אשכול כתיבה ב"לשון הקודש"

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

מחשב
שר האלף
תגובות: 1066
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » מיטוואך ינואר 16, 2019 9:15 pm

יין ישן האט געשריבן:החיים והשלום להרב קקיון שליט"א, הנני בזה להשיבך על שאלתך, הלא תכלית האשכול הוא, כדי שכל מי שרוצה לשפר הלשה"ק שלו, יכנס לכאן ויקשקש באצבעותיו בלשון זה, ובכך יוכל לשפר כתיבתו בדיבוק חברים ע"י כל ההערות המחכימות, א"כ כהיום שארמית הוא הלשון שמעורב בלה"ק בכל הספרים שלנו בודאי אין להקפיד על כך, כן נראה לענ"ד.
ומה שאכן יש להקפיד הוא על לשון שבדו להם המינים 'עברית' שלדאבונינו נפוץ מאד בספרי זמנינו.


ואכן זה מה שקורה, שבעל היין ישן משפר כתיבתו, תוך תגובה לחבר שמעלה טענה משובשת.

------
מכין...

שלח בכל אופן...
הוי מחשב...

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך ינואר 16, 2019 9:16 pm

יין ישן האט געשריבן:זה וזה גורם.

זה וזה גורם מותר (כך נפסק להלכה)
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

ODOM
שר מאה
תגובות: 133
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 9:41 am

תגובהדורך ODOM » זונטאג ינואר 20, 2019 9:36 am

קיקיון האט געשריבן:
יין ישן האט געשריבן:לדעתי אין לשבור הראש על זה, ולנקוט בלשונות של 'עט' ו'קולמוס' הנהוג מימי קדם, והעיקר להמשיך בזה האשכול לכתוב בלשון הקודש דוקא, ויישר כחם של כל החברים שבאו לכאן להעיר ולהאיר.

מילים אלו נם לה"ק או ארמית?

בהלכות גיטין מבואר, שארמית ולה"ק כחד נחשבו, כי שטר הכתוב בשתי לשונות פסול, והגט כתוב לשה"ק וארמית.
יבואו תלמידי החכמים ויציינו המראי מקומות.
אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם

אוועטאר
יין ישן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 450
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 22, 2016 1:55 pm
לאקאציע: ביים טאט'ן אין וויינגארטן

תגובהדורך יין ישן » דינסטאג פאברואר 05, 2019 10:34 pm

ומה נעשה לאשכולינו שיורד ואינו עולה, הבה נעשה לה עליי', אולי יבואו לכאן איזה חברים יקרים שיחיו, וישתמשו במכשירי הכתיבה אשר בידם, ויכתבו קצת בלשון הקודש, ולעת עתה חודש אדר שמח, וטוב לב משתה תמיד.
אני בן שבעים, וכשאני נכנס יוצא בן שבעים כמותי, מי אני?

מחשב
שר האלף
תגובות: 1066
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » דינסטאג פאברואר 05, 2019 10:40 pm

כנראה אתם מושכים לסחורה ישנה, וניקיכם יעיד.
הוי מחשב...

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך פאברואר 06, 2019 12:40 am

יין ישן האט געשריבן:ומה נעשה לאשכולינו שיורד ואינו עולה, הבה נעשה לה [לו] עליי', אולי יבואו לכאן איזה חברים יקרים שיחיו, וישתמשו במכשירי הכתיבה אשר בידם, ויכתבו קצת בלשון הקודש, ולעת עתה חודש אדר שמח, וטוב לב משתה תמיד.

נתחיל בשיפור לשונכם...

"אשכול" הוא לשון זכור או ל"נ?

האשכול הזה הוא באמת רעיון טוב, למי שרוצה להתרגל לכתוב בלשון הקודש, ע"כ אנסה מזמן לזמן לכתוב כאן. אך מהיות טוב שיהיה איזה סדר מאיזה ענין כותבים כאן, שזולתו, לא יהא אחד מעוניין לבקר בהיכלנו.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
יין ישן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 450
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 22, 2016 1:55 pm
לאקאציע: ביים טאט'ן אין וויינגארטן

תגובהדורך יין ישן » מיטוואך פאברואר 06, 2019 2:01 pm

הרב נא שכל, אתה צודק בהערתך, שבדברי דלעיל איכא תרתי דסתרי, שהתחלתי בלשון זכר וסיימתי בלשון נקבה, ולגוף השאלה אם אשכול לשון זכר או נקבה, נראה שהוא לשון זכר, כי כן כתוב, ואשכול ענבים אחד, ואולי תלוי באיזה מין אשכול מדובר, ואדרבה יבואו היודעים ויגידו.
אני בן שבעים, וכשאני נכנס יוצא בן שבעים כמותי, מי אני?

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך פאברואר 06, 2019 3:03 pm

נא_שכל האט געשריבן:אך מהיות טוב שיהיה איזה סדר מאיזה ענין כותבים כאן, שזולתו, לא יהא אחד מעוניין לבקר בהיכלנו.

מהיות טוב לא שייך לכאן, אדרבה אם רצית להשתמש במליצה היית צדריך לתפוס הפן השלילי ממנו, אבל אני לא הייתי מכניסו כלל לתוך משפט זה. אלא כך הייתי כותב: טוב יהיה אם יהי כאן...

כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך פאברואר 06, 2019 3:37 pm

איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך פאברואר 06, 2019 3:40 pm

נא_שכל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...

התכונתי ברצינות.

דרך אגב אם ולא באם
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

ולא מיין
שר חמש מאות
תגובות: 839
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מאי 04, 2012 3:10 pm
לאקאציע: בין שחו''ר לשכו''ר

תגובהדורך ולא מיין » מיטוואך פאברואר 06, 2019 5:48 pm

וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.
נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך. שכור''ה אני ונאוה. (שה''ש א', ד'-ה').

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3122
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מיטוואך פאברואר 06, 2019 5:57 pm

ולא מיין האט געשריבן:וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.

נוסדה.
אינו אותו.
שהמשפטים. (ד = ארמית)
יש גם.

המסכת נוסדה על מצוות התורה?? משפט לא ברור.

על "מהות המצוות" לא שייך לומר שיש או אין לאחד חלק בו.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך פאברואר 06, 2019 6:01 pm

ולא מיין האט געשריבן:וואס זאגט דער עולם צו דעם פאראגראף?

היינו, שהגם גם מסכת זו נוסד על מצוות התורה, אבל אינם אותם סוג ומהות מצוות כמו בשאר מסכתות, דהמשפטים והמצוות המתבארים בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ מהות המצוות שבמסכת זו, ישנם גם לאומה"ע חלק בהם.

האם יש מסכתא אחת שלא נוסדה על מצות התורה?!

אני הייתי כותב כך, באופן חיובי:

דע, שהמשפטים והמצות המתבארים במסכת זו אין מהותן שוים להמצות המתבארים בשאר מסכתות, דשל מסכתא זו ישנם גם לאומה"ע חלק וחפץ בהם, משא"כ בשאר מסכתות אין לאומה"ע חלק וחפץ בהם.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

ולא מיין
שר חמש מאות
תגובות: 839
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מאי 04, 2012 3:10 pm
לאקאציע: בין שחו''ר לשכו''ר

תגובהדורך ולא מיין » מיטוואך פאברואר 06, 2019 6:06 pm

איזה ספר, הי' מי מהקוראים מציע, ללמוד ממנו יסודות וכללי לשה"ק
נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך. שכור''ה אני ונאוה. (שה''ש א', ד'-ה').

ODOM
שר מאה
תגובות: 133
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 9:41 am

תגובהדורך ODOM » מוצ"ש פאברואר 23, 2019 4:11 pm

איינס האט געשריבן:
נא_שכל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:כמו כן זולתו אינו במקומו. אלא מבלי זה או כי אם לא.
ואם הנך רוצה לעמוד על תיבה זו: צריך לכותבו: וזולת זה, אבל כאמור אין זה ההתבטאות הנכונה

זה תלוי באם כותבים כהחזון איש, או כהקהלות יעקב...

התכונתי ברצינות.

דרך אגב אם ולא באם


"רצינות" האט נישט מיט לשון הקודש, ס'איז ליידער "עיבריט", פון די ווערטער וואס אותו רשע שר"י האט אויסגעטראכט, און דאס נעמט זיך פון זיין מאגען שמערצען. וד"ל.
אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג פאברואר 25, 2019 11:14 am

נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2001
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג פאברואר 25, 2019 11:14 am

ולא מיין האט געשריבן:איזה ספר, הי' מי מהקוראים מציע, ללמוד ממנו יסודות וכללי לשה"ק

אבן עזרא על התורה...
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

נו גוט נו שוין
שר האלף
תגובות: 1313
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm

תגובהדורך נו גוט נו שוין » מאנטאג פאברואר 25, 2019 12:57 pm

יכול להיות שעל ידי הלימוד בספר אבן עזרא, יכולים להתלמד כללי ודקדוקי לשון הקודש, אבל כדי ללמוד ולהבין הספר אבן עזרא...... צריכים ליגיעה רבה, אשר לאו כל מוחא סביל דא
. . . . . . .

מחשב
שר האלף
תגובות: 1066
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » מאנטאג פאברואר 25, 2019 2:04 pm

איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?


מה עם "באמת"? התכוון באמת. או (בארמית) גמר וקני, גמירות דעת.
הוי מחשב...

אוועטאר
יין ישן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 450
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 22, 2016 1:55 pm
לאקאציע: ביים טאט'ן אין וויינגארטן

תגובהדורך יין ישן » מאנטאג פאברואר 25, 2019 2:38 pm

איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?

איני רואה שום ספק בזה, שזה ודאי שמה שחידש אותו רשע הוי בכלל עברית ולא לשון הקודש, אולי יש לדון בכל תיבה לעצמה אם הוא מחידושיו או לא, אבל מה שבודאי חידש אין ספק שהוא עברית ולא לשה"ק.
אני בן שבעים, וכשאני נכנס יוצא בן שבעים כמותי, מי אני?

ODOM
שר מאה
תגובות: 133
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 9:41 am

תגובהדורך ODOM » דינסטאג פאברואר 26, 2019 2:28 am

איינס האט געשריבן:נניח שזה נכון (בהסתמך על כך ש"כל" מילה שאותו רשע "חידש" נקרא עברית ולא לשון קודש)
אם כך איך אומרים בלשון קודש "ברצינות"?


"כובד ראש" הוא מה שנקרא "ערנסט", נעשה "רצינות".
אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם

אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 125
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

תגובהדורך אכטונג אכטונג » זונטאג מארטש 17, 2019 12:29 pm

איך אומרים בלשה''ק אינטערנאציאנאל ''בין לאומי'' או זה עיברית
מי שיודע נא יענה בהקדם כי נוגע להלכה למעשה לכתוב באיזה ספר שצריך לירד לדפוס
יישר כח

אכטונג אכטונג
שר מאה
תגובות: 125
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

תגובהדורך אכטונג אכטונג » זונטאג מארטש 17, 2019 12:51 pm

וגם אשאל איך אומרים בלשה''ק ליטראטור ''ספרות'' או זה עיברית

ידיד כל חי
שר חמישים
תגובות: 59
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 07, 2011 10:01 am

תגובהדורך ידיד כל חי » מוצ"ש מאי 04, 2019 10:42 pm

איך כותבים בלשון הקודש פתגם הבא:
"ער האט זיך געשטעלט ביי די טיר מיט זיין "רענצעל" מיט וועש און זיין האנט"
וגם איך אומרים התיבה "אפיס", בלשון הקודש?

חגי
שר העשר
תגובות: 36
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 14, 2015 10:02 pm

תגובהדורך חגי » מוצ"ש מאי 04, 2019 10:54 pm

הוא עמד ליד הדלת עם (תרמיל, תיק, מזוודה) הבגדים שלו בידיו

אפיס = משרד


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט