וואו איז דער מקור?....
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר חמישים
- תגובות: 57
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 17, 2018 10:29 pm
- לאקאציע: אין איינער פין די ד' עולמות,אצילות, בריאה,יצירה,עשיה,
- קנאפער ידען
- שר החסד
- תגובות: 30746
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
- לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל
נערוועזער חכם האט געשריבן:קומט נישט פיקטליך אריין דא אבער נישט געטראפן ווי עס צו פרעגן
ווי קען איך באקומען וועכנטליך די גליון פון הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל
מקען עס דא לייגן אדער אין אישי
תודה למפרע!
(קומט מסתם אין דער גליונות לשבת ויום טוב - לינקס אשכול.)
פנינים משולחן רבינו הגר"א גניחובסקי? איך זע עס דא https://toratyosef.co.il/alonim/%D7%A4% ... %A7%D7%99/ און דער אימעיל אדרעס דערינען (איך ווייס אבער נישט אויב זיי שיקן עס) איז [email protected].
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
-
- שר העשר
- תגובות: 39
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 05, 2019 11:15 am
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35246
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
- שר מאה
- תגובות: 215
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 04, 2015 3:08 pm
-
- שר מאה
- תגובות: 215
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 04, 2015 3:08 pm
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18800
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
בענין דברי הרשב״א וואס מנעמט ארויס מהקשרם
גענומען פון אצור החכמה פארום
"מקור לדברי הרשב"א אודות 'מנהג נשים זקנות'
הרב אהרן לאשאק
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר
ידועים דברי הרשב"א בתשובותיו ש"אפי' מנהג נשים זקנות בישראל אין כח ביד ששים רבוא מישראל לבטלו", ומובא בכמה וכמה מקומות בספרי פוסקים ודרשנים. ויש לעיין במקור דברים אלו היכן נמצאים וכלפי מה הדברים אמורים.
ומעניין שבכמה מקומות מהנ"ל, מדייק הרבי בדברים אלו, ולדוגמה בהשיחה בה דיבר על אי גילוח הזקן, הסביר הרבי שהוא מנהג שעליו איתא בתשובות הרשב"א כנ"ל, והתבטא שזה כתוב לא בספר חסידות, אלא דוקא בתשובה של הרשב"א שהי' זמן רב לפני גילוי חסידות וספר שגם "עולמ'שע אידן" לומדים ממנו. ועד"ז בא' מהשיחות (דשנת תשל"ט הנ"ל) שדיבר על המנהג לשיר שירי ערש לתינוק, דייק הרבי בהלשון "זקנות" ולא "חכמות", שאפי' שאינן חכמות, עכ"ז יש להמנהג תוקף גדול וא"א לבטלו. שמכ"ז נראה שיש חשיבות לזה שבעל דברים אלו הוא הרשב'א, וגם הלשון מדויק.
ולפלא, שבחפשי לאורך ורוחב בתשובות הרשב"א, לא מצאתי דברים אלו!
וראיתי מצייניםלשו"ת הרשב"א ח"א סי' ט, שמדובר שם בענין המנהגים וכו'. אבל כד דייקת שם נראה ברור שאין זה המקור לדברים אלו, דהנה שאל השואל שם האם יש קץ להעולם, וענה לו הרשב"א באריכות לשלול דעת הפילוסופים בנושא זה, באמרו שאין לקבל דעת החקירה נגד מה שמקובל בידינו מן התורה. ומוסיף שם שאין כח לפילוספי' לסתור אפי' מה שמקובל מידי זקנים וזקנות. ומסביר בארוכה בנושא זה בראיות ברורות מצד הקבלה ומצד הסברא, ע"ש.
ועל אף שמובא שם המילה "זקנות", קשה לומר שמזה נבע מימרא הנ"ל, ובפרט שבתוכן הדברים אין הדברים דומים, שהרי בתשובה הנ"ל דיבר הרשב"א על כח המנהג נגד פילוספיה וחקירה, ואילו הדברים איך שהם מובאים בשמו מפליג במעלת המנהג אפי' כשיש "חכמי ישראל"[11] האומרים להיפך?
והנה ברוב המקומות שמובא מימרא זו, מצויין לשו"ת ארי' דבי עילאי (להר' ארי' לייב ליפשיץ) חיו"ד סי' יט שמביא מימרא זו בשם הרשב"א בלי לציין איפה הדברים נמצאים בתשובותיו. וממנו והלאה, מביאים כולם את "מה שמובא בשמו של הרשב"א" מדברי שו"ת ארי' דבי עילאי. וכן בדברי רבינו, שמביא מה ש"מובא בשם הרשב"א".
שמכ"ז נראה שלאו דוקא שדברים אלו נמצאים בדברי הרשב"א עצמו, רק מובא בשמו, ולכן כולם מציינים לשו"ת ארי' דבי עילאי הנ"ל. ויש לעיין, מה המקור באמת לבעל הארי' דבי עילאי? ועצ"ע, ואבקש מקוראי הגיליון להעיר בזה".
