חובר ע"י הגאון המפורסם ויעדן נפלא ר' צבי יחזקאל מיכלזאהן מפלונסק:
http://hebrewbooks.org/29159

החוו"ד היה נכדו של החכם צבי זצ"ל, כי אביו ר' יעקב משה היה בנו של ר' נתן מבראד בן החכ"צ

(כידוע שהרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטאלשטאווא-צפת חותנו של מרן הייט"ל היה נכדו של החוו"ד)

ר' יואל אשכנזי חותנו של הקדויו"ט
מעולם לא שמעתי כי הרה"ק מטאלטשאווא הי' נכדו

[ווילוויסן]

אם כן נראה שהוא טעות הדפוס.

[מיללער]

איר זענט אלע גערעכט, תקנתי את המעוות .

יה"ר שכולנו נזכה לתקן את אשר עוותנו, למען לא ניגע לריק.

[הסרפד]

גראדע, ביי טייל אייניקליך פון ר' יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב דרייט זיך א פארדרייטע נוסח פון זייער יחוס, דהיינו אז ר' יואל איז געוועהן איין איידעם ביים חוות דעת אליינס.

[הסרפד]

אגב: אין חסיד'ישע קרייזן רופט מען ר' יעקב מליסא "דער חוות דעת"; אין ליטווישע קרייזן רופט מען איהם "דער נתיבות", אבער איך האב געהערט אז ביי די אייניקליך,רופט מען איהם "דער ליסער רב"