מתוך דברים שנשא הג"ר מתתיהו דייטש רב רמת שלמה לזכר הדברי יואל.
אביא עובדא אחת ששמעתי מאחד מגדולי וצדיקי הדור החיים עימנו לאוישט"א, שסיפר לי אודות מידת החסד והצדקות המופלגת של רבינו זצ"ל. וכך סיפר, יש לי ידיד שמשמש בתפקיד 'חשוב' [כביכול] של רבנות במיליטער הציוני, אמנם הוא יודע ספר וקובע עיתים לתורה. בהגיעו לפרק נישואי צאצאיו נתקשה לעמוד בהתחייבותיו הכספיות והחליט לצאת לנדוד לאמריקה לגייס כספים. כמובן שפשט את בגדים הצואים מעליו ולבש בגדי שרד כיאה וכנאה [פרא"ק וכדו'] ונסע לארה"ב. במשך ב' שבועות נתגלגל ממקום למקום ואסף בקושי רב סך זעום שאף לא כיסה את ההוצאות. ביני לביני שמע אודות מידת הצדקה של רבינו זצ"ל, ועל אף חששותיו הרבים - מחמת תפקידו הרהיב עוז והחליט להיכנס - לקו"פ. בהיכנסו לרביה"ק זצ"ל דיבר עמו משך זמן בדברי תורה, ובסוף שיחתם אמר לו מטרת ביאתו הנה לצורך הכנסת כלה. רבינו זצ"ל בראותו שמדובר בתלמיד חכם העניק לו על אתר סכום גדול סך חמשת אלפים דאלער [אשר גם בזמנינו זה סכום נכבד וחשוב מאוד, וכמובן בימים ההם היה זה נחשב לסכום עצום וגדול מאוד]. וממשיך לספר אותו גאון וצדיק שליט"א, אותו אחד יצא מבית רבינו וליבו בל עמו, נפשו נסערה מאוד, ומיד התקשר אלי בטעלעפאן ואומר לי 'הן עתה יצאתי מבית הרבי מסאטמאר והביא לי סכום עצום מאוד, אך בטוח אני שאם היה יודע שהנני נמצא בצבא הציוני בוודאי לא היה נותן לי מאומה, 'ער וואלט מיר ארא געווארפן פון אלע טרעפ'... [היה זורק אותי מכל המדריגות...] וממילא כעת אני חושש מאוד מגניבת דעת, שמא הוצאתי את המעות בערמה ובגניבה'. עניתי לו שזוהי אכן שאלה חמורה של 'גניבת הדעת', ואין לו ברירה אלא להיכנס אל רבינו ולהגיד לו האמת ואם יאבה יחזיר לו המעות. בלב מלא חששות ומורא נכנס שוב לרבינו זצ"ל וסיפר לו האמת, שבפעם הקודמת לא אמר לו שהוא מתפרנס ברבנות של המיליטער בארץ ישראל... רבינו שאל אותו 'נו, וכי מה הינכם רוצים לומר בכך', ענה לו ההוא: 'אמרתי לעצמי מסתמא עם הרבי היה יודע לאן אני שייך בוודאי לא היה נותן לי סכום גדול כל כך'... רבינו שתק, הוציא ממגירתו עוד ארבע מאוד דאלער והביאם לאותו אחד ובירכו מברכות קודשו. כאשר ההוא עמד קרוב אל מפתן הדלת בכדי לצאת את החדר - לפתע נקרא בחזרה על ידי רביה"ק זצ"ל שהתחיל לדבר עמו בפליאה ובתרעומת: 'לך נא וראה לאיזה מצב נורא הביא אותך השהיה באותו מקום טמא, עד כדי כך שהגעת לכך שאתה מבין שיהודי כמוני אינו צריך להביא לך צדקה להכנסת כלה בגלל היותך שם... תראה ותיווכח איך המדינה הציונית הצליחה לעוות ולטמטם את המוח והלב באופן כה קשה, מה יהודי כמוכם מחפש באותו מקום נורא'... וכך המשיך לדבר עמו שעה ארוכה בדברים נכוחים ונוקבים בחומרת הענין של המיליטער וכו' והדברים חדרו לו במוחו ולבו מדברים היוצאים והבוקעים מלב....
יידישע קהילות האט געשריבן:מתוך דברים שנשא הג"ר מתתיהו דייטש רב רמת שלמה לזכר הדברי יואל.
אביא עובדא אחת ששמעתי מאחד מגדולי וצדיקי הדור החיים עימנו לאוישט"א, שסיפר לי אודות מידת החסד והצדקות המופלגת של רבינו זצ"ל. וכך סיפר, יש לי ידיד שמשמש בתפקיד 'חשוב' [כביכול] של רבנות במיליטער הציוני, אמנם הוא יודע ספר וקובע עיתים לתורה. בהגיעו לפרק נישואי צאצאיו נתקשה לעמוד בהתחייבותיו הכספיות והחליט לצאת לנדוד לאמריקה לגייס כספים. כמובן שפשט את בגדים הצואים מעליו ולבש בגדי שרד כיאה וכנאה [פרא"ק וכדו'] ונסע לארה"ב. במשך ב' שבועות נתגלגל ממקום למקום ואסף בקושי רב סך זעום שאף לא כיסה את ההוצאות. ביני לביני שמע אודות מידת הצדקה של רבינו זצ"ל, ועל אף חששותיו הרבים - מחמת תפקידו הרהיב עוז והחליט להיכנס - לקו"פ. בהיכנסו לרביה"ק זצ"ל דיבר עמו משך זמן בדברי תורה, ובסוף שיחתם אמר לו מטרת ביאתו הנה לצורך הכנסת כלה. רבינו זצ"ל בראותו שמדובר בתלמיד חכם העניק לו על אתר סכום גדול סך חמשת אלפים דאלער [אשר גם בזמנינו זה סכום נכבד וחשוב מאוד, וכמובן בימים ההם היה זה נחשב לסכום עצום וגדול מאוד]. וממשיך לספר אותו גאון וצדיק שליט"א, אותו אחד יצא מבית רבינו וליבו בל עמו, נפשו נסערה מאוד, ומיד התקשר אלי בטעלעפאן ואומר לי 'הן עתה יצאתי מבית הרבי מסאטמאר והביא לי סכום עצום מאוד, אך בטוח אני שאם היה יודע שהנני נמצא בצבא הציוני בוודאי לא היה נותן לי מאומה, 'ער וואלט מיר ארא געווארפן פון אלע טרעפ'... [היה זורק אותי מכל המדריגות...] וממילא כעת אני חושש מאוד מגניבת דעת, שמא הוצאתי את המעות בערמה ובגניבה'. עניתי לו שזוהי אכן שאלה חמורה של 'גניבת הדעת', ואין לו ברירה אלא להיכנס אל רבינו ולהגיד לו האמת ואם יאבה יחזיר לו המעות. בלב מלא חששות ומורא נכנס שוב לרבינו זצ"ל וסיפר לו האמת, שבפעם הקודמת לא אמר לו שהוא מתפרנס ברבנות של המיליטער בארץ ישראל... רבינו שאל אותו 'נו, וכי מה הינכם רוצים לומר בכך', ענה לו ההוא: 'אמרתי לעצמי מסתמא עם הרבי היה יודע לאן אני שייך בוודאי לא היה נותן לי סכום גדול כל כך'... רבינו שתק, הוציא ממגירתו עוד ארבע מאוד דאלער והביאם לאותו אחד ובירכו מברכות קודשו. כאשר ההוא עמד קרוב אל מפתן הדלת בכדי לצאת את החדר - לפתע נקרא בחזרה על ידי רביה"ק זצ"ל שהתחיל לדבר עמו בפליאה ובתרעומת: 'לך נא וראה לאיזה מצב נורא הביא אותך השהיה באותו מקום טמא, עד כדי כך שהגעת לכך שאתה מבין שיהודי כמוני אינו צריך להביא לך צדקה להכנסת כלה בגלל היותך שם... תראה ותיווכח איך המדינה הציונית הצליחה לעוות ולטמטם את המוח והלב באופן כה קשה, מה יהודי כמוכם מחפש באותו מקום נורא'... וכך המשיך לדבר עמו שעה ארוכה בדברים נכוחים ונוקבים בחומרת הענין של המיליטער וכו' והדברים חדרו לו במוחו ולבו מדברים היוצאים והבוקעים מלב....
א מורא'דיגע שיינע זיסע מעשה בשם וועם האט ער עס דערציילט
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.
יידישע קהילות האט געשריבן:מתוך דברים שנשא הג"ר מתתיהו דייטש רב רמת שלמה לזכר הדברי יואל.
אביא עובדא אחת ששמעתי מאחד מגדולי וצדיקי הדור החיים עימנו לאוישט"א, שסיפר לי אודות מידת החסד והצדקות המופלגת של רבינו זצ"ל. וכך סיפר, יש לי ידיד שמשמש בתפקיד 'חשוב' [כביכול] של רבנות במיליטער הציוני, אמנם הוא יודע ספר וקובע עיתים לתורה. בהגיעו לפרק נישואי צאצאיו נתקשה לעמוד בהתחייבותיו הכספיות והחליט לצאת לנדוד לאמריקה לגייס כספים. כמובן שפשט את בגדים הצואים מעליו ולבש בגדי שרד כיאה וכנאה [פרא"ק וכדו'] ונסע לארה"ב. במשך ב' שבועות נתגלגל ממקום למקום ואסף בקושי רב סך זעום שאף לא כיסה את ההוצאות. ביני לביני שמע אודות מידת הצדקה של רבינו זצ"ל, ועל אף חששותיו הרבים - מחמת תפקידו הרהיב עוז והחליט להיכנס - לקו"פ. בהיכנסו לרביה"ק זצ"ל דיבר עמו משך זמן בדברי תורה, ובסוף שיחתם אמר לו מטרת ביאתו הנה לצורך הכנסת כלה. רבינו זצ"ל בראותו שמדובר בתלמיד חכם העניק לו על אתר סכום גדול סך חמשת אלפים דאלער [אשר גם בזמנינו זה סכום נכבד וחשוב מאוד, וכמובן בימים ההם היה זה נחשב לסכום עצום וגדול מאוד]. וממשיך לספר אותו גאון וצדיק שליט"א, אותו אחד יצא מבית רבינו וליבו בל עמו, נפשו נסערה מאוד, ומיד התקשר אלי בטעלעפאן ואומר לי 'הן עתה יצאתי מבית הרבי מסאטמאר והביא לי סכום עצום מאוד, אך בטוח אני שאם היה יודע שהנני נמצא בצבא הציוני בוודאי לא היה נותן לי מאומה, 'ער וואלט מיר ארא געווארפן פון אלע טרעפ'... [היה זורק אותי מכל המדריגות...] וממילא כעת אני חושש מאוד מגניבת דעת, שמא הוצאתי את המעות בערמה ובגניבה'. עניתי לו שזוהי אכן שאלה חמורה של 'גניבת הדעת', ואין לו ברירה אלא להיכנס אל רבינו ולהגיד לו האמת ואם יאבה יחזיר לו המעות. בלב מלא חששות ומורא נכנס שוב לרבינו זצ"ל וסיפר לו האמת, שבפעם הקודמת לא אמר לו שהוא מתפרנס ברבנות של המיליטער בארץ ישראל... רבינו שאל אותו 'נו, וכי מה הינכם רוצים לומר בכך', ענה לו ההוא: 'אמרתי לעצמי מסתמא עם הרבי היה יודע לאן אני שייך בוודאי לא היה נותן לי סכום גדול כל כך'... רבינו שתק, הוציא ממגירתו עוד ארבע מאוד דאלער והביאם לאותו אחד ובירכו מברכות קודשו. כאשר ההוא עמד קרוב אל מפתן הדלת בכדי לצאת את החדר - לפתע נקרא בחזרה על ידי רביה"ק זצ"ל שהתחיל לדבר עמו בפליאה ובתרעומת: 'לך נא וראה לאיזה מצב נורא הביא אותך השהיה באותו מקום טמא, עד כדי כך שהגעת לכך שאתה מבין שיהודי כמוני אינו צריך להביא לך צדקה להכנסת כלה בגלל היותך שם... תראה ותיווכח איך המדינה הציונית הצליחה לעוות ולטמטם את המוח והלב באופן כה קשה, מה יהודי כמוכם מחפש באותו מקום נורא'... וכך המשיך לדבר עמו שעה ארוכה בדברים נכוחים ונוקבים בחומרת הענין של המיליטער וכו' והדברים חדרו לו במוחו ולבו מדברים היוצאים והבוקעים מלב....
חוזר ומתגלגל...
המשגיח הגה"צ ר' דן סגל שליט"א סיפר בהספד בלייקווד על האיילת השחר סיפור נפלא על הנקיות של מרן הדברי יואל. רה"י הג"ר מרדכי שולמן זצ"ל נכנס לדברי יואל לשם איסוף כספים לידידו הגאון ר' יצחק הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה בחוליו האחרון. והסאטמאר רוב נתן בעין יפה (הייתה ביניהם היכרות מימי ועד ההצלה) אחר כך נכנסה מחשבה בלב הגרמ"ש שלא ידע הדברי יואל שר' יצחק הלוי אפשיין היה רב צבאי ודיין ברבנות, ואם היה מגלה לדברי יואל אולי היה נוהג אחרת, וחזר לחדר וסיפר את הדברים כהוויתם. וכעס הדברי יואל ואמר לו לשם איסוף כסף ליהודי חולה נראה לך שלא הייתי נותן בעין יפה גם אם לא היה שומר תורה ומצוות?!
לכבוד די 40'סטע יארצייט וואלט געווען כדאי צו עפענען א אשכול צו באשרייבען תלמידי רביה"ק מיט זייער התקשרות צום רבין, א עובדה פון זיי מיטן רבין וכדו' יעדער האט זיכער א זיידע באקאנטע וכדו' וואס מקען באשרייבען
עטליכע חדשים צוריק האב איך געהערט אז די מו''ל פון די ספרי ניצוצי תומר ארבעט אויף א נייע ספר אין קורצן די קורות ימי רבינו אויף די סדר השנים מיטן פלאן עס ארויסצוגעבן צום יארצייט, איינער געהערט דערוועגן צו עס קומט למעשה ארויס?
ס'רעגענט ס'גיסט האט געשריבן:עטליכע חדשים צוריק האב איך געהערט אז די מו''ל פון די ספרי ניצוצי תומר ארבעט אויף א נייע ספר אין קורצן די קורות ימי רבינו אויף די סדר השנים מיטן פלאן עס ארויסצוגעבן צום יארצייט, איינער געהערט דערוועגן צו עס קומט למעשה ארויס?
יא, קומט ארויס א מהדורת דוגמא לרגל היארצייט. ספר ״ימי מלך״ א אינצוקלופדיה של קורות ימי חייו.
ס'רעגענט ס'גיסט האט געשריבן:עטליכע חדשים צוריק האב איך געהערט אז די מו''ל פון די ספרי ניצוצי תומר ארבעט אויף א נייע ספר אין קורצן די קורות ימי רבינו אויף די סדר השנים מיטן פלאן עס ארויסצוגעבן צום יארצייט, איינער געהערט דערוועגן צו עס קומט למעשה ארויס?
יא, קומט ארויס א מהדורת דוגמא לרגל היארצייט. ספר ״ימי מלך״ א אינצוקלופדיה של קורות ימי חייו.