גענומען פון אצור החכמה פארום
"מקור לדברי הרשב"א אודות 'מנהג נשים זקנות'
הרב אהרן לאשאק
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר
ידועים דברי הרשב"א בתשובותיו ש"אפי' מנהג נשים זקנות בישראל אין כח ביד ששים רבוא מישראל לבטלו", ומובא בכמה וכמה מקומות בספרי פוסקים ודרשנים. ויש לעיין במקור דברים אלו היכן נמצאים וכלפי מה הדברים אמורים.
ומעניין שבכמה מקומות מהנ"ל, מדייק הרבי בדברים אלו, ולדוגמה בהשיחה בה דיבר על אי גילוח הזקן, הסביר הרבי שהוא מנהג שעליו איתא בתשובות הרשב"א כנ"ל, והתבטא שזה כתוב לא בספר חסידות, אלא דוקא בתשובה של הרשב"א שהי' זמן רב לפני גילוי חסידות וספר שגם "עולמ'שע אידן" לומדים ממנו. ועד"ז בא' מהשיחות (דשנת תשל"ט הנ"ל) שדיבר על המנהג לשיר שירי ערש לתינוק, דייק הרבי בהלשון "זקנות" ולא "חכמות", שאפי' שאינן חכמות, עכ"ז יש להמנהג תוקף גדול וא"א לבטלו. שמכ"ז נראה שיש חשיבות לזה שבעל דברים אלו הוא הרשב'א, וגם הלשון מדויק.
ולפלא, שבחפשי לאורך ורוחב בתשובות הרשב"א, לא מצאתי דברים אלו!
וראיתי מצייניםלשו"ת הרשב"א ח"א סי' ט, שמדובר שם בענין המנהגים וכו'. אבל כד דייקת שם נראה ברור שאין זה המקור לדברים אלו, דהנה שאל השואל שם האם יש קץ להעולם, וענה לו הרשב"א באריכות לשלול דעת הפילוסופים בנושא זה, באמרו שאין לקבל דעת החקירה נגד מה שמקובל בידינו מן התורה. ומוסיף שם שאין כח לפילוספי' לסתור אפי' מה שמקובל מידי זקנים וזקנות. ומסביר בארוכה בנושא זה בראיות ברורות מצד הקבלה ומצד הסברא, ע"ש.
ועל אף שמובא שם המילה "זקנות", קשה לומר שמזה נבע מימרא הנ"ל, ובפרט שבתוכן הדברים אין הדברים דומים, שהרי בתשובה הנ"ל דיבר הרשב"א על כח המנהג נגד פילוספיה וחקירה, ואילו הדברים איך שהם מובאים בשמו מפליג במעלת המנהג אפי' כשיש "חכמי ישראל"[11] האומרים להיפך?
והנה ברוב המקומות שמובא מימרא זו, מצויין לשו"ת ארי' דבי עילאי (להר' ארי' לייב ליפשיץ) חיו"ד סי' יט שמביא מימרא זו בשם הרשב"א בלי לציין איפה הדברים נמצאים בתשובותיו. וממנו והלאה, מביאים כולם את "מה שמובא בשמו של הרשב"א" מדברי שו"ת ארי' דבי עילאי. וכן בדברי רבינו, שמביא מה ש"מובא בשם הרשב"א".
שמכ"ז נראה שלאו דוקא שדברים אלו נמצאים בדברי הרשב"א עצמו, רק מובא בשמו, ולכן כולם מציינים לשו"ת ארי' דבי עילאי הנ"ל. ויש לעיין, מה המקור באמת לבעל הארי' דבי עילאי? ועצ"ע, ואבקש מקוראי הגיליון להעיר בזה".
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18800
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
און נאך א שטיקל
את חטאי אני מזכיר כי מעודי אין אני נמנה על אותן שכל סיפור שרואים או שומעים מיד הם מאמינים. והרבה פעמים כשאני נתקל באותם שממהרים להאמין כל סיפור שמישהוא שמע, ואני מקשה עליהם קושיות של טעם על אי מציאות הסיפור וכדו' וכשאין להם תירוץ מספיק, מיד הם אומרים לי שבשו"ת הרשב"א כתוב שמי שמפקפק בדברי נשים זקינות כחולק על התורה וכדומה כעין זה מימרות. ובודאי בשמעו זאת מיד אשתוק האם אהיה כחולק על הרשב"א ומעולם בתת מודע של חשבתי האם אמת כנים הדברים שהרשב"א אמר זאת. אבל מה אעשה עם הראשונים א"א לחלוק והלא גם את דברי הרשב"א אני צריך להאמין מכח דברי הרשב"א. ומאד שמחתי כשמצאתי לאחרונה דיון בזה בקובץ עץ חיים גליון יא עמ שכ"ח וזה דבריו שם
ארשה לעצמי לכתוב הערה אחת קטנה וגדולה הוא אלי, בקובץ ח' (עמ' ש"ע) נזכר בקשר לענין מה שמורגל בפי אמותינו שלא לכרוע על הברכיים ושלא לשרוק בפה, ולא מצא מקור מקומו, ציין הכותב לדברי הרשב"א בתשובה המפורסמת בענין קבלות ושמועות מפי הזקנות שהוא כמפי משה מפי הגבורה.
