שאלות אין הלכה

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

עציץ נקוב
שר האלף
תגובות: 1208
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 07, 2018 12:22 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עציץ נקוב »

רב טקסט האט געשריבן:כן נהוג גבן, אפילו אנע לעקטער וואס ווייזט די טעמפעראטוער. וכבר היה דברים לעולמים אז עס האט זיך צעבראכן נאך א קורצע תקופה, האבנדיג א גארנטי האט מען איינגעגעבן א פארלאנג צו באקומען א נייע, ומחשש גזל עכו"ם האט מען קלאהר מודיע געווען אז מען נוצט א זייגערל, האבן זיי געזאגט זיי גלייבן נישט אז דאס מאכט עס אן, און זיי האבן רעפלעיס"ט. (די נייע האלט זיך שוין ב"ה פיהל א לענגערע תקופה ווי די פריערדיגע)

זיי זאגן אז זיי גלייבן נישט ווייל זיי האבן עס נישט געטעסט און ווייל קיינער טוט עס כמעט נישט איז זיי נישט ווערט עס צו טעסטען און זיי ריפלעיסען עס און שוין אבער בעצם איז זייער מעגליך אז עס ציברעכט די פרידזש
עס איז דא דריי סארטן ליגנט: ליגנט, פארשאלטענע ליגנט, און סטאטיסטיקס - מארק טוועין
אוועטאר
מחשב
שר שלשת אלפים
תגובות: 3563
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחשב »

געדענק איך אז בשעת עס האט זיך געקאכט די שאלה האט מען געשמועס'ט, אז די קאמפאני טעסט די פריעדזשעדערס מיטן עס אויספלאגן און איינפלאגן כסדר.
עם הנבחר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 294
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 14, 2015 3:16 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עם הנבחר »

חלב ישראל האט געשריבן:אן LED לייט איז א דרבנן, אז דו עפנסט דעם טיר מיט א שינוי איז עס א תרי דרבנן וואס איז מותר בפסיק רישא דלא ניחא ליה, די עצה דערצו וואלט געווען צו צודעקן די לייט אז מ'זאל עס אינגאנצן נישט קענען זעהן, אזוי האט מען גארנישט דערפון וואס ס'צינדט זיך אן, ווערט עס א פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן.

למעשה זאגן די רבנים אז מ'זאל זיך נישט פארלאזן לכתחילה אויף א פסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן, אבער אויף א צייטווייליגע לעזונג, למשל אויב מ'איז אין א האטעל אויף שבת אדער אויף ביז מ'טרעפט אן אנדערע עצה, דארף עס נישט צו זיין קיין פראבלעם.

אנדערע וואלטן אנגעשטעלט דעם פרידשידער אויף א זייגער, און מ'עפנט עס נאר ווען ס'איז אויסגעלאשן, אבער אנדערע זאגן אז דאס אנצינדן און אויסלעשן קען צוברעכן די פרידשידער.


פארוואס איז led נאר א דרבנן
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חלב ישראל »

ס'איז אנגענומען ביי די רבנים אז עלעקטריק איז נישט א דאורייתא, אויסער ווען די מאשין אליינס איז פייער למשל אן incandescent bulb אדער א toaster וכו'.
אוועטאר
אהרן הלוי
שר האלף
תגובות: 1499
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג פעברואר 18, 2018 1:42 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אהרן הלוי »

די רבנים לאזן אויסלעשן א לעד לייט?
צוויי אפציעס זענען פארהאן פאר דער טיפע "דורות" שאלה:
1. טיפע אהבה; 2. טיפע חכמה.
אוועטאר
אברהם דוד
שר מאה
תגובות: 121
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יוני 14, 2017 11:53 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברהם דוד »

מיר האבן געקויפט א ברעיסלעט פון א אינדיאנע-אמעריקאנער פארקויפער ביי א ספעציעל דעזיגנירטער מארק פלאץ פאר היסטארישע און סימבאלישע Native American חפצים, די ברעיסלעט איז געמאכט פון א געוויסע סארט שטיין וואס זיי גלייבן (אדער פלעגן גלייבן..) אז אזא סארט ברעיסלעט טוט באשיצן פון שדים און רוחות, און פון שלעכטע חלומות. און זיי זאגן אז טראגן אזעלכע שטיינער איז מסוגל פאר רואיגקייט, קוראדזש און קלוגשאפט.

אויף די צעטל וואס איז מיטגעקומען מיט די ברעיסלעט איז געשטאנען:
1/3 Dino (navajo)[םיטבש יד ןופ ענייא] mothers placed bracelets of Tsidze (juniper berry seeds) on their children to protect them from evil spirits and bad dreams, adults would also place the berries in their mouths for protection. Wearing of Tsidze brings a re-connection with our inner strength and surroundings, acknowledging our lives and make our life journey with patience, courage and wisdom.

איז דא א פראבלעם צו גיין דערמיט?
עושר וכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 954
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 28, 2019 12:30 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עושר וכבוד »

אויב לייג איך א ספר אויף די מנורה טישל, מעג איך עס רוקן נאך וואס די לעכט איז אויסגעלאשן?

שאלה ב: אויב צינד איך ביים טיר, מעג איך רוקן די מנורה צום טיש אינמיטן די האלבע שעה?
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

עושר וכבוד האט געשריבן:אויב לייג איך א ספר אויף די מנורה טישל, מעג איך עס רוקן נאך וואס די לעכט איז אויסגעלאשן?

שאלה ב: אויב צינד איך ביים טיר, מעג איך רוקן די מנורה צום טיש אינמיטן די האלבע שעה?

א) ניין. ב) וואכן, מותר מעיקר הדין, וויבאלד הדלקה עושה מצוה, אך מהדרין שיקיים גם לפי השיטה של הנחה עושה מצוה, לכן רק אם יש צורך לטלטל הנרות נכון לטלטלו ממקום הדלקתו.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
Amazing
שר שלשת אלפים
תגובות: 3106
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 29, 2016 9:09 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Amazing »

נא_שכל האט געשריבן:
עושר וכבוד האט געשריבן:אויב לייג איך א ספר אויף די מנורה טישל, מעג איך עס רוקן נאך וואס די לעכט איז אויסגעלאשן?

שאלה ב: אויב צינד איך ביים טיר, מעג איך רוקן די מנורה צום טיש אינמיטן די האלבע שעה?

א) ניין. ב) וואכן, מותר מעיקר הדין, וויבאלד הדלקה עושה מצוה, אך מהדרין שיקיים גם לפי השיטה של הנחה עושה מצוה, לכן רק אם יש צורך לטלטל הנרות נכון לטלטלו ממקום הדלקתו.

א) פארוואס ניין? בפשטות יא
א'מונה ב'טחון ג'עלט
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18792
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

נא_שכל האט געשריבן:
עושר וכבוד האט געשריבן:אויב לייג איך א ספר אויף די מנורה טישל, מעג איך עס רוקן נאך וואס די לעכט איז אויסגעלאשן?

שאלה ב: אויב צינד איך ביים טיר, מעג איך רוקן די מנורה צום טיש אינמיטן די האלבע שעה?

א) ניין. ב) וואכן, מותר מעיקר הדין, וויבאלד הדלקה עושה מצוה, אך מהדרין שיקיים גם לפי השיטה של הנחה עושה מצוה, לכן רק אם יש צורך לטלטל הנרות נכון לטלטלו ממקום הדלקתו.

א) ניין?

איך מיין דו מאכסט א טעות
פליז שרייב א מקור אדער הסבר
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
עושר וכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 954
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 28, 2019 12:30 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך עושר וכבוד »

נא שכל איז גערעכט. וויבאלד די טישל איז פאקטיש א מנורה טישל העלפט נישט קיין בסיס לדבר ההיתר. וכ"כ הפרי מגדים.
אוועטאר
Amazing
שר שלשת אלפים
תגובות: 3106
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 29, 2016 9:09 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך Amazing »

עושר וכבוד האט געשריבן:נא שכל איז גערעכט. וויבאלד די טישל איז פאקטיש א מנורה טישל העלפט נישט קיין בסיס לדבר ההיתר. וכ"כ הפרי מגדים.

אפילו באופן מען לייגט א חנוכה זמירות אדער חנוכה ספרים וואס עס איז די סדר צו לייגען אויף די טישל?

דוכט זיך אין די וועלט פירט זיך להיתר
א'מונה ב'טחון ג'עלט
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חלב ישראל »

א. אויב רעדט מען פון שבת ווענדט זיך צו ס'איז געאייגנט אויסשליסליך פאר די מנורה צו מ'לייגט אויף דעם געווענליך אויך אנדערע זאכן.

ב. ע"פ הלכה איז דאך מניחה על שולחנו ודיו, די גאנצע ענין פון צינדען ביי א טיר אין שטוב איז סתם עפעס אן ענין ע"פ דרך דרוש, כ'ווייס נישט צו ס'איז שייך צו פרעגן אויף אזעלכע חסידישע ענינים צו "מ'מעג".
אוועטאר
nmi
שר חמשת אלפים
תגובות: 5122
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 02, 2016 4:25 pm
לאקאציע: אויפן קאוטש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך nmi »

Amazing האט געשריבן:
עושר וכבוד האט געשריבן:נא שכל איז גערעכט. וויבאלד די טישל איז פאקטיש א מנורה טישל העלפט נישט קיין בסיס לדבר ההיתר. וכ"כ הפרי מגדים.

אפילו באופן מען לייגט א חנוכה זמירות אדער חנוכה ספרים וואס עס איז די סדר צו לייגען אויף די טישל?

דוכט זיך אין די וועלט פירט זיך להיתר

אויב דו עסט אויף דעם טישל קענסטו ארויפלייגן א שטיקל חלה און עס ריקן.
https://www.nmi.com/ שטיצט א גוי
אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר עשרת אלפים
תגובות: 10225
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm
לאקאציע: ערגעץ אנדערש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קלאָצקאָפּ »

מתוך גליון הליכות החיים:

Annotation 2019-12-30 123450.jpg
Annotation 2019-12-30 123450.jpg (65.71 KiB) געזען 1928 מאל
ביללער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 496
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 10, 2018 1:47 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביללער »

דריידל
שר תשעת אלפים
תגובות: 9184
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

Re: שאלות אין הלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דריידל »

וואספארא שטריק איז די בעסטע צו ניצן פאר אן עירוב, און ווי קויפט מען עס?
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
dovidal
שר תשעת אלפים
תגובות: 9579
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

Re: שאלות אין הלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך dovidal »

פארוואס לאזט מען אויס פונקט די שטיקלעך ראש חודש ביי הלל ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר שמונת אלפים
תגובות: 8296
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: שאלות אין הלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אונגארישע הייזער »

dovidal האט געשריבן:פארוואס לאזט מען אויס פונקט די שטיקלעך ראש חודש ביי הלל ?


פון סידור תפלה ישרה

Capture.JPG
Capture.JPG (193.97 KiB) געזען 1391 מאל
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
אוועטאר
יש בו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4464
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 12, 2018 5:53 pm

Re: שאלות אין הלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יש בו »

דריידל האט געשריבן:וואספארא שטריק איז די בעסטע צו ניצן פאר אן עירוב, און ווי קויפט מען עס?

1)די שטריק וואס איז געמאכט צו כאפן פיש,
2)די אלגעמיינע געשעפטן
The Divided States Of America
דריידל
שר תשעת אלפים
תגובות: 9184
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

Re: שאלות אין הלכה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דריידל »

ווען מ'מאכט אן עירובי חצרות דארף מען מודיע זיין פאר יעדעם ווי די פת ליגט? נישט אז איך וויל עס האלטן פאר א סוד, נאר איך וויל וויסן אויב איך דארף עס מפרסם זיין אפילו אןיב מענטשן פרעגן נישט
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
great
שר חמש מאות
תגובות: 728
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 26, 2019 12:22 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך great »

נא_שכל האט געשריבן:
עושר וכבוד האט געשריבן:אויב לייג איך א ספר אויף די מנורה טישל, מעג איך עס רוקן נאך וואס די לעכט איז אויסגעלאשן?

שאלה ב: אויב צינד איך ביים טיר, מעג איך רוקן די מנורה צום טיש אינמיטן די האלבע שעה?

א) ניין. ב) וואכן, מותר מעיקר הדין, וויבאלד הדלקה עושה מצוה, אך מהדרין שיקיים גם לפי השיטה של הנחה עושה מצוה, לכן רק אם יש צורך לטלטל הנרות נכון לטלטלו ממקום הדלקתו.

שאלה ב לכתחילה אסור מן הדין עיין סימן תרעה מ"א סק"ב מפורש
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: קדושים תהיו - מעג מען עסן ריין לשם תאוה?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

יידישע קהילות האט געשריבן:איז מותר צו עסן א נאש אדער א מאכל בלויז לשם הנאת הגוף?
א מענטש איז אינגאצן נישט הונגעריג. ער זעט א געשמאקע שטיקל טשאקאלאדע, מעג ער עס עסן, אדער עס איז אסור?
איך ווייס אז ממידת חסידות זאל ער נישט.
איך ווייס אויך אז עס איז נישט פון די הארבסעט עבירות אויב יא.
איך פרעג אבער צו עס איז אסור על פי דין, אדער עס איז נישט מער ווי א מידת חסידות פאר איינער וואס וויל זיך אויסארבעטן?


אור התורה להצמח צדק מליובאוויטש מגילת אסתר
ובעניני העולם יהיה רק בבחינת אחור, וכמארז"ל גבי זיווג כאלו כפאו שד, וכל שכן וקל וחומר שצריך להיות כן בשארי עניני העולם אכילה ושתיה שיהיה רק כאלו כפאו וכו' ולא יהיה לו שום תשובה בזה רק שמוכרח לאכול ולשתות כדי שלא ימות או יחלוש ולא יוכל לעבוד את ה'. ולא כמו שמדמין העולם דדוקא רק בזיווג לבד אמרו רבותינו ז"ל כן שיהיה כאלו כפאו כו' מפני שהוא דבר מאוס מפני שצריך טבילה אחרי זה. לא כן, כי אדרבה זה דבר גדול כשהו בכוונה לשם שמים וגם למעלה הוא דבר גדול, ואף על פי כן צריך להיות כאלו כפאו כו' שלא יכוין למלאות תוותו ח"ו, וכל שכן וקל וחומר אצל שאר דברים כמו באכילה ושתיה שצריכים להיות כאלו כפאו כו', ולכן יאכל מן הבא בידו רק לשבר הרעבון, ולא לומר שזה איני יכול לאכול, ועל דרך זה בשאר כל עניני העולם...


ספר באר מים חיים - פרשת ויחי - פרק מט
והלא ידוע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב.) בתאות אשה תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' הרי שבתאוה הגדולה שבגדולות אמרו כך מכל שכן בשארי תאוות, כי אכילה הוא נבזה יותר כאשר יזכור האדם מה נעשה מכל המאכלים אחרי צאתם ממנו. ועל כן היו כל חפצי עולם הזה לבזיון ולמתעב נפש בעיניו רק עשאן כמי שכפאו שד לקיים מצות בוראו.


ספר באר מים חיים - פרשת משפטים - פרק כא
וכבר דברנו במקום אחר בבזיון ומיאוס כל התאוות, כי הלא תאות המשגל הוא הגדול והחזק שבכל התאוות כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ח) וזה לשונו,, אין לך דבר בכל התורה שקשה לפרוש ממנו כמו בעריות וביאות האסורות וכו', והנך רואה שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב.) תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' ואם כזה במובחר התאוות מה יענה עוד בהגרועות. וכבר נודע בענין האכילה שמתאוה אדם אליה ביותר ומבואר בשל"ה (באות ק' קדושה) שבה נכלל כל התאוות לצד שחיותו של אדם כולו על ידי אכילה הוא, מה מאוס ומבוזה כל המאכלים אחרי צאתם מן האדם הלא צא תאמר לו ומוסרח עד שילאה האדם להריח אליו, ונמצא איך יתאוה לדבר מאוס כזה, וצריך לעשות באמת כל התאוות רק כמי שכפאו שד בדוחק גדול לצד מצות הבורא בכדי לברר הניצוצות מהם כאשר כתבנו מזה במקום
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
אוועטאר
מחשב
שר שלשת אלפים
תגובות: 3563
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

Re: קדושים תהיו - מעג מען עסן ריין לשם תאוה?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מחשב »

יידישע קהילות האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:איז מותר צו עסן א נאש אדער א מאכל בלויז לשם הנאת הגוף?
א מענטש איז אינגאצן נישט הונגעריג. ער זעט א געשמאקע שטיקל טשאקאלאדע, מעג ער עס עסן, אדער עס איז אסור?
איך ווייס אז ממידת חסידות זאל ער נישט.
איך ווייס אויך אז עס איז נישט פון די הארבסעט עבירות אויב יא.
איך פרעג אבער צו עס איז אסור על פי דין, אדער עס איז נישט מער ווי א מידת חסידות פאר איינער וואס וויל זיך אויסארבעטן?


אור התורה להצמח צדק מליובאוויטש מגילת אסתר
ובעניני העולם יהיה רק בבחינת אחור, וכמארז"ל גבי זיווג כאלו כפאו שד, וכל שכן וקל וחומר שצריך להיות כן בשארי עניני העולם אכילה ושתיה שיהיה רק כאלו כפאו וכו' ולא יהיה לו שום תשובה בזה רק שמוכרח לאכול ולשתות כדי שלא ימות או יחלוש ולא יוכל לעבוד את ה'. ולא כמו שמדמין העולם דדוקא רק בזיווג לבד אמרו רבותינו ז"ל כן שיהיה כאלו כפאו כו' מפני שהוא דבר מאוס מפני שצריך טבילה אחרי זה. לא כן, כי אדרבה זה דבר גדול כשהו בכוונה לשם שמים וגם למעלה הוא דבר גדול, ואף על פי כן צריך להיות כאלו כפאו כו' שלא יכוין למלאות תוותו ח"ו, וכל שכן וקל וחומר אצל שאר דברים כמו באכילה ושתיה שצריכים להיות כאלו כפאו כו', ולכן יאכל מן הבא בידו רק לשבר הרעבון, ולא לומר שזה איני יכול לאכול, ועל דרך זה בשאר כל עניני העולם...


ספר באר מים חיים - פרשת ויחי - פרק מט
והלא ידוע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב.) בתאות אשה תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' הרי שבתאוה הגדולה שבגדולות אמרו כך מכל שכן בשארי תאוות, כי אכילה הוא נבזה יותר כאשר יזכור האדם מה נעשה מכל המאכלים אחרי צאתם ממנו. ועל כן היו כל חפצי עולם הזה לבזיון ולמתעב נפש בעיניו רק עשאן כמי שכפאו שד לקיים מצות בוראו.


ספר באר מים חיים - פרשת משפטים - פרק כא
וכבר דברנו במקום אחר בבזיון ומיאוס כל התאוות, כי הלא תאות המשגל הוא הגדול והחזק שבכל התאוות כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ח) וזה לשונו,, אין לך דבר בכל התורה שקשה לפרוש ממנו כמו בעריות וביאות האסורות וכו', והנך רואה שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב.) תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' ואם כזה במובחר התאוות מה יענה עוד בהגרועות. וכבר נודע בענין האכילה שמתאוה אדם אליה ביותר ומבואר בשל"ה (באות ק' קדושה) שבה נכלל כל התאוות לצד שחיותו של אדם כולו על ידי אכילה הוא, מה מאוס ומבוזה כל המאכלים אחרי צאתם מן האדם הלא צא תאמר לו ומוסרח עד שילאה האדם להריח אליו, ונמצא איך יתאוה לדבר מאוס כזה, וצריך לעשות באמת כל התאוות רק כמי שכפאו שד בדוחק גדול לצד מצות הבורא בכדי לברר הניצוצות מהם כאשר כתבנו מזה במקום

א מפורש'ער סימן אין שו"ע. או"ח סי' רל"א.

דער רמב"ן בפרשתן אויף "קדושים תהיו" זאגט דאך אויך קלאר אזוי. און דער "תניא" אין פרק ל' זאגט קלאר אז דאס איז א 'דאורייתא'.

לויטן חינוך קען דאס גאר זיין א איסור פון ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8680
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: קדושים תהיו - מעג מען עסן ריין לשם תאוה?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

מחשב האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:איז מותר צו עסן א נאש אדער א מאכל בלויז לשם הנאת הגוף?
א מענטש איז אינגאצן נישט הונגעריג. ער זעט א געשמאקע שטיקל טשאקאלאדע, מעג ער עס עסן, אדער עס איז אסור?
איך ווייס אז ממידת חסידות זאל ער נישט.
איך ווייס אויך אז עס איז נישט פון די הארבסעט עבירות אויב יא.
איך פרעג אבער צו עס איז אסור על פי דין, אדער עס איז נישט מער ווי א מידת חסידות פאר איינער וואס וויל זיך אויסארבעטן?


אור התורה להצמח צדק מליובאוויטש מגילת אסתר
ובעניני העולם יהיה רק בבחינת אחור, וכמארז"ל גבי זיווג כאלו כפאו שד, וכל שכן וקל וחומר שצריך להיות כן בשארי עניני העולם אכילה ושתיה שיהיה רק כאלו כפאו וכו' ולא יהיה לו שום תשובה בזה רק שמוכרח לאכול ולשתות כדי שלא ימות או יחלוש ולא יוכל לעבוד את ה'. ולא כמו שמדמין העולם דדוקא רק בזיווג לבד אמרו רבותינו ז"ל כן שיהיה כאלו כפאו כו' מפני שהוא דבר מאוס מפני שצריך טבילה אחרי זה. לא כן, כי אדרבה זה דבר גדול כשהו בכוונה לשם שמים וגם למעלה הוא דבר גדול, ואף על פי כן צריך להיות כאלו כפאו כו' שלא יכוין למלאות תוותו ח"ו, וכל שכן וקל וחומר אצל שאר דברים כמו באכילה ושתיה שצריכים להיות כאלו כפאו כו', ולכן יאכל מן הבא בידו רק לשבר הרעבון, ולא לומר שזה איני יכול לאכול, ועל דרך זה בשאר כל עניני העולם...


ספר באר מים חיים - פרשת ויחי - פרק מט
והלא ידוע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב.) בתאות אשה תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' הרי שבתאוה הגדולה שבגדולות אמרו כך מכל שכן בשארי תאוות, כי אכילה הוא נבזה יותר כאשר יזכור האדם מה נעשה מכל המאכלים אחרי צאתם ממנו. ועל כן היו כל חפצי עולם הזה לבזיון ולמתעב נפש בעיניו רק עשאן כמי שכפאו שד לקיים מצות בוראו.


ספר באר מים חיים - פרשת משפטים - פרק כא
וכבר דברנו במקום אחר בבזיון ומיאוס כל התאוות, כי הלא תאות המשגל הוא הגדול והחזק שבכל התאוות כמו שכתב הרמב"ם ז"ל (בפרק כ"ב מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ח) וזה לשונו,, אין לך דבר בכל התורה שקשה לפרוש ממנו כמו בעריות וביאות האסורות וכו', והנך רואה שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב.) תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין וכו' ואם כזה במובחר התאוות מה יענה עוד בהגרועות. וכבר נודע בענין האכילה שמתאוה אדם אליה ביותר ומבואר בשל"ה (באות ק' קדושה) שבה נכלל כל התאוות לצד שחיותו של אדם כולו על ידי אכילה הוא, מה מאוס ומבוזה כל המאכלים אחרי צאתם מן האדם הלא צא תאמר לו ומוסרח עד שילאה האדם להריח אליו, ונמצא איך יתאוה לדבר מאוס כזה, וצריך לעשות באמת כל התאוות רק כמי שכפאו שד בדוחק גדול לצד מצות הבורא בכדי לברר הניצוצות מהם כאשר כתבנו מזה במקום

א מפורש'ער סימן אין שו"ע. או"ח סי' רל"א.

דער רמב"ן בפרשתן אויף "קדושים תהיו" זאגט דאך אויך קלאר אזוי. און דער "תניא" אין פרק ל' זאגט קלאר אז דאס איז א 'דאורייתא'.

לויטן חינוך קען דאס גאר זיין א איסור פון ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.


זעסט נישט קיין חידוש אין דעם צ"צ ובאמ"ח?
עסן דארף מען כאילו כאילו כפאו שד?
און אז עס איז גאר א ק"ו פון וכו'?!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכה למעשה”