דיונים ועיונים בפרשת ויקהל
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- פויער
- שר האלף
- תגובות: 1037
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
- לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט
דיונים ועיונים בפרשת ויקהל
וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה'
ויעשו כל חכמי לב בעושי המלאכה וכו'
איך האב געהערט אמאל פרעגן לכאורה חכמה ליגט אין מוח נישט אין לב פארוואס שטייט חכם לב?
(איך האב געהערט א תירוץ בדרך מוסר פון מיין ראש ישיבה שליט"א אבער איך געדענק נאר א חלק ממילא קען איך עס נישט שרייבן, ווער ווייסט א תירוץ בדרך פשטות?)
ויעשו כל חכמי לב בעושי המלאכה וכו'
איך האב געהערט אמאל פרעגן לכאורה חכמה ליגט אין מוח נישט אין לב פארוואס שטייט חכם לב?
(איך האב געהערט א תירוץ בדרך מוסר פון מיין ראש ישיבה שליט"א אבער איך געדענק נאר א חלק ממילא קען איך עס נישט שרייבן, ווער ווייסט א תירוץ בדרך פשטות?)
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35243
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35243
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- פויער
- שר האלף
- תגובות: 1037
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
- לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט
האב איך מיך נישט געפוילט אין נאכגעקוקט אין נאדיר:
העמק דבר על שמות פרק כח פסוק ג
אל כל חכמי לב. החכמה אין מקומו בלב כ"א במוח. אלא כל מקום דכתיב חכמי לב הביאור יראת ה'. שהוא ראשית חכמה ומקומה בלב כידוע. וע' להלן ל"א ו' ובש"מ. והענין שנדרש לכאן ביחוד כמת יראת ה' יבואר לפנינו:
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
- פויער
- שר האלף
- תגובות: 1037
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
- לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט
העמק דבר על שמות פרק לא פסוק ו
אבל עדיין קשה לשון כל חכם לב. והרי כח השכל אינו בלב אלא משכנו במוח. אלא חכם לב יש עוד שני משמעות. חדא חכמת יראת ה' שהיא ראשית כמה ומשכנה בלב וע' לעיל כ"ח ג'. שנית בכח הבטחון שיחכם במלאכה זו אע"ג שלא למדה ולא אימן ידיו לה מעולם. ועי' מש"כ להלן ל"ו ב'. וגם כאן מתפרש מי שהוא חכם לב היינו ביראת ה' ובבטחון נתתי חכמה ויכולת:
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
- פויער
- שר האלף
- תגובות: 1037
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
- לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט
דא האסטו א פשט פון מלבי"ם
מלבי"ם לספר איוב פרק לד פסוק לד - חלק באור המלים
אנשי לבב - היינו חכמי לב שהם יותר מחכמים, הם אלה שחקות החכמה קבוע בלבם, והם יאמרו מעצמם, וגבר חכם יאמר כן עת ישמע ד
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
לשון האבן עזרא על הפסוק "ואמלא אתו רוח אלוקים בחמה ובתבונה ובדעת" (שמות לא, ג).
רוח חכמה ובינה. החכמה, היא הצורות האצורות באחרונות מוח הראש. ומלת תבונה, גם בינה מגזרת בין, והיא הצורה העומדת בין צורת הדעת ובין צורת החכמה, כנגד הנקב האמצעי במוח הראש, כי החכמה כנגד הנקב האחרון. ודעת, המתחברת בנקבי המוח על המצח מההרגשות. ובלשון ישמעאל קורין הדעת אלתכ"ייל, והתבונה אל"פכרה, והחכמה אל"חכמה.
(יעמוד מורינו ר' יידישיסט...).
רוח חכמה ובינה. החכמה, היא הצורות האצורות באחרונות מוח הראש. ומלת תבונה, גם בינה מגזרת בין, והיא הצורה העומדת בין צורת הדעת ובין צורת החכמה, כנגד הנקב האמצעי במוח הראש, כי החכמה כנגד הנקב האחרון. ודעת, המתחברת בנקבי המוח על המצח מההרגשות. ובלשון ישמעאל קורין הדעת אלתכ"ייל, והתבונה אל"פכרה, והחכמה אל"חכמה.