ומפני שראיתי רבים משתמשים במונח זה, שכביכול אמר הרשב"א שכל מה שמורגל בפי נשים זקנות תורת אמת הוא, והמכחישו ככופר יחשב ח"ו, ובאמת פליאה נשגבה ממני איך יעלה על הדעת שכל סיפור קבלה ומנהג נשים זקנות תורת אמת הוא, וכל דבר היוצא מפיהם הוא כמשה מפי הגבורה. ועל אף גודל החשיבות ורבת המשמעות שיש במנהג שקבלו מפי הזקנות, וכן מצינו בפוסקים שסמכו על מנהג הנשים (עי' שו"ת חוות יאיר סי' רל"ד ועוד), אבל מזה עד שיאמרו שכל מנהג טוב או סיפור נאה שהשמיע פעם סבתא יראת ה' כבר יחשב כיסודות הדת שאין להרהר אחריה, עוד כברת דרך ארוכה. ויתירה מזו האם לא תמצא מנהגים או חששות ועין הרע שקבלו הנשים מהגוים אשר סביבותיהם כידוע, דברים סותרים זו את זו, או סתם דברי הבל ורעות רוח שקבלו הנשים זו מזו, [וכמו שכתבו הפוסקים הרבה פעמים שמנהג אותיות גהנם ואכמ"ל, וראה כעינ"ז בדרכ"מ (יו"ד סי' קט"ז) בשם האבודרהם שמבטל חששות הזקנות בענין התקופות וכתב 'ודבר ניפוח, שיחות הזקנות'], והכל עוד תחת חותמת של אביר הראשונים הרשב"א, אתמהה. על כן עיינתי בגוף תשובת הרשב"א בפנים, והוא בחלק א' סי' ט', ואתן לפני הקוראים תמצית דברי הרשב"א בתשובה שם, ירא הקהל וישפוט אם כנים הדברים שאכן מימרא כזו יוצדק על שם הרשב"א.
והנה הרשב"א נשאל שם לפרש מה שאמרו רבותינו ז"ל כי יש לעולם קצב ושיתא אלפי שנין הוי עלמא, ולפי חכמי הפילוסופים מצד החקירה אין קצב לעולם והארץ הולכת על מנהג אחד תמידי ועולם כמנהגו נוהג, וע"ז השיב הרשב"א ותו"ד כי כל דבר שאינו סותר נבואה וקבלה מפורסמת מדת תורתינו הקדושה אפשר לנקוט כדת הפילוסופים, אבל אם קבלת הנביאים וחכמינו ז"ל סותרת דברי הפילוסופים הולכים אחר הקבלה.
וז"ל הרשב"א 'ודע כי חכם מחכמי תורתנו החסידים כשיראה דברי הפילוסופים וישר בעיניו דרכם, כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים בהפכם, פרש אותם בענין שיהיה נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל, לפי שאין דוחק אותו ענין נבואי או מצוה, אבל כשהוא מגיע אצל הדברים שנתפרסמה אמיתתן באמונה אצל חכמי ישראל, יפרש המקראות כצורתן, ואע"פ שהחכמה הפילוסופית סותרת אותם, כענין תחיית המתים, שיש לפרש כל המקראות בדרך משל, אלא שהכריחם הקבלה המפורסמת באומה, ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה, לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו, וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו, ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים', עכ"ל.
ואתה תחזה שכוונת הרשב"א על קבלה מפורסמת בכל עמנו ודתינו כתחיית המתים וכדומה, שמובאים בדברי חז"ל בקבלה ביד אבותינו 'הזקנים והזקנות' עד משה רבינו ע"ה, ועל זה וכדומה לו, יסודות הדת, שמקובל אצל כל ישראל מפי אבותינו הזקנים והזקנות עד למשה רבינו ע"ה, וכעין מש"כ החינוך בהקדמת ספרו על ענין האמונה בתורת משה ומתן תורה 'וג"כ הסכימה דעת הכל לקבל מפי אבותיהם וזקניהם עדותם במה שמספרים להם שאירע בימיהם או בימי אבות אבותיהם, ואין ספק כי בהיות האבות המעידים רבים ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים והשומעים, ע"כ כשרצה האלקים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים רבים, להיות כולם עדים נאמנים על הדברים'.
ומכאן תמה אני האיך אפשר להסיק מדברי הרשב"א הללו דחייב להאמין בכל סיפור או מנהג הנשים, הלא כתבם על קבלה אמתית של חז"ל ביסודות הדת, וקורא למי שמפרש הכתובים כדרך משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם דברי הפילוסופים 'חכמי תורתינו החסידים', ונראה שהוטב בעיניו, ובהמשך התשובה שם מתמיה ואומר האם מפני 'שנתאמת אצלנו שהשי"ת יכול לשנות את הטבעים כרצונו נתחייב להאמין כי דברה האתון לבלעם לצורך שעה, ויותר מזה שנאמין שיבראו לעתיד כפים לעצי היער מפני שאמר הכתוב וכל עצי השדה ימחאו כף, זה אינו מן הדעת, שאין דבר מכריחנו על זה, כי באמת הרבה כתובים דברו דרך משל'. ועתה קורא נכבד הגע בעצמך הלא אף רבינו הרשב"א שלחם בעוז נגד חכמי עמנו שנטו אחרי דברי הפילוסופים, עכ"ז נאות לו להשים הכתובים משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם השכל, היעלה על הדעת שיסכים שכל סיפור ומנהג וחשש עיה"ר וכדומה יתחייב להאמינו, בתמיהה ?
ולא אכחד תחת לשוני כי מצינו בכמה אחרונים שכתבו כזה על שם הרשב"א, עי' שו"ת השיב משה (סי' י"ג) שכתב כן לענין קבלת הנשים שאשה מעוברת שמתה אין לקברה בעוד העיבור בבטנה, [אגב אעיר שהלשון שכתב שם ע"ש הרשב"א 'שאין לדחות הקבלה שיש ביד הנשים זקנות מבני עמינו מפני ששים רובא מופתים המראים סותרו, וחוק הישראלי למעלה מהטבע והשכל', לא נמצא בדיוק בדברי הרשב"א שהעתקתי לשונו למעלה, שו"ר שנגע בזה בס' שמירת הגוף והנפש (ר' יוסף יצחק לרנר, ירושלים תשס"ג, מבוא עמ' 89), וצ"ע], ואולי צריך לחלק בין דבר מפורסם ידוע כמנהג כל המקומות, כמו שדיבר שם עי"ש, אבל זאת ברור כי מעולם לא חייב הרשב"א להאמין לכל סיפור ומנהג מפי נשים זקנות, אף שהוא טוב ויפה ונאה, ובודאי שהמכחישו, אף שלא דבר טוב עשה, אינו ככופר בתורת משה ח"ו. ועל כגון דא נאמר וכל המוסיף גורע.
וע"ע בשו"ת באר משה (ירושלימסקי, דף ה' אות ב' ודף קל"ח אות ט' וי"א) שיר מעון (סוף פ' ראה), והדבר צריך תלמוד.
ובסיום דברי אגיד כי לא באתי עד הנה ליתן מום ודופי בקבלת סיפורים ומנהגים שמקובל מדורות הקודמים, שחשיבתן עד מאד כמו שקבלנו מרבותינו מוסדי דור ודור, וכל ספרי הפוסקים מלאים מזה, ודי לנו לציין דברי מרן רשב"י החת"ס שכ' (שו"ת או"ח סי' נ"א) 'רגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסים ומנהגנו צריך בדיקה אחריו, כי מי שתורתו אומנתו ויראת ה' חתולתו ובילדי נכרים לא יספיק, לא יתן לחטוא את בשרו', ולא באתי רק להבהיר דברי הרשב"א בזה, וכן מצינו בדברי הפוסקים שטרחו ויגעו בכל דין לידע אם הוא דאורייתא או דרבנן או מנהג, כמו"כ בעניני אמונות ודעות צריכים להבחין מה נכנס בגדר עיקר יסודות הדת ומה לא, וכבר אמר החכם 'האמת אהוב מהכל'.
שלא כדרכם בקובץ שם לא נכתב שם על המאמר אלא בסוגריים השם שמור במערכת ולא ידעתי פשר הדברים (אולי יצא מבטן העורך)
עכ"פ רצוני לדעת מה דעת החברים ע"ז האם כנים הדברים או לא?
את חטאי אני מזכיר כי מעודי אין אני נמנה על אותן שכל סיפור שרואים או שומעים מיד הם מאמינים. והרבה פעמים כשאני נתקל באותם שממהרים להאמין כל סיפור שמישהוא שמע, ואני מקשה עליהם קושיות של טעם על אי מציאות הסיפור וכדו' וכשאין להם תירוץ מספיק, מיד הם אומרים לי שבשו"ת הרשב"א כתוב שמי שמפקפק בדברי נשים זקינות כחולק על התורה וכדומה כעין זה מימרות. ובודאי בשמעו זאת מיד אשתוק האם אהיה כחולק על הרשב"א ומעולם בתת מודע של חשבתי האם אמת כנים הדברים שהרשב"א אמר זאת. אבל מה אעשה עם הראשונים א"א לחלוק והלא גם את דברי הרשב"א אני צריך להאמין מכח דברי הרשב"א. ומאד שמחתי כשמצאתי לאחרונה דיון בזה בקובץ עץ חיים גליון יא עמ שכ"ח וזה דבריו שם
ארשה לעצמי לכתוב הערה אחת קטנה וגדולה הוא אלי, בקובץ ח' (עמ' ש"ע) נזכר בקשר לענין מה שמורגל בפי אמותינו שלא לכרוע על הברכיים ושלא לשרוק בפה, ולא מצא מקור מקומו, ציין הכותב לדברי הרשב"א בתשובה המפורסמת בענין קבלות ושמועות מפי הזקנות שהוא כמפי משה מפי הגבורה.
ומפני שראיתי רבים משתמשים במונח זה, שכביכול אמר הרשב"א שכל מה שמורגל בפי נשים זקנות תורת אמת הוא, והמכחישו ככופר יחשב ח"ו, ובאמת פליאה נשגבה ממני איך יעלה על הדעת שכל סיפור קבלה ומנהג נשים זקנות תורת אמת הוא, וכל דבר היוצא מפיהם הוא כמשה מפי הגבורה. ועל אף גודל החשיבות ורבת המשמעות שיש במנהג שקבלו מפי הזקנות, וכן מצינו בפוסקים שסמכו על מנהג הנשים (עי' שו"ת חוות יאיר סי' רל"ד ועוד), אבל מזה עד שיאמרו שכל מנהג טוב או סיפור נאה שהשמיע פעם סבתא יראת ה' כבר יחשב כיסודות הדת שאין להרהר אחריה, עוד כברת דרך ארוכה. ויתירה מזו האם לא תמצא מנהגים או חששות ועין הרע שקבלו הנשים מהגוים אשר סביבותיהם כידוע, דברים סותרים זו את זו, או סתם דברי הבל ורעות רוח שקבלו הנשים זו מזו, [וכמו שכתבו הפוסקים הרבה פעמים שמנהג אותיות גהנם ואכמ"ל, וראה כעינ"ז בדרכ"מ (יו"ד סי' קט"ז) בשם האבודרהם שמבטל חששות הזקנות בענין התקופות וכתב 'ודבר ניפוח, שיחות הזקנות'], והכל עוד תחת חותמת של אביר הראשונים הרשב"א, אתמהה. על כן עיינתי בגוף תשובת הרשב"א בפנים, והוא בחלק א' סי' ט', ואתן לפני הקוראים תמצית דברי הרשב"א בתשובה שם, ירא הקהל וישפוט אם כנים הדברים שאכן מימרא כזו יוצדק על שם הרשב"א.
והנה הרשב"א נשאל שם לפרש מה שאמרו רבותינו ז"ל כי יש לעולם קצב ושיתא אלפי שנין הוי עלמא, ולפי חכמי הפילוסופים מצד החקירה אין קצב לעולם והארץ הולכת על מנהג אחד תמידי ועולם כמנהגו נוהג, וע"ז השיב הרשב"א ותו"ד כי כל דבר שאינו סותר נבואה וקבלה מפורסמת מדת תורתינו הקדושה אפשר לנקוט כדת הפילוסופים, אבל אם קבלת הנביאים וחכמינו ז"ל סותרת דברי הפילוסופים הולכים אחר הקבלה.
וז"ל הרשב"א 'ודע כי חכם מחכמי תורתנו החסידים כשיראה דברי הפילוסופים וישר בעיניו דרכם, כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים בהפכם, פרש אותם בענין שיהיה נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל, לפי שאין דוחק אותו ענין נבואי או מצוה, אבל כשהוא מגיע אצל הדברים שנתפרסמה אמיתתן באמונה אצל חכמי ישראל, יפרש המקראות כצורתן, ואע"פ שהחכמה הפילוסופית סותרת אותם, כענין תחיית המתים, שיש לפרש כל המקראות בדרך משל, אלא שהכריחם הקבלה המפורסמת באומה, ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה, לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו, וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו, ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים', עכ"ל.
ואתה תחזה שכוונת הרשב"א על קבלה מפורסמת בכל עמנו ודתינו כתחיית המתים וכדומה, שמובאים בדברי חז"ל בקבלה ביד אבותינו 'הזקנים והזקנות' עד משה רבינו ע"ה, ועל זה וכדומה לו, יסודות הדת, שמקובל אצל כל ישראל מפי אבותינו הזקנים והזקנות עד למשה רבינו ע"ה, וכעין מש"כ החינוך בהקדמת ספרו על ענין האמונה בתורת משה ומתן תורה 'וג"כ הסכימה דעת הכל לקבל מפי אבותיהם וזקניהם עדותם במה שמספרים להם שאירע בימיהם או בימי אבות אבותיהם, ואין ספק כי בהיות האבות המעידים רבים ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים והשומעים, ע"כ כשרצה האלקים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים רבים, להיות כולם עדים נאמנים על הדברים'.
ומכאן תמה אני האיך אפשר להסיק מדברי הרשב"א הללו דחייב להאמין בכל סיפור או מנהג הנשים, הלא כתבם על קבלה אמתית של חז"ל ביסודות הדת, וקורא למי שמפרש הכתובים כדרך משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם דברי הפילוסופים 'חכמי תורתינו החסידים', ונראה שהוטב בעיניו, ובהמשך התשובה שם מתמיה ואומר האם מפני 'שנתאמת אצלנו שהשי"ת יכול לשנות את הטבעים כרצונו נתחייב להאמין כי דברה האתון לבלעם לצורך שעה, ויותר מזה שנאמין שיבראו לעתיד כפים לעצי היער מפני שאמר הכתוב וכל עצי השדה ימחאו כף, זה אינו מן הדעת, שאין דבר מכריחנו על זה, כי באמת הרבה כתובים דברו דרך משל'. ועתה קורא נכבד הגע בעצמך הלא אף רבינו הרשב"א שלחם בעוז נגד חכמי עמנו שנטו אחרי דברי הפילוסופים, עכ"ז נאות לו להשים הכתובים משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם השכל, היעלה על הדעת שיסכים שכל סיפור ומנהג וחשש עיה"ר וכדומה יתחייב להאמינו, בתמיהה ?
ולא אכחד תחת לשוני כי מצינו בכמה אחרונים שכתבו כזה על שם הרשב"א, עי' שו"ת השיב משה (סי' י"ג) שכתב כן לענין קבלת הנשים שאשה מעוברת שמתה אין לקברה בעוד העיבור בבטנה, [אגב אעיר שהלשון שכתב שם ע"ש הרשב"א 'שאין לדחות הקבלה שיש ביד הנשים זקנות מבני עמינו מפני ששים רובא מופתים המראים סותרו, וחוק הישראלי למעלה מהטבע והשכל', לא נמצא בדיוק בדברי הרשב"א שהעתקתי לשונו למעלה, שו"ר שנגע בזה בס' שמירת הגוף והנפש (ר' יוסף יצחק לרנר, ירושלים תשס"ג, מבוא עמ' 89), וצ"ע], ואולי צריך לחלק בין דבר מפורסם ידוע כמנהג כל המקומות, כמו שדיבר שם עי"ש, אבל זאת ברור כי מעולם לא חייב הרשב"א להאמין לכל סיפור ומנהג מפי נשים זקנות, אף שהוא טוב ויפה ונאה, ובודאי שהמכחישו, אף שלא דבר טוב עשה, אינו ככופר בתורת משה ח"ו. ועל כגון דא נאמר וכל המוסיף גורע.
וע"ע בשו"ת באר משה (ירושלימסקי, דף ה' אות ב' ודף קל"ח אות ט' וי"א) שיר מעון (סוף פ' ראה), והדבר צריך תלמוד.
ובסיום דברי אגיד כי לא באתי עד הנה ליתן מום ודופי בקבלת סיפורים ומנהגים שמקובל מדורות הקודמים, שחשיבתן עד מאד כמו שקבלנו מרבותינו מוסדי דור ודור, וכל ספרי הפוסקים מלאים מזה, ודי לנו לציין דברי מרן רשב"י החת"ס שכ' (שו"ת או"ח סי' נ"א) 'רגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסים ומנהגנו צריך בדיקה אחריו, כי מי שתורתו אומנתו ויראת ה' חתולתו ובילדי נכרים לא יספיק, לא יתן לחטוא את בשרו', ולא באתי רק להבהיר דברי הרשב"א בזה, וכן מצינו בדברי הפוסקים שטרחו ויגעו בכל דין לידע אם הוא דאורייתא או דרבנן או מנהג, כמו"כ בעניני אמונות ודעות צריכים להבחין מה נכנס בגדר עיקר יסודות הדת ומה לא, וכבר אמר החכם 'האמת אהוב מהכל'.
שלא כדרכם בקובץ שם לא נכתב שם על המאמר אלא בסוגריים השם שמור במערכת ולא ידעתי פשר הדברים (אולי יצא מבטן העורך)
עכ"פ רצוני לדעת מה דעת החברים ע"ז האם כנים הדברים או לא?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
-
- שר מאה
- תגובות: 215
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 04, 2015 3:08 pm
חלב ישראל האט געשריבן:סאו אויב די באבע זאגט עס דארף מען עס יא אנהאלטן אבער ווען די זיידע זאגט עס דארף מען נישט?
לכאורה פשט אין רשב''א איז, א מנהג 'מקובל' פון די נשים 'הזקנות' (וכ''ש אנשים הזקנים, וכוונתו בנשים הוא שעושין כן רק מצד הקבלה ולא נודע הטעם, משא''כ האנשים) דארף מען אנהאלטן ואין לבטלו בשום אופן 'שלא לחינם הוקבעו', (כוונתו, די נשים הזקנות געבן עס סך הכל איבער ווייטער לדורות וואס זיי האבן מקבל געווען פון פריער, נישט אז זיי האבן מחדש געווען עפעס א מנהג בלי טעם).
אבער ווען איינער איז און די גוסטע צו מאכן א שיינע מנהג (אפילו ער איז מסביר מיט א שיינע טעם כפי הבנת שכלו הדל) גייט עס בכלל נישט אריין און די רשב''א, טאמער איינער וויל עס טוהן האב איך נישט קיין שום פראבלעם, אבער ס'איז קיינעם מחייב.
זאג נאר, ווער האטעך געשטעלט פאר ווארטזאגער???
- איינס
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 18800
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
- פארבינד זיך:
סאטמארע ווארטזאגער האט געשריבן:אדער, ווייל זיי (ווער איז דאס זיי?...) זאגן אז פיש איז נישט גוט פארן מאגן פון א קינד, ומזה נתפשט המנהג עס נישט צו געבן פאר א קינד ווילאנג ער רעדט. (באמת האב איך געהערט אז ווילאנג מ'קען נישט זאגן די ווארט 'פיש')
כן נראה לי
אויף געהערט אז ביז מזאגט די ווארט פיש
און איך קוק דאס שוין לאנד אן אזוי ווי דו זאגסט אז פשוט פאר קליינע קינדער איז פיש ווער צו פארדייען ביז מווערט אביסל גרעסער בערך ווען מהייבט אן רעדן ומזה נתפשט, ווייל ווען די מאמע האט געוואלט געבן פאר א קינד פיש האט מען איהם געזאגט ״זאג פיש״ צו זעהן אויב ער רעדט שוין
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
- לעכטל
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3991
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 27, 2019 6:03 pm
- לאקאציע: ביד השי"ת
איינס האט געשריבן:סאטמארע ווארטזאגער האט געשריבן:אדער, ווייל זיי (ווער איז דאס זיי?...) זאגן אז פיש איז נישט גוט פארן מאגן פון א קינד, ומזה נתפשט המנהג עס נישט צו געבן פאר א קינד ווילאנג ער רעדט. (באמת האב איך געהערט אז ווילאנג מ'קען נישט זאגן די ווארט 'פיש')
כן נראה לי
אויף געהערט אז ביז מזאגט די ווארט פיש
און איך קוק דאס שוין לאנד אן אזוי ווי דו זאגסט אז פשוט פאר קליינע קינדער איז פיש ווער צו פארדייען ביז מווערט אביסל גרעסער בערך ווען מהייבט אן רעדן ומזה נתפשט, ווייל ווען די מאמע האט געוואלט געבן פאר א קינד פיש האט מען איהם געזאגט ״זאג פיש״ צו זעהן אויב ער רעדט שוין
לייגט זיך שטארק אויפן שכל!
די בעסטע וועג אויסצורעכענען דיין צוקונפט, איז דורכ'ן עס מאכן... (פרעזידענט לינקאלן)
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12394
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12394
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
ישרן האט געשריבן:דער רשב"א האט געמיינט צוזאגן אז אויב מיין באבע האט געהאלטן אז שטעלן באנקעס איז א רפואה גדולה דארף איך יעצט אויך שטעלן באנקעס? די אלע אונגארישע "באבע מעשיות" זענען מפני חשש סכנה אזוי צו זאגן, נישט עפעס וואס האט שייכות מיט אידישקייט, און עס האט נישט קיין פשט נאכצומאכן.
זיי האבן "בקבלה" אז מען "זאל" אזוי טון?
למעלה משבעים האט געשריבן:ישרן האט געשריבן:דער רשב"א האט געמיינט צוזאגן אז אויב מיין באבע האט געהאלטן אז שטעלן באנקעס איז א רפואה גדולה דארף איך יעצט אויך שטעלן באנקעס? די אלע אונגארישע "באבע מעשיות" זענען מפני חשש סכנה אזוי צו זאגן, נישט עפעס וואס האט שייכות מיט אידישקייט, און עס האט נישט קיין פשט נאכצומאכן.
זיי האבן "בקבלה" אז מען "זאל" אזוי טון?
יא!!!! אזוי האט מין געטוהן אלע דורות!!!
עס איז די זעלבע סייענטיפישע שטודיע ווי אויב קינדער קוקן אין שפיגל פאר זיי האבן ציין קען עס זיי שאטן.
קנאפער ידען האט געשריבן:נערוועזער חכם האט געשריבן:קומט נישט פיקטליך אריין דא אבער נישט געטראפן ווי עס צו פרעגן
ווי קען איך באקומען וועכנטליך די גליון פון הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל
מקען עס דא לייגן אדער אין אישי
תודה למפרע!
(קומט מסתם אין דער גליונות לשבת ויום טוב - לינקס אשכול.)
פנינים משולחן רבינו הגר"א גניחובסקי? איך זע עס דא https://toratyosef.co.il/alonim/%D7%A4% ... %A7%D7%99/ און דער אימעיל אדרעס דערינען (איך ווייס אבער נישט אויב זיי שיקן עס) איז [email protected].
זיי שיקן עס טאקע
צוויי אפציעס זענען פארהאן פאר דער טיפע "דורות" שאלה:
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
- היימישער הייקער
- שר האלף
- תגובות: 1635
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 08, 2019 5:07 pm
ווי איז די מקור פון די ווערטער בשם ה' אלוקי ישראל, ממיני מיכאל וכו' וואס מען זאגט ביי ק"ש שעל המטה? איך האב עס נישט געקענט געפונען.
און אז מען רעדט שוין, ווער איז דער מסדר פון די גאנצע סר פון קר"ש שעל המטה. איך פארשטיי אז אסאך פון די פסוקים וכו' ווערן געברענגט און פארשידענע ספרים, אבער ווער איז דער ענדגילטיגער אויסשטעלער פון אינזער נוסח?
און אז מען רעדט שוין, ווער איז דער מסדר פון די גאנצע סר פון קר"ש שעל המטה. איך פארשטיי אז אסאך פון די פסוקים וכו' ווערן געברענגט און פארשידענע ספרים, אבער ווער איז דער ענדגילטיגער אויסשטעלער פון אינזער נוסח?
אין ספר שכב כארי טוט ער דורך גאנץ קרי"ש שעה"מ. דא הייבט ער אן איבער בשם השם.
ווי איך פארשטיי איז נישט געווען איין ענדגילטיגע מסדר פונעם נוסח, נאר ווי אנדערע נוסחאות איז עס צוביסלעך צאמגעשטעלט געווארן במשך הדורות ומנהגי הראשונים.
ווי איך פארשטיי איז נישט געווען איין ענדגילטיגע מסדר פונעם נוסח, נאר ווי אנדערע נוסחאות איז עס צוביסלעך צאמגעשטעלט געווארן במשך הדורות ומנהגי הראשונים.
All you need is self-driving cars to destabilize society. -- Andrew Yang
- היימישער הייקער
- שר האלף
- תגובות: 1635
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 08, 2019 5:07 pm
Yang2020 האט געשריבן:אין ספר שכב כארי טוט ער דורך גאנץ קרי"ש שעה"מ. דא הייבט ער אן איבער בשם השם.
ווי איך פארשטיי איז נישט געווען איין ענדגילטיגע מסדר פונעם נוסח, נאר ווי אנדערע נוסחאות איז עס צוביסלעך צאמגעשטעלט געווארן במשך הדורות ומנהגי הראשונים.
יש"כ. וואס איז דער ספר שכב כארי? עס קוקט אויס אינטערסאנט.
- ספרים שטוב
- שר חמש מאות
- תגובות: 796
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 01, 2019 10:16 pm
ווי איז דער מקור פון דעם וואס ווערט געברענגט אין ספרים הקדושים, אז ווען א מענטש גייט אוועק פון דער וועלט זאגט מען די תפילה "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", דער געדאנק איז אז יעדער מענטש האט זיין חלק אין וויפיל ער לייגט אריין אז ס'זאל נתגדל ונתקדש ווערן שמו של הקב"ה בעולם, אז ס'פעלט א מענטש דארף מען דאס משלים זיין, בעטן די תפילה אז "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", אז דאס זאל משלים זיין דאס וואס עס פעלט, אז ער זאל ווייטער ווערן אויפן גרויסן אופן די התגלות כבוד שמים עלינו, און כל שכן פון אזא חשוב'ן ערליכן איד.
אויב איינער ווייסט דעער מקור, ביטע אנצייכענען.
אויב איינער ווייסט דעער מקור, ביטע אנצייכענען.
א "ספרים שטוב" קען זיין אין א שטוב, עס קען אויך זיין אין א מח.
אז איך האב נישט פלאץ אין מיין שטוב דערפאר, וועט מען עס מוזן פלאצירן אין מח.
אז איך האב נישט פלאץ אין מיין שטוב דערפאר, וועט מען עס מוזן פלאצירן אין מח.
- יגעתי ומצאתי
- שר האלף
- תגובות: 1672
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 31, 2011 5:02 pm