משניות לע"נ יהודה ע"ה ב"ר נחמן נ"י (קלעצקי)
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
מסכת מעילה האט זעקס פרקים,
די ערשטע פרק האבן מיר שוין געלערענט לע"נ יהודה ע"ה בן נחמן נ"י, עס איז נישט קיין שווערע פרק,
עס רעדט ארום פון ווען עס איז חל די איסור מעילה ביי א בהמה אדער עוף וואס א מענטש האט האט מקדיש אלץ קרבן, ביי טייל איז שוין חל מעילה פון ווען מען האט עס שוין מקדיש געווען אלץ קרבן, און ביי טייל דארף עס דורוך גיין נאך א שטאפעל אז עס זאל חן זיין די איסור פון מעילה,
די ערשטע פרק האבן מיר שוין געלערענט לע"נ יהודה ע"ה בן נחמן נ"י, עס איז נישט קיין שווערע פרק,
עס רעדט ארום פון ווען עס איז חל די איסור מעילה ביי א בהמה אדער עוף וואס א מענטש האט האט מקדיש אלץ קרבן, ביי טייל איז שוין חל מעילה פון ווען מען האט עס שוין מקדיש געווען אלץ קרבן, און ביי טייל דארף עס דורוך גיין נאך א שטאפעל אז עס זאל חן זיין די איסור פון מעילה,
מחותן האט געשריבן:מסכת מעילה האט זעקס פרקים,
די ערשטע פרק האבן מיר שוין געלערענט לע"נ יהודה ע"ה בן נחמן נ"י, עס איז נישט קיין שווערע פרק,
עס רעדט ארום פון ווען עס איז חל די איסור מעילה ביי א בהמה אדער עוף וואס א מענטש האט האט מקדיש אלץ קרבן, ביי טייל איז שוין חל מעילה פון ווען מען האט עס שוין מקדיש געווען אלץ קרבן, און ביי טייל דארף עס דורוך גיין נאך א שטאפעל אז עס זאל חן זיין די איסור פון מעילה,
עיברי טייטש איז די גאנצע מסכת אזוי לייכט
חוץ דער לעצטע פרק וואס איז א ביסל שווער אפי' עיברי טייטש אויב מען וויל האבן הבנה, ווייל דארט טוט מען א דורך שליחות און שוגג מזיד
ביז אהין איז נאר שווער אביסל סתירות אין ברטנורא, און אויב מען וויל אריינקריכן און יעדע מושג ברייטערהייט
למה זה תשאל לשמי...
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 297
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך נאוועמבער 10, 2010 9:28 pm
- לאקאציע: אין ישיבה
- mitzva man
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 325
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 27, 2009 10:50 am
- לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah
"והמסיים מסכת משניות, דעת הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר בתשובה בסוף (חלק יורה דעה עמוד שע"ד), שלימוד מסכת משניות בלבד, אין בסיומו משום שמחת מצוה לענין זה, אפילו אם למד המשניות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא. וכן כתב בשו"ת פני מבין (חאו"ח סי' ק"ג). אולם בשו"ת בנין שלמה (סי' נ"ט) כתב, שאף בסיום מסכת משניות נחשבת סעודת מצוה. ונראה שאם לומד המשנה בעיון ובהבנה עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא, יש להקל. וכן הנהיג הרב הקדוש האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. והובא בשו"ת אפרקסתא דעניא (סי' קנ"ד). וראה עוד בשו"ת פרי השדה (חלק ב' סי' צ"ב, וחלק ג' סי' צ"א). ויש להביא סמוכים להקל על פי מ"ש במדרש ויקרא רבה (פרשה ז' אות ג'): אמר רב הונא, אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות, מאי טעמא, גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וכו'. אמר הקב"ה, הואיל ואתם מתעסקים במשניות הרי אתם כאילו מקריבים קרבנות ע"ש. ועוד עיין בשו"ת בית ישראל (סי' מ"ז) ע"ש. ומכל מקום נראה שאין להקל אלא למי שלמד בעצמו מסכת משניות, בין יחיד בין צבור, אבל יחיד שלמד מסכת משניות, אין ראוי להזמין גם אחרים שיאכלו עמו בשר ויין"
שו"ת יחווה דעת (ח"א סי' מ)
"ובאמת זה הוא מענינים המסורים ללב, אם מרגיש שמחה בלבו על גמרה של תורה וחדות ה' הוא מעוזו שזכה לסיים הש"ס או המסכתא ואפי' המשניות או אפי' מכ"ד ספרים, עיין פנ"י ברכות דף י"ז ע"א ר"י כי הוה מסיים ספרא דאיוב וכו' דהיה רגיל לעשות סיום עיי"ש, והיינו שלמדו בעיון רב ועומק הדברים להבין דברי תוה"ק וחכז"ל, ויגעתי ומצאתי תאמין שבאו לתוך תוכן דבריהם הק' והיו ששים ושמחים ונותנים שבח והודאה להשי"ת על שזכו לסיים הספר, והוי סעודת מצוה, משא"כ באם כל לימודו רק כמדלג על ההרים כדי לאכול בשר ולשתות יין או לאסיפת מעות ואינו שמח כלל בשמחה של מצוה, למה תהא זאת בגדר סעודת מצוה. ומ"מ בתר רובא דעלמא אזלינן שמיגעים עצמם על המס' ושמחים שבס"ד הגיעו עד הלום וחדות המצוה ממלאה כל ישותם, ולזה סתמא דמילתא הוי סעודת מצוה, משא"כ בפרק וכדומה כשלומד בנקל דמזה אין לו השמחה של מצוה, בודאי לא הוי סעודת מצוה וז"ב בס"ד".
שו"ת דברי יציב או"ח סי' צד אות ה
שו"ת יחווה דעת (ח"א סי' מ)
"ובאמת זה הוא מענינים המסורים ללב, אם מרגיש שמחה בלבו על גמרה של תורה וחדות ה' הוא מעוזו שזכה לסיים הש"ס או המסכתא ואפי' המשניות או אפי' מכ"ד ספרים, עיין פנ"י ברכות דף י"ז ע"א ר"י כי הוה מסיים ספרא דאיוב וכו' דהיה רגיל לעשות סיום עיי"ש, והיינו שלמדו בעיון רב ועומק הדברים להבין דברי תוה"ק וחכז"ל, ויגעתי ומצאתי תאמין שבאו לתוך תוכן דבריהם הק' והיו ששים ושמחים ונותנים שבח והודאה להשי"ת על שזכו לסיים הספר, והוי סעודת מצוה, משא"כ באם כל לימודו רק כמדלג על ההרים כדי לאכול בשר ולשתות יין או לאסיפת מעות ואינו שמח כלל בשמחה של מצוה, למה תהא זאת בגדר סעודת מצוה. ומ"מ בתר רובא דעלמא אזלינן שמיגעים עצמם על המס' ושמחים שבס"ד הגיעו עד הלום וחדות המצוה ממלאה כל ישותם, ולזה סתמא דמילתא הוי סעודת מצוה, משא"כ בפרק וכדומה כשלומד בנקל דמזה אין לו השמחה של מצוה, בודאי לא הוי סעודת מצוה וז"ב בס"ד".
שו"ת דברי יציב או"ח סי' צד אות ה
לשמור ולעשות ולקיים
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12438
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- משה פאלאפל
- שר חמש מאות
- תגובות: 504
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 21, 2010 12:59 pm
- יגעתי ומצאתי
- שר האלף
- תגובות: 1672
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm
וכשלקה מהו אומר? ה' הצדיק!!!
הדרן עלך מסכת ידים וכו'.
אנא ה' וכו' לעילוי נשמת יהודה בן נחמן וכו'
-------
עצה טובה קמ"ל פאר אלע וואס לאזן אויף שפעטער אדער האבן נישט קיין צייט צו לערנען די משניות, און הארט פארן יארצייט וועלן זיי זיך דערזעהן מיט א בארג וואס איז נישט ביכולתם איבערצוקריכן. נעמט אראפ יעדן טאג חוק ולא יעבור צוויי (אדער ווייניגער) מינוט צייט צו לערנען "איין" משנה א טאג, בעזרת ה' וועט איר גרינג אנקומען צום ענדע. וויכטיג אז דאס זאל זיין א באשטימטע צייט אין טאג, נאכן דאווענען, נאך קרי"ש שעה"מ וכדומה.
הדרן עלך מסכת ידים וכו'.
אנא ה' וכו' לעילוי נשמת יהודה בן נחמן וכו'
-------
עצה טובה קמ"ל פאר אלע וואס לאזן אויף שפעטער אדער האבן נישט קיין צייט צו לערנען די משניות, און הארט פארן יארצייט וועלן זיי זיך דערזעהן מיט א בארג וואס איז נישט ביכולתם איבערצוקריכן. נעמט אראפ יעדן טאג חוק ולא יעבור צוויי (אדער ווייניגער) מינוט צייט צו לערנען "איין" משנה א טאג, בעזרת ה' וועט איר גרינג אנקומען צום ענדע. וויכטיג אז דאס זאל זיין א באשטימטע צייט אין טאג, נאכן דאווענען, נאך קרי"ש שעה"מ וכדומה.