(יעמוד מורינו ר' יידישיסט...).
למעשה קען מען פרעגן אז די הארץ איז בלויז א פאמפ [משאבה]
נישט שכל און ניש געפיל.
אבער דברה תורה כלשון בני אדם
מענטשען פילן שמחה און עצבות אאז"וו אין הארץ.
דאס הייסט זיי האבען א עפעקט אויף די הארץ.
ממילא איז פארשטענדליך לב טוב לב רע חכם לב אמיץ לב נדיב לב
יחד לבבנו
[איך האב עפעס אויף וואס די בעלי מוסר זאגען אף "יחד לב וגל אבן" אין תפילת גשם
אבער מיר וועלן דאס איבער לאזן דערווייל]
נישט שכל און ניש געפיל.
אבער דברה תורה כלשון בני אדם
מענטשען פילן שמחה און עצבות אאז"וו אין הארץ.
דאס הייסט זיי האבען א עפעקט אויף די הארץ.
ממילא איז פארשטענדליך לב טוב לב רע חכם לב אמיץ לב נדיב לב
יחד לבבנו
[איך האב עפעס אויף וואס די בעלי מוסר זאגען אף "יחד לב וגל אבן" אין תפילת גשם
אבער מיר וועלן דאס איבער לאזן דערווייל]
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35243
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 689
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 11, 2009 2:33 pm
אין שו"ת האלף לך שלמה יו"ד סי' קל"ג וויל ער מסביר זיין פארוואס ווען איינער עסט די לב פון א בהמה איז עס קשה לשכחה, זאגט ער ווייל אן אבר פון א בהמה וואס א מענטש עסט איז מחזק די אבר פונעם מענטש (אזוי ווי עס שטייט אין זוהר ביי גיד הנשה [פייערמאן]), ממילא אז ער עסט די לב פון די בהמה, 'נעשה מלב האדם טבע לב בהמה ונעלם ממנו טבע דרכי החכמה כמו בהמה', זאגט ער אז לפי"ז קומט אויס אז די חכמה ליגט אין די לב אין נישט אין מח.
- אטעטשמענטס
-
- האלף לך שלמה.JPG (31.1 KiB) געזען 4119 מאל
פייערמאן האט געשריבן:אין שו"ת האלף לך שלמה יו"ד סי' קל"ג וויל ער מסביר זיין פארוואס ווען איינער עסט די לב פון א בהמה איז עס קשה לשכחה, זאגט ער ווייל אן אבר פון א בהמה וואס א מענטש עסט איז מחזק די אבר פונעם מענטש (אזוי ווי עס שטייט אין זוהר ביי גיד הנשה [פייערמאן]), ממילא אז ער עסט די לב פון די בהמה, 'נעשה מלב האדם טבע לב בהמה ונעלם ממנו טבע דרכי החכמה כמו בהמה', זאגט ער אז לפי"ז קומט אויס אז די חכמה ליגט אין די לב אין נישט אין מח.
מצאתי שבשו"ת טוב טעם ודעת מהדו' רביעה סי' ע"ב האריך בזה.
אן אינטערעסאנטע חידוש האב איך געזעהן אין חידושי מהרי"ל דיסקין, ער זאגט לפי דאס וואס עס שטייט אין מדרש אז די מלאכים האבן ארויסגעהאלפען מיטן בויען דעם משכן, איז לפי"ז וואלט געווען א הו"א אז מען זאל מעגן בויען דעם משכן שבת, מכח שנים שעשאוה שפטורים, אויף דעם קומט די תורה זאגן 'ששת ימים "תעשה" מלאכה, בלשון נפעל דהיינו ווייל עס איז געבויעט געווארן דורך די מלאכים, 'וביום השביעי שבת שבתון לה' אז אפילו דער אויבערשטער היט שבת, ממילא וועלן די מלאכים נישט צוהעלפען, וועט עס זיין 'כל העושה בו מלאכה' דאס הייסט אז איר וועט אליין טוהן די גאנצע מלאכה.
קומט אויס אז לויט אים האט מען געמעגט בויען די משכן שבת דורך שנים, די פראבלעם איז נאר געווען אז די מלאכים האבן נישט ארויסגעהאלפען, ויש לציין למש"כ המשך חכמה בפר' בהר (כ"ו ב') מה שנתגלה לו בחלום שבבניית המשכן אף שנים שעשאוה אסור מדכתיב לשון שמור.
אבער די עצם זאך וואס ער פארשטייט אז אויב די מלאכים האבן געהאלפען הייסט עס שנים שעשאוה, איז נישט אזוי פשוט, ראה ביד המלך הל' שבת פ"א הט"ז ד"ה ונסתפקתי שהאריך אז באופן וואס איינער איז נישט קיין בר חיובא, קען זיין אז דער אנדערער וועט געהעריג זיין חייב, וכן באמרי בינה שבת סי' ל"ג בשם המהרי"ט אלגאזי שנסתפק בזה, וראה עוד באגלי טל ריש הל' חורש שרצה לומר אז אדם ובהמה שעשו מלאכה, וויבאלד דער בהמה איז נישט קיין בר חיובא, הייסט עס אזוי ווי זה יכול וזה אינו יכול.
קומט אויס אז לויט אים האט מען געמעגט בויען די משכן שבת דורך שנים, די פראבלעם איז נאר געווען אז די מלאכים האבן נישט ארויסגעהאלפען, ויש לציין למש"כ המשך חכמה בפר' בהר (כ"ו ב') מה שנתגלה לו בחלום שבבניית המשכן אף שנים שעשאוה אסור מדכתיב לשון שמור.
אבער די עצם זאך וואס ער פארשטייט אז אויב די מלאכים האבן געהאלפען הייסט עס שנים שעשאוה, איז נישט אזוי פשוט, ראה ביד המלך הל' שבת פ"א הט"ז ד"ה ונסתפקתי שהאריך אז באופן וואס איינער איז נישט קיין בר חיובא, קען זיין אז דער אנדערער וועט געהעריג זיין חייב, וכן באמרי בינה שבת סי' ל"ג בשם המהרי"ט אלגאזי שנסתפק בזה, וראה עוד באגלי טל ריש הל' חורש שרצה לומר אז אדם ובהמה שעשו מלאכה, וויבאלד דער בהמה איז נישט קיין בר חיובא, הייסט עס אזוי ווי זה יכול וזה אינו יכול.
פייערמאן האט געשריבן:אין שו"ת האלף לך שלמה יו"ד סי' קל"ג וויל ער מסביר זיין פארוואס ווען איינער עסט די לב פון א בהמה איז עס קשה לשכחה, זאגט ער ווייל אן אבר פון א בהמה וואס א מענטש עסט איז מחזק די אבר פונעם מענטש (אזוי ווי עס שטייט אין זוהר ביי גיד הנשה [פייערמאן]), ממילא אז ער עסט די לב פון די בהמה, 'נעשה מלב האדם טבע לב בהמה ונעלם ממנו טבע דרכי החכמה כמו בהמה', זאגט ער אז לפי"ז קומט אויס אז די חכמה ליגט אין די לב אין נישט אין מח.
עי' ברכות מד: כל הקרוב לנפש משיב את הנפש אמר רב אחא בר יעקב עונקא, ובמהרש"א בח"א שם.
-
- שר שבעת אלפים
- תגובות: 7999
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
פייערמאן האט געשריבן:אן אינטערעסאנטע חידוש האב איך געזעהן אין חידושי מהרי"ל דיסקין, ער זאגט לפי דאס וואס עס שטייט אין מדרש אז די מלאכים האבן ארויסגעהאלפען מיטן בויען דעם משכן, איז לפי"ז וואלט געווען א הו"א אז מען זאל מעגן בויען דעם משכן שבת, מכח שנים שעשאוה שפטורים, אויף דעם קומט די תורה זאגן 'ששת ימים "תעשה" מלאכה, בלשון נפעל דהיינו ווייל עס איז געבויעט געווארן דורך די מלאכים, 'וביום השביעי שבת שבתון לה' אז אפילו דער אויבערשטער היט שבת, ממילא וועלן די מלאכים נישט צוהעלפען, וועט עס זיין 'כל העושה בו מלאכה' דאס הייסט אז איר וועט אליין טוהן די גאנצע מלאכה.
קומט אויס אז לויט אים האט מען געמעגט בויען די משכן שבת דורך שנים, די פראבלעם איז נאר געווען אז די מלאכים האבן נישט ארויסגעהאלפען, ויש לציין למש"כ המשך חכמה בפר' בהר (כ"ו ב') מה שנתגלה לו בחלום שבבניית המשכן אף שנים שעשאוה אסור מדכתיב לשון שמור.
אבער די עצם זאך וואס ער פארשטייט אז אויב די מלאכים האבן געהאלפען הייסט עס שנים שעשאוה, איז נישט אזוי פשוט, ראה ביד המלך הל' שבת פ"א הט"ז ד"ה ונסתפקתי שהאריך אז באופן וואס איינער איז נישט קיין בר חיובא, קען זיין אז דער אנדערער וועט געהעריג זיין חייב, וכן באמרי בינה שבת סי' ל"ג בשם המהרי"ט אלגאזי שנסתפק בזה, וראה עוד באגלי טל ריש הל' חורש שרצה לומר אז אדם ובהמה שעשו מלאכה, וויבאלד דער בהמה איז נישט קיין בר חיובא, הייסט עס אזוי ווי זה יכול וזה אינו יכול.
אינטערסאנט אז דער כלי יקר אין זיין ספר שפתי דעת שרייבט א ענדליכע חידוש, אז ס'וואלט געווען א הוו"א אז ס'מותר וויבאלד ס'געווען נעשית מאיליה, אויף דעם לערענט אונז די תורה אז אפילו אזוי איז אויך אסור.
פון זיינע ווערטער איז משמע אז דער עושה מלאכת המשכן איז געווען א "אינו יכול" און ס'האט זיך אויפגעשטעלט מאיליו, און ס'נישט בגדר "שנים שעשאוהו".
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
ייש"כ, א געוואלדיגע צושטעל, די פשט אין פסוק לערנט ער ממש ווי ר' יהושע לייב, אבער עס זעהט טאקע אויס פון אים אז די גאנצע מלאכה איז געשען פון זיך אליין, רק שיש לדון אז די מלאכה איז דאך נאר געשען ווען דער מענטש האט אנגעהויבען עפעס צו טוהן, לדוגמא ביי די קרשים האט מען עס אנגערירט והוקם מאליו, ולפי"ז יל"ע לפי מה שכתב האבנ"ז בסי' רט"ז אות ג' דברופא שמפיס מורסא ולא הוי מלאכה רק אם החולה מחשב לפתח, דומה לשנים שעשאוה, וראה גם בחלקת יואב או"ח סי' י"ד בשולח שליח, א"כ כ"כ יש לומר כאן דהוי כשנים שעשאוה וצ"ע.
פויער האט געשריבן:וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה'
ויעשו כל חכמי לב בעושי המלאכה וכו'
איך האב געהערט אמאל פרעגן לכאורה חכמה ליגט אין מוח נישט אין לב פארוואס שטייט חכם לב?
(איך האב געהערט א תירוץ בדרך מוסר פון מיין ראש ישיבה שליט"א אבער איך געדענק נאר א חלק ממילא קען איך עס נישט שרייבן, ווער ווייסט א תירוץ בדרך פשטות?)
אין פתח אליהו: בינה לבא ובה הלב מבין, דער כוונה אז מען האט א כוונה ממש מען שפירט עס, הלומדי עיון מבינים
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re:
ווי אין נ“ך?farshlufen האט געשריבן: ↑מיטוואך מארטש 18, 2009 11:43 amהרב המפואר, דאס אז די חכמה קומט און שטייט איין אין מוח איז נישט אזוי פשוט, רוב פלעצער אין נ"ך ווערט עס געשטעלט אין הארץ.
